0:00:00.873,0:00:03.135
אני אתחיל בכך שאספר לכם על דוא"ל

0:00:03.159,0:00:04.968
שקיבלתי לאחרונה בתיבת הדואר הנכנס שלי.

0:00:05.342,0:00:08.167
תיבת דואר הנכנס שלי היא די יוצאת דופן

0:00:08.191,0:00:09.627
כי אני תרפיסטית

0:00:09.651,0:00:13.095
ואני כותבת טור ייעוץ בשם "מטפלת יקרה",

0:00:13.119,0:00:15.563
כך שאתם יכולים לדמיין מה יש שם.

0:00:15.587,0:00:19.818
קראתי אלפי מכתבים מאוד אישיים

0:00:19.842,0:00:22.108
מאנשים זרים מכל רחבי העולם.

0:00:22.555,0:00:24.848
והמכתבים נעים מנושאים כמו שברון לב ואובדן,

0:00:24.872,0:00:27.222
ועד למריבות עם הורים ואחים.

0:00:27.246,0:00:29.647
אני שומרת אותם בתיקיה במחשב הנישא שלי,

0:00:29.671,0:00:32.404
שקראתי לה " הבעיות שבחיים".

0:00:32.428,0:00:35.833
אז קיבלתי את האימייל הזה, אני מקבלת [br]הרבה אימיילים כאלה,

0:00:35.857,0:00:38.215
ואני רוצה להכניס אתכם לשניה לעולם שלי

0:00:38.239,0:00:40.468
ולהקריא לכם את אחד המכתבים האלה.

0:00:40.492,0:00:42.026
וכך זה הולך.

0:00:46.698,0:00:48.475
"מטפלת יקרה,

0:00:48.499,0:00:49.936
אני נשואה 10 שנים

0:00:49.960,0:00:52.642
והכל היה טוב עד לפני כמה שנים.

0:00:52.666,0:00:55.437
כשבעלי הפסיק לרצות לקיים איתי יחסי מין[br]בתדירות שנהג עד אז.

0:00:55.461,0:00:57.310
וכעת, כמעט שאיננו [br]מקיימים יחסים כלל."

0:00:57.334,0:00:59.349
אני בטוחה חברים, שלא צפיתם את זה.

0:00:59.373,0:01:00.374
(צחוק)

0:01:00.398,0:01:03.637
"ובכן, אתמול גיליתי שבחודשים האחרונים,

0:01:03.661,0:01:06.202
הוא ניהל בחשאי שיחות טלפון [br]ארוכות מאוחר בלילה

0:01:06.226,0:01:07.992
עם אישה ממשרדו.[br][br]

0:01:08.016,0:01:10.472
גיגלתי אותה והיא מהממת.

0:01:10.496,0:01:12.290
אני לא מאמינה שזה קורה.

0:01:12.314,0:01:14.988
אבי ניהל רומן עם עמיתה [br]לעבודה כשהייתי צעירה

0:01:15.012,0:01:17.115
וזה פירק את המשפחה שלנו.[br][br]

0:01:17.139,0:01:19.504
מיותר לציין שאני הרוסה.

0:01:19.528,0:01:20.865
אם אשאר בנישואים האלה,

0:01:20.889,0:01:23.000
לעולם לא אוכל לסמוך שוב על בעלי,

0:01:23.024,0:01:25.413
אך גם איני רוצה שילדינו יתמודדו [br]עם גירושים,

0:01:25.437,0:01:27.278
עם אם חורגת, וכדומה.

0:01:27.302,0:01:28.502
מה עלי לעשות?"

0:01:30.743,0:01:33.901
ובכן, מה אתם חושבים שהיא צריכה לעשות?

0:01:34.727,0:01:35.965
לו קיבלתם את המכתב הזה,

0:01:35.989,0:01:39.457
הייתם עשויים לחשוב עד כמה בגידה כואבת.

0:01:39.802,0:01:42.937
או אולי עד כמה מקרה זה כואב במיוחד

0:01:42.961,0:01:45.627
בגלל מה שהיא חוותה כשגדלה עם אביה.

0:01:46.040,0:01:48.902
וכמוני, ודאי תחושו אמפתיה לאישה הזו,

0:01:48.926,0:01:50.338
ואולי יהיו לכם אפילו כמה,

0:01:50.362,0:01:51.806
איך לומר בעדינות,

0:01:51.830,0:01:55.084
בואו נקרא להם רגשות "לא כל כך חיוביים" [br]כלפי בעלה.

0:01:55.108,0:01:58.064
דברים כאלה עוברים גם לי בראש,

0:01:58.088,0:02:00.096
כשאני קוראת את המכתבים האלה באימייל שלי

0:02:00.120,0:02:03.199
אבל עלי להיות ממש זהירה[br]כשאני מגיבה למכתבים האלה

0:02:03.223,0:02:07.198
כי אני יודעת שכל מכתב שאני מקבלת[br]הוא בעצם רק סיפור

0:02:07.222,0:02:09.150
שנכתב על ידי מחבר ספציפי.

