Return to Video

מדעי המוח שמאחורי סמים פסיכדליים, מוזיקה ונוסטלגיה

  • 0:01 - 0:04
    בנקודות שונות במהלך 20 השנים האחרונות,
  • 0:04 - 0:08
    חקרתי שתי חוויות אנושיות בסיסיות
  • 0:08 - 0:10
    שלימדו אותי הרבה מאוד על רגש
  • 0:10 - 0:14
    ושאולי טומנות בחובן את המפתחות
    למהפכה בפסיכיאטריה.
  • 0:14 - 0:16
    הראשונה היא איך אנחנו חווים מוזיקה.
  • 0:16 - 0:19
    השניה היא איך אנחנו חווים סמים פְּסִיכֶדֶלִיים
  • 0:19 - 0:22
    כמו LSD ופטריות הזיה,
  • 0:22 - 0:23
    או פסילוציבין,
  • 0:23 - 0:26
    שהוא המרכיב הפעיל בפטריות הזיה.
  • 0:26 - 0:30
    אתם אולי תוהים מה משותף לשני הדברים האלה
    מחוץ לוודסטוק.
  • 0:30 - 0:34
    אחרי הכל, מוזיקה אינה חומר פיזי.
  • 0:34 - 0:37
    ניתן לתאר אותה כמערכת מוגבלת
    של תנודות אוויר
  • 0:37 - 0:39
    שניתן לקלוט אותן
    באמצעות האוזניים שלכם.
  • 0:39 - 0:43
    ונראה שאפשר לקשר יותר
    בין מוזיקה לאסתטיקה מאשר ביולוגיה
  • 0:43 - 0:44
    או כימיה.
  • 0:44 - 0:47
    סמים פסיכדליים, מצד שני, הינם חומר פיזי.
  • 0:47 - 0:50
    הם מרכיבים כימיים שאפשר לבלוע
  • 0:50 - 0:52
    שמתחברים באופן ישיר עם הכימיה במוח
  • 0:52 - 0:54
    ומשנים את חווית העולם שלכם.
  • 0:55 - 0:57
    השינוי הזה הוא זמני,
  • 0:57 - 1:00
    אבל ההשפעות של השינוי הזה
    יכולות לשנות את מהלך חייכם.
  • 1:01 - 1:02
    אבל בואו נודה באמת:
  • 1:02 - 1:03
    סמים פסיכדליים עלולים
  • 1:03 - 1:06
    לעורר השפעות לא צפויות
    ואולי אפילו מסוכנות.
  • 1:06 - 1:11
    אז מה יכול להיות משותף
    לשני דברים הכל כך שונים?
  • 1:11 - 1:16
    גיליתי שמוזיקה וסמים פסיכדליים
    יכולים להשפיע על הרווחה הנפשית
  • 1:16 - 1:18
    בדרכים עוצמתיות ומשלימות.
  • 1:19 - 1:21
    למוזיקה יכולה להיות השפעה ישירה
    על הרגשות שלנו,
  • 1:21 - 1:23
    והשפעה מדידה על המוח;
  • 1:23 - 1:26
    לסמים פסיכדליים, בתנאים המתאימים,
  • 1:26 - 1:28
    יכולה להיות השפעה טיפולית.
  • 1:28 - 1:30
    ההשפעות יכולות להתבטא בדפוסים
  • 1:30 - 1:33
    שאנחנו יכולים לחקור ולתעד
    באמצעות סריקות מוחיות.
  • 1:34 - 1:37
    ויחד, כשהם ממונפים בצורה תכליתית,
  • 1:37 - 1:40
    למוזיקה ולסמים פסיכדליים יכולה להיות
    השפעה מרפאה גדולה יותר
  • 1:40 - 1:41
    בקרב מטופלים.
  • 1:41 - 1:45
    יתרה מכך, ההשפעות האלה יכולות להתבטא
    בחיים בריאים ושמחים יותר
  • 1:45 - 1:47
    ובאישיות יותר משולבת.
  • 1:48 - 1:51
    התחלתי את המסע שלי בעולם
    בריאות הנפש של המוזיקה
  • 1:51 - 1:53
    הרבה לפני שבכלל התכוונתי לצאת למסע שכזה.
  • 1:54 - 1:56
    במשך כמחצית מחיי הייתי מוזיקאי,
  • 1:56 - 1:58
    ניגנתי בתזמורות קהילתיות,
  • 1:58 - 2:00
    תיאטראות קהילתיות,
  • 2:00 - 2:02
    להקות חתונה, להקת סלסה-מרנגה.
