העולם זקוק לכל מיני מוחות
-
0:00 - 0:02חושבני שקודם כל אספר מעט
-
0:02 - 0:04מהו בדיוק אוטיזם.
-
0:04 - 0:07האוטיזם הוא רצף גדול מאד,
-
0:07 - 0:10החל מהדרגה החמורה ביותר,
הילד שנותר לא-מילולי, -
0:10 - 0:13ועד למדענים ולמהנדסים המבריקים.
-
0:13 - 0:15ואני למעשה מרגישה כאן בבית.
-
0:15 - 0:17כי יש כאן המון גנטיקה אוטיסטית.
-
0:17 - 0:18(צחוק)
-
0:18 - 0:19לא יהיו לכם...
-
0:19 - 0:23(מחיאות כפיים)
-
0:23 - 0:25מדובר בקצף של תכונות.
-
0:25 - 0:28מתי 'חנון' נחשב
-
0:28 - 0:31לבעל תסמונת אספרגר,
שהיא אוטיזם קל ביותר? -
0:31 - 0:35הרי איינשטיין ומוצרט וטסלה,
היו כנראה כולם מאובחנים -
0:35 - 0:37כיום על הספקטרום האוטיסטי.
-
0:37 - 0:41ואחד הדברים שבאמת יעסיקו אותי הוא
-
0:41 - 0:45להפוך את הילדים האלה לממציאים
הבאים בתחום האנרגיה. -
0:46 - 0:48ביל גייטס דיבר על כך הבוקר.
-
0:48 - 0:51[כדי להבין אוטיזם, בעלי-חיים ואמנות
יש להתרחק מהמילה המדוברת] -
0:51 - 0:53אם ברצונכם להבין אוטיזם ובעלי חיים
-
0:53 - 0:55אני רוצה לספר לכם
על דרכי חשיבה אחרות. -
0:55 - 0:58צריך להתרחק מן השפה המילולית.
-
0:58 - 1:00אני חושבת בתמונות.
-
1:00 - 1:02אינני חושבת בעזרת השפה.
-
1:03 - 1:05העניין עם המוח האוטיסטי הוא
-
1:05 - 1:08שהוא מתייחס לפרטים.
-
1:08 - 1:12הנה מבחן שבו יש לזהות
את האותיות הגדולות או את הקטנות. -
1:12 - 1:16והמוח האוטיסטי בוחר מהר יותר
את האותיות הקטנות. -
1:17 - 1:20העניין הוא שהמוח הרגיל מתעלם מהפרטים.
-
1:20 - 1:23אך כשבונים גשר,
הפרטים חשובים למדי, -
1:23 - 1:25כי אם מתעלמים מהפרטים הוא יתמוטט.
-
1:25 - 1:28ואחת מדאגותי הגדולות כיום
לגבי ענייני מדיניות רבים -
1:28 - 1:30היא שהדברים נעשים מופשטים מדי.
-
1:30 - 1:34אנשים הולכים ומתרחקים
מעשיית דברים במו-ידיהם. -
1:34 - 1:38מדאיג אותי מאד שבתי-ספר רבים
ביטלו את השיעורים המעשיים, -
1:38 - 1:42כי אמנות ותחומים דומים
הם אלה בהם הצטיינתי. -
1:42 - 1:44אז בעבודתי עם בקר,
-
1:44 - 1:47זיהיתי הרבה דברים קטנים
שרוב האנשים לא רואים -
1:47 - 1:49ואשר גורמים לבקר להירתע, לדוגמה,
-
1:49 - 1:52הדגל הזה, שמתנופף
ממש מול המתקן הווטרינרי. -
1:52 - 1:55חצר ההאכלה הזו כמעט הפילה
את כל המתקן הוטרינרי, -
1:55 - 1:57והיה צריך רק לסלק את הדגל.
-
1:57 - 2:00תנועה מהירה, ניגודיות.
-
2:00 - 2:03בתחילת שנות ה-70, כשהתחלתי,
נכנסתי ממש לתוך המשפכים, -
2:03 - 2:04כדי לראות מה רואות הפרות.
-
2:04 - 2:07חשבו שאני מטורפת.
מעיל על הגדר גרם להן להירתע. -
2:07 - 2:10צללים גרמו להן להירתע,
צינור על הריצפה. -
2:10 - 2:12אנשים לא שמו לב לדברים האלה,
-
2:12 - 2:14שרשרת תלויה,
-
2:14 - 2:16ובסרט רואים את זה טוב מאד.
-
2:16 - 2:20למעשה, אהבתי איך שבסרט
שיחזרו את כל הפרוייקטים שלי. -
2:20 - 2:21זהו ההיבט החנוני.
-
2:21 - 2:23גם הציורים שלי זכו לככב בסרט.
