Return to Video

התמכרות ליעדים | רוברט הולדן | TEDxפיינדהורן-סלון

  • 0:08 - 0:11
    נפגשתי לא מזמן עם ידידה שלי
  • 0:11 - 0:17
    שהרגישה קצת לחוצה, עייפה ומדוכדכת.
  • 0:18 - 0:23
    "אני מפגרת בשלושה ימים
    אחרי החיים שלי," היא אמרה לי.
  • 0:24 - 0:27
    "מה זה אומר?" שאלתי אותה.
  • 0:27 - 0:30
    "אני זקוקה לעוד שלושה ימים," אמרה.
  • 0:30 - 0:34
    "עוד שלושה ימים מלאים
    כדי להשיג את עצמי,
  • 0:35 - 0:38
    "אבל הבעיה היא שאני לא מוצאת
    את שלושת הימים האלה."
  • 0:39 - 0:41
    "אני מכיר את ההרגשה הזאת,"
    אמרתי לה.
  • 0:41 - 0:45
    "לא, לא, לא. אתה לא מבין,"
    היא אמרה.
  • 0:45 - 0:50
    "כבר בתחילת השנה פיגרתי
    בשלושה ימים אחרי החיים שלי."
  • 0:50 - 0:51
    (צחוק)
  • 0:51 - 0:55
    "מאז עברו עשרה חודשים,
  • 0:55 - 0:59
    "ואני עדיין מפגרת בשלושה ימים
    אחרי החיים שלי.
  • 1:00 - 1:05
    "היו לי 287 ימים
    למצוא את שלושת הימים האלה,
  • 1:05 - 1:07
    "ועדיין לא הצלחתי."
  • 1:08 - 1:11
    "באמת שאני מכיר את ההרגשה הזאת,"
    אמרתי לה.
  • 1:11 - 1:15
    "לא, לא, לא," היא אמרה.
    "באמת שאתה לא מבין.
  • 1:15 - 1:21
    "תמיד פיגרתי בשלושה ימים
    אחרי החיים שלי.
  • 1:22 - 1:27
    "לא רק השנה, אלא גם
    בשנה שעברה ובשנה לפניה,
  • 1:28 - 1:30
    "וגם כל שנות ה-40 שלי
  • 1:30 - 1:32
    "וגם כל שנות ה-30 שלי."
  • 1:33 - 1:35
    וכשהאזנתי לידידתי,
  • 1:36 - 1:37
    היתה לי התגלות;
  • 1:38 - 1:41
    התגלות מרעישה,
  • 1:41 - 1:45
    התגלות אמיתית, כמו שצריך,
  • 1:45 - 1:48
    מההתגלויות האלה,
    שבד"כ אין לי.
  • 1:49 - 1:51
    וזה מה שאמרתי לה:
  • 1:51 - 1:55
    "ייתכן שנולדת שלושה ימים מאוחר מדי."
  • 1:55 - 1:58
    (צחוק)
  • 2:01 - 2:02
    "יכול להיות," היא אמרה,
  • 2:02 - 2:05
    "אבל זה לא ממש פתרון,
    נכון, רוברט?"
  • 2:05 - 2:07
    (צחוק)
  • 2:07 - 2:08
    "לא," אמרתי.
  • 2:11 - 2:15
    אני בנם הבכור של אמי ואבי,
  • 2:15 - 2:21
    והצירים של אמי היו הקצרים ביותר
    בתולדות בית החולים ההוא --
  • 2:22 - 2:25
    ועל כך היא הודתה לי
    פעמים רבות במשך השנים --
  • 2:26 - 2:28
    וזאת רק תיאוריה,
  • 2:28 - 2:31
    אבל אני חושב שנולדתי
    עם גנים מהירים.
  • 2:32 - 2:34
    כבר בהתחלה,
  • 2:34 - 2:38
    היה לי דחף נואש לצאת לדרך:
  • 2:39 - 2:41
    חפזון מירבי,
  • 2:42 - 2:43
    קדימה במלוא המהירות,
  • 2:43 - 2:50
    מוח דוהר שרודף אחרי משהו
    שראיתי לפני.
  • 2:51 - 2:53
    אז כשהמשכתי לשוחח עם ידידתי,
  • 2:53 - 2:59
    הצגתי לה את הנושא של
    "התמכרות ליעדים".
  • 2:59 - 3:04
    "התמכרות ליעדים"
    הוא מונח שטבעתי לפני כמה שנים
  • 3:04 - 3:09
    כדי לתאר התנהגות כפייתית
  • 3:09 - 3:12
    שמונעת בידי אמונה שגויה
  • 3:12 - 3:15
    שהאושר נמצא במקום אחר,
  • 3:15 - 3:20
    אי-שם,
    בתחנה הבאה של החיים.
