Return to Video

תרגיל בוקר רוחני - כיצד לחיות כנוכחות

  • 0:08 - 0:12
    תרגיל בוקר רוחני
    כיצד לחיות כנוכחות
  • 0:12 - 0:15
    19 באוקטובר 2020
    (עם כתוביות)
  • 0:16 - 0:21
    [מוג'י] כשאתם מתעוררים בבוקר, התיישבו.
  • 0:21 - 0:23
    רק זה.
  • 0:23 - 0:26
    ופשוט שמו לב להוויתכם.
  • 0:26 - 0:30
    לפני שאתם יוצאים החוצה
    ובאים במגע עם העולם.
  • 0:30 - 0:35
    בעודכם בחדר שלכם המיינד כבר במגע עם העולם
  • 0:35 - 0:38
    בצורה של מחשבות, רגשות, שיפוטיות,
  • 0:38 - 0:40
    ותוכניות, השלכות, וכן הלאה.
  • 0:40 - 0:46
    אז שבו בשקט, ופשוט שימו לב.
  • 0:46 - 0:49
    תראו אם אתם יכולים להבחין בהבדל
  • 0:49 - 0:53
    בין האנרגיה של המיינד לבין ההוויה.
  • 0:53 - 0:55
    ההוויה תמיד נמצאת שם קודם.
  • 0:55 - 0:58
    האנרגיה של המיינד
    לא יכולה להתקיים ללא ההכרה.
  • 0:58 - 1:01
    הוויה והכרה זה אותו הדבר.
  • 1:01 - 1:03
    אז שבו בשקט.
  • 1:03 - 1:07
    אל תנסו לעצור את המיינד
    או לעצור את החשיבה.
  • 1:07 - 1:09
    קודם כל תבחינו.
  • 1:09 - 1:12
    זו גישה מאד טבעית.
  • 1:12 - 1:15
    השארו במקום. התבוננו. רק התבוננו.
  • 1:15 - 1:19
    אתם תגידו, 'אהה' אתם עשויים להרגיש כל כך
    [קולות של קרקוש המיינד]
  • 1:19 - 1:22
    אל תסתבכו בזה. אל תיכנסו לזה.
  • 1:22 - 1:24
    רק תבחינו בזה.
  • 1:24 - 1:28
    שימו גם לב למרחב
    שאיננו מבחינים בו.
  • 1:28 - 1:30
    הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב לזה.
  • 1:30 - 1:33
    אף אחד לא שם לב לזה.
  • 1:33 - 1:37
    ובכל זאת, המרחב הזה נמצא כאן
    לפני כל רעש שמופיע.
  • 1:37 - 1:41
    זה כאן במהלך הרעש וזה כאן לאחר שהרעש חולף.
  • 1:41 - 1:43
    שום דבר לא קורה לזה.
  • 1:43 - 1:46
    אז אני אומר, פשוט תנו תשומת לב.
    אל תיצרו שום דבר.
  • 1:46 - 1:49
    רק תשומת לב פשוטה וצלולה.
  • 1:49 - 1:53
    ואז תתחילו לראות את כל ההתרחשויות שבמיינד.
  • 1:53 - 1:55
    וזה כמעט תמיד אישי.
  • 1:55 - 1:59
    'אני צריך לעשות את הדבר הזה ואת
    הדבר ההוא..., 'אוי לא...', פטפוט, פטפוט...
  • 1:59 - 2:02
    זה תמיד אישי. זה התוכן של המיינד.
  • 2:02 - 2:04
    ההוויה אינה אישית.
  • 2:04 - 2:10
    היא כמו חלל, שקט, ושלווה.
    ונוכחות!
  • 2:10 - 2:12
    פשוט נוכחות.
  • 2:12 - 2:15
    במילה אחת, אני יכול להגיד, פשוט 'נוכחות'.
  • 2:15 - 2:17
    נוכחות בלתי אישית.
    נוכחות ללא משוא פנים.
