ניל פסריחה: שלושת ה-A של מדהים
-
0:00 - 0:02אז הסיפור המדהים:
-
0:02 - 0:04זה מתחיל לפני כ-40 שנה,
-
0:04 - 0:07כאשר אימי ואבי הגיעו לקנדה.
-
0:07 - 0:09אימי עזבה את נירובי, קניה.
-
0:09 - 0:12אבי עזב כפר קטן מחוץ לאמריטסר, הודו.
-
0:12 - 0:15והם הגיעו לכאן בסוף שנות ה-60.
-
0:15 - 0:18הם התיישבו בפרבר עלוב בערך שעה מזרחית לטורונטו.
-
0:18 - 0:20והתיישבו לחיים חדשים.
-
0:20 - 0:22הם ראו את רופא השניים הראשון שלהם,
-
0:22 - 0:24הם אכלו את ההמבורגר הראשון שלהם,
-
0:24 - 0:26ונולדו להם הילדים הראשונים שלהם.
-
0:26 - 0:28אחותי ואני
-
0:28 - 0:30גדלנו כאן,
-
0:30 - 0:33והייתה לנו ילדות שקטה ומאושרת.
-
0:33 - 0:35היתה לנו משפחה קרובה,
-
0:35 - 0:37חברים טובים, רחוב שקט.
-
0:37 - 0:39גדלנו ולקחנו כמובן מאליו
-
0:39 - 0:41הרבה דברים שהורי לא יכלו לקחת כמובן מאליו
-
0:41 - 0:43כאשר הם גדלו --
-
0:43 - 0:45דברים כגון חשמל קבוע
-
0:45 - 0:47בבתים שלנו,
-
0:47 - 0:49דברים כמו בתי ספר מעבר לרחוב
-
0:49 - 0:51ובתי חולים במורד הרחוב
-
0:51 - 0:53וארטיקים בחצר האחורית.
-
0:53 - 0:55גדלנו והתבגרנו.
-
0:55 - 0:57אני הלכתי לבית ספר תיכון.
-
0:57 - 0:59סיימתי בגרות.
-
0:59 - 1:01עזבתי את הבית, מצאתי עבודה,
-
1:01 - 1:04מצאתי נערה, התיישבתי --
-
1:04 - 1:07ואני מבין שזה נשמע כמו מערכון גרוע או שיר של קט סטיבנס.
-
1:07 - 1:09(צחוק)
-
1:09 - 1:11אבל החיים היו די טובים.
-
1:11 - 1:13החיים היו די טובים.
-
1:13 - 1:162006 היתה שנה נהדרת.
-
1:16 - 1:19תחת שמים תכולים ובהירים ביולי באזור היין של אונטריו,
-
1:19 - 1:21התחתנתי,
-
1:21 - 1:24מוקף ב-150 בני משפחה וחברים,
-
1:25 - 1:282007 היתה שנה נהדרת.
-
1:28 - 1:30סיימתי את בית הספר,
-
1:30 - 1:33ויצאתי למסע דרכים עם שניים מחברי הקרובים ביותר.
-
1:33 - 1:36הנה תמונה שלי וחברי, כריס,
-
1:36 - 1:38על חוף האוקינוס השקט.
-
1:38 - 1:40ממש ראינו כלבי ים מחוץ לחלון המכונית שלנו,
-
1:40 - 1:42ועצרנו כדי לצלם אותם
-
1:42 - 1:45ואז הסתרנו אותם עם הראשים הענקיים שלנו.
-
1:45 - 1:47(צחוק)
-
1:47 - 1:49אז אתם לא ממש יכולים לראות אותם,
-
1:49 - 1:51אבל זה היה עוצר נשימה,
-
1:51 - 1:53האמינו לי.
-
1:53 - 1:55(צחוק)
-
1:55 - 1:582008 ו-2009 היו קצת יותר קשות.
-
1:58 - 2:00אני יודע שהן היו קשות להרבה אנשים,
-
2:00 - 2:02לא רק לי.
-
2:02 - 2:04ראשית, החדשות היו כל כך כבדות.
