איך אנחנו חווים פליאה -- ולמה זה חשוב?
-
0:02 - 0:03לפני שנתחיל;
-
0:03 - 0:05אני ממש מתרגש להיות כאן היום
-
0:05 - 0:08לצפות במה שהולך לקרות, מכאן.
-
0:08 - 0:13אז אחרי שאמרתי את זה, אנחנו נתחיל
-
0:13 - 0:16במה הוא אחד הצרכים הגדולים ביותר שלנו,
-
0:16 - 0:19אחד הצרכים הגדולים ביותר של המוח שלנו?
-
0:19 - 0:21ובמקום שאספר לכם אני רוצה להראות לכם.
-
0:21 - 0:23למעשה, אני רוצה שתרגישו את זה.
-
0:23 - 0:25יש הרבה דברים שאני רוצה שתרגישו
ב14 הדקות הקרובות. -
0:25 - 0:27אז, אם כולכם תוכלו לעמוד.
-
0:27 - 0:32כולנו הולכים לבצע
קטע מיצירה של שטראוס ביחד. -
0:33 - 0:34מוכנים? וכולכם מכירים אותה.
-
0:35 - 0:36אתם מוכנים?
-
0:36 - 0:38הקהל: כן!
-
0:38 - 0:40מוכנים, אחד שתיים שלוש!
-
0:41 - 0:42זה רק הסוף.
-
0:42 - 0:46(מוזיקה: ריכרד שטראוס "כה אמר זרתוסטרא")
-
0:49 - 0:50מוכנים?
-
0:50 - 0:52אתם יודעים מה עומד לקרות.
-
0:52 - 0:57(מוזיקה)
-
1:02 - 1:03הנה זה בא!
-
1:11 - 1:12(המוזיקה עוצרת בפתאומיות)
-
1:12 - 1:13או!
-
1:13 - 1:14(צחוק)
-
1:14 - 1:15נכון?
-
1:15 - 1:17הפרעת אורגזמה קולקטיבית.
-
1:17 - 1:18אוקיי, אתם יכולים לשבת.
-
1:18 - 1:20(צחוק)
-
1:20 - 1:24יש לכולנו צורך בסיסי לסיומים.
-
1:24 - 1:26(צחוק)
-
1:26 - 1:27אנחנו אוהבים לגמור.
-
1:27 - 1:30(מחיאות כפיים)
-
1:30 - 1:33סיפרו לי את הסיפור שמוצרט,
ממש לפני שהלך לישון, -
1:33 - 1:35היה ניגש לפסנתר ועושה
-
1:35 - 1:36"דה-דה-דה-דה-דה".
-
1:36 - 1:38אבא שלנו שכבר היה במיטה
היה חושב לעצמו "אוףףףףף". -
1:38 - 1:41והוא היה חייב לקום מהמיטה
וללחוץ על התו האחרון של האקורד -
1:41 - 1:43לפני שהיה יכול לחזור לישון.
-
1:43 - 1:44(צחוק)
-
1:44 - 1:49אז הצורך בסגירת מעגלים
מוביל אותנו לחשוב על: -
1:49 - 1:51מהו הפחד הגדול ביותר שלנו?
-
1:52 - 1:57תחשבו - מהו הפחד הגדול ביותר
שהיה לנו בילדות, או אפילו עכשיו? -
1:57 - 2:01זהו הפחד מפני החושך.
-
2:04 - 2:06אנחנו שונאים חוסר ודאות.
-
2:06 - 2:08אנחנו שונאים לא לדעת.
-
2:08 - 2:10אנחנו שונאים את זה.
-
2:10 - 2:11תחשבו על סרטי אימה.
-
2:11 - 2:14סרטי אימה תמיד מצולמים בחשיכה,
-
2:14 - 2:16ביער,
-
2:16 - 2:17בלילה,
-
2:17 - 2:18במעמקי הים,
-
2:18 - 2:20בתהומות החלל.
