שון אקור: הסוד השמח לעבודה טובה יותר
-
0:00 - 0:03כשהייתי בן שבע ואחותי היתה רק בת חמש,
-
0:03 - 0:06שיחקנו על מיטת הקומותיים.
-
0:06 - 0:08היייתי מבוגר ממנה בשנתיים באותו הזמן --
-
0:08 - 0:11אני מתכוון, אני מבוגר ממנה בשנתיים עכשיו --
-
0:11 - 0:14אבל באותו הזמן זה אמר שהיא חייבת לעשות כל מה שאני רציתי שהיא תעשה,
-
0:14 - 0:16ורציתי לשחק במלחמה.
-
0:16 - 0:18אז היינו על המיטה העליונה.
-
0:18 - 0:20ובצד אחד של מיטת הקומותיים,
-
0:20 - 0:22שמתי את כל בובות החיילים שלי והנשק.
-
0:22 - 0:25ובצד השני היו כל הפונים הקטנים של אחותי
-
0:25 - 0:27מוכנים למתקפת רוכבים.
-
0:27 - 0:29יש דיווחים שונים למה שקרה באותו אחר צהריים,
-
0:29 - 0:32אבל מאחר ואחותי לא כאן איתנו היום,
-
0:32 - 0:34תנו לי לספר לכם את הסיפור האמיתי --
-
0:34 - 0:36(צחוק) --
-
0:36 - 0:38שהוא שאחותי היא קצת שלומיאלית.
-
0:38 - 0:41איכשהו, בלי שום עזרה או דחיפה מאחיה הגדול בכלל,
-
0:41 - 0:43פתאום איימי נעלמה מהמיטה העליונה
-
0:43 - 0:45ונחתה במין התרסקות על הרצפה.
-
0:45 - 0:47עכשיו אני הצצתי מעבר לצד המיטה בחרדה
-
0:47 - 0:50לראות מה קרה לאחותי הקטנה
-
0:50 - 0:52וראיתי שהיא נחתה בכאב על ידיה וברכיה
-
0:52 - 0:54על ארבע על הרצפה.
-
0:54 - 0:56הייתי חרד מפני שהורי הטילו עליי את האחריות
-
0:56 - 0:58לדאוג שאחותי ואני
-
0:58 - 1:01נשחק בבטחה ובשקט ככל האפשר.
-
1:01 - 1:04ובהתחשב בעובדה שבטעות שברתי את ידה של איימי
-
1:04 - 1:06רק שבוע לפני כן...
-
1:06 - 1:10(צחוק)
-
1:10 - 1:12... כשדחפתי אותה בגבורה
-
1:12 - 1:15מטווח כדור הצלף הדימיוני,
-
1:15 - 1:17(צחוק)
-
1:17 - 1:19שעדיין לא הודו לי על זה,
-
1:19 - 1:21ניסיתי ככל יכולתי --
-
1:21 - 1:23היא אפילו לא ראתה את זה מגיע --
-
1:23 - 1:25ניסיתי ככל יכולתי להתנהג הכי טוב שיכולתי.
-
1:25 - 1:27וראיתי את פניה של אחותי,
-
1:27 - 1:29את הצווחה הזו של כאב וסבל והפתעה
-
1:29 - 1:31מאיימת לבקוע מפיה ומאיימת להעיר
-
1:31 - 1:34את הורי משנת החורף הארוכה אליה נכנסו.
-
1:34 - 1:36אז עשיתי את הדבר היחידי
-
1:36 - 1:39שהמוח הקודח בן השבע שלי יכול לחשוב עליו כדי למנוע את הטרגדיה הזו.
-
1:39 - 1:41ואם יש לכם ילדים, ראיתם את זה מאות פעמים קודם.
-
1:41 - 1:43אמרתי, "איימי, איימי, חכי. אל תבכי. אל תבכי.
-
1:43 - 1:45ראית איך נחתת?
-
1:45 - 1:48אף אדם לא יכול לנחות על ארבע רגליים ככה.
-
1:48 - 1:51איימי, אני חושב שזה אומר שאת חד קרן."
