אדית וידר: חיים זוהרים בעולם שמתחת למים
-
0:00 - 0:03ברוח דברי ז'אק קוסטו, שאמר,
-
0:03 - 0:05"בני-אדם שומרים על מה שהם אוהבים",
-
0:05 - 0:08ברצוני לשתף אתכם היום במה שאני הכי אוהבת באוקיינוסים,
-
0:08 - 0:11וזה המספר והמגוון הבלתי נתפסים
-
0:11 - 0:14של יצורים המייצרים אור אשר חיים בהם.
-
0:14 - 0:17ההתמכרות שלי החלה עם חליפת הצלילה המוזרה הזו שנקראת וואספ.
-
0:17 - 0:20אלה לא ראשי-תיבות -- פשוט מישהו חשב שהיא נראית כמו חרק.
-
0:20 - 0:23היא פותחה למעשה לשימוש בתעשיית הנפט הימית
-
0:23 - 0:26בשביל צלילה במתקני קדיחה עד לעומק של 2,000 רגל.
-
0:26 - 0:28מייד לאחר שהשלמתי את הדוקטורט שלי,
-
0:28 - 0:31התמזל מזלי וכללו אותי בקבוצת מדענים
-
0:31 - 0:33שהשתמשה בה בפעם הראשונה
-
0:33 - 0:35כמכשיר לחקר האוקיינוס.
-
0:35 - 0:37עברנו אימונים במיכל בפורט הואנימי.
-
0:37 - 0:39לאחר מכן הצלילה הראשונה שלי בים הפתוח
-
0:39 - 0:41היתה בתעלת סנטה-ברברה.
-
0:41 - 0:43זו היתה צלילת ערב.
-
0:43 - 0:46צללתי לעומק של 880 רגל
-
0:46 - 0:48וכיביתי את האורות.
-
0:48 - 0:50והסיבה שכיביתי אורות היתה שידעתי שאראה
-
0:50 - 0:52את התופעה של יצורים מייצרים אור
-
0:52 - 0:54והמכונה פליטת אור ביולוגית.
-
0:54 - 0:56אבל לא הייתי מוכנה בשום אופן
-
0:56 - 0:58לכמות שהיתה שם
-
0:58 - 1:01ולשיעור בו היתה מרהיבה.
-
1:01 - 1:04ראיתי שרשראות של מדוזות המכונות סיפונופורס
-
1:04 - 1:06שהיו יותר ארוכות מהאולם הזה,
-
1:06 - 1:08שפלטו החוצה כל-כך הרבה אור
-
1:08 - 1:10שיכולתי לקרוא את החוגות והמחוונים
-
1:10 - 1:12בתוך החליפה ללא הפנסים,
-
1:12 - 1:14ופליטות ונחשולים
-
1:14 - 1:17של מה שנראה כמו עשן כחול זוהר
-
1:17 - 1:19והתפרצויות של ניצוצות
-
1:19 - 1:21המסתחררים מעלה בהיפלטם מהפתחים
-
1:21 - 1:24בדיוק כמו שזורקים בול-עץ למדורה והניצוצות מהגחלים מסתחררים מעלה מעל המדורה,
-
1:24 - 1:26אבל אלה היו ניצוצות כחולים וקפואים.
-
1:26 - 1:28זה היה עוצר נשימה.
-
1:28 - 1:31בדרך-כלל, אם אנשים מכירים בכלל פליטת אור ביולוגית,
-
1:31 - 1:33זה אלה, הגחליליות.
-
1:33 - 1:35וישנם עוד כמה יצורי יבשה שמייצרים אור,
-
1:35 - 1:37כמה חרקים, תולעות אדמה, פטריות.
-
1:37 - 1:40אבל באופן כללי זה נדיר על יבשה.
-
1:40 - 1:42באוקיינוסים זה הכלל,
-
1:42 - 1:44יותר מאשר החריג.
-
1:44 - 1:46אם אלך לכל סביבה פתוחה של אוקיינוסים,
-
1:46 - 1:48בכל מקום בעולם,
-
1:48 - 1:51ואפרוש רשת מעומק של 3,000 (רגל) עד לפני-הים,
-
1:51 - 1:53רוב היצורים,
-
1:53 - 1:55למעשה 80 עד 90 אחוז מהיצורים
-
1:55 - 1:58שאעלה ברשת בהרבה מקומות,
-
1:58 - 2:00יהיו מייצרי אור.
-
2:00 - 2:02וזה נותן כמה תצוגות תאורה די מרהיבות.
-
2:02 - 2:05כעת ברצוני לשתף אתכם בסרטון קצר
-
2:05 - 2:07שצילמתי מתא צלילה.
