תלמה גולדן: איך אמנות נוצנת צורה לשינוי חברתי
-
0:01 - 0:04כותבת המחזות המבריקה, אדריאן קנדי,
-
0:04 - 0:06כתבה ספר שנקרא
-
0:06 - 0:08"אנשים שהובילו למחזות שלי."
-
0:08 - 0:10ואם הייתי כותבת ספר,
-
0:10 - 0:12הוא היה נקרא,
-
0:12 - 0:14"אמנים שהובילו את התצוגות שלי"
-
0:14 - 0:16מפני שהעבודה שלי,
-
0:16 - 0:19בהבנת אמנות והבנת התרבות,
-
0:19 - 0:22הגיעה על ידי מעקב אחרי אמנים,
-
0:22 - 0:25בלהביט מה המשמעות של אמנים
-
0:25 - 0:27ומה הם עושים ומי הם.
-
0:28 - 0:30ג'י ג'י מ"החיים הטובים,"
-
0:30 - 0:33(מחיאות כפיים)
-
0:33 - 0:35משמעותי לאנשים רבים כמובן
-
0:35 - 0:37בגלל "דינ-או-מייט,"
-
0:37 - 0:39אבל אולי חשוב יותר
-
0:39 - 0:42כאמן השחור הבאמת ראשון
-
0:42 - 0:44בשעות שיא בטלויזיה.
-
0:45 - 0:47ג'אן מישל באסקיאט,
-
0:47 - 0:49חשוב לי בגלל
-
0:49 - 0:52האמן השחור הראשון בזמן אמת
-
0:52 - 0:54שהראה לי את האפשרות
-
0:54 - 0:57של למי ומה אני עומדת להכנס.
-
0:57 - 1:00הפרוייקט הכללי שלי הוא על אמנות,
-
1:00 - 1:02בעיקר, על אמנים שחורים,
-
1:02 - 1:04מאוד בכללי
-
1:04 - 1:06על הדרך בה אמנות
-
1:06 - 1:08יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים
-
1:08 - 1:11על תרבות ועל עצמנו.
-
1:11 - 1:13ההתעניינות שלי היא באמנים
-
1:13 - 1:16שמבינים ומשכתבים את ההסטוריה,
-
1:16 - 1:18שחושבים על עצמם
-
1:18 - 1:20בתוך הנרטיב
-
1:20 - 1:22של העולם הגדול של האמנות,
-
1:22 - 1:24אבל יצרו פינות חדשות
-
1:24 - 1:27בשבילנו לראות ולהבין.
-
1:27 - 1:30אני מראה שני אמנים פה, גלן ליגון וקרול ווקר,
-
1:30 - 1:33שניים מרבים שבאמת יוצרים בשבילי
-
1:33 - 1:36את השאלות הבסיסיות שרציתי להביא
-
1:36 - 1:38כאוצרת לעולם.
-
1:38 - 1:41התעניינתי ברעיון
-
1:41 - 1:43של למה ואיך
-
1:43 - 1:46אני אוכל ליצור סיפור חדש
-
1:46 - 1:48נרטיב חדש בהסטוריה של האמנות
-
1:48 - 1:50ונרטיב חדש בעולם.
-
1:50 - 1:52וכדי לעשות את זה, אני יודעת
-
1:52 - 1:55שהייתי צריכה לראות את הדרך בה אמנים עובדים,
-
1:55 - 1:57להבין את הסטודיו של האמן
-
1:57 - 1:59כמו מעבדה,
-
1:59 - 2:01תדמינו אז,
-
2:01 - 2:04להמציא מחדש את המוזאון כטנק חשיבה,
-
2:04 - 2:07ולהסתכל על התערוכה
-
2:07 - 2:10כנייר הלבן האולטימטיבי, לשאול שאלות
-
2:10 - 2:12לספק מרחב
-
2:12 - 2:15כדי להביט ולחשוב על התשובות.
-
2:15 - 2:17ב1994,
-
2:17 - 2:19כשהייתי אוצרת של מוזאון וויטני,
-
2:19 - 2:21יצרתי תערוכה שנקראה "זכר שחור."
-
2:21 - 2:23הסתכלתי על החיתוך
-
2:23 - 2:25של גזע ומגדר
-
2:25 - 2:27באמנות אמריקאית עכשוית.
-
2:27 - 2:29רציתי להביע
-
2:29 - 2:31את הדרך בה אמנות
-
2:31 - 2:33יכולה לספק מרחב לדיאלוג,
-
2:33 - 2:35דיאלוג מסובך,
-
2:35 - 2:38דיאלוג עם הרבה, הרבה נקודות כניסה,
-
2:38 - 2:40ואיך המוזיאון יכול להיות המרחב
-
2:40 - 2:42לתחרות הרעיונות הזו.