-
1:51 - 1:54(צחוק)
-
1:54 - 1:57עכשיו זה היה לרמות, מפני שלא היה דבר שאחותי רצתה יותר בעולם מאשר
-
1:57 - 1:59לא להיות איימי בת החמש הכואבת,
-
1:59 - 2:01אלא איימי חד הקרן המיוחדת.
-
2:01 - 2:04כמובן, זו היתה אופציה שלא היתה פתוחה למוח שלה בשום נקודה בעבר.
-
2:04 - 2:07ויכולתם לראות את הקונפליקט מולו ניצבה אחותי המסכנה שעברה מניפולציה,
-
2:07 - 2:09כשהמוח הקטן שלה ניסה להקצות משאבים
-
2:09 - 2:11להרגשת הכאב והסבל וההפתעה
-
2:11 - 2:13שהיא כרגע חוותה,
-
2:13 - 2:15או לחשוב על הזהות החדשה שלה כחד קרן.
-
2:15 - 2:17והשני ניצח.
-
2:17 - 2:19במקום לבכות, במקום להפסיק את המשחק שלנו,
-
2:19 - 2:21במקום להעיר את הורי,
-
2:21 - 2:23עם כל ההשלכות השליליות שהיו מובטחות לי,
-
2:23 - 2:25במקום זה חיוך התפשט עם פניה
-
2:25 - 2:28והיא עלתה מיד למיטה העליונה עם כל החן של חד קרן תינוק...
-
2:28 - 2:30(צחוק)
-
2:30 - 2:32... עם רגל אחת שבורה.
-
2:32 - 2:34מה שגילינו
-
2:34 - 2:36בגיל הצעיר הזה של חמש ושבע --
-
2:36 - 2:38לא היה לנו מושג בגיל הזה --
-
2:38 - 2:41היה משהו שנמצא בחזית המהפכה המדעית
-
2:41 - 2:44וקרה שני עשורים מאוחר יותר בדרך בה אנחנו מביטים במוח האנושי.
-
2:44 - 2:47מה שנתקלנו בו זה דבר שנקרא פסיכולוגיה חיובית,
-
2:47 - 2:49וזו הסיבה שאני פה היום
-
2:49 - 2:51והסיבה שאני מתעורר כל בוקר.
-
2:51 - 2:53כשהתחלתי לדבר על המחקר הזה
-
2:53 - 2:55מחוץ לאקדמיה, עם חברות ובתי ספר,
-
2:55 - 2:57הדבר הראשון שהם אמרו שהם לעולם לא עשו
-
2:57 - 2:59זה להתחיל לדבר עם גרף.
-
2:59 - 3:01הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא להתחיל את ההרצאה שלי עם גרף.
-
3:01 - 3:03הגרף הזה נראה משעמם,
-
3:03 - 3:05אבל הגרף הזה הוא הסיבה שאני מתרגש ומתעורר כל בוקר.
-
3:05 - 3:07והגרף הזה אפילו לא אומר כלום; זה מידע מזוייף.
-
3:07 - 3:09מה שמצאנו זה --
-
3:09 - 3:13(צחוק)
-
3:13 - 3:16אם הייתי מקבל את המידע הזה מללמוד אתכם פה בחדר, הייתי מאושר,
-
3:16 - 3:18מפני שיש כאן מגמה ברורה,
-
3:18 - 3:20וזה אומר שאני יכול לפרסם,
-
3:20 - 3:22שזה כל מה שמשנה באמת.
-
3:22 - 3:24העובדה שיש פה נקודה אדומה מוזרה מעל העקומה,
-
3:24 - 3:26יש מישהו מוזר פה בחדר --
-
3:26 - 3:29אני יודע מי אתה, ראיתי אותך קודם --
-
3:29 - 3:31זה לא בעיה.
-
3:31 - 3:33זו לא בעיה, כמו שרובכם יודעים,
-
3:33 - 3:35מפני שאני יכול למחוק את הנקודה הזו.
-
3:35 - 3:37אני יכול למחוק את הנקודה הזאת מפני שזו בברור שגיאת מדידה.
-
3:37 - 3:39ואנחנו יודעים שזו שגיאת מדידה
-
3:39 - 3:42מפני שהיא מקלקלת את הנתונים.
