Return to Video

מאה פתרונות להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית

  • 0:01 - 0:03
    שלום.
  • 0:03 - 0:06
    ברצוני להכיר לכם מילה
    שאולי טרם שמעתם,
  • 0:06 - 0:08
    אבל כדאי שתכירו:
  • 0:08 - 0:10
    טיהור.
  • 0:11 - 0:15
    הטיהור הוא דרך חדשה של חשיבה ועשייה
    בנושא ההתחממות הגלובלית.
  • 0:16 - 0:19
    מדובר על יעד שיש להשיגו
    לטובת העתיד הרצוי לנו,
  • 0:19 - 0:23
    עתיד שבו אפשר יהיה להפוך
    את מגמת ההתחממות הגלובלית.
  • 0:24 - 0:26
    הטיהור הוא אותה נקודה בזמן
  • 0:26 - 0:31
    שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה
    יתחיל לרדת
  • 0:31 - 0:32
    משנה לשנה.
  • 0:33 - 0:35
    בלשון פשוטה יותר,
    מדובר באותה נקודה
  • 0:35 - 0:41
    שבה נוציא מאטמוספירת כדור הארץ
    יותר גזי חממה מכפי שאנו מעלים אליה.
  • 0:42 - 0:46
    אני יודע שכולנו מודאגים
    משינויי האקלים,
  • 0:47 - 0:49
    אבל שינויי האקלים אינם הבעיה.
  • 0:50 - 0:53
    שינויי האקלים הם הביטוי לבעיה,
  • 0:53 - 0:59
    זהו המשוב המתקבל מהמערכת העולמית
    שאומר לנו מה קורה.
  • 1:00 - 1:03
    הבעיה היא ההתחממות הגלובלית,
  • 1:03 - 1:07
    שנוצרת עקב עליית ריכוזי גזי החממה
  • 1:07 - 1:09
    בגלל מעשי האדם.
  • 1:09 - 1:11
    אז איך נפתור בעיה זו?
  • 1:11 - 1:16
    איך נתחיל בתהליך של הפיכת
    מגמת ההתחממות הגלובלית?
  • 1:17 - 1:21
    הדרך היחידה הידועה לנו
    היא לטהר,
  • 1:21 - 1:23
    להימנע מהעלאת גזי חממה
  • 1:23 - 1:26
    ולהוריד את מה שכבר נמצא שם.
  • 1:27 - 1:28
    אני יודע.
  • 1:28 - 1:32
    בהינתן המצב הקיים,
    נשמע שזה בלתי-אפשרי,
  • 1:33 - 1:36
    אבל האנושות כבר יודעת מה לעשות.
  • 1:37 - 1:40
    יש לנו טכנולוגיות ושיטות
    אמיתיות ומעשיות
  • 1:41 - 1:42
    שמסוגלות להשיג את הטיהור.
  • 1:43 - 1:45
    וזה קורה בימים אלה.
  • 1:46 - 1:50
    חשוב שנאיץ את היישום שלהן
  • 1:50 - 1:52
    ונשנה את השיח
  • 1:52 - 1:57
    משיח של פחד ובלבול,
    שמוביל רק לאדישות ושוויון-נפש,
  • 1:57 - 2:01
    לשיח של הבנה ויכולת,
  • 2:01 - 2:03
    ומתוך כך - לזיהוי הזדמנויות.
  • 2:04 - 2:07
    אני עובד בארגון "מיזם הטיהור"
    (Project Drawdown).
  • 2:08 - 2:09
    ומזה ארבע שנים,
  • 2:09 - 2:13
    יחד עם צוות חוקרים וכותבים
    מכל רחבי העולם,
  • 2:13 - 2:16
    מיפינו, מדדנו ופירטנו
  • 2:16 - 2:20
    100 פתרונות להפיכת מגמת
    ההתחממות הגלובלית.
  • 2:21 - 2:23
    80 מהם קיימים כבר היום,
  • 2:23 - 2:27
    וביחד, כל ה-80 האלה
    יכולים להשיג את הטיהור.
  • 2:28 - 2:32
    20 מהם הם פתרונות
    בשלבי פיתוח אחרונים,
  • 2:32 - 2:33
    וכשהם ייעשו זמינים,
  • 2:34 - 2:36
    הם יאיצו את התקדמותנו.
