רכיבות התקווה של שמעון שוקן
-
0:00 - 0:04אופני הרים בישראל
-
0:04 - 0:06זה דבר שאני עושה עם הרבה תשוקה
-
0:06 - 0:09ומחויבות.
-
0:09 - 0:11וכאשר אני על האופניים שלי,
-
0:11 - 0:13אני מרגיש שאני מחובר
-
0:13 - 0:16עם היופי המדהים של ישראל,
-
0:16 - 0:18ואני מרגיש שאני מאוחד
-
0:18 - 0:22עם ההיסטוריה של הארץ
-
0:22 - 0:24והחוק התנ"כי.
-
0:24 - 0:26וגם עבורי,
-
0:26 - 0:28רכיבה על אופניים זה אמצעי העצמה.
-
0:28 - 0:30כאשר אני מגיע לפסגה
-
0:30 - 0:32של הר תלול באמצע שום מקום,
-
0:32 - 0:34אני מרגיש צעיר,
-
0:34 - 0:37בלתי מנוצח, אין סופי.
-
0:37 - 0:40זה כמו שאני מתחבר עם קצת מורשת
-
0:40 - 0:42או קצת אנרגיה
-
0:42 - 0:44הרבה יותר גדולה ממני עצמי.
-
0:44 - 0:46אתם יכולים לראות רוכבים עמיתים
-
0:46 - 0:48בקצה התמונה,
-
0:48 - 0:51מסתכלים עלי עם קצת דאגה.
-
0:51 - 0:53והנה עוד תמונה שלהם.
-
0:53 - 0:56לצערי, אני לא יכול להראות את הפנים שלהם,
-
0:56 - 0:58וכן איני יכול לגלות את שמותיהם האמיתיים,
-
0:58 - 1:00וזה בגלל שעמיתי הרוכבים
-
1:00 - 1:02הם נערים עבריינים,
-
1:02 - 1:04שעברו עברות קשות,
-
1:04 - 1:06שנמצאים בבתי כלא ומעונות סגורים
-
1:06 - 1:09בערך 20 דקות נסיעה מכאן.
-
1:09 - 1:11ובכן, כמו כל דבר בישראל.
-
1:13 - 1:16ואני רכבתי עם הילדים האלה פעם בשבוע,
-
1:16 - 1:19כל יום שלישי, גשם או שמש, במשך 4 השנים האחרונות.
-
1:19 - 1:22ועד עכשיו, הם נהפכו למרכיב מאד גדול בחיי.
-
1:22 - 1:25הסיפור הזה החל לפני 4 שנים.
-
1:25 - 1:27המעון הסגור בו הם שוהים
-
1:27 - 1:29נמצא בדיוק באמצע
-
1:29 - 1:31אחד מהטיולים הקבועים שלי,
-
1:31 - 1:33והוא מוקף בגדרות תייל
-
1:33 - 1:35ושערים חשמליים ושומרים חמושים.
-
1:35 - 1:37אז באחת הרכיבות האלה,
-
1:37 - 1:39הצלחתי להכנס למתחם
-
1:39 - 1:42והלכתי לראות את מנהל המעון.
-
1:42 - 1:44אמרתי למנהל
-
1:44 - 1:47שאני רוצה להקים מועדון רכיבת אופני הרים במקום הזה
-
1:47 - 1:49ובעקרון אני רוצה לקחת את הילדים
-
1:49 - 1:52מכאן לשם.
-
1:52 - 1:54ואמרתי לו "בוא נמצא דרך
-
1:54 - 1:57שאוכל לקחת החוצה 10 ילדים פעם בשבוע
-
1:57 - 2:00לרכב איתם בשטח, בארץ".
-
2:00 - 2:02מנהל המעון היה די משועשע,
-
2:02 - 2:05הוא כנראה חשב שאני קצת מטורלל.
-
2:05 - 2:07ואמר לי,
-
2:07 - 2:10"המקום הזה הוא מעון סגור. החברה האלה עברו עברות קשות.
-
2:10 - 2:12הם אמורים להיות נעולים מאחורי סורג ובריח.