  • 2:02 - 2:06
    הייתי חלק מלהקת כלי מיתר בפילדלפיה
    במשך שנים רבות.
  • 2:06 - 2:08
    ובחלק הארי של שנות חיי המעצבות,
  • 2:08 - 2:12
    הייתי המתופף בלהקת קאברים של וויזר-נירוונה
  • 2:12 - 2:14
    שהפכה ללהקת פאנק רצינית.
  • 2:14 - 2:15
    (צחוק)
  • 2:15 - 2:16
    נכון מאוד.
  • 2:16 - 2:18
    מתופף בלהקת פאנק.
  • 2:18 - 2:22
    אבל רק כשהתחלתי את הקריירה שלי
    בפסיכולוגיה ומדעי המוח
  • 2:22 - 2:27
    התחלתי גם להעריך עד כמה אנחנו כמין האנושי,
  • 2:28 - 2:30
    משתמשים במוזיקה באופן מְרֻמָּז ומפורש
  • 2:30 - 2:33
    כדי לווסת את הרגשות שלנו
  • 2:33 - 2:34
    וכדי לרפא.
  • 2:34 - 2:37
    ועבור חלקנו, מוזיקה נותנת לנו כוח להמשיך.
  • 2:37 - 2:39
    עבור אחרים, מוזיקה אינה מספיקה.
  • 2:40 - 2:42
    עבורי, זה הוביל לכמה שאלות מרתקות.
  • 2:42 - 2:46
    התחלתי להשתמש במוזיקה ככלי לחקור
    רגשות וזיכרונות במוח.
  • 2:46 - 2:50
    המחקר המדעי הראשון שלי התמקד
    בנוסטלגיה המונעת על ידי מוזיקה.
  • 2:50 - 2:52
    נוסטלגיה היא רגש עשיר ומר-מתוק
  • 2:52 - 2:55
    שמקושר באופן אינטימי
    לזיכרונות האוטוביוגרפיים שלנו.
  • 2:56 - 3:00
    לעיתים קרובות, נתקלים בנוסטלגיה
    במקומות בלתי צפויים.
  • 3:00 - 3:03
    אולי חוויתם את החוויה
    בה אתם נוהגים על הכביש המהיר,
  • 3:03 - 3:04
    ומדליקים את הרדיו
  • 3:04 - 3:07
    או את שירות נגן המוזיקה האהוב עליכם,
  • 3:07 - 3:09
    ואתם שומעים שיר שלא שמעתם כבר שנים,
  • 3:09 - 3:11
    ואתם מייד מועברים אחורה בזמן
  • 3:11 - 3:14
    ונוחתים בתוך זיכרון סוחף שכזה --
  • 3:14 - 3:16
    משהו שלא חשבתם עליו כבר שנים
  • 3:16 - 3:17
    אבל היה מאוד משמעותי עבורכם --
  • 3:17 - 3:19
    אולי יום החתונה או נשף הבוגרים
  • 3:19 - 3:21
    או לידת ילדכם הראשון
  • 3:21 - 3:22
    או מותו של אדם אהוב.
  • 3:23 - 3:26
    מוזיקה יכולה לשמש ככלי הקשר עוצמתי
  • 3:26 - 3:31
    לזיכרונות נוסטלגיים משמעותיים מאוד
    ומלאי חיות כמו אלה.
  • 3:32 - 3:36
    נוסטלגיה, במובן מסוים, ארוגה עמוק
    בתחושת העצמי שלנו.
  • 3:37 - 3:39
    מי אנחנו בתפיסת העצמי הכי אמיתית שלנו?
  • 3:39 - 3:41
    באמצעות החיבור להיסטוריות הרגשיות שלנו,
  • 3:41 - 3:45
    נוסטלגיה יכולה לעזור לנו
    להתמודד עם עצבות, בדידות,
  • 3:45 - 3:46
    איום אקזיסטנציאלי
  • 3:46 - 3:47
    ואפילו בואו של המוות
  • 3:47 - 3:50
    והאופק הקרב של חיינו עם הזדקנותנו.
  • 3:51 - 3:55
    כדי לנסות להבין טוב יותר
    איך מוזיקה יכולה להתחבר לנוסטלגיה
  • 3:55 - 3:57
    ומה זה עושה במוח שלנו,
  • 3:57 - 4:01
    התחלתי לעבוד עם מודלים ממוחשבים
    של קוגניציה מוזיקלית.