  • 2:37 - 2:43
    מדובר בפתרונות ממשיים,
    ברי-הרחבה ומעשיים מבחינה כספית.
  • 2:43 - 2:46
    והם עושים אחד או יותר
    משלושה דברים:
  • 2:47 - 2:53
    מחליפים מקורות אנרגיה מבוססי-מאובנים
    במקורות נקיים ומתחדשים;
  • 2:53 - 2:56
    מקטינים את הצריכה
    באמצעות התייעלות טכנולוגית
  • 2:56 - 2:58
    ומשנים את ההתנהגות;
  • 2:59 - 3:03
    וכן, הפרדת הפחמן בביו-מסה
    של הצמחים ובאדמה
  • 3:03 - 3:05
    בתהליך שעליו למדנו כולנו
    בבית הספר היסודי,
  • 3:05 - 3:07
    קסם הפוטוסינתזה.
  • 3:08 - 3:11
    שילוב של שלושת המנגנונים האלה
  • 3:11 - 3:14
    הוא שמאפשר את הטיהור.
  • 3:14 - 3:16
    איך מגיעים לכך?
  • 3:16 - 3:18
    הנה התשובה הקצרה.
  • 3:19 - 3:24
    זאת רשימה של 20 הפתרונות המובילים
    להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית.
  • 3:24 - 3:25
    מיד אכנס לפרטים,
  • 3:25 - 3:28
    אבל קחו כמה שניות
    כדי לעבור על הרשימה.
  • 3:33 - 3:35
    היא כוללת תחומים רבים, אני יודע,
  • 3:35 - 3:38
    מטורבינות רוח בחופים
    ועד השכלת בנות,
  • 3:38 - 3:42
    מתזונה עשירה בצמחים
    ועד טכנולוגיית חיפוי בלוחות סולריים.
  • 3:42 - 3:44
    בואו נחלק אותה לחלקים.
  • 3:44 - 3:47
    בצד ימין של השקופית
    אתם רואים מספרים, בג'יגה טונות,
  • 3:47 - 3:50
    או מיליארדי טונות,
  • 3:50 - 3:53
    שמייצגים את סך שווה-הערך
    של הפחמן הדו-חמצני
  • 3:53 - 3:55
    שמתרוקן מהאטמוספירה
  • 3:55 - 3:59
    ביישום גלובלי של הפתרון
    במשך 30 שנה.
  • 4:00 - 4:03
    כשאנו חושבים על פתרונות אקלימיים,
  • 4:03 - 4:06
    אנו חושבים לעתים קרובות
    על הפקת חשמל.
  • 4:06 - 4:10
    אנו רואים באנרגיה המתחדשת
    את מערך הפתרונות החשוב ביותר,
  • 4:10 - 4:13
    והם אכן חשובים מאד.
  • 4:13 - 4:15
    אבל הדבר הראשון
    שיש לזהות ברשימה זו,
  • 4:15 - 4:19
    הוא שרק חמישה מהפתרונות המובילים
    קשורים לחשמל.
  • 4:20 - 4:23
    מה שהפתיע אותנו, למען האמת,
  • 4:23 - 4:27
    היה ששמונה מ-20 המובילים
    נוגעים למערכת המזון.
  • 4:28 - 4:32
    השפעת המזון על האקלים
    עשויה להפתיע רבים,
  • 4:32 - 4:36
    אבל התוצאות האלה מראות
    שההחלטות היומיומיות שלנו
  • 4:36 - 4:40
    לגבי המזון שאנו מגדלים,
    רוכשים וצורכים
  • 4:40 - 4:43
    הן אולי התרומה החשובה ביותר
  • 4:43 - 4:46
    מצידו של כל אדם
    להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית.
  • 4:47 - 4:51
    וחשוב גם כיצד אנו מנהלים קרקע.
  • 4:51 - 4:54
    ההגנה על יערות וביצות
  • 4:54 - 4:58
    מבטיחה, מרחיבה ויוצרת
    אגנים חדשים של שיקוע פחמן
  • 4:58 - 5:01
    שמחלצים ישירות פחמן מהאטמוספירה.
