Return to Video

איך וירוס שנשכח מזמן יכול לעזור לנו לפתור את משבר האניטיביוטיקה

  • 0:01 - 0:02
    קחו רגע
  • 0:02 - 0:04
    וחישבו על וירוס.
  • 0:05 - 0:07
    מה עולה בראשכם?
  • 0:07 - 0:08
    מחלה?
  • 0:08 - 0:09
    פחד?
  • 0:09 - 0:11
    קרוב לודאי משהו מאד לא נעים.
  • 0:11 - 0:14
    אבל, לא כל הוירוסים דומים.
  • 0:14 - 0:17
    זה נכון, כמה מהם
    גורמים למחלות נוראיות.
  • 0:18 - 0:22
    אבל אחרים עושים בדיוק את ההיפך,
    הם יכולים לרפא מחלות.
  • 0:22 - 0:24
    וירוסים אלה נקראים "פאג'ים".
  • 0:24 - 0:27
    הפעם הראשונה בה שמעתי
    על פאג'ים היתה ב-2013.
  • 0:27 - 0:30
    חמי, שהוא מנתח במקצועו,
  • 0:30 - 0:32
    סיפר לי על אשה שהייתה בטיפולו.
  • 0:32 - 0:35
    לאשה היתה פציעת ברך,
    שהצריכה מספר ניתוחים,
  • 0:35 - 0:37
    ובמהלך אותם ניתוחים,
  • 0:37 - 0:40
    פיתחה זיהום חיידקי כרוני ברגלה.
  • 0:40 - 0:41
    לרוע מזלה,
  • 0:41 - 0:44
    החיידק שיצר את הזיהום לא הגיב
  • 0:44 - 0:46
    לשום אנטיביוטיקה שהיתה קיימת.
  • 0:47 - 0:50
    אז בנקודה זו, האפשרות היחידה שנותרה
    היתה לקטוע את הרגל,
  • 0:50 - 0:53
    כדי לעצור את הזיהום
    לפני שיתפשט הלאה.
  • 0:53 - 0:57
    בכל זאת, חמי חיפש נואשות
    אחר פתרון מסוג אחר,
  • 0:57 - 1:01
    והוא הגיש בקשה לביצוע ניסוי טיפולי
    של מוצא-אחרון באמצעות פאג'ים.
  • 1:02 - 1:04
    ונחשו מה? זה עבד.
  • 1:04 - 1:08
    בתוך שלושה שבועות של טיפול בפאג'ים,
    הזיהום הכרוני נרפא,
  • 1:08 - 1:10
    בעוד שלפני כן,
    אף טיפול אנטיביוטי לא עבד.
  • 1:11 - 1:15
    הוקסמתי מהרעיון המוזר הזה:
  • 1:16 - 1:18
    וירוסים שמרפאים זיהום.
  • 1:19 - 1:22
    עד היום, אני מוקסם
    מהאפשרויות הרפואיות הגלומות בפאג'ים.
  • 1:22 - 1:26
    פרשתי מעבודתי בשנה שעברה
    כדי להקים חברה בנושא הזה.
  • 1:27 - 1:28
    ובכן, מה זה פאג'?
  • 1:29 - 1:33
    התמונה שאתם רואים פה צולמה
    במיקרוסקופ אלקטרוני.
  • 1:33 - 1:37
    ומשמעו שמה שאנו רואים על המסך
    הוא זעיר מאד במציאות.
  • 1:37 - 1:41
    הדבר המגורען במרכז,
    עם הראש, הגוף הארוך,
  • 1:41 - 1:42
    ומספר רגליים,
  • 1:43 - 1:45
    זוהי תמונתו של פאג' טיפוסי.
  • 1:45 - 1:46
    הוא די חמוד.
  • 1:46 - 1:48
    (צחוק)
  • 1:49 - 1:51
    כעת, התבוננו ביד שלכם.
  • 1:52 - 1:56
    בצוות שלנו, הערכנו שיש לכם יותר
    מ-10 מיליארד של פאג'ים
  • 1:56 - 1:58
    על כל אחת מידיכם.