-
2:07 - 2:09את הטכניקה הזו פיתחתי תחילה תוך כדי עבודתי
-
2:09 - 2:12בתא צלילה חד-מושבי שנקרא Deep Rover
-
2:12 - 2:14ואחר-כך התאמתי אותה לשימוש ב-Johnson Sea-Link,
-
2:14 - 2:16שרואים כאן.
-
2:16 - 2:18בחזית של עמדת התצפית,
-
2:18 - 2:21מורכב חישוק בקוטר 3 רגל
-
2:21 - 2:23עם אקרן מתוח על-פניו.
-
2:23 - 2:25ויחד איתי בתוך העמדה ישנה מצלמה חזקה
-
2:25 - 2:28שרגישה כמו עין-אדם שהתרגלה לראות בחושך מלא,
-
2:28 - 2:30אף על-פי שהיא קצת מטושטשת.
-
2:30 - 2:32אז מדליקים את המצלמה, מכבים תאורה.
-
2:32 - 2:34הנצנוצים שרואים אינם פליטת אור;
-
2:34 - 2:36זהו רק רעש אלקטרוני
-
2:36 - 2:38של המצלמות החזקות האלו.
-
2:38 - 2:40לא רואים פליטת אור עד שתא-הצלילה
-
2:40 - 2:42מתחיל להתקדם במים,
-
2:42 - 2:44ובעודו עושה זאת, יצורים המתנגשים באקרן
-
2:44 - 2:46מקבלים גירוי הגורם להם לפלוט אור.
-
2:46 - 2:48כאשר עשיתי זאת לראשונה,
-
2:48 - 2:50כל מה שניסיתי לעשות היה לספור את מקורות האור.
-
2:50 - 2:52ידעתי את מהירות התנועה שלי, ידעתי מה שטח הפנים.
-
2:52 - 2:54כך שיכולתי לחשב כמה מאות מקורות
-
2:54 - 2:56היו שם לכל מטר מעוקב.
-
2:56 - 2:58אבל התחלתי להבין שאני יכולה ממש לזהות יצורים
-
2:58 - 3:00לפי סוגי ההבזקים שהם יצרו.
-
3:00 - 3:03וכך, כאן במפרץ מיין
-
3:03 - 3:05בעומק 740 רגל,
-
3:05 - 3:08אני מסוגלת לנקוב בשמם של כמעט כל מה שרואים שם ברמת המינים,
-
3:08 - 3:10כמו ההתפוצצויות הגדולות שם, הרשפים,
-
3:10 - 3:12הבאים ממדוזת-ריסים קטנה.
-
3:12 - 3:15ויש שם חסילונים וסוגים אחרים של סרטנים,
-
3:15 - 3:17ומדוזות.
-
3:17 - 3:19היתה שם אחת ממדוזות הריסים האלו.
-
3:19 - 3:22עבדתי עם מהנדסי אנליזת תמונות מחשב
-
3:22 - 3:25כדי לפתח מערכות זיהוי אוטומטיות
-
3:25 - 3:27היכולות לזהות יצורים אלה
-
3:27 - 3:30ואז לחשב את הקואורדינטות X, Y, Z של נקודת המגע הראשונה.
-
3:30 - 3:33יכולנו אז לעשות דברים מהסוג שאקולוגים עושים על יבשה
-
3:33 - 3:35שזה לחשב את המרחקים מהשכנים הקרובים ביותר.
-
3:36 - 3:38אבל לא תמיד צריך לרדת למעמקי האוקיינוס
-
3:38 - 3:40כדי לראות תצוגת אורות כמו זו.
-
3:40 - 3:42ניתן למעשה לראותה על-פני המים.
-
3:42 - 3:45זהו סרט שצולם על-ידי ד"ר מייק לאצ ממכון סקריפס,
-
3:45 - 3:47של דולפין השוחה דרך פלנקטונים פולטי אור.
-
3:47 - 3:49וזה לא באיזה מקום אקזוטי
-
3:49 - 3:52כמו אחד ממפרצי היצורים הזוהרים בפורטו-ריקו.
-
3:52 - 3:54זה צולם בנמל של סן-דייגו.
-
3:54 - 3:57ולפעמים ניתן לראות זאת אפילו יותר קרוב מזה
-
3:57 - 3:59מכיוון שהחזיתות בספינות --
-
3:59 - 4:02כלומר השירותים, בשביל כל אוהבי-היבשה כאן --
-
4:02 - 4:05נשטפות במי-ים בלתי מסוננים
-
4:05 - 4:07שבהם יש לעיתים קרובות פלנקטון פולט אור,
-
4:07 - 4:09כך שאם אתם מיטלטלים אל החזית מאוחר בלילה,
-
4:09 - 4:11ואתם כל-כך מתים לשירותים
-
4:11 - 4:13שאתם שוכחים להדליק את האור,
-
4:13 - 4:15אתם עשויים לחשוב שאתם עוברים חוויה דתית.