0:02:09.174,0:02:12.222
ושקיימת גם גרסה אחרת של הסיפור הזה.

0:02:12.246,0:02:13.666
זה קורה תמיד.

0:02:14.166,0:02:15.326
ואני יודעת זאת

0:02:15.350,0:02:17.602
כי אם למדתי משהו כתרפיסטית,

0:02:17.626,0:02:20.957
הוא שכולנו מספרים לא אמינים של חיינו שלנו.

0:02:21.306,0:02:22.456
אני כזו.

0:02:22.973,0:02:24.123
אתם.

0:02:24.497,0:02:26.730
וגם כל מי שאתם מכירים.

0:02:26.754,0:02:28.714
מה שכנראה לא הייתי צריכה לומר לכם

0:02:28.738,0:02:31.222
כי עכשיו אתם לא תאמינו לשיחת הTED שלי.

0:02:31.246,0:02:33.611
תראו, אני לא מתכוונת שאנחנו מטעים בכוונה.

0:02:33.635,0:02:36.747
רוב מה שאנשים אומרים לי הוא נכון לחלוטין,

0:02:36.771,0:02:39.032
מנקודת המבט הנוכחית שלהם.

0:02:39.056,0:02:41.484
תלוי במה הם מדגישים או ממזערים,

0:02:41.508,0:02:43.417
מה שהם מכלילים, מה שהם משאירים בחוץ,

0:02:43.441,0:02:45.457
מה שהם רואים ורוצים שאראה,

0:02:45.481,0:02:48.155
הם מספרים את סיפוריהם בדרך מסוימת.[br][br]

0:02:48.179,0:02:51.418
הפסיכולוג ג'רום ברונר תיאר זאת יפה - [br]הוא אמר:

0:02:51.442,0:02:55.601
"לספר סיפור זה, באופן בלתי נמנע, [br]לנקוט עמדה מוסרית."

0:02:55.966,0:02:58.601
כולנו מסתובבים עם סיפורים על חיינו.

0:02:58.625,0:03:01.061
מדוע בחירות נעשו, למה דברים השתבשו,

0:03:01.085,0:03:02.958
מדוע התייחסנו למישהו בצורה מסוימת --

0:03:02.982,0:03:04.975
כי ברור שהגיע להם --

0:03:04.999,0:03:06.937
מדוע מישהו התייחס אלינו בדרך מסוימת --

0:03:06.961,0:03:08.699
למרות שברור שלא הגיע לנו.

0:03:08.723,0:03:11.675
סיפורים הם הדרך שבה אנו [br]מוצאים היגיון בחיינו.

0:03:11.699,0:03:14.389
אבל מה קורה כשהסיפורים שאנחנו מספרים

0:03:14.413,0:03:17.936
מטעים או לא שלמים או פשוט לא נכונים?

0:03:18.929,0:03:20.609
ובכן, במקום לספק בהירות,

0:03:20.633,0:03:22.491
הסיפורים הללו משאירים אותנו תקועים.

0:03:22.515,0:03:25.737
אנו מניחים שהנסיבות שלנו [br]מעצבות את הסיפורים שלנו.

0:03:26.230,0:03:28.263
אבל מה ששבתי ומצאתי בעבודתי

0:03:28.287,0:03:30.238
זה שההפך הגמור קורה.

0:03:30.262,0:03:33.857
הדרך בה אנו מספרים את חיינו[br]מעצבת את מה שהם הופכים להיות.

0:03:34.989,0:03:36.568
זו הסכנה בסיפורים שלנו,

0:03:36.592,0:03:38.274
כי הם באמת יכולים להזיק לנו,

0:03:38.298,0:03:39.544
אבל זה גם הכוח שלהם.

0:03:39.568,0:03:42.552
כי זה אומר שאם נוכל לשנות [br]את הסיפורים שלנו,

0:03:42.576,0:03:44.631
נוכל לשנות את חיינו.

0:03:44.655,0:03:46.552
והיום, אני רוצה להראות לכם כיצד.

0:03:47.624,0:03:49.457
אמרתי לכם שאני תרפיסטית,

0:03:49.481,0:03:52.354
וזה מה שאני באמת. [br]אני לא מספרת לא אמינה.

0:03:52.378,0:03:54.584
אבל אם נניח שאני נמצאת במטוס למשל,

0:03:54.608,0:03:56.489
ומישהו שואל אותי במה אני עוסקת,

0:03:56.513,0:03:58.637
אני בדרך כלל אומרת שאני עורכת.

0:03:59.017,0:04:01.589
וחלק מהסיבה שאני אומרת זאת[br]היא שאם אומר שאני תרפיסטית,

0:04:01.613,0:04:04.597
אני תמיד מקבלת תגובה מביכה, כמו,

0:04:04.621,0:04:06.296
"הו, תרפיסטית.

