האם האוטומציה תגזול את כל מקומות העבודה שלנו?
-
0:01 - 0:03הנה עובדה מפתיעה:
-
0:03 - 0:07מאז כניסתו של הכספומט, לפני 45 שנה
-
0:07 - 0:10המכונות האוטומטיות הללו שפולטות כסף,
-
0:10 - 0:13מספר הכספרים המועסקים בארה"ב
-
0:13 - 0:14הוכפל בערך,
-
0:14 - 0:17מרבע מיליון בערך, לחצי מיליון.
-
0:18 - 0:21מרבע מיליון ב 1970 לחצי מיליון כיום,
-
0:21 - 0:25עם 100,000 שנוספו מאז שנת 2000.
-
0:25 - 0:27עובדות אלו שנחשפו לאחרונה בספר
-
0:27 - 0:30מאת הכלכלן ג'יימס בסן מאוניברסיטת בוסטון,
-
0:30 - 0:33מעלות שאלה מסקרנת:
-
0:33 - 0:35מה כל הכספרים האלה עושים,
-
0:35 - 0:39ומדוע האוטומציה עדיין לא גרמה
לביטול העסקתם? -
0:39 - 0:40אם תחשבו על כך,
-
0:40 - 0:43רבות מההמצאות הגדולות ב 200
השנים האחרונות -
0:43 - 0:46נועדו להחליף עבודה אנושית.
-
0:47 - 0:48טרקטורים פותחו
-
0:49 - 0:53כדי להחליף עמל אנושי בכוח מכני.
-
0:53 - 0:55קווי ייצור הונדסו
-
0:55 - 0:59כדי להחליף עבודת ידיים לא עקבית
-
0:59 - 1:01בשלמות של מכונה.
-
1:01 - 1:04מחשבים תוכנתו כדי להחליף
-
1:04 - 1:06חישובים אנושיים לא עקביים
ומועדים לטעויות -
1:06 - 1:08בשלמות דיגיטלית.
-
1:09 - 1:11המצאות אלו עבדו.
-
1:11 - 1:13איננו צריכים יותר לחפור תעלות ביד,
-
1:13 - 1:15לייצר כלים מברזל מחושל
-
1:15 - 1:17או להשתמש בספרי נייר לניהול חשבונות.
-
1:18 - 1:23ועדיין, החלק היחסי של מבוגרים בארה"ב
שמועסקים בשוק העבודה -
1:23 - 1:26יותר גבוה כעת ב 2016
-
1:26 - 1:29משהיה לפני 125 שנים ב 1890,
-
1:29 - 1:32וזה נמשך ועלה כמעט בכל עשור
-
1:32 - 1:34לאורך 125 השנים האחרונות.
-
1:35 - 1:36זה מציג פרדוקס.
-
1:37 - 1:40בהדרגה, המכונות שלנו יותר ויותר
עובדות במקומנו. -
1:40 - 1:44מדוע אין זה הופך את עמלנו למיותר,
ואת הכישורים שלנו למיושנים? -
1:44 - 1:48מדוע עדיין יש כל כך הרבה
מקומות עבודה זמינים? -
1:48 - 1:49(צחוק)
-
1:49 - 1:52הערב, אנסה לענות על שאלה זו,
-
1:52 - 1:56ועל הדרך, אספר לכם מה זה אומר על
עתיד התעסוקה. -
1:56 - 2:00ועל האתגרים שאוטומציה מציבה או לא מציבה
-
2:00 - 2:01בפני החברה שלנו.
-
2:03 - 2:04מדוע ישנם כל כך הרבה מקומות עבודה?
-
2:06 - 2:09ישנם למעשה שני עקרונות יסוד כלכליים
על כף המאזניים. -
2:09 - 2:12האחד קשור לגאונות האנושית
-
2:12 - 2:13וליצירתיות
-
2:13 - 2:16האחר קשור לחוסר שביעות הרצון האנושית,
-
2:16 - 2:18או לחמדנות, אם תרצו.
-
2:18 - 2:20לראשון מהם אקרא
עקרון טבעת האטימה (או-רינג) -
2:20 - 2:23והוא קובע את סוג העבודה שאנחנו עושים,
-
2:23 - 2:25השני הוא עקרון ה-אף פעם לא מספיק,
-
2:25 - 2:29והוא קובע כמה משרות למעשה יש.
