Return to Video

ארון היואי: שבויי מלחמה מלידה באמריקה

  • 0:00 - 0:03
    אני נמצא פה היום כדי להראות לכם תמונות של שבט הלאקוטה
  • 0:04 - 0:06
    רבים מכם שמעו על הלאקוטה
  • 0:06 - 0:08
    או לפחות על על האומה הגדולה יותר לה הם שייכים,
  • 0:08 - 0:10
    אומת הסו.
  • 0:10 - 0:13
    הלאקוטה הינם שבט אחד מיני רבים שגורשו מאדמתם
  • 0:13 - 0:15
    למחנות שבויי מלחמה
  • 0:15 - 0:17
    שהיום אנו קוראים להם שמורות.
  • 0:17 - 0:19
    שמורת פיין רידג',
  • 0:19 - 0:21
    שהינה הנושא למצגת היום,
  • 0:21 - 0:23
    ממוקמת כ-120 ק"מ דרום-מזרחית
  • 0:23 - 0:25
    ל"גבעות השחורות" בדקוטה הדרומית.
  • 0:25 - 0:27
    לפעמים קוראים לה בשם
  • 0:27 - 0:30
    "מחנה שבויי מלחמה מספר 334",
  • 0:30 - 0:33
    ושם גרים היום שבט הלאקוטה.
  • 0:33 - 0:35
    אם מישהו מכם שמע פעם על AIM,
  • 0:35 - 0:37
    שהיא התנועה האינדיאנית באמריקה,
  • 0:37 - 0:39
    או על ראסל מינס,
  • 0:39 - 0:41
    או ליאונרד פלטייר,
  • 0:41 - 0:43
    או העימות באוגלאלה,
  • 0:43 - 0:46
    אז אתם יודעים שהשמורה בפיין רידג' היא לב ליבו
  • 0:46 - 0:49
    של נושא האינדיאנים בארה"ב.
  • 0:49 - 0:51
    אז נתבקשתי לדבר מעט היום
  • 0:51 - 0:53
    על מערכת היחסים שלי עם הלאקוטה,
  • 0:53 - 0:55
    והיא מערכת יחסים קשה בשבילי.
  • 0:55 - 0:57
    מכיוון, שלמקרה שלא שמתם לב מצבע העור שלי,
  • 0:57 - 0:59
    אני לבן,
  • 0:59 - 1:02
    וזהו מחסום אדיר בשמורה אינדיאנית.
  • 1:04 - 1:06
    אתם תראו הרבה אנשים בצילומים שלי היום,
  • 1:06 - 1:09
    אני נעשיתי קרוב מאוד אליהם, והם קיבלו אותי כמו משפחה.
  • 1:09 - 1:11
    הם קראו לי אח ודוד
  • 1:11 - 1:13
    והזמינו אותי שוב ושוב במשך חמש שנים.
  • 1:13 - 1:15
    אך בשמורה בפיין רידג',
  • 1:15 - 1:18
    אני תמיד אהיה "וואשיצ'ו",
  • 1:18 - 1:21
    ו"וואשיצ'ו" היא מילה בשפת הלאקוטה
  • 1:21 - 1:23
    המציינת את מי שאינו אינדיאני,
  • 1:23 - 1:25
    אך פירוש אחר למילה
  • 1:25 - 1:29
    הוא "זה אשר לוקח את הבשר הטוב ביותר לעצמו."
  • 1:29 - 1:31
    ועל זה אני רוצה להתמקד:
  • 1:31 - 1:33
    זה אשר לוקח את הבשר הטוב ביותר לעצמו.
  • 1:33 - 1:35
    כלומר חמדנות.
  • 1:36 - 1:38
    אז הביטו מסביב לאודיטורים פה היום.
  • 1:38 - 1:41
    אנו נמצאים בבית ספר פרטי במערב האמריקני,
  • 1:41 - 1:44
    יושבים בכסאות מקטיפה
  • 1:44 - 1:46
    עם כסף בכיסנו.
  • 1:46 - 1:48
    ואם אנו בוחנים את חיינו,
  • 1:48 - 1:50
    אנו מוצאים שבאמת
  • 1:50 - 1:52
    לקחנו את הבשר הטוב ביותר.