0:04:06.320,0:04:08.468
האם את הולכת לעשות לי פסיכואנליזה?"

0:04:08.492,0:04:10.056
ואני חושבת "א': לא,

0:04:10.080,0:04:12.484
ב' : מדוע שאעשה זאת כאן?

0:04:12.508,0:04:14.008
אם הייתי אומרת שאני גניקולוגית,[br]

0:04:14.032,0:04:16.699
היית שואל אותי האם אני[br]עומדת לבדוק לך את האגן?"

0:04:16.723,0:04:18.698
(צחוק)

0:04:19.207,0:04:21.469
אבל הסיבה העיקרית שאני אומרת שאני עורכת

0:04:21.493,0:04:23.017
היא משום שזה נכון.

0:04:23.041,0:04:25.722
תפקידם של כל התרפיסטים[br]הוא לעזור לאנשים בעריכה,

0:04:25.746,0:04:28.856
אבל מה שמעניין בתפקיד הספציפי שלי [br]כ"תרפיסטית יקרה"

0:04:28.880,0:04:31.571
הוא שכשאני עורכת, אני לא עורכת[br]רק לאדם אחד.

0:04:31.595,0:04:34.269
אני מנסה ללמד קבוצה שלמה[br]של קוראים כיצד לערוך,

0:04:34.293,0:04:36.301
כשאני משתמשת במכתב אחד בכל שבוע כדוגמה.

0:04:36.325,0:04:37.968
אז אני חושבת על דברים כמו,

0:04:37.992,0:04:39.770
"איזה חומר אינו רלוונטי?"

0:04:39.794,0:04:43.040
"האם הגיבור נע קדימה או הולך במעגלים,

0:04:43.064,0:04:46.207
האם הדמויות התומכות חשובות[br]או שהן מהוות הסחת דעת?"

0:04:46.231,0:04:48.364
"האם נקודות העלילה חושפות נושא?"

0:04:48.699,0:04:50.254
ומה ששמתי לב אליו

0:04:50.278,0:04:54.278
הוא שהסיפורים של רוב האנשים נוטים [br]להסתובב סביב שני נושאים עיקריים.

0:04:54.302,0:04:55.778
הראשון הוא חופש,[br][br]

0:04:55.802,0:04:57.579
והשני הוא שינוי.

0:04:57.603,0:04:58.833
וכשאני עורכת,

0:04:58.857,0:05:00.949
אלה הנושאים שאני מתחילה איתם.[br]

0:05:00.973,0:05:03.671
אז בואו ונסתכל בחופש לרגע.

0:05:03.695,0:05:06.449
הסיפורים שלנו על חופש הולכים כך:

0:05:06.473,0:05:08.338
אנו מאמינים, באופן כללי,

0:05:08.362,0:05:11.750
שיש לנו כמות עצומה של חופש.

0:05:12.317,0:05:14.397
למעט כשזה מגיע לבעיה שעל הפרק,[br]

0:05:14.421,0:05:16.921
במקרה כזה, פתאום, אנחנו מרגישים [br]שאין לנו חופש כלל.

0:05:16.945,0:05:19.603
רבים מהסיפורים שלנו מתארים[br]תחושת מלכוד, נכון?

0:05:19.627,0:05:22.102
אנו חשים כלואים על ידי [br]המשפחות שלנו, העבודה שלנו,

0:05:22.126,0:05:24.238
מערכות היחסים שלנו, העבר שלנו.

0:05:24.599,0:05:27.946
לפעמים, אנחנו אפילו כולאים את עצמנו [br]בעזרת סיפור של הלקאה עצמית -

0:05:27.946,0:05:30.023
אני יודעת שכולכם מכירים[br]את הסיפורים האלה.

0:05:30.023,0:05:31.792
"לכולם יש חיים יותר טובים משלי",

0:05:31.792,0:05:33.392
באדיבות המדיה החברתית.

0:05:33.392,0:05:35.968
סיפור ה"אני מתחזה",[br]סיפור ה"אני לא אהוב".

0:05:35.968,0:05:37.940
סיפור ה"שום דבר לא יסתדר לי אף פעם".

0:05:37.940,0:05:40.301
סיפור ה"כשאני אומר[br]'היי, סירי,' והיא לא עונה לי,

0:05:40.301,0:05:42.642
זה אומר שהיא שונאת אותי".

0:05:42.666,0:05:44.727
עליתי עליכם, ראיתם, אני לא היחידה.

0:05:45.532,0:05:47.437
האישה שכתבה לי את המכתב ההוא,

0:05:47.461,0:05:49.349
גם כן מרגישה לכודה.

0:05:49.373,0:05:52.222
אם היא תישאר עם בעלה, [br]היא לעולם לא תסמוך עליו יותר,

0:05:52.246,0:05:54.651
אבל אם היא תעזוב, ילדיה יסבלו.

