Return to Video

מנטליזם, קריאת מחשבות והאמנות של להיכנס לתוך הראשים שלכם

  • 0:01 - 0:06
    כולנו לכודים
  • 0:06 - 0:08
    בתוך הראש של עצמנו,
  • 0:08 - 0:12
    והאמונות והתובנות שלנו לגבי העולם מוגבלות
  • 0:12 - 0:13
    על ידי נקודת מבט זו,
  • 0:13 - 0:17
    כלומר, אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים.
  • 0:18 - 0:21
    נכון? אז הנה אנחנו כאן
    במקור המידה האינסופי הזה.
  • 0:21 - 0:24
    יש אינסוף דברים שאנו יכולים לחשוב עליהם,
  • 0:24 - 0:27
    אבל אנחנו עורכים ומוחקים.
  • 0:27 - 0:30
    אנחנו בוחרים על מה לחשוב, ולמה לשים לב.
  • 0:30 - 0:31
    אנחנו יוצרים סיפור...
  • 0:35 - 0:37
    כדי להבין את מה שקורה.
  • 0:38 - 0:40
    וכולנו טועים בזה.
  • 0:40 - 0:43
    כי כולנו מנסים לנווט
    עם המצפנים המוטים שלנו,
  • 0:43 - 0:45
    ולכולנו יש את מטען העבר שלנו,
  • 0:45 - 0:48
    אבל הסיפורים עצמם נורא משכנעים.
  • 0:48 - 0:50
    וכולנו עושים זאת,
  • 0:50 - 0:53
    והרבה מהסיפורים שאנו חיים על פיהם
    אפילו לא שלנו.
  • 0:53 - 0:55
    את הראשונים שבהם אנו יורשים
    בגיל צעיר מהורינו,
  • 0:55 - 0:57
    שבוודאות יש להם אמונות מוטות משלהם,
  • 0:57 - 1:00
    תסכולים משלהם, דברים שרצו לעשות.
  • 1:01 - 1:04
    ולטוב או לרע, אנו מקבלים עלינו את כל זה,
  • 1:04 - 1:05
    ואז אנו יוצאים לעולם
  • 1:05 - 1:09
    וחושבים שאולי אנחנו חייבים להיות
    מצליחים כדי להיות נאהבים;
  • 1:09 - 1:12
    או שאנו תמיד חייבים לשים
    את צרכי אחרים לפני צרכינו;
  • 1:12 - 1:16
    או שיש לנו איזה סוד גדול ונורא
    שאסור לנו לספר לאנשים.
  • 1:16 - 1:18
    וזה הכל בדיוני, אלה רק סיפורים,
  • 1:18 - 1:21
    והיינו דואגים הרבה פחות
    לגבי מה אחרים חושבים עלינו
  • 1:21 - 1:24
    אילו היינו קולטים כמה נדיר שהם עושים זאת.
  • 1:24 - 1:26
    (צחוק)
  • 1:26 - 1:33
    לכן אני מרגיש שקסם הוא אנלוגיה מצויינת
    לאיך אנו עורכים את המציאות ויוצרים סיפור
  • 1:33 - 1:37
    ובטעות מקבלים את הסיפור הזה כאמת,
  • 1:37 - 1:40
    והייתה לי קריירה של 20 שנה בבריטניה
  • 1:40 - 1:45
    בבימוי ניסויים פסיכולוגים
    גדולים בטלוויזיה,
  • 1:45 - 1:46
    וזה עכשיו בנטפליקס.
  • 1:46 - 1:48
    יש לי גם מופע.
  • 1:48 - 1:52
    מופע הברודווי הראשון שלי עומד לצאת,
    והוא נקרא "סוד".
  • 1:52 - 1:54
    רק זורק את זה לאוויר, בלי לחץ.
  • 1:54 - 1:55
    (צחוק)
  • 1:55 - 1:57
    זה אמור להיות השנה.
  • 1:57 - 2:02
    ואני מנסה לחדש במנטליזם, מנטליזם,
  • 2:02 - 2:07
    זה האמנות המפוקפקת של להיכנס לכם לראש.
  • 2:10 - 2:13
    למופעים של קריאת מחשבות הייתה
    נקודת שיא,
  • 2:13 - 2:15
    שהייתה בשנות ה- 30.
