Return to Video

תומס אינסל: לקראת הבנה חדשה של מחלת נפש

  • 0:01 - 0:03
    אז בואו ונתחיל עם החדשות הטובות,
  • 0:03 - 0:06
    ולחדשות הטובות יש קשר למה שאנחנו יודעים
  • 0:06 - 0:08
    בהתבסס על מחקר ביו-רפואי
  • 0:08 - 0:12
    שלמעשה שינה את התוצאות
  • 0:12 - 0:15
    עבור הרבה מחלות קשות?
  • 0:15 - 0:17
    בואו נתחיל עם לוקמיה,
  • 0:17 - 0:19
    לוקמיה לימפובלסטית חריפה, ALL,
  • 0:19 - 0:22
    הסרטן הכי שכיח בילדים.
  • 0:22 - 0:24
    כשהייתי סטודנט,
  • 0:24 - 0:28
    אחוז התמותה היה 95 אחוזים.
  • 0:28 - 0:31
    היום, 25, 30 שנים מאוחר יותר, אנו מדברים על
  • 0:31 - 0:34
    אחוז תמותה שהופחת ב-85 אחוז.
  • 0:34 - 0:37
    6000 ילדים כל שנה
  • 0:37 - 0:41
    שהיו מתים מהמחלה בעבר נרפאים.
  • 0:41 - 0:43
    אם תרצו את המספרים הגדולים באמת,
  • 0:43 - 0:46
    התבוננו בכל המספרים של מחלות הלב.
  • 0:46 - 0:48
    מחלות לב היו הרוצח הגדול,
  • 0:48 - 0:49
    במיוחד בגברים בשנות הארבעים שלהם.
  • 0:49 - 0:53
    היום אנו רואים ירידה של 63 אחוז בתמותה
  • 0:53 - 0:55
    ממחלות לב --
  • 0:55 - 1:00
    למרבה הפלא, 1.1 מיליון מקרי מוות נמנעו מדי שנה.
  • 1:00 - 1:02
    איידס, במידה שלא תיאמן רק כונה בשם,
  • 1:02 - 1:05
    מחלה כרונית, בחודש האחרון,
  • 1:05 - 1:08
    שמשמעו שבן 20 אשר נדבק ב- HIV
  • 1:08 - 1:12
    צפוי לשרוד לא רק שבועות, חודשים או כמה שנים,
  • 1:12 - 1:14
    כפי שנאמר רק לפני כעשור,
  • 1:14 - 1:16
    אבל נחשב כמי שיחיה עשרות שנים,
  • 1:16 - 1:21
    וכנראה ימות בשנות ה־60 או ה-70 לחייו מגורמים אחרים לגמרי.
  • 1:21 - 1:24
    אלה הם שינויים מדהימים, פשוט מדהימים
  • 1:24 - 1:26
    בתחזית עבור חלק מהרוצחים הגדולים ביותר.
  • 1:26 - 1:28
    ואחד בפרט
  • 1:28 - 1:30
    שכנראה אינכם יודעים עליו, שבץ,
  • 1:30 - 1:32
    שהיה, יחד עם מחלת לב,
  • 1:32 - 1:34
    אחד הרוצחים הגדולים ביותר במדינה,
  • 1:34 - 1:36
    היא מחלה שכמו שאנו יודעים עכשיו
  • 1:36 - 1:39
    אם אנשים יגיעו לחדר המיון
  • 1:39 - 1:41
    בתוך שלוש שעות מרגע ההתקף,
  • 1:41 - 1:44
    כ-30% מהם יוכלו לעזוב את בית החולים
  • 1:44 - 1:47
    ללא נכות כל שהיא.
  • 1:47 - 1:49
    סיפורים יוצאים מן הכלל,
  • 1:49 - 1:51
    סיפורים של חדשות טובות
  • 1:51 - 1:54
    שכולם מסתכמים בהבנה
  • 1:54 - 1:58
    של משהו על המחלות שאפשרו לנו
  • 1:58 - 2:01
    לגלות מוקדם ולהתערב מוקדם.
  • 2:01 - 2:03
    גילוי מוקדם, התערבות מוקדמת,
  • 2:03 - 2:06
    זהו סיפורן של ההצלחות הללו.
  • 2:06 - 2:09
    למרבה הצער, החדשות אינן כולן טובות.
  • 2:09 - 2:11
    בואו ונדבר על סיפור אחד אחר
  • 2:11 - 2:13
    שקשור להתאבדות.