-
2:12 - 2:15הם אינם אמורים להיות חופשיים בחוץ".
-
2:15 - 2:17אבל עדיין, התחלנו לדבר על זה,
-
2:17 - 2:19ודבר אחד הוביל לאחר.
-
2:19 - 2:22ואני לא יכול לראות את עצמי
-
2:22 - 2:24נכנס לכלא בניו ג'רזי
-
2:24 - 2:26ומציע הצעה שכזאת,
-
2:26 - 2:28אבל בגלל שזאת ישראל,
-
2:28 - 2:31מנהל המעון גרם לזה לקרות.
-
2:31 - 2:34וכך חודשיים אחר כך,
-
2:34 - 2:36מצאנו את עצמנו בחוץ --
-
2:36 - 2:38אני,
-
2:38 - 2:41עשרה עבריינים צעירים,
-
2:41 - 2:43ובחור נהדר בשם רז
-
2:43 - 2:45שהפך להיות חבר מאד טוב שלי
-
2:45 - 2:47והשותף שלי בפרויקט הזה.
-
2:47 - 2:50ובמשך השבועות הבאים, היה לי את העונג העצום
-
2:50 - 2:52להציג לילדים האלה
-
2:52 - 2:54לעולם של חופש מוחלט,
-
2:54 - 2:57עולם המורכב ממראות נהדרים
-
2:57 - 2:59כמו אלה --
-
2:59 - 3:02כל מה שאתם רואים פה הוא כמובן בישראל --
-
3:02 - 3:04וכן מפגשים מטווח קצר
-
3:04 - 3:06עם כל מיני יצורים קטנים
-
3:06 - 3:08הבאים בכל מיני גדלים,
-
3:08 - 3:11צבעים וצורות
-
3:11 - 3:13וכן הלאה.
-
3:13 - 3:16למרות כל ההדר הזה,
-
3:16 - 3:19ההתחלה היתה מאד מתסכלת.
-
3:19 - 3:21כל מכשול קטן,
-
3:21 - 3:23כל עליה קלה,
-
3:23 - 3:25גרמה לחברה האלה
-
3:25 - 3:28לעצור במקום ולוותר.
-
3:28 - 3:31אז היו לנו המון מקרים כאלה.
-
3:31 - 3:33גיליתי שהיה להם מאד קשה
-
3:33 - 3:35להתמודד עם תסכול וקשיים --
-
3:35 - 3:37לא בגלל שהם לא היו מסוגלים פיזית.
-
3:37 - 3:40אבל זו היתה סיבה אחת שהם הגיעו לאן שהגיעו.
-
3:41 - 3:43ואני גם נהייתי יותר ויותר מתוסכל,
-
3:43 - 3:45בגלל שאני הייתי שם,
-
3:45 - 3:47לא רק כדי להיות איתם,
-
3:47 - 3:49אבל גם כדי לרכוב וליצור קבוצה.
-
3:49 - 3:51ולא ידעתי מה לעשות.
-
3:51 - 3:53הרשו לי לתת לכם דוגמה.
-
3:53 - 3:56ירדנו במורד גבעה עם אדמה סלעית,
-
3:56 - 3:59והצמיג הקדמי של אלכס
-
3:59 - 4:01נתקע באחד החריצים האלה כאן.
-
4:01 - 4:03אז הוא התרסק,
-
4:03 - 4:05והוא קצת נפצע,
-
4:05 - 4:08אבל זה לא מנע ממנו לקפוץ
-
4:08 - 4:10והוא החל לקפוץ על האופניים שלו למעלה ולמטה
-
4:10 - 4:12ולקלל באלימות.
-
4:12 - 4:15ואז הוא זרק את הקסדה שלו באוויר.
-
4:15 - 4:18תיק הגב שלו עף בקשת לכיוון השני.
-
4:18 - 4:20ואז הוא רץ לעץ הקרוב
-
4:20 - 4:23ומתחיל לשבור ענפים ולזרוק אבנים
-
4:23 - 4:26ולקלל כמו שלא שמעתי מעולם.