-
2:04 - 2:07הן עדיין כבדות, וזה היה כבד גם קודם לכן,
-
2:07 - 2:10אבל כאשר אתם פותחים עיתון, כאשר אתם מדליקים את הטלוויזיה,
-
2:10 - 2:12זה היה על כיפות קרח שנמסות,
-
2:12 - 2:14מלחמות מתחוללות ברחבי העולם,
-
2:14 - 2:17רעידות אדמה, הוריקנים
-
2:17 - 2:20והכלכלה שרחשה על סף התמוטטות,
-
2:20 - 2:23ואז לבסוף אכן התמוטטה,
-
2:23 - 2:25וכל כך הרבה מאיתנו מאבדים את הבתים שלנו,
-
2:25 - 2:27או את העבודות שלנו,
-
2:27 - 2:29או את כספי הפרישה שלנו,
-
2:29 - 2:31או את החיות שלנו.
-
2:31 - 2:342008, ו-2009 היו כבדות עבורי גם מסיבה נוספת.
-
2:34 - 2:37עברתי הרבה בעיות אישיות באותו הזמן.
-
2:38 - 2:41הנישואין שלי לא הלכו טוב,
-
2:41 - 2:45והתרחקנו יותר ויותר.
-
2:45 - 2:47יום אחד אישתי באה הביתה מהעבודה
-
2:47 - 2:50אזרה אומץ, דרך הרבה דמעות,
-
2:50 - 2:53לדבר שיחה כנה.
-
2:53 - 2:56ואמרה, "אני לא אוהבת אותך יותר."
-
2:56 - 3:00וזה היה אחד הדברים הכי כואבים ששמעתי
-
3:00 - 3:03ובודאי הכי שובר לבבות שאי פעם שמעתי,
-
3:03 - 3:05עד שחודש אחד אחר כך,
-
3:05 - 3:08שמעתי משהו אפילו יותר שובר לבבות.
-
3:08 - 3:10חברי כריס, שהראתי הרגע תמונה שלו,
-
3:10 - 3:12נאבק במחלת נפש כבר זמן מה.
-
3:12 - 3:14ולאלה מכם
-
3:14 - 3:16שחייהם נפגעו על ידי מחלת נפש,
-
3:16 - 3:19אתם יודעים עד כמה הדבר יכול להיות קשה.
-
3:19 - 3:21דיברתי איתו בטלפון ב-10:30 בלילה
-
3:21 - 3:23בליל יום ראשון.
-
3:23 - 3:26דיברנו על תכנית טלוויזיה שראינו באותו ערב.
-
3:26 - 3:29וביום שני בבוקר, גיליתי שהוא נעלם.
-
3:29 - 3:32מאד עצוב, הוא התאבד.
-
3:33 - 3:36וזה היה זמן מאד כבד.
-
3:36 - 3:38וכאשר העננים השחורים הללו הקיפו אותי,
-
3:38 - 3:41והיה לי מאד מאד קשה
-
3:41 - 3:43לחשוב על משהו טוב,
-
3:43 - 3:46אמרתי לעצמי שאני ממש חייב דרך
-
3:46 - 3:49להתמקד על החיובי איך שהוא.
-
3:49 - 3:51אז חזרתי מעבודה הביתה ערב אחד,
-
3:51 - 3:53והתחברתי למחשב,
-
3:53 - 3:55והתחלתי אתר רשת זעיר
-
3:55 - 3:58שנקרא אלף-דברים-מדהימים.קום
-
3:59 - 4:01ניסיתי להזכיר לעצמי
-
4:01 - 4:03תענוגות פשוטים, קטנים ואוניברסליים שכולנו אוהבים,
-
4:03 - 4:05אבל אנחנו לא מדברים עליהם מספיק --
-
4:05 - 4:07דברים כמו מלצרים ומלצריות
-
4:07 - 4:09שמביאים מילוי חינם מבלי שמבקשים,
-
4:09 - 4:11להיות השולחן הראשון שנקרא
-
4:11 - 4:13למזנון האוכל בחתונה,
-
4:13 - 4:15ללבוש תחתונים חמים ישר מהמייבש,
-
4:15 - 4:17או כאשר קופאי פותח קופה חדשה בחנות המכולת
-
4:17 - 4:19ואתם עומדים ראשון בתור --
-
4:19 - 4:22אפילו שהייתם אחרונים בתור האחר, לקפוץ ישר לשם.