  • 1:52 - 1:55
    אז בואו נביט עכשיו על סדרת צילומים
  • 1:55 - 1:57
    של האנשים שהפסידו
  • 1:57 - 1:59
    כדי שאנו נוכל להרוויח,
  • 1:59 - 2:02
    ונדע שכשאנו רואים את פניהם של האנשים הללו
  • 2:02 - 2:05
    שאלו לא רק תמונות של אנשי הלאקוטה,
  • 2:05 - 2:08
    אלא שהם מייצגים את כל האינדיאנים ברחבי ארה"ב.
  • 2:10 - 2:12
    בפיסת הנייר הזאת,
  • 2:12 - 2:14
    כתובה ההיסטוריה כפי שלמדתי אותה
  • 2:14 - 2:17
    מחברי ובני משפחתי משבט הלאקוטה.
  • 2:17 - 2:19
    מדובר בציר זמן
  • 2:19 - 2:22
    של אמנות שנחתמו והופרו,
  • 2:22 - 2:24
    של טבחים שמוסווים כקרבות.
  • 2:24 - 2:26
    אתחיל ב-1824.
  • 2:26 - 2:28
    המשרד לענייני אינדיאנים
  • 2:28 - 2:30
    מוקם בתוך מחלקת המלחמה האמריקאית,
  • 2:30 - 2:32
    מה שקובע טון אגרסיבי כבר בראשית הדרך
  • 2:32 - 2:34
    של יחסינו עם האינדיאנים.
  • 2:34 - 2:36
    1851:
  • 2:36 - 2:38
    אמנת פורט לרמי הראשונה נחתמת,
  • 2:38 - 2:41
    ומסמנת באופן ברור את גבולותיה של אומת הלאקוטה.
  • 2:41 - 2:43
    לפי האמנה,
  • 2:43 - 2:45
    הלאקוטה הינם אומה ריבונית.
  • 2:45 - 2:47
    אם הגבולות כפי שמצויינים באמנה היו נשמרים
  • 2:47 - 2:50
    ויש בסיס חוקי לכך שכך צריך היה להיות -
  • 2:50 - 2:53
    אז כך היתה נראית מפת ארה"ב היום.
  • 2:55 - 2:57
    10 שנים מאוחר יותר,
  • 2:57 - 3:00
    הנשיא לינקולן חותם על חוק חלוקת אדמות
  • 3:00 - 3:03
    שגורם לשטף של מתיישבים לבנים הפולשים לשטחי האינדיאנים.
  • 3:03 - 3:05
    1863:
  • 3:05 - 3:07
    מרד של שבטי הסו המזרחיים במינסוטה
  • 3:07 - 3:10
    מסתיים בתלייתם של 38 אנשי סו,
  • 3:10 - 3:13
    ההוצאה להורג ההמונית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.
  • 3:14 - 3:16
    לינקולן הורה על ההוצאה להורג
  • 3:16 - 3:18
    רק יומיים
  • 3:18 - 3:21
    לאחר שחתם על הכרזת שחרור העבדים.
  • 3:22 - 3:25
    1866 מסמנת את תחילתה של הרכבת הטרנס-קונטיננטלית.
  • 3:25 - 3:27
    עידן חדש.
  • 3:27 - 3:29
    לקחנו אדמות לרכבות ומסילות
  • 3:29 - 3:32
    כדי ליצור קיצורי דרך בלב שטחי הלאקוטה.
  • 3:32 - 3:34
    האמנות נזרקו לפח.
  • 3:34 - 3:37
    בתגובה, שלושה שבטים בהנהגת צ'יף ענן אדום מהלאקוטה
  • 3:37 - 3:40
    תקפו והביסו את צבא ארה"ב שוב ושוב.
  • 3:40 - 3:42
    אני רוצה לחזור על המשפט הזה:
  • 3:42 - 3:45
    הלאקוטה הביסו את צבא ארה"ב.
  • 3:45 - 3:48
    1868: אמנת פורט לרמי השנייה
  • 3:48 - 3:51
    מבטיחה באופן ברור את ריבונותה של כל אומת הסו הגדולה
  • 3:51 - 3:54
    ואת בעלותם של הלאקוטה על הגבעות השחורות הקדושות.
  • 3:54 - 3:56
    הממשלה מבטיחה גם אדמות וזכויות ציד
  • 3:56 - 3:58
    במדינות השכנות.
  • 3:58 - 4:00
    הבטחנו שאיזור נהר הפאודר
  • 4:00 - 4:03
    יהיה סגור מאותו זמן לכל התישבות לבנה.