-
4:16 - 4:18אז, כיצד יצור חי מייצר אור?
-
4:18 - 4:20זו היתה השאלה שבמאה ה-19
-
4:20 - 4:22שאל פסיכולוג צרפתי בשם רפאל דובואה
-
4:22 - 4:24על יצורים מאירים הללו.
-
4:24 - 4:27הוא כתש אותם והצליח לקבל כמה כימיקלים.
-
4:27 - 4:30אחד, האנזים שהוא קרא לו לוסיפרס,
-
4:30 - 4:32למצע הוא קרא לוסיפרין
-
4:32 - 4:34על שם לוסיפר, נושא האור.
-
4:34 - 4:37המינוח הזה נתקבע, אבל אין הוא מתיחס לכימיקלים מסויימים
-
4:37 - 4:40מכיוון שכימיקלים הללו מופיעים בהמון צורות ואופנים.
-
4:40 - 4:42בעצם, רוב האנשים
-
4:42 - 4:44אשר חוקרים כיום יצורים פולטי אור
-
4:44 - 4:46מתמקדים בכימיה מפני שכימיקלים הללו
-
4:46 - 4:48הוכחו כבעלי ערך רב
-
4:48 - 4:51בפיתוח חומרים כנגד חיידקים,
-
4:51 - 4:53תרופות למלחמה בסרטן,
-
4:53 - 4:55בחינת קיום חיים על מאדים,
-
4:55 - 4:57איתור מזהמים במים שלנו,
-
4:57 - 4:59שזה איך שאנו משתמשים בהם ב-ORCA.
-
4:59 - 5:01בשנת 2008,
-
5:01 - 5:03פרס נובל בכימיה
-
5:03 - 5:05הוענק על עבודה שנעשתה
-
5:05 - 5:07על מולקולה שנקראת פרוטין פלורוצנטי ירוק
-
5:07 - 5:10שהופרדה מתוך הכימיקלים המאירים
-
5:10 - 5:12של מדוזה,
-
5:12 - 5:14ועבודה זו הושוותה להמצאת המיקרוסקופ,
-
5:14 - 5:17בהשפעה שהיתה לה
-
5:17 - 5:20על חקר ביולוגיית התא והנדסה גנטית.
-
5:20 - 5:22דבר נוסף שמולקולות הללו מספרות לנו
-
5:22 - 5:25הוא שככל הנראה, יצירת אור על-ידי בעלי-חיים
-
5:25 - 5:28התפתחה בנפרד לפחות 40 עד 50 פעם
-
5:28 - 5:30בהיסטוריה האבולוציונית,
-
5:30 - 5:32שזו אינדיקציה ברורה
-
5:32 - 5:35לעד כמה, בצורה מרשימה, חשובה
-
5:35 - 5:37תכונה זו להישרדות.
-
5:37 - 5:39אז מה יש בפליטת אור ביולוגית
-
5:39 - 5:41שהוא כה חשוב לכל-כך הרבה יצורים?
-
5:41 - 5:44ובכן, לחיות המנסות לא להיתקל בטורפים
-
5:44 - 5:47על-ידי שהייה בחושך,
-
5:47 - 5:49אור יכול להיות מאוד שימושי
-
5:49 - 5:52בשביל שלושת הדברים הבסיסיים שבעלי-חיים צריכים לעשות כדי לשרוד,
-
5:52 - 5:54וזה מציאת מזון,
-
5:54 - 5:56משיכת בן/בת-זוג והימנעות מלהפוך לטרף.
-
5:56 - 5:58כך לדוגמא, לדג זה
-
5:58 - 6:00יש פנס קדמי מובנה מאחורי עיניו
-
6:00 - 6:02שהוא יכול להשתמש בו למציאת מזון
-
6:02 - 6:04או למשיכת בת-זוג.
-
6:04 - 6:07וכאשר אינו משתמש בו, הוא יכול לקפל אותו פנימה אל תוך ראשו
-
6:07 - 6:09בדיוק כמו הפנסים הקדמיים של הלמבורגיני שלכם.
-
6:10 - 6:13לדג זה יש ממש אורות-גבוהים.
-
6:13 - 6:15ולדג זה, שהוא אחד החביבים עליי,
-
6:15 - 6:18יש שלושה פנסים ראשיים בכל צד של ראשו.
-
6:18 - 6:20זה אחד שהוא כחול,
-
6:20 - 6:22וזה הצבע של רוב פליטות האור הביולוגיות באוקיינוס
-
6:22 - 6:24מפני שאבולוציה בחרה
-
6:24 - 6:26את הצבע שמגיע הכי רחוק במי-ים
-
6:26 - 6:28כדי לייעל למכסימום את התקשורת.