  • 2:15 - 2:17
    זו הסיבה שאני לבוש ככה.
  • 2:17 - 2:19
    בלבוש הכי לא מתאים ל- TED.
  • 2:20 - 2:24
    והיה קטע, שנודע כקטע האורקל.
  • 2:24 - 2:26
    ובקטע האורקל, אנשים מהקהל,
  • 2:26 - 2:27
    כמו שאני יודע שעשיתם,
  • 2:28 - 2:29
    היו כותבים שאלות סודיות,
  • 2:29 - 2:32
    מסוג השאלות שהייתם שואלים מדיום,
  • 2:32 - 2:35
    חותמים את השאלה בתוך מעטפה,
  • 2:35 - 2:38
    ועל המעטפה היו כותבים את
    ראשי התיבות של שמם
  • 2:38 - 2:42
    ובערך איפה הם יושבים בקהל.
  • 2:43 - 2:47
    ואז האורקל, קורא המחשבות,
    היה לוקח מעטפה אחת בכל פעם,
  • 2:47 - 2:48
    הוא לא היה פותח אותה,
  • 2:48 - 2:52
    אבל הוא היה מנסה לחזות
    איזו שאלה יש בפנים.
  • 2:52 - 2:55
    ואם הוא היה צודק,
    הוא היה מנסה לענות על השאלה
  • 2:55 - 2:57
    לאותו אדם.
  • 2:57 - 2:59
    והקטע הזה התפשט כמו אש בשדה קוצים.
  • 2:59 - 3:03
    זה עדות, לדעתי, למשיכה המפתה
  • 3:03 - 3:07
    של דמויות עוצמתיות,
    שמציעות פתרונות קלים ופשוטים
  • 3:07 - 3:09
    לשאלות המסובכות והעדינות של חיינו
  • 3:09 - 3:11
    ולפחדינו.
  • 3:11 - 3:13
    אז תודה לכל מי שכתב שאלות.
  • 3:13 - 3:16
    לא ראיתי אותן, אני יודע שמישהו אסף אותן
    ושומר עליהן.
  • 3:16 - 3:17
    תודה רבה לך.
  • 3:17 - 3:20
    אני אקח אותן עכשיו. תודה לכל מי שעשה זאת.
  • 3:20 - 3:26
    אני צריך להגיד, מן הסתם,
    כמה דברים לפני שאתחיל.
  • 3:26 - 3:27
    בכנות מוחלטת,
  • 3:28 - 3:30
    ראשית, אני לא יכול לראות דרך
    המעטפות האלה.
  • 3:30 - 3:33
    הן אטומות. הן מעטפות שחורות עבות.
  • 3:33 - 3:35
    אתם יודעים אם כתבתם אחת.
    אני לא יכול ראות דרכם.
  • 3:35 - 3:38
    שנית, וזה חשוב, אני לא מכיר אף אחד מכם
  • 3:38 - 3:40
    ואין פה משתפי פעולה.
  • 3:40 - 3:41
    זה לא מה שזה.
  • 3:43 - 3:44
    שלישית...
  • 3:46 - 3:50
    אני לא מאמין לשנייה שיש לי
    כישורים פסיכולוגיים כלשהם,
  • 3:50 - 3:53
    ובטח שלא על-טבעיים.
  • 3:54 - 3:55
    אז בואו נתחיל.
  • 4:01 - 4:02
    לא.
  • 4:02 - 4:05
    (צחוק)
  • 4:08 - 4:10
    טוב, זה --
  • 4:10 - 4:11
    הו, נחמד.
  • 4:11 - 4:14
    טוב, האחד הזה מעניין. יש פה זוג.
  • 4:14 - 4:16
    נראה לי שאתחיל מהאחד הזה.
  • 4:16 - 4:19
    הוא מעניין כי הכתב פה גלי.
  • 4:19 - 4:20
    יש פה סוג של למעלה-למטה,
  • 4:20 - 4:23
    שבדרך כלל -- לא תמיד -- בדרך כלל אומר
  • 4:23 - 4:26
    שהאדם בעצמו לא יודע את התשובה לשאלה שלו
  • 4:26 - 4:28
    אז זה בדרך כלל שאלות על העתיד, נכון?
  • 4:28 - 4:30
    זה מצביע על סוג של אי וודאות.