  • 4:03 - 4:05
    נראה היה כי האמנה היא נצחון מוחלט
  • 4:05 - 4:07
    של צ'יף ענן אדום והסו.
  • 4:07 - 4:10
    למעשה, זוהי המלחמה היחידה בכל ההיסטוריה האמריקנית
  • 4:10 - 4:13
    שבה הממשלה השיגה שלום
  • 4:13 - 4:16
    בוויתור על כל דרישה של האויב.
  • 4:18 - 4:20
    1869:
  • 4:20 - 4:22
    הרכבת הטרנס-קונטיננטלית מושלמת.
  • 4:22 - 4:25
    היא החלה להוביל, בין השאר, מספר גדול של ציידים
  • 4:25 - 4:28
    שהחלו בהרג סיטונאי של הבאפלו,
  • 4:28 - 4:31
    וחיסלו ע"י כך מקור חשוב לאוכל, ביגוד ומחסה לאומת הסו.
  • 4:31 - 4:33
    1871:
  • 4:33 - 4:35
    נחקק חוק הלאמת אדמות אינדיאניות
  • 4:35 - 4:38
    שהופך גם את כל האינדיאנים לחוסים של הממשלה הפדרלית.
  • 4:38 - 4:41
    בנוסף לזאת, הצבא מוציא פקודות
  • 4:41 - 4:44
    האוסרות של האינדיאנים המערביים מלעזוב את השמורות שלהם.
  • 4:44 - 4:46
    כל האינדיאנים המערביים הם באותה נקודה בזמן
  • 4:46 - 4:48
    אסירי מלחמה.
  • 4:48 - 4:50
    באותה שנה (1871)
  • 4:50 - 4:52
    הבאנו לסיומו את עידן האמנות.
  • 4:52 - 4:55
    הבעיה עם אמנות היא שהן מרשות לשבטים להתקיים כאומות ריבוניות,
  • 4:55 - 4:57
    ואת זה אנחנו לא יכלנו להרשות.
  • 4:57 - 4:59
    היו לנו תוכניות.
  • 4:59 - 5:01
    1874:
  • 5:01 - 5:04
    הגנרל ג'ורג' קאסטר מודיע על גילוי זהב בשטחי הלאקוטה,
  • 5:04 - 5:06
    ובייחוד בגבעות השחורות.
  • 5:06 - 5:08
    הידיעות על הזהב גורמות להגעה של המוני מתיישבים לבנים
  • 5:08 - 5:10
    לשטחי הלאקוטה.
  • 5:10 - 5:12
    קאסטר המליץ שהקונגרס ימצא דרך
  • 5:12 - 5:14
    לבטל את האמנות עם הלאקוטה
  • 5:14 - 5:16
    בהקדם האפשרי.
  • 5:16 - 5:19
    1875: מלחמת הלאקוטה מתחילה
  • 5:19 - 5:22
    בעקבות הפרת אמנת פורט לרמי.
  • 5:22 - 5:24
    1876:
  • 5:24 - 5:26
    ב-26 ביולי
  • 5:26 - 5:28
    כשהם בדרכם לתקוף אחד מכפרי הלאקוטה,
  • 5:28 - 5:30
    מובס חיל הפרשים השביעי של קאסטר
  • 5:30 - 5:32
    בקרב ליטל ביגהורן.
  • 5:32 - 5:34
    1877:
  • 5:34 - 5:37
    הלוחם וצ'יף הלאקוטה הגדול ששמו סוס משוגע
  • 5:37 - 5:39
    נכנע בפורט רובינסון.
  • 5:39 - 5:42
    הוא נהרג מאוחר יותר בעודו בשבי.
  • 5:45 - 5:48
    1877 היא גם השנה בה מצאנו דרך
  • 5:48 - 5:50
    לעקוף את שתי אמנות פורט לרמי.
  • 5:50 - 5:53
    הסכם חדש הוצג לצ'יפים של הסו ואנשיהם
  • 5:53 - 5:56
    תחת הקמפיין שנודע כ"מכור או גווע ברעב."
  • 5:56 - 5:59
    חתום על הנייר, או שהשבט שלך לא יקבל יותר אוכל.
  • 5:59 - 6:02
    רק כ-10 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת חתמה על המסמך.
  • 6:02 - 6:04
    אמנת פורט לרמי
  • 6:04 - 6:06
    דרשה שלפחות שלושה-רבעים מהשבט
  • 6:06 - 6:08
    יסכימו לוותר על אדמתם.