  • 1:58 - 2:00
    מה הם עושים שם?
  • 2:00 - 2:01
    (צחוק)
  • 2:01 - 2:04
    ובכן, וירוסים טובים
    בהדבקה של תאים.
  • 2:04 - 2:06
    ופאג'ים מצטיינים
    בהדבקה של חיידקים.
  • 2:06 - 2:08
    והיד שלכם,
    בדיוק כמו חלקים נרחבים מגופנו,
  • 2:08 - 2:11
    הינה חממה לפעילות חיידקית (בקטריאלית),
  • 2:11 - 2:14
    דבר ההופך אותה
    לשדה צייד אידאלי עבור פאג'ים.
  • 2:14 - 2:17
    זאת משום שאחרי הכל,
    פאג'ים צדים חיידקים.
  • 2:18 - 2:21
    חשוב גם לדעת
    שפאג'ים הם ציידים בררנים מאוד.
  • 2:22 - 2:26
    בדרך כלל, פאג' מזהם
    רק מין יחיד של חיידק.
  • 2:27 - 2:30
    אז בתמונה הזאת פה,
    הפאג' שאתם רואים,
  • 2:30 - 2:33
    צד חיידק שנקרא סטאפילוקוק זהוב,
  • 2:33 - 2:36
    שידוע כ-MRSA
    בצורה העמידה-לתרופות שלו.
  • 2:36 - 2:39
    הוא גורם לפצעים זיהומיים על העור.
  • 2:39 - 2:42
    הדרך בה הפאג' צד היא ע״י רגליו.
  • 2:42 - 2:45
    הרגליים הן קולטנים רגישים מאוד,
  • 2:45 - 2:48
    שמחפשים אחר משטח מתאים
    על פני תא החיידק.
  • 2:48 - 2:49
    ברגע שהוא מוצא אותו,
  • 2:49 - 2:52
    הפאג' ננעל על דופן תא החיידק
  • 2:52 - 2:54
    ואז מזריק את ה-DNA שלו.
  • 2:54 - 2:56
    ה-DNA נמצא בראש של הפאג'
  • 2:56 - 2:59
    והוא מגיע אל החיידק דרך גופו הארוך.
  • 2:59 - 3:02
    בנקודה זאת, הפאג' מתכנת מחדש את החיידק
  • 3:02 - 3:04
    כך שייצור פאג'ים רבים חדשים.
  • 3:04 - 3:07
    החיידק, בפועל, הופך להיות
    בית-חרושת לפאג'ים.
  • 3:08 - 3:12
    ברגע שבערך 50 עד 100 פאג'ים
    מצטברים בתוך תא החיידק,
  • 3:12 - 3:14
    הפאג'ים יכולים אז לשחרר חלבון
  • 3:14 - 3:16
    שמרסק את דופן תא החיידק.
  • 3:17 - 3:20
    כאשר החיידק מתפוצץ,
    הפאג'ים נעים החוצה,
  • 3:20 - 3:22
    ומתחילים את מסע הצייד
    כדי להדביק חיידק חדש
  • 3:23 - 3:26
    ובכן, אני מצטער, זה ודאי שוב נשמע
    כמו וירוס מפחיד.
  • 3:27 - 3:30
    אבל בדיוק היכולת הזאת של הפאג'ים,
  • 3:30 - 3:33
    להשתכפל בתוך החיידקים
    ואז להרוג אותם.
  • 3:33 - 3:36
    היא שעושה אותם כל כך מעניינים
    מנקודת מבט רפואית.
  • 3:36 - 3:38
    החלק השני
    שאני חושב שהוא מאד מעניין
  • 3:38 - 3:40
    הוא ההיקף בו תהליך זה מתרחש.
  • 3:40 - 3:44
    לפני חמש שנים בלבד
    לא היה לי מושג מהם פאג'ים.
  • 3:44 - 3:47
    ולמרות זאת, היום אני יכול לאמר לכם
    שהם חלק מתהליך טבעי.
  • 3:48 - 3:52
    פאג'ים וחיידקים מקורם
    עוד בימים הראשונים של האבולוציה.