-
2:29 - 2:32בואו נתחיל עם טבעת האטימה.
-
2:32 - 2:38לכספומטים היו שתי השפעות מנוגדות
על תעסוקת הכספרים. -
2:38 - 2:41כפי שניתן לצפות,
הם החליפו הרבה ממשימות הכספר. -
2:41 - 2:43מספר הכספרים לסניף נפל בשליש בערך,
-
2:44 - 2:48אבל הבנקים גילו עד מהרה
שלפתוח סניפים חדשים היה זול יותר, -
2:48 - 2:51ומספר הסניפים גדל בכ 40%
-
2:51 - 2:53באותו פרק זמן.
-
2:53 - 2:57התוצאה הסופית היתה
יותר סניפים ויותר כספרים. -
2:57 - 3:01אבל כספרים אלה עשו עבודה שונה במקצת.
-
3:01 - 3:05מאחר והטיפול במזומנים
ירד משגרת העבודה שלהם, -
3:05 - 3:07הם פחות עבדו ככספרים
-
3:07 - 3:09ויותר כאנשי מכירות,
-
3:09 - 3:11שיוצרים מערכות יחסים עם לקוחות,
-
3:11 - 3:12פותרים בעיות
-
3:12 - 3:16ומציגים בפניהם מוצרים חדשים
כמו כרטיסי אשראי, הלוואות והשקעות. -
3:16 - 3:20יותר כספרים עבדו בעבודה
תובענית יותר מבחינה קוגניטיבית. -
3:21 - 3:22יש כאן עיקרון כללי.
-
3:23 - 3:25רוב העבודה שאנו עושים
-
3:25 - 3:28דורשת ריבוי כישורים,
-
3:29 - 3:32ומוח וכוח,
-
3:32 - 3:36מומחיות טכנית ויכולת אינטואיטיבית,
-
3:36 - 3:39זיעה והשראה, במילותיו של תומס אדיסון.
-
3:39 - 3:43באופן כללי, הכנסת אוטומציה
לחלק מהמשימות האלו -
3:43 - 3:45לא הופכת את האחרות למיותרות
-
3:45 - 3:48למעשה, זה הופך אותן ליותר חשובות.
-
3:49 - 3:51זה מגדיל את השווי הכלכלי שלהן.
-
3:51 - 3:53הרשו לי לתת לכם דוגמא בוטה.
-
3:53 - 3:57ב 1986, מעבורת החלל צ'לנג'ר
-
3:57 - 3:59התפוצצה והתרסקה חזרה לכדור הארץ
-
3:59 - 4:01פחות משתי דקות לאחר ההמראה.
-
4:02 - 4:05סיבת ההתרסקות, כך התברר,
-
4:05 - 4:08היתה טבעת אטימה זולה מגומי, בטיל ההאצה
-
4:08 - 4:11שקפאה על כן השיגור בלילה הקודם
-
4:11 - 4:15וכשלה באופן קטסטרופלי,
מספר דקות לאחר ההמראה. -
4:15 - 4:17במיזם זה שעלה מיליארדים רבים
-
4:18 - 4:19טבעת אטימה פשוטה מגומי
-
4:19 - 4:22עשתה את ההבדל בין הצלחה במשימה
-
4:22 - 4:25לאסון קטלני בו נספו שבעה אסטרונאוטים.
-
4:26 - 4:29מטאפורה מתוחכמת עבור ההגדרה
הטראגית הזו -
4:29 - 4:32היא פונקציית ייצור טבעת-אטימה,
-
4:32 - 4:34שכונתה כך על ידי כלכלן מהרווארד
בשם מיכאל קרמר -
4:34 - 4:36לאחר אסון הצ'לנג'ר.
-
4:36 - 4:39פונקציית ייצור טבעת-אטימה
תופסת את העבודה -
4:39 - 4:41כסדרה של צעדים שלובים,
-
4:41 - 4:42כחוליות בשרשרת.
-
4:42 - 4:46כל אחת מהחוליות צריכה להחזיק בשרשרת
כדי שהמשימה תצליח. -
4:46 - 4:48אם אחת מהן נכשלת,
-
4:48 - 4:52המשימה, או המוצר, או השירות,
-
4:52 - 4:53מתרסקים.