-
4:26 - 4:29ואני פשוט עומד שם,
-
4:29 - 4:31מביט על הסצנה
-
4:31 - 4:33בחוסר אמונה מוחלט,
-
4:33 - 4:36בלי לדעת מה לעשות.
-
4:36 - 4:38אני רגיל לאלגוריתמים
-
4:38 - 4:41ומבני נתונים
-
4:41 - 4:44ותלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה,
-
4:44 - 4:46ושום דבר ברקע שלי
-
4:46 - 4:48לא הכין אותי להתמודד
-
4:48 - 4:51עם צעיר עצבני ואלים
-
4:51 - 4:53באמצע שום מקום.
-
4:53 - 4:55אתם חייבים להבין שמקרים כאלה
-
4:55 - 4:57לא קרו במקומות נוחים.
-
4:57 - 5:00הם קרו במקומות כמו זה
-
5:00 - 5:02במדבר יהודה,
-
5:02 - 5:0520 ק"מ מהכביש הקרוב ביותר.
-
5:05 - 5:07ומה שאתם לא רואים בתמונה הזאת
-
5:07 - 5:10שבין הרוכבים האלה שם,
-
5:10 - 5:12יש נער היושב על סלע,
-
5:12 - 5:14ואומר "אני לא זז מכאן. תשכח מזה.
-
5:14 - 5:16נמאס לי"
-
5:16 - 5:18ובכן, זוהי בעיה
-
5:18 - 5:21בגלל שבדרך כזאת או אחרת, אתם צריכים לגרום לבחור לזוז
-
5:21 - 5:24בגלל שיתחיל להחשיך בקרוב ולהיות מסוכן.
-
5:24 - 5:27לקח לי מספר מקרים כאלה כדי להבין מה אני צריך לעשות.
-
5:27 - 5:29בהתחלה זה היה אסון.
-
5:29 - 5:31ניסיתי במילים קשות ואיומים
-
5:31 - 5:33זה לא הביא אותי לשום מקום.
-
5:33 - 5:35זה מה שהיה להם כל החיים.
-
5:35 - 5:38בשלב מסוים גיליתי,
-
5:38 - 5:40שילד כזה נכנס להתקף,
-
5:40 - 5:42הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות
-
5:42 - 5:45זה להשאר קרוב ככל האפשר לילד הזה,
-
5:45 - 5:47זה קשה,
-
5:47 - 5:49בגלל שמה שאתם רוצים באמת לעשות זה להתרחק.
-
5:49 - 5:51אבל זה מה שהיה לו כל החיים,
-
5:51 - 5:53אנשים מתרחקים ממנו.
-
5:53 - 5:55אז מה שאתם צריכים לעשות זה להישאר קרוב
-
5:55 - 5:57ולנסות לגעת
-
5:57 - 5:59ולטפוח על כתפו
-
5:59 - 6:01או לתת לו חתיכת שוקולד.
-
6:01 - 6:04אז הייתי אומר "אלכס, אני יודע שזה נורא קשה.
-
6:04 - 6:06למה לא תנוח כמה דקות
-
6:06 - 6:08ואז נמשיך".
-
6:08 - 6:11עוף מפה, יא מניאק, פסיכופט.
-
6:11 - 6:14למה אתה מביא אותנו למקום המחורבן הזה?"
-
6:15 - 6:18והייתי אומר "תירגע, אלכס
-
6:18 - 6:20הנה חתיכת שוקולד"
-
6:20 - 6:22ואלכס היה אומר "ארררגגג!"
-
6:22 - 6:24כי אתם צריכים להבין
-
6:24 - 6:26ברכיבות כאלה אתם רעבים כל הזמן --
-
6:26 - 6:29ואחרי הרכיבות גם כן.
-
6:30 - 6:33ומי הבחור הזה, אלכס, בכלל?
-
6:33 - 6:35הוא בן 17.
-
6:35 - 6:37כאשר היה בן 8,
-
6:37 - 6:40מישהו שם אותו על אוניה באודסה
-
6:40 - 6:43ושלח אותו לישראל
-
6:43 - 6:45לבד.