  • 2:17 - 2:21
    שבו עם זה ורק תהיו אחד עם הנוכחות.
  • 2:21 - 2:24
    השארו עם הנוכחות משום שזה הבסיס.
  • 2:24 - 2:29
    המיינד הוא כמו ספינה ללא עוגן, בים סוער.
  • 2:29 - 2:31
    [מדגים ספינה שנסחפת לכל עבר]
  • 2:31 - 2:33
    אבל הנוכחות היא כמו שורש.
  • 2:33 - 2:37
    אני לא יכול לכנות את הנוכחות עוגן,
    בגלל שעוגן הוא דבר פעוט לעומתה.
  • 2:37 - 2:39
    הנוכחות נמצאת בכל מקום!
  • 2:39 - 2:43
    השארו עם זה ואוששו את עצמכם כהוויה
  • 2:43 - 2:46
    פשוט על ידי מתן תשומת לב לזה.
  • 2:46 - 2:50
    ותראו שזה לא מצב המתנה.
  • 2:50 - 2:53
    ההוויה אינה ממתינה למיינד שירגע.
  • 2:53 - 2:56
    היא קבועה, והיא תמיד כאן.
  • 2:56 - 2:59
    יחסית למיינד היא מצב קבוע.
  • 2:59 - 3:02
    ופשוט על ידי שתשבו כך,
  • 3:02 - 3:08
    עם ההבחנה בין המיינד לנוכחות,
  • 3:08 - 3:11
    כבר לא יהיה לכם צורך לנסות לשלוט במיינד.
  • 3:11 - 3:14
    רק מעצם היותכם אחד עם הנוכחות,
  • 3:14 - 3:19
    התוכן של המיינד מתחיל להיחלש מאד,
    להיות חסר משמעות.
  • 3:19 - 3:22
    אם תשארו כאישיות,
  • 3:22 - 3:30
    שהיא מה שנקרא,
  • 3:30 - 3:32
    מעין עצמי שגרתי,
  • 3:32 - 3:35
    אם תשארו כאישיות,
  • 3:35 - 3:39
    אז זהו הדבר שהמיינד מתעסק אתו כל הזמן.
  • 3:39 - 3:41
    [קולות קרקוש]
    ככה.
  • 3:41 - 3:45
    אבל אם תשארו כנוכחות,
    אפילו אם זה מתרחש שם, זה שום דבר בכלל.
  • 3:45 - 3:48
    בגלל שזה ישתנה. זה תמיד משתנה.
  • 3:48 - 3:50
    תמיד יהיו שחקנים חדשים
    על הבמה הזו.
  • 3:50 - 3:54
    אבל כשהעצמי נעשה ער לעצמו,
    זה נפלא.
  • 3:54 - 3:57
    אם תעשו את זה, אפילו לעשר דקות,
  • 3:57 - 3:59
    אתם תתחילו לאהוב את זה כל כך
  • 3:59 - 4:03
    משום שאתם חווים את השלווה
    שהיא באופן טבעי מי שהנכם.
  • 4:03 - 4:06
    אז תנו תשומת לב לזה.
  • 4:06 - 4:09
    גם אם תעשו זאת לזמן קצר,
    עשו זאת בשלמות.
  • 4:09 - 4:12
    אתם תגיעו לנקודה שבה תראו,
  • 4:12 - 4:16
    ' אוקיי' מוג'י אומר,
    'אל תסתבכו עם העניינים של המיינד,
  • 4:16 - 4:20
    אבל זה קשה בגלל שזה מאד מוכר'.
  • 4:20 - 4:24
    זה כמו חברים ותיקים
    שמגיעים אליכם הביתה ודופקים בדלת.
  • 4:24 - 4:26
    ואתם לא אמורים לפתוח.
  • 4:26 - 4:28
    אני אומר, נכון, אתם לא אמורים לפתוח.
  • 4:28 - 4:32
    משום שלמרות שהם חברים ותיקים,
    הם חברים נדושים.
  • 4:32 - 4:35
    הם לא חברים טובים.