  • 4:30 - 4:32
    לכן הייתי אומר שזו אישה,
  • 4:32 - 4:36
    קצת קשה לומר מה הגיל מהכתיב המינימלי הזה,
  • 4:36 - 4:40
    אבל הייתי מצפה למישהי בגילאי ה30,
    אולי ה40, בואו נגלה.
  • 4:40 - 4:42
    כתוב -- ושאלה לגבי העתיד --
  • 4:42 - 4:45
    כתוב, " ג"נ, אמצע".
  • 4:45 - 4:48
    אז זו תהיה מישהי באזור האמצעי הגדול פה.
  • 4:48 - 4:50
    אם את חושבת שזו את, אם כתבת אחת,
  • 4:50 - 4:52
    תוכלי לעשות רעש?
  • 4:52 - 4:54
    זה קצת קשה לי לראות באמצע.
  • 4:54 - 4:55
    היי, תנופפי לנו.
  • 4:55 - 4:56
    אז ג...
  • 4:56 - 4:58
    ג'יין? ג'סיקה?
  • 4:58 - 4:59
    ג'סיקה: כן.
  • 4:59 - 5:01
    דרן בראון: איזה מהם?
    ג'סיקה: ג'סיקה
  • 5:01 - 5:04
    דרן: תודה לך. רק ניחוש.
    מלמול קטן לאישור, תודה לך?
  • 5:04 - 5:06
    (צחוק)
  • 5:06 - 5:07
    אני אקח את זה.
  • 5:09 - 5:11
    טוב, אז ג'סיקה אני לא אשאל מה גילך,
  • 5:11 - 5:13
    אבל האם זו שאלה לגבי העתיד?
  • 5:13 - 5:14
    ג'סיקה: ממ
    דרן: כן?
  • 5:14 - 5:16
    ג'סיקה: כן.
    דרן: כן, טוב.
  • 5:16 - 5:21
    טוב, אז מה שאלנו?
    מה ג'סיקה שאלה על העתיד?
  • 5:21 - 5:25
    אז אני בסדר עם סוף 30 תחילת ה40?
  • 5:25 - 5:27
    ג'סיקה: אני אקח את זה, אני אקבל את זה.
  • 5:27 - 5:29
    (צחוק)
  • 5:31 - 5:32
    דרן: טוב, אז זה חשוב,
  • 5:32 - 5:35
    מכיוון שאנו שואלים שואלים שאלות שונות
    תלוי בגיל שלנו.
  • 5:35 - 5:37
    רק תאמרי, "אני אקח את זה" שוב.
  • 5:37 - 5:39
    ג'סיקה: אני אקח את זה.
  • 5:39 - 5:42
    דרן: וירג'יניה, את מוירג'יניה?
    ג'סיקה: כן.
  • 5:42 - 5:44
    דרן: כן. אז --
  • 5:44 - 5:45
    (צחוק)
  • 5:45 - 5:47
    אני חושב שזו אישה,
  • 5:47 - 5:52
    אני חושב שזו אישה
    שרוצה לעזוב את וירג'יניה.
  • 5:52 - 5:55
    אני חושב שיש לך תוכניות,
  • 5:55 - 5:58
    זה האם דברים יסתדרו או לא כדי שתוכלי לצאת.
  • 5:58 - 5:59
    רק תראי לי את הידיים שלך.
  • 6:00 - 6:02
    הצד השני, כדי שאוכל לראות את הציפורנים שלך
  • 6:04 - 6:07
    אוקי, לדעתי יש לך חווה
  • 6:07 - 6:11
    וזה האם תצליחי או לא
    למכור את החווה ולצאת מוירג'יניה?
  • 6:11 - 6:12
    זה נכון?
  • 6:12 - 6:14
    ג'סיקה: לגמרי, זאת השאלה.
  • 6:14 - 6:17
    דרן: יופי, מצויין, תודה רבה לך.
    זו שאלה מעולה!
  • 6:17 - 6:20
    מה באמת הייתה השאלה? מה שמת בפנים?
  • 6:20 - 6:22
    ג'סיקה: "האם אמכור את החווה בוירג'יניה?"
  • 6:22 - 6:23
    דרן: האם תמכרי את החווה?