-
6:28 - 6:30לכן רוב היצורים מייצרים אור כחול,
-
6:30 - 6:33ורוב היצורים יכולים לראות רק אור כחול,
-
6:33 - 6:35אבל דג זה הוא חריג באמת מרתק
-
6:35 - 6:38מכיוון שיש לו שני איברים הפולטים אור אדום.
-
6:38 - 6:40ואין לי מושג מדוע יש שניים,
-
6:40 - 6:42וזה משהו שאני רוצה לפתור מתי שהוא.
-
6:42 - 6:45אז,לא רק שהוא מסוגל לראות אור כחול,
-
6:45 - 6:47אלא הוא מסוגל לראות גם אור אדום.
-
6:47 - 6:50הוא משתמש בתאורה האדומה שלו ככוונת של צלף
-
6:50 - 6:52כדי להיות מסוגל להתגנב אחרי חיות
-
6:52 - 6:54שעיוורים לאור אדום
-
6:54 - 6:56ושהוא יוכל לראותם מבלי להתגלות.
-
6:56 - 6:58יש לו גם מחוש סנטר כאן
-
6:58 - 7:00עם פיתיון מאיר בכחול
-
7:00 - 7:03שניתן להשתמש בו כדי למשוך טרף ממרחק רב.
-
7:03 - 7:06הרבה יצורים משתמשים בתאורה שלהם בתור פיתיון.
-
7:07 - 7:09זהו עוד דג החביב עליי.
-
7:09 - 7:11זהו דג נחש-צפע ויש לו פיתיון
-
7:11 - 7:13בקצה חכת דיג ארוכה
-
7:13 - 7:15שמתקמרת בחזיתה של לסת משוננת
-
7:15 - 7:18וזה מה שנותן לדג נחש-הצפע את שמו.
-
7:18 - 7:20השיניים של הדג הן כה ארוכות
-
7:20 - 7:22שאם היו נסגרות בתוך הפה של הדג,
-
7:22 - 7:25הן היו משפדות את מוחו שלו.
-
7:25 - 7:27לכן, במקום זה הן מחליקות במסילות
-
7:27 - 7:29הנמצאות מהצד החיצוני של ראשו.
-
7:29 - 7:31זהו דג עץ האשוח.
-
7:31 - 7:33הכל על הדג הזה מאיר.
-
7:33 - 7:35זה לא רק הפיתיון;
-
7:35 - 7:37יש לו פנס מובנה.
-
7:37 - 7:39יש לו איברים מאירים דמויי פנינים על בטנו
-
7:39 - 7:42שהוא משתמש בהם בתור הסוואה
-
7:42 - 7:45שמבטלת את צלליתו,
-
7:45 - 7:48כך שכאשר הוא שוחה וישנו טורף המביט מלמטה למעלה,
-
7:48 - 7:50זה גורם לו להיעלם.
-
7:50 - 7:52יש לו איברי תאורה בפה.
-
7:52 - 7:54יש לו איברי תאורה בכל קשקש, בסנפירים,
-
7:54 - 7:56בשיכבה הרירית על הגב ובבטן,
-
7:56 - 7:58כולם משמשים למטרות שונות,
-
7:58 - 8:00חלקן ידועות לנו וחלק אינן ידועות.
-
8:00 - 8:03ואנו יודעים קצת יותר על תאורה ביולוגית הודות לפיקסאר,
-
8:03 - 8:05ואני אסירת-תודה לפיקסאר ששיתפו
-
8:05 - 8:07כל-כך הרבה אנשים בנושא האהוב עליי.
-
8:07 - 8:09הלוואי שהם עם כל התקציב שלהם,
-
8:09 - 8:12היו משקיעים קצת יותר
-
8:12 - 8:15ומשלמים עבור ייעוץ לכמה סטודנטים עניים,
-
8:15 - 8:17שיכלו לומר להם שאלה הם העיניים
-
8:17 - 8:20של דג, שעבר שימור בפורמלין.
-
8:20 - 8:22אלה העיניים של דג טורף חי.
-
8:22 - 8:24יש לו פיתיון שהוא מבליט
-
8:24 - 8:26בחזית של מלכודת עכברים חיה זו
-
8:26 - 8:28בצורת שיני מחט חדות,
-
8:28 - 8:31כדי למשוך איזה טרף תמים.
-
8:31 - 8:33ולזה יש פיתיון
-
8:33 - 8:36עם כל מיני חוטים מעניינים שיוצאים ממנו.