  • 3:21 - 3:23
    והנה מה שלמדתי על זה:
  • 3:24 - 3:28
    עד שאתה לא מוותר על הרעיון
    שהאושר נמצא אי-שם,
  • 3:29 - 3:32
    לעולם לא תהיה באמת מאושר בהווה.
  • 3:33 - 3:37
    ברור לכם שאתם סובלים
    מהתמכרות ליעדים
  • 3:38 - 3:42
    כשאתם אומרים לעצמכם ולכולם
  • 3:42 - 3:44
    שאתם "או-טו-טו כבר שם".
  • 3:45 - 3:47
    "איך הולך?" שואלים אתכם חבריכם.
  • 3:48 - 3:50
    "אני או-טו-טו שם,"
    אתם עונים.
  • 3:50 - 3:52
    "כל הכבוד," הם אומרים.
  • 3:52 - 3:53
    (צחוק)
  • 3:53 - 3:57
    הם לא שואלים אתכם
    איפה או מה זה "שם".
  • 3:58 - 4:01
    הם רק אומרים לכם
    שבאמת כל הכבוד לכם.
  • 4:02 - 4:06
    ונראה שככה זה
    בהתמכרות ליעדים.
  • 4:06 - 4:10
    אתם תמיד מחפשים
    את האושר אי-שם;
  • 4:10 - 4:14
    ההצלחה ממתינה בקצה הקשת,
  • 4:14 - 4:17
    ההארה תגיע במדיטציה הבאה
  • 4:17 - 4:20
    וגן העדן הוא בעולם הבא.
  • 4:21 - 4:25
    כתוצאה מכך,
    מבחינה פסיכולוגית אנו נעדרים
  • 4:25 - 4:27
    כי איננו נוכחים כאן;
  • 4:27 - 4:31
    אנו עסוקים תמיד
    בלעבור את היום
  • 4:31 - 4:33
    במקום להיות נוכחים ביום,
  • 4:33 - 4:38
    ואנו כל הזמן חותרים
    מבלי להגיע.
  • 4:38 - 4:43
    מעל לכל, לעולם איננו זוכים
    לומר לחברינו, "הגעתי לשם".
  • 4:44 - 4:48
    בהתמכרות ליעדים
    אתם תמיד מריצים קדימה;
  • 4:49 - 4:53
    אתם חיים במהירות,
    אך האם אתם חיים היטב?
  • 4:54 - 4:59
    סוציולוגים אומרים לנו
    שהחשנו את קצב חיינו.
  • 4:59 - 5:03
    אנו עושים הכל
    מהר יותר מאי-פעם.
  • 5:03 - 5:06
    אנו חיים בחברה מוטרפת
  • 5:06 - 5:09
    שבה המרדף אחר האושר הואץ,
  • 5:10 - 5:13
    אבל ככל שאנו ממהרים יותר
    לרדוף אחר האושר,
  • 5:13 - 5:16
    נראה שהמרדף רק הולך ומתמשך.
  • 5:17 - 5:21
    אנו עושים עסקים במהירות המחשבה,
    אפשר לומר,
  • 5:22 - 5:27
    אבל אין לנו שהות לעצור ולחשוב
    מהי עבודתנו האמיתית
  • 5:27 - 5:29
    ומהי מטרתנו האמיתית.
  • 5:31 - 5:34
    אנו עסוקים כל-כך
    במרדף אחר ההצלחה,
  • 5:34 - 5:37
    עד כי רק לעתים רחוקות
    נותר לנו זמן ליהנות מחיינו,
  • 5:38 - 5:41
    ואנו מחפשים אהבה
    בכל המקומות הלא-נכונים.
  • 5:42 - 5:46
    בחברה המוטרפת אנו
    דומים קצת לארנב הלבן,
  • 5:47 - 5:50
    הארנב הלבן שתמיד מאחר,
    מאחר מאד
  • 5:50 - 5:52
    לייעוד חשוב:
  • 5:52 - 5:54
    הפגישה עם גורלו.
  • 5:56 - 5:58
    הפילוסוף רולו מאי אמר,
  • 5:59 - 6:02
    "יש לבני-אדם הרגל אירוני,
  • 6:03 - 6:06
    "לרוץ מהר יותר כשהם אבודים."
  • 6:07 - 6:12
    בהתמכרות ליעדים
    אנו חיים בלא-עכשיו.