  • 4:35 - 4:39
    אל תקבלו דבר כלשהו,
    רק בגלל שהוא מוכר לכם.
  • 4:39 - 4:43
    זה קרה בעבר,
    ואתם כבר מכירים את התרחיש.
  • 4:43 - 4:46
    ברגע שאתם באים במגע עם הדברים
    מעמדת האישיות,
  • 4:46 - 4:50
    קשה מאד להתנתק מזה.
  • 4:50 - 4:54
    אבל אתם מתרגלים את יכולת ההבחנה שלכם.
    אתם מתבוננים.
  • 4:54 - 4:59
    זה לא משהו שאתם צריכים ליצור,
    משום שזו עובדה קיימת.
  • 4:59 - 5:01
    פשוט עוד לא הבחנתם בעובדה הזו.
  • 5:01 - 5:04
    עכשיו אתם צריכים להבחין בעובדה.
  • 5:04 - 5:07
    כשאתם חושבים על עצמכם כ-'אני',
  • 5:07 - 5:12
    מהר מאד המיינד תובע
    את ה-'אני' הזה לעצמו.
  • 5:12 - 5:14
    כאשאנחנו אומרים 'אני'
  • 5:14 - 5:17
    אנחנו כמעט תמיד חושבים 'אני האישיות'.
  • 5:17 - 5:19
    'אני הנני האישיות'.
  • 5:19 - 5:24
    לא המילים עצמן,
    אלא על מה שהן מרמזות.
  • 5:24 - 5:27
    אנחנו חושבים על עצמנו כאישיות.
  • 5:27 - 5:30
    אתם פותחים את הדלת
    ועוזבים את החדר שלכם כאישיות.
  • 5:30 - 5:33
    ברור שאם אתם יוצאים החוצה כאישיות,
  • 5:33 - 5:35
    מין הסתם תפגשו עולם של אישיוּיוֹת.
  • 5:35 - 5:39
    ואתם תתקשרו זה עם זה כאישיות אל אישיות.
  • 5:39 - 5:43
    עזבו את החדר שלכם כנוכחות.
  • 5:43 - 5:45
    עזבו את החדר שלכם כנוכחות.
  • 5:45 - 5:49
    זה המעט שתוכלו לעשות,
    וזה לא לוקח כל כך הרבה זמן.
  • 5:49 - 5:53
    וככל שתתמידו בזה,
  • 5:53 - 5:55
    אתם תראו שזה נעשה טבעי.
  • 5:55 - 5:59
    זה לא שאתם צריכים לתרגל להיות עצמכם,
  • 5:59 - 6:02
    אבל אתם צריכים לתרגל להיות עצמכם,
    אתם מבינים?
  • 6:02 - 6:05
    העצמי שלכם כאן. העצמי האמיתי שלנו כאן.
  • 6:05 - 6:09
    כי אפילו העצמי הכוזב לא יכול להופיע
    מבלי קיומו של העצמי האמיתי.
  • 6:09 - 6:11
    זה כאן.
  • 6:11 - 6:16
    אבל בגלל ההרגל להתחיל מעמדת האישיות,
  • 6:16 - 6:20
    אתם נמצאים כאן, אבל חיים כאילו אתם שם.
  • 6:20 - 6:23
    ואתם פוגשים את העולם משם.
  • 6:23 - 6:26
    לכן אני אומר, שזו המסכה של מי שאתם.
  • 6:26 - 6:31
    אתם מתמודדים עם העולם,
    כשלמעשה העצמי שלכם הוא כאן.
  • 6:31 - 6:37
    אתם חיים כאילו אתם המסכה,
    מבלי להיות מודעים לעצמי שלכם.
  • 6:37 - 6:45
    זהו הדבר העיקרי והחשוב ביותר לזהות.
  • 6:45 - 6:47
    זה הדבר החשוב ביותר!