  • 4:01 - 4:04
    השתמשתי במודלים האלה כדי לחקור
    את הפעילות המוחית
  • 4:04 - 4:07
    שהוקלטה בזמן שאנשים הקשיבו
  • 4:07 - 4:11
    למוזיקה מעוררת נוסטלגיה
    ומוזיקה שאינה מעוררת נוסטלגיה.
  • 4:11 - 4:14
    ויותר מכך, לפחות לחנון מוח כמוני,
  • 4:14 - 4:18
    גיליתי שנוסטלגיה יכולה לגייס
    רשת רחבה של אזורים במוח
  • 4:18 - 4:21
    המעורבים ברמות שונות
    של תהליכים קוגניטיביים שונים.
  • 4:21 - 4:24
    בעוד שמוזיקה לא נוסטלגית הצליחה
    לגייס אזורים במוח
  • 4:24 - 4:26
    כמו הפיתול על שם השל,
  • 4:26 - 4:28
    המעורב בתהליך העיבוד השמיעתי הבסיסי,
  • 4:28 - 4:29
    או אזור ברוקה,
  • 4:29 - 4:31
    שקשור בעיבוד דקדוק ותחביר
  • 4:31 - 4:34
    לא רק בשפות אלא גם במוזיקה,
  • 4:34 - 4:37
    נוסטלגיה הצליחה לגייס
    את האזורים האלה במוח ויותר.
  • 4:37 - 4:40
    אזורים במוח כמו החומר השחור
    המעורב בעיבוד תגמולים
  • 4:40 - 4:44
    או האינסולה הקדמית
    המעורבת בחוויה של רגשות
  • 4:44 - 4:47
    או אזורים במוח בפיתול המצחי התחתון
  • 4:47 - 4:49
    שקשורים לזיכרונות אוטוביוגרפיים.
  • 4:49 - 4:52
    נוסטלגיה גם הצליחה לגייס
    רשת רחבה של אזורים במוח
  • 4:52 - 4:55
    באזורים הקדם מצחיים, מצחיים,
    פיתוליים, אינסולאריים, קודקודיים, עורפיים
  • 4:56 - 4:57
    ותת-קליפת המוח במוח
  • 4:57 - 5:00
    שמקיפים כמעט את כל
    התפקודים הקוגינטיביים שלנו.
  • 5:00 - 5:03
    זה אולי מסביר למה לנוסטלגיה יש
    כזאת השפעה גדולה עלינו.
  • 5:04 - 5:05
    אבל עד כמה שהיא עוצמתית ברגע עצמו,
  • 5:05 - 5:09
    השפעתה של הנוסטלגיה
    המעוררת על ידי מוזיקה מתפוגגת.
  • 5:09 - 5:12
    נוסטלגיה היא יותר כמו פלסטר,
  • 5:12 - 5:13
    ופחות אנטיביוטיקה
  • 5:13 - 5:17
    ובדרך כלל רחוקה מלהיות טיפול כירורגי
    עבור הבריאות הרגשית שלנו.
  • 5:18 - 5:20
    מוזיקה יכולה לעורר נוסטלגיה
  • 5:20 - 5:22
    ומוזיקה ונוסטלגיה יכולות
    לעורר את הרגשות שלנו,
  • 5:22 - 5:25
    אבל איך אנחנו יכולים לגרום
    לרגשות האלה להישאר?
  • 5:25 - 5:26
    אחרי שחקרתי את המוח הנוסטלגי,
  • 5:26 - 5:28
    הצטרפתי לצוות מחקר
    באוניברסיטת ג'ון הופקינס
  • 5:28 - 5:31
    שחקר את ההשפעות של סמים פסיכדליים,
  • 5:31 - 5:35
    ומהר מאוד התחלתי ללמוד עד כמה
    קטע מוזיקה יכול להשפיע על אדם
  • 5:35 - 5:36
    במהלך חוויה פסיכדלית.
  • 5:36 - 5:39
    בעבר הוטרדתי מהקושי בניבוי מדויק
  • 5:39 - 5:42
    של איזה גירוי מוזיקלי יכול לעורר
    בדיוק איזו תגובה
  • 5:42 - 5:44
    אצל אדם מסוים.