  • 6:14 - 6:16
    מאז ראשית הזמן,
  • 6:16 - 6:19
    הפילוסופים, החכמים,
  • 6:19 - 6:24
    הכמרים, הנביאים, המיסטיקנים, המשוררים
  • 6:24 - 6:30
    אמרו לנו כולם שעכשיו מצוי
    הסיכוי הכי טוב שלנו לאושר.
  • 6:30 - 6:35
    כולם עודדו אותנו
    למצות את היום הזה,
  • 6:35 - 6:39
    לחיות את הרגע
    ולהיות כאן ועכשיו.
  • 6:39 - 6:43
    ובאופן כללי,
    אנו לגמרי ובהחלט מסכימים איתם.
  • 6:43 - 6:47
    אנו באמת מתכננים
    להיות כאן ועכשיו עוד מעט.
  • 6:47 - 6:48
    (צחוק)
  • 6:48 - 6:52
    באמת שנהיה כאן ועכשיו
    מיד כשנגיע לשם.
  • 6:53 - 6:57
    הבעיה היא שאנו פשוט מחכים
    ל"עכשיו" טוב יותר.
  • 6:58 - 7:00
    כי איננו מצליחים להימנע מההרגשה
  • 7:01 - 7:07
    ש"הרגע הזה" שלנו פחות מעניין
    מ"הרגע הזה" של אקהרט טולה,
  • 7:07 - 7:08
    (צחוק)
  • 7:08 - 7:14
    או שה"עכשיו" שלנו איננו רוחני
    כמו ה"עכשיו" של הדלאי למה,
  • 7:15 - 7:19
    או שה"עכשיו" שלנו איננו מרגש
    כמו זה של ליידי גאגא.
  • 7:19 - 7:22
    אז אנו מחכים,
    רק עוד קצת,
  • 7:22 - 7:26
    לראות אם אולי יגיע
    "עכשיו" טוב יותר.
  • 7:27 - 7:29
    בהתמכרות ליעדים
  • 7:29 - 7:33
    אנו הופכים את העכשיו
    לקרש-קפיצה לאנשהו.
  • 7:34 - 7:36
    כל רגע הופך לרגע חולף,
  • 7:37 - 7:41
    ואם לא ניזהר,
    כל חיינו יחלפו על פנינו.
  • 7:42 - 7:46
    בהתמכרות ליעדים
    אנו מתפקדים באפיסת-כוחות.
  • 7:47 - 7:49
    אנו כל הזמן מקריבים,
  • 7:49 - 7:53
    אנו תמיד מוכרים
    את "כאן" בשביל "שם",
  • 7:54 - 7:59
    את "זה" בשביל "ההוא",
    את "עכשיו" בשביל "הבא",
  • 7:59 - 8:03
    ואנו ממוקדים לגמרי במה שיבוא,
  • 8:03 - 8:07
    עד כדי כך שאפילו בחופשה,
  • 8:07 - 8:09
    אנו חושבים על החופשה הבאה.
  • 8:10 - 8:13
    הכל סובב סביב מה שיבוא.
  • 8:13 - 8:16
    בקריירה שלנו,
    מדובר בקידום הבא,
  • 8:17 - 8:18
    או במשרה הבאה,
  • 8:19 - 8:21
    או בציון הדרך הבא,
  • 8:21 - 8:24
    בהישג הבא, בספר הבא,
    באלבום הבא --
  • 8:24 - 8:27
    מה שזה לא יהיה,
    מדובר במה שיבוא,
  • 8:27 - 8:29
    אולי גם הכתובת הבאה.
  • 8:29 - 8:31
    ואנו כה ממוקדים ב"הבא" הזה,
  • 8:31 - 8:36
    שכפי שאמרתי,
    חיינו בינתיים חולפים על פנינו.
  • 8:36 - 8:40
    ואנו מבטיחים לעצמנו
    שבשנה הבאה זה יהיה אחרת,
  • 8:41 - 8:42
    אבל זה לא שונה,
  • 8:42 - 8:47
    כי ההתמכרות ליעדים
    היא אכן התמכרות,
  • 8:48 - 8:49
    ובמשך כל הזמן הזה
  • 8:49 - 8:54
    אנו כמו אבן מתגלגלת
    שלא מוצאת סיפוק.
  • 8:54 - 9:00
    אם תרצו,
    אנו מחמיצים את החדווה שבאיטיות.
  • 9:02 - 9:03
    אין מצב לאיטיות,
  • 9:04 - 9:08
    אין זמן לקחת באמת את הזמן,
  • 9:08 - 9:12
    ליהנות מהחיים שקורים בפועל.