-
2:21 - 2:24והסיבה לכך היא בגלל שהמוות
היה עניין קל בזמן האבולוציה. -
2:24 - 2:26אם לא היית בטוח שעומדת לפניך חיה טורפת
-
2:26 - 2:27זה כבר היה מאוחר מדי.
-
2:27 - 2:30המוח שלך פיתח את היכולת לחזות.
-
2:30 - 2:32ואם לא יכולת לחזות, היית מת.
-
2:33 - 2:37והדרך בה המוח שלנו חוזה היא באמצעות
קידוד הדעות הקדומות וההנחות -
2:37 - 2:39שהיו שימושיים בעבר.
-
2:40 - 2:42אבל אותן הנחות לא רק נשארות בראש שלנו.
-
2:42 - 2:45אנחנו משליכים אותן על העולם.
-
2:45 - 2:47אין שם שום ציפור.
-
2:48 - 2:51אתם משליכים את המשמעות על המסך.
-
2:53 - 2:56כל מה שאני מספר לכם עכשיו הוא חסר משמעות.
-
2:57 - 3:00(צחוק)
-
3:00 - 3:03אתם יוצרים את המשמעות ומשליכים אותה עלי.
-
3:03 - 3:05ומה שנכון עבור אובייקטים
נכון גם לגבי אנשים אחרים. -
3:05 - 3:08בעוד שאנחנו יכולים למדוד
את ה"מה" וה"מתי" שלהם, -
3:08 - 3:10אנחנו אף פעם לא יכולים למדוד
את ה"למה" שלהם. -
3:10 - 3:11אז אנחנו צובעים אנשים אחרים.
-
3:11 - 3:16אנחנו משליכים עליהם משמעות המבוססת,
על הדעות הקדומות והניסיון שלנו. -
3:18 - 3:22ולכן העיצוב הטוב ביותר
כמעט תמיד עוסק בהפחתת חוסר ודאות. -
3:23 - 3:25אז כשאנחנו נכנסים לתוך אי ודאות,
-
3:26 - 3:29הגוף שלנו מגיב באופן פיזיולוגי ומנטלי.
-
3:29 - 3:32מערכת החיסון שלנו מתחילה להתדרדר.
-
3:32 - 3:35תאי המוח שלנו יחלשו ואפילו ימותו.
-
3:35 - 3:38היצירתיות והאינטליגנציה שלנו יפחתו.
-
3:38 - 3:42אנחנו לרוב עוברים מפחד לכעס,
כמעט לעתים קרובות מדי. -
3:42 - 3:45למה? כי הפחד הוא מצב של ודאות.
-
3:46 - 3:48אתם הופכים למוסרניים,
-
3:48 - 3:50אתם הופכים לגרסה מוקצנת של עצמכם.
-
3:50 - 3:53אם הייתם שמרנים אתם הופכים ליותר שמרנים,
-
3:53 - 3:55אם הייתם ליברלים
אתם הופכים ליותר ליברליים. -
3:55 - 3:57כי אתם נופלים למקום של המוכר לכם.
-
3:58 - 4:01הבעיה היא שהעולם משתנה.
-
4:02 - 4:03ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו או שנמות.
-
4:03 - 4:05ואם אתם רוצים לעבור ממצב A ל-B,
-
4:05 - 4:07הצעד הראשון הוא לא B.
-
4:07 - 4:10הצעד הראשון הוא לעבור מ-A ללא A --
-
4:11 - 4:13לשחרר את הדעות הקדומות וההנחות;
-
4:13 - 4:18לקחת צעד לתוך המקום עצמו
שהמוח שלנו אומן להימנע ממנו; -
4:20 - 4:23לצעוד לתוך המקום של הלא נודע.
-
4:26 - 4:28אבל זה כל כך הכרחי שנגיע למקום הזה
-
4:28 - 4:31שהמוח שלנו העניק לנו פתרון.
-
4:31 - 4:33האבולוציה נתנה לנו פתרון.
-
4:33 - 4:38וזוהי אולי אחת החוויות הנחוות הכי עמוקות.
-
4:39 - 4:42והיא חווית הפלא.