  • 5:01 - 5:03
    כך יוכל להתרחש היפוך המגמה.
  • 5:04 - 5:08
    וכשאנו מצרפים יחד
    את ניהול המזון והקרקע,
  • 5:08 - 5:14
    12 מ-20 הפתרונות הראשונים
    מתייחסים לדרך השימוש בקרקע והסיבות לכך.
  • 5:15 - 5:20
    זה משנה מן היסוד את חשיבתנו המסורתית
    על פתרונות אקלימיים.
  • 5:21 - 5:23
    אבל הבה נעבור לראש הרשימה,
  • 5:23 - 5:26
    כי לדעתי, גם זה יפתיע אתכם.
  • 5:26 - 5:29
    הפתרון בעל ההשפעה הכי גדולה,
  • 5:29 - 5:33
    לפי ניתוח זה,
    הוא ניהול קירור,
  • 5:33 - 5:38
    או ניהול נכון של פחמן הידרו-פלואורי,
    אייץ'-אף-סי, והיפטרות נכונה ממנו,
  • 5:38 - 5:43
    החומר המשמש לצינון האוויר
    במקררים ובמזגנים.
  • 5:43 - 5:46
    עשינו מלאכה נהדרת עם פרוטוקול מונטריאול
  • 5:46 - 5:49
    למען הגבלת ייצור הפחמנים
    הכלורו-פלואוריים, הסי-אף-סי,
  • 5:49 - 5:51
    בגלל השפעתם על שכבת האוזון.
  • 5:51 - 5:54
    אלא שהם הוחלפו באייץ'-אף-סי,
    פחמנים הידרו-פלואוריים,
  • 5:54 - 5:58
    שהם גזי חממה חזקים
    מאות ואלפי מונים
  • 5:58 - 5:59
    מאשר הפחמן הדו-חמצני.
  • 6:00 - 6:05
    וה-90 ג'יגה טונות המופחתים האלה
    הם מספר שמרני.
  • 6:05 - 6:10
    אילו יכולנו לתאר את השפעת
    הסכם קיגאלי מ-2016,
  • 6:10 - 6:13
    שקרא לצמצום הדרגתי
    בפחמנים ההידרו-פלואוריים
  • 6:13 - 6:16
    והחלפתם בחומרי הקירור הטבעיים
    הקיימים כיום,
  • 6:18 - 6:23
    מספר זה יכול היה לגדול ל-120
    וקרוב ל-200 ג'יגה טונות
  • 6:23 - 6:25
    של גזי החממה שנמנעו.
  • 6:25 - 6:27
    אולי אתם מופתעים,
    כפי שהיינו אנו.
  • 6:28 - 6:31
    בטרם ניכנס לפרטים
    של פתרונות מסוימים,
  • 6:31 - 6:34
    אולי אתם תוהים
    איך הגענו לחישובים אלה.
  • 6:35 - 6:38
    ראשית כל, אספנו המון נתונים,
  • 6:38 - 6:41
    ובעזרת ניתוח סטטיסטי יצרנו טווחים
  • 6:41 - 6:44
    שמאפשרים לנו לבחור באפשרויות סבירות
  • 6:44 - 6:47
    לכל קלט במודלים שלנו.
  • 6:48 - 6:52
    בנוסף, נקטנו במיזם כולו
    בגישה שמרנית.
  • 6:53 - 6:55
    כל הנתונים האלה הוכנסו למודל,
  • 6:55 - 6:58
    ובוצעה השלכה שאפתנית
    אך סבירה לעתיד,
  • 6:58 - 7:01
    בהשוואה למה שיהיה עלינו לעשות ממילא.
  • 7:01 - 7:06
    84 הג'יגה טונות שצומצמו
    בשימוש בטורבינות רוח בחופים, למשל,
  • 7:06 - 7:09
    הן תוצאה של החשמל
    שמופק בחוות רוח
  • 7:09 - 7:13
    שאחרת, היה מופק מפחם
    או ממפעלי הבערת גז.
  • 7:14 - 7:20
    חישבנו את כל העלויות
    של בניית ותפעול המפעלים
  • 7:20 - 7:22
    ואת כל הפליטות.