-
2:42 - 2:44התערוכה כללה
-
2:44 - 2:46יותר מ20 אמנים
-
2:46 - 2:48מגילאים וגזעים שונים,
-
2:48 - 2:51אבל כולם מסתכלים על גבריות שחורה
-
2:51 - 2:54מנקודת מבט מאוד מסויימת.
-
2:57 - 3:00מה שהיה משמעותי מבחינת התערוכה הזו
-
3:00 - 3:02היתה הדרך בה
-
3:02 - 3:05היא העסיקה אותי בתפקידי
-
3:05 - 3:07כאוצרת, כזרז,
-
3:07 - 3:09לדיאלוג הזה.
-
3:09 - 3:11אחד הדברים שקרו
-
3:11 - 3:13באופן מובהק במהלך התצוגה
-
3:13 - 3:15הוא שהתעמתתי עם הרעיון
-
3:15 - 3:17של כמה תמונות יכולות להיות חזקות
-
3:17 - 3:20וההבנה של אנשים את עצמם ואחד את השני.
-
3:20 - 3:23אני מראה לכם שתי עבודות, אחת מימין, של לאון גולוב,
-
3:23 - 3:26ואחת משמאל של רוברט קולסקוט.
-
3:26 - 3:28ובמהלך התערוכה,
-
3:28 - 3:30שהיתה וכחנית, שנויה במחלוקת
-
3:30 - 3:32ובסופו של דבר, בשבילי,
-
3:32 - 3:34משנה חיים,
-
3:34 - 3:36בהרגשה שלי של מה יכול להיות אמנות,
-
3:36 - 3:39אישה באה אלי על רצפת הגלריה
-
3:39 - 3:42כדי להביע את חששותיה על האופי
-
3:42 - 3:44של כמה חזקות תמונות יכולות להיות
-
3:44 - 3:46ואיך אנחנו מבינים אחד את השני.
-
3:46 - 3:48והיא הצביעה על העבודה משמאל
-
3:48 - 3:50כדי להגיד לי כמה בעייתית התמונה היתה,
-
3:50 - 3:53כי היא התקשרה, בשבילה, לרעיון של
-
3:53 - 3:56איך אנשים שחורים יוצגו.
-
3:56 - 3:58והיא הצביעה על התמונה מימין
-
3:58 - 4:01כדוגמה, בשבילי, לסוג הכבוד
-
4:01 - 4:03שצריך להיות מועבר
-
4:03 - 4:05כדי לעבוד נגד הדימויים האלה במדיה.
-
4:05 - 4:08אז היא יחסה לעבודות האלה זהות גזעית,
-
4:08 - 4:10בעיקרון אמרה לי שהעבודה מימין,
-
4:10 - 4:12בברור, נעשתה על ידי אמן שחור,
-
4:12 - 4:14והעבודה משמאל, בברור על ידי אמן לבן,
-
4:14 - 4:16כשלמעשה,
-
4:16 - 4:18המקרה היה הפוך.
-
4:18 - 4:20בוב קולסקוט, אמן אפרו-אמריקאי,
-
4:20 - 4:22לאון גולוב, אמן לבן.
-
4:22 - 4:24הנקודה בזה, בשבילי, היתה
-
4:24 - 4:27להגיד, בחלל ההוא, ברגע ההוא,
-
4:27 - 4:29שאני בעצם, יותר מהכל,
-
4:29 - 4:31רציתי להבין
-
4:31 - 4:34איך תמונות יכולות לעבוד, איך תמונות עבדו,
-
4:34 - 4:36ואיך אמנים סיפקו
-
4:36 - 4:38חלל גדול ממה
-
4:38 - 4:40שיכולנו לדמיין בחיים היום יומיים שלנו
-
4:40 - 4:43כדי לעבוד דרך התמונות האלה.
-
4:43 - 4:46רצים קדימה ואני מגיעה להארלם,
-
4:46 - 4:49ביתם של הרבה מאמריקה השחורה,
-
4:49 - 4:52בעיקרון הלב הרוחני
-
4:52 - 4:54של ההויה השחורה,
-
4:54 - 4:57באמת היכן שהרנסאנס של הארלם קיים.
-
4:58 - 5:01הארלם עכשיו, בערך מסבירה
-
5:01 - 5:04וחושבת על עצמה בחלק זה של המאה,
-
5:04 - 5:06מסתכלת גם קדימה וגם אחורה.