  • 2:13 - 2:16
    עכשיו, זו כמובן, לא מחלה, כשלעצמה.
  • 2:16 - 2:19
    זהו מצב, או סיטואציה
  • 2:19 - 2:20
    שמובילה למוות.
  • 2:20 - 2:23
    מה שאתם עלולים לא לדעת זה עד כמה היא נפוצה.
  • 2:23 - 2:28
    יש 38,000 התאבדויות בכל שנה בארצות הברית.
  • 2:28 - 2:30
    כלומר אחת בכל 15 דקות.
  • 2:30 - 2:33
    הגורם השלישי השכיח ביותר למוות אצל אנשים
  • 2:33 - 2:36
    בגילאים 15 ו-25.
  • 2:36 - 2:38
    זהו סוג של סיפור יוצא דופן כאשר אתם מבינים
  • 2:38 - 2:41
    שזה נפוץ פי שניים מרצח
  • 2:41 - 2:43
    ולמעשה נפוץ יותר כמקור של מוות
  • 2:43 - 2:47
    מתאונות דרכים במדינה זו.
  • 2:47 - 2:49
    עכשיו, כשאנחנו מדברים על התאבדות,
  • 2:49 - 2:53
    יש כאן גם תרומה רפואית ,
  • 2:53 - 2:55
    כי 90 אחוזים מהתאבדויות
  • 2:55 - 2:57
    קשורות למחלת נפש:
  • 2:57 - 3:00
    דיכאון, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה,
  • 3:00 - 3:03
    אנורקסיה, אישיות גבולית. ישנה רשימה ארוכה
  • 3:03 - 3:05
    של הפרעות שגורמות לכך,
  • 3:05 - 3:09
    וכמו שציינתי קודם, לעתים קרובות מוקדם בחיים.
  • 3:09 - 3:12
    אבל זו לא רק התמותה מהפרעות אלו.
  • 3:12 - 3:14
    זו גם תחלואה.
  • 3:14 - 3:16
    אם אתם מסתכלים על נכות,
  • 3:16 - 3:18
    כפי שנמדדה על-ידי ארגון הבריאות העולמי
  • 3:18 - 3:22
    בעזרת משהו שהם קוראים לו שנות חיים מותאמות לנכים,
  • 3:22 - 3:24
    זהו סוג של שיטה מטרית שאף אחד לא היה חושב עליה
  • 3:24 - 3:25
    מלבד כלכלן,
  • 3:25 - 3:29
    חוץ מזה היא דרך לנסות ללכוד את מה שאובד
  • 3:29 - 3:32
    במונחי נכות כתוצאה מסיבות רפואיות,
  • 3:32 - 3:35
    כפי שאתם יכולים לראות, למעשה 30 אחוז
  • 3:35 - 3:37
    מכל נכות מסיבות רפואיות
  • 3:37 - 3:39
    ניתן לייחס להפרעות נפשיות,
  • 3:39 - 3:42
    לתסמונות נוירופסיכיאטריות.
  • 3:42 - 3:44
    אתם כנראה חושבים שזה לא הגיוני.
  • 3:44 - 3:47
    כלומר, סרטן נראה הרבה יותר רציני.
  • 3:47 - 3:50
    מחלות לב נראות הרבה יותר רציניות.
  • 3:50 - 3:53
    אבל אתם יכולים למעשה לראות שהם נמצאים בהמשכה של רשימה זו,
  • 3:53 - 3:55
    ושזה משום שאנחנו מדברים כאן על נכות.
  • 3:55 - 3:58
    מה מניע את הנכות כתוצאה מהפרעות אלה
  • 3:58 - 4:02
    כמו סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון?
  • 4:02 - 4:05
    מדוע הם מספר 1 כאן?
  • 4:05 - 4:06
    ובכן, כנראה משלוש סיבות.
  • 4:06 - 4:08
    אחת היא שהן מאוד שכיחות.
  • 4:08 - 4:11
    בערך אחד מכל חמישה אנשים יסבלו מאחת מהפרעות אלה
  • 4:11 - 4:14
    במהלך חייהם.
  • 4:14 - 4:16
    שנית, כמובן, היא שאצל אנשים מסוימים,
  • 4:16 - 4:18
    אלה יהפכו באמת לנכויות,
  • 4:18 - 4:21
    וזה בערך ארבעה עד חמישה אחוזים, אולי אחד מ- 20.
