Return to Video

כיצד רעשים אנושיים משפיעים על סביבות ימיות

  • 0:01 - 0:06
    ב1956, סרט דוקומנטרי של ז'ק קוסטו זכה
  • 0:06 - 0:09
    גם בפרס דקל הזהב וגם בפרס האוסקר.
  • 0:09 - 0:12
    הסרט נקרא: "לה מונד דו סילנס"
  • 0:12 - 0:14
    או "העולם השקט".
  • 0:14 - 0:20
    הנחת היסוד של הכותרת היתה שהעולם
    התת-מיימי הוא עולם שקט.
  • 0:20 - 0:23
    אנחנו יודעים היום, 60 שנה מאוחר יותר,
  • 0:23 - 0:26
    שהעולם התת-מימי הוא רחוק מלהיות שקט.
  • 0:27 - 0:30
    למרות שאי אפשר לשמוע
    את הצלילים מעל פני המים
  • 0:30 - 0:33
    תלוי איפה אתם ועונת השנה,
  • 0:33 - 0:39
    עולם הצלילים התת-מימי יכול להיות רועש
    כמו כל ג'ונגל או יער גשם.
  • 0:40 - 0:45
    חסרי חוליות כמו שרימפס, דגים ויונקים ימיים
  • 0:45 - 0:46
    כולם משתמשים בצלילים.
  • 0:46 - 0:49
    הם משתמשים בצלילים כדי לבחון את סביבתם
  • 0:49 - 0:52
    לשמור על קשר זה עם זה
  • 0:52 - 0:53
    לנווט
  • 0:53 - 0:55
    לזהות טורפים וטרף.
  • 0:56 - 1:01
    והם גם מאזינים לצלילים
    כדי ללמוד על הסביבה שלהם.
  • 1:01 - 1:04
    קחו לדוגמא את הקוטב הצפוני.
  • 1:04 - 1:07
    הוא נחשב מרחב עצום, עוין.
  • 1:07 - 1:10
    לעתים הוא מתואר כמדבר,
  • 1:10 - 1:13
    בגלל שהוא כל כך קר ומרוחק
  • 1:13 - 1:15
    ומכוסה בקרח במשך רוב השנה.
  • 1:15 - 1:17
    למרות זאת,
  • 1:17 - 1:21
    אין אף מקום אחר בעולם שהייתי
    מעדיפה להיות בו מאשר הקוטב הצפוני,
  • 1:21 - 1:25
    במיוחד כשהימים מתארכים והאביב מגיע.
  • 1:25 - 1:30
    עבורי, הקוטב הצפוני מגלם את הנתק הזה
  • 1:30 - 1:35
    בין מה שאנחנו רואים על פני הקרקע
    ומה שמתרחש מתחת לפני המים.
  • 1:36 - 1:41
    אתם יכולים להתבונן בקרח --
    מרחבים של לבן וכחול וקור --
  • 1:42 - 1:43
    ולא לראות כלום.
  • 1:44 - 1:46
    אבל אם הייתם יכולים לשמוע מתחת למים,
  • 1:46 - 1:50
    הצלילים שהייתם שומעים היו קודם מדהימים
  • 1:50 - 1:52
    ואז מקסימים אתכם.
  • 1:52 - 1:56
    ובזמן שהעינים שלכם רואות
    רק קילומטרים של קרח
  • 1:56 - 2:01
    האוזניים שלכם מספרות לכם שאי שם ישנם
    לוויתני בלנה גרינלנדית ולבנתנים,
  • 2:01 - 2:04
    סוסי ים וכלבי ים מזוקנים.
  • 2:05 - 2:07
    הקרח, גם הוא, משמיע צלילים.
  • 2:07 - 2:10
    הוא חורק ונסדק, מתפוצץ וגונח
  • 2:10 - 2:15
    בעודו מתנגש ומתחכך כאשר טמפרטורות
    או זרמי אוויר וים משתנים.
  • 2:16 - 2:20
    ומתחת ל100 אחוז של קרח ים בלב החורף,
  • 2:21 - 2:23
    לוויתני בלנה גרינלנדית שרים.