-
8:36 - 8:39פעם נהגנו לחשוב שהצורה השונה של הפיתיון
-
8:39 - 8:41נועדה למשוך טרף מסוגים שונים,
-
8:41 - 8:44אבל בדיקת תכולת הקיבה של דגים אלו
-
8:44 - 8:47שבוצעה על-ידי מדענים, או סביר יותר על-ידי סטודנטים,
-
8:47 - 8:49גילתה
-
8:49 - 8:51שהם אוכלים מזון די זהה.
-
8:51 - 8:53לכן עכשיו אנו מאמינים שהצורה השונה של הפיתיון
-
8:53 - 8:55קשורה לדרך בה הזכר מזהה את הנקבה
-
8:55 - 8:57בעולם של דגים טורפים,
-
8:57 - 8:59מכיוון שרבים מהזכרים הללו
-
8:59 - 9:01ידועים בתור זכרים גמדים.
-
9:01 - 9:03לברנש קטן זה
-
9:03 - 9:06אין אמצעים הנראים לעין לשם קיום עצמאי.
-
9:06 - 9:08אין לו פיתיון למשיכת מזון
-
9:08 - 9:10ואין שיניים לאכול אותו כאשר זה מגיע.
-
9:10 - 9:13התקוה היחידה שלו להתקיים על כוכב זה
-
9:13 - 9:15היא בתור ג'יגולו.
-
9:15 - 9:17עליו למצוא לעצמו חתיכה
-
9:17 - 9:20ואז עליו להיצמד אליה לכל החיים.
-
9:20 - 9:22ברנש קטן זה
-
9:22 - 9:24מצא לעצמו חתיכה זו,
-
9:24 - 9:26ותשימו לב שהיתה לו התושייה
-
9:26 - 9:29להצמיד את עצמו באופן כזה שאינו צריך להסתכל עליה.
-
9:29 - 9:31(צחוק)
-
9:31 - 9:33אבל עדיין, הוא יודע לזהות דבר טוב כאשר הוא רואה כזה,
-
9:33 - 9:36והוא נותן גושפנקא ליחסים באמצעות נשיקה מתמשכת.
-
9:36 - 9:38בשרו מתמזג עם בשרה,
-
9:38 - 9:40זרם הדם שלה צומח בגופו,
-
9:40 - 9:43והוא הופך ללא יותר מאשר שק זרעונים.
-
9:43 - 9:45(צחוק)
-
9:45 - 9:47טוב, זוהי גרסת מעמקי-הים על שחרור האישה.
-
9:47 - 9:49היא תמיד יודעת היכן הוא נמצא,
-
9:49 - 9:51אין עליה להיות מונוגמית
-
9:51 - 9:53כאשר חלק מהנקבות
-
9:53 - 9:55נושאות מספר זכרים הנצמדים עליהן.
-
9:55 - 9:58כך שהן יכולות להשתמש בזה למציאת מזון, למשיכת בני-זוג.
-
9:58 - 10:01הם משתמשות בזה רבות להגנה, בכל מיני דרכים.
-
10:01 - 10:04רבות מהן יכולות לשחרר את הלוסיפרין שלהן, את אנזים הלוסיפרס אל תוך המים
-
10:04 - 10:06בדיוק כמו דיונון או תמנון שמשחררים ענן דיו.
-
10:06 - 10:08חסילון זה בעצם
-
10:08 - 10:10פולט אור מתוך הפה שלו
-
10:10 - 10:12כמו דרקון נושף אש
-
10:12 - 10:14כדי לסנוור או להסיט דג נחש-צפע זה
-
10:14 - 10:16כדי שהחסילון יוכל לשחות הרחק אל תוך החושך.
-
10:16 - 10:19וישנם הרבה יצורים אחרים שיכולים לעשות זאת.
-
10:19 - 10:21ישנן מדוזות, ישנם דיונונים,
-
10:21 - 10:23ישנו מגוון שלם של סרטנים שונים.
-
10:23 - 10:25יש אפילו דג שיכול לעשות זאת.
-
10:25 - 10:28דג זה מכונה צינורית הכתף הזוהרת
-
10:28 - 10:30מפני שיש לו בעצם צינורית על כתפו
-
10:30 - 10:32שיכולה להתיז אור.
-
10:32 - 10:34והיה לי מספיק מזל לצלם אחד כזה
-
10:34 - 10:36כאשר היינו במסע דיג-באמצעות-רשת
-
10:36 - 10:39מול החוף הצפון-מערבי של אפריקה בשביל "כוכב כחול",
-
10:39 - 10:41בשביל החלק העמוק של "כוכב כחול".
-
10:41 - 10:43אנחנו השתמשנו ברשת דיג מיוחדת
-
10:43 - 10:45שאיפשרה לנו להעלות יצורים אלה חיים.