  • 4:21 - 4:25
    אבל מה שבאמת מריץ את המספרים האלה,
    את התחלואה הגבוהה הזו,
  • 4:25 - 4:28
    ובמידה מסוימת התמותה הגבוהה,
  • 4:28 - 4:32
    היא העובדה שאלה מתחילים מוקדם מאוד בחיים.
  • 4:32 - 4:35
    בחמישים אחוז תהיה התפרצות בגיל 14 בערך,
  • 4:35 - 4:38
    75 אחוזים בגיל 24 בערך,
  • 4:38 - 4:41
    תמונה שונה מאוד ממה שרואים
  • 4:41 - 4:44
    כשמדברים על סרטן או מחלות לב,
  • 4:44 - 4:47
    סוכרת, יתר לחץ דם - רוב המחלות העיקריות
  • 4:47 - 4:51
    שאנו חושבים עליהן כעל המקורות של התחלואה ותמותה.
  • 4:51 - 4:57
    אלה הן אכן, המחלות הכרוניות של אנשים צעירים.
  • 4:57 - 5:00
    כעת, התחלתי כשאני מספר לכם שהיו כמה סיפורים של חדשות טובות.
  • 5:00 - 5:02
    זה כמובן אינו אחד מהם.
  • 5:02 - 5:05
    זהו החלק שהוא אולי הקשה ביותר,
  • 5:05 - 5:07
    ובמובן מסוים זה מעין וידוי בשבילי.
  • 5:07 - 5:13
    התפקיד שלי הוא בעצם לוודא שאנו מתקדמים
  • 5:13 - 5:15
    בכל הנוגע למחלות אלו.
  • 5:15 - 5:17
    אני עובד עבור הממשל הפדרלי.
  • 5:17 - 5:19
    למעשה, אני עובד בשבילכם. אתם משלמים את המשכורת שלי.
  • 5:19 - 5:21
    ואולי בשלב זה, כאשר אתם יודעים מה אני עושה,
  • 5:21 - 5:23
    או אולי מה שלא הצלחתי לעשות,
  • 5:23 - 5:25
    תחשבו שכנראה צריך לפטר אותי,
  • 5:25 - 5:28
    ואני בהחלט יכול להבין זאת.
  • 5:28 - 5:30
    אבל מה שאני רוצה להציע, והסיבה שאני כאן
  • 5:30 - 5:33
    היא לספר לכם שאני חושב שאנחנו עומדים לחיות
  • 5:33 - 5:38
    בעולם שונה מאוד כשאנו חושבים על מחלות אלה.
  • 5:38 - 5:41
    עד כה דיברתי אליכם על הפרעות נפשיות,
  • 5:41 - 5:43
    מחלות של הנפש.
  • 5:43 - 5:46
    דבר שבעצם הופך להיות מונח לא פופולרי למדי בימים אלה,
  • 5:46 - 5:48
    אנשים מרגישים שמסיבה כלשהי,
  • 5:48 - 5:52
    עדיף פוליטית להשתמש במונח הפרעות התנהגותיות
  • 5:52 - 5:56
    ולדבר עליהן כעל הפרעות התנהגותיות.
  • 5:56 - 5:58
    הוגן למדי. אלו הן הפרעות התנהגותיות,
  • 5:58 - 6:00
    ואלו הן הפרעות של הנפש
  • 6:00 - 6:02
    אבל מה שאני רוצה להציע לכם
  • 6:02 - 6:04
    הוא ששני המונחים האלה,
  • 6:04 - 6:07
    שכבר נמצאים בשימוש מאה שנים או יותר,
  • 6:07 - 6:10
    מהווים עכשיו למעשה מכשולים בפני ההתקדמות,
  • 6:10 - 6:14
    שמה שאנחנו צריכים כאן מבחינה מושגית כדי להתקדם
  • 6:14 - 6:19
    זה לחשוב מחדש על הפרעות אלה כעל הפרעות של המוח.
  • 6:19 - 6:21
    עכשיו, חלק מכם, כנראה יאמרו,
  • 6:21 - 6:23
    "הו אלוהים הנה זה שוב מגיע.
  • 6:23 - 6:26
    אנחנו הולכים לשמוע על חוסר איזון ביולוגי
  • 6:26 - 6:28
    או שאנחנו הולכים לשמוע על סמים
  • 6:28 - 6:33
    או שאנחנו הולכים לשמוע איזשהו רעיון מאוד פשטני
  • 6:33 - 6:36
    שייקח את החוויה הסובייקטיבית שלנו
  • 6:36 - 6:42
    ויהפוך אותה למולקולות, או אולי למשהו דמוי
  • 6:42 - 6:45
    הבנה חד-ממדית ושטוחה מאוד,
  • 6:45 - 6:49
    של מהו דיכאון או סכיזופרניה.