-
2:23 - 2:27ושמו הוא באמת "טמפל גרנדין"
ולא "חשיבה בתמונות". -
2:27 - 2:31אז מהי חשיבה בתמונות?
אלו ממש סרטים בתוך הראש. -
2:31 - 2:34המוח שלי פועל
כמו ש"גוגל" מחפש תמונות. -
2:34 - 2:36כשהייתי קטנה לא ידעתי
שהחשיבה שלי שונה. -
2:36 - 2:38חשבתי שכולם חושבים בתמונות.
-
2:38 - 2:40וכשכתבתי את ספרי, "חשיבה בתמונות",
-
2:40 - 2:43התחלתי לראיין אנשים בנוגע לדרך חשיבתם,
-
2:43 - 2:46והזדעזעתי לגלות שאופן החשיבה שלי
כל-כך שונה. -
2:46 - 2:49למשל, אם אומר,
"חישבו על צריח כנסיה", -
2:49 - 2:51מרבית האנשים יראו מעין צריח כללי שכזה.
-
2:51 - 2:53אולי זה לא נכון ליושבים כאן
-
2:53 - 2:57אבל זה יקרה בהמון מקומות.
-
2:57 - 2:59אני רואה רק תמונות ספציפיות
-
2:59 - 3:01הם מבזיקות בזכרוני,
-
3:01 - 3:03ממש כמו תמונות ב"גוגל".
-
3:03 - 3:05ובסרט שלי יש סצינה נהדרת,
-
3:05 - 3:07שבה נאמרת המילה "נעל",
-
3:07 - 3:11והמון נעליים משנות ה-50 וה-60
קופצות ומופיעות בדמיוני. -
3:12 - 3:16אוקיי. זאת כנסיית ילדותי. בדיוק זו.
והנה עוד. פורט קולינס. -
3:16 - 3:18מה עם כנסיות מפורסמות?
-
3:18 - 3:21והן כאילו מופיעות, בערך ככה.
-
3:21 - 3:24מהר מאד. כמו תמונות ב"גוגל".
-
3:24 - 3:26והן מופיעות אחת אחת.
-
3:26 - 3:29ואני חושבת, אולי אעשה שיירד שלג,
-
3:29 - 3:30או שתהיה סופת רעמים,
-
3:30 - 3:33ואני יכולה להחזיק בהם
ולהפוך אותן לסרטים. -
3:33 - 3:36לחשיבה ויזואלית היה ערך עצום
-
3:36 - 3:39בעבודתי בתכנון מתקנים לטיפול בבקר.
-
3:39 - 3:41ועבדתי קשה מאד כדי לשפר
-
3:41 - 3:43את היחס לבקר במפעלי השחיטה.
-
3:43 - 3:46לא אציג את השיקופיות המבחילות של השחיטה.
-
3:46 - 3:48העליתי כאלה ל"יו-טיוב",
אם תרצו לראות. -
3:49 - 3:52אך אחד הדברים שיכולתי לעשות
בעבודת התכנון שלי, -
3:52 - 3:56הוא לבצע הרצת-מבחן במוחי
לפריט ציוד כלשהו, -
3:56 - 3:59ממש כמו מערכת ממוחשבת
של מציאות מדומה. -
3:59 - 4:04וזהו מראה מהאוויר של שיחזור
אחד הפרוייקטים שלי לצורך הסרט. -
4:04 - 4:06זה היה כזה מעולה.
-
4:06 - 4:12והיו הרבה טיפוסי אספרגר ואוטיסטים
שעבדו גם הם באתר ההסרטה. -
4:12 - 4:13(צחוק)
-
4:13 - 4:16אך משהו שבאמת מדאיג אותי
הוא השאלה, -
4:16 - 4:19לאן פונות כיום הגרסאות
הצעירות יותר של הנערים האלה. -
4:19 - 4:23הם לא מגיעים לעמק הסיליקון,
ששם מקומם. -
4:23 - 4:25(צחוק)
-
4:25 - 4:30(מחיאות כפיים)
-
4:30 - 4:33אחד הדברים שלמדתי מוקדם מאד,
כי לא הייתי חברותית, -
4:33 - 4:37הוא שעלי למכור את עבודתי,
ולא את עצמי. -
4:37 - 4:40והדרך בה אני מוכרת עבודות
שקשורות בבעלי חיים -
4:40 - 4:42היא שאני מציגה את שרטוטי,
תמונות של דברים. -
4:42 - 4:44מה שעוד עזר לי, כילדה קטנה,
-
4:44 - 4:46הוא שבשנות ה-50 לימדו אותנו נימוסים.