  • 7:23 - 7:27
    אותו התהליך משמש
    להשוואת מיחזור מול הטמנת אשפה,
  • 7:27 - 7:30
    של חקלאות מתחדשת
    מול חקלאות תעשייתית,
  • 7:30 - 7:33
    של שימור מול כריתת יערות.
  • 7:35 - 7:39
    תוצאות אלה שולבו
    במערכות עצמן ובמשולב ביניהן
  • 7:39 - 7:40
    כדי להימנע מספירה כפולה
  • 7:40 - 7:44
    וסוכמו כדי לראות
    אם אכן מושג היפוך מגמה.
  • 7:45 - 7:49
    אז הבה ניכנס לפתרונות ספציפיים.
  • 7:50 - 7:53
    לוחות חיפוי סולריים ניצבים במקום ה-10.
  • 7:54 - 7:57
    כשאנו מדמיינים גגות עם חיפוי סולרי,
  • 7:57 - 8:03
    אנו בד"כ רואים מחסן במיאמי
    שגגו מחופה לוחות סולריים.
  • 8:04 - 8:08
    אבל אלה פתרונות שיפים
    לאזורים עירוניים וגם כפריים,
  • 8:08 - 8:10
    לארצות מעוטות וגם גבוהות הכנסה,
  • 8:10 - 8:12
    ויש להם יתרונות עומק.
  • 8:13 - 8:18
    זאת משפחה שמתגוררת באי עשוי קש
    באגם טיטיקקה,
  • 8:18 - 8:20
    שמקבלת את הלוח הסולרי הראשון שלה.
  • 8:20 - 8:24
    עד אז הם השתמשו בנפט
    לבישול ולתאורה,
  • 8:24 - 8:25
    נפט באי עשוי קש.
  • 8:26 - 8:31
    כך שבהתקנת לוחות סולריים,
    משפחה זו לא רק עוזרת בצמצום הפליטות,
  • 8:31 - 8:34
    אלא גם זוכה לבטיחות ולבטחון במשק הבית.
  • 8:35 - 8:37
    היערות הטרופיים מספרים סיפור משלהם.
  • 8:37 - 8:41
    ההגנה על הקרקע שהושחתה באזורים הטרופיים
  • 8:42 - 8:44
    ואיפשור ההתחדשות הטבעית
  • 8:44 - 8:48
    הם הפתרון מס' 5
    להפיכת ההתחממות הגלובלית.
  • 8:49 - 8:52
    אפשר לראות בעצים
    מקלות פחמן ענקיים.
  • 8:52 - 8:56
    זהו היפוך מגמה בעיצומו,
    משנה לשנה,
  • 8:56 - 9:00
    כשהפחמן מוצא מהאטמוספירה
    באמצעות פוטוסינתזה,
  • 9:01 - 9:06
    שממירה את הפחמן הדו-חמצני
    לביו-מסה צמחית ולפחמן קרקעי אורגני.
  • 9:07 - 9:10
    ועלינו גם לחשוב מחדש
    על ייצור המזון שלנו
  • 9:10 - 9:12
    באופן מתחדש יותר.
  • 9:12 - 9:16
    יש דרכים רבות לעשות זאת,
    ואנו חקרנו מעל 13 מהן,
  • 9:16 - 9:19
    אבל אלה שיטות חדשות לייצור מזון,
  • 9:19 - 9:22
    אלא כאלה שהיו בשימוש
    מזה מאות שנים, מזה דורות.
  • 9:23 - 9:27
    אבל החקלאות המודרנית
    הולכת ודוחקת את רגליהן
  • 9:27 - 9:30
    כשהיא שוחקת את הקרקע
    ומגבירה את החד-יבוליות
  • 9:30 - 9:36
    ואת השימוש בדשנים מלאכותיים
    וחומרי הדברה שהורסים את האדמה
  • 9:36 - 9:39
    והופכים אותה לפולטת-נטו
    של גזי חממה.
  • 9:39 - 9:42
    חקלאות מתחדשת, לעומת זאת,
  • 9:42 - 9:45
    משקמת את בריאות הקרקע
    ואת כושר הפריון שלה,
  • 9:45 - 9:47
    מגדילה את היבולים,
  • 9:47 - 9:48
    משפרת את אצירת המים,
  • 9:48 - 9:52
    מועילה לחקלאי הקטן
    וגם למפעלי חקלאות גדולים
  • 9:52 - 9:54
    ומחזירה את הפחמן לאדמה.