-
3:42 - 3:44אז אחד הדברים הראשונים שאנחנו מלמדים אנשים
-
3:44 - 3:47בקורסים לכלכלה וסטטיסטיקה ועסקים ופסיכולוגיה
-
3:47 - 3:50זה איך, בדרך סטטיסטית נכונה, אנחנו נפתרים מהמוזרים.
-
3:50 - 3:52איך אנחנו נפתרים מהקצוות
-
3:52 - 3:54כך שנוכל למצוא את הקו שהכי מתאים?
-
3:54 - 3:56שזה פנטסטי אם אני מנסה למצוא
-
3:56 - 3:59כמה אדוויל האדם הממוצע צריך לקחת -- שניים.
-
3:59 - 4:01אבל אם אני מתעניין בפוטנציאל, אם אני מתעניין בפוטנציאל שלכם,
-
4:01 - 4:03או באושר או ביעילות
-
4:03 - 4:05או אנרגיה או יצירתיות,
-
4:05 - 4:07מה שאנחנו עושים הוא ליצור את כת הממוצעים עם המדע.
-
4:07 - 4:09אם הייתי שואל שאלה כמו
-
4:09 - 4:11"כמה מהר ילד יכול ללמוד לקרוא בכיתה?"
-
4:11 - 4:13מדענים משנים את התשובה ל "כמה מהר ילד ממוצע
-
4:13 - 4:15לומד לקרוא בכיתה ההיא?"
-
4:15 - 4:17ואז אנחנו מתאימים את הכיתה ישר לממוצע.
-
4:17 - 4:19עכשיו אם אתם יורדים מתחת לממוצע בעקומה,
-
4:19 - 4:21הפסיכולוגים מתרגשים,
-
4:21 - 4:24מפני שזה אומר שאתה מדוכא או שיש לך הפרעה,
-
4:24 - 4:26או בתקוה שניהם.
-
4:26 - 4:28אנחנו מקוים לשניהם מפני שהמודל העיסקי שלנו הוא,
-
4:28 - 4:30אם אתה בא לפגישת טיפול עם בעיה אחת,
-
4:30 - 4:32אנחנו רוצים לוודא שאתה עוזב בידיעה שיש לך 10,
-
4:32 - 4:34כך שתמשיך לחזור שוב ושוב.
-
4:34 - 4:36נחזור לילדות שלך במקרה הצורך,
-
4:36 - 4:38אבל לבסוף מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להפוך אותך לנורמלי שוב.
-
4:38 - 4:40אבל נורמלי זה בסך הכל ממוצע.
-
4:40 - 4:42ומה שאני מציע ומה שפסיכולוגיה חיובית מציעה
-
4:42 - 4:44זה שאם נלמד רק את מה שממוצע,
-
4:44 - 4:46נישאר רק ממוצעים.
-
4:46 - 4:48אז במקום למחוק את הקיצונים החיוביים,
-
4:48 - 4:50מה שאני עושה בכוונה הוא להגיע לאוכלוסיה כמו זו
-
4:50 - 4:52ואומר, למה?
-
4:52 - 4:54למה כה רבים מכם כל כך גבוהים מעל העקומה
-
4:54 - 4:56במונחים של יכולת שכלית, יכולת אתלטית, יכולת מוזיקלית,
-
4:56 - 4:58יצירתיות, רמות אנרגיה,
-
4:58 - 5:00הגמישות שלכם מול אתגר, חוש ההומור שלכם?
-
5:00 - 5:03מה שלא יהיה, במקום לבטל אתכם, מה שאני רוצה לעשות זה ללמוד אתכם.
-
5:03 - 5:05מפני שאולי נוכל ללקט ידע --
-
5:05 - 5:07לא רק איך להזיז אנשים למעלה אל הממוצע,
-
5:07 - 5:10אלא איך אנחנו יכולים להעלות את כל הממוצע
-
5:10 - 5:12בחברות שלנו ובבתי הספר שלנו מסביב לעולם.
-
5:12 - 5:14הסיבה שהגרף הזה חשוב לי
-
5:14 - 5:16היא, כשאני מביט בחדשות, זה נראה כאילו רוב המידע
-
5:16 - 5:18הוא לא חיובי, למעשה הוא שלילי.
-
5:18 - 5:21רובו על רצח, שחיתות, מחלות, אסונות טבע.