  • 6:49 - 6:53
    כאשר אנחנו מדברים על המוח,זה כל דבר לבד
  • 6:53 - 6:57
    מחד ממדי או פשטני או מצמצם.
  • 6:57 - 7:00
    זה תלוי, כמובן, באיזה סדר גודל
  • 7:00 - 7:02
    או היקף אתם רוצים לחשוב,
  • 7:02 - 7:08
    אבל זהו איבר של מורכבות סוריאליסטית,
  • 7:08 - 7:12
    ואנו רק מתחילים להבין
  • 7:12 - 7:14
    אפילו כיצד ללמוד אותו, בין אם חושבים על
  • 7:14 - 7:16
    100 מיליארד הנוירונים שנמצאים בקליפת המוח
  • 7:16 - 7:19
    או 100 טריליון הסינפסות
  • 7:19 - 7:21
    שמרכיבות את כל החיבורים.
  • 7:21 - 7:25
    רק התחלנו לנסות להבין
  • 7:25 - 7:28
    כיצד אנו לוקחים מכונה מורכבת זו
  • 7:28 - 7:31
    שעושה סוגים מופלאים של עיבוד מידע
  • 7:31 - 7:34
    ומשתמשים במיינד שלנו כדי להבין
  • 7:34 - 7:37
    את המוח הכל כך מורכב שתומך בנפש שלנו.
  • 7:37 - 7:40
    זהו בעצם סוג של תכסיס אבולוציוני אכזרי
  • 7:40 - 7:43
    שפשוט אין לנו מוח
  • 7:43 - 7:46
    בעל יכולת טובה מספיק כדי להבין את עצמו.
  • 7:46 - 7:49
    במובן מסוים, זה בעצם גורם לכם להרגיש
  • 7:49 - 7:51
    שכאשר אתם נמצאים באזור הבטוח של לימוד התנהגות או הכרה,
  • 7:51 - 7:53
    משהו שאתם יכולים להתבונן בו,
  • 7:53 - 7:56
    שבדרך כלשהי מורגש כמשהו יותר פשטני ורדוקציוני
  • 7:56 - 8:01
    מאשר לנסות לעסוק באיבר מאוד מורכב ומסתורי זה
  • 8:01 - 8:03
    שאנחנו מתחילים לנסות להבין.
  • 8:03 - 8:07
    כעת, כבר במקרה של הפרעות מוחיות
  • 8:07 - 8:09
    שדיברתי עליהן
  • 8:09 - 8:11
    דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית,
  • 8:11 - 8:13
    הפרעת דחק פוסט טראומטית,
  • 8:13 - 8:16
    בעוד אין לנו הבנה מעמיקה
  • 8:16 - 8:20
    כיצד הם מעובדים באופן חריג
  • 8:20 - 8:22
    או מה המוח עושה במחלות אלה,
  • 8:22 - 8:25
    אנחנו מסוגלים כבר לזהות
  • 8:25 - 8:27
    חלק מהבדלי החיבורים, או כמה מהדרכים
  • 8:27 - 8:30
    שבהם המעגל החשמלי שונה
  • 8:30 - 8:32
    אצל אנשים עם הפרעות אלה.
  • 8:32 - 8:34
    אנו מכנים זאת הקונקטום האנושי,
  • 8:34 - 8:36
    ואתם יכולים לחשוב על קונקטום
  • 8:36 - 8:38
    כעל סוג של תרשים חיווט של המוח.
  • 8:38 - 8:40
    תשמעו על זה יותר בעוד מספר דקות.
  • 8:40 - 8:43
    החלק החשוב כאן זה שאתם מתחילים להסתכל
  • 8:43 - 8:47
    על אנשים שסובלים מהפרעות אלה, אחד מכל חמישה מאיתנו
  • 8:47 - 8:49
    שנאבק בדרך כלשהי,
  • 8:49 - 8:51
    אתם מוצאים שיש הרבה שוני
  • 8:51 - 8:54
    באופן שבו המוח מחווט,
  • 8:54 - 8:57
    אבל ישנם כמה דפוסים צפויים, והדפוסים הללו
  • 8:57 - 9:01
    הם גורמי סיכון לפתח אחת מההפרעות האלה.