-
4:22 - 4:25(צחוק)
-
4:25 - 4:27ולאט במשך הזמן,
-
4:27 - 4:30התחלתי לשים את עצמי במצב רוח טוב יותר.
-
4:30 - 4:33אני מתכוון, 50,000 בלוגים
-
4:33 - 4:36מתחילים ביום.
-
4:36 - 4:39כך שהבלוג שלי היה רק אחד מבין ה-50,000 האלה.
-
4:39 - 4:42ואף אחד לא קרא אותי חוץ מאמא שלי.
-
4:42 - 4:44למרות שאני צריך לומר שהתנועה שלי קפצה
-
4:44 - 4:46ועלתה ב-100%
-
4:46 - 4:48כאשר היא שלחה אותו לאבא שלי.
-
4:48 - 4:50(צחוק)
-
4:50 - 4:52ואז התרגשתי
-
4:52 - 4:54שהתחלתי לקבל עשרות קריאות.
-
4:54 - 4:57ואז התרגשתי כאשר התחלתי לקבל תריסרים
-
4:57 - 5:00ואז מאות, ואז אלפים
-
5:00 - 5:02ואז מיליונים.
-
5:02 - 5:04וזה התחיל לגדול יותר ויותר ויותר.
-
5:04 - 5:06ואז קיבלתי שיחת טלפון,
-
5:06 - 5:08והקול מצידו השני של הקו אמר,
-
5:08 - 5:12"זכית עכשיו בתואר הבלוג הטוב בעולם."
-
5:12 - 5:14זה נשמע ממש מזויף.
-
5:14 - 5:17(צחוק)
-
5:17 - 5:22(מחיאות כפיים)
-
5:22 - 5:25לאיזו מדינה אפריקאית אתם רוצים שאשלח את כל הכסף שלי?
-
5:25 - 5:28(צחוק)
-
5:28 - 5:30אבל יצא שקפצתי על מטוס,
-
5:30 - 5:32והגעתי ללכת על שטיח אדום
-
5:32 - 5:35בין שרה סילברמן וג'ימי פאלון ומרתה סטיוארט.
-
5:35 - 5:38ועליתי על הבמה לקבל את פרס וובי לבלוג הטוב ביותר.
-
5:38 - 5:40וההפתעה
-
5:40 - 5:42והתדהמה של זה
-
5:42 - 5:45נותרה בצל כאשר חזרתי לטורונטו,
-
5:45 - 5:47ובתיבת הדואר האלקטרוני שלי
-
5:47 - 5:49חיכו לי 10 סוכנים סיפרותיים
-
5:49 - 5:52כדי לדבר איתי לעשות מזה ספר.
-
5:52 - 5:54נקפוץ קדימה לשנה הבאה
-
5:54 - 5:56ו"הספר של הדברים המדהימים" הוא
-
5:56 - 5:58מקום ראשון ברשימת רבי המכר כבר 20 שבועות רצופים.
-
5:58 - 6:06(מחיאות כפיים)
-
6:06 - 6:08אבל הביטו, אמרתי שאני רוצה לעשות שלושה דברים איתכם היום.
-
6:08 - 6:10אמרתי שאני רוצה לספר לכם סיפור נהדר,
-
6:10 - 6:12רציתי לחלוק איתכם את שלושת ה-A המדהימים,
-
6:12 - 6:14ורציתי להשאיר אתכם עם מחשבת סיום.
-
6:14 - 6:16אז בואו נדבר על שלושת ה-A.
-
6:16 - 6:18במשך השנים האחרונות,
-
6:18 - 6:20לא היה כל כך הרבה זמן לחשוב באמת.
-
6:20 - 6:23אבל לאחרונה היתה לי ההזדמנות לקחת צעד אחורה
-
6:23 - 6:26ולשאול את עצמי: מה במהלך השנים האחרונות
-
6:26 - 6:28עזר לי להגדיל את אתר הרשת שלי,
-
6:28 - 6:30אבל גם לגדול בעצמי?
-
6:30 - 6:32וסיכמתי את הדברים האלה, לעצמי אישית,
-
6:32 - 6:34כשלושת ה-A.
-
6:34 - 6:37והם גישה, מודעות
-
6:37 - 6:39ואותנטיות.
-
6:39 - 6:42הייתי רוצה לדבר בקצרה על כל אחד.