  • 6:23 - 6:27
    טוב, תראי, זו שאלה מצויינת
    אם אתם מתחזים למדיומים,
  • 6:27 - 6:28
    בגלל שזה לגבי העתיד,
  • 6:28 - 6:31
    מה שאומר שאני יכול לענות לך
    על זה כן או לא.
  • 6:31 - 6:33
    אין לזה משמעות, אין שום דרך לוודא את זה.
  • 6:34 - 6:36
    ודבר מסוכן לעשות --
  • 6:36 - 6:39
    אם אני אגיד כן או לא,
    זה יתקע באחורי הראש שלך,
  • 6:39 - 6:42
    וזה עלול להשפיע על בחירות שאת עושה.
  • 6:42 - 6:43
    אז זה דבר מסוכן לעשות, אבל --
  • 6:43 - 6:46
    (צחוק)
  • 6:46 - 6:48
    כן, אני חושב שאת תמכרי את החווה,
  • 6:50 - 6:51
    כי אני חושב שאת מסוג האנשים
  • 6:52 - 6:54
    שישיגו את מה שהם רוצים
    בדרך הכי נחמדה שאפשר.
  • 6:54 - 6:58
    לדעתי, כשיש דברים שאת רוצה,
    את נוטה להתרכז בהם
  • 6:58 - 7:00
    על חשבון דברים אחרים
  • 7:00 - 7:02
    שאת יודעת שאת צריכה להתרכז בהם יותר,
  • 7:02 - 7:03
    את מסכימה?
  • 7:05 - 7:08
    משכילה, למדת כמה שנים ב--
  • 7:08 - 7:11
    תגידי כן עוד פעם, את המילה "כן" במהירות?
    ג'סיקה: כן.
  • 7:11 - 7:12
    דרן: לא?
    ג'סיקה: לא.
  • 7:12 - 7:15
    דרן: קליפורניה? ברקלי?
    זה יהיה ניחוש, אבל...
  • 7:15 - 7:18
    ג'סיקה: הייתי בברקלי, כן ,תפסיק עם זה!
  • 7:18 - 7:19
    דרן: אז זה כן.
  • 7:19 - 7:22
    אה, וגם היית לאחרונה בהודו.
  • 7:22 - 7:25
    יש לך משהו קטן שקורה שם. כן? לא?
  • 7:25 - 7:27
    ג'סיקה: כן, ממש לאחרונה חזרתי מהודו.
  • 7:27 - 7:29
    דרן: זה כן ממני, אני פשוט לא רוצה
    לומר שזה כתוב בכוכבים
  • 7:29 - 7:32
    בגלל שזה לא, ואתם צריכים
    לקחת אחריות על כך.
  • 7:32 - 7:36
    דרן: את יכולה לשבת. תודה.
    בואו נעשה עוד אחד.
  • 7:36 - 7:40
    (מחיאות כפיים)
  • 7:42 - 7:45
    א"ה, גם באמצע? א"ה.
  • 7:45 - 7:49
    זה יהיה גבר, קצת יותר מבוגר,
    אולי באיזור סוף ה- 40, הייתי אומר.
  • 7:49 - 7:52
    א"ה, אמצע, תעמוד אם אתה חושב שזה אתה.
  • 7:52 - 7:55
    היי, בואו נרים מיקרופון.
  • 7:55 - 7:57
    הכי מהר שאפשר, לצלם אותו יהיה מעולה.
  • 7:57 - 8:00
    הו, תראו את זה!, עצור. אל תזוז, אל תזוז.
  • 8:00 - 8:01
    תשאר במקום.
  • 8:01 - 8:03
    אתה עומד? איפה אתה?
  • 8:03 - 8:05
    איש: אני עומד. אני לא כזה נמוך.
  • 8:05 - 8:06
    דרן: אוקיי.
  • 8:07 - 8:10
    טוב, עכשיו שינית את זה.
  • 8:10 - 8:12
    היה משהו שעשית ממש כשקמת.
  • 8:12 - 8:15
    כן או לא, האם שמת פה משהו --
  • 8:15 - 8:17
    אתה לא עושה את זה עכשיו, אבל עשית כשקמת --
  • 8:17 - 8:22
    יש לזה קשר לצד שמאל שלך,
    או רגל שמאל או כף רגל שמאל, כן או לא?
  • 8:22 - 8:23
    איש: כן
  • 8:23 - 8:26
    דרן: יופי, הוא נתן לנו
    סימן יפה וברור כשהוא קם.
