כיצד רופאה דנה עם מטופלים לגבי היסוס חיסוני

ברוכים השבים.

מרבית האנשים בקנדה לא יצטרכו שכנוע לגבי
הכדאיות בלקיחת חיסון,

לכשיגיע.

אבל, כפי ששמעתם,
הרבה קנדים שואלים שאלות.

לכן, כדי לענות לחלק מהשאלות

דר. קורה קונסטנטינסקו,
מומחית למחלות זיהומיות,

העובדת במרפאה להססני חיסון

בבית החולים לילדים אלברטה בקלגרי.

ודר., אפילו לא ידעתי שמקום כמו שלך קיים.

מי בדיוק מקבל אלייך הפנייה?

הצלחנו להפוך את זה לתהליך שזורם

ובעצם יצאו בקהילת הרופאים

וסיפרו להם שאנחנו כאן כדי

לתמוך בהם כשהם מפנים מטופלים שלהם אלינו.

והאם את רואה את זה בתור תפקידך
פחות או יותר לשכנע אנשים להתחסן?

אני רואה את התפקיד שלי בתמיכה באנשים

בזמן שהם מנסים להחליט האם להתחסן

איך השיחות האלה נשמעות?
איפה את יכולה בכלל להתחיל?

אני מתחילה כל פעם בלהזכיר לעצמי

שבלבה של כל פגישת הססנות חיסון,

ישנו הורה שמנסה

לעשות את ההחלטה הטובה ביותר שהוא יכול
לעשות למענו ולמען משפחתו.

ושזה בעצם מצריך הרבה אומץ להיכנס לפגישה

כיוון שהם נאבקים בפחדים רבים ובמידע מוטעה,

ובאופן כללי, חוסר אמון.

אז אנחנו מקדישים די הרבה זמן לבניית יחסים
ואמון עם כל משפחה,

להבין אותם טוב יותר כדי שנוכל למעשה
להתאים להם אישית

את אופן ההתקשרות איתם ואת המסר
שאנחנו מעבירים להם לגבי החיסונים.

ואז, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק
עם ארגוני בריאות הציבור

לשם האנשים הולכים כדי באופן מעשי
לקבל את החיסון

וזה מדהים/לא ייאמן שאתה/שהיית אומר שיש חוסר של אמון.

איך בכלל היית מתחיל לייעץ

לממשל מקומי או לממשל הארצי

לבנות או לייצר מערכת כזאת?

אני באמת חושב שכאשר אנחנו מדברים על אמון,

אנחנו צריכי לחשוב ברמה האישית וברמת הכלל.

ומבחינת הרמה האישית,

זה חוזר לרעיון של לשים דברים בפרספקטיבה

ולהבין את היתרונות של החיסונים

ואת הסכנה של המחלה לכל אחד מאיתנו.

לכן, כשמדובר בקוביד, למשל,

אני הייתי מעודדת על קנדי לחשוב על מה הגיפה הזאת,

מה הם עשו בשביל המגיפה הזאת,

ומה הוירוס לקח מכל אחד מהם.