  • 3:52 - 3:56
    הם תמיד התקיימו זה לצד זה,
    שומרים שהשני לא יתרבה מדי.
  • 3:56 - 4:00
    אז זהו בעצם עוד סיפור
    של יין ויאנג, של הצַיָּיד והטרף,
  • 4:00 - 4:01
    ברמה המיקרוסקופית.
  • 4:02 - 4:04
    מדענים אחדים אפילו העריכו
  • 4:04 - 4:08
    שהפאג'ים הם האורגניזם
    הנפוץ ביותר על פני כדוה״א.
  • 4:09 - 4:12
    אז עוד לפני שנמשיך לדבר
    על האפשרויות הרפואיות הגלומות בהם,
  • 4:12 - 4:15
    אני חושב שכולם צריכים לדעת מהם
    פאג'ים ומה תפקידם על כדור הארץ:
  • 4:15 - 4:18
    הם צדים, מדביקים ומשמידים חיידקים.
  • 4:19 - 4:22
    ובכן, איך זה שיש לנו משהו שעובד
    כל כך טוב בטבע,
  • 4:22 - 4:24
    בכל יום, בכל מקום סביבנו,
  • 4:24 - 4:26
    ולמרות זאת, ברוב חלקי העולם,
  • 4:26 - 4:28
    אין לנו אפילו תרופה אחת בשוק,
  • 4:28 - 4:31
    שעושה שימוש בעקרון הזה
    כדי להלחם בזיהומים חיידקיים?
  • 4:31 - 4:35
    התשובה הפשוטה: אף אחד
    לא פיתח עדיין תרופה מסוג זה,
  • 4:35 - 4:38
    לפחות לא כזאת שעונה על הסטנדרטים
    של רגולציית המערב,
  • 4:38 - 4:41
    אשר קובעים את הנורמה ברוב העולם.
  • 4:41 - 4:44
    כדי להבין מדוע,
    אנו צריכים לנוע אחורה בזמן.
  • 4:45 - 4:47
    זוהי תמונה של פליקס ד'הרל.
  • 4:48 - 4:51
    הוא אחד משני המדענים
    להם מיוחס גילוי הפאג'ים.
  • 4:51 - 4:54
    למרות שכאשר גילה אותם ב-1917,
  • 4:54 - 4:56
    לא היה לו מושג מה הוא גילה.
  • 4:57 - 5:00
    הוא התעניין במחלה
    שנקראה דיזנטריה בצילרית,
  • 5:00 - 5:03
    שהיא זיהום חיידקי
    שגורם לשלשול חמור,
  • 5:03 - 5:05
    ושבתקופה ההיא
    גרם למותם של אנשים רבים,
  • 5:05 - 5:09
    כי לא הומצא עדיין
    מרפא לזיהומים חיידקיים.
  • 5:09 - 5:13
    הוא עסק בבחינת דגימות שנלקחו
    מחולים ששרדו את המחלה הזו.
  • 5:13 - 5:15
    והוא גילה אז שמשהו מוזר קורה.
  • 5:15 - 5:18
    משהו בדגימה הרג חיידקים,
  • 5:18 - 5:20
    שהיו אמורים לגרום למחלה.
  • 5:20 - 5:23
    כדי לגלות מה קורה שם,
    הוא ערך ניסוי גאוני:
  • 5:23 - 5:26
    הוא לקח את הדגימה, סינן אותה,
  • 5:26 - 5:29
    עד שהיה בטוח שרק משהו מאד קטן
    יכול היה להשאר בה
  • 5:29 - 5:33
    ואז לקח טיפה זעירה והוסיף אותה
    לחיידקים טריים שגודלו במעבדה.
  • 5:33 - 5:35
    ואז הוא ראה שבתוך מספר שעות,
  • 5:35 - 5:37
    החיידקים הושמדו.
  • 5:37 - 5:41
    הוא חזר על כך, שוב סינן,
    לקח טיפה זעירה,
  • 5:41 - 5:44
    והוסיף אותה למקבץ הבא של חיידקים טריים.
  • 5:44 - 5:46
    הוא עשה זאת 50 פעמים ברצף,
  • 5:46 - 5:48
    ותמיד ראה את אותה התוצאה.