-
5:06 - 5:08אני תמיד אומרת שהארלם היא קהילה מעניינת
-
5:08 - 5:10מפני, שבניגוד למקומות אחרים,
-
5:10 - 5:12היא חושבת על עצמה בעבר, הווה
-
5:12 - 5:14ועתיד באותו זמן.
-
5:14 - 5:16אף אחד לא מדבר עליה רק בעכשיו.
-
5:16 - 5:19זה תמיד מה היא היתה ומה היא יכולה להיות.
-
5:19 - 5:21ובמחשבה על זה,
-
5:21 - 5:23אז הפרוייקט השני שלי, השאלה השניה שאני שואלת.
-
5:23 - 5:25האם מוזאון
-
5:25 - 5:27יכול להיות זרז לקהילה?
-
5:27 - 5:29האם מוזאון יכול לשכן אמנים
-
5:29 - 5:31ולאפשר להם להיות סוכנים
-
5:31 - 5:34כשקהילות ממציאות את עצמן מחדש?
-
5:34 - 5:37זו הארלם, למען האמת, ב20 בינואר,
-
5:37 - 5:40חושבת על עצמה בדרך נפלאה.
-
5:41 - 5:43אז אני עובדת עכשיו במוזאון הסטודיו בהארלם,
-
5:43 - 5:45חושבת על תערוכות שם,
-
5:45 - 5:47חושבת על מה זה אומר
-
5:47 - 5:49לגלות את האפשרויות באמנות.
-
5:49 - 5:51עכשיו, מה זה אומר לחלק מכם?
-
5:51 - 5:54בחלק מהמקרים, אני יודעת שרבים מכם
-
5:54 - 5:56מעורבים בשיחות בין תרבותיות,
-
5:56 - 5:59מעורבים ברעיונות של יצירתיות וחדשנות.
-
5:59 - 6:02תחשבו על המקום שאמנים יכולים לשחק בזה.
-
6:02 - 6:05זו מין חממה ותמיכה
-
6:05 - 6:08שאני שואפת אליה, אני עובדת עם אמנים שחורים צעירים.
-
6:08 - 6:10תחשבו על אמנים, לא על כספקי תוכן,
-
6:10 - 6:12למרות שהם יכולים להיות מעולים בזה,
-
6:12 - 6:14אלא, שוב, כזרזים אמיתיים.
-
6:16 - 6:19מוזאון הסטודיו נוסד בשנות ה60 המאוחרות.
-
6:19 - 6:22ואני מעלה את זה בגלל החשיבות של מיקום
-
6:22 - 6:24המינהג הזה בהיסטוריה,
-
6:24 - 6:26להביט בחזרה אל 1968,
-
6:26 - 6:28הרגע ההסטורי המדהים הזה,
-
6:28 - 6:31ולחשוב על הקשת שקרתה מאז,
-
6:31 - 6:34לחשוב על האפשרויות שכולנו
-
6:34 - 6:36זכינו לעמוד בהן היום,
-
6:36 - 6:38ולדמיין שהמוזאון
-
6:38 - 6:40שבאה מרגע של מחאה גדולה,
-
6:40 - 6:42והיה כל כך הרבה על
-
6:42 - 6:44בחינת ההסטוריה והמורשת
-
6:44 - 6:47של אמנים אפרו-אמריקאים חשובים
-
6:47 - 6:49להסטוריה של האמנות במדינה
-
6:49 - 6:51כמו ג'ייקוב לורנס, נורמן לואיס,
-
6:51 - 6:53רומרה ברדון.
-
6:53 - 6:55ואז, כמובן,
-
6:55 - 6:57להביא אותנו להיום.
-
6:57 - 6:59ב1975, מוחמד עלי
-
6:59 - 7:01נתן הרצה באוניברסיטת הארוורד.
-
7:01 - 7:04אחרי ההרצאה, סטודנט קם ואמר לו,
-
7:04 - 7:06"תן לנו פואמה."
-
7:06 - 7:08ומוחמד עלי אמר, "אני, אנחנו."
-
7:08 - 7:11הצהרה מעמיקה על היחיד והקהילה,
-
7:11 - 7:13המרחב בו עכשיו,
-
7:13 - 7:16בפרוייקט הגילוי שלי, של מחשבה על אמנים,
-
7:16 - 7:18על נסיון להגדיר
-
7:18 - 7:20מה יכולה להיות
-
7:20 - 7:23תנועה תרבותית של אמנות שחורה במאה ה21.