  • 6:08 - 6:10
    כמובן שהתעלמנו מהסעיף הזה.
  • 6:10 - 6:13
    1887: חוק דוז.
  • 6:13 - 6:16
    אחזקה משותפת של אדמות השמורה מגיעה לסיומה.
  • 6:16 - 6:19
    השמורות מחולקות לחלקות בנות כ-40 דונם
  • 6:19 - 6:21
    ומחולקות בין חברי השבט
  • 6:21 - 6:23
    כשהשטח שנותר נלקח.
  • 6:23 - 6:26
    השבטים איבדו מיליוני דונמים.
  • 6:26 - 6:28
    החלום האמריקני של בעלות על חלקת אדמה
  • 6:28 - 6:30
    התברר כדרך חכמה מאוד
  • 6:30 - 6:33
    לחלק את השמורות עד שלא נשאר דבר.
  • 6:33 - 6:35
    החוק הרס את השמורות,
  • 6:35 - 6:38
    כאשר הפך את הנוהג לחלק שוב ושוב את החלקות
  • 6:38 - 6:41
    לדורות הבאים ליותר קל.
  • 6:41 - 6:43
    רובה של האדמה שנותרה
  • 6:43 - 6:45
    ורבות מהחלקות בתוך שטחי השמורה
  • 6:45 - 6:48
    נמצאות כיום בידי חוואים לבנים.
  • 6:48 - 6:51
    שוב, האדמה הטובה הולכת ל"וואשיצ'ו".
  • 6:52 - 6:54
    ב-1890, תאריך שאני מאמין
  • 6:54 - 6:57
    שהוא החשוב ביותר במצגת הזאת.
  • 6:57 - 6:59
    זאת השנה בה התרחש הטבח בוונדד ני.
  • 6:59 - 7:01
    ב-29 לדצמבר.
  • 7:01 - 7:04
    חיילי צבא ארה"ב הקיפו את מחנה הסו בוונדד ני
  • 7:04 - 7:06
    וטבחו בצ'יף ביג פוט
  • 7:06 - 7:08
    ו-300 אסירי מלחמה,
  • 7:08 - 7:10
    עם מכונות ירייה
  • 7:10 - 7:12
    שירתה פגזים
  • 7:12 - 7:14
    שנקראה מכונת ירייה הוצ'קיס.
  • 7:14 - 7:16
    בעקבות ה"קרב" לכאורה הזה,
  • 7:16 - 7:19
    20 עיטורי גבורה ניתנו
  • 7:19 - 7:22
    לחיילי חיל הפרשים השביעי.
  • 7:22 - 7:24
    עד היום,
  • 7:24 - 7:27
    זהו מסר העיטורים הגבוה ביותר
  • 7:27 - 7:30
    שניתן אי פעם למשתתפי קרב יחיד.
  • 7:30 - 7:32
    יותר עיטורי כבודה ניתנו
  • 7:32 - 7:34
    לטבח בנשים וילדים
  • 7:34 - 7:36
    מאשר לכל קרב יחיד במלחמת העולם הראשונה,
  • 7:36 - 7:38
    מלחמת העולם השנייה,
  • 7:38 - 7:40
    והמלחמות בקוריאה, וייטנאם,
  • 7:40 - 7:43
    עיראק ואפגאניסטן.
  • 7:44 - 7:46
    הטבח בוונדד ני
  • 7:46 - 7:49
    נחשב לסיום מלחמות האינדיאנים.
  • 7:49 - 7:51
    כל פעם כאשר אני מבקר את האתר,
  • 7:51 - 7:53
    של קבר האחים בוונדד ני,
  • 7:53 - 7:55
    אני רואה לא רק קבר
  • 7:55 - 7:57
    של שבטי הלאקוטה או הסו,
  • 7:57 - 8:00
    אלא את קברם של כל האינדיאנים.
  • 8:03 - 8:05
    האיש הקדוש, בלק אלק, אמר
  • 8:05 - 8:07
    "לא ידעתי אז
  • 8:07 - 8:09
    עד כמה הכל הגיע לסופו.