-
5:21 - 5:23ומהר מאוד, המוח שלי מתחיל לחשוב
-
5:23 - 5:25שזה היחס המדוייק של שלילי לחיובי בעולם.
-
5:25 - 5:27מה שזה עושה זה ליצור משהו
-
5:27 - 5:29שנקרא סינדרום בתי הספר לרפואה --
-
5:29 - 5:31בו, אם אתם מכירים אנשים שהיו בבתי ספר לרפואה,
-
5:31 - 5:33במהלך השנה הראשונה להכשרה הרפואית,
-
5:33 - 5:35כשאתם קוראים את כל הסימפטומים והמחלות שיכולות לקרות,
-
5:35 - 5:37פתאום אתם מבינים שיש לכם את כולן.
-
5:37 - 5:40יש לי גיס בשם בובו - שזה סיפור אחר לחלוטין.
-
5:40 - 5:43בובו התחתן עם איימי חדת הקרן.
-
5:43 - 5:46בובו התקשר אלי בטלפון
-
5:46 - 5:49מבית הספר לרפואה של ייל,
-
5:49 - 5:51ובובו אמר, "שון, יש לי צרעת."
-
5:51 - 5:53(צחוק)
-
5:53 - 5:55שאפילו בייל, זה מאוד נדיר.
-
5:55 - 5:58אבל לא היה לי מושג איך לנחם את בובו המסכן
-
5:58 - 6:00מפני שהוא בדיוק עבר שבוע שלם של מנופוז (הפסקת המחזור).
-
6:00 - 6:02(צחוק)
-
6:02 - 6:05אז מה שאנחנו מוצאים זה שזה לא בהכרח המציאות שמעצבת אותנו,
-
6:05 - 6:08אלה העדשה שמעצבת את העולם דרכה המוח שלכם רואה את העולם.
-
6:08 - 6:11ואם נוכל לשנות את העדשה הזו, לא רק שנוכל לשנות את האושר שלכם,
-
6:11 - 6:14נוכל לשנות כל תוצאה חינוכית ועסקית באותו הזמן.
-
6:14 - 6:16כשניסיתי להתקבל להרווארד, ניגשתי כאתגר.
-
6:16 - 6:19לא ציפיתי להתקבל, ולמשפחה שלי לא היה כסף ללימודים.
-
6:19 - 6:21כשקיבלתי מלגה צבאית שבועיים מאוחר יותר, הם הרשו לי ללכת.
-
6:21 - 6:24פתאום, משהו שאפילו לא היה אפשרי הפך למציאות.
-
6:24 - 6:27כשהלכתי לשם, הנחתי שגם כל האחרים יראו את זה כזכות,
-
6:27 - 6:29שהם יהיו נלהבים להיות שם.
-
6:29 - 6:31אפילו אם אתם בכיתה מלאה סטודנטים שחכמים מכם,
-
6:31 - 6:33תהיו שמחים רק להיות בכיתה ההיא, שזה מה שאני הרגשתי.
-
6:33 - 6:35אבל מה שגיליתי שם
-
6:35 - 6:37היה, שבעוד שחלק מהאנשים הרגישו כך,
-
6:37 - 6:39כשסיימתי לאחר ארבע שנים
-
6:39 - 6:41ואז ביליתי את שמונה השנים הבאות במגורים במעונות עם הסטודנטים --
-
6:41 - 6:44הרווארד ביקשו ממני; לא הייתי הבחור ההוא.
-
6:44 - 6:48(צחוק)
-
6:48 - 6:51הייתי יועץ סטודנטים בהרווארד במשך ארבע השנים הקשות.
-
6:51 - 6:53ומה שגיליתי במחקר שלי ובהוראה שלי
-
6:53 - 6:55זה שהסטודנטים האלה, לא משנה כמה שמחים הם היו
-
6:55 - 6:58עם ההצלחה המקורית שלהם של להתקבל לבית הספר,
-
6:58 - 7:01שבועיים מאוחר יותר מוחותיהם היו מרוכזים, לא על הזכות של להיות פה,
-
7:01 - 7:03לא על הפילוסופיה או הפיסיקה.