-
4:54 - 4:58למצב מסוכן זה יש באופן מפתיע השפעה חיובית
-
4:59 - 5:00כך ששיפורים באמינותה
-
5:00 - 5:03של כל חוליה כלשהי בשרשרת
-
5:03 - 5:07מגדילה את ערך השיפור
של כל אחת מהחוליות האחרות. -
5:07 - 5:12קונקרטית, אם רוב החוליות שבירות,
ונוטות לקרוס, -
5:12 - 5:15העובדה שהחוליה שלכם אינה כה אמינה
-
5:15 - 5:16אינה כל כך חשובה.
-
5:16 - 5:18כנראה שמשהו אחר יישבר בכל מקרה.
-
5:18 - 5:22אבל מאחר וכל החוליות האחרות הופכות
חזקות ואמינות, -
5:22 - 5:26חשיבותה של החוליה שלכם נעשית יותר חיונית.
-
5:26 - 5:28ובסופו של דבר הכל תלוי בה.
-
5:29 - 5:32טבעת האטימה היתה קריטית
במעבורת החלל צ'לנג'ר -
5:32 - 5:35בגלל שיתר הדברים עבדו בצורה מושלמת.
-
5:35 - 5:38אם הצ'לנג'ר היתה מקבילה חללית
-
5:38 - 5:41של ווינדוס 2000 של מיקרוסופט --
-
5:41 - 5:43(צחוק)
-
5:43 - 5:45האמינות של טבעת האטימה לא היתה חשובה
-
5:45 - 5:47כי המכונה היתה מתרסקת.
-
5:47 - 5:49(צחוק)
-
5:50 - 5:52וזו הנקודה הכללית:
-
5:52 - 5:55לעתים קרובות, אנחנו טבעות האטימה.
-
5:55 - 5:59כן, כספומטים היו יכולים לטפל
במטלות מזומנים מסוימות -
5:59 - 6:02מהר וטוב יותר מהכספרים,
-
6:02 - 6:04אבל זה לא הפך אותם למיותרים.
-
6:04 - 6:07זה הגדיל את חשיבות כישוריהם בפתרון בעיות
-
6:07 - 6:10ובמערכות היחסים שלהם עם לקוחות.
-
6:10 - 6:13אותו עיקרון חל אם אנו בונים בניין,
-
6:13 - 6:16אם אנו מאבחנים חולה ומטפלים בו,
-
6:16 - 6:19או אם אנו מלמדים בכיתה
-
6:19 - 6:22מלאה בתלמידי תיכון.
-
6:22 - 6:24ככל שהכלים שלנו משתפרים,
-
6:24 - 6:26הטכנולוגיה מעצימה את ההשפעה שלנו
-
6:26 - 6:30ומגדילה את חשיבות הכישורים שלנו
-
6:30 - 6:32והשיפוט והיצירתיות שלנו.
-
6:33 - 6:35וזה מביא אותי לעיקרון השני:
-
6:36 - 6:38לעולם לא מספיק.
-
6:38 - 6:41תחשבו, בסדר, טבעת-אטימה ,הבנו,
-
6:41 - 6:44כלומר, העבודות שאנשים יעשו
יהפכו חשובות. -
6:44 - 6:47הן לא יכולות להתבצע בידי מכונות,
אבל הן עדיין צריכות להתבצע. -
6:47 - 6:50אבל, זה לא אומר לי
כמה מקומות עבודה יצטרכו להיות. -
6:50 - 6:52אם תחשבו על כך, האם זה לא מובן מאליו
-
6:52 - 6:55שברגע שנעשינו מספיק יצרניים במשהו,
-
6:55 - 6:57אנו למעשה מוציאים את עצמנו החוצה
מהתעסוקה? -
6:57 - 7:00ב 1900, 40 אחוזים מכלל התעסוקה בארה"ב
-
7:00 - 7:01היתה בחקלאות.
-
7:01 - 7:03היום, זה פחות משני אחוזים.
-
7:03 - 7:05למה יש כל כך מעט חקלאים היום?
-
7:05 - 7:07זה לא בגלל שאנחנו אוכלים פחות.