  • 2:24 - 2:26
    ולא הייתם צופים את זה,
  • 2:26 - 2:28
    בגלל שאנחנו האנשים,
  • 2:28 - 2:31
    אנחנו נוטים להיות יצורים מאוד ויזואליים.
  • 2:31 - 2:34
    עבור רובנו, אבל לא כולם,
  • 2:35 - 2:37
    חוש הראיה שלנו הוא הכלי לניווט בעולם.
  • 2:38 - 2:40
    עבור יונקים ימיים החיים מתחת למים,
  • 2:40 - 2:44
    בהם רמזים כימיקליים ואור
    מועברים באופן חלש,
  • 2:44 - 2:48
    חוש השמיעה הוא האמצעי שלהם לראיה.
  • 2:48 - 2:51
    וצליל מועבר היטב מתחת למים,
  • 2:51 - 2:53
    הרבה יותר טוב מאיך שהוא מועבר באוויר,
  • 2:53 - 2:56
    לכן קיימים צלילים
    יכולים לעבור במרחקים עצומים.
  • 2:56 - 2:59
    בקוטב הצפוני, זה דבר חשוב במיוחד
  • 2:59 - 3:03
    כי לא רק שהיונקים הימיים בקוטב הצפוני
    חייבים לשמוע זה את זה,
  • 3:03 - 3:06
    אלא הם חייבים להאזין לרמזים מהסביבה
  • 3:06 - 3:10
    שיכולים להצביע על קרח כבד
    או מים פתוחים מקדימה.
  • 3:11 - 3:14
    זכרו, למרות שהם מבלים
    כמעט את כל חייהם מתחת למים,
  • 3:14 - 3:16
    הם יונקים.
  • 3:16 - 3:18
    אז הם חייבים לעלות מעל פני המים כדי לנשום
  • 3:18 - 3:22
    אז הם יכולים להאזין לקרח דק
    או מקום בלי קרח
  • 3:22 - 3:25
    או להאזין להדים מקרח קרוב.
  • 3:27 - 3:32
    יונקים ימיים בקוטב הצפוני חיים
    במרחב צלילים תת-ימי עשיר ומגוון.
  • 3:33 - 3:34
    באביב,
  • 3:34 - 3:36
    זאת ממש קקופוניה של צלילים.
  • 3:37 - 3:41
    (צלילים של יונקים ימיים)
  • 3:53 - 3:56
    אבל כאשר הקרח קפוא לחלוטין,
  • 3:56 - 4:00
    ואין שינויי טמפרטורה או זרמים גדולים
  • 4:00 - 4:04
    יש בקוטב הצפוני התת-ימי את הרמה
    הנמוכה ביותר של רעשי רקע
  • 4:04 - 4:06
    מכל האוקינוסים בעולם.
  • 4:06 - 4:07
    אבל זה משתנה.
  • 4:07 - 4:11
    הסיבה העיקרית לכך נעוצה
    בירידה בכמות קרח הים העונתי
  • 4:12 - 4:15
    שהיא תוצאה ישירה של פליטת גזי חממה.
  • 4:16 - 4:19
    אנחנו, למעשה, באמצעות שינוי האקלים,
  • 4:19 - 4:23
    מבצעים ניסוי בלתי מבוקר לחלוטין
    על כוכב הלכת שלנו
  • 4:24 - 4:26
    במשך 30 השנים האחרונות,
  • 4:26 - 4:30
    חלקים של הקוטב הצפוני
    הראו ירידה בכמות קרח הים העונתי
  • 4:30 - 4:34
    החל מששה שבועות ועד ארבעה חודשים.
  • 4:35 - 4:39
    הירידה הזאת בקרח ים
    היא דבר שמתייחסים אליו כעליה
  • 4:39 - 4:41
    בעונת המים הפתוחים.
  • 4:41 - 4:45
    כלומר התקופה בשנה כשהקוטב הצפוני
    נגיש לניווט אניות.
  • 4:46 - 4:48
    ולא רק שהיקף הקרח משתנה,
  • 4:49 - 4:53
    אלא גיל ורוחב הקרח משתנה גם הוא.