0:05:55.040,0:05:57.920
יש סרט מצויר שלדעתי מהווה דוגמה מושלמת

0:05:57.944,0:06:00.468
למה שבאמת קורה בסיפורים האלה.

0:06:00.492,0:06:02.898
הסרט המצויר מראה אסיר שמנענע את הסורגים,

0:06:02.922,0:06:04.944
ומנסה נואשות לצאת.[br][br]

0:06:04.968,0:06:07.159
אבל מימין ומשמאל זה פתוח.

0:06:07.183,0:06:08.944
אין סורגים.

0:06:08.968,0:06:11.174
האסיר אינו נמצא בכלא.

0:06:11.977,0:06:13.152
אלה הם רובנו.

0:06:13.176,0:06:14.779
אנחנו מרגישים לכודים לחלוטין,

0:06:14.803,0:06:16.898
תקועים בתא הכלא הרגשי שלנו.[br][br]

0:06:16.922,0:06:19.041
אבל אנחנו לא הולכים סביב הסורגים אל החופש

0:06:19.065,0:06:21.199
כי אנחנו יודעים שישנו מלכוד

0:06:21.223,0:06:23.489
חופש בא עם אחריות.

0:06:23.802,0:06:27.651
ואם ניקח אחריות על תפקידנו בסיפור

0:06:27.675,0:06:29.794
אולי נצטרך להשתנות.[br][br]

0:06:29.842,0:06:33.080
וזה נושא משותף נוסף [br]שאני רואה בסיפורים שלנו: שינוי.

0:06:33.080,0:06:34.556
הסיפורים האלה נשמעים כך:

0:06:34.580,0:06:36.786
אדם אומר, "אני רוצה להשתנות."[br][br]

0:06:36.810,0:06:38.777
אבל למה שהם באמת מתכוונים זה,[br][br]

0:06:38.801,0:06:42.024
"אני רוצה שדמות אחרת בסיפור תשתנה."

0:06:42.476,0:06:44.206
מטפלים מתארים דילמה זו כ:[br]

0:06:44.230,0:06:46.738
"אם למלכה היו ביצים, היא הייתה המלך."

0:06:46.762,0:06:47.921
אני מתכוונת --

0:06:47.945,0:06:48.945
(צחוק)

0:06:48.969,0:06:50.873
זה לא הגיוני, נכון?[br]

0:06:51.923,0:06:53.907
מדוע שלא נרצה שהדמות הראשית,

0:06:53.931,0:06:56.336
שהיא הגיבור בסיפור, תשתנה?

0:06:56.360,0:06:57.987
ובכן, זה יכול להיות כי שינוי,

0:06:58.011,0:06:59.741
אפילו שינוי ממש חיובי,

0:06:59.765,0:07:02.357
כרוך בכמות מפתיעה של הפסדים.

0:07:02.381,0:07:03.992
אובדן המוכר.

0:07:04.016,0:07:07.349
גם אם המוכר אינו נעים, או אומלל לחלוטין,

0:07:07.373,0:07:09.881
לפחות אנו מכירים את הדמויות,[br]התפאורה והעלילה,

0:07:09.881,0:07:12.294
עד לדיאלוג החוזר [br]בסיפור הזה.

0:07:12.318,0:07:13.636
"אתה אף פעם לא עושה כביסה!"

0:07:13.660,0:07:14.873
"עשיתי את זה בפעם שעברה!"

0:07:14.897,0:07:16.061
אה, כן? מתי?"

0:07:16.085,0:07:17.816
יש משהו מנחם באופן משונה

0:07:17.840,0:07:20.190
בידיעה איך בדיוק הסיפור הולך

0:07:20.214,0:07:21.666
כל פעם מחדש.

0:07:22.170,0:07:25.686
לכתוב פרק חדש זה להעז לפלוש אל הלא נודע

0:07:25.710,0:07:27.916
זה לנעוץ עיניים בדף ריק.

0:07:27.940,0:07:29.503
וכפי שכל כותב יאמר לכם,

0:07:29.527,0:07:32.098
אין דבר יותר מפחיד מדף ריק.

0:07:32.476,0:07:33.913
אבל הנה הקטע.

0:07:33.937,0:07:35.960
ברגע שאנו עורכים את הסיפור שלנו,

0:07:35.984,0:07:39.118
הפרק הבא הופך להיות להרבה יותר קל לכתיבה.

0:07:39.459,0:07:42.753
אנחנו מדברים כל כך הרבה בתרבות שלנו[br]על הצורך להכיר את עצמנו.[br][br]

0:07:42.777,0:07:46.364
אבל חלק מההיכרות עם עצמכם היא [br]לבטל את הכרת עצמך

0:07:46.388,0:07:49.976
להרפות מהגרסה האחת של הסיפור שסיפרת לעצמך

0:07:50.000,0:07:51.826
כך שתוכל לחיות את חייך,

0:07:51.850,0:07:54.246
ולא את הסיפור שסיפרת לעצמך

0:07:54.270,0:07:55.420
על חייך.