-
6:45 - 6:47והוא הגיע לדרום תל-אביב
-
6:47 - 6:49ולא היה לו המזל הטוב
-
6:49 - 6:51להאסף על ידי קארן טל
-
6:51 - 6:53אז הוא הסתובב ברחובות
-
6:53 - 6:56והפך להיות חבר כנופיה.
-
6:56 - 6:58ובילה את 10 השנים האחרונות של חייו
-
6:58 - 7:00בשני מקומות בלבד --
-
7:00 - 7:03שכונות מצוקה ובכלא,
-
7:03 - 7:05בו הוא נמצא בשנתיים האחרונות
-
7:05 - 7:08לפני שהגיע לשבת על הסלע שם.
-
7:08 - 7:10אז הילד הזה
-
7:10 - 7:13כנראה נוצל,
-
7:13 - 7:16ננטש, נזנח, נבגד
-
7:16 - 7:18על ידי כמעט כל מבוגר שפגש בדרך.
-
7:18 - 7:20אז לילד כזה,
-
7:20 - 7:23כאשר מבוגר שהוא למד לכבד נשאר קרוב אליו
-
7:23 - 7:25ולא מתרחק ממנו
-
7:25 - 7:27בשום מצב,
-
7:27 - 7:30בלי קשר לאיך הוא מתנהג,
-
7:30 - 7:33זה נסיון מרפא מדהים.
-
7:33 - 7:36זה מעשה של קבלה ללא תנאים,
-
7:36 - 7:38משהו שאף פעם לא היה לו.
-
7:38 - 7:40אני רוצה להגיד כמה מילים על חזון.
-
7:40 - 7:43כאשר התחלתי את התוכנית הזאת לפני 4 שנים.
-
7:43 - 7:46היתה לי תוכנית מקורית
-
7:46 - 7:48ליצור קבוצה
-
7:48 - 7:50של מנצחים נגד כל הסיכויים.
-
7:50 - 7:53היה לי דימוי של לאנס ארמסטרונג
-
7:53 - 7:55בראשי.
-
7:55 - 7:58וזה לקח לי בדיוק חודשיים
-
7:58 - 8:00של תסכול מוחלט
-
8:00 - 8:02להבין שהחזון הזה
-
8:02 - 8:04היה לא לעניין,
-
8:04 - 8:06ושיש חזון אחר
-
8:06 - 8:08הרבה יותר חשוב
-
8:08 - 8:11ויותר אפשרי.
-
8:11 - 8:14פתאום הבנתי שבפרויקט הזה
-
8:14 - 8:16שהמטרה של הרכיבות האלה
-
8:16 - 8:18צריכה באמת להיות
-
8:18 - 8:20לחשוף את הילדים האלה
-
8:20 - 8:23לדבר אחד בלבד: אהבה,
-
8:23 - 8:25אהבה למדינה, לעליות
-
8:25 - 8:27ולירידות,
-
8:27 - 8:30לכל היצורים המדהימים שמקיפים אותנו --
-
8:30 - 8:32לחיות, לצמחים,
-
8:32 - 8:34לחרקים,
-
8:34 - 8:36אהבה וכבוד
-
8:36 - 8:38לחברים האחרים בקבוצה שלך,
-
8:38 - 8:40בקבוצת האופניים שלך,
-
8:40 - 8:42והכי חשוב,
-
8:42 - 8:44אהבה וכבוד לעצמך,
-
8:44 - 8:46שהוא דבר
-
8:46 - 8:48שהיה ממש חסר להם.
-
8:48 - 8:50ביחד עם הילדים,
-
8:50 - 8:53עברתי תמורה מרשימה.
-
8:53 - 8:55אני מגיע מעולם תחרותי
-
8:55 - 8:57של מדע והייטק.
-
8:57 - 9:00נהגתי לחשוב שהיגיון ולוגיקה
-
9:00 - 9:02ודחף חסר מעצורים
-
9:02 - 9:04היו הדרכים היחידות לגרום לדברים לקרות.