-
4:46 - 4:50לימדו אותנו שאסור לגנוב סחורה מהמדפים
בחנות ולפזר אותה סביב. -
4:51 - 4:53כשילדים מגיעים לכיתה ד' או ה',
-
4:53 - 4:56אפשר לראות שהילד הזה
עתיד לחשוב ויזואלית, -
4:56 - 4:58הוא מצייר בפרספקטיבה.
-
4:58 - 5:00אני רוצה להדגיש
שלא כל ילד אוטיסטי -
5:00 - 5:02עתיד להיות חושב ויזואלי.
-
5:02 - 5:06את סריקת המוח הזו
עשו לי לפני כמה שנים, -
5:06 - 5:10ונהגתי להתלוצץ שיש לי
שדירת אינטרנט ענקית -
5:10 - 5:12שמגיעה עד למרכז הראייה
בקליפת המוח שלי. -
5:12 - 5:14זוהי הדמיה של מסילות העצבים במוח.
-
5:14 - 5:18ושדירת האינטרנט הרחבה שלי
כפולה בגודלה יחסית לקבוצת הביקורת. -
5:18 - 5:20הקווים האדומים מייצגים אותי,
-
5:20 - 5:24והכחולים - של קבוצת הביקורת המקבילה
מבחינת מין וגיל. -
5:24 - 5:26וכאן יש לי קו ענק.
-
5:26 - 5:31ובקבוצת הביקורת, בכחול,
זה ממש קטן. -
5:32 - 5:35וחלק מהמחקרים מוכיחים כעת
-
5:35 - 5:38שרוב החשיבה של מי שבספקטרום הזה
נעשית במרכז הראיה הראשוני. -
5:38 - 5:41העניין הוא שחשיבה ויזואלית
היא רק סוג מוח אחד. -
5:41 - 5:44עליכם להבין שהמוח האוטיסטי
נוטה להיות מוח מומחה. -
5:44 - 5:48טוב בדבר אחד, גרוע בדבר אחר.
-
5:48 - 5:50ואני הייתי גרועה באלגברה.
-
5:50 - 5:53לא הירשו לי ללמוד הנדסה
או טריגונומטריה. טעות עצומה. -
5:53 - 5:55אני מגלה ילדים רבים
שצריכים לדלג על אלגברה. -
5:55 - 5:57להמשיך ישר להנדסה וטריגונומטריה.
-
5:57 - 6:00סוג נוסף הוא המוח שחושב בתבניות.
-
6:00 - 6:04עוד יותר מופשט.
אלה המהנדסים, מתכנתי המחשבים. -
6:04 - 6:05הנה חשיבה תבניתית.
-
6:05 - 6:08גמל שלמה הזה
עשוי מגליון-נייר יחיד, -
6:08 - 6:10ללא נייר דבק, ללא גזירות.
-
6:10 - 6:13וברקע רואים את תבנית הקיפול שלו.
-
6:13 - 6:15הנה סוגי החשיבה,
-
6:15 - 6:18חושבים ויזואליים בצילומים ריאליסטיים,
כמוני. -
6:18 - 6:22חושבים תבניתיים:
מוחות מוזיקליים ומוחות מתמטיים. -
6:22 - 6:24לחלקם יש לפעמים קשיי קריאה.
-
6:24 - 6:29תמצאו בעיות כאלה גם
אצל ילדים דיסלקטיים. -
6:29 - 6:31תגלו שיש סוגי מוחות שונים.
-
6:31 - 6:35וישנו גם המוח המילולי.
אלה מכירים כל עובדה על כל דבר. -
6:35 - 6:37דבר נוסף הוא הנושא התחושתי.
-
6:37 - 6:40הייתי מוטרדת מאד לגבי
ענידת האביזר הזה על פני. -
6:40 - 6:43ולכן הגעתי חצי שעה מוקדם יותר
-
6:43 - 6:45כדי שירכיבו לי אותו
ושאוכל קצת להתרגל אליו. -
6:45 - 6:48הם כופפו לי אותו
כדי שלא יפגע לי בסנטר. -
6:48 - 6:51אך תחושתיות זו בעיה.
יש ילדים שרגישים לאור ניאון, -
6:51 - 6:54לאחרים יש בעיות של רגישות לצלילים;
-
6:54 - 6:57זה משתנה.
-
6:57 - 7:01החשיבה הוויזואלית נתנה לי המון תובנות
-
7:01 - 7:03לגבי מוחו של בעל החיים.
-
7:03 - 7:06חישבו על כך:
חיה חושבת בתחושות, -
7:06 - 7:10לא בצורה מילולית.
היא חושבת בתמונות. -
7:10 - 7:13היא חושבת בצלילים, בריחות.
-
7:13 - 7:16חישבו כמה מידע מצוי
על ברז כיבוי-האש ברחובכם. -
7:16 - 7:19היא יודעת מי היה שם, ומתי,
-
7:19 - 7:22ואם זה ידיד או אויב,
או מישהו שאפשר להזדווג איתו. -
7:22 - 7:25יש טונות של מידע
על ברז הכיבוי ההוא. -
7:25 - 7:29וזהו מידע מפורט ביותר.