  • 8:26 - 8:29
    במהירות בבקשה, תעביר את המשקל שלך
    לצד שמאל ותגיד "כן".
  • 8:29 - 8:30
    איש: כן.
  • 8:30 - 8:32
    דרן: תוציא את היד מהכיס,
    תעביר את המשקל לצד השני,
  • 8:32 - 8:34
    תחליף את הידיים על המיקרופון
    ותגיד "כן" שוב.
  • 8:34 - 8:37
    איש: כן.
  • 8:38 - 8:42
    דרן: יש לך נקע
  • 8:44 - 8:46
    בבוהן ברגל השמאלית?
  • 8:46 - 8:48
    איש: כן.
  • 8:48 - 8:51
    תודה רבה לך. מעולה, זה היה אחד טוב!
    אתה יכול לשבת. אתה יכול לשבת.
  • 8:51 - 8:54
    אני יכול לקבל את המיקרופון?
    אני הולך להחליף מיקרופון בשביל זה.
  • 8:54 - 8:56
    אפשר את המיקרופון? תודה.
  • 8:57 - 8:59
    תודה רבה. זה יהיה מצויין פה.
  • 8:59 - 9:02
    אני מחליף מיקרופון בגלל,
  • 9:02 - 9:04
    אני מקווה שאפשר לשמוע אותי?
  • 9:05 - 9:07
    אז אני הולך לכסות את העיניים.
  • 9:10 - 9:14
    ואני עושה את זה כדי שלא
    יהיו לי את הרמזים כשאתם קמים.
  • 9:14 - 9:16
    ואני לא אראה איפה אתם שמים את הידיים.
  • 9:16 - 9:18
    ולא את התגובה שלכם למה שאני אומר.
  • 9:18 - 9:21
    אני לא אוכל לראות מה האנשים שלידכם עושים.
  • 9:21 - 9:25
    אם הם יודעים את התשובות לשאלה,
    זה תמיד מאוד עוזר.
  • 9:25 - 9:26
    לא יהיו לי את היתרונות האלה,
  • 9:26 - 9:27
    אבל באופן מוזר,
  • 9:30 - 9:32
    זה משחרר אותי,
  • 9:32 - 9:34
    ואני רוצה לשחרר אתכם גם,
  • 9:34 - 9:36
    אז אם לא רשמתם שאלה
  • 9:36 - 9:39
    אבל הייתם רוצים לרשום,
  • 9:39 - 9:40
    אתם עדיין יכולים להשתתף.
  • 9:40 - 9:43
    הנקודה בלכתוב את השאלה
    היא זה רק נותן סוג של
  • 9:43 - 9:46
    מסר מתומצת וברור בראש שלכם.
  • 9:46 - 9:49
    אז אם אתם יכולים למצוא שאלה בראש שלכם,
  • 9:49 - 9:51
    תעשו אותה ברורה ותמציתית ותשלחו אותה אלי,
  • 9:51 - 9:54
    ואני אנסה לעשות את זה בלי שום דבר רשום.
  • 9:54 - 9:57
    אז תתחילו למצוא שאלות,
    תשלחו לי גם את השם שלכם.
  • 9:57 - 9:59
    "השם שלי הוא", מה שהיה השם של הבחור הקודם,
  • 9:59 - 10:03
    וגם "מה יש לי ברגל",
    או מה שהייתה השאלה שלו.
  • 10:03 - 10:05
    אז שם ושאלה.
  • 10:05 - 10:08
    יש כבר מישהו, אני מנחש שאתה די מקדימה,
  • 10:08 - 10:12
    מכיוון שהשם שלך די ברור.
  • 10:12 - 10:14
    אני מרגיש שאתה במרכז מקדימה.
  • 10:14 - 10:16
    אוקיי, תנו לי רק... אלן?
  • 10:16 - 10:17
    מרגיש לי שיש פה אלן.
  • 10:17 - 10:21
    ואתה תהיה די מקדימה, ובערך באמצע, לדעתי.
  • 10:21 - 10:23
    אני מרגיש שזה מגיע ממש מכאן.
  • 10:23 - 10:25
    זה גבר, אולי בשנות ה60 המוקדמות, משהו כזה.
  • 10:25 - 10:27
    אלן: כן.