  • 5:48 - 5:51
    בנקודה זאת הוא הניח שתי מסקנות.
  • 5:51 - 5:54
    הראשונה, הברורה מאליה:
    כן, משהו הרג את החיידקים,
  • 5:54 - 5:56
    והוא היה בנוזל הזה.
  • 5:56 - 5:59
    השניה: הוא היה חייב להיות ביולוגי מטבעו,
  • 5:59 - 6:02
    כיוון שטיפה זעירה היתה מספיקה
    כדי ליצור השפעה ענקית.
  • 6:03 - 6:06
    הוא קרא לסוכן הביולוגי שגילה בשם
    "החיידק הבלתי נראה"
  • 6:06 - 6:08
    ונתן לו את השם הרשמי "בקטריופאג׳",
  • 6:08 - 6:10
    אשר, אם מתורגם מילולית,
    משמעותו "אוכל החיידקים".
  • 6:11 - 6:15
    אגב, זוהי אחת מתגליות היסוד
    של המיקרוביולוגיה המודרנית.
  • 6:15 - 6:19
    הרבה מהטכניקות המודרניות
    נובעות מהבנת אופן פעולתם של פאג'ים.
  • 6:19 - 6:22
    בעריכה גנטית,
    אבל גם בתחומים אחרים.
  • 6:22 - 6:25
    ובדיוק היום,
    הוכרז שפרס נובל בכימיה
  • 6:25 - 6:29
    הוענק לשני מדענים שעובדים עם פאג'ים
    ומפתחים תרופות המתבססות עליהם.
  • 6:30 - 6:32
    ובכן, גם בשנות ה-20 וה-30
    של המאה העשרים,
  • 6:32 - 6:34
    אנשים ראו מייד את האפשרויות
    הרפואיות הגלומות בפאג'ים.
  • 6:34 - 6:36
    אחרי הכל, אף כי היה בלתי-נראה,
  • 6:36 - 6:39
    היה משהו שבאופן אמין,
    הרג חיידקים.
  • 6:39 - 6:43
    חברות שעדיין קיימות היום, כמו
    "אבוט", "סקוויב" או "לילי",
  • 6:43 - 6:45
    מכרו מוצרי פאג'ים.
  • 6:45 - 6:48
    אבל המציאות היא שאם מתחילים
    עם מיקרוב בלתי-נראה,
  • 6:48 - 6:51
    קשה מאד לקבל תרופה אמינה.
  • 6:51 - 6:54
    רק דמיינו שאתם הולכים כיום
    אל מינהל המזון והתרופות (FDA),
  • 6:54 - 6:56
    ומספרים להם הכל
    אודות הוירוס הבלתי-נראה
  • 6:56 - 6:57
    שאתם רוצים לתת לחולים.
  • 6:58 - 7:01
    אז כאשר אנטיביוטיקות כימיות
    צצו בשנות ה-40,
  • 7:01 - 7:03
    הן שינו לגמרי את כללי המשחק.
  • 7:03 - 7:05
    ולבחור זה היה תפקיד ראשי.
  • 7:05 - 7:06
    זהו אלכסנדר פלמינג.
  • 7:06 - 7:08
    הוא זכה בפרס נובל לרפואה
  • 7:08 - 7:10
    עבור עבודתו שתרמה לפיתוח
  • 7:10 - 7:12
    האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין.
  • 7:13 - 7:17
    ואנטיביוטיקה אכן עובדת שונה מאד
    מאשר פאג'ים.
  • 7:17 - 7:20
    בעיקרה, היא מונעת את הגדילה של החיידקים,
  • 7:20 - 7:23
    אבל לא ממש איכפת לה אילו חיידקים נוכחים.
  • 7:23 - 7:25
    האנטיביוטיקה לה אנו קוראים רחבת-טווח
  • 7:25 - 7:29
    תעבוד כנגד סוגים שונים ורבים של חיידקים.
