Return to Video

הפתרון לשינויי האקלים שעליו עומדות כפות רגלינו

  • 0:01 - 0:03
    אחד הפתרונות החשובים ביותר
  • 0:03 - 0:07
    לאתגר הגלובלי שגלום בשינויי האקלים
  • 0:07 - 0:10
    מונח ממש מתחת לכפות רגלינו,
    ומידי יום:
  • 0:10 - 0:12
    אדמה.
  • 0:12 - 0:17
    האדמה היא רק המעטה הדק
    של פני הקרקע,
  • 0:17 - 0:21
    אבל בכוחה לעצב את גורלו של עולמנו.
  • 0:22 - 0:26
    כי אדמה בעומק שני מטרים בערך,
  • 0:26 - 0:29
    חומר אדמתי רופף
    שמכסה את פני כדור הארץ,
  • 0:29 - 0:34
    מייצגת את ההבדל בין חיים
    להעדר-חיים במערכת כדור הארץ,
  • 0:35 - 0:39
    ובכוחה גם לעזור לנו
    להיאבק בשינויי האקלים
  • 0:39 - 0:42
    אם רק נפסיק לראות בה לכלוך.
  • 0:43 - 0:44
    (צחוק)
  • 0:44 - 0:46
    שינויי האקלים אכן מתרחשים,
  • 0:46 - 0:49
    האטמוספירה של כדור הארץ מתחממת
  • 0:49 - 0:52
    בגלל כמויות הולכות וגדלות
    של גזי חממה
  • 0:52 - 0:54
    שאנו ממשיכים לפלוט אל האטמוספירה.
  • 0:54 - 0:56
    כולכם יודעים את זה.
  • 0:56 - 0:59
    אבל מה שלדעתי לא שמעתם
  • 0:59 - 1:04
    הוא שאחד הדברים הכי חשובים
    שהחברה האנושית יכולה לעשות
  • 1:04 - 1:06
    כדי לטפל בשינויי האקלים
  • 1:06 - 1:08
    טמון באמת באדמה.
  • 1:10 - 1:14
    אני מדענית אדמה
    שחוקרת את האדמה מאז גיל 18,
  • 1:14 - 1:18
    כי אני מתעניינת
    בחשיפת סודותיה של האדמה
  • 1:18 - 1:23
    ורוצה לעזור לאנשים להבין את הפתרון
    החשוב מאד הזה לשינויי האקלים.
  • 1:24 - 1:26
    הנה העובדות בנוגע לאקלים:
  • 1:26 - 1:30
    ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה
    של כדור הארץ
  • 1:30 - 1:32
    עלה ב-40%
  • 1:32 - 1:35
    בכ-150 השנים האחרונות בלבד.
  • 1:35 - 1:41
    מעשי האדם משחררים כיום
    9.4 מיליון טונות פחמן
  • 1:41 - 1:43
    לתוך האטמוספירה
  • 1:43 - 1:46
    מפעילויות כמו שריפת דלקי מאובנים,
  • 1:46 - 1:49
    חקלאות אינטנסיבית
  • 1:49 - 1:52
    ודרכים נוספות בהן אנו משנים
    את אופן השימוש שלנו באדמה,
  • 1:52 - 1:54
    כולל בירוא יערות.
  • 1:55 - 2:01
    אבל ריכוז הפחמן הדו-חמצני
    שנשאר באטמוספירה
  • 2:01 - 2:03
    עולה רק בשיעור של כמחצית מזה,
  • 2:04 - 2:08
    וזה משום שמחצית מהפחמן
    שאנו משחררים לאטמוספירה
  • 2:08 - 2:12
    נקלט לפי שעה בקרקע ובימים
  • 2:12 - 2:15
    בתהליך המוכר לנו כ"מיצוי פחמן".
  • 2:16 - 2:22
    כלומר, כל תוצאה שלדעתכם
    צפויה לנו עקב שינויי האקלים,
  • 2:23 - 2:28
    נובעת רק מ-50% מהזיהום שלנו,
  • 2:29 - 2:33
    הודות למערכות הטבעיות שמצילות אותנו.
  • 2:33 - 2:35
    אבל אל תתחילו להירגע,
  • 2:36 - 2:40
    כי פועלים נגדנו שני דברים עיקריים.