  • 10:27 - 10:28
    דרן: יש לך מיקרופון? מצויין, תודה.
  • 10:28 - 10:33
    אלן, תגיד "עצור" כשאני מגיע אליך,
    כדי שאדע איפה אתה,
  • 10:33 - 10:34
    לאן לפנות.
  • 10:35 - 10:37
    אלן: עצור.
  • 10:37 - 10:40
    דרן: אתה מזל גדי?
    אלן: כן.
  • 10:41 - 10:45
    דרן: אז לאלן יש משהו בראש.
  • 10:46 - 10:48
    עכשיו, שמעתם את זה? את האיפוק בקול שלו?
  • 10:48 - 10:50
    זה הולך להיות ממש טריקי.
  • 10:50 - 10:52
    אני חושב איתך...
    רק תגיד "כן" שוב בשבילי?
  • 10:52 - 10:54
    אלן: כן.
  • 10:56 - 10:57
    דרן: זה יהיה או --
  • 10:58 - 10:59
    לא, זה לא.
  • 10:59 - 11:03
    זה גישה, זו סיסמה או גישה למשהו.
  • 11:03 - 11:07
    כן או לא - האם יש לך משהו שקשור
    לסיסמה או גישה בראש?
  • 11:07 - 11:08
    אלן: כן.
  • 11:08 - 11:10
    דרן: סיסמה למחשב, משהו כזה?
  • 11:10 - 11:11
    אלן: כן.
  • 11:11 - 11:13
    דרן: מצויין!
  • 11:13 - 11:14
    (צחוק)
  • 11:14 - 11:17
    במקרה הזה, אני הולך לסיים בזה. תנו לי --
  • 11:17 - 11:19
    אם אני צודק בזה,
  • 11:19 - 11:22
    כולם ידעו מה זה,
    ואולי גם מיליוני אנשים אחרים.
  • 11:22 - 11:24
    אתה תשנה את זה, נכון?
  • 11:24 - 11:25
    אלן: בטח.
  • 11:25 - 11:28
    (צחוק)
  • 11:29 - 11:31
    דרן: רק תגיד "בטח" שוב?
    אלן: בטח.
  • 11:31 - 11:35
    טוב, זאת מילה -- אני מדמיין מילה, טוב --
  • 11:35 - 11:37
    רק תראה את הסיסמה כתובה לפניך,
  • 11:37 - 11:39
    אותיות גדולות וברורות,
  • 11:39 - 11:43
    וכשאתה רואה אותן, תחשוב בשבילי
    על אות איפשהו באמצע,
  • 11:43 - 11:44
    אל תגיד אותה בקול,
  • 11:44 - 11:47
    רק אות שבאמצע בראש שלך.
  • 11:47 - 11:48
    יש לך אחת?
    אלן: כן.
  • 11:48 - 11:50
    דרן: יופי, תישאר איתה בשבילי.
  • 11:51 - 11:53
    אה, שינית אותה, אוקיי.
  • 11:53 - 11:55
    שינית את דעתך.
  • 11:55 - 11:56
    אני חושב שהחלטת על --
  • 11:57 - 11:58
    לדעתי זה "ב", כן?
  • 11:59 - 12:00
    אלן: לא.
  • 12:02 - 12:03
    זה לא.
  • 12:03 - 12:05
    דרן: אז זה "י"?
    אלן: נכון.
  • 12:05 - 12:06
    דרן: אבל יש שם "ב".
    אלן: כן.
  • 12:06 - 12:09
    דרן: כן, הוא שינה את דעתו.
    הוא שינה את דעתו.
  • 12:09 - 12:10
    (צחוק)
  • 12:10 - 12:13
    אז תראה את זה רשום שם.
  • 12:13 - 12:16
    רק תמשיך לומר את זה לעצמך בראש.
  • 12:16 - 12:17
    הו, אתה מתופף, נכון?
  • 12:18 - 12:19
    אלן: נכון.
  • 12:19 - 12:22
    דרן: רק תוציא את זה מהראש,
    תוציא את זה מהראש,
  • 12:22 - 12:24
    ותתרכז על דבר אחד בשבילי.
  • 12:24 - 12:26
    (צחוק)
  • 12:26 - 12:28
    העבודה שלי היא למכור לכם סיפור, נכון?