  • 5:44 - 5:48
    שיר שעורר נוסטלגיה אצל אדם אחד יכול
    באותה המידה לעורר חוסר עניין
  • 5:48 - 5:49
    או גועל אצל אדם אחר.
  • 5:49 - 5:54
    התחלתי ללמוד עד כמה נראה
    שרוב המוזיקה משפיעה על רוב האנשים
  • 5:54 - 5:56
    במהלך חוויות פסיכדליים.
  • 5:57 - 5:58
    לפחות מאז סוף שנות החמישים,
  • 5:58 - 6:00
    התברר ערכה של המוזיקה בעזרה לאנשים
  • 6:01 - 6:03
    להתמודד עם חוויות פסיכדליות.
  • 6:03 - 6:06
    אנחנו ממשיכים את המסורת הזאת
    במחקר המודרני שלנו,
  • 6:06 - 6:08
    כשאנחנו מבקשים ממתנדבים להקשיב למוזיקה
  • 6:08 - 6:11
    במהלך סדנת תרפיה פסיכדלית,
  • 6:11 - 6:15
    ולמרות שרוב האנשים לא מכירים
    את המוזיקה שאנחנו משמיעים
  • 6:15 - 6:17
    לפני שהם מתחילים בפגישות,
  • 6:17 - 6:18
    לאחר הפגישות האלה,
  • 6:18 - 6:21
    המתנדבים שלנו מתחננים אלינו ממש
    לקבל את רשימת ההשמעה.
  • 6:21 - 6:24
    וחלקם מדווחים שהם חוזרים לשירים
  • 6:24 - 6:27
    שהיו הכי משפיעים עבורם
    במהלך החוויה הפסיכדלית
  • 6:27 - 6:30
    שבועות, חודשים ואפילו שנים רבות
    אחרי החוויה עצמה.
  • 6:30 - 6:34
    איכשהו, השירים האלה יכולים להפוך
    לאבני דרך
  • 6:34 - 6:40
    שיכולות לעורר מחדש את החוויות
    הכי עוצמתיות, משפיעות ומעוררות תובנה
  • 6:40 - 6:43
    שאנשים חוו במהלך הפגישות הפסיכדליות.
  • 6:44 - 6:46
    כמובן, הייתי צריך להבין מה קורה כאן.
  • 6:46 - 6:48
    התחלתי להשתמש בשאלונים שלי
  • 6:48 - 6:50
    ובניסויים הבנויים בזהירות
  • 6:50 - 6:52
    ובמכונות ה-MRI הגדולות והמהודרות שלי
  • 6:52 - 6:54
    כדי לנסות ולהבין בדיוק מה קורה
  • 6:54 - 6:56
    במהלך החוויות האלה
  • 6:56 - 7:00
    שיכול להסביר את עומק ההשפעה שאנשים חוו.
  • 7:01 - 7:03
    ברמה הפסיכולוגית הבסיסית,
  • 7:03 - 7:04
    עמיתי ואני גילינו
  • 7:04 - 7:07
    שלדוגמה, LSD יכול להגדיל
    את הרגשות החיוביים
  • 7:07 - 7:10
    שעולים באופן ייחודי במהלך הקשבה למוזיקה.
  • 7:10 - 7:14
    ממצא זה אולי בעל משמעות בפני עצמו
    עבור אנשים בריאים
  • 7:14 - 7:17
    כמו גם אנשים הסובלים מהפרעות במצב הרוח
    וכתוצאה משימוש בחומרים.
  • 7:17 - 7:19
    אבל מה מתרחש במוח?
  • 7:20 - 7:24
    מוקדם יותר גילינו שהמוח כולו
    מקשיב למוזיקה נוסטלגית.
  • 7:25 - 7:28
    כשהפעלנו מודלים חישוביים
    לקוגניציה מוזיקלית
  • 7:28 - 7:32
    כדי לחקור את פעילות המוח
    שתועדה בזמן הקשבה למוזיקה
  • 7:32 - 7:34
    תחת השפעות LSD,
  • 7:34 - 7:38
    גילינו שהמוח כולו מקשיב למוזיקה
  • 7:38 - 7:40
    והסמים הפסיכדליים הגדילו את הרווח.
  • 7:42 - 7:45
    בעוד שנוסטלגיה הצליחה לגייס
    את החלקים במוח הקשורים לשפה,
  • 7:45 - 7:46
    זיכרונות ורגשות,
  • 7:46 - 7:48
    הסמים הפסיכדלים גייסו את אותם חלקים במוח
  • 7:48 - 7:50
    בעוצמה כפולה לפחות.