0:07:55.897,0:07:58.733
וכך אנו הולכים סביב הסורגים האלה.

0:07:59.297,0:08:02.638
אז אני רוצה לחזור למכתב של האישה, [br]על הרומן.

0:08:02.662,0:08:04.773
היא שאלה אותי מה עליה לעשות.

0:08:04.797,0:08:07.246
עכשיו המילה הזו מודבקת במשרד שלי:

0:08:07.270,0:08:09.254
אולטרהקרפידריאניזם.

0:08:09.278,0:08:13.873
ההרגל לתת עצות או חוות דעת שהם[br]מחוץ לידע או לכשירות של האדם.

0:08:13.897,0:08:15.175
זו מילה נהדרת, נכון?

0:08:15.199,0:08:17.160
אתם יכולים להשתמש בה בכל מיני הקשרים,

0:08:17.184,0:08:19.595
אני בטוחה שתשתמשו בה אחרי שיחת TED זו.

0:08:19.619,0:08:22.530
אני משתמשת בה כי זה מזכיר לי שכתרפיסטית,

0:08:22.554,0:08:24.936
אני יכולה לעזור לאנשים [br]להבין מה הם רוצים לעשות,

0:08:24.960,0:08:27.428
אבל איני יכולה לעשות עבורם[br]את הבחירות שלהם לחייהם.

0:08:27.754,0:08:30.373
רק אתם יכולים לכתוב את הסיפור שלכם,

0:08:30.397,0:08:32.500
וכל מה שאתם צריכים אלה כמה כלים.

0:08:32.524,0:08:33.815
אז אני רוצה

0:08:33.839,0:08:36.632
שנערוך יחד את המכתב של האישה הזו, ממש כאן,

0:08:36.656,0:08:39.688
כדרך להראות איך כולנו יכולים לשנות [br]את הסיפורים שלנו.

0:08:39.998,0:08:42.172
ואני רוצה להתחיל בלבקש מכם

0:08:42.196,0:08:45.632
לחשוב על סיפור שאתם מספרים לעצמכם ברגע זה

0:08:45.656,0:08:47.777
שאולי לא משרת אתכם טוב.

0:08:47.801,0:08:50.865
הוא יכול להיות קשור לנסיבות שאתם חווים,

0:08:50.889,0:08:53.317
הוא אולי קשור לאדם בחיים שלכם,

0:08:53.341,0:08:55.309
הוא יכול להיות אפילו על עצמכם.

0:08:55.793,0:08:58.725
ואני רוצה שתסתכלו על הדמויות התומכות.

0:08:58.749,0:09:00.574
מי הם האנשים שעוזרים לכם

0:09:00.598,0:09:03.677
לתמוך בגרסה הלא נכונה של הסיפור?

0:09:04.202,0:09:06.615
למשל, אם האישה שכתבה לי את המכתב הזה

0:09:06.639,0:09:08.162
סיפרה לחברותיה מה קרה,

0:09:08.186,0:09:11.191
הן כנראה היו מציעות לה מה שמכונה[br]"חמלה אידיוטית."

0:09:11.215,0:09:13.715
בחמלה אידיוטית, אנחנו הולכים עם הסיפור,

0:09:13.739,0:09:16.095
אנחנו אומרים, "את צודקת, [br]זה כל כך לא הוגן,"

0:09:16.119,0:09:19.230
כשחבר מספר לנו שהוא לא קיבל[br]את הקידום שהוא רצה,

0:09:19.254,0:09:22.025
למרות שאנחנו יודעים שזה כבר קרה[br]כמה פעמים בעבר

0:09:22.049,0:09:24.097
כי הוא לא באמת משקיע מאמץ,

0:09:24.121,0:09:26.188
והוא כנראה גם גונב ציוד משרדי.

0:09:26.212,0:09:27.212
(צחוק)

0:09:27.236,0:09:29.782
אנו אומרים, "כן, אתה צודק, הוא אידיוט,"

0:09:29.806,0:09:32.803
כשחברה מספרת לנו שהחבר שלה נפרד ממנה,

0:09:32.827,0:09:35.033
למרות שאנחנו יודעים שיש דרכים מסוימות

0:09:35.057,0:09:36.841
שהיא נוטה להתנהג במערכות יחסים,

0:09:36.865,0:09:39.691
כמו לשלוח טקסטים ללא הפסק,[br]או לחטט במגירות שלו,

0:09:39.715,0:09:41.405
שנוטים להוביל לתוצאה זו.

0:09:41.429,0:09:43.079
אנו רואים את הבעיה, זה כמו,

0:09:43.103,0:09:45.508
אם פורצת קטטה בכל בר שאליו אתם הולכים,

0:09:45.532,0:09:46.683
יכול להיות שאתם הבעיה.