-
6:43 - 6:45אז גישה:
-
6:45 - 6:47תראו, לכולנו יהיה גבשושיות,
-
6:47 - 6:49ולכולנו יהיו מהמורות.
-
6:49 - 6:52אף אחד מאיתנו אינו יכול לחזות את העתיד, אבל אנחנו יודעים דבר אחד לגביו
-
6:52 - 6:55והוא שזה לא ילך לפי תוכנית.
-
6:55 - 6:57לכולנו יהיה פסגות גבוהות
-
6:57 - 6:59וימים גדולים ורגעי גאווה
-
6:59 - 7:01של חיוכים על שלבי בגרות,
-
7:01 - 7:03רקודי אבא ובת בחתונות
-
7:03 - 7:06ותינוקות בריאים בוכים בחדר הלידה,
-
7:06 - 7:08אבל בין הפסגות הגבוהות האלה,
-
7:08 - 7:11אולי יהיו גם קצת גבשושיות וקצת מהמורות.
-
7:11 - 7:14זה עצוב, וזה לא נעים לדבר על זה,
-
7:14 - 7:17אבל בעלך עלול לעזוב אותך,
-
7:17 - 7:19החברה שלך יכולה לבגוד,
-
7:19 - 7:22כאבי הראש עלולים להיות יותר חמורים ממה שחשבת,
-
7:22 - 7:26או שהכלב שלך ידרס על ידי רכב ברחוב.
-
7:26 - 7:28זוהי לא מחשבה שמחה,
-
7:28 - 7:31אבל הילדים שלכם יכולים להיות מעורבים בכנופיות
-
7:31 - 7:33או בארועים רעים.
-
7:33 - 7:35אמא שלכם יכולה לחלות בסרטן,
-
7:35 - 7:37אבא שלכם יכול לההפך לרשע.
-
7:37 - 7:39ויש רגעים בחיים
-
7:39 - 7:41שגם אתם תושלכו לבאר,
-
7:41 - 7:43עם קשרים בבטן וחורים בלב.
-
7:43 - 7:45וכאשר החדשות הרעות האלה ישטפו אתכם,
-
7:45 - 7:48וכאשר הכאב הזה נספג וחודר פנימה,
-
7:48 - 7:50אני רק מקווה שתרגישו
-
7:50 - 7:52שיש לכם תמיד שתי אפשרויות.
-
7:52 - 7:54אחת, אתם יכולים להסתובב
-
7:54 - 7:56באוירת נכאים לתמיד,
-
7:56 - 7:58או השניה, אתם יכולים להתאבל
-
7:58 - 8:00ואז להסתכל לעתיד
-
8:00 - 8:02בעינים פקוחות חדשות.
-
8:02 - 8:05להיות עם גישה נהדרת היא לבחור באפשרות השניה,
-
8:05 - 8:07ולבחור, בלי קשר כמה זה קשה,
-
8:07 - 8:09בלי קשר איזה כאב פוגע בכם,
-
8:09 - 8:11לבחור להמשיך קדימה
-
8:11 - 8:13בצעדים קטנטנים לעתיד.
-
8:16 - 8:19ה-A השני הוא מודעות.
-
8:20 - 8:23אני אוהב לבלות עם ילדים בני 3.
-
8:23 - 8:25אני אוהב את הדרך בה הם רואים את העולם,
-
8:25 - 8:27בגלל שהם רואים את העולם בפעם הראשונה.
-
8:27 - 8:30אני אוהב את הדרך בה הם בוהים בחרק שחוצה את המדרכה.
-
8:30 - 8:32אני אוהב את הדרך שהם בוהים בפה פעור
-
8:32 - 8:34במשחק הבייסבול הראשון שלהם
-
8:34 - 8:36בעינים פעורות וכפפה על היד שלהם,
-
8:36 - 8:38מתרגשים מקולות המחבט ופיצוח הבוטנים
-
8:38 - 8:40והריח של הנקניקיות.
-
8:40 - 8:43אני אוהב את הדרך שהם מבלים שעות באיסוף פרחים בחצר האחורית
-
8:43 - 8:45ושמים אותם באגרטל יפה
-
8:45 - 8:47לארוחת חג ההודיה.