-
7:29 - 7:33וההתבוננות בסוג זה של פרטים
נתנה לי הבנה מעמיקה בבעלי חיים. -
7:33 - 7:37מוח החיה, והמוח שלי
-
7:37 - 7:41מסדרים מידע מבוסס-תחושות
לפי קטגוריות. -
7:42 - 7:45אדם על סוס
ואדם על הקרקע -
7:45 - 7:47נתפסים כשני דברים שונים לחלוטין.
-
7:47 - 7:50יכול להיות לכם לכם סוס
שרוכבו התעלל בו. -
7:50 - 7:52הווטרינר יחשוב שהכל בסדר,
-
7:52 - 7:55וכך גם המפרזל.
אבל אי-אפשר לרכב עליו. -
7:55 - 7:58ואילו סוס אחר,
שהמפרזל אולי היכה אותו, -
7:58 - 8:00והוא יתנהג איום ונורא
לכל מה שנמצא על הקרקע, -
8:00 - 8:04אל הווטרינר,
אבל ניתן לרכב עליו. -
8:04 - 8:05כך גם הבקר.
-
8:05 - 8:07גבר על סוס,
-
8:07 - 8:09גבר שהולך ברגל - שני דברים שונים.
-
8:09 - 8:11זו הרי כבר תמונה אחרת.
-
8:11 - 8:14אני רוצה שתחשבו כמה זה ספציפי.
-
8:15 - 8:18והיכולת הזו,
לסווג מידע לפי קטגוריות, -
8:18 - 8:21מצאתי שהרבה אנשים
לא מאד טובים בזה. -
8:21 - 8:23למשל, כשאני בשטח, מתקנת ציוד
-
8:23 - 8:25או פותרת בעיות במפעל,
-
8:25 - 8:29הם כנראה לא מסוגלים לסווג:
"יש לי בעיה בהכשרת אנשים -
8:29 - 8:32"או יש לי בעיה בציוד?"
-
8:32 - 8:35במלים אחרות, לסווג בעיות בציוד
להבדיל מבעיות כוח-אדם. -
8:35 - 8:39אני מוצאת שאנשים רבים מתקשים בזה.
-
8:39 - 8:41נניח שסיווגתי את הבעיה
כבעיית ציוד: -
8:41 - 8:44האם זו בעיה קטנה,
משהו פשוט שאני יכולה לתקן? -
8:44 - 8:46או שכל תכנון המערכת שגוי?
-
8:46 - 8:49לאנשים קשה לעשות הבחנות כאלה.
-
8:49 - 8:51ניקח משהו כמו
-
8:51 - 8:53פתרון בעיות לצורך
שיפור בטיחות התעבורה האווירית. -
8:53 - 8:57כן, אני נוסעת מתמידה.
אני טסה המון, -
8:58 - 9:00ואם הייתי חברה באיגוד הטיסות הפדרלי,
-
9:00 - 9:04מה הייתי מרבה לבדוק מקרוב?
-
9:04 - 9:06את זנבות המטוסים.
-
9:06 - 9:09חמש התרסקויות קטלניות
ב-20 השנים האחרונות -
9:09 - 9:14שבהן הזנב התפרק
או שמערכת ההיגוי שבזנב התקלקלה. -
9:15 - 9:17הזנבות שלהם. קל ופשוט.
-
9:17 - 9:21וכשהטייסים בודקים מסביב למטוס,
הם לא רואים את מה שיש בתוך הזנב. -
9:21 - 9:23עכשיו, כשאני חושבת על זה,
-
9:23 - 9:26אני בעצם מחלצת
את כל המידע הספציפי הזה. -
9:26 - 9:29זה ספציפי. החשיבה שלי היא
מלמטה כלפי מעלה. -
9:29 - 9:33אני לוקחת ומצרפת את כל
הפיסות הקטנות כמו בחידת תצרף. -
9:33 - 9:36אז הנה הסוס שפחד פחד-מוות
מכובעי בוקרים שחורים. -
9:37 - 9:39התעלל בו מישהו שחבש כובע בוקרים שחור.
-
9:39 - 9:42עם כובעי-בוקרים לבנים
לא היתה לו בעיה. -
9:42 - 9:49העניין הוא שהעולם עתיד להזדקק
לכל מיני מוחות שפועלים בצוותא. -
9:49 - 9:52עלינו להשקיע בפיתוח
כל סוגי המוחות האלה. -
9:52 - 9:57ומה שממש משגע אותי
כשאני נוסעת לערוך מפגשי אוטיסטים, -
9:57 - 10:00הוא שאני פוגשת
המון ילדים חנוניים וחכמים. -
10:00 - 10:03והם לא הכי חברותיים,
-
10:03 - 10:05ואיש איננו עושה משהו
כדי לפתח את העניין שלהם -
10:05 - 10:07במשהו כמו מדע.