-
7:07 - 7:10(צחוק)
-
7:10 - 7:13מאה שנים של צמיחה יצרנית בחקלאות
-
7:13 - 7:15משמעה שכעת, כמה מיליוני חקלאים
-
7:15 - 7:18יכולים להאכיל אומה בת 320 מיליון איש.
-
7:18 - 7:19זו התקדמות מדהימה, אבל כתוצאה מכך,
-
7:19 - 7:24בחקלאות נותרו מעט עבודות טבעת-אטימה בלבד.
-
7:24 - 7:27ברור שטכנולוגיה יכולה לחסל מקומות עבודה.
-
7:27 - 7:28החקלאות היא רק דוגמא אחת.
-
7:28 - 7:30יש עוד רבות כמותה,
-
7:31 - 7:35אבל מה שנכון לגבי מוצר יחיד,
או שירות או תעשייה, -
7:35 - 7:38מעולם לא היה נכון לגבי המשק בכללותו.
-
7:38 - 7:41רבות מהתעשיות בהן אנו עובדים היום--
-
7:41 - 7:43בריאות ורפואה,
-
7:43 - 7:45כספים וביטוח,
-
7:45 - 7:47אלקטרוניקה ומחשוב -
-
7:48 - 7:50בקושי היו קיימים לפני מאה שנה.
-
7:50 - 7:53מוצרים רבים שעליהם אנו מבזבזים
הרבה מכספנו - -
7:53 - 7:55מזגנים, רכבי 4x4,
-
7:55 - 7:57מחשבים ומכשירים ניידים --
-
7:57 - 7:59היו יקרים להשגה,
-
7:59 - 8:01או שפשוט טרם הומצאו לפני מאה שנה.
-
8:02 - 8:07כשאוטומציה מפנה לנו זמן,
ומגדילה את היקף האפשרויות, -
8:07 - 8:10אנחנו ממציאים מוצרים חדשים,
רעיונות חדשים, שירותים חדשים -
8:10 - 8:12שמושכים את תשומת לבנו,
-
8:12 - 8:13ממלאים את הזמן שלנו
-
8:13 - 8:15ומדרבנים לצריכה.
-
8:16 - 8:19תחשבו שאולי אלה הם דברים קלי ערך
-
8:19 - 8:22יוגה אתגרית, תיירות הרפתקנית,
-
8:22 - 8:23פוקימון-גו
-
8:23 - 8:24ואני עשוי להסכים איתכם.
-
8:25 - 8:28אך אנשים רוצים אותם, ומוכנים לעמול עבורם.
-
8:28 - 8:31העובד הממוצע ב-2015
-
8:31 - 8:35שמבקש להשיג את רמת החיים הממוצעת של 1915
-
8:35 - 8:38יכול לעשות זאת בעבודה של
17 שבועות בלבד בשנה, -
8:38 - 8:40שליש מהזמן.
-
8:40 - 8:42אך הרוב אינם בוחרים לעשות זאת.
-
8:42 - 8:44הם מוכנים לעבוד קשה
-
8:44 - 8:48כדי לקצור את השפע הטכנולוגי שמוצע להם.
-
8:48 - 8:53שפע חומרי מעולם לא ביטל
את תחושת המחסור הנתפשת. -
8:53 - 8:55במילותיו של הכלכלן תורסטן ובלן,
-
8:55 - 8:58המצאה היא אם הצורך.
-
8:59 - 9:03אז אם אתם מקבלים את שני העקרונות האלו,
-
9:03 - 9:06טבעת האטימה, ולעולם לא מספיק,
-
9:06 - 9:08אז אתם מסכימים איתי.
-
9:08 - 9:09יהיו מקומות עבודה.
-
9:10 - 9:12האם זה אומר שאין מה לדאוג?
-
9:12 - 9:15אוטומציה, תעסוקה, רובוטים ותעסוקה --
-
9:15 - 9:16האם הכל יסתדר לבד?
-
9:17 - 9:18לא.
-
9:18 - 9:20זה לא מה שאני טוען.
-
9:20 - 9:23אוטומציה יוצרת עושר
-
9:23 - 9:26בכך שהיא מאפשרת לנו
לבצע יותר עבודה בפחות זמן. -
9:26 - 9:27אין חוק כלכלי
-
9:27 - 9:30שאומר שאנחנו נשתמש נכון בעושר,
-
9:30 - 9:32וזו סיבה לדאגה.