  • 8:09 - 8:11
    כאשר אני מסתכל אחורה כעת,
  • 8:11 - 8:13
    מהגבעה הגבוהה שהיא זקנתי,
  • 8:13 - 8:15
    אני עדיין יכול לראות את הנשים והילדים שנטבחו
  • 8:15 - 8:17
    גופותיהם מפוזרות לכל עבר,
  • 8:17 - 8:20
    לכל אורך הנהר העקום,
  • 8:23 - 8:25
    כאילו אני
  • 8:25 - 8:28
    עדיין שם.
  • 8:31 - 8:34
    ואני יודע שמשהו אחר מת שם גם, באדמה ספוגת הדם
  • 8:35 - 8:38
    ונקבר בסופת השלג לאחר מכן.
  • 8:39 - 8:42
    חלומו של עם מת שם,
  • 8:42 - 8:45
    והוא היה חלום נפלא."
  • 8:46 - 8:48
    בארוע זה,
  • 8:48 - 8:51
    עידן חדש בהיסטוריה האינדיאנית החל.
  • 8:52 - 8:54
    אפשר לחלק הכל
  • 8:54 - 8:57
    ל-לפני ואחרי וונדד ני.
  • 8:57 - 8:59
    מכיוון שזה היה ברגע זה
  • 8:59 - 9:02
    עם האצבעות על ההדקים של מכונות הירייה
  • 9:02 - 9:06
    שממשלת ארה"ב הכריזה באופן גלוי על עמדתה כלפי זכויות האינדיאנים.
  • 9:06 - 9:08
    הם עייפו מאמנות.
  • 9:08 - 9:10
    הם עייפו מהגבעות הקדושות.
  • 9:10 - 9:13
    הם עייפו מריקודי הרוחות.
  • 9:13 - 9:16
    והם עייפו מכל תלונותיהם של הסו.
  • 9:16 - 9:19
    אז הם הביאו את התותחים.
  • 9:20 - 9:23
    "אתם רוצים להיות אינדיאנים עכשיו?" הם אמרו,
  • 9:23 - 9:25
    אצבעותיהם על ההדק.
  • 9:30 - 9:32
    1900:
  • 9:32 - 9:35
    האוכלוסיה האינדיאנית בארה"ב מגיעה לשפל:
  • 9:36 - 9:38
    מתחת ל-250,000 איש.
  • 9:38 - 9:40
    בהשוואה לאוכלוסיה מוערכת של שמונה מיליון
  • 9:40 - 9:42
    ב-1492.
  • 9:44 - 9:46
    נקפוץ קדימה בזמן.
  • 9:46 - 9:48
    1980:
  • 9:48 - 9:50
    התביעה שנידונה הכי הרבה זמן בתולדות ארה"ב,
  • 9:50 - 9:53
    אומת הסו נגד ארה"ב,
  • 9:53 - 9:56
    הגיעה לסיומה בהכרעת בית המשפט העליון.
  • 9:57 - 10:00
    בית המשפט קבע שכאשר הסו יושבו מחדש בשמורות
  • 10:00 - 10:03
    ו-2 מיליון דונם מאדמתם
  • 10:03 - 10:06
    נפתחו למתיישבים ומחפשי זהב,
  • 10:06 - 10:08
    תנאי אמנת פורט לרמי השנייה
  • 10:08 - 10:10
    הופרו.
  • 10:10 - 10:12
    בית המשפט קבע
  • 10:12 - 10:14
    שהגבעות השחורות נלקחו שלא כחוק
  • 10:14 - 10:16
    ושהמחיר הראשוני שהוצע, בתוספת ריבית,
  • 10:16 - 10:18
    ישולם לאומת הסו.
  • 10:18 - 10:20
    כתשלום על הגבעות השחורות,
  • 10:20 - 10:23
    בית המשפט קבע פיצוי של 106 מיליון דולר בלבד
  • 10:23 - 10:25
    לאומת הסו.
  • 10:25 - 10:28
    הסו סירבו לקבל את הכסף וזעקו:
  • 10:28 - 10:31
    "הגבעות השחורות אינן למכירה."
  • 10:31 - 10:33
    2010:
  • 10:33 - 10:36
    הסטטיסטיקה על האוכלוסיה האינדיאנית כיום,
  • 10:36 - 10:39
    יותר ממאה שנה לאחר הטבח בוונדד ני,
  • 10:39 - 10:41
    חושפים מורשת של קולוניזציה,
  • 10:41 - 10:43
    הגירה כפויה
  • 10:43 - 10:45
    והפרת אמנות.
  • 10:45 - 10:48
    אבטלה בשמורת פיין רידג'
  • 10:48 - 10:51
    נעה בין 85 ל-90 אחוזים.