  • 9:55 - 10:00
    כולם יוצאים נשכרים מהמצב הזה.
  • 10:00 - 10:02
    (צחוק)
  • 10:03 - 10:05
    ולא רק ייצור המזון,
  • 10:06 - 10:07
    אלא גם דרכי הצריכה שלו
  • 10:07 - 10:10
    משפיעים מאד על ההתחממות הגלובלית.
  • 10:10 - 10:13
    תזונה עתירת צמחים
    אינה תזונה טבעונית או צמחונית,
  • 10:13 - 10:15
    למרות שאני מריע למי
    שבוחרים בכך.
  • 10:16 - 10:19
    מדובר בתזונה בריאה
    מבחינת כמות הצריכה,
  • 10:19 - 10:22
    ובמיוחד מבחינת כמות הבשר הנצרך.
  • 10:23 - 10:26
    בחלקים העשירים יותר של העולם
    אנו צורכים יתר על המידה.
  • 10:27 - 10:29
    אבל ארצות מעוטות-הכנסה
  • 10:29 - 10:33
    מפגינות תזונה לא-מספקת
    של קלוריות וחלבונים.
  • 10:33 - 10:34
    יש צורך לאזן זאת מחדש,
  • 10:34 - 10:36
    והאיזון החדש הזה
  • 10:37 - 10:39
    הופך את התזונה עתירת הצמחים
    לפתרון מס' 4
  • 10:39 - 10:41
    בהפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית.
  • 10:42 - 10:47
    זאת ועוד, כשליש מכלל
    המזון המיוצר איננו נאכל,
  • 10:48 - 10:53
    והמזון המבוזבז פולט כמות מדהימה
    של שמונה אחוזים מכל גזי החממה.
  • 10:54 - 10:57
    עלינו לאתר בשרשרת אספקת המזון
  • 10:57 - 10:59
    את האובדנים והבזבוזים האלה.
  • 10:59 - 11:02
    בארצות מעוטות-הכנסה,
    לאחר שהמזון יוצא מהחווה,
  • 11:02 - 11:05
    מרביתו מבוזבזת בתחילת שרשרת האספקה
  • 11:05 - 11:07
    בגלל בעיות תשתית ואחסון.
  • 11:08 - 11:11
    הצרכנים בארצות מעוטות-הכנסה
    אינם מבזבזים מזון
  • 11:11 - 11:13
    משום שהן מתקשות להאכיל את האוכלוסיה.
  • 11:14 - 11:17
    אבל בארצות מפותחות,
    אחרי שהמזון יוצא מהחווה,
  • 11:17 - 11:19
    מרביתו מתבזבזת בסוף שרשרת האספקה
  • 11:19 - 11:21
    ע"י השווקים והצרכנים,
  • 11:21 - 11:23
    והמזון המבוזבז מגיע למטמנות
  • 11:23 - 11:25
    ושם הוא פולט מתאן
  • 11:25 - 11:27
    בתהליך ההתפרקות שלו.
  • 11:29 - 11:30
    זאת בעיה של בחירה צרכנית.
  • 11:31 - 11:33
    זאת איננה סוגיה טכנולוגית.
  • 11:34 - 11:36
    מניעת בזבוז מזון למן ההתחלה
  • 11:36 - 11:38
    היא הפתרון מס' 3.
  • 11:40 - 11:42
    אבל הנה משהו מעניין.
  • 11:42 - 11:44
    כשאנו בוחנים את כלל מערכת המזון
  • 11:44 - 11:47
    ומיישמים את כל פתרונות הייצור
  • 11:47 - 11:49
    כמו חקלאות מתחדשת,
  • 11:49 - 11:51
    מסגלים לעצמנו תזונה עתירת-צמחים
  • 11:51 - 11:53
    ומפחיתים את בזבוז המזון,
  • 11:53 - 11:59
    המחקר שלנו מראה שביכולתנו לייצר
    די מזון באדמות החקלאיות הקיימות
  • 11:59 - 12:03
    כדי לספק לאוכלוסיית העולם הגדלה
    דיאטה מזינה ביותר ובריאה
  • 12:03 - 12:05
    עד שנת 2050 ומעבר לה.