-
7:03 - 7:05המוחות שלהם היו מרוכזים בתחרות, העומס,
-
7:05 - 7:07האתגרים, המתח, התלונות.
-
7:07 - 7:09כשנכנסתי לשם לראשונה, נכנסתי לאולם האוכל של תלמידי השנה הראשונה,
-
7:09 - 7:12שם חברי מוויקו טקסס, שם גדלתי --
-
7:12 - 7:14אני יודע שחלקכם שמעתם על המקום הזה.
-
7:14 - 7:16כשהם היו מגיעים לבקר אותי, הם היו מסתכלים מסביב,
-
7:16 - 7:18ואומרים, "אולם האוכל לתלמידי שנה ראשונה הזה נראה כמו משהו
-
7:18 - 7:20מהוגוורטס מהסרט הארי פוטר, שזה נכון.
-
7:20 - 7:22זה הוגורטס מהסרט הארי פוטר וזה הארוורד.
-
7:22 - 7:24וכשהם ראו את זה,
-
7:24 - 7:26הם אמרו, "שון, למה אתה מבזבז את הזמן בלימוד האושר בהרווארד?
-
7:26 - 7:28ברצינות, מה יכול להיות לסטודנט בהרווארד
-
7:28 - 7:30להיות עצוב בגללו?"
-
7:30 - 7:32עמוק בתוך השאלה
-
7:32 - 7:34נמצא המפתח להבנה של מדע האושר.
-
7:34 - 7:36מפני שמה שהשאלה מניחה
-
7:36 - 7:39זה שהעולם החיצוני שלנו מנבא את רמת האושר שלנו,
-
7:39 - 7:41כשבעצם, אם אני יודע הכל על העולם החיצוני שלך,
-
7:41 - 7:44אני יכול לחזות רק 10 אחוז מהאושר המתמשך שלכם.
-
7:44 - 7:4690 אחוז מהאושר לטווח ארוך שלכם
-
7:46 - 7:48נקבע לא על ידי העולם החיצוני,
-
7:48 - 7:50אלא על ידי הדרך בה המוח שלכם מנתח את העולם.
-
7:50 - 7:52ואם נשנה את זה,
-
7:52 - 7:54אם נשנה את הנוסחה לאושר והצלחה,
-
7:54 - 7:56מה שנוכל לעשות זה לשנות את הדרך
-
7:56 - 7:58בה נוכל להשפיע על המציאות.
-
7:58 - 8:00מה שמצאנו זה שרק 25 אחוז מההצלחה בעבודה
-
8:00 - 8:02מנובאת על ידי הIQ
-
8:02 - 8:0475 אחוז מההצלחה בעבודה
-
8:04 - 8:07מנובאים על ידי רמות האופטימיות שלכם, התמיכה החברתית
-
8:07 - 8:10והיכולת שלכם לראות לחץ כאתגר במקום כסיכון.
-
8:10 - 8:13דיברתי עם פנימיה בניו אינגלנד, כנראה הפנימיה הכי יוקרתית,
-
8:13 - 8:15והם אמרו, "אנחנו כבר יודעים את זה.
-
8:15 - 8:18אז כל שנה, במקום רק ללמד את התלמידים, יש לנו גם שבוע בריאות נפשית.
-
8:18 - 8:21ואנחנו כל כך מתלהבים. ביום שני בערב יש לנו את המומחה המוביל בעולם
-
8:21 - 8:23שבא לדבר על דיכאות בגיל ההתבגרות.
-
8:23 - 8:25ביום שלישי זה ערב אלימות והטרדה.
-
8:25 - 8:27יום רביעי זה ערב הפרעות אכילה.
-
8:27 - 8:29יום חמישי הוא יום הסתה לשימוש בסמים.
-
8:29 - 8:32ויום שישי אנחנו מנסים להחליט בין סקס בסיכון לאושר."
-
8:32 - 8:35(צחוק)
-
8:35 - 8:37אני אמרתי, "כך נראה יום שישי לרוב האנשים."
-
8:37 - 8:40(צחוק)
-
8:40 - 8:43(מחיאות כפיים)
-
8:43 - 8:45שאני שמח שאהבתם, אבל הם ממש לא אהבו את זה.
-
8:45 - 8:47שקט בקו הטלפון.