  • 6:47 - 6:54
    אם אתם רק מיירטים
    את הצרות הקטנות שמגיעות,
  • 6:54 - 6:57
    [מדגים יירוט לעבר צרות שבאות]
  • 6:57 - 7:02
    תצטרכו מחסני תחמושת רבים,
  • 7:02 - 7:06
    משום שעוד ועוד דברים יגיעו.
  • 7:06 - 7:10
    או אם אתם יוצאים לדיג
    עם חוט דיגים בודד וקרס,
  • 7:10 - 7:13
    אולי תצליחו ללכוד דג מדי פעם.
  • 7:13 - 7:18
    אבל מה שאני מדבר עליו
    זה כמו לדוג עם רשת דייגים ענקית
  • 7:18 - 7:21
    שמכסה את האוקיינוס כולו.
  • 7:21 - 7:23
    מדוע אני אומר זאת?
  • 7:23 - 7:29
    עליכם למצוא את האחד
    שהוא הגורם לעולם הזה.
  • 7:29 - 7:32
    ואשר גורם לאישיות הגשמית ולזהות.
  • 7:32 - 7:34
    אתם צריכים למצוא את זה.
  • 7:34 - 7:37
    מדוע? איך תוכלו לזהות אותו?
  • 7:37 - 7:40
    משום שהוא גם נקרא בשם 'אני'
  • 7:40 - 7:45
    זה אחד מהפרדוקסים הגדולים.
  • 7:45 - 7:51
    לכן אני אומר, 'אני' הוא הראשון להופיע.
  • 7:51 - 7:55
    'אני' היא המילה הראשונה בכל שפה.
  • 7:55 - 8:01
    משום שקודם כל מופיעה התחושה 'אני'.
  • 8:01 - 8:05
    ורק אז אתם יכולים לראות אחרים,
    או את זה ואת ההוא.
  • 8:05 - 8:09
    משום שה-'אני' הזה הוא הסובייקט
    אשר חווה את התחושה 'אני'.
  • 8:09 - 8:13
    אבל עלינו להבין מה המשמעות של 'אני'
  • 8:13 - 8:17
    כי כמו שאמרתי קודם, אלוהים אומר 'אני',
  • 8:17 - 8:20
    אבל גם האגו אומר 'אני',
  • 8:20 - 8:23
    ואפילו השטן אומר 'אני'.
  • 8:23 - 8:25
    אז זה אותו הדבר?
  • 8:25 - 8:27
    אתם צריכים להבחין בהבדל.
  • 8:27 - 8:32
    ה-'אני' של האישיות הוא הגורם המרכזי,
  • 8:32 - 8:35
    'אני' משמעו,
    'אני הגוף'.
  • 8:35 - 8:40
    אתם לא מודעים לזה,
    אבל אנחנו מקשרים את זה באופן אינסטינקטיבי.
  • 8:40 - 8:43
    כאשר אתם רואים את הגוף אתם אומרים
    'אני הגוף הזה, זה מי שאני'.
  • 8:43 - 8:48
    'אני הגוף שלי',
    ואז 'אני ההתניות שלי'.
  • 8:48 - 8:50
    ואז התניות נוספות מגיעות.
  • 8:50 - 8:53
    כך האישיות נולדת.
  • 8:53 - 8:56
    האישיות לא נולדה יחד עם הגוף.
  • 8:56 - 8:58
    האישיות נולדת עם האמונה,
  • 8:58 - 9:03
    'אני הגוף ואני ההתניות שלי'.
  • 9:03 - 9:06
    כשהאמונה הזו נולדת, האישיות מופיעה.
  • 9:06 - 9:11
    אבל ההכרה נמצאת כאן לפני שהאישיות מופיעה.
  • 9:11 - 9:16
    [מוג'י] האם אני אומר יותר מדי דברים?
    [קולות מהסנגהה] לא.
  • 9:16 - 9:23
    [מוג'י] אז כשאתם מתחילים לשבור
    את האנרגיה של ההרגל,
  • 9:23 - 9:30
    שזה לחשוב על עצמכם מיד כעל 'אני האישיות'
  • 9:30 - 9:33
    ואז אתם עשויים להמשיך לחשוב כל היום,
    'אני האישיות'.