  • 12:28 - 12:31
    אני מנסה לעשות את זה לכולכם,
    לגרום לכם לשים לב
  • 12:31 - 12:34
    למשהו אחד שאני רוצה שתחשבו שחשוב,
  • 12:34 - 12:36
    ולהתעלם מדברים אחרים
    שאני רוצה שלא תשימו לב,
  • 12:36 - 12:38
    ואז תחברו את הנקודות האלה
  • 12:38 - 12:41
    ותיצרו לעצמכם סיפור לגבי מה שאני עושה,
  • 12:41 - 12:44
    וזה עובד רק בגלל שאנו יצורים של סיפורים,
  • 12:44 - 12:45
    מה שאומר שאנו עושים זאת בכל יום.
  • 12:45 - 12:48
    אנחנו יוצאים לעולם המסובך והעדין הזה
  • 12:48 - 12:51
    שמלא באנשים מסובכים ועדינים,
    כמוך וכמוני, אלן,
  • 12:51 - 12:54
    ואנחנו מרדדים אותם לדמויות שטוחות
  • 12:55 - 12:57
    שיתאימו לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו,
  • 12:57 - 13:01
    ואנחנו אומרים, "אין לה ביטחון עצמי",
    "הוא שחצן"," אי אפשר לסמוך עליהם".
  • 13:01 - 13:07
    וכל אלה סיפורים כמו הסיפור
    שאני יכול לקרוא את המחשבות שלכם.
  • 13:08 - 13:11
    אתה חושב על למכור את החברה שלך
    ברגע זה, נכון?
  • 13:11 - 13:12
    אלן: נכון.
  • 13:12 - 13:15
    דרן: שקשורה איכשהו לעור?
  • 13:15 - 13:16
    אלן: כן.
  • 13:16 - 13:18
    דרן: טיפוח העור או משהו כזה.
  • 13:18 - 13:19
    אלן: אה, כן.
  • 13:19 - 13:21
    דרן: ואני חושב שזה
    למה אני אוהב לעשות את זה
  • 13:21 - 13:24
    כי זה מזכיר לי להיות יותר קשוב ומודע
  • 13:24 - 13:27
    לסיבוכיות והעדינות של מה שאמיתי,
  • 13:27 - 13:29
    ושתמיד יש דברים אחרים
    שקורים בלי שאנו יודעים עליהם,
  • 13:29 - 13:33
    וזה אומר שאנו יכולים להיתקע פחות,
    ולהיות יותר נחמדים לאנשים
  • 13:33 - 13:36
    מכיוון שאני יכולים לזהות
    שתמיד יש פחד מאחורי הלחץ שלהם,
  • 13:36 - 13:38
    אז אנחנו לא צריכים להתגונן מפני זה,
  • 13:38 - 13:41
    ואנחנו יכולים להתחיל לראות
    את הסיפורים כמו שהם
  • 13:41 - 13:45
    ולראות שהחיים הם לא רק עלינו.
  • 13:45 - 13:46
    הו!
  • 13:51 - 13:53
    הסיסמה שלך, איפה אתה?
    איפה אתה? איפה הוא?
  • 13:53 - 13:54
    אלן: אני פה.
  • 13:54 - 13:57
    דרן: תעמוד בבקשה. הסיסמה שלך היא "אריבוי".
  • 13:57 - 14:01
    א-ר-י-ב-ו-י? זה נכון?
    אלן: זה נכון.
  • 14:01 - 14:03
    דרן: אז תודה רבה לך, באמת תודה רבה לך.
  • 14:03 - 14:04
    תודה לכם.
  • 14:04 - 14:09
    (מחיאות כפיים)
Title:
מנטליזם, קריאת מחשבות והאמנות של להיכנס לתוך הראשים שלכם
Speaker:
דרן בראון
Description:

"קסם הוא אנלוגיה מצויינת לאיך אנחנו עורכים את המציאות כדי ליצור סיפור -- ואז לטעות ולהחשיב את הסיפור הזה כמציאות", אומר אמן האשליות הפסיכולוגיות דן בראון. בשיחה מבריקה שעטופה במופע קריאת מחשבות מדהים, בראון חוקר את המשיכה המפתה של מציאת תשובות פשוטות לבעיות המסובכות והעדינות של החיים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:21

  • Ofir Blum

    בתיאור כתוב "דן בראון" במקום "דרן בראון"

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.