  • 4:53 - 4:55
    עכשיו, אולי כבר שמעתם
  • 4:55 - 4:58
    שירידה בקרח הים העונתי
    גורמת לאבדן אזורי מחייה
  • 4:58 - 5:00
    עבור חיות המסתמכות על קרח ים,
  • 5:00 - 5:04
    כמו כלבי ים קוטביים, סוסי ים או דובי קוטב.
  • 5:05 - 5:10
    הירידה בקרח הים גם גורמת לעליה
    בקצב הבליה סביב כפרי החוף
  • 5:10 - 5:13
    ולשינויים בזמינות הטרף
    עבור ציפורים ויונקים ימיים.
  • 5:14 - 5:17
    שינויי האקלים וירידה בקרח הים
  • 5:17 - 5:22
    גם משנים את מרחב הצלילים של הקוטב הצפוני.
  • 5:23 - 5:25
    למה אני מתכוונת במרחב צלילים?
  • 5:26 - 5:29
    אלו מאתנו שמצותתים לאוקיינוסים כמקצוע
  • 5:29 - 5:31
    משתמשים במכשירים שנקראים הידרופונים,
  • 5:31 - 5:33
    שהם מיקרופונים תת ימיים,
  • 5:33 - 5:35
    ואנחנו מקליטים את רעשי הסביבה --
  • 5:35 - 5:37
    הצלילים שמסביבנו.
  • 5:37 - 5:40
    ומרחב הצלילים מתאר
    את הגורמים השונים התורמים
  • 5:40 - 5:42
    לשדה הצלילים הזה.
  • 5:43 - 5:45
    מה שאנחנו שומעים בהידרופונים שלנו
  • 5:45 - 5:49
    הם הצלילים האמיתיים של שינויי האקלים.
  • 5:50 - 5:52
    אנחנו שומעים את השינויים האלה
    משלוש חזיתות:
  • 5:53 - 5:55
    מהאוויר,
  • 5:55 - 5:56
    מהמים,
  • 5:56 - 5:57
    ומהקרקע.
  • 5:58 - 6:01
    ראשון: אוויר.
  • 6:02 - 6:05
    הרוח על המים יוצרת גלים.
  • 6:05 - 6:06
    הגלים האלה יוצרים בועות;
  • 6:06 - 6:08
    הבועות מתפוצצות,
  • 6:08 - 6:09
    וכשהן עושות כן,
  • 6:09 - 6:11
    הן משמיעות רעש.
  • 6:11 - 6:14
    והרעש הזה הוא כמו שריקה חלשה
    או רעש סטטי ברקע.
  • 6:15 - 6:18
    בקוטב הצפוני, כאשר הוא מכוסה בקרח,
  • 6:18 - 6:22
    רוב הרעש שנוצר מרוחות לא מגיע לתוך המים,
  • 6:22 - 6:27
    בכלל שהקרח משמש כחיץ בין האטמוספרה והמים.
  • 6:27 - 6:28
    זאת אחת הסיבות
  • 6:28 - 6:32
    שיכולים להיות רעשי סביבה
    נמוכים מאוד בקוטב.
  • 6:33 - 6:35
    אבל עם הירידה בכמות קרח הים העונתי,
  • 6:35 - 6:40
    לא רק שהקוטב הצפוני פתוח לרעשי הגלים,
  • 6:40 - 6:44
    אלא מספר הסופות ועוצמתן בקוטב הצפוני
  • 6:44 - 6:45
    נמצאים במגמת עליה.
  • 6:46 - 6:50
    כל זה מוביל לעליה ברמות הרעש
    באוקינוס שהיה שקט לפני כן.
  • 6:51 - 6:53
    שני: מים.
  • 6:54 - 6:56
    עם הירידה בכמות קרח הים העונתי,
  • 6:56 - 6:59
    זנים תת-קוטביים נודדים צפונה,
  • 6:59 - 7:04
    ומנצלים את הסביבה החדשה שנוצרה
    בעקבות מי הים הפתוחים.
  • 7:05 - 7:08
    עכשיו, לוויתנים קוטביים,
    כמו לוויתן הבלנה גרינלנדית,
  • 7:08 - 7:09
    אין להם סנפיר גב,
  • 7:09 - 7:14
    בכלל שהם התפתחו כדי לחיות
    ולשחות במים מכוסי קרח,
  • 7:14 - 7:18
    וזה לא ממש עוזר לנדוד דרך הקרח
  • 7:18 - 7:19
    כשיש לך משהו בולט מהגב שלך
  • 7:19 - 7:23
    ויכול למעשה, להפריד את בעלי החיים מן הקרח.