  • 9:12 - 9:14
    ועקב כך,
  • 9:15 - 9:19
    יש לנו רק זמן אובייקטיבי,
    בלי שום זמן אישי.
  • 9:19 - 9:25
    איננו נהנים משום רגע נצחי של הנאה,
    וזמננו אוזל.
  • 9:26 - 9:28
    כל זה קורה ללא הרף,
  • 9:29 - 9:32
    וגם בחזרתיות ובכפייתיות.
  • 9:33 - 9:36
    אבל אנו מוכרחים לעצור.
    ולמה?
  • 9:37 - 9:41
    כי אם לא נעצור,
    לעולם לא נגיע.
  • 9:41 - 9:44
    יש שני סוגי עצירה:
  • 9:44 - 9:49
    עצירה מרצון
    ועצירה מאונס.
  • 9:50 - 9:55
    דוגמה טובה לעצירה מרצון
    היא מה שעשה סידהרטה.
  • 9:56 - 10:00
    סידהרטה רדף אחרי ההארה
    במשך שנים רבות מאד,
  • 10:01 - 10:05
    הוא הלך בנתיב ההתנזרות,
  • 10:05 - 10:09
    הקורבן, הסבל והחיפוש,
  • 10:10 - 10:12
    ואחרי זמן-מה,
    הוא פשוט עצר.
  • 10:13 - 10:17
    הוא עצר מתחת לעץ הבודהי
    בבוד גאיה,
  • 10:17 - 10:21
    במקום שנודע בהמשך
    כאתר חוסר התנועה,
  • 10:21 - 10:25
    וכאן, משוויתר על המרדף,
  • 10:25 - 10:27
    משהניח לחיפוש,
  • 10:28 - 10:32
    מצא את ההארה שאותה ביקש.
  • 10:33 - 10:38
    זאת דרך באמת מוארת לעשות זאת;
    זאת עצירה מרצון.
  • 10:39 - 10:42
    עצירה מאונס --
    זה כבר משהו אחר.
  • 10:43 - 10:46
    זה בד"כ נגרם בגלל אירוע בחיים.
  • 10:46 - 10:50
    לעתים קרובות זה קשור
    לאירוע בריאותי כלשהו,
  • 10:50 - 10:57
    בוהן שבורה, מיגרנה,
    או אף פריצת דיסק.
  • 10:57 - 11:02
    לי קרתה פריצת דיסק
    לפני שנים אחדות.
  • 11:02 - 11:07
    זה החל כמיחוש קל,
    ממש כאן, בבסיס הגב.
  • 11:08 - 11:11
    אבל אני כמובן לא עצרתי;
    פשוט המשכתי הלאה.
  • 11:11 - 11:15
    המיחוש הקל ההוא הפך לכאב,
  • 11:16 - 11:18
    ובסופו של דבר,
    למשהו שדומה לעקיצת דבורה.
  • 11:19 - 11:20
    ועדיין לא עצרתי,
  • 11:20 - 11:23
    ועדיין לא קבעתי
    תור אצל הרופא.
  • 11:23 - 11:28
    פשוט המשכתי הלאה
    עד שהגעתי לעצירה מלאה.
  • 11:29 - 11:33
    הגב שלי נתפס,
    ולא יכולתי לזוז, פשוטו כמשמעו,
  • 11:34 - 11:36
    ולמעשה, בשלושת החודשים הבאים
    או משהו כזה,
  • 11:37 - 11:41
    לא יכולתי אפילו לעלות
    במדרגות ביתי.
  • 11:42 - 11:46
    אז ממש לא יכולתי ללכת לשום מקום
    וממש לא יכולתי לעשות כלום.
  • 11:46 - 11:47
    אחרי כשלושה חודשים
  • 11:47 - 11:52
    ניפקו לי מקל הליכה --
    וזה היה נהדר --
  • 11:52 - 11:57
    ובשבועות שלאחר מכן
    למדתי מחדש ללכת,
  • 11:58 - 12:01
    ואני חושב שגם לחיות.
  • 12:02 - 12:09
    אז גם ביקשתי מחבר
    לעצב עבורי את שעון היד שלי,
  • 12:10 - 12:14
    השעון הזה נראה כמו כל שעון,
  • 12:14 - 12:18
    אבל במבט מקרוב רואים שבמקום
  • 12:18 - 12:22
    1, 2, 3, 4, 5, 6,
    בעיגול עד 12,
  • 12:22 - 12:27
    כתוב עליו "עכשיו", "עכשיו",
    "עכשיו", "עכשיו", "עכשיו",
  • 12:27 - 12:29
    בעיגול עד "עכשיו".