-
4:44 - 4:49(מוזיקה)
-
5:44 - 5:48(מחיאות כפיים)
-
5:49 - 5:55(מוזיקה)
-
5:57 - 6:01(מחיאות כפיים)
-
6:01 - 6:06(מוזיקה)
-
6:45 - 6:49(מחיאות כפיים)
-
6:50 - 6:55(מוזיקה)
-
7:05 - 7:10(מחיאות כפיים)
-
7:10 - 7:14(קריאות)
-
7:14 - 7:18(מחיאות כפיים)
-
7:20 - 7:23איזה נפלא, נכון?
-
7:23 - 7:30אז כרגע אתם כולכם בטח מרגישים
תחושת פליאה ברמה כזו או אחרת. -
7:30 - 7:31נכון?
-
7:32 - 7:35אז מה קורה במוח שלכם כרגע?
-
7:36 - 7:37ובמשך אלפי שנים,
-
7:37 - 7:40חשבנו, כתבנו וחווינו תחושת פליאה,
-
7:40 - 7:43ואנחנו יודעים כל כך מעט אודותיה.
-
7:44 - 7:50וכדי לנסות להבין מה זה ומה זה עושה,
-
7:50 - 7:55למעבדת החריגים שלי היתה
את ההזדמנות הנפלאה והעונג -
7:56 - 8:01לעבוד עם חלק מהיוצרים הטובים ביותר
של פליאה הידועים לנו: -
8:01 - 8:04הכותבים, היוצרים, הבמאים, רואי החשבון,
-
8:04 - 8:07האנשים שהם סירק דו סוליי (קרקס ידוע).
-
8:08 - 8:10אז נסענו ללאס וגאס,
-
8:11 - 8:15והקלטנו את הפעילות המוחית, של אנשים
-
8:15 - 8:17בזמן שהם צופים בהופעה,
-
8:17 - 8:20במשך עשר הופעות של ההצגה "O",
-
8:20 - 8:23שהיא הופעה איקונית של הקרקס.
-
8:23 - 8:26וגם מדדנו את התנהגותם של האנשים
לפני ההופעה, -
8:26 - 8:29כמו גם כקבוצה אחרת לאחר ההופעה.
-
8:29 - 8:32וכך היו מעורבים בעניין מעל 200 איש.
-
8:33 - 8:35אז מה זו פליאה?
-
8:35 - 8:38מה קורה במוח שלכם כרגע?
-
8:38 - 8:41זהו מצב מוחי, נכון?
-
8:41 - 8:43החלק הקדמי של המוח שלכם,
קליפת המוח הקדמית, -
8:43 - 8:46האחראית לביצוע פעולות,
-
8:46 - 8:47השליטה בתשומת הלב שלכם,
-
8:47 - 8:49כרגע מורידה פעילות.
-
8:50 - 8:55החלק של המוח שלכם שנקרא ה-DMN,
רשת ברירת המחדל, -
8:55 - 8:58שהוא האינטרקציה
בין החלקים השונים של המוח שלכם, -
8:58 - 9:02שהוא פעיל במהלך, בערך, העלאת רעיון,
-
9:02 - 9:05או חשיבה יצירתית במונחים של
חשיבה מופשטת וחלומות בהקיץ, -
9:05 - 9:06כרגע נכנס לפעולה.
-
9:08 - 9:10ובערך עכשיו,
-
9:10 - 9:13הפעילות בקליפת המוח הקדמי שלכם משתנה.
-
9:13 - 9:16היא הופכת להיות א-סימטרית בפעילותה,
-
9:16 - 9:18ומוטה לימין,
-
9:18 - 9:22תהליך המקושר מאוד
למצבים בהם אנשים יוצאים לעולם, -
9:22 - 9:23בניגוד למצבים בהם אנשים מסתגרים.