-
7:23 - 7:25מה שזה יכול להגיד
-
7:25 - 7:28לתנועות תרבותיות בכל הזמן הזה,
-
7:28 - 7:30ה"אני, אנחנו" נראה
-
7:30 - 7:32לגמרי רואה את הנולד
-
7:32 - 7:34לחלוטין חשוב.
-
7:34 - 7:36לצורך העניין,
-
7:36 - 7:39הפרוייקט הספציפי שהפך את זה לאפשרי בשבילי
-
7:39 - 7:41היא שורה של תערוכות,
-
7:41 - 7:43כולן מתחילות בF,
-
7:43 - 7:45"חופשי", "תכיפות" ו"זרימה,"
-
7:45 - 7:47שיצאו לגלות
-
7:47 - 7:49ולהגדיר
-
7:49 - 7:52את האמנים השחורים הצעירים שעובדים כרגע
-
7:52 - 7:54שאני מרגישה בחוזקה
-
7:54 - 7:57שימשיכו לעבוד במשך השנים הרבות הבאות.
-
7:57 - 7:59סדרת התערוכות
-
7:59 - 8:01נוצרה במיוחד
-
8:01 - 8:03כדי לנסות להטיל ספק
-
8:03 - 8:05ברעיון של מה זה יגיד
-
8:05 - 8:07עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,
-
8:07 - 8:10לראות אומנות כזרז,
-
8:10 - 8:12מה זה אומר עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,
-
8:12 - 8:15כשאנחנו מגדירים ומגדירים מחדש את התרבות,
-
8:15 - 8:17התרבות השחורה, במיוחד במקרה שלי,
-
8:17 - 8:19אבל תרבות, בכלליות.
-
8:19 - 8:21קראתי לקבוצת האמנים הזו
-
8:21 - 8:24על שם רעיון , ששמתי שם
-
8:24 - 8:26שנקרא פוסט-בלאק.
-
8:26 - 8:28באמת התכוונתי להגדיר אותם
-
8:28 - 8:31כאומנים שהגיעו והתחילו את האמנות שלהם עכשיו,
-
8:31 - 8:34מביטים על ההסטוריה, אבל מתחילים ברגע הזה, היסטורית.
-
8:35 - 8:38זה באמת בתחושה הזו של גילוי
-
8:38 - 8:41שיש לי שורה חדשה של שאלות שאני שואלת.
-
8:41 - 8:43שורת השאלות הזו היא:
-
8:43 - 8:45מה זה אומר, עכשיו,
-
8:45 - 8:48להיות אפרו-אמריקאי באמריקה?
-
8:48 - 8:51מה האומנות יכולה להגיד על זה?
-
8:51 - 8:54היכן מוזיאון יכול להתקיים
-
8:54 - 8:57כמקום לכולנו
-
8:57 - 8:59לניהול השיחה הזו?
-
8:59 - 9:01באמת, מה שהכי מרגש בזה
-
9:01 - 9:04היא חשיבה על האנרגיה וההתרגשות
-
9:04 - 9:06שאמנים צעירים יכולים להביא.
-
9:06 - 9:08העבודות שלהם בשבילי הן על,
-
9:08 - 9:10לא תמיד, פשוט
-
9:10 - 9:12על החדשנות האסתטית
-
9:12 - 9:15שהמוחות שלהם מדמיינים, שהחזון שלהם יוצר
-
9:15 - 9:17ויוצא אל העולם,
-
9:17 - 9:19אבל יותר, אולי, חשוב,
-
9:19 - 9:21דרך ההתלהבות של הקהילה
-
9:21 - 9:24שהם יוצרים כקולות חשובים
-
9:24 - 9:27שיאפשרו לנו עכשיו להבין את המצב,
-
9:27 - 9:29כמו גם בעתיד.
-
9:29 - 9:32אני מופתעת ללא הפסקה
-
9:32 - 9:34על ידי הדרך בה
-
9:34 - 9:36הנושא של גזע
-
9:36 - 9:39יכול לקחת את עצמו להרבה מקומות
-
9:39 - 9:41שאנחנו לא מדמיינים שהוא צריך להיות בהם.
-
9:41 - 9:44אני מופתעת תמיד
-
9:44 - 9:46על ידי הדרך בה אומנים מוכנים
-
9:46 - 9:48לעשות את זה בעבודותיהם.
-
9:48 - 9:50לכן אני מביטה באמנות.
-
9:50 - 9:52לכן אני שואלת את האמנות שאלות.
-
9:52 - 9:55לכן אני עושה תערוכות.