0:09:46.707,0:09:48.968
(צחוק)

0:09:48.992,0:09:52.691
כדי להיות עורכים טובים, [br]עלינו להציע חמלה חכמה,

0:09:52.715,0:09:55.216
לא רק לחברים שלנו, אלא לעצמנו.

0:09:55.240,0:09:58.193
הדבר נקרא - אני חושבת שהמונח הטכני[br]יכול להיות --

0:09:58.217,0:10:00.684
"שליחת פצצות אמת חומלות."

0:10:01.024,0:10:02.953
ופצצות האמת האלו הן חומלות,

0:10:02.977,0:10:05.856
כי הן עוזרות לנו לראות את מה [br]שהשארנו מחוץ לסיפור.

0:10:05.880,0:10:07.040
האמת היא,

0:10:07.064,0:10:09.786
שאנחנו לא יודעים אם בעלה [br]של האישה הזו מנהל רומן,

0:10:09.810,0:10:12.558
או מדוע חיי המין שלהם השתנו לפני שנתיים,

0:10:12.582,0:10:15.709
או על מה באמת דיברו [br]בשיחות הטלפון מאוחר בלילה.

0:10:15.733,0:10:17.844
ויכול להיות שבגלל ההיסטוריה שלה,

0:10:17.868,0:10:20.479
היא כותבת סיפור יחודי של בגידה,

0:10:20.503,0:10:22.405
אבל יש כנראה עוד משהו

0:10:22.429,0:10:25.373
שהיא לא רוצה לאפשר לי לראות במכתב שלה,

0:10:25.397,0:10:27.397
או אולי אפילו לראות בעצמה.[br][br]

0:10:28.143,0:10:30.452
זה כמו הבחור הזה שעושה מבחן רורשאך.

0:10:30.476,0:10:32.326
כולכם יודעים מהם מבחני רורשאך?

0:10:32.350,0:10:35.334
פסיכולוג מראה לכם כמה כתמי דיו,[br]הם נראים ככה,

0:10:35.358,0:10:37.844
ושואל "מה אתה רואה?"

0:10:38.287,0:10:40.763
אז הבחור מסתכל בכתם הדיו שלו ואומר,

0:10:40.787,0:10:44.304
"אני בהחלט לא רואה דם."

0:10:45.675,0:10:47.334
והבוחן אומר,

0:10:47.358,0:10:50.812
"בסדר, אמור לי מה עוד אתה בהחלט לא רואה."

0:10:51.622,0:10:53.932
בכתיבה זה נקרא נקודת מבט.

0:10:53.956,0:10:56.709
מה שהמספר לא מוכן לראות?

0:10:56.733,0:10:59.709
אז אני רוצה להקריא לכם מכתב נוסף.

0:11:00.797,0:11:03.042
והוא הולך ככה.

0:11:04.860,0:11:06.503
"תרפיסטית יקרה,

0:11:07.701,0:11:09.597
אני זקוק לעזרה עם אשתי.[br]

0:11:09.621,0:11:11.525
בזמן האחרון כל מה שאני עושה מרגיז אותה,

0:11:11.549,0:11:14.621
אפילו דברים קטנים, כמו הרעש שאני עושה [br]כשאני לועס.

0:11:15.214,0:11:16.397
בארוחת הבוקר,

0:11:16.421,0:11:19.731
שמתי לב שהיא אפילו מנסה[br]לשים בחשאי יותר חלב בגרנולה שלי

0:11:19.755,0:11:21.041
כדי שהיא תהיה פחות פריכה."

0:11:21.065,0:11:22.445
(צחוק)

0:11:22.469,0:11:26.580
"אני מרגיש שהיא נעשתה ביקורתית כלפי[br]לאחר שאבי נפטר לפני שנתיים.[br][br]

0:11:26.604,0:11:27.882
הייתי מאוד קרוב אליו,

0:11:27.906,0:11:29.794
ואביה עזב כשהייתה צעירה,

0:11:29.818,0:11:32.381
כך שהיא לא יכולה היתה להתייחס למה שעברתי.

0:11:32.405,0:11:35.238
יש לי חבר בעבודה שאביו נפטר[br]לפני כמה חודשים,

0:11:35.262,0:11:36.952
והוא מבין את הצער שלי.

0:11:36.976,0:11:40.064
הלוואי שיכולתי לדבר עם אשתי [br]כמו שאני מדבר איתו

0:11:40.088,0:11:42.818
אבל אני מרגיש שהיא בקושי סובלת אותי עכשיו.

0:11:42.842,0:11:44.708
איך אוכל להחזיר אלי את אשתי? "

0:11:45.318,0:11:46.468
בסדר.

0:11:46.961,0:11:49.326
אז מה שכנראה קלטתם

0:11:49.350,0:11:52.278
הוא שזה אותו סיפור שהקראתי לכם קודם,

0:11:52.302,0:11:54.873
רק מסופר מנקודת מבטו של מספר אחר.[br].