-
9:33 - 9:35קחו למשל שתי מדינות,
-
9:35 - 9:37נורבגיה וערב הסעודית.
-
9:37 - 9:38שתיהן עשירות בנפט,
-
9:38 - 9:42הכסף כאילו בוקע להם מחור באדמה.
-
9:42 - 9:44(צחוק)
-
9:44 - 9:49אבל הן לא ניצלו אותו באותה הצלחה
כדי לקדם שגשוג אנושי, -
9:49 - 9:50שגשוג אנושי.
-
9:50 - 9:53בנורבגיה ישנה דמוקרטיה משגשגת
-
9:53 - 9:57שאזרחיה, בגדול, עובדים ונהנים יחד.
-
9:57 - 10:00היא בדרך כלל מדורגת בין 1 ל 4
-
10:00 - 10:03בדירוג של אושר לאומי.
-
10:03 - 10:05ערב הסעודית היא מונרכיה אבסולוטית
-
10:05 - 10:09שבה לאזרחים רבים חסר מסלול להתקדמות אישית.
-
10:09 - 10:12היא בדרך כלל מדורגת במקום ה 35
ברמת האושר הלאומי, -
10:13 - 10:15שזה נמוך עבור מדינה כל כך עשירה.
-
10:15 - 10:16לשם השוואה,
-
10:16 - 10:19ארה"ב מדורגת בדרך כלל במקום ה-12 או ה -13.
-
10:19 - 10:21ההבדל בין שתי מדינות אלה
-
10:22 - 10:23אינו בעושר שלהן
-
10:23 - 10:25ולא בטכנולוגיה שלהן.
-
10:25 - 10:26אלא במוסדות שלהן.
-
10:27 - 10:30נורבגיה השקיעה בבניית חברה
-
10:30 - 10:33עם הזדמנויות וניידות כלכלית.
-
10:33 - 10:35ערב הסעודית העלתה את רמת החיים
-
10:35 - 10:39בעודה מתסכלת שאיפות אנושיות רבות.
-
10:39 - 10:41שתי מדינות, שתיהן עשירות,
-
10:41 - 10:43אבל מצבן אינו דומה.
-
10:44 - 10:48וזה מביא אותי לאתגר שעומד בפנינו היום,
-
10:48 - 10:50אתגר שהאוטומציה מעמידה בפנינו.
-
10:50 - 10:53האתגר אינו דעיכת התעסוקה.
-
10:53 - 10:55ארה"ב הוסיפה 14 מיליון מקומות עבודה
-
10:55 - 10:57מאז תהומות המיתון הגדול.
-
10:57 - 11:00האתגר הוא שרבים מאותם מקומות עבודה
-
11:00 - 11:01אינם מקומות עבודה טובים,
-
11:01 - 11:04ואזרחים רבים אינם כשירים
-
11:04 - 11:05למשרות הטובות שנוצרות.
-
11:06 - 11:09צמיחת התעסוקה בארה"ב,
ובארצות מפותחות רבות, -
11:09 - 11:11נראית כמו מוט להרמת משקולות
-
11:11 - 11:14עם משקולת הולכת וגדלה מכל צד.
-
11:14 - 11:18מצד אחד, יש משרות
של השכלה גבוהה ושכר גבוה, -
11:18 - 11:22כמו רופאים ואחיות, מתכנתים ומהנדסים,
-
11:22 - 11:24מנהלי שיווק ומכירות.
-
11:24 - 11:27קצב הצמיחה התעסוקתי במשרות האלה איתן.
-
11:27 - 11:31הקצב איתן גם בעבודות רבות
הדורשות כישורים נמוכים, -
11:31 - 11:34וחינוך נמוך כמו שרותי מזון,
-
11:34 - 11:36נקיון, אבטחה,
-
11:36 - 11:37עזרה סיעודית בבית.