-
10:07 - 10:10וזה מביא אותי למורה שלי למדעים.
-
10:10 - 10:13המורה שלי למדעים
מוצג נפלא בסרט הזה. -
10:13 - 10:15בתיכון הייתי תלמידה טיפשה.
-
10:15 - 10:18בכלל לא התייחסתי ללימודים,
-
10:18 - 10:21עד שיעור המדעים של מר קרלוק.
-
10:21 - 10:24זהו ד"ר קרלוק שבסרט.
-
10:24 - 10:27והוא הציב לי אתגר
-
10:27 - 10:30להתמצא בחדר מלא אשליות אופטיות.
-
10:30 - 10:34זה מעלה את הנושא שצריך
להראות לילדים דברים מעניינים. -
10:34 - 10:37חשבתי שאחד הדברים
ש-TED צריכה לעשות -
10:37 - 10:40הוא לספר בכל בתי הספר
על ההרצאות הנהדרות של TED, -
10:40 - 10:42ויש גם המון דברים נהדרים באינטרנט,
-
10:42 - 10:44שיכולים להדליק את הילדים.
-
10:44 - 10:47כי אני רואה המון ילדים חנונים כאלה,
-
10:47 - 10:50והמורים במערב התיכון,
ובחלקים אחרים של הארץ, -
10:50 - 10:52כשמתרחקים מאזורי ההיי-טק,
-
10:52 - 10:54הם לא יודעים מה לעשות
עם הילדים האלה. -
10:54 - 10:56והם לא עובדים נכון.
-
10:56 - 10:58העניין הוא שאפשר לעצב מוח
-
10:58 - 11:01כך שיהיה יותר חושב וקוגניטיבי,
-
11:01 - 11:04או לחווט אותו כמוח חברתי יותר.
-
11:04 - 11:06וחלק מהמחקרים היום מראים שבאוטיזם,
-
11:06 - 11:09יש אולי עודף חיווט כאן מאחור,
במוח המבריק, -
11:09 - 11:12ופה אנו מאבדים
כמה מעגלים חברתיים. -
11:12 - 11:15זה מעין סחר חליפין
בין חשיבה לחברתיות. -
11:15 - 11:17ואז אפשר להגיע לנקודה
שבה זה כה חמור -
11:17 - 11:20עד שאותו אדם עתיד להיות לא-מילולי.
-
11:20 - 11:22במוח האנושי הנורמלי,
-
11:22 - 11:25השפה מכסה על החשיבה הויזואלית
שמשותפת לנו ולחיות. -
11:25 - 11:28זאת יצירה של ד"ר ברוס מילר.
-
11:28 - 11:31הוא חקר חולי אלצהיימר
-
11:31 - 11:33שסבלו מדמנציה של אונת הרקה הקדמית.
-
11:33 - 11:36והדמנציה איכלה את חלקי השפה של המוח.
-
11:36 - 11:41ואת זה צייר אדם שפעם הרכיב
מערכות שמע במכוניות. -
11:41 - 11:45נכון שוואן-גוך לא מבין כלום בפיזיקה,
-
11:45 - 11:49אבל נראה לי מעניין מאד
שמחקר מסוים הוכיח -
11:49 - 11:51שתבניות המערבולות בציור הזה
-
11:51 - 11:54מתנהגות לפי דגם סטטיסטי של מערבולת.
-
11:54 - 11:56מה שמעלה את כל הרעיון המעניין
-
11:56 - 11:58שאולי משהו מהתבניות המתמטיות האלה
-
11:58 - 12:00נמצא בתוך ראשנו.
-
12:00 - 12:03ובנושא "וולפראם", ניהלתי רשימות
-
12:03 - 12:06וכתבתי את כל מילות החיפוש
שיכולתי להשתמש בהן -
12:06 - 12:10כי נראה לי שזה יימשך
בהרצאותי על האוטיזם. -
12:10 - 12:12אנו חייבים להראות לילדים האלה
דברים מעניינים. -
12:12 - 12:16אבל מבטלים את לימודי
הכרת הרכב, השרטוט, והאמנות. -
12:16 - 12:19ואמנות הרי היתה
התחום הכי טוב שלי בביה"ס. -
12:19 - 12:21עלינו לחשוב על כל סוגי המוחות השונים הללו.
-
12:21 - 12:24ובהחלט לעבוד עם כל סוגי
המוחות השונים הללו. -
12:24 - 12:30כי אנו עתידים בהחלט להזדקק
לסוגי אנשים כאלה בעתיד. -
12:30 - 12:32בואו נדבר על מקומות עבודה.