-
8:47 - 8:49ולתוך הדממה, אמרתי, "הייתי שמח להרצות בבית הספר,
-
8:49 - 8:52אבל רק שתדעו, זה לא שבוע בריאות נפשית, זה שבוע מחלה נפשית.
-
8:52 - 8:54מה שעשיתם הוא שהראתם את כל הדברים הרעים שיכולים לקרות,
-
8:54 - 8:56אבל לא דיברתם על החיובי."
-
8:56 - 8:58חוסר מחלה זה לא בריאות.
-
8:58 - 9:00הנה איך להיות בריאים:
-
9:00 - 9:03אנחנו צריכים להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה.
-
9:03 - 9:05בשלוש השנים האחרונות, נסעתי ל 45 מדינות שונות,
-
9:05 - 9:07עבדתי עם בתי ספר וחברות
-
9:07 - 9:09באמצע המשבר הכלכלי.
-
9:09 - 9:11ומה שגיליתי זה שרוב החברות ובתי הספר
-
9:11 - 9:13עוקבות אחרי אותה נוסחה להצלחה, שהיא:
-
9:13 - 9:15אם אני אעבוד קשה יותר, אני אהיה יותר מוצלח.
-
9:15 - 9:18ואם אני יותר מוצלח, אני אהיה מאושר יותר.
-
9:18 - 9:20זה תומך ברוב צורות ההורות שלנו, צורות הניהול שלנו,
-
9:20 - 9:22הדרך בה אנחנו מדרבנים את ההתנהגות שלנו.
-
9:22 - 9:25והבעיה היא שזו טעות מדעית והפוך משתי סיבות.
-
9:25 - 9:28ראשית, כל פעם שהמוח שלנו חווה הצלחה,
-
9:28 - 9:30אתם פשוט משנים את היחוס לאיך הצלחה נראית.
-
9:30 - 9:32קיבלתם ציונים טובים, עכשיו אתם צריכים לקבל ציונים טובים יותר,
-
9:32 - 9:34התקבלתם לבית ספר טוב ואחרי שנכנסתם לבית הספר הטוב יותר,
-
9:34 - 9:36התקבלתם לעבודה טובה, עכשיו אתם צריכים למצוא עבודה טובה יותר,
-
9:36 - 9:38הגעתם ליעד המכירות שלכם, נשנה את יעד המכירות שלכם.
-
9:38 - 9:41ואם אושר הוא בצד השני של הצלחה, המוח שלכם לעולם לא מגיע לשם.
-
9:41 - 9:43מה שעשינו זה לדחוף את האושר
-
9:43 - 9:46מעבר לאופק הקוגניטיבי כחברה.
-
9:46 - 9:48וזה בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות מוצלחים,
-
9:48 - 9:50ואז נהיה מאושרים.
-
9:50 - 9:52אבל הבעיה האמיתית היא שהמוחות שלנו עובדים בכיוון ההפוך.
-
9:52 - 9:55אם תוכלו להעלות את רמת החיוביות של מישהו בהווה,
-
9:55 - 9:58אז המוח חווה מה שאנחנו עכשיו קוראים לו יתרון אושר,
-
9:58 - 10:00שזה המוח שלכם במצב חיובי
-
10:00 - 10:02מבצע הרבה יותר טוב
-
10:02 - 10:04מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.
-
10:04 - 10:07האינטליגנציה שלכם עולה, היצירתיות שלכם עולה, רמות האנרגיה שלכם עולות.
-
10:07 - 10:09למעשה, מה שמצאנו
-
10:09 - 10:11שכל תוצאה עסקית משתפרת.
-
10:11 - 10:13המוח שלכם בחיובי יצרני יותר ב31 אחוז
-
10:13 - 10:16מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ.
-
10:16 - 10:18אתם טובים ב37 אחוז יותר במכירות.
-
10:18 - 10:20רופאים ב 19 אחוז יותר מהירים, ומדוייקים
-
10:20 - 10:22בהגעה לאבחון נכון
-
10:22 - 10:24עם מוח חיובי במקום שלילי, ניטראלי או לחוץ.
-
10:24 - 10:26מה שאומר שאנחנו יכולים להפוך את הנוסחה.