-
9:25 - 9:30למעשה, הפעילות במוח כולו
של אנשים אלה כל כך תואמת -
9:30 - 9:32שיכולנו לאמן רשת נוירולוגית מלאכותית
-
9:32 - 9:35לחזות האם או אם לא,
אנשים חווים חוויה של פליאה, -
9:35 - 9:38בדיוק של 75% בממוצע,
-
9:38 - 9:40ובמקסימום של 83 אחוזים.
-
9:43 - 9:46אז מה מתרחש במצב המוחי הזה?
-
9:47 - 9:49ובכן, אחרים כבר הדגימו,
-
9:49 - 9:51למשל, הפרופסורים היידט וקלטנר,
-
9:51 - 9:56סיפרו לנו שאנשים מרגישים
קטנים ומקושרים לעולם. -
9:57 - 10:00וההתנהגות הפרו-חברתית שלהם מתגברת,
-
10:00 - 10:03כיוון שהם מרגישים
תחושת זיקה מוגברת לזולת. -
10:04 - 10:06ואנחנו גם הראינו במחקר הזה
-
10:06 - 10:10שלאנשים יש פחות צורך בשליטה קוגניטיבית.
-
10:10 - 10:14נוח להם יותר במצב של חוסר ודאות
ללא סגירת מעגלים. -
10:14 - 10:17והתיאבון שלהם לסכנה גם מתגבר.
-
10:17 - 10:21הם בעצם מחפשים את הסכנה,
והם טובים יותר בהתמודדות אתה. -
10:22 - 10:25ומשהו שהיה ממש משמעותי
-
10:25 - 10:26הוא שכששאלנו אנשים,
-
10:26 - 10:30"האם אתה אדם בעל נטיה לחוויית פליאה?"
-
10:31 - 10:33היתה להם סבירות גבוהה יותר לענות בחיוב
-
10:33 - 10:35אחרי ההופעה מאשר לפניה.
-
10:35 - 10:39הם ממש הגדירו מחדש את עצמם
ואת ההיסטוריה שלהם. -
10:41 - 10:47אז, פליאה היא אולי
תפיסה גדולה יותר מעצמנו. -
10:49 - 10:51ובמילותיו של ג'וזף קמפבל,
-
10:51 - 10:54"פליאה היא מה שמאפשר לנו להתקדם."
-
10:55 - 10:56או במילותיו של חבר יקר,
-
10:56 - 10:59אולי אחד הצלמים הטובים ביותר שלנו,
-
10:59 - 11:01צלמים החיים כיום, דוואיין מייקלס,
-
11:01 - 11:02רק אתמול הוא אמר לי
-
11:02 - 11:07שאולי זה נותן לנו את הסקרנות
להתגבר על הפחדנות שלנו. -
11:09 - 11:12אז למי אכפת? למה שיהיה לנו אכפת מזה?
-
11:12 - 11:14ובכן, תחשבו על מצב של קונפליקט,
-
11:14 - 11:17שנראה שקיים בכל מקום בחברה שלנו כרגע.
-
11:17 - 11:19אם אתם ואני נמצאים בקונפליקט,
-
11:19 - 11:22זה כאילו אנחנו עומדים
בקצוות הנגדיים של אותו הקו. -
11:22 - 11:25והמטרה שלי הוא להוכיח שאתם טועים
ולהזיז אתכם לכיווני. -
11:25 - 11:28הבעיה היא, שאתם עושים את אותו הדבר.
-
11:28 - 11:31אתם מנסים להוכיח שאני טועה
ולהזיז אותי לכיוונכם. -
11:31 - 11:36שימו לב שקונפליקט הוא ההכוונה
לנצח אבל לא ללמוד. -
11:37 - 11:39המוח שלכם רק לומד אם אנחנו זזים.
-
11:39 - 11:41החיים הם תנועה.
-
11:43 - 11:48אז, מה אם יכולנו להשתמש בתחושת הפליאה,
לא כדי להיפטר מהקונפליקט, -
11:48 - 11:52הקונפליקט הוא הכרחי, הקונפליקט הוא
איך שהמוח שלכם מתרחב, -
11:52 - 11:53ככה המוח שלכם לומד --
-
11:53 - 11:57במקום זה, להיכנס לקונפליקט באופן אחר?