-
12:32 - 12:34אז המורה שלי למדעים הכריח אותי ללמוד
-
12:34 - 12:37כי הייתי טיפשה שלא רוצה ללמוד.
-
12:37 - 12:39אבל אתם יודעים מה?
רכשתי נסיון עבודה. -
12:39 - 12:42אני רואה יותר מדי ילדים חכמים
שלא למדו דברים בסיסיים, -
12:42 - 12:43כמו איך להתייצב בזמן.
-
12:43 - 12:45את זה לימדו אותי כשהייתי בת שמונה.
-
12:45 - 12:48ונימוסי שולחן במסיבות יום ראשון אצל סבתא.
-
12:48 - 12:51את זה לימדו אותי
כשהייתי מאד מאד צעירה. -
12:51 - 12:56כשהייתי בת 13 היתה לי עבודה
אצל תופרת שמלות ומכרתי בגדים. -
12:56 - 12:59עשיתי התמחויות בקולג'.
-
12:59 - 13:02בניתי דברים.
-
13:02 - 13:05והיה עלי גם ללמוד לבצע מטלות.
-
13:05 - 13:09כשהייתי קטנה רציתי רק לצייר סוסים.
-
13:09 - 13:11אימי אמרה,
"בואי נצייר משהו אחר." -
13:11 - 13:13הם חייבים ללמוד לעשות משהו אחר.
-
13:13 - 13:15נניח שהילד מקובע על לגו.
-
13:15 - 13:18הבה נגרום לו לעבוד על בניית דברים שונים.
-
13:18 - 13:22העניין עם המוח האוטיסטי
הוא נטייתו להתקבע. -
13:22 - 13:24נניח שהילד אוהב מכוניות מרוץ,
-
13:24 - 13:26אז בואו ננצל את זה
כדי ללמוד מתמטיקה. -
13:26 - 13:29הבה נראה כמה זמן לוקח
למכונית מרוץ לעבור מרחק מסוים. -
13:29 - 13:33במלים אחרות, לנצל את הקיבעון
-
13:33 - 13:36כדי לתת לילד מוטיבציה.
זה אחד הדברים שעלינו לעשות. -
13:36 - 13:39ממש נמאס לי כשהמורים,
-
13:39 - 13:42במיוחד כשמתרחקים מחלק הארץ הזה,
-
13:42 - 13:44לא יודעים מה לעשות
עם הילדים החכמים האלה. -
13:44 - 13:46זה ממש משגע אותי.
-
13:46 - 13:48במה יוכלו לעסוק
החושבים הויזואליים כשיגדלו? -
13:48 - 13:51הם יוכלו לעסוק בעיצוב גרפי,
כל מיני דברים עם מחשבים, -
13:51 - 13:55צילום, עיצוב תעשייתי.
-
13:56 - 14:01החושבים התבניתיים, אלה עתידים להיות
המתמטיקאים ומהנדסי התוכנה שלכם. -
14:01 - 14:05מתכנתי המחשבים שלכם, כל התפקידים האלה.
-
14:05 - 14:08וישנם מוחות המלים.
אלה יהיו עיתונאים נהדרים. -
14:08 - 14:11וגם שחקני תיאטרון ממש טובים.
-
14:11 - 14:15כי העניין עם זה שאני אוטיסטית
הוא שהיה עלי ללמוד כישורים חברתיים -
14:15 - 14:16כמו תפקיד בהצגה.
-
14:16 - 14:19זה די דומה.
צריך פשוט ללמוד את זה. -
14:19 - 14:22ואנו חייבים לעבוד עם התלמידים האלה.
-
14:22 - 14:24וזה מעלה את נושא המורים הרוחניים.
-
14:24 - 14:27המורה שלי למדעים לא היה מורה מוסמך.
-
14:27 - 14:29הוא היה מדען חלל בנאס"א.
-
14:29 - 14:31כמה מדינות הגיעו כעת לשלב שבו,
-
14:31 - 14:33אם יש לך תואר בביולוגיה או בכימיה,
-
14:33 - 14:36אתה רשאי לבוא לביה"ס
וללמד ביולוגיה או כימיה. -
14:36 - 14:38עלינו לעשות זאת.
-
14:38 - 14:40כי מה שאני מבחינה בו
-
14:40 - 14:42הוא שהמורים הטובים
של רבים מהילדים האלה, -
14:42 - 14:44נמצאים בקולג'ים הקהילתיים.
-
14:44 - 14:47עלינו להביא כמה מהמורים
הטובים האלה לתיכון. -
14:47 - 14:50ועוד דבר, שעשוי להיות
מאד מאד מאד מוצלח -
14:51 - 14:55הוא שיש רבים שאולי
פרשו לגמלאות מתעשיית התוכנה, -
14:55 - 14:57והם מסוגלים ללמד ילדים.