  • 9:01 - 9:04
    זה קצת שונה מהאופן שבו אנו חושבים על הפרעות מוח
  • 9:04 - 9:06
    כמו מחלת הנטינגטון או אלצהיימר או פרקינסון
  • 9:06 - 9:09
    שבהן נהרס חלק מקליפת המוח .
  • 9:09 - 9:12
    כאן אנו מדברים על פקקי תנועה, או לפעמים מעקפים,
  • 9:12 - 9:15
    או לפעמים בעיות רק עם האופן שבו הדברים מחוברים
  • 9:15 - 9:16
    והדרך שבה המוח מתפקד.
  • 9:16 - 9:19
    יכולתם, לו רציתם, להשוות את זה
  • 9:19 - 9:22
    מצד אחד, לאוטם שריר הלב, התקף לב,
  • 9:22 - 9:24
    שבו יש נקרוזה בלב,
  • 9:24 - 9:28
    לעומת הפרעת קצב, שבה האיבר פשוט לא מתפקד
  • 9:28 - 9:30
    עקב בעיות תקשורת בתוכו.
  • 9:30 - 9:32
    כל אחד מהם יהרוג אתכם; רק באחד מהם
  • 9:32 - 9:34
    תמצאו חבלה גדולה.
  • 9:34 - 9:37
    כפי שאנו חושבים על זה, כנראה עדיף יהיה
  • 9:37 - 9:40
    להתעמק קצת יותר לתוך הפרעה ייחודית אחת, וזו תהיה סכיזופרניה,
  • 9:40 - 9:43
    כי אני חושב שזה מקרה טוב
  • 9:43 - 9:46
    כדי לסייע להבין למה לחשוב על זה כעל הפרעה מוחית.
  • 9:46 - 9:50
    אלו הן סריקות שעשו ג'ודי רפופורט, ועמיתיה
  • 9:50 - 9:52
    במכון הלאומי לבריאות הנפש
  • 9:52 - 9:56
    שם הם חקרו ילדים עם התקף סכיזופרניה בגיל מוקדם מאוד,
  • 9:56 - 9:57
    ואתם יכולים לראות כבר שבחלק העליון
  • 9:57 - 10:00
    יש אזורים בצבע אדום או כתום, צהוב,
  • 10:00 - 10:02
    מקומות שיש בהם פחות חומר אפור,
  • 10:02 - 10:04
    וכשעקבו אחריהם לאורך יותר מחמש שנים,
  • 10:04 - 10:06
    כשמשווים אותם לבקרה תואמת גיל,
  • 10:06 - 10:08
    תוכלו לראות, במיוחד באזורים כמו
  • 10:08 - 10:10
    קליפת המוח הקדם חזיתית דורסולטרלית
  • 10:10 - 10:14
    או הפיתול הטמפורלי העליון, יש אובדן גדול של החומר האפור.
  • 10:14 - 10:16
    וזה חשוב, אם אתם מנסים לדגום את זה,
  • 10:16 - 10:18
    אתם יכולים לחשוב על התפתחות נורמלית
  • 10:18 - 10:21
    כעל אובדן מסה קורטיקלית, אובדן של חומר אפור קורטיקלי,
  • 10:21 - 10:25
    ומה שקורה בסכיזופרניה הוא שאתם מחטיאים סימן זה
  • 10:25 - 10:26
    בשלב מסוים, כאשר מחטיאים,
  • 10:26 - 10:29
    אתם עוברים את הסף, וזהו הסף
  • 10:29 - 10:33
    שבו אנחנו אומרים, זה אדם שחולה במחלה זו,
  • 10:33 - 10:35
    משום שיש להם את התסמינים ההתנהגותיים
  • 10:35 - 10:37
    של הזיות ואשליות.
  • 10:37 - 10:39
    זה משהו שאנו מסוגלים להתבונן בו.
  • 10:39 - 10:44
    אבל תסתכלו על זה מקרוב, ותוכלו לראות
    שלמעשה הם כבר חצו סף שונה.
  • 10:44 - 10:47
    הם כבר חצו את סף המוח הרבה יותר מוקדם,
  • 10:47 - 10:50
    שאולי לא בגיל 22 או 20,
  • 10:50 - 10:53
    אלא אפילו בגיל 15 או 16 ניתן להתחיל לראות
  • 10:53 - 10:56
    מסלול ההתפתחות שונה לגמרי
  • 10:56 - 10:59
    ברמה של המוח, לא ברמה של ההתנהגות.