-
9:55 - 9:57עכשיו, התערוכה הזו, כמו שאמרתי,
-
9:57 - 10:0040 אמנים צעירים שעבדו במהלך 8 שנים,
-
10:00 - 10:03ובשבילי זה על שקילת ההשלכות.
-
10:04 - 10:06זה שקילת ההשלכות של
-
10:06 - 10:09מה לדור הזה יש להגיד בשבילנו.
-
10:09 - 10:12זה שקילה של מה זה אומר לאמנים האלה
-
10:12 - 10:14להיות במקביל בעולם בחוץ, כשהאומנות שלהם נודדת,
-
10:14 - 10:16אבל בקהילות שלהם,
-
10:16 - 10:19כאנשים שרואים וחושבים
-
10:19 - 10:22על הנושאים שעומדים לפנינו.
-
10:22 - 10:24זה גם מחשבה על
-
10:24 - 10:26הרוח היצירתית וטיפוחה.
-
10:26 - 10:28ודמיינו, בעיקר באמריקה האורבנית,
-
10:28 - 10:31על טיפוח הרוח.
-
10:31 - 10:34עכשיו, להיכן, אולי, זה מגיע עכשיו?
-
10:34 - 10:37בשבילי, זה על לדמיין מחדש
-
10:37 - 10:40את השיח התרבותי הזה בהקשר בינלאומי.
-
10:40 - 10:43אז המחזור האחרון של הפרוייקט הזה
-
10:43 - 10:45נקרא "זרימה,"
-
10:45 - 10:47עם הרעיון עכשיו של יצירת
-
10:47 - 10:49רשת אמיתית
-
10:49 - 10:51של אמנים מסביב לעולם,
-
10:51 - 10:53באמת מביטים, לא כל כך
-
10:53 - 10:56מהארלם החוצה, אלה מעבר.
-
10:56 - 10:59ו"זרימה" מביטה באומנים שנולדו כולם באפריקה.
-
10:59 - 11:02וכשרבים מאיתנו חושבים על היבשת ההיא
-
11:02 - 11:04וחושבים על המשמעות שלה
-
11:04 - 11:06לנו במאה ה21,
-
11:06 - 11:08התחלתי את ההסתכלות הזו
-
11:08 - 11:10דרך אמנים, דרך אמנות,
-
11:10 - 11:13ולדמיין מה הם יכולים להגיד לנו על העתיד,
-
11:13 - 11:16מה הם אומרים לנו על העתיד,
-
11:16 - 11:19ומה הם יוצרים בצורה
-
11:19 - 11:22של לתת לנו את האפשרות הגדולה הזו של להביט
-
11:22 - 11:24ביבשת ההיא עולה כחלק
-
11:24 - 11:26מהדיאלוג הגדול יותר שלנו.
-
11:26 - 11:28אז, מה אני מגלה
-
11:28 - 11:30כשאני מביטה באמנות?
-
11:30 - 11:32מה אני חושבת
-
11:32 - 11:34כשאני חושבת על אמנות?
-
11:34 - 11:36אני מרגישה את הזכות שהיתה לי כאוצרת
-
11:36 - 11:39היא לא רק גילוי של עבודות חדשות,
-
11:39 - 11:41הגילוי של עבודות מרגשות,
-
11:41 - 11:43אלא, באמת, זה היה
-
11:43 - 11:45מה שגיליתי על עצמי,
-
11:45 - 11:47ומה שאני יכולה להציע
-
11:47 - 11:49בחלל התצוגה,
-
11:49 - 11:52לדבר על יופי, לדבר על כוח,
-
11:52 - 11:54לדבר על עצמנו,
-
11:54 - 11:57ולדבר ולשוחח אחד עם השני.
-
11:57 - 12:00זה מה שגורם לי לקום כל יום
-
12:00 - 12:02ולרצות לחשוב על
-
12:02 - 12:05הדור הזה של אומנים שחורים ואומנים מסביב לעולם.
-
12:05 - 12:07תודה רבה.
- Title:
- תלמה גולדן: איך אמנות נוצנת צורה לשינוי חברתי
- Speaker:
- Thelma Golden
- Description:
-
more » « less
תלמה גולדן, אוצרת מוזאון הסטודיו של הארלם, מספרת על שלוש התערוכות האחרונות שבודקות איך אמנות חוקרת ומגדירה מחדש תרבות. האמנים ה"פוסט-שחורים" שהיא עובדת איתם משתמשים באמנות שלהם להתחיל דיאלוג על גזע ותרבות -- ועל משמעות האמנות עצמה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:08
|
Ido Dekkers added a translation |