  • 7:50 - 7:52
    חלקים במוח כמו התלמוס,
  • 7:52 - 7:54
    שקשור בעיבוד חושי בסיסי
  • 7:54 - 7:55
    או קליפת המוח הקדמית הקדם-מצחית
  • 7:56 - 7:57
    וקליפת המוח האחורית,
  • 7:57 - 8:00
    שיכולות להיות קשורות בזיכרונות
    ורגשות והדמיה מנטלית.
  • 8:00 - 8:03
    האזורים האלה במוח פועלים
    בעוצמה של עד פי ארבעה
  • 8:03 - 8:06
    במהלך השפעת ה-LSD לעומת ללא LSD.
  • 8:07 - 8:10
    סמים פסיכדליים מגבירים את העוצמה ל-11.
  • 8:11 - 8:14
    המידע החושי נחווה באופן יותר עשיר במוח;
  • 8:14 - 8:17
    רגשות, זכרונות והדמיה מנטלית גם מתוגברים;
  • 8:17 - 8:20
    ואולי זה הגיוס הכללי והחזק
  • 8:20 - 8:24
    של טווח רחב של אזורים במוח
    במהלך החוויות האלה
  • 8:24 - 8:26
    שמשמש כמפתח הדרוש ליצירת השינוי
  • 8:26 - 8:30
    שמפריד בין הסמים והחוויות האלה
    ובין האחרות.
  • 8:31 - 8:33
    וההשפעות יכולות להיות ארוכות טווח.
  • 8:33 - 8:35
    במחקר של נבדקים בריאים,
  • 8:35 - 8:38
    הראיתי שמנה אחת גדולה של פסילוציבין
  • 8:38 - 8:42
    יכולה להפחית רגש שלילי בקרב מתנדבים
    לפחות שבוע אחרי הפסילוציבין,
  • 8:42 - 8:43
    ולהגדיל את הרגש החיובי
  • 8:43 - 8:46
    לפחות חודש אחרי
    מנה אחת גדולה של פסילוציבין.
  • 8:47 - 8:48
    ההפחתה ברגש השלילי
  • 8:48 - 8:51
    שראינו אחרי נטילת הפסילוציבין
  • 8:51 - 8:54
    לוותה בהפחתה, שבוע לאחר הפסילוציבין,
  • 8:54 - 8:57
    בתגובה של האזור הפרימיטיבי
    של המוח שנקרא האמיגדלה
  • 8:57 - 8:59
    לגירויים רגשיים.
  • 8:59 - 9:03
    במחקר נפרד במטופלים הסובלים
    מהפרעה דיכאונית מז'ורית,
  • 9:03 - 9:07
    לא רק שראינו הפחתה משמעותית בחומרת הדיכאון
  • 9:07 - 9:11
    ברוב המטופלים שלנו אחרי
    שתי מנות של פסילוציבין,
  • 9:11 - 9:15
    אבל גם ראינו הפחתה בתגובת האמיגדלה
  • 9:15 - 9:18
    ספציפית לגירויים רגשיים שליליים,
  • 9:18 - 9:20
    שבוע אחד אחרי הפסילוציבין.
  • 9:20 - 9:22
    ההפחתה הזו בתגובת האמיגדלה
  • 9:22 - 9:25
    היתה קשורה להפחתה המתמשכת בחומרת הדכאון
  • 9:25 - 9:28
    במשך שלושה חודשים לפחות
    לאחר נטילת הפסילוציבין,
  • 9:28 - 9:30
    אבל בכנות, אנחנו עדיין עוקבים אחר זה.
  • 9:31 - 9:33
    אז מה כל זה אומר לנו?
  • 9:34 - 9:38
    זה אומר שמוזיקה וסמים פסיכדליים יכולים
  • 9:38 - 9:42
    לשנות את המוח כולו במשך תקופת זמן,
  • 9:42 - 9:46
    ושאולי הם יכולים להוביל לשינוי
    במעגלים עצביים
  • 9:46 - 9:49
    שאולי תקועים בדפוסים
    של הטיה רגשית שלילית.
  • 9:50 - 9:53
    זה אולי יכול לתת לאנשים זמן הפוגה
  • 9:53 - 9:56
    מאחיזתם ומציפורניהם של הרגשות השליליים.
