Return to Video

האם אי פעם יהיה גורד שחקים בגובה קילומטר וחצי?

  • 0:07 - 0:08
    ב 1956,
  • 0:08 - 0:10
    הארכיטקט פרנק לויד רייט
  • 0:10 - 0:13
    הציע גורד שחקים בגובה קילומטר וחצי.
  • 0:13 - 0:16
    הוא היה מיועד להיות הבניין הגבוה בעולם.
  • 0:16 - 0:17
    בהרבה --
  • 0:17 - 0:20
    פי חמשה ממגדל אייפל.
  • 0:20 - 0:23
    אבל הרבה מבקרים צחקו על הארכיטקט,
  • 0:23 - 0:26
    וטענו שאנשים יצטרכו לחכות שעות למעלית,
  • 0:26 - 0:31
    או גרוע יותר, שהמגדל יקרוס תחת משקלו.
  • 0:31 - 0:32
    רוב המהנדסים הסכימו,
  • 0:32 - 0:35
    ולמרות הפרסום סביב ההצעה,
  • 0:35 - 0:38
    המגדל הטיטאני מעולם לא נבנה.
  • 0:38 - 0:39
    אבל היום,
  • 0:39 - 0:42
    בניינים גדולים יותר ויותר
    נבנים מסביב לעולם.
  • 0:42 - 0:46
    חברות אפילו מתכננות גורדי שחקים
    בגובה של מעל קילומטר,
  • 0:46 - 0:49
    כמו מגדל ג'דה בערב הסעודית,
  • 0:49 - 0:52
    פי שלושה מגובה מגדל אייפל.
  • 0:52 - 0:53
    בקרוב,
  • 0:53 - 0:56
    הנס בגובה קילומטר וחצי
    של רייט אולי יהפוך למציאות.
  • 0:56 - 0:58
    אז מה בדיוק עצר בעדנו
  • 0:58 - 1:01
    מלבנות את מבני הענק האלו לפני 70 שנה,
  • 1:01 - 1:05
    ואיך אנחנו בונים משהו
    בגובה קילומטר וחצי היום?
  • 1:05 - 1:07
    בהרבה פרוייקטי בניה,
  • 1:07 - 1:12
    כל קומה של המבנה צריכה להיות
    מסוגלת לתמוך בקומות מעליה.
  • 1:12 - 1:13
    ככל שנבנה גבוה יותר,
  • 1:13 - 1:18
    הלחץ הכבידתי של הקומות העליונות
    על התחתונות גדל.
  • 1:18 - 1:21
    העקרון הזה הכתיב במשך זמן רב
    את צורת הבניינים שלנו,
  • 1:21 - 1:25
    מה שגרם לארכיטקטים עתיקים
    להעדיף פירמידות עם יסודות רחבים
  • 1:25 - 1:27
    שתומכים בקומות הגבוהות הקלות יותר.
  • 1:27 - 1:31
    אבל הפתרון הזה לא ממש מתרגם
    לקו הרקיע של העיר --
  • 1:31 - 1:35
    פירמידה בגודל כזה תהיה
    ברוחב של בערך שניים וחצי קילומטרים,
  • 1:35 - 1:38
    מה שקשה להכניס למרכז העיר.
  • 1:38 - 1:43
    למרבה המזל, חומרים חזקים כמו בטון
    יכולים למנוע את הצורה הלא פרקטית הזו.
  • 1:43 - 1:48
    ותערובות בטון מודרניות
    מחוזקות בסיבי פלדה לחוזק
  • 1:48 - 1:52
    ופולימרים מפחיתי לחות כדי למנוע הסדקות.
  • 1:52 - 1:56
    הבטון בבניין הגבוה בעולם,
    בורג' חליפה בדובאי,
  • 1:56 - 2:01
    יכול לעמוד בלחץ של 8000 טון למטר מרובע --
  • 2:01 - 2:06
    המשקל של יותר מ 1200 פילים אפריקאים!
  • 2:06 - 2:08
    כמובן, אפילו אם בניין תומך בעצמו,
  • 2:08 - 2:10
    הוא עדיין צריך תמיכה מהקרקע.
  • 2:10 - 2:12
    בלי יסודות,
  • 2:12 - 2:16
    בניינים כאלה כבדים ישקעו, יפלו או יטו.
  • 2:16 - 2:19
    כדי למנוע משקיעת הבניין בן חצי מליון הטון,
  • 2:19 - 2:27
    192 תומכות בטון ופלדה שנקראות עמודים
    נקברות בעומק של מעל 50 מטר.
  • 2:27 - 2:30
    החיכוך בין העמודים והקרקע
  • 2:30 - 2:33
    שומר על המבנה הגדול הזה עומד.
  • 2:33 - 2:34
    חוץ מלהתנגד לכבידה,
  • 2:34 - 2:36
    שדוחפת את הבניין למטה,
  • 2:36 - 2:40
    גורד שחקים צריך לגבור גם על הרוח הנושבת,
  • 2:40 - 2:42
    שדוחפת מהצדדים.
  • 2:42 - 2:43