-
14:57 - 14:59ולא משנה אם ילמדו אותם דברים ישנים,
-
14:59 - 15:02כי בכך הם ידליקו את הניצוץ.
-
15:02 - 15:05צריך להדליק את הילד.
-
15:05 - 15:08ואחרי שנדלק, הוא כבר ילמד
את כל הדברים החדשים. -
15:08 - 15:10מורים רוחניים הם ממש צורך חיוני.
-
15:10 - 15:12אינני יכולה להדגיש מספיק
-
15:12 - 15:15מה שהמורה שלי למדעים עשה למעני.
-
15:15 - 15:18ועלינו להשתמש בהם, להעסיק אותם.
-
15:18 - 15:21ואם אתם מביאים אותם
להתמחויות בחברות שלכם, -
15:21 - 15:23העניין עם אוטיזם,
עם מוח מסוג אספרגר, -
15:23 - 15:26הוא שצריך לתת מטלה ספציפית.
לא סתם לומר, "תעצב תוכנה חדשה". -
15:26 - 15:28צריך לומר להם משהו
הרבה יותר ספציפי. -
15:28 - 15:33"אנו בונים תוכנה עבור טלפון,
היא צריכה לעשות משהו מסוים -
15:33 - 15:35"והיא יכולה להשתמש רק
בכך-וכך זכרון." -
15:35 - 15:37זה סוג הספציפיות הרצוי.
-
15:37 - 15:39טוב, זהו סוף ההרצאה שלי.
-
15:39 - 15:41ואני רק רוצה להודות לכולכם על שבאתם.
-
15:41 - 15:43נהדר להיות כאן.
-
15:43 - 15:53(מחיאות כפיים)
-
15:57 - 15:58יש לך שאלה אלי? בסדר.
-
15:58 - 15:59(מחיאות כפיים)
-
15:59 - 16:03כריס אנדרסון: תודה רבה לך על ההרצאה.
-
16:03 - 16:05כתבת פעם, ואני אוהב את הציטטה הזו,
-
16:05 - 16:10"אם ע"י קסם כלשהו,
האוטיזם היה חולף מן העולם, -
16:10 - 16:13"בני האדם עדיין היו
יושבים בצוותא סביב המדורה -
16:13 - 16:15"בפתח המערה."
-
16:15 - 16:17טמפל גרנדין: וכי מי יצר
את כידון האבן הראשון? -
16:17 - 16:20זה עם האספרגר.
ואילו נפטרנו מכל הגנטיקה האוטיסטית -
16:20 - 16:22לא יהיה יותר עמק הסיליקון.
-
16:22 - 16:24ומשבר האנרגיה לא ייפתר.
-
16:24 - 16:27(מחיאות כפיים)
-
16:27 - 16:29כ"א: אז יש לי עוד כמה שאלות.
-
16:29 - 16:31ואם אחת מהן לא תהיה הולמת,
-
16:31 - 16:33אימרי רק, "השאלה הבאה".
-
16:33 - 16:35אבל אם יש כאן מישהו
-
16:35 - 16:37שיש לו ילד אוטיסטי,
-
16:37 - 16:39או מכיר ילד אוטיסטי
-
16:39 - 16:42ומרגיש מנותק ממנו,
-
16:42 - 16:44איזו עצה תוכלי לתת לו?
-
16:44 - 16:46ט"ג: קודם כל, צריך לבדוק את עניין הגיל.
-
16:46 - 16:48אם הילד הוא בן שנתיים,
שלוש או ארבע, -
16:48 - 16:50לא מדבר, ללא קשרים חברתיים,
-
16:50 - 16:53איני יכולה להדגיש יותר:
אסור לחכות. -
16:53 - 16:56דרושות לפחות 20 שעות שבועיות
של לימוד אחד-על-אחד. -
16:56 - 16:59העניין הוא שהאוטיזם קיים בדרגות שונות.
-
16:59 - 17:01בערך חצי מהאנשים שעל הספקטרום
-
17:01 - 17:02לא ילמדו לדבר,
-
17:02 - 17:06והם לא יעבדו בעמק הסיליקון.
זה לא יתאים להם. -
17:06 - 17:08אבל ישנם הילדים החנוניים החכמים
-
17:08 - 17:10עם מעט אוטיזם,
-
17:10 - 17:12ואת אלה צריך להדליק
-
17:12 - 17:14בעזרת עשיית דברים מעניינים.