-
11:38 - 11:41במקביל התעסוקה מתכווצת
-
11:41 - 11:45במשרות רבות של השכלה בינונית,
שכר בינוני, ומעמד בינוני, -
11:45 - 11:49כמו משרות צוארון כחול,
ייצור ותפקידים תפעוליים -
11:49 - 11:52ומשרות צוארון לבן כמו
פקידים ואנשי מכירות. -
11:52 - 11:54הסיבות להתכווצות האמצע אינן מסתוריות.
-
11:56 - 11:58משרות רבות של מיומנות בינונית
-
11:58 - 12:00פועלות לפי כללים ונהלים מובנים,
-
12:00 - 12:03שיותר ויותר ניתן לקודד אותם בתוכנה
-
12:03 - 12:06ולבצעם בעזרת מחשבים.
-
12:06 - 12:10האתגר שתופעה זו יוצרת,
-
12:10 - 12:12מה שכלכלנים מכנים קיטוב תעסוקתי,
-
12:12 - 12:15הוא שהיא מסלקת שלבים בסולם הכלכלי,
-
12:15 - 12:17מכווצת את המעמד הבינוני,
-
12:17 - 12:20ומאיימת להפוך אותנו לחברה מרובדת יותר.
-
12:20 - 12:24מצד אחד, שכבה של בעלי השכלה גבוהה
ושכר גבוה -
12:24 - 12:25שעוסקים בעבודה מעניינת,
-
12:25 - 12:29ומנגד, מספר גדול של בעלי משרות בשכר נמוך,
-
12:29 - 12:34שהאחריות העיקרית שלהם היא לדאוג לנוחותם
ולבריאותם של האמידים. -
12:34 - 12:37זה אינו החזון שלי לקידמה,
-
12:37 - 12:39ואני בספק אם הוא שלכם.
-
12:39 - 12:41אבל הנה כמה חדשות מעודדות.
-
12:41 - 12:46התמודדנו כבר עם
שינויים עצומים כלכליים בעבר, -
12:46 - 12:49ועברנו דרכם בהצלחה.
-
12:49 - 12:54בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20,
-
12:54 - 12:59כשאוטומציה ביטלה מספר עצום
של מקומות עבודה בחקלאות - -
12:59 - 13:01זוכרים את הטרקטור הזה?
-
13:01 - 13:04המדינות החקלאיות עמדו בפני איום
של אבטלה המונית -
13:04 - 13:07בחווה לא נזקקו לדור של צעירים
-
13:08 - 13:09אבל הם גם לא הוכשרו לתעשייה.
-
13:10 - 13:12מול פני האתגר הזה,
-
13:12 - 13:13הם עשו את הצעד הקיצוני
-
13:13 - 13:16ודרשו שכל האוכלוסיה הצעירה
-
13:16 - 13:19תישאר בבית הספר ותשלים את השכלתה
-
13:19 - 13:21עד לגיל המופלג של 16.
-
13:22 - 13:24זו נקראה תנועת ההשכלה התיכונית
-
13:24 - 13:26והיה מאוד יקר לעשות זאת.
-
13:26 - 13:29לא רק שהיה עליהם להשקיע בבתי הספר,
-
13:29 - 13:31הילדים האלה גם לא יכלו לעבוד בעבודותיהם.
-
13:31 - 13:35אך התברר שזו היתה
אחת ההשקעות הטובות ביותר -
13:35 - 13:37שארה"ב עשתה במאה ה-20.
-
13:37 - 13:39קיבלנו את כוח העבודה הגמיש ביותר
-
13:39 - 13:42והיצרני ביותר בעולם.
-
13:42 - 13:47כדי להבין זאת, דמיינו שלוקחים
את כוח העבודה של 1899 -
13:47 - 13:49ומביאים אותו להווה.
-
13:49 - 13:52למרות גבם החזק של העובדים ואופיים הנוח,
-
13:52 - 13:56רבים מהם לא ידעו קרוא וכתוב,
וחשבון בסיסי. -
13:56 - 13:59שנחוץ כדי לבצע את העבודות הרגילות ביותר.
-
13:59 - 14:01רבים מהם יהיו בלתי ניתנים להשמה.
-
14:02 - 14:06דוגמה זו מדגישה את עליונותם של מוסדותינו
-
14:06 - 14:07ובעיקר את בתי הספר שלנו,
-
14:07 - 14:10שמאפשרים לנו לקצור את היבול
-
14:10 - 14:12של השגשוג הטכנולוגי שלנו.