    ביום ממוצע,
  • 2:43 - 2:49
    הרוח יכולה להפעיל כוח של עד 5 קילו
    למטר מרובע על גורד שחקים --
  • 2:49 - 2:52
    כמו משב של כדורי באולינג.
  • 2:52 - 2:55
    תכנון מבנים אוירודינמיים,
  • 2:55 - 2:57
    כמו מגדל שנגחאי החלקלק,
  • 2:57 - 3:00
    יכול להפחית את הכוח הזה בעד רבע.
  • 3:00 - 3:03
    ומסגרות עמידות רוח בתוך או מחוץ לבניין
  • 3:03 - 3:06
    יכולות לספוג את שאר כוח הרוח,
  • 3:06 - 3:08
    כמו במגדל לוטה בסיאול.
  • 3:08 - 3:11
    אבל אפילו אחרי כל הפעולות האלו,
  • 3:11 - 3:14
    עדיין תוכלו למצוא את עצמכם
    מתנדנדים קדימה ואחורה
  • 3:14 - 3:17
    יותר ממטר בקומות העליונות במהלך הוריקן.
  • 3:17 - 3:20
    כדי למנוע מהרוח לנענע את פסגות הבניינים,
  • 3:20 - 3:25
    הרבה גורדי שחקים משתמשים
    במשקולות איזון במשקל מאות טונות
  • 3:25 - 3:28
    שנקראות "משככי מאסה מכווננים."
  • 3:28 - 3:30
    בטאייפי 101 למשל,
  • 3:30 - 3:35
    יש כדור מתכת עצום תלוי מעל הקומה ה 87.
  • 3:35 - 3:37
    כשהרוח מניעה את הבניין,
  • 3:37 - 3:39
    הכדור מתנודד לפעולה,
  • 3:39 - 3:42
    סופג את האנרגיה הקינטית של הבניין.
  • 3:42 - 3:44
    כשהתנועה שלו עוקבת אחרי המגדל,
  • 3:44 - 3:47
    צילינדרים הידראוליים בין הכדור והבניין
  • 3:47 - 3:49
    ממירים את האנרגיה הקינטית לחום,
  • 3:49 - 3:52
    ומייצבים את המבנה המתנודד.
  • 3:52 - 3:55
    עם כל הטכנולוגיות האלו,
  • 3:55 - 3:58
    מבני הענק שלנו יכולים
    להשאר עומדים ויציבים.
  • 3:58 - 4:03
    אבל מעבר מהיר בתוך הבניינים האלו
    זה אתגר בפני עצמו.
  • 4:03 - 4:04
    בזמנו של רייט,
  • 4:04 - 4:08
    המעליות המהירות ביותר
    נעו במהירות של 22 קילומטר לשעה.
  • 4:08 - 4:14
    למרבה המזל, היום מעליות הרבה יותר מהירות,
    נעות ביותר מ 70 קמ"'ש
  • 4:14 - 4:18
    עם תאים עתידיים שישתמשו פוטנציאלית
    במסילות מגנטיות חסרות חיכוך
  • 4:18 - 4:19
    למהירויות גבוהות אף יותר.
  • 4:19 - 4:23
    ואלגוריתמי ניהול תנועה
    מקבצים נוסעים לפי יעד
  • 4:23 - 4:28
    כדי להביא נוסעים ותאים ריקים
    למקום בו הם צריכים להיות.
  • 4:28 - 4:33
    גורדי שחקים עברו דרך ארוכה מאז
    ההצעה של רייט למגדל בגובה קילומטר וחצי.
  • 4:33 - 4:35
    מה שפעם נחשב לרעיון בלתי אפשרי
  • 4:35 - 4:38
    הפך להזדמנויות ארכיטקטוניות.
  • 4:38 - 4:40
    היום זה יכול להיות רק עניין של זמן
  • 4:40 - 4:44
    עד שבניין אחד יגיע לגובה מייל.
Title:
האם אי פעם יהיה גורד שחקים בגובה קילומטר וחצי?
Speaker:
סטפן אל
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/will-there-ever-be-a-mile-high-skyscraper-stefan-al

ב 1956, הארכיטקט פרנק לוייד רייט הציע גורד שחקים בגובה קילומטר וחצי, בניין גבוה פי חמשה ממגדל אייפל. בעוד המגדל המסיבי מעולם לא נבנה, היום בניינים גדולים יותר ויותר נבנים מסביב לעולם. איך הרעיונות הבלתי אפשריים האלה הפכו להזדמנויות ארכיטקטוניות? סטפן אל מסביר איך מבני הענק האלו הפכו לחלק מהקו הרקיע של העיר.

שיעור מאת סטפן אל, בימוי של TED-Ed.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:44

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.