  • 7:24 - 7:26
    אבל עכשיו, בכל מקום בו הקשבנו,
  • 7:27 - 7:30
    אנחנו שומעים את הצלילים של
    לוויתנים מצויים ולוויתני גבן
  • 7:30 - 7:31
    ולוויתנים קטלניים,
  • 7:31 - 7:33
    באזורים יותר ויותר צפוניים,
  • 7:33 - 7:35
    ובעונות יותר ויותר מאוחרות.
  • 7:36 - 7:37
    אנחנו למעשה שומעים,
  • 7:37 - 7:41
    פלישה של זנים תת-קוטביים לקוטב הצפוני.
  • 7:42 - 7:44
    ואנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה.
  • 7:44 - 7:49
    האם תתפתח תחרות על המזון
    בין החיות הקוטביות והתת-קוטביות?
  • 7:49 - 7:54
    האם הזנים התת-קוטביים יביאו מחלות
    או טפילים לקוטב הצפוני?
  • 7:55 - 7:58
    ומה עושים הצלילים החדשים שהם מפיקים
  • 7:58 - 8:00
    למרחב הצלילים התת-ימי?
  • 8:01 - 8:03
    ושלוש: קרקע.
  • 8:03 - 8:05
    וכשאני אומרת קרקע...
  • 8:05 - 8:06
    אני מתכוונת לאנשים.
  • 8:07 - 8:10
    יותר מים פתוחים משמעם עליה
    בניצול האנושי של הקוטב הצפוני.
  • 8:11 - 8:13
    רק בקיץ האחרון,
  • 8:13 - 8:17
    ספינת שיט ענקית הצליחה
    לעבור בין המעבר הצפון מערבי --
  • 8:17 - 8:20
    הנתיב המיתי לשעבר בין אירופה והים השקט.
  • 8:21 - 8:28
    ירידה בכמות קרח הים אפשרה לבני האדם
    לבקר בקוטב הצפוני לעתים קרובות יותר.
  • 8:28 - 8:33
    היא אפשרה לעליה
    במשלחות גילוי וכריית נפט וגז,
  • 8:33 - 8:35
    בפוטנציאל של נתיבי ים מסחריים,
  • 8:35 - 8:37
    כמו גם עליה בתיירות.
  • 8:38 - 8:43
    ועכשיו אנחנו יודעים שרעשי אוניות מעלים את
    רמות ההורמוני המתח אצל לוויתנים
  • 8:43 - 8:45
    ויכולים לשבש את התנהגות האכילה.
  • 8:46 - 8:51
    רובי אוויר, המפיקים רעש גדול בעצימות נמוכה
  • 8:51 - 8:54
    כל 10 עד 20 שניות,
  • 8:54 - 8:57
    משנים את דפוסי השחיה
    והפקת הצלילים של הלוויתנים.
  • 8:58 - 9:03
    וכל מקורות הרעשים האלה
    מצמצמים את המרחב האקוסטי
  • 9:03 - 9:06
    המשמש את היונקים הימיים הקוטביים לתקשורת.
  • 9:07 - 9:11
    עכשיו, היונקים הימיים הקוטביים רגילים
    לרמות גבוהות מאוד של רעשים
  • 9:11 - 9:13
    בתקופות מסוימות של השנה.
  • 9:13 - 9:17
    אבל הם מגיעים בעיקר מחיות אחרות או קרח ים,
  • 9:17 - 9:20
    ואלו הם הרעשים אתם הם התפתחו,
  • 9:20 - 9:23
    והרעשים שחיוניים להישרדות שלהם.
  • 9:23 - 9:27
    הרעשים החדשים האלה הם חזקים וזרים.
  • 9:27 - 9:32
    הם יכולים להשפיע על הסביבה בדרכים
    שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים
  • 9:32 - 9:35
    אבל גם בדרכים שאנחנו לא מבינים.