  • 7:29 - 7:31
    השוו זאת לפאג'ים, שעובדים באופן צר מאד
  • 7:31 - 7:33
    כנגד מין אחד של חיידקים,
  • 7:33 - 7:35
    ותבינו את היתרון המובן מאליו.
  • 7:36 - 7:38
    ובכן, בתקופה ההיא,
    זה ודאי הרגיש כמו חלום שהתגשם.
  • 7:38 - 7:42
    היה לכם חולה עם חשד לזיהום חיידקי,
  • 7:42 - 7:43
    נתתם לו את האנטיביוטיקה,
  • 7:43 - 7:46
    ובלי צורך לדעת דבר נוסף על החיידק
  • 7:46 - 7:48
    שגרם למחלה,
  • 7:48 - 7:49
    רבים מהחולים נרפאו.
  • 7:49 - 7:52
    וכך כשפיתחנו עוד ועוד סוגי אנטיביוטיקה,
  • 7:52 - 7:55
    הן, בצדק, הפכו לטיפול המועדף
    בריפוי זיהומים חיידקיים.
  • 7:56 - 8:00
    ודרך אגב, הן תרמו רבות לתוחלת החיים שלנו.
  • 8:00 - 8:03
    הסיבה שאנו יכולים כיום
    לבצע התערבויות רפואיות מורכבות
  • 8:03 - 8:04
    וניתוחים רפואיים,
  • 8:04 - 8:06
    היא עצם קיומה של האנטיביוטיקה,
  • 8:06 - 8:08
    ואיננו שמים את החולה
    בסכנת מוות ביום המחרת
  • 8:08 - 8:12
    בגלל הזיהום החיידקי
    שהוא עשוי לחטוף בזמן הניתוח.
  • 8:12 - 8:16
    כך התחלנו לשכוח את הפאג'ים,
    במיוחד ברפואה המערבית.
  • 8:17 - 8:20
    במידה מסויימת אפילו כשאני גדלתי,
    התפיסה הייתה:
  • 8:20 - 8:24
    פתרנו את בעיית הזיהומים החיידקיים,
    יש לנו אנטיביוטיקה.
  • 8:25 - 8:28
    כמובן שהיום, אנחנו יודעים שזו טעות.
  • 8:29 - 8:31
    היום, רובכם ודאי שמעתם
    על חיידקים עמידים.
  • 8:31 - 8:33
    אלו הם חיידקים שהפכו עמידים
  • 8:33 - 8:38
    לרוב, אם לא לכל,
    סוגי האנטיביוטיקה שפיתחנו
  • 8:38 - 8:39
    כדי לטפל בזיהומים.
  • 8:40 - 8:41
    איך הגענו למצב הזה?
  • 8:41 - 8:44
    ובכן, לא היינו כה חכמים
    כמו שחשבנו שאנחנו.
  • 8:45 - 8:48
    כאשר התחלנו להשתמש
    באנטיביוטיקה בכל מקום:
  • 8:48 - 8:51
    בבתי חולים, לטיפול ומניעה,
    בבית, להצטננויות פשוטות,
  • 8:51 - 8:53
    בחוות, כדי לשמור את החיות בריאות,
  • 8:53 - 8:55
    החיידקים התפתחו אבולוציונית.
  • 8:56 - 8:59
    מתוך ההסתערות של האנטיביוטיקה
    שהיתה בכל מקום סביבם,
  • 8:59 - 9:02
    שרדו אותם חיידקים שהצטיינו
    בהסתגלות לסביבה.
  • 9:03 - 9:06
    היום, אנו קוראים להם
    "חיידקים עמידים לריבוי-תרופות".
  • 9:06 - 9:08
    הרשו לי להציג מספר מפחיד.
  • 9:08 - 9:11
    במחקר שנערך לאחרונה ע"י ממשלת בריטניה,
  • 9:11 - 9:13
    ניתנה הערכה שעד 2050,
  • 9:13 - 9:17
    עשרה מיליון בני-אדם עלולים למות בכל שנה
    עקב זיהומים עמידים לריבוי-תרופות.
  • 9:18 - 9:21
    השוו זאת לשמונה מיליון מקרי מוות
    מסרטן לשנה כיום,
  • 9:21 - 9:23
    ותוכלו לראות שזהו מספר מפחיד.