-
8:47 - 8:49אני אוהב את הדרך שהם מסתכלים על העולם,
-
8:49 - 8:51בגלל שהם רואים את עולם
-
8:51 - 8:53בפעם הראשונה.
-
8:54 - 8:56להיות עם חוש של מודעות
-
8:56 - 8:59זה לאמץ את הילד בן ה-3 הפנימי שלכם.
-
8:59 - 9:01בגלל שכולכם הייתם בני 3.
-
9:01 - 9:03הילד בן ה-3 הוא עדיין חלק ממכם.
-
9:03 - 9:05הילדה בת ה-3 היא עדיין חלק ממכן.
-
9:05 - 9:07הם נמצאים שם בפנים.
-
9:07 - 9:10ולהיות מודע זה פשוט להזכר
-
9:10 - 9:12שראיתם כל דבר
-
9:12 - 9:14פעם בפעם הראשונה.
-
9:14 - 9:17אז היתה הפעם שהיתה הפעם הראשונה שלכם
-
9:17 - 9:19לקבל גל ירוק בדרך הביתה מהעבודה.
-
9:19 - 9:22היתה הפעם הראשונה שהלכתם ליד דלת פתוחה של מאפיה
-
9:22 - 9:24והרחתם את אויר האפיה,
-
9:24 - 9:27או הפעם הראשונה שהוצאתם שטר של 20 דולר מהכיס של המכנסיים הישנים
-
9:27 - 9:30ואמרתם, "מצאתי כסף".
-
9:31 - 9:34ה-A האחרון הוא אותנטיות.
-
9:34 - 9:37ועל זה אני רוצה לספר לכם סיפור קצר.
-
9:38 - 9:40בואו נחזור כל הדרך ל-1932
-
9:40 - 9:43כאשר בחוות בוטנים בג'ורג'יה,
-
9:43 - 9:46תינוק קטן בשם רוזוולט גריאר נולד.
-
9:47 - 9:50רוזוולט גריאר, או רוזי גריאר כפי שנהגו לקרוא לו האנשים,
-
9:50 - 9:52התפתח וגדל
-
9:52 - 9:56למשקל של 135 קילוגרם, 195 סנטימטר כמגן אחורי בליגת הכדורגל האמריקאי.
-
9:56 - 9:59הוא מספר 76 בתמונה.
-
9:59 - 10:02כאן הוא מצולם עם "ארבעת המפחידים".
-
10:02 - 10:04אלה היו ארבעה בחורים בקבוצת הראמים של לוס אנג'לס בשנות ה-60
-
10:04 - 10:06שלא הייתם רוצים לעמוד מולם.
-
10:06 - 10:09הם היו שחקני כדורגל קשוחים שעושים מה שהם אוהבים,
-
10:09 - 10:11שהיה לרוצץ גולגלות
-
10:11 - 10:13ומפרקים כתפיים על מגרש הכדורגל.
-
10:13 - 10:15אבל לרוזי גריאר היתה
-
10:15 - 10:17גם תשוקה נוספת.
-
10:17 - 10:20בעצמיות האותנטית העמוקה שלו,
-
10:20 - 10:23הוא גם אהב תפירה.
-
10:24 - 10:26היא אהב לסרוג.
-
10:26 - 10:28הוא אמר שזה מרגיע אותו, גורם לו להשתחרר,
-
10:28 - 10:31זה העלים את פחד הטיסה שלו, ועזר לו לפגוש בחורות.
-
10:31 - 10:33זה מה שהוא אמר.
-
10:34 - 10:36הוא אהב את זה כל כך עד שאחרי שהוא פרש מהליגה,
-
10:36 - 10:38הוא החל להצטרך למועדונים.
-
10:38 - 10:40והוא אפילו פירסם ספר
-
10:40 - 10:42שנקרא "התפירה של רוזי גריאר לגברים".
-
10:42 - 10:44(צחוק)
-
10:44 - 10:47(מחיאות כפיים)
-
10:47 - 10:49זו עטיפה נהדרת.
-
10:49 - 10:52אם תשימו לב, הוא אורג את הפנים שלו עצמו.
-
10:52 - 10:54(צחוק)
-
10:54 - 10:57ומה שאני אוהב לגבי הסיפור הזה
-
10:57 - 10:59הוא שרוזי גריאר
-
10:59 - 11:01הוא פשוט בן אדם כל כך אותנטי.