  • 10:51 - 10:54
    המשרד לדיור אינו מצליח לבנות מבנים חדשים,
  • 10:54 - 10:56
    המבנים הקיימים מטים ליפול.
  • 10:56 - 10:58
    רבים חסרי בית,
  • 10:58 - 11:00
    ואלו שיש להם מגורים, דחוסים לבניינים רעועים
  • 11:00 - 11:02
    עם עד חמש משפחות אחרות.
  • 11:02 - 11:04
    ל-39 אחוזים מהבתים בפיין רידג'
  • 11:04 - 11:06
    אין חשמל
  • 11:06 - 11:09
    ולפחות 60 אחוזים מהבתים בשמורה
  • 11:09 - 11:11
    מלאים בעובש שחור.
  • 11:11 - 11:13
    יותר מ-90 אחוז מהאוכלוסיה
  • 11:13 - 11:16
    חיים מתחת לקו העוני.
  • 11:16 - 11:19
    שיעור השחפת בפיין רידג'
  • 11:19 - 11:22
    הינו בערך פי שמונה מהממוצע הלאומי.
  • 11:22 - 11:24
    שיעור תמותת התינוקות
  • 11:24 - 11:26
    הוא הגבוה ביותר ביבשת
  • 11:26 - 11:29
    וגבוה בערך פי שלושה מהממוצע הלאומי.
  • 11:29 - 11:31
    שיעור החולות בסרטן צוואר הרחים גבוה פי חמישה
  • 11:31 - 11:33
    מהממוצע הלאומי.
  • 11:33 - 11:36
    מספר הנושרים מבית הספר עומד על כ-70 אחוז.
  • 11:36 - 11:38
    שיעור חילופי המורים
  • 11:38 - 11:41
    גבוה פי שמונה מהממוצע הלאומי.
  • 11:41 - 11:44
    לעיתים קרובות, סבים וסבתות מגדלים את נכדיהם
  • 11:44 - 11:47
    מכיוון שההורים, עקב אלכוהוליזם,
  • 11:47 - 11:49
    אלימות ביתית ואפאתיה כללית,
  • 11:49 - 11:51
    אינם יכולים לגדל אותם.
  • 11:52 - 11:55
    כחצי מהאוכלוסיה מעל גיל 40
  • 11:55 - 11:57
    חולה בסכרת.
  • 11:57 - 11:59
    תוחלת החיים של הגברים
  • 11:59 - 12:01
    היא בין 46
  • 12:01 - 12:04
    ל-48.
  • 12:04 - 12:06
    בערך אותו דבר
  • 12:06 - 12:09
    כמו באפגאניסטן או סומאליה.
  • 12:10 - 12:13
    הפרק האחרון בכל רצח עם מוצלח
  • 12:13 - 12:15
    הוא הפרק בו המדכא
  • 12:15 - 12:18
    יכול להרים את ידיו ולהגיד:
  • 12:18 - 12:21
    "אלוהים אדירים, מה האנשים האלה עושים לעצמם?
  • 12:21 - 12:23
    הם הורגים אחד את השני.
  • 12:23 - 12:25
    הם הורגים את עצמם
  • 12:25 - 12:28
    בזמן שאנו צופים בהם מתים."
  • 12:28 - 12:31
    ובצורה זו השתלטנו על ארצות הברית האלה.
  • 12:31 - 12:33
    זוהי המורשת
  • 12:33 - 12:35
    של הייעוד המוצהר שלנו.
  • 12:35 - 12:37
    אסירים עדיין נולדים
  • 12:37 - 12:39
    לתוך מחנות אסירי מלחמה
  • 12:39 - 12:42
    הרבה לאחר שהשומרים הלכו.
  • 12:44 - 12:46
    אלה הן העצמות שנשארו
  • 12:46 - 12:49
    לאחר שהבשר הטוב ביותר נלקח מהן.
  • 12:51 - 12:53
    לפני הרבה זמן,
  • 12:53 - 12:55
    סדרה של אירועים התחילה
  • 12:55 - 12:58
    על ידי אנשים שנראו כמוני, על ידי וואשיצ'ו,
  • 12:58 - 13:00
    שהיו להוטים לקחת את האדמה והמים
  • 13:00 - 13:03
    ואת הזהב בגבעות.