  • 9:24 - 9:27
    אבל החדשות הטובות הן,
    שהפאג'ים נשארו בסביבה.
  • 9:27 - 9:30
    ואני אומר לכם, הם לא מתרשמים
    מעמידות לריבוי-תרופות.
  • 9:30 - 9:31
    (צחוק)
  • 9:31 - 9:37
    הם נהנים עדיין
    מהרג וצייד של חיידקים מסביבנו.
  • 9:38 - 9:41
    והם גם נשארו בררנים,
    שהיום זה ממש דבר טוב.
  • 9:41 - 9:45
    היום, אנו מסוגלים לזהות באופן אמין
    מחולל מחלה (פתוגן) חיידקי
  • 9:45 - 9:47
    שגורם לזיהום בתנאי סביבה רבים.
  • 9:47 - 9:50
    והבררנות שלהם תעזור לנו להמנע
    מכמה מתופעות הלוואי
  • 9:51 - 9:54
    שקשורות בדרך כלל עם
    אנטיביוטיקה רחבת-טווח.
  • 9:55 - 9:58
    אבל אולי החדשות הטובות ביותר הן:
    הם כבר לא יצור בלתי-נראה.
  • 9:58 - 10:00
    אנו יכולים להתבונן בהם.
  • 10:00 - 10:01
    ועשינו זאת יחד מקודם.
  • 10:01 - 10:03
    אנו יכולים לרצף את ה-DNA שלהם.
  • 10:03 - 10:05
    אנו מבינים כיצד הם משתכפלים.
  • 10:05 - 10:07
    ואנו מבינים את המגבלות.
  • 10:07 - 10:08
    אנו נמצאים בנקודה נהדרת
  • 10:08 - 10:12
    עכשיו לפיתוח תרופות חזקות ואמינות
    המבוססות על פאג'ים.
  • 10:12 - 10:14
    וזה מה שקורה ברחבי העולם.
  • 10:14 - 10:17
    יותר מ-10 חברות ביוטכנולוגיה,
    כולל החברה שלנו,
  • 10:17 - 10:21
    מפתחות פתרונות פאג' לטיפול
    בזיהומים חיידקיים אצל בני-אדם.
  • 10:21 - 10:25
    מספר ניסויים קליניים נמצאים
    בתהליך פיתוח באירופה ובארה"ב.
  • 10:26 - 10:28
    לכן אני משוכנע שאנו עומדים על פתחה
  • 10:28 - 10:30
    של רנסנס של טיפולים באמצעות פאג'ים.
  • 10:30 - 10:34
    ועבורי, הדרך הנכונה לתאר את הפאג'
    היא משהו כמו זה:
  • 10:35 - 10:37
    (צחוק)
  • 10:37 - 10:41
    עבורי,
    פאג'ים הם גיבורי-העל להם חיכינו
  • 10:41 - 10:44
    במלחמתנו נגד זיהומים עמידים לריבוי-תרופות.
  • 10:45 - 10:47
    אז בפעם הבאם שאתם חושבים על וירוס,
  • 10:47 - 10:49
    הזכרו בתמונה זאת.
  • 10:49 - 10:52
    אחרי הכל, פאג' עשוי יום אחד
    להציל את חייכם.
  • 10:53 - 10:54
    תודה רבה.
  • 10:54 - 11:00
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך וירוס שנשכח מזמן יכול לעזור לנו לפתור את משבר האניטיביוטיקה
Speaker:
אלכסנדר בֵלקְרֵדי
Description:

לוירוסים יש מוניטין רע -- אבל כמה מהם עשויים יום אחד להציל את חייכם, אומר יזם הביוטכנולוגיה אלכסנדר בֵלְקֵרדי. בהרצאה מרתקת זו, הוא מציג בפנינו את הפאג'ים, וירוסים המצויים בטבע אשר צדים והורגים חיידקים מזיקים בנחישות קטלנית, ומראה איך אורגניזמים אלה שנשכחו, עשויים לספק תקווה חדשה אל מול האיום הגובר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:13

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.