-
11:01 - 11:03וזו המהות של אותנטיות.
-
11:03 - 11:06זה פשוט להיות אתה, ולהרגיש טוב עם זה.
-
11:06 - 11:08ואני חושב שכאשר אתה אותנטי,
-
11:08 - 11:10ואתה עושה מה שהלב שלך אומר,
-
11:10 - 11:12ואתה שם את עצמך במקומות
-
11:12 - 11:14ומצבים ובשיחות
-
11:14 - 11:16שאתה אוהב ואתה נהנה.
-
11:16 - 11:18אתם פוגש אנשים שאתה אוהב לדבר איתם.
-
11:18 - 11:20אתה הולך למקומות שחלמת עליהם.
-
11:20 - 11:22ואתה לבסוף עושה מה שהלב שלך אומר
-
11:22 - 11:25ומרגיש מאד מסופק.
-
11:25 - 11:28אז אלה הם שלושת ה-A.
-
11:28 - 11:30כמחשבת סיום, אני רוצה לקחת אתכם אחורה
-
11:30 - 11:33להורים שלי שבאו לקנדה.
-
11:33 - 11:35אני לא יודע איך זה מרגיש
-
11:35 - 11:38לבוא למדינה חדשה כאשר אתה באמצע שנות ה-20 שלך.
-
11:38 - 11:40אני לא יודע בגלל שאף פעם לא עשיתי את זה.
-
11:40 - 11:43אבל אני מדמיין שזה ידרוש גישה עצומה.
-
11:43 - 11:46אני מדמיין שאתם צריכים להיות די מודעים לסובב אתכם
-
11:46 - 11:48ולהעריך את הפלאים הקטנים
-
11:48 - 11:51שאתם מתחילים לראות בעולם החדש שלכם.
-
11:51 - 11:53ואני חושב שאתם צריכים להיות באמת אותנטים,
-
11:53 - 11:55אתם צריכים להיות באמת אמיתיים לעצמכם
-
11:55 - 11:58כדי לעבור את מה שאתם נחשפים אליו.
-
11:59 - 12:01אני רוצה לעצור את שיחת טד שלי
-
12:01 - 12:03למשך 10 שניות בדיוק עכשיו,
-
12:03 - 12:05בגלל שאתם לא מקבלים הרבה הזדמנויות בחיים לעשות משהו כזה,
-
12:05 - 12:07וההורים שלי יושבים בשורה הראשונה.
-
12:07 - 12:09אז אני רוצה לבקש מהם, אם לא אכפת לכם, לעמוד.
-
12:09 - 12:11ואני פשוט רוצה לומר לכם, תודה חברה.
-
12:11 - 12:30(מחיאות כפיים)
-
12:30 - 12:33כאשר גדלתי, אבי אהב לספר את הסיפור
-
12:33 - 12:35על היום הראשון שלו בקנדה.
-
12:35 - 12:38וזה סיפור נהדר, בגלל שמה שקרה
-
12:38 - 12:41הוא ירד מהמטוס בשדה התעופה של טורונטו,
-
12:41 - 12:43והוא התקבל על ידי קבוצת מתנדבים,
-
12:43 - 12:45שאני בטוח שמישהו בחדר הזה מנהל.
-
12:45 - 12:47(צחוק)
-
12:47 - 12:50וקבוצת המתנדבים הזאת נתנה ארוחת צהריים גדולה כקבלת פנים
-
12:50 - 12:53לכל המהגרים החדשים לקנדה.
-
12:53 - 12:56ואבא שלי מספר שהוא ירד מהמטוס והוא הלך לסעודה הזאת
-
12:56 - 12:58והיה שם מבחר ענקי.
-
12:58 - 13:01היה שם לחם, היו שם מלפפונים חמוצים קטנים,
-
13:01 - 13:03היו זיתים, הבצלים הלבנים הקטנים האלה.
-
13:03 - 13:05היו שם פרוסות של נקניק הודו,
-
13:05 - 13:07פרוסות של נקניקי חזיר, פרוסות של רוסטביף
-
13:07 - 13:09וקוביות קטנות של גבינה.
-
13:09 - 13:12היו סנדביצ'ים עם סלט טונה, וסנדביצ'ים עם סלט ביצים.