  • 9:33 - 9:36
    מנסים לפתור את כל הבעיות
  • 9:36 - 9:39
    של 'אני האישיות, אני הגוף'.
  • 9:39 - 9:42
    לכן אני אומר,
    כשאתם מתעוררים בבוקר,
  • 9:42 - 9:46
    שבו מעט בשקט,
  • 9:46 - 9:49
    והתבוננו בתחושת העצמי שלכם,
  • 9:49 - 9:55
    שזה אומר להתבונן במיינד
    ובתחושת ההוויה,
  • 9:55 - 9:58
    והבחינו בהבדל ביניהם.
  • 9:58 - 10:02
    המיינד יהיה [קולות פטפוט]
    עם איכות אישית כלשהי.
  • 10:02 - 10:05
    ההוויה אינה אישית.
  • 10:05 - 10:08
    הוויה דומה לחלל.
  • 10:08 - 10:10
    מבפנים ומבחוץ, זה כמו חלל.
  • 10:10 - 10:14
    מיינד הוא כמו אישיות בגלל הרעש שבו.
  • 10:14 - 10:16
    וכוונה, ורגש,
  • 10:16 - 10:20
    תכניות, היאחזויות, ותשוקות,
    כל ההיסטוריה הזו.
  • 10:20 - 10:23
    אז אתם מודעים לרעש.
  • 10:23 - 10:28
    אז הפעם, אל תחברו לזה.
  • 10:28 - 10:30
    רק תהיו מודעים לזה.
  • 10:30 - 10:34
    אם תחברו לרעש,
    אתם תגידו, 'בבקשה עזור לי להיפטר מזה'.
  • 10:34 - 10:37
    לא. מספיק רק שתהיו מודעים. היו מודעים.
  • 10:37 - 10:39
    ובאותו זמן היו מודעים גם,
  • 10:39 - 10:45
    למרחב ההוויה, למרחב הנוכחות.
  • 10:45 - 10:50
    ואתם תראו שהנוכחות דוממת,
    המיינד הוא תנועה.
  • 10:50 - 10:53
    השארו במרחב הדומם.
  • 10:53 - 10:56
    אתם לא צריכים להפוך להיות דבר-מה.
  • 10:56 - 10:58
    זה כבר כאן!
  • 10:58 - 11:00
    אתם כבר מתבוננים מתוך הדממה.
  • 11:00 - 11:02
    לכן כשאני אומר תהיו אפס,
  • 11:02 - 11:08
    המשמעות של אפס היא ריקות, העצמי.
    השארו כך.
  • 11:08 - 11:12
    אם תשבו כך במשך חמש, שבע דקות,
    או עשר דקות אם תרצו,
  • 11:12 - 11:16
    אלה יהיו עשר הדקות הטובות ביותר
    שתבלו עם עצמכם.
  • 11:19 - 11:22
    כל הזכויות שמורות © 2020 למוג'י מדיה בע"מ
  • 11:22 - 11:25
    אין לשכפל חלק כלשהו מההקלטה זו
  • 11:25 - 11:27
    ללא הסכמה המפורשת של מוג'י מדיה בע"מ.
Title:
תרגיל בוקר רוחני - כיצד לחיות כנוכחות
Description:

סטסנג שבועי
https://mooji.tv/satsang-of-the-week

מוג'י באבא חולק עצה מעשית ופשוטה מאד, כיצד להתחיל את היום כשאנו מבוססים בהוויה.
'אני לא אומר את הדברים האלה כדי שהמיינד ילמד אותם, אלא כדי שהמיינד יתמוסס כתוצאה מהם.
השארו עם ההוויה, אלה יהיו עשר הדקות הטובות ביותר שתבלו עם עצמכם'.

מוג'י סנגהה , פורטוגל
19 באוקטובר 2020
more » « less
Video Language:
English
Duration:
11:33

Hebrew subtitles

Incomplete

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.