0:11:54.897,0:11:57.294
הסיפור שלה היה על בעל בוגד,

0:11:57.318,0:12:00.666
הסיפור שלו הוא על אישה שלא מסוגלת [br]להבין את יגונו.

0:12:01.159,0:12:04.477
אבל מה שבולט הוא שלמרות כל ההבדלים ביניהם,

0:12:04.501,0:12:08.405
שני סיפורים אלה הם על געגוע לקשר.

0:12:08.825,0:12:11.206
ואם נצליח לצאת מנקודת המבט[br]של המספר הראשון

0:12:11.230,0:12:13.952
ולכתוב את הסיפור מנקודת מבטה של דמות אחרת,

0:12:13.976,0:12:16.849
לפתע אותה דמות אחרת הופכת להיות[br]הרבה יותר סמפתית,

0:12:16.873,0:12:18.674
והעלילה נפתחת.

0:12:19.342,0:12:22.143
זה הצעד הקשה ביותר בתהליך העריכה,

0:12:22.167,0:12:24.434
אבל זה גם המקום בו מתחיל השינוי.

0:12:24.786,0:12:28.326
מה היה קורה לו הייתם מסתכלים בסיפור שלכם

0:12:28.350,0:12:31.238
והייתם כותבים אותו מנקודת מבטו של אדם אחר?

0:12:31.667,0:12:35.127
מה הייתם רואים כעת מנקודת המבט[br]היותר רחבה הזו?

0:12:35.991,0:12:38.230
זו הסיבה שכשאני פוגשת באנשים עם דיכאון,

0:12:38.254,0:12:39.405
אני לפעמים אומרת,

0:12:39.429,0:12:42.548
"אתה לא האדם הכי נכון [br]כדי לדבר אתו עליך כעת,"

0:12:42.572,0:12:45.646
משום שדיכאון מעוות את הסיפורים שלנו [br]בדרך מסוימת מאוד

0:12:45.670,0:12:47.226
הוא מצמצם את נקודות המבט שלנו.

0:12:47.240,0:12:50.573
כך גם כאשר אנו חשים בודדים[br]או פגועים או דחויים.

0:12:50.607,0:12:52.226
אנחנו יוצרים כל מיני סיפורים,

0:12:52.250,0:12:54.029
מעוותים מבעד לעדשה צרה מאוד

0:12:54.053,0:12:56.370
שאנחנו אפילו לא יודעים שאנו מביטים דרכה.

0:12:56.680,0:13:00.434
ואז ביעילות הפכנו להיות [br]חדשות הכזב של עצמנו

0:13:01.482,0:13:03.348
יש לי וידוי.

0:13:03.998,0:13:07.016
אני כתבתי את גרסת הבעל של [br]המכתב שהקראתי לכם.

0:13:07.040,0:13:08.865
אינכם מתארים לעצמכם כמה זמן ביליתי

0:13:08.889,0:13:11.326
בהתלבטות בין גרנולה לחטיפי צ'יפס,

0:13:11.350,0:13:14.488
כתבתי את זה על סמך כל [br]הסיפורים האלטרנטיביים

0:13:14.512,0:13:15.956
שראיתי במהלך השנים,

0:13:15.980,0:13:19.699
לא רק בפרקטיקה הטיפולית שלי [br]אלא גם בטור שלי.

0:13:19.723,0:13:20.960
כשקרה פעם

0:13:20.984,0:13:23.230
ששני בני אדם שמעורבים באותה סיטואציה

0:13:23.254,0:13:25.730
כתבו לי מבלי לדעת אחד על האחר,

0:13:25.754,0:13:27.746
ויש לי שתי גרסאות של אותו סיפור

0:13:27.770,0:13:29.103
בתיבת הדואר הנכנס שלי,

0:13:29.546,0:13:31.234
זה באמת קרה.

0:13:31.901,0:13:34.828
איני יודעת מהי הגרסה האחרת [br]של מכתבה של אשה זו,

0:13:34.852,0:13:36.321
אבל אני כן יודעת את זה:

0:13:36.345,0:13:37.678
היא צריכה לכתוב אותה.

0:13:38.082,0:13:40.127
כי בעריכה אמיצה,

0:13:40.151,0:13:43.953
היא תכתוב גירסה של המכתב ששלחה לי[br]עם הרבה יותר ניואנסים

0:13:43.977,0:13:46.603
גם אם בעלה מנהל רומן מכל סוג שהוא -

0:13:46.627,0:13:48.357
ואולי הוא אכן מנהל רומן --

0:13:48.381,0:13:51.444
היא לא צריכה לדעת מהי העלילה עדיין.