  • 13:03 - 13:05
    אירועים אלה גרמו לאפקט דומינו
  • 13:05 - 13:07
    שעדיין לא הסתיים.
  • 13:07 - 13:11
    עד כמה שאנו, החברה השלטת, מרגישים
  • 13:12 - 13:15
    מטבח שהתרחש ב-1890,
  • 13:15 - 13:18
    או סדרה של אמנות מופרות מלפני 150 שנה,
  • 13:19 - 13:21
    אני עדיין חייב לשאול אתכם את השאלה:
  • 13:21 - 13:24
    איך אתם מרגישים לגבי הסטטיסטיקה בימינו?
  • 13:25 - 13:27
    מהו הקשר
  • 13:27 - 13:29
    בין תמונות הסבל האלה
  • 13:29 - 13:31
    לבין ההיסטוריה שקראתי לכם עכשיו?
  • 13:31 - 13:33
    ועל כמה מאותה היסטוריה
  • 13:33 - 13:35
    עליכם לחוש אחריות?
  • 13:35 - 13:38
    האם זוהי בכלל האחריות שלכם בימינו?
  • 13:39 - 13:42
    נאמר לי שחייב להיות משהו שאנו יכולים לעשות.
  • 13:42 - 13:45
    חייבת להיות קריאה לפעולה.
  • 13:45 - 13:48
    מכיוון שבמשך זמן כה רב עמדתי מהצד
  • 13:48 - 13:50
    נכון להיות עד,
  • 13:50 - 13:53
    רק לצלם תמונות.
  • 13:53 - 13:56
    מכיוון שהפתרון נראה כ"כ רחוק בעבר,
  • 13:56 - 13:58
    שהייתי צריך לא פחות ממכונת זמן
  • 13:58 - 14:00
    כדי להגיע אליו.
  • 14:00 - 14:02
    הסבל של האינדיאנים
  • 14:02 - 14:05
    אינו דבר פשוט לתקן.
  • 14:06 - 14:08
    זה לא משהו שכולם יכולים להתאחד מאחוריו
  • 14:08 - 14:10
    באותה דרך שבה התאחדנו מאחורי העזרה להאיטי,
  • 14:10 - 14:13
    או מאחורי המלחמה באיידס, או ברעב.
  • 14:13 - 14:15
    הפתרון יכול להיות
  • 14:15 - 14:18
    מכאיב יותר עבור החברה השולטת
  • 14:18 - 14:20
    מאשר צ'ק על סך 50 דולר
  • 14:20 - 14:22
    או מסע קבוצתי
  • 14:22 - 14:24
    כדי לצבוע כמה בתים מכוסי גרפיטי,
  • 14:24 - 14:26
    או משפחה בפרברים
  • 14:26 - 14:29
    שתורמת חבילה של בגדים שהם בכלל כבר לא צריכים.
  • 14:29 - 14:31
    איפה זה שם אותנו?
  • 14:31 - 14:34
    מושכים בכתפינו בחשיכה?
  • 14:34 - 14:36
    ארה"ב
  • 14:36 - 14:38
    ממשיכה, ביום יום,
  • 14:38 - 14:40
    להפר את התנאים
  • 14:40 - 14:42
    של אמנות פורט לרמי
  • 14:42 - 14:45
    מ-1851 ו-1868 שנחתמו עם הלאקוטה.
  • 14:45 - 14:47
    הקריאה לפעולה שאני מציע היום,
  • 14:47 - 14:50
    המשאלה שלי היא:
  • 14:51 - 14:53
    כבדו את האמנות.
  • 14:53 - 14:55
    החזירו את הגבעות השחורות.
  • 14:55 - 14:58
    אין זה עניינכם מה הם עושים איתן.
  • 15:00 - 15:06
    (מחיאות כפיים)
Title:
ארון היואי: שבויי מלחמה מלידה באמריקה
Speaker:
Aaron Huey
Description:

מאמציו של ארון היואי לצלם עוני באמריקה הובילו אותו לשמורת האינדיאנים בפיין רידג', היכן שמאבקם של אנשי שבט הלאקוטה - מזעזע ונידון להתעלמות - הכריח אותו לעשות חושבים. חמש שנים מאוחר יותר, התמונות המרגשות שלו משולבות עם שיעור הסטוריה מחריד, בהרצאתו בארוע TEDxDU.

more » « less
Video Language:
English
Team:
TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:07
Eran Givoni added a translation

Hebrew subtitles

Revisions