-
9:04 - 9:06ולפני שעבדתי עם הילדים,
-
9:06 - 9:08כל דבר שעשיתי איתם,
-
9:08 - 9:10או כל דבר שעשיתי עם עצמי,
-
9:10 - 9:12היה צריך להיות מושלם.
-
9:12 - 9:15אידיאלי, אופטימלי.
-
9:15 - 9:19אבל אחרי שעבדתי איתם זמן מה,
-
9:19 - 9:22גיליתי את הערך העצום של אמפטיה
-
9:22 - 9:24וגמישות
-
9:24 - 9:26ולהיות מסוגל להתחיל עם חזון מסוים,
-
9:26 - 9:29ואם החזון הזה לא עובד, זה לא נורא.
-
9:29 - 9:32כל מה שאתה צריך לעשות זה לשחק עם זה, לשנות אותו קצת,
-
9:32 - 9:35ולמצוא משהו שעוזר, שבאמת עובד.
-
9:35 - 9:37אז עכשיו, אני מרגיש יותר כאילו ...
-
9:37 - 9:39אלה הם העקרונות שלי,
-
9:39 - 9:41ואם הם לא מוצאים חן בעיניך,
-
9:41 - 9:43יש לי אחרים.
-
9:43 - 9:45(צחוק)
-
9:45 - 9:50(מחיאות כפיים)
-
9:50 - 9:52ואחד מהעקרונות האלה
-
9:52 - 9:54הוא מיקוד.
-
9:54 - 9:56לפני כל רכיבה
-
9:56 - 9:58אנחנו יושבים ביחד עם הילדים,
-
9:58 - 10:00ואנחנו נותנים להם מילה אחת
-
10:00 - 10:02לחשוב עליה בזמן הרכיבה.
-
10:02 - 10:05צריך למקד את תשומת הלב שלהם במשהו
-
10:05 - 10:07בגלל שכל כך הרבה דברים קורים.
-
10:07 - 10:09אז אלה מילים כמו "עבודת צוות"
-
10:09 - 10:11או "התמדה"
-
10:11 - 10:13או אפילו מושגים מורכבים
-
10:13 - 10:15כמו "חלוקת משאבים"
-
10:15 - 10:17או "פרספקטיבה" -- מילה שהם לא מבינים.
-
10:17 - 10:19אתם יודעים, פרספקטיבה
-
10:19 - 10:21זה אחת האסטרטגיות הכי חשובות
-
10:21 - 10:23להתמודדות בחיים
-
10:23 - 10:26שרכיבה על אופני הרים באמת יכולה ללמד אתכם.
-
10:26 - 10:28אני אומר לנערים
-
10:28 - 10:31כאשר הם נאבקים באיזו עליה
-
10:31 - 10:33ומרגישים שהם לא יכולים יותר,
-
10:33 - 10:36זה באמת עוזר להתעלם מהמכשולים המיידים
-
10:36 - 10:38להרים את הראש ולהסתכל מסביב
-
10:38 - 10:40ולראות איך הנוף סביבכם גדל.
-
10:40 - 10:43זה ממש דוחף אתכם למעלה.
-
10:43 - 10:45זאת המשמעות של פרספקטיבה.
-
10:45 - 10:47או שאתם יכולים להסתכל אחורה בזמן
-
10:47 - 10:49להבין שכבר הצלחתם לכבוש
-
10:49 - 10:52הרים תלולים יותר בעבר.
-
10:52 - 10:55וכך אתם מפתחים הערכה עצמית.
-
10:55 - 10:57הרשו לי לתת לכם דוגמא איך זה עובד.
-
10:57 - 11:00אתם עומדים עם האופניים שלכם בתחילת פברואר.
-
11:00 - 11:03ממש קר, ואתם עומדים באחד מהימים הגשומים האלה,
-
11:03 - 11:05ומטפטף
-
11:05 - 11:08וקר,
-
11:08 - 11:11ואתם עומדים למשל ביקנעם.