-
13:12 - 13:14וסנדביצ'ים עם סלט סלמון.
-
13:14 - 13:16היתה לזניה, היה צלי,
-
13:16 - 13:19היו בראוניז, היו עוגות חמאה,
-
13:19 - 13:22היו עוגות, המון המון עוגות.
-
13:22 - 13:24וכאשר אבא שלי מספר את הסיפור, הוא אומר,
-
13:24 - 13:28"הדבר הכי מוזר היה, שמעולם לא ראיתי משהו מכל זה, חוץ מלחם".
-
13:28 - 13:30(צחוק)
-
13:30 - 13:32"לא ידעתי מה היה בשרי, מה היה צמחוני,
-
13:32 - 13:34אכלתי זיתים עם עוגה".
-
13:34 - 13:37(צחוק)
-
13:37 - 13:40"פשוט לא האמנתי כמה דברים להשיג כאן".
-
13:40 - 13:42(צחוק)
-
13:42 - 13:44כאשר הייתי בן חמש,
-
13:44 - 13:46אבא שלי נהג לקחת אותי לקניות במכולת.
-
13:46 - 13:48והוא היה מביט בתדהמה
-
13:48 - 13:51במדבקות הקטנות שהיו על הפירות והירקות.
-
13:51 - 13:54הוא היה אומר, "הבט, היית מאמין שיש להם כאן מנגו ממקסיקו?
-
13:54 - 13:57יש להם תפוחים מדרום אפריקה.
-
13:57 - 14:00היית מאמין שיש להם תמרים ממרוקו?"
-
14:00 - 14:03ואמר, "אתה יודע בכלל איפה זה מרוקו?"
-
14:03 - 14:06והייתי אומר, "אני בן 5. אני אפילו לא יודע איפה אני.
-
14:06 - 14:09האם זה הסופר?"
-
14:09 - 14:12והוא היה אומר, "אני גם לא יודע איפה מרוקו, אבל בוא נברר".
-
14:12 - 14:14אז היינו קונים את התמרים, והיינו הולכים הביתה.
-
14:14 - 14:16והיינו ממש לוקחים אטלס מהמדף,
-
14:16 - 14:19והיינו מדפדפים עד שהיינו מוצאים את הארץ המיסתורית הזאת.
-
14:19 - 14:21שכאשר מצאנו, אבא שלי היה אומר,
-
14:21 - 14:23"היית מאמין שמישהו טיפס שם על עץ,
-
14:23 - 14:25קטף את הדבר הזה, שם אותו במשאית,
-
14:25 - 14:28הסיע אותו כל הדרך לרציפים
-
14:28 - 14:30ואז הפליג כל הדרך
-
14:30 - 14:32לרוחב האוקינוס האטלנטי
-
14:32 - 14:34ואז שם את זה במשאית אחרת
-
14:34 - 14:37שנהגה כל הדרך למכולת הקטנה שממש מחוץ לבית שלנו,
-
14:37 - 14:40כדי שהם יוכלו למכור את זה לנו ב-25 סנט?"
-
14:40 - 14:42ואני הייתי אומר, "אני לא מאמין לזה".
-
14:42 - 14:44והוא היה אומר, "גם אני לא מאמין.
-
14:44 - 14:47אילו דברים מדהימים. יש כל כך הרבה דברים משמחים".
-
14:47 - 14:49כאשר אני עוצר לחשוב על זה, הוא צודק לחלוטין,
-
14:49 - 14:51יש כל כך הרבה דברים משמחים.
-
14:51 - 14:54אנחנו המין היחידי
-
14:54 - 14:57על הסלע נותן החיים היחידי
-
14:57 - 15:00בכל היקום, שאי פעם ראינו,
-
15:00 - 15:02שמסוגל לחוות
-
15:02 - 15:04כל כך הרבה דברים כאלה.
-
15:04 - 15:07אנחנו היחידים עם ארכיטקטורה וחקלאות.
-
15:07 - 15:10אנחנו היחידים עם צורפות ודמוקרטיה.
-
15:10 - 15:13יש לנו מטוסים, כבישים מהירים,
-
15:13 - 15:15עיצוב פנים ומזלות בהורוסקופ.
-
15:15 - 15:18יש לנו מגזינים של אופנה, ומסיבות.