  • 9:57 - 10:00
    וזה אולי מספיק כדי לתת למישהי
    גישה לתפיסות חדשות
  • 10:00 - 10:02
    על עצמה והחיים שלה
  • 10:02 - 10:05
    ולפתוח במסע לריפוי לאחר שנים של דכאון.
  • 10:06 - 10:09
    הסמים האלה נמצאים בשלב מוקדם של המחקר,
  • 10:09 - 10:14
    אבל הם עכשיו נחקרים עבור מגוון רחב
    של שימושים רפואיים.
  • 10:14 - 10:15
    ישנן עדויות רבות והולכות
  • 10:15 - 10:18
    שסמים פסיכדליים יכולים להיות משמעותיים
    בטיפול בהפרעות מצבי רוח
  • 10:18 - 10:20
    כמו דכאון מז'ורי,
  • 10:20 - 10:21
    דכאון עמיד לטיפול
  • 10:21 - 10:25
    ודכאון וחרדה המלווים אבחון סרטן מתקדם.
  • 10:25 - 10:28
    ישנן גם עדויות הולכות וגוברות
    שסמים פסיכדליים יכולים להיות משמעותיים
  • 10:28 - 10:31
    בטיפול במגוון רחב של
    הפרעות כתוצאה שימוש בחומרים,
  • 10:31 - 10:33
    כולל עישון, אלכוהול ושימוש בקוקאין.
  • 10:33 - 10:35
    מחקרים נוספים מתוכננים
  • 10:35 - 10:37
    או שכבר יצאו לדרך
  • 10:37 - 10:40
    כדי לקבוע האם סמים פסיכדליים
    יכולים לסייע בטיפול
  • 10:40 - 10:42
    במגוון רחב עוד יותר של הפרעות בלתי הפיכות
  • 10:42 - 10:46
    כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD),
    הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD),
  • 10:46 - 10:48
    הפרעות הנובעות משימוש
    במשככי כאבים ואנורקסיה.
  • 10:48 - 10:51
    בנקודה זו כדאי לקחת צעד אחורה
  • 10:51 - 10:54
    ולומר, "האם מנסים למכור לנו
    סמים פסיכדלים כתרופת פלא?"
  • 10:54 - 10:56
    ואם כן, עלינו להיות סקפטיים ובצדק.
  • 10:56 - 11:00
    למה לצפות ממשפחה כה קטנה של מרכיבים
    שתהיה בעלת השפעה כה גדולה
  • 11:00 - 11:04
    בטיפול במגוון כל כך רחב של הפרעות נפרדות?
  • 11:05 - 11:07
    הנה פרספקטיבה שעלינו לשקול.
  • 11:09 - 11:11
    חלק מאותן הפרעות חולקות חוט מקשר.
  • 11:12 - 11:15
    ברמה כלשהי,
  • 11:15 - 11:18
    הפרעות מצב רוח והפרעות הנובעות
    משימוש בחומרים כוללות רגשות שליליים
  • 11:18 - 11:20
    וניתוק מהעצמי האותנטי שלנו.
  • 11:22 - 11:25
    סמים פסיכדליים יכולים לשבור את הדפוס הזה.
  • 11:25 - 11:28
    סמים פסיכדליים ומוזיקה יכולים לייצג
    מכה כפולה
  • 11:28 - 11:33
    שיכולה לפעול על תהליכים פסיכו-נוירולוגיים
    כמו רגשות שליליים
  • 11:33 - 11:35
    שמשותפים ותורמים למספר רב של הפרעות.
  • 11:35 - 11:40
    אולי ההתמקדות בתהליכים כלליים שכאלה
  • 11:40 - 11:43
    היא הדבר הדרוש כדי באמת לעזור לאנשים
  • 11:43 - 11:47
    לפתח את המשאבים להם הם זקוקים
    כדי להתחיל להחלים
  • 11:47 - 11:49
    משנים של דכאון ושימוש בחומרים.
  • 11:50 - 11:53
    אומרים שלעולם לא תקבל
    הזדמנות שניה לרושם ראשוני,
  • 11:54 - 11:56
    וזה אולי נכון עבור סמים פסיכדליים.