-
11:58 - 12:01ומה אם תחושת הפליאה
תוכל לאפשר לנו להיכנס אליו -
12:01 - 12:02בשתי דרכים אחרות לפחות?
-
12:02 - 12:06אחת, להעניק לנו את הענווה והאומץ לא לדעת.
-
12:06 - 12:11נכון? להכנס לקונפליקט עם שאלה
במקום עם תשובה. -
12:11 - 12:12מה היה קורה אז?
-
12:12 - 12:15להיכנס לקונפליקט עם חוסר הודאות
במקום עם הודאות. -
12:16 - 12:19והשני הוא, להיכנס לקונפליקט באופן הזה,
-
12:19 - 12:22לשאוף להבין יותר מאשר לשכנע.
-
12:23 - 12:27בגלל שכולם מבינים את עצמם, נכון?
-
12:27 - 12:29ואבל להבין אדם אחר,
-
12:29 - 12:31זה להבין הדעות הקדומות וההנחות
-
12:31 - 12:34שמונחות בבסיס ההתנהגות שלהם.
-
12:34 - 12:37ואנחנו למעשה יזמנו, מחקר ניסיוני,
-
12:37 - 12:41ששואף לראות האם נוכל להשתמש
בתחושת פליאה באומנות -
12:41 - 12:43כדי להביא לסובלנות.
-
12:44 - 12:47והתוצאות היו ממש חיוביות.
-
12:47 - 12:50אנו יכולים להקל על תחושות של כעס ושנאה
-
12:50 - 12:53באמצעות חווית הפליאה המונעת על ידי אומנות.
-
12:54 - 12:58אז היכן נוכל למצוא את הפליאה,
-
12:58 - 13:00בהתחשב בכך שהיא כל כך חשובה?
-
13:03 - 13:05אז מה אם...
-
13:07 - 13:09הצעה:
-
13:09 - 13:12מה אם פליאה לא רק נמצאת בפאר.
-
13:13 - 13:14פליאה הוא הכרחית.
-
13:14 - 13:18לרוב, היא יחסית,
ההרים, שקיעת השמש. -
13:20 - 13:23אבל מה אם יכולנו להעניק לעצמנו מדד חדש
-
13:24 - 13:28ולמצוא את הבלתי אפשרי בפשוט?
-
13:29 - 13:30ואם זה נכון,
-
13:31 - 13:35והמידע שלנו מדויק,
-
13:35 - 13:37אז משימות כמו מדע,
-
13:37 - 13:41הרפתקה, אומנות, רעיונות, אהבה,
-
13:41 - 13:44הופעה במסגרת כנס של TED,
-
13:45 - 13:48אינם רק מונעים על ידי פליאה,
-
13:49 - 13:53אבל יכולים למעשה להיuות
הסולמות שלנו לחוסר הודאות -
13:54 - 13:55לעזור לנו להתרחב.
-
14:15 - 14:16תודה רבה.
-
14:16 - 14:17(מחיאות כפיים)
-
14:17 - 14:18בבקשה, תעלו לבמה.
-
14:18 - 14:22(מחיאות כפיים)
-
14:22 - 14:27(תרועות)
-
14:27 - 14:33(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך אנחנו חווים פליאה -- ולמה זה חשוב?
- Speaker:
- בו לוטו וסירק דו סוליי
- Description:
-
more » « less
חוקר המוח בו לוטו מנהל מחקר שאפתני יחד עם סירק דו סוליי (מופע קרקס אומנותי) החוקר את תחושת הפליאה והשפעותיה הפיזיולוגיות וההתנהגותיות. בהרצאה והופעה חיה זו, הוא מספר על כמה מהממצאים שלהם -- ולוקח צעד אחורה בזמן שרקדני המופע יוצאים את ההופעה מלאת הפליאה שלהם.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 14:48
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
Nurit Noy accepted Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
|
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
|
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters | |
|
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for How we experience awe -- and why it matters |