0:13:52.096,0:13:54.984
משום שרק בזכות העריכה,

0:13:55.008,0:13:58.320
יהיו לה כל כך הרבה אפשרויות נוספות[br]למה שהעלילה יכולה להפוך,

0:13:59.277,0:14:02.832
לפעמים קורה שאני רואה אנשים שבאמת תקועים,

0:14:02.856,0:14:05.784
והם ממש שקועים בתקיעות שלהם.

0:14:06.126,0:14:08.702
אנו קוראים להם מתלוננים דוחי-עזרה.

0:14:08.726,0:14:10.400
אני בטוחה שאתם מכירים אנשים כאלה.

0:14:10.424,0:14:13.480
אלה הם האנשים שכשאתם מנסים להציע להם הצעה,

0:14:13.504,0:14:18.353
הם דוחים אותה עם [br]"כן, זה אף פעם לא יעבוד, כי..."

0:14:18.801,0:14:22.119
"כן, לא, זה בלתי אפשרי[br]כי אני לא יכול לעשות את זה."

0:14:22.143,0:14:26.349
"כן, אני באמת רוצה יותר חברים, [br]אבל אנשים פשוט כל כך מעצבנים."

0:14:26.373,0:14:28.421
(צחוק)

0:14:28.445,0:14:30.222
מה שהם באמת דוחים

0:14:30.246,0:14:33.646
זה עריכה לסיפור שלהם על סבל ותקיעות.

0:14:34.300,0:14:37.514
וכך, עם האנשים האלה, אני בדרך כלל[br]נוקטת בגישה אחרת.

0:14:37.538,0:14:40.197
ומה שאני עושה, זה אומרת עוד משהו.

0:14:40.221,0:14:42.228
אני אומרת להם,

0:14:42.252,0:14:44.148
"כולנו נמות."

0:14:44.834,0:14:47.603
אני בטוחה שאתם ממש שמחים שאני [br]לא התרפיסטית שלכם כרגע.

0:14:48.056,0:14:49.405
כי הם מסתכלים עלי

0:14:49.429,0:14:51.500
כמו שאתם מסתכלים עלי כעת,

0:14:51.524,0:14:53.183
עם מבט של בלבול מוחלט.

0:14:53.207,0:14:55.302
אבל אז אני מסבירה שיש סיפור

0:14:55.326,0:14:58.103
שנכתב בסופו של דבר על כולנו.

0:14:58.127,0:14:59.727
הוא נקרא הספד.

0:15:00.603,0:15:05.016
ואני אומרת שבמקום להיות הסופרים[br]של האומללות שלנו,

0:15:05.040,0:15:08.325
אנו זוכים לעצב את הסיפורים הללו [br]בזמן שעודנו בחיים.

0:15:09.016,0:15:11.643
אנו זוכים להיות הגיבור ולא הקורבן[br]בסיפורים שלנו,

0:15:11.667,0:15:14.572
אנו זוכים לבחור את מה [br]שמתרחש על הדף שחי במוחנו

0:15:14.596,0:15:16.263
ומעצב את המציאות שלנו.

0:15:17.096,0:15:20.959
אני אומרת להם שהחיים הם על היכולת[br]להחליט לאיזה סיפורים להקשיב

0:15:20.983,0:15:22.665
ואיזה מהם זקוקים לעריכה.

0:15:22.689,0:15:25.705
ושווה להתאמץ ולערוך אותם

0:15:25.729,0:15:28.895
כי אין דבר חשוב יותר לאיכות חיינו

0:15:28.919,0:15:31.103
מאשר הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

0:15:31.127,0:15:34.468
אני אומרת שכשהדבר נוגע לסיפורי חיינו,

0:15:34.492,0:15:38.373
עלינו לכוון את עצמנו לזכייה [br]בפרס פוליצר האישי שלנו.

0:15:38.397,0:15:41.266
רובנו איננו מתלוננים דוחי-עזרה,

0:15:41.290,0:15:43.643
או לפחות איננו מאמינים שאנו כאלה.

0:15:43.667,0:15:46.294
אבל זהו תפקיד שכל כך קל למעוד אליו

0:15:46.318,0:15:49.529
כשאנחנו חשים חרדים, כעוסים או פגיעים.

0:15:49.553,0:15:52.116
אז בפעם הבאה שאתם נאבקים במשהו,

0:15:52.140,0:15:53.569
זיכרו,

0:15:53.593,0:15:55.116
כולנו הולכים למות.

0:15:55.140,0:15:56.569
(צחוק)

0:15:56.593,0:15:59.101
ואז שילפו את כלי העריכה שלכם

0:15:59.125,0:16:00.744
ושאלו את עצמכם:

0:16:00.778,0:16:03.730
מה אני רוצה שהסיפור שלי יהיה?

0:16:04.929,0:16:08.335
ואז, לכו וכיתבו את יצירת המופת שלכם.

0:16:08.716,0:16:09.875
תודה רבה.

0:16:09.899,0:16:12.526
(מחיאות כפיים)