-
11:11 - 11:14ואתם מסתכלים למעלה לשמיים ודרך העננים.
-
11:14 - 11:17אתם רואים את המנזר בראש המוחרקה --
-
11:17 - 11:19זה המקום שאתם אמורים לטפס אליו עכשיו --
-
11:19 - 11:22ואתם אומרים "אין שום דרך שאני יכול להגיע לשם".
-
11:22 - 11:25אבל, שעתיים לאחר מכן,
-
11:25 - 11:28אתם מוצאים את עצמכם עומדים על גג המנזר,
-
11:28 - 11:31מטונפים מבוץ,
-
11:31 - 11:33דם וזיעה.
-
11:33 - 11:35ואתם מסתכלים למטה על יקנעם,
-
11:35 - 11:37הכל כל כך קטן וזעיר.
-
11:37 - 11:39ואתם אומרים "הי אלכס, תביט על מגרש החניה בו התחלנו.
-
11:39 - 11:41הוא כזה קטן.
-
11:41 - 11:43אני לא יכול להאמין שעשיתי את זה".
-
11:43 - 11:45וזאת הנקודה
-
11:45 - 11:47בה אתה מתחיל לאהוב את עצמך.
-
11:48 - 11:50אז כך אנחנו מדברים על
-
11:50 - 11:52המילים המיוחדות האלה שאנחנו מלמדים אותם.
-
11:52 - 11:55ובסוף כל רכיבה אנחנו יושבים ביחד
-
11:55 - 11:57ומשתפים רגעים
-
11:57 - 12:00שבהם המילים המיוחדות של היום
-
12:00 - 12:02עלו ועשו את ההבדל.
-
12:02 - 12:04והדיונים האלה
-
12:04 - 12:06יכולים להיות מאד מעוררי השראה.
-
12:06 - 12:08באחד מהם, אחד הילדים אמר פעם,
-
12:08 - 12:10"כאשר רכבנו על המצוק הזה
-
12:10 - 12:12המשקיף על ים המלח --
-
12:12 - 12:15והוא דיבר על הנקודה הזאת כאן --
-
12:15 - 12:17נזכרתי
-
12:17 - 12:19ביום בו עזבתי את הכפר באתיופיה
-
12:19 - 12:22ועזבנו ביחד עם אח שלי.
-
12:22 - 12:24הלכנו 120 קילומטר
-
12:24 - 12:26עד שהגענו לסודן.
-
12:26 - 12:29זה היה המקום הראשון בו קיבלנו מים ואוכל".
-
12:29 - 12:32והוא ממשיך ואומר, וכולם מביטים בו כמו גיבור,
-
12:32 - 12:34כנראה בפעם הראשונה בחיים שלו.
-
12:34 - 12:37והוא אומר -- בגלל שיש לי גם מתנדבים שרוכבים איתי,
-
12:37 - 12:39מבוגרים, שיושבים שם
-
12:39 - 12:42מקשיבים לו.
-
12:42 - 12:44והוא אומר "וזאת היתה רק ההתחלה
-
12:44 - 12:46של הצרות שלנו
-
12:46 - 12:48עד שהגענו לישראל.
-
12:48 - 12:50ורק עכשיו" הוא אומר,
-
12:50 - 12:52" אני מתחיל להבין איפה אני,
-
12:52 - 12:54ואני מתחיל לאהוב את זה".
-
12:54 - 12:56עכשיו זיכרו מתי הוא אמר את זה,
-
12:56 - 12:58יש לי עור ברווז,
-
12:58 - 13:01בגלל שהוא אמר את זה כשהשקפנו על הרי מואב כאן ברקע.
-
13:01 - 13:03זה המקום בו יהושע ירד
-
13:03 - 13:05וחצה את הירדן
-
13:05 - 13:08והנהיג את בני ישראל לתוך ארץ כנען
-
13:08 - 13:10לפני 3,000 שנה
-
13:10 - 13:12בקטע האחרון הזה
-
13:12 - 13:15של המסע מאפריקה.