  • 12:06 - 12:10
    זה אומר שאיננו צריכים
    לכרות יערות כדי לגדל מזון.
  • 12:11 - 12:16
    הפתרונות להפיכת ההתחממות הגלובלית
    זהים לפתרונות של בטחון המזון.
  • 12:17 - 12:21
    פתרון שלא מזכירים מספיק
  • 12:22 - 12:24
    הוא תכנון המשפחה.
  • 12:25 - 12:27
    כשנותנים לגברים ונשים
    את האפשרות לבחור
  • 12:27 - 12:31
    מתי, איך ואם להקים משפחה
  • 12:31 - 12:34
    באמצעות מרפאות פוריות וחינוך מתאים,
  • 12:34 - 12:37
    גישה לאמצעי מניעה
  • 12:37 - 12:40
    וחירות ללא סכנת רדיפה,
  • 12:40 - 12:44
    אפשר להפחית את הצפי
    לגידול באוכלוסיה עד 2050.
  • 12:46 - 12:48
    צמצום זה משמעו צמצום בביקוש
  • 12:48 - 12:53
    לחשמל, מזון, נסיעות, בניה
    וכל יתר המשאבים.
  • 12:54 - 12:56
    כל האנרגיה והפליטות
  • 12:56 - 12:58
    המשמשים למענה על הביקוש המתגבר הזה
  • 12:58 - 13:02
    קטנים הודות להבטחת
    הזכות האנושית הבסיסית
  • 13:02 - 13:05
    של הבחירה מתי, איך
    ואם להקים משפחה.
  • 13:06 - 13:11
    אבל תכנון המשפחה לא ייתכן
    ללא שוויון בהשכלה
  • 13:12 - 13:14
    לבנות, שאינן זוכות לה כיום.
  • 13:15 - 13:17
    הנחנו לעצמנו קצת להתפרע כאן,
  • 13:17 - 13:24
    כי השפעת משאבי החינוך האוניברסלי
    ותכנון המשפחה
  • 13:24 - 13:27
    שזורים כל-כך זה בזה,
  • 13:27 - 13:29
    עד כי בחרנו לחלק
    את זה שווה בשווה.
  • 13:30 - 13:35
    אבל ביחד,
    השכלת בנות ותכנון המשפחה,
  • 13:35 - 13:38
    הם הפתרון מס' 1
    להפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית,
  • 13:38 - 13:43
    ומדובר בצמצום של 120 מיליארד טונות
    של גזי חממה.
  • 13:46 - 13:48
    אז האם היפוך המגמה אפשרי?
  • 13:48 - 13:51
    התשובה היא כן, הוא אפשרי,
  • 13:51 - 13:54
    אבל נחוצים לנו
    כל 80 הפתרונות.
  • 13:54 - 13:56
    אין שום תרופות קסם
    או מערכי משנה של פתרונות
  • 13:56 - 13:58
    שיביאו אותנו ליעד זה.
  • 13:59 - 14:02
    הפתרונות שבראש הרשימה
    ייקחו אותנו בהחלט כברת-דרך,
  • 14:02 - 14:04
    אבל אין דבר כזה,
    "פתרון קטן".
  • 14:05 - 14:06
    אנו זקוקים לכל ה-80.
  • 14:07 - 14:08
    אבל הנה מה שנהדר.
  • 14:09 - 14:12
    כדאי לנו ליישם פתרונות אלה
  • 14:12 - 14:16
    אפילו אם ההתחממות הגלובלית
    כלל איננה בעיה,
  • 14:16 - 14:21
    כי יש להם יתרונות מצטברים
    לאיכות החיים של האנושות ושל כוכב הלכת.
  • 14:22 - 14:27
    חשמל ממקורות מתחדשים מביא
    לשפע אנרגיה זמינה ונקיה לכל.
  • 14:30 - 14:32
    תזונה עתירת-צמחים,
    בזבוז מזון מופחת,
  • 14:32 - 14:37
    תורמים לבריאות האוכלוסיה העולמית
    ומבטיחים די מזון וקיום.
  • 14:38 - 14:40
    תכנון המשפחה והשכלת בנות?