  • 10:59 - 11:01
    מדוע זה חשוב? ראשית משום,
  • 11:01 - 11:04
    שבהפרעות מוח, התנהגות היא הדבר האחרון שמשתנה.
  • 11:04 - 11:07
    אנו יודעים שבאלצהיימר, פרקינסון, ובהנטינגטון.
  • 11:07 - 11:10
    יש שינויים במוח כעשור או יותר
  • 11:10 - 11:15
    לפני שרואים סימנים ראשונים של שינוי התנהגותי.
  • 11:15 - 11:18
    הכלים שיש לנו עכשיו מאפשרים לנו לזהות
  • 11:18 - 11:22
    שינויים אלה במוח הרבה יותר מוקדם,
    הרבה לפני שהסימפטומים מופיעים.
  • 11:22 - 11:25
    אבל הכי חשוב, לשוב למקום שבו התחלנו.
  • 11:25 - 11:29
    החדשות הטובות ברפואה
  • 11:29 - 11:32
    הן גילוי מוקדם, התערבות מוקדמת.
  • 11:32 - 11:35
    לו חיכינו עד להתקף הלב,
  • 11:35 - 11:39
    היינו מקריבים את חייהם של 1.1 מיליון בני אדם
  • 11:39 - 11:42
    בכל שנה במדינה זו למחלת לב.
  • 11:42 - 11:44
    זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום
  • 11:44 - 11:49
    כאשר אנו מחליטים שלכל אלה עם אחת מהפרעות אלו של המוח,
  • 11:49 - 11:52
    הפרעות של המעגל החשמלי במוח, יש הפרעה התנהגותית.
  • 11:52 - 11:55
    אנחנו מחכים עד שההתנהגות מופגנת במפורש.
  • 11:55 - 12:00
    זו אינו גילוי מוקדם. זו לא התערבות מוקדמת.
  • 12:00 - 12:01
    עכשיו כדי להשמע ברור, אנחנו לא ממש מוכנים עדיין לעשות זאת.
  • 12:01 - 12:04
    אין לנו את כל העובדות. אנחנו למעשה אפילו לא יודעים
  • 12:04 - 12:07
    מה יהיו הכלים ,
  • 12:07 - 12:11
    ולא מה בדיוק לחפש בכל מקרה כדי להיות מסוגלים
  • 12:11 - 12:15
    להגיע לשם לפני שההתנהגות מתגלה כחריגה.
  • 12:15 - 12:18
    אבל זה אומר לנו איך עלינו לחשוב על זה,
  • 12:18 - 12:20
    ולאן אנחנו צריכים ללכת.
  • 12:20 - 12:21
    האם אנחנו הולכים להיות שם בקרוב?
  • 12:21 - 12:24
    אני חושב שזה דבר שיקרה
  • 12:24 - 12:27
    במהלך כמה השנים הבאות, אבל אני רוצה לסיים
  • 12:27 - 12:29
    עם ציטוט שמנסה לחזות כיצד זה יקרה
  • 12:29 - 12:32
    מפי מישהו שחשב הרבה על שינויים
  • 12:32 - 12:34
    במושגים, ושינויים בטכנולוגיה.
  • 12:34 - 12:36
    "אנו תמיד מפריזים בערכו של השינוי שיתרחש
  • 12:36 - 12:38
    בשנתיים הבאות, וממעיטים בערכו
  • 12:38 - 12:42
    של השינוי שיתרחש ב10 השנים הבאות". - ביל גייטס.
  • 12:42 - 12:44
    תודה רבה.
  • 12:44 - 12:46
    (מחיאות כפיים)
Title:
תומס אינסל: לקראת הבנה חדשה של מחלת נפש
Speaker:
Thomas Insel
Description:

היום, הודות לגילוי מוקדם טוב יותר, יש 63% פחות מקרי מוות כתוצאה ממחלות לב משהיו רק לפני עשורים אחדים. תומס אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש, תוהה: האם יש ביכולתנו לעשות את אותו דבר עבור דיכאון וסכיזופרניה? הצעד הראשון במסלול זה של מחקר,לדבריו, הוא ראייה מחדש מוחלטת : שמפסיקה לחשוב על "הפרעות נפשיות" ומתחילה להבין אותן כ"הפרעות של המוח."
הוסרט ב- TEDxCaltech
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:03

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.