-
10:26 - 10:29אם נוכל למצוא דרך לההפך לחיוביים בהווה,
-
10:29 - 10:31אז המוח שלנו יעבוד אפילו יותר טוב
-
10:31 - 10:34כי נוכל לעבוד קשה יותר, מהר יותר ובצורה חכמה יותר.
-
10:34 - 10:37מה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות הוא להפוך את הנוסחה
-
10:37 - 10:39כך שנוכל להתחיל לראות מה המוחות שלנו בעצם מסוגלים לעשות.
-
10:39 - 10:41מפני שלדופמין, שמציף את המערכת שלכם כשאתם חיוביים,
-
10:41 - 10:43יש שתי מטרות.
-
10:43 - 10:45הוא לא רק עושה אתכם שמחים יותר,
-
10:45 - 10:47הוא מדליק את כל מרכזי הלמידה המוח שלכם
-
10:47 - 10:50ומאפשר לכם להתאים לעולם בדרך אחרת.
-
10:50 - 10:52מצאנו שיש דרכים שאפשר לאמן את המוח
-
10:52 - 10:54להיות מסוגל להיות חיובי.
-
10:54 - 10:57בתוך שתי דקות בלבד במשך 21 ימים רצופים,
-
10:57 - 10:59אנחנו יכולים לחווט מחדש את המוחות שלכם,
-
10:59 - 11:01ולאפשר לו למעשה לעבוד
-
11:01 - 11:03בצורה אופטימית יותר ומוצלחת יותר.
-
11:03 - 11:05עשינו את הדברים האלה במחקר עכשיו
-
11:05 - 11:07בכל חברה שעבדנו איתה,
-
11:07 - 11:09גרמנו להם לרשום שלושה דברים חדשים שהם מודים עליהם
-
11:09 - 11:11במשך 21 ימים ברציפות.
-
11:11 - 11:13ובסוף התהליך,
-
11:13 - 11:15המוח שלהם מתחיל לשמור על התבנית
-
11:15 - 11:18של לסרוק את העולם, לא לדברים הרעים, אלא לדברים החיוביים קודם.
-
11:18 - 11:20כתיבה על חוויה אחת טובה שעברתם ב24 השעות האחרונות
-
11:20 - 11:22מאפשרת למוח לחיות אותה מחדש.
-
11:22 - 11:25פעילות גופנית מלמדת את המוח שלכם שההתנהגות שלכם משנה.
-
11:25 - 11:27אנחנו מצאנו שמדיטציה מאפשרת למוח שלכם
-
11:27 - 11:30להתגבר על הפרעת הקשב התרבותית שיצרנו
-
11:30 - 11:32על ידי הניסיון לעשות משימות רבות באותו הזמן
-
11:32 - 11:35ומאפשרת למוח שלנו להתמקד במשימה שלפנינו.
-
11:35 - 11:37ולבסוף, מעשים אקראיים של טוב הם מעשים מודעים של טוב.
-
11:37 - 11:39אנחנו גורמים לאנשים, כשהם פותחים את תיבת המייל שלהם,
-
11:39 - 11:41לכתוב מייל חיובי אחד
-
11:41 - 11:43לשבח או להודות למישהו ברשת התמיכה החברתית שלהם.
-
11:43 - 11:45ועל ידי עשיית הפעולות האלו
-
11:45 - 11:47ואימון המוח כמו שמאמנים את הגוף,
-
11:47 - 11:50מה שמצאנו זה שאפשר להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה,
-
11:50 - 11:53ועל ידי כך, לא רק ליצור אדוות של חיוביות,
-
11:53 - 11:55אלא ליצור מהפכה אמיתית.
-
11:55 - 11:57תודה רבה לכם.
-
11:57 - 12:00(מחיאות כפיים)
- Title:
- שון אקור: הסוד השמח לעבודה טובה יותר
- Speaker:
- Shawn Achor
- Description:
-
more » « less
אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לעבוד כדי להיות שמחים, אבל האם זה יכול להיות הפוך? בשיחה המהירה ומבדרת הזו מ TEDxBloomington, הפסיכולוג שון אקור טוען שלמעשה אושר משרה יעילות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:00
|
Ido Dekkers added a translation |