-
15:18 - 15:20אתם יכולים לצפות בסרט אימה עם מפלצות.
-
15:20 - 15:23אתם יכולים ללכת לקונצרט ולשמוע נגינת גיטרות.
-
15:23 - 15:25יש לנו ספרים, מזנוני מזון, וגלי רדיו,
-
15:25 - 15:27כלות בחתונות, ורכבות הרים.
-
15:27 - 15:29אתם יכולים לישון בסדינים נקיים.
-
15:29 - 15:31אתם יכולים ללכת לקולנוע ולמצוא מקומות טובים.
-
15:31 - 15:34אתם יכולים להריח את אויר המאפיה, להסתובב עם שיער רטוב מגשם,
-
15:34 - 15:37לפוצץ בלון או לנמנם בצורה לא חוקית.
-
15:37 - 15:39יש לנו את כל זה,
-
15:39 - 15:42אבל יש לנו רק 100 שנה להנות מזה.
-
15:43 - 15:45וזה הצד העצוב.
-
15:47 - 15:50הקופאים בחנות המכולת שלכם,
-
15:50 - 15:53מנהל העבודה במפעל שלכם,
-
15:53 - 15:56הבחור שנצמד אליכם בדרך הביתה בכביש,
-
15:56 - 15:59הטלמרקטיסט שמתקשר אליכם באמצע ארוחת הערב,
-
15:59 - 16:01כל מורה שאי פעם היה לכם,
-
16:01 - 16:04כל מי שאי פעם התעורר לידכם,
-
16:04 - 16:06כל פוליטיקאי בכל מדינה,
-
16:06 - 16:08כל שחקן בכל סרט,
-
16:08 - 16:11כל אחד ואחד במשפחה שלכם, כל מי שאתם אוהבים,
-
16:11 - 16:14כל אחד בחדר הזה ואתם
-
16:14 - 16:17ימות בעוד 100 שנה.
-
16:17 - 16:20החיים כל כך נהדרים ואנחנו מקבלים זמן קצר כל כך
-
16:20 - 16:22לחוות ולהנות
-
16:22 - 16:24את כל הרגעים הקטנים שעושים אותם כל כך מתוקים.
-
16:24 - 16:26והרגע הזה הוא בדיוק עכשיו,
-
16:26 - 16:29והרגעים האלה הולכים ומעטים,
-
16:29 - 16:32והרגעים האלה תמיד תמיד תמיד נעלמים.
-
16:34 - 16:38לעולם לא תהיו כל כך צעירים כמו שאתם עכשיו.
-
16:39 - 16:42ולכן אני מאמין שאם אתם חיים את החיים שלכם
-
16:42 - 16:44בגישה נהדרת,
-
16:44 - 16:46בוחרים להתקדם קדימה
-
16:46 - 16:48בכל פעם שהחיים נותנים לכם מהלומה,
-
16:48 - 16:51חיים עם תחושה של מודעות לעולם שסובב אתכם,
-
16:51 - 16:53מאמצים לחיקכם את הילד בן ה-3 שבתוככם
-
16:53 - 16:56ורואים את תענוגות הזעירים שעושים את החיים כל כך מתוקים
-
16:56 - 16:58ונשארים אותנטים לעצמכם,
-
16:58 - 17:00נשארים אתם ומרגישים טוב עם זה,
-
17:00 - 17:03נותנים ללב שלכם להוביל אתכם ושמים את עצמכם בחוויות שמספקות אתכם,
-
17:03 - 17:05אז אני חושב שתחיו חיים
-
17:05 - 17:07עשירים ומספקים,
-
17:07 - 17:09שאני חושב שתחיו חיים שהם באמת מדהימים.
-
17:09 - 17:11(תודה רבה)
- Title:
- ניל פסריחה: שלושת ה-A של מדהים
- Speaker:
- Neil Pasricha
- Description:
-
more » « less
הבלוג של ניל פסריחה, 1000 דברים מדהימים מדגישים את תענוגות החיים הפשוטים, ממילוי חינם ועד סדינים נקיים. בשיחה מרגשת זאת מטד בטורונטו, הוא מגלה את שלושת הסודות (כולם מתחילים ב-A) שמובילים לחיים שהם באמת מדהימים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:12
|
Guy Ernest added a translation |