  • 12:30 - 12:34
    וכאן באמצע, כתוב "אושר".
  • 12:35 - 12:40
    באותם שישה חודשים
    מצאתי את שלושת הימים שלי,
  • 12:41 - 12:46
    שלושת הימים שגם אני חשבתי
    שחסרים לי בחיים.
  • 12:47 - 12:48
    מצאתי אותם בדיוק שם,
  • 12:50 - 12:51
    כמו הבן האובד,
  • 12:52 - 12:56
    לדעתי כולנו צריכים לחזור לעכשיו
  • 12:56 - 13:01
    אם ברצוננו לחיות חיים
    שאנו באמת אוהבים לחיות.
  • 13:02 - 13:07
    עלינו להיות מוכנים לתת לעכשיו
    הזדמנות נוספת.
  • 13:08 - 13:13
    חיים מוצלחים יכולים להיות
    רק אלה שאנו חיים עכשיו.
  • 13:13 - 13:16
    לכולנו עשויים להיות חלומות גדולים
    ועתידים נפלאים
  • 13:16 - 13:17
    וכל זה
  • 13:18 - 13:20
    שאורבים לנו במוחנו,
  • 13:20 - 13:22
    אבל זהו הדבר.
  • 13:22 - 13:24
    הוא קורה כאן.
  • 13:24 - 13:30
    אז חיים מאושרים יכולים גם הם להיות
    רק החיים שאנו חיים עכשיו.
  • 13:30 - 13:36
    תפקידנו, כך אני מאמין,
    הוא לתת לעכשיו הזדמנות נוספת
  • 13:36 - 13:40
    ולראות בעכשיו מעין הזמנה
  • 13:41 - 13:45
    להניח לחיפוש אחר האושר.
  • 13:46 - 13:50
    אחד התרגילים הרוחניים
    שלדעתי ממש הצילו את חיי,
  • 13:51 - 13:54
    היה כשהתחלתי לשאול את עצמי
  • 13:54 - 13:59
    איך אוכל לטפח מערכת-יחסים
    נעימה יותר עם העכשיו.
  • 14:00 - 14:03
    הצגתי לעצמי את השאלה הזאת
    שוב ושוב:
  • 14:03 - 14:08
    איך אוכל לנהל מערכת-יחסים
    נעימה יותר עם העכשיו, היום?
  • 14:08 - 14:13
    איך אוכל להעניק לעכשיו
    הזדמנות ראויה?
  • 14:14 - 14:17
    וגיליתי שכאשר אני מעניק
    לעכשיו הזדמנות ראויה,
  • 14:17 - 14:19
    הוא אכן נעשה מעניין יותר,
  • 14:19 - 14:21
    הוא באמת נעשה רוחני יותר,
  • 14:21 - 14:26
    והוא גם נעשה
    הרבה יותר מרגש אגב כך.
  • 14:27 - 14:29
    אז מסתבר, כך אני חושב,
  • 14:30 - 14:35
    שהיעד האמיתי של חיינו
    איננו להגיע לשם,
  • 14:35 - 14:37
    אלא להיות כאן.
  • 14:38 - 14:40
    ובאשר לעתיד,
  • 14:40 - 14:42
    אני חושב שנהנה ממנו במלואו
  • 14:42 - 14:46
    כי החלטנו להיות קודם כאן
  • 14:46 - 14:48
    להיות כאן ועכשיו.
  • 14:49 - 14:50
    תודה רבה לכם.
  • 14:50 - 14:54
    (מחיאות כפיים)
Title:
התמכרות ליעדים | רוברט הולדן | TEDxפיינדהורן-סלון
Description:

ההתמכרות ליעדים רווחת בחברתנו המוטרפת. אותם אנשים שסובלים מכך מכורים לרעיון שהעתיד הוא המקום שבו ממתינים לנו ההצלחה, האושר וגן העדן. ד"ר רוברט הולדן, מנכ"ל Success Intelligence, מראה לנו כיצד להפסיק לרדוף אחרי ההצלחה ולחיות בהווה. "חיים מוצלחים יכולים להיות רק אלה שאנו חיים עכשיו," הוא אומר. עבודתו החדשנית של רוברט הוצגה בתכניתה של אופרה ווינפרי, ב"בוקר טוב אמריקה", בתכנית Shift Happens ברדיו הציבורי ובשני סרטים תיעודיים של הבי-בי-סי בשם The Happiness Formula (נוסחת האושר) ו-How to Be Happy (איך להיות מאושרים) שהוקרנו לפני יותר מ-30 מיליון צופים בעולם כולו.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:04

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.