-
13:15 - 13:17כך שפרספקטיבה
-
13:17 - 13:19והקשר והיסטוריה
-
13:19 - 13:21משחקים תפקיד ראשי
-
13:21 - 13:23בדרך שאני מתכנן את הרכיבות שלי
-
13:23 - 13:25עם הילדים.
-
13:25 - 13:27אנחנו מבקרים קיבוצים
-
13:27 - 13:30שהוקמו על ידי ניצולי שואה.
-
13:30 - 13:33אנחנו רוכבים דרך הריסות
-
13:33 - 13:36של כפרים פלסטינים,
-
13:36 - 13:39ואנחנו דנים כיצד הם הפכו להריסות.
-
13:39 - 13:42ואנחנו עוברים דרך שרידים
-
13:42 - 13:44של ישובים יהודים, ישובים נבטים,
-
13:44 - 13:46ישובים כנעניים --
-
13:46 - 13:48בני 3,000, 4,000 ו-5,000 שנה.
-
13:48 - 13:50ודרך המארג הזה,
-
13:50 - 13:53שהוא ההיסטוריה של הארץ הזאת,
-
13:53 - 13:55הילדים רוכשים
-
13:55 - 13:57מה שהוא ככל הנראה הערך החשוב ביותר
-
13:57 - 13:59בחינוך,
-
13:59 - 14:03וזו ההבנה שהחיים הם מורכבים,
-
14:03 - 14:06ושאין שחור ולבן.
-
14:06 - 14:08ועל ידי הערכה של המורכבות,
-
14:08 - 14:10הם נעשים יותר סובלניים,
-
14:10 - 14:13וסובלנות מביאה לתקווה.
-
14:14 - 14:16אני רוכב עם הילדים האלה פעם בשבוע,
-
14:16 - 14:18כל יום שלישי.
-
14:18 - 14:21הנה תמונה מיום שלישי האחרון - לפני פחות משבוע --
-
14:21 - 14:23ואני ארכב איתם גם מחר.
-
14:23 - 14:26בכל אחת מהרכיבות האלה
-
14:26 - 14:29אני תמיד מסיים באחד מהמקומות המופלאים האלה,
-
14:29 - 14:32לוקח את הנוף המדהים הזה סביבי.
-
14:32 - 14:34ואני מרגיש מבורך ובר מזל
-
14:34 - 14:36שאני חי,
-
14:36 - 14:38ואני מרגיש בכל גיד
-
14:38 - 14:40בגופי הכואב.
-
14:40 - 14:42ואני מרגיש מבורך ובר מזל
-
14:42 - 14:44שלפני 15 שנה
-
14:44 - 14:46היה לי את האומץ להתפטר
-
14:46 - 14:48ממשרתי באוניברסיטת ניו יורק
-
14:48 - 14:50ולחזור לארץ מולדתי
-
14:50 - 14:52בה אני יכול לעשות את הרכיבות המופלאות האלה
-
14:52 - 14:54עם הקבוצה הזאת של נערים בעיתיים
-
14:54 - 14:56הבאים מאתיופיה
-
14:56 - 14:59ומרוקו ורוסיה.
-
14:59 - 15:01ואני מרגיש מבורך ובר מזל
-
15:01 - 15:03שכל שבוע, כל יום שלישי
-
15:03 - 15:06ולמעשה גם כל יום שישי,
-
15:06 - 15:09אני יכול לחגוג שוב
-
15:09 - 15:12בכל נימי גופי
-
15:12 - 15:15את ההרפתקה של לחיות בישראל, על הקצה.
-
15:15 - 15:17תודה רבה
-
15:17 - 15:24(מחיאות כפיים)
- Title:
- רכיבות התקווה של שמעון שוקן
- Speaker:
- Shimon Schocken
- Description:
-
פרופסור למדעי המחשב, שמעון שוקן, הוא גם רוכב אופני הרים מושבע. כדי לשתף בשיעורי החיים שלמד בזמן הרכיבה, הוא החל תוכנית שטח עם נוער עבריין והתרגש מהקשיים העצומים וההצלחות הגדולות שלהם.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:26