  • 11:56 - 11:58
    אחרי הכל, לא משנה כמה מידע יצא
  • 11:58 - 12:02
    על ההשפעות הטיפוליות האפשריות
    של הסמים האלה,
  • 12:02 - 12:05
    עדיין ישנם אלו התקועים בסטיגמה
    משנות ה-60 וה-70:
  • 12:05 - 12:08
    מיתוסים על התכונות הממכרות ביותר
    של הסמים האלו
  • 12:08 - 12:10
    או מיתוסים על עיוותיים גנטיים
  • 12:10 - 12:12
    או מומים מולדים אחרי לאחר לסמים האלו
  • 12:12 - 12:15
    או פחדים שאנשים יאבדו את שפיותם
  • 12:15 - 12:16
    וישתגעו --
  • 12:16 - 12:17
    או אולי אפילו הנפוצה ביותר
  • 12:17 - 12:20
    היא התחושה שהתופעות האלה
    הן אמיתיות בהכרח
  • 12:20 - 12:25
    ושהן תוצאה הכרחית של חשיפה לחומרים האלה.
  • 12:25 - 12:29
    אולי הגיע הזמן
    לשנות את החשיבה שלנו בנושא זה.
  • 12:30 - 12:33
    אסור לצפות שסמים פסיכדליים
    יפעלו באותה צורה על כולם.
  • 12:33 - 12:36
    אסור לצפות שסמים פסיכדליים
    יפעלו באותה צורה לכל דבר.
  • 12:36 - 12:37
    הם חומרים חזקים מאוד
  • 12:37 - 12:42
    שיש ליטול אותם בתנאים מבוקרים היטב.
  • 12:42 - 12:45
    וכמעט בטוח שישנם אנשים בעולם הזה
  • 12:45 - 12:47
    שעבורם סמים פסיכדליים
    הם עניין מסוכן מאוד.
  • 12:48 - 12:49
    אבל ...
  • 12:50 - 12:54
    אנטיביוטיקה שניתנת לאדם הלא נכון
    בתנאים הלא מתאימים
  • 12:54 - 12:56
    יכולה להיות מאוד מסוכנת, אם לא גרוע מכך.
  • 12:57 - 13:00
    אבל אם היא ניתנת לאדם הנכון
    תחת התנאים המתאימים,
  • 13:00 - 13:02
    אנטיביוטיקה יכולה להציל חיים.
  • 13:02 - 13:06
    אם הם ניתנים לאנשים הנכונים
    תחת התנאים המתאימים,
  • 13:06 - 13:08
    סמים פסיכדליים יכולים להציל חיים.
  • 13:11 - 13:16
    לפעמים נדמה שאי אפשר
    לרפא את הלבבות והמוחות שלנו
  • 13:16 - 13:17
    ולצמוח,
  • 13:17 - 13:22
    אבל אני באמת מאמין שלכולנו
    יש את המשאבים בתוכנו להירפא.
  • 13:22 - 13:26
    לעיתים, האתגר הוא
    לזהות ולהתחבר לאותם משאבים,
  • 13:26 - 13:29
    ואולי הסמים הפסיכדליים ומוזיקה
    יכולים לעזור לאנשים
  • 13:29 - 13:31
    לעשות את זה בדיוק.
  • 13:32 - 13:37
    יחד, סמים פסיכדליים ומוזיקה
    יכולים לפתוח את המוח שלנו לשינוי
  • 13:37 - 13:38
    ולהוביל את השינוי הזה,
  • 13:38 - 13:42
    לחבר אותנו לגרסה האותנטית ביותר של עצמנו
  • 13:42 - 13:44
    ולאפשר לנו גישה לדברים
  • 13:44 - 13:47
    שבאמת מאפשרים לנו למצוא משמעות בעולם הזה
  • 13:47 - 13:49
    ולהתחבר מחדש
  • 13:49 - 13:50
    עם הגרסה האותנטית ביותר שלנו.
  • 13:51 - 13:52
    תודה רבה.
  • 13:52 - 13:57
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדעי המוח שמאחורי סמים פסיכדליים, מוזיקה ונוסטלגיה
Speaker:
פרדריק סטריטר ברט
Description:

איך מוזיקה וסמים פסיכדליים משפיעים על המוח שלנו? חוקר המוח פרדריק סטריטר ברט דן באזורים המוחיים הספציפיים שמופעלים כשאתם מקשיבים למוזיקה ונמצאים תחת השפעת סמים פסיכדליים כמו LSD או פסילוציבין (פטריות הזיה). למדו על המחקר שלו על איך החוויות האלה, בתנאים המתאימים, יכולים לעזור לצמיחה רגשית ולהחלמה מהפרעות מצבי רוח כמו דכאון או חרדה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:09

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.