-
14:12 - 14:15תהיה זו קלות דעת לומר שאין מה לדאוג.
-
14:15 - 14:17ברור שיש כאן מקום לטעויות.
-
14:18 - 14:21אם ארה"ב לא היתה משקיעה בבתי הספר
ובכישוריהם -
14:21 - 14:23לפני מאה שנה עם תנועת ההשכלה התיכונית,
-
14:23 - 14:25היינו פחות משגשגים, פחות ניידים,
-
14:25 - 14:29וכנראה הרבה פחות מאושרים כחברה.
-
14:29 - 14:31אבל תהיה זו קלות דעת לומר שגורלנו חתום.
-
14:32 - 14:33הוא לא נקבע על ידי המכונות.
-
14:33 - 14:35ואפילו לא על ידי השוק.
-
14:35 - 14:38אלא אנחנו והמוסדות שלנו קובעים אותו.
-
14:38 - 14:41פתחתי את השיחה עם פרדוקס.
-
14:41 - 14:44המכונות שלנו עובדות במקומנו יותר ויותר.
-
14:44 - 14:46מדוע זה לא הופך את עבודתנו למיותרת,
-
14:46 - 14:47את כישורינו למיותרים?
-
14:47 - 14:51האם לא ברור שהדרך
לגיהנום הכלכלי והחברתי שלנו -
14:51 - 14:53רצופה בהמצאות הגדולות שלנו?
-
14:54 - 14:58שוב ושוב, ההיסטוריה נתנה לנו
תשובה לפרדוקס זה. -
14:58 - 15:02חלקה הראשון של התשובה הוא
שטכנולוגיה מגדילה את המינוף שלנו, -
15:02 - 15:04מגבירה את החשיבות, ואת הערך המוסף
-
15:05 - 15:08של ההתמחות, השיפוט והיצירתיות שלנו.
-
15:08 - 15:09זוהי טבעת האטימה.
-
15:10 - 15:13החלק השני של התשובה היא
יכולת ההמצאה האינסופית שלנו, -
15:13 - 15:14ורצונות ללא גבול,
-
15:14 - 15:16שמשמעו שלעולם איננו מקבלים מספיק,
-
15:16 - 15:19תמיד יש עבודה חדשה לבצע.
-
15:20 - 15:23הסתגלות לקצב המהיר של שינוי טכנולוגי
-
15:23 - 15:25יוצרת אתגרים אמיתיים,
-
15:25 - 15:28שנראים בבירור בשוק העבודה המקוטב שלנו
-
15:28 - 15:30והאיום שהוא מעמיד בפני ניידות כלכלית.
-
15:31 - 15:34עמידה מול האתגר הזה אינה אוטומטית.
-
15:34 - 15:36היא לא חסרת מחיר.
-
15:36 - 15:37היא אינה קלה.
-
15:37 - 15:39אבל היא אפשרית.
-
15:39 - 15:41והנה כמה חדשות מעודדות.
-
15:41 - 15:43בגלל הפרודוקטיביות המדהימה שלנו,
-
15:43 - 15:44אנחנו עשירים.
-
15:44 - 15:48כמובן שאנחנו יכולים להשקיע בנו ובילדינו,
-
15:48 - 15:51כמו שאמריקה עשתה לפני מאה שנה
עם תנועת ההשכלה התיכונית. -
15:51 - 15:54ניתן לטעון שאיננו חייבים לעשות זאת.
-
15:54 - 15:56ובכן, אתם עשויים לחשוב,
-
15:56 - 15:59פרופ' אוטור סיפר לנו סיפור מחמם לב
-
15:59 - 16:01על העבר הרחוק,
-
16:01 - 16:02על העבר הקרוב,
-
16:02 - 16:05אולי על ההווה, אך כנראה לא על העתיד.
-
16:05 - 16:09כי כולם יודעים שהפעם זה שונה.
-
16:09 - 16:12באמת? האם הפעם זה שונה?
-
16:12 - 16:14כמובן שהפעם זה שונה.
-
16:14 - 16:16בכל פעם זה שונה.