  • 14:41 - 14:44
    כאן מדובר בזכויות האדם,
  • 14:44 - 14:46
    בשוויון מגדרי,
  • 14:47 - 14:50
    בשיפור כלכלי ובחופש הבחירה,
  • 14:50 - 14:52
    בצדק.
  • 14:53 - 14:58
    חקלאות מתחדשת, ניהול מרעה,
    חקלאות יער, מרעה יער
  • 14:58 - 15:02
    משקמים את בריאות הקרקע,
    מועילים לחקלאים
  • 15:02 - 15:04
    ומחזירים פחמן לאדמה.
  • 15:05 - 15:09
    ההגנה על המערכות האקולוגיות שלנו
    מגינה גם על המגוון הביולוגי
  • 15:09 - 15:11
    ומבטיחה את בריאות כוכב הלכת
  • 15:12 - 15:13
    והחמצן שאנו נושמים.
  • 15:14 - 15:18
    אלה יתרונות מוחשיים וברי-חישוב
    לאין שיעור לכל המינים.
  • 15:19 - 15:23
    ונקודה אחרונה, כי ברור לי
    שכולם חושבים על כך:
  • 15:23 - 15:25
    כמה זה יעלה?
  • 15:26 - 15:31
    אנו מעריכים שיישום כל 80 הפתרונות
  • 15:31 - 15:35
    יעלה כ-29 טריליון דולר
    לאורך 30 שנה.
  • 15:35 - 15:37
    מדובר בכטריליון אחד בלבד לשנה.
  • 15:37 - 15:40
    אני יודע שזה נשמע הרבה,
  • 15:40 - 15:45
    אבל עלינו לזכור שהתל"ג העולמי
    הוא יותר מ-80 טריליון בכל שנה,
  • 15:45 - 15:49
    והחסכון המוערך מיישום פתרונות אלה
  • 15:49 - 15:52
    הוא 74 טריליון דולר,
    יותר מכפליים העלות.
  • 15:52 - 15:56
    מדובר בחסכון נטו
    של 44 טריליון דולר.
  • 15:59 - 16:00
    אז היפוך המגמה הוא יעד אפשרי.
  • 16:01 - 16:03
    אנו יכולים לעשות זאת,
    אם נרצה בכך.
  • 16:04 - 16:10
    זה לא יעלה הרבה,
    והתשואה על ההשקעה היא עצומה.
  • 16:11 - 16:13
    והנה ההפתעה שתקדם את פניכם.
  • 16:14 - 16:16
    כשניישם פתרונות אלה,
  • 16:17 - 16:19
    נחליף את האופן בו אנו עושים עסקים
  • 16:19 - 16:24
    ממערכת נצלנית ובזבזנית מטבעה
  • 16:24 - 16:29
    לנורמה חדשה שמשקמת ומחדשת מטבעה.
  • 16:31 - 16:35
    עלינו לחשוב מחדש על יעדינו הגלובליים,
  • 16:35 - 16:38
    להתקדם מעבר לקיימות
  • 16:38 - 16:40
    אל התחדשות,
  • 16:40 - 16:43
    ואגב כך, להפוך
    את מגמת ההתחממות הגלובלית.
  • 16:43 - 16:44
    תודה לכם.
  • 16:44 - 16:49
    (מחיאות כפיים)
Title:
מאה פתרונות להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית
Speaker:
צ'אד פרישמן
Description:

מה אם נוציא מהאטמוספירה יותר גזי חממה ממה שאנו מעלים אליה? התרחיש ההיפוטתי הזה, המוכר כטיהור או היפוך מגמה (drawdown), הוא תקוותנו היחידה למניעת אסון אקלימי, טוען האסטרטג צ'אד פרישמן. בהרצאה מרחיקת-ראות הוא חולק איתנו פתרונות לשינויי האקלים שקיימים כבר היום: אמצעים קונבנציונליים כמו שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים וניהול קרקע טוב יותר, לצד גישות מוכרות פחות כגון שינויים בייצור המזון, שיפורים בתכנון המשפחה והשכלת בנות. בואו ללמוד עוד על האפשרויות להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית ויצירת עולם שבו הכלל הוא התחדשות ולא הרס.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:01

Hebrew subtitles

Revisions