-
10:45 - 10:48לכדנו אחד מאלה והבאתי אותו למעבדה.
-
10:48 - 10:50אני מחזיקה אותו,
-
10:50 - 10:52ואני עומדת לגעת בצינורית ההיא שעל כתפו,
-
10:52 - 10:55וכאשר אני נוגעת, רואים אור ביולוגי נפלט.
-
10:56 - 10:58אבל בשבילי, מה שמדהים
-
10:58 - 11:00זו לא רק כמות האור,
-
11:00 - 11:02אלא העובדה שזה לא רק לוסיפרין ואנזימי לוסיפרס.
-
11:02 - 11:04אצל הדג הזה, זה למעשה תאים שלמים
-
11:04 - 11:06עם גרעינים וקרומים.
-
11:06 - 11:08אנרגטית, עולה לדג זה הרבה לעשות את כל זה,
-
11:08 - 11:11ואין לנו מושג מדוע הוא עושה זאת.
-
11:11 - 11:14זו עוד אחת מהתעלומות הגדולות שצריך לפתור.
-
11:16 - 11:18צורה נוספת של הגנה
-
11:18 - 11:20זה משהו שנקרא אזעקת פריצה.
-
11:20 - 11:22זה מאותה סיבה שיש לנו אזעקת פריצה במכונית.
-
11:22 - 11:24הצופר שצופר והאורות שמהבהבים
-
11:24 - 11:26מיועדים למשוך תשומת לב, כך מקווים,
-
11:26 - 11:28של המשטרה שתגיע ותתפוס את הפורץ.
-
11:28 - 11:30כאשר יצור נתפס במלתעות הטורף,
-
11:30 - 11:32התקוה היחידה שלו היא אולי
-
11:32 - 11:34למשוך תשומת ליבו של יצור יותר גדול ויותר מסוכן
-
11:34 - 11:36שיתקוף את התוקף שלו
-
11:36 - 11:39וכך יתאפשר לו לברוח.
-
11:39 - 11:41למדוזה זו לדוגמא,
-
11:41 - 11:43יש תצוגה מרהיבה של תאורה ביולוגית.
-
11:43 - 11:45כאן אנחנו רודפים אחריה מתוך תא הצלילה.
-
11:45 - 11:48זאת לא התאורה. זה רק אור מוחזר מבלוטות המין.
-
11:48 - 11:51אנחנו לוכדים אותה בהתקן מאוד מיוחד שנמצא בחזית התא
-
11:51 - 11:54והוא מאפשר לנו להעלותה במצבה המקורי,
-
11:54 - 11:56להביאה למעבדה באוניה,
-
11:56 - 11:58ושם ליצור את התצוגה שאתם תראו מייד.
-
11:58 - 12:00כל מה שעשיתי היה לגעת פעם בשניה
-
12:00 - 12:02בטבעת העיצבית שלה עם מכוש חד
-
12:02 - 12:04שהוא כמו שן חדה של דג.
-
12:04 - 12:07וברגע שהתצוגה התחילה, כבר לא נגעתי בה יותר.
-
12:07 - 12:10זו תצוגה אורית מופלאה.
-
12:10 - 12:12זהו מעגל-אש של אור.
-
12:12 - 12:14ולפי חישובים שעשיתי, ניתן לראות אותו
-
12:14 - 12:17ממרחק של עד 300 רגל על-ידי טורף.
-
12:17 - 12:19וחשבתי לעצמי,
-
12:19 - 12:21שזה עשוי בעצם לשמש כפיתיון די טוב.
-
12:21 - 12:24מכיוון שאחד הדברים שתיסכלו אותי
-
12:24 - 12:26בתור חוקרת מעמקי הים
-
12:26 - 12:29הוא שכמה עוד יצורים ישנם כנראה באוקיינוס שאיננו יודעים עליהם דבר
-
12:29 - 12:32בגלל האופן בו אנחנו חוקרים את האוקיינוס.
-
12:32 - 12:35הדרך העיקרית באמצעותה אנו יודעים מה נמצא באוקיינוס
-
12:35 - 12:38היא שאנחנו יוצאים וגוררים רשתות אחרי האוניות.
-
12:38 - 12:40ואני מאתגרת אתכם לספר לי על תחום אחר במדע
-
12:40 - 12:43שעדיין תלוי בטכנולוגיה בת מאות שנים.
-
12:43 - 12:45הדרך העיקרית הנוספת היא שאנו יורדים למטה
-
12:45 - 12:47עם תאי-צלילה ועם כלי-שיט הנשלטים מרחוק.
-
12:47 - 12:50ביצעתי מאות צלילות בתאי-צלילה.