-
17:14 - 17:17למדתי מגעים חברתיים
דרך תחומי עניין משותף. -
17:17 - 17:21רכבתי על סוסים
ובניתי דגמי טילים עם ילדים אחרים, -
17:21 - 17:23עבדתי במעבדת האלקטרוניקה עם ילדים אחרים,
-
17:23 - 17:27ובשנות השישים זה היה להדביק מראות
על ממברנה של רמקול -
17:27 - 17:28כדי לקבל מופע אורות.
-
17:28 - 17:31וזה היה...
חשבנו שזה הכי מעולה. -
17:31 - 17:33כ"א: האם זה לא-מציאותי עבורם
-
17:33 - 17:35לקוות או לחשוב שאותו ילד
-
17:35 - 17:38יאהב אותם, כפי שאחדים,
או רבים, היו רוצים? -
17:38 - 17:40ט"ג: אומר לך כך.
הילד הזה יהיה נאמן לך -
17:40 - 17:42ואם ביתך יישרף הוא ייכנס
כדי לחלץ אותך משם. -
17:42 - 17:45כ"א: וואו. אז רוב האנשים,
אם תשאלי אותם -
17:45 - 17:47מה שלדבריהם הכי חשוב להם,
הם דברים כמו -
17:47 - 17:50"הילדים שלי" או "האהוב שלי"
-
17:50 - 17:53מה הכי חשוב לך?
-
17:53 - 17:55ט"ג: חשובים לי הדברים שאני עושה
-
17:55 - 17:57ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר.
-
17:57 - 17:59כשאם לילד אוטיסטי אומרת,
-
17:59 - 18:02"ילדי הלך לקולג' הודות לספר שלך
או אחת מהרצאותיך", -
18:02 - 18:04זה גורם לי אושר.
-
18:04 - 18:08בתי המטבחיים שאיתם עבדתי
בשנות ה-80 היו נוראים ואיומים. -
18:08 - 18:12פיתחתי שיטת דירוג פשוטה
עבור מפעלי השחיטה, -
18:12 - 18:14שבה מודדים תוצאות:
כמה ראשי בקר נפלו, -
18:14 - 18:16כמה ראשי בקר נדקרו במנקר,
-
18:16 - 18:19כמה ראשי בקר גועים כשראשם נכרת?
-
18:19 - 18:20וזה מאד מאד פשוט.
-
18:20 - 18:22רואים מיד כמה דברים פשוטים.
-
18:22 - 18:23זה עבד טוב מאד.
-
18:23 - 18:28הפקתי סיפוק כשראיתי דברים
שגרמו לשינוי אמיתי בעולם האמיתי. -
18:28 - 18:29אנו זקוקים לעוד מזה,
-
18:29 - 18:31ולהרבה פחות דברים מופשטים.
-
18:31 - 18:38(מחיאות כפיים)
-
18:38 - 18:40כ"א: כששוחחנו בטלפון, אחד הדברים שאמרת
-
18:40 - 18:42ושממש הפליא אותי, היה
-
18:42 - 18:46שאת רואה חשיבות רבה
בחוות שרתים. ספרי לי על זה. -
18:46 - 18:50ט"ג: הסיבה היא שהתרגשתי כשקראתי עליהן
-
18:50 - 18:52מפני שהן מכילות ידע.
-
18:52 - 18:54אלו הן ספריות.
-
18:54 - 18:57ועבורי ידע הוא משהו
בעל ערך עצום. -
18:57 - 19:00לפני אולי יותר מ-10 שנים
הספריה שלנו הוצפה, -
19:00 - 19:02וזה עוד לפני שהאינטרנט ממש גדל
-
19:02 - 19:04ואני הייתי עצובה על כך
שכל הספרים נהרסו, -
19:04 - 19:06כי מדובר בידע שהושמד.
-
19:06 - 19:08וחוות שרתים, או מרכזי נתונים
-
19:08 - 19:11הם ספריות ענק של ידע.
-
19:11 - 19:14כ"א: טמפל, אוכל רק לומר איזה עונג
הוא לארח אותך ב"TED". -
19:14 - 19:17ט"ג: תודה רבה לך. תודה רבה.
-
19:17 - 19:23(מחיאות כפיים)
- Title:
- העולם זקוק לכל מיני מוחות
- Speaker:
- טמפל גרנדין
- Description:
-
more » « less
טמפל גרנדין, שאובחנה בילדותה כאוטיסטית, מתארת כיצד פועל מוחה ומספרת על יכולתה "לחשוב בתמונות", שמסייעת לה לפתור בעיות שמוחות טיפוסיים מבחינה עצבית עלולים להחמיץ. טענתה היא שהעולם זקוק לבני האדם שנמצאים בקצה האוטיסטי של הספקטרום: החושבים הוויזואליים, החושבים בתבניות, החושבים במלים, וגם כל מיני ילדים "חנוניים" וחכמים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:26
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The world needs all kinds of minds | |
|
|
Shlomo Adam added a translation |