-
16:16 - 16:19במקרים רבים ב 200 השנים האחרונות,
-
16:19 - 16:22אנשי מחקר ופעילים הזהירו
-
16:22 - 16:26שמקומות העבודה נגמרים ושאנו נעשים מיותרים:
-
16:26 - 16:30כמו לדוגמה, הלודיטים בתחילת המאה ה 19;
-
16:30 - 16:33שר העבודה האמריקאי ג'יימס דייוויס
-
16:33 - 16:36באמצע שנות ה 20 של המאה ה 20;
-
16:36 - 16:41זוכה פרס נובל,
הכלכלן וסילי לאונטייף ב -1982; -
16:41 - 16:44וכמובן אינטלקטואלים רבים,
-
16:44 - 16:46מומחים, אנשי טכנולוגיה
-
16:46 - 16:48ואנשי תקשורת היום.
-
16:50 - 16:53תחזיות אלו נשמעות לי יהירות.
-
16:54 - 16:56נביאים אלה מטעם עצמם, אומרים למעשה,
-
16:57 - 17:00"אם אני לא מסוגל לחזות במה אנשים
יעבדו בעתיד, -
17:00 - 17:03"אזי אתם, אני, וילדינו
-
17:03 - 17:05"גם כן לא יוכלו לחזות זאת."
-
17:06 - 17:08אין לי אומץ
-
17:08 - 17:11להמר נגד התושייה האנושית.
-
17:11 - 17:14איני יכול לומר לכם במה אנשים יעבדו
-
17:14 - 17:16בעוד מאה שנים.
-
17:16 - 17:18אבל העתיד אינו תלוי בדמיון שלי.
-
17:19 - 17:23לו הייתי חקלאי באיווה ב 1900,
-
17:23 - 17:27וכלכלן מהמאה ה 21,
היה מופיע בשדה שלי בהתעתקות -
17:27 - 17:29והיה אומר, נחש מה חקלאי אוטור,
-
17:30 - 17:32במאה השנים הבאות,
-
17:32 - 17:35התעסוקה החקלאית עומדת לקרוס
מ 40% מכלל התעסוקה -
17:35 - 17:37ל 2 אחוזים.
-
17:37 - 17:39רק בגלל עלייה בפריון
-
17:39 - 17:43מה לדעתך 38% הנותרים הולכים לעשות?
-
17:43 - 17:46לא הייתי אומר "אין בעיה.
-
17:46 - 17:49"נפתח יישומים, רפואה דיגיטלית,
-
17:49 - 17:52"שיעורי יוגה, ביטמוג'י."
-
17:52 - 17:54(צחוק)
-
17:54 - 17:55לא היה לי מושג,
-
17:56 - 17:58אבל אני מקווה שהייתי די חכם לומר,
-
17:58 - 18:02"וואו, 95% ירידה בתעסוקה חקלאית
-
18:02 - 18:05"ללא מחסור במזון
-
18:05 - 18:07"זוהי התקדמות מדהימה
-
18:07 - 18:10"אני מקווה שהאנושות תמצא משהו מדהים לעשות
-
18:10 - 18:12"עם כל השגשוג הזה."
-
18:13 - 18:16ובאופן כללי הייתי אומר שהיא הצליחה.
-
18:18 - 18:19תודה רבה לכם.
-
18:19 - 18:24(מחיאות כפיים)
- Title:
- האם האוטומציה תגזול את כל מקומות העבודה שלנו?
- Speaker:
- דייויד אוטור
- Description:
-
more » « less
הנה פרדוקס לא מוכר: למרות שבמאה השנים האחרונות ייצרנו מכונות שיעשו את העבודה בשבילנו, ממוצע המבוגרים המועסקים בארצות הברית עלה בעקביות ב-125 השנים האחרונות. מדוע העבודה האנושית לא הפכה מיותרת והכישורים שלנו לא הפכו לחסרי ערך? בהרצאה זו על עתיד התעסוקה, הכלכלן דייויד אוטור עוסק בשאלה, מדוע יש עדיין כל כך הרבה מקומות עבודה? ומספק לנו תשובה מפתיעה ומלאת תקווה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:37
|
Sigal Tifferet approved Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
|
Sigal Tifferet rejected Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
sasha shubaev accepted Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? | |
|
|
sasha shubaev edited Hebrew subtitles for Why are there still so many jobs? |