-
12:50 - 12:52כאשר אני יושבת בתא-צלילה,
-
12:52 - 12:55אני יודעת שאני כלל לא מוסתרת.
-
12:55 - 12:57יש לי אורות בוהקים ומדחפים רועשים.
-
12:57 - 13:00כל יצור בעל חוש כלשהו, יברח מייד.
-
13:00 - 13:03לכן מזה זמן רב רציתי
-
13:03 - 13:05למצוא דרך אחרת כדי לגלות.
-
13:05 - 13:08וכך, לפני זמן מה, בא לי רעיון זה של מצלמות.
-
13:08 - 13:11זה לא בדיוק מדע טילים. אנו קוראים לזה עין-בתוך-הים.
-
13:11 - 13:13מדענים משתמשים בזה על יבשה במשך שנים.
-
13:13 - 13:16אנו משתמשים רק בצבע שיצורים לא רואים,
-
13:16 - 13:18ובמצלמה שמסוגלת להבחין באותו צבע.
-
13:18 - 13:20אי-אפשר להשתמש באינפרא-אדום בים.
-
13:20 - 13:22השתמשנו באור על-אדום, אבל גם זו היתה בעיה
-
13:22 - 13:24כי הוא נבלע במהירות.
-
13:24 - 13:26בנינו מצלמה בעלת עוצמה מוגברת,
-
13:26 - 13:28רצינו לבנות מדוזה חשמלית כזו.
-
13:28 - 13:31העניין הוא שבמדע
-
13:31 - 13:34עלינו לומר למקורות המימון שלנו מה אנו הולכים בדיוק לגלות
-
13:34 - 13:36לפני שהם נותנים לנו את הכסף.
-
13:36 - 13:38ואני לא ידעתי מה אני הולכת לגלות,
-
13:38 - 13:40ולכן לא יכולתי להשיג מימון לזה.
-
13:40 - 13:43אז חיברתי את הכל בצורה מגושמת. היתה לי את מעבדת ההנדסה של הארווי מאד
-
13:43 - 13:46כדי לבצע את זה תחילה בתור עבודת סטודנטים ללימודי הסמכה,
-
13:46 - 13:49ואז חלבתי מימון מכל מיני מקורות שונים.
-
13:49 - 13:51מכון מחקר של מונטריי
-
13:51 - 13:54נתן לי זמן-עבודה עם תא-הצלילה שלהם הנשלט מרחוק,
-
13:54 - 13:56כך שיכולתי לבדוק את זה ויכולנו למצוא,
-
13:56 - 13:59לדוגמא, באיזה צבעים של אור אדום עלינו להשתמש
-
13:59 - 14:02כדי שנוכל להבחין ביצורים מבלי שהם יבחינו בנו,
-
14:02 - 14:05לגרום למדוזה החשמלית להתחיל לעבוד.
-
14:05 - 14:08וניתן לראות איזו פעולה באמת חובבנית זו היתה
-
14:08 - 14:11כאשר הטלתי את 16 הנוריות הכחולות הללו לתוך השרף --
-
14:11 - 14:13ניתן לראות בתוך תבנית השרף שהשתמשנו בה
-
14:13 - 14:16את המילה Ziploc הגלויה לעין.
-
14:16 - 14:19אין צורך לומר שכאשר הכל מחובר בצורה מגושמת שכזו,
-
14:19 - 14:22היה צורך בהמון ניסיונות ומאמצים כדי לגרום לזה לעבוד.
-
14:22 - 14:24אבל אז הגיע הרגע כאשר הכל התחבר,
-
14:24 - 14:26והכל עבד,
-
14:26 - 14:28ובאופן מופלא, אותו רגע נלכד בעדשת המצלמה
-
14:28 - 14:30על-ידי הצלם מארק ריצ'רדס,
-
14:30 - 14:32שהיה שם במקרה ברגע הנכון
-
14:32 - 14:35כאשר התברר לנו שהכל מתחבר.
-
14:35 - 14:37זו אני משמאל,
-
14:37 - 14:39הסטודנטית שלי למחקר באותו זמן, אריקה ריימונד,
-
14:39 - 14:42ולי פריי, שהיה המהנדס של הפרוייקט.
-
14:42 - 14:45ואנחנו שמנו תמונה זו במעבדה שלנו במקום בולט
-
14:45 - 14:48עם הכיתוב: "מהנדס מענג שתי נשים בבת אחת."
-
14:49 - 14:51ואנו היינו מאוד, מאוד שמחות.
-
14:51 - 14:53אם כך היתה לנו מערכת
-
14:53 - 14:55שיכולנו לקחתה למקום כלשהו
-
14:55 - 14:57שהיה מין "נווה-מדבר" בקרקעית האוקיינוס
-
14:57 - 15:00שאולי מסיירים שם טורפים גדולים.