  • 9:37 - 9:42
    זכרו, חוש השמיעה הוא החוש
    החשוב ביותר עבור חיות אלה.
  • 9:42 - 9:46
    ולא רק שהסביבה הפיזית של הקוטב הצפוני
    משתנה בקצב מהיר,
  • 9:46 - 9:49
    אלא שהסביבה האקוסטית משתנה גם היא.
  • 9:49 - 9:53
    זה כאילו לקחנו את החיות האלה
    ותלשנו אותן מהכפר השקט
  • 9:53 - 9:56
    וזרקנו אותן באמצע העיר הגדולה בשיא הפקקים.
  • 9:57 - 9:58
    והן לא יכולות להמלט משם.
  • 10:00 - 10:02
    אז מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?
  • 10:03 - 10:05
    אנחנו לא יכולים להוריד את מהירות הרוח
  • 10:05 - 10:09
    או למנוע מהחיות התת-קוטביות מלנדוד צפונה,
  • 10:09 - 10:11
    אבל אנחנו יכולים לעבוד על פתרונות מקומיים
  • 10:11 - 10:14
    להפחית את הרעש התת-ימי האנושי.
  • 10:15 - 10:18
    אחד מהפתרונות האלה הוא להאט את הספינות
  • 10:18 - 10:20
    שחוצות את הקוטב הצפוני,
  • 10:20 - 10:23
    כיוון שספינה איטית יותר
    היא ספינה שקטה יותר.
  • 10:24 - 10:28
    אנחנו יכולים להגביל את הכניסה
    בתקופות או באזורים מסוימים
  • 10:28 - 10:32
    שחשובים להזדווגות או אכילה או נדידה.
  • 10:32 - 10:36
    אנחנו יכולים להיות חכמים יותר
    לגבי השקטת ספינות
  • 10:36 - 10:39
    ולמצוא דרכים טובות יותר
    לחקור את רצפת האוקיינוס.
  • 10:40 - 10:42
    והחדשות הטובות הן,
  • 10:42 - 10:44
    שישנם אנשים שעובדים על זה ממש עכשיו.
  • 10:46 - 10:48
    אבל בסופו של דבר,
  • 10:48 - 10:51
    אנחנו בני האדם חייבים לעשות את העבודה הקשה
  • 10:51 - 10:55
    של השבה או לפחות הפחתה
  • 10:55 - 10:57
    של שינויי הסביבה האנושיים.
  • 10:57 - 11:02
    אז, בא נחזור לרעיון הזה
    של עולם תת-ימי שקט.
  • 11:03 - 11:05
    זה אפשרי בהחלט
  • 11:05 - 11:08
    שהרבה מהלוויתנים ששוחים בקוטב הצפוני כיום,
  • 11:08 - 11:11
    במיוחד הזנים בעלי אורך חיים ארוך
    כמו לוויתני הבלנה
  • 11:11 - 11:15
    שהאינואיטים אומרים שיכולים לחיות
    במשך שני דורות אנושיים --
  • 11:15 - 11:19
    אפשרי שהלוויתנים האלה היו חיים ב1956,
  • 11:19 - 11:21
    כשז'ק קוסטו צילם את הסרט שלו.
  • 11:22 - 11:24
    ובראיה לאחור,
  • 11:24 - 11:28
    לאחר שבחנו את כל הצלילים שאנחנו
    יוצרים באוקיינוסים כיום,
  • 11:29 - 11:32
    אולי באמת זה היה "העולם השקט".
  • 11:33 - 11:34
    תודה רבה.
  • 11:34 - 11:37
    (מחיאות כפיים)
Title:
כיצד רעשים אנושיים משפיעים על סביבות ימיות
Speaker:
קייט סטפורד
Description:

האוקיינוגרפית קייט סטפורד מורידה אותנו למעמקים עשירי הצלילים של הים הארקטי, היכן שהקרח גונח, לוויתנים שרים זה לזה במרחקים עצומים -- ושינויי האקלים ורעשים אנושיים משנים את הסביבה בדרכים שאנחנו לא מבינים. למדו מדוע מרחב הצלילים התת ימי הזה חשוב ומה נוכל לעשות כדי להגן עליו.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:51

Hebrew subtitles

Revisions