-
15:01 - 15:03וכך, המקום שלקחנו אותה אליו
-
15:03 - 15:05נקרא בריכת מלח
-
15:05 - 15:07שנמצא בחלק הצפוני של מפרץ מכסיקו.
-
15:07 - 15:09זהו מקום קסום.
-
15:09 - 15:11ואני יודעת שלא תצליחו לראות הרבה בקטע הבא --
-
15:11 - 15:13היתה לנו מצלמה מרופטת באותו זמן --
-
15:13 - 15:15אבל אני הייתי מאוד נלהבת.
-
15:15 - 15:17אנחנו בקצה של בריכת מלח.
-
15:17 - 15:20יש שם דג השוחה לכיוון המצלמה.
-
15:20 - 15:22אין הוא מוטרד בגללנו.
-
15:22 - 15:25ולי יש את חלון התצפית בים העמוק.
-
15:25 - 15:28ואני, בפעם הראשונה, יכולה לראות מה היצורים עושים שם למטה
-
15:28 - 15:31כאשר אנחנו לא שם, מפריעים להם בדרך כלשהי.
-
15:32 - 15:34ארבע שעות בשטח,
-
15:34 - 15:36הצלחנו לתכנת את המדוזה האלקטרונית
-
15:36 - 15:38והיא החלה לעבוד בפעם הראשונה.
-
15:38 - 15:4086 שניות לאחר-מכן
-
15:40 - 15:42היא החלה את תצוגת גלגל-האש,
-
15:42 - 15:44והקלטנו את זה.
-
15:45 - 15:47זהו דיונון שאורכו מעל 6 רגל,
-
15:47 - 15:49והוא חדש לעולם המדע.
-
15:49 - 15:52לא ניתן לשייכו למשפחה מדעית ידועה כלשהי.
-
15:53 - 15:56לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב להוכחת תפיסתי.
-
15:56 - 15:58ועל-סמך זה, חזרתי לקרן הלאומית למדע
-
15:58 - 16:01ואמרתי, "זה מה שנוכל לגלות."
-
16:01 - 16:03והם נתנו לי מספיק כסף לעשות הכל כהלכה,
-
16:03 - 16:06שזה כלל פיתוח מצלמת רשת ראשונה בעולם למעמקי הים,
-
16:06 - 16:08אשר הותקנה
-
16:08 - 16:10בעמק מונטריי בשנה שעברה.
-
16:10 - 16:12וכעת, לאחרונה,
-
16:12 - 16:14גרסה מודולרית של מערכת זו,
-
16:14 - 16:16גרסה הרבה יותר ניידת,
-
16:16 - 16:18שהיא הרבה יותר קלה לשיגור והשבה,
-
16:18 - 16:21שאני מקוה שניתנת לשימוש על-גבי "נקודות התקוה" של סילביה
-
16:21 - 16:23כדי שתסייע לחקור
-
16:23 - 16:25ולשמור על האזורים הללו,
-
16:25 - 16:27ולי, שתאפשר ללמוד על
-
16:27 - 16:30יצורים פולטי אור ב"נקודות התקוה" הללו.
-
16:30 - 16:33אז אחד מהמסרים כאן כדי לקחת הביתה
-
16:33 - 16:36הוא שיש עדיין המון מה לחקור באוקיינוסים,
-
16:36 - 16:38וסילביה אמרה
-
16:38 - 16:41שאנחנו הורסים את האוקיינוסים אפילו לפני שאנחנו יודעים מה יש בתוכם,
-
16:41 - 16:43והיא צודקת.
-
16:43 - 16:45לכן אם אתם אי-פעם מקבלים הזדמנות
-
16:45 - 16:47לצלול בתוך תא-צלילה,
-
16:47 - 16:50הגידו כן, אלף פעם, כן
-
16:50 - 16:52ואנא כבו את האורות.
-
16:52 - 16:54אני מבטיחה שתאהבו את זה.
-
16:54 - 16:56תודה לכם.
-
16:56 - 16:58(מחיאות כפיים)
- Title:
- אדית וידר: חיים זוהרים בעולם שמתחת למים
- Speaker:
- Edith Widder
- Description:
-
more » « less
משהו כמו 80 עד 90 אחוז מהיצורים החיים בעומק הים מייצרים אור -- ואנו יודעים מעט מאוד איך ולמה. המומחית לצורות חיים פולטי-אור, אדית וידר, חוקרת ומגלה את העולם הזוהר, המנצנץ והקורן הזה וחולקת איתנו דמויות בעלות הוד והדר ואת תובנותיה מתוך המעמקים הנסתרים (והקורנים) של האוקיינוסים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:59
|
Yubal Masalker added a translation |