  • 2:41 - 2:46
    האחד:
    אם לא נעשה משהו רציני,
  • 2:46 - 2:48
    ומהר,
  • 2:48 - 2:49
    הפליטות ימשיכו להתגבר.
  • 2:51 - 2:56
    והשני:
    יכולתן של המערכות הטבעיות האלה
  • 2:56 - 2:59
    לקלוט פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה
  • 2:59 - 3:02
    ולמצות אותו בבתי הגידול של הטבע
  • 3:02 - 3:04
    נתונה כעת בסכנה,
  • 3:04 - 3:09
    כי הן נתונות להשחתה חמורה
    עקב מעשי האדם.
  • 3:10 - 3:12
    כך שלא לגמרי ברור
  • 3:12 - 3:16
    שמערכות הטבע האלה ימשיכו להציל אותנו
  • 3:16 - 3:20
    אם נמשיך בגישת ה"עסקים כרגיל" שלנו.
  • 3:21 - 3:23
    וכאן נכנסת לתמונה האדמה:
  • 3:23 - 3:28
    באדמה ישנם כשלושת אלפי מיליארד
    טונות פחמן.
  • 3:28 - 3:34
    זה בערך פי 315 כמות הפחמן
    שאנו משחררים כיום לאטמוספירה.
  • 3:35 - 3:39
    ובאדמה יש יותר מפי שתיים פחמן
    מאשר בצמחייה ובאוויר.
  • 3:40 - 3:42
    חישבו על זה לרגע.
  • 3:42 - 3:45
    יש באדמה יותר פחמן
  • 3:45 - 3:48
    מאשר בכל הצמחייה בעולם,
  • 3:48 - 3:54
    כולל יערות הגשם השופעים
    ועצי הסקווייה הענקיים,
  • 3:54 - 3:56
    אדמות המרעה הנרחבים,
  • 3:56 - 3:59
    כל המערכות החקלאיות
  • 3:59 - 4:03
    וכל סוג צמחיה שעולה על דעתכם
    עלי-אדמות,
  • 4:04 - 4:09
    ועוד כל הפחמן שבאטמוספירה כרגע
    - גם יחד,
  • 4:09 - 4:11
    יותר מפי שניים.
  • 4:12 - 4:17
    מכאן ששינוי קטנטן בכמות הפחמן
    המאוחסנת באדמה
  • 4:17 - 4:21
    יכולה לשנות מאד מבחינת
    מצב האטמוספירה של כדור הארץ.
  • 4:23 - 4:27
    אבל אדמה אינה סתם
    מחסן של פחמן.
  • 4:27 - 4:30
    היא מתפקדת יותר כמו חשבון בנק,
  • 4:30 - 4:33
    וכמות הפחמן שמצויה באדמה
    בכל רגע נתון
  • 4:33 - 4:37
    היא פונקציה של כמות הפחמן
    שנכנסת לאדמה ויוצאת ממנה.
  • 4:38 - 4:41
    הפחמן נכנס לאדמה
    בתהליך הפוטוסינתזה,
  • 4:41 - 4:44
    שבו צמחים ירוקים קולטים
    פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה
  • 4:44 - 4:47
    ומשתמשים בו כדי לבנות את גופם,
  • 4:47 - 4:50
    וכשהם נובלים, גופיהם נכנסים לאדמה.
  • 4:51 - 4:53
    והפחמן עוזב את האדמה
  • 4:53 - 4:55
    ועולה בחזרה לאטמוספירה
  • 4:55 - 4:58
    כשגוויותיהם של האורגניזמים אלה
  • 4:58 - 5:01
    נרקבים באדמה עקב פעילות של חיידקים.
  • 5:02 - 5:06
    ההתפרקות משחררת פחמן דו-חמצני
    אל האטמוספירה,
  • 5:06 - 5:11
    לצד שאר גזי חממה
    כמו מתאן ותחמוצת חנקן,
  • 5:11 - 5:15
    אבל היא יוצרת גם את כל
    החומרים המזינים הנחוצים למחייתנו.
  • 5:16 - 5:21
    אחד הדברים שהופכים את האדמה
    למרכיב כה יסודי
  • 5:21 - 5:24
    של כל גישה לשיכוך שינויי האקלים
  • 5:24 - 5:27
    הוא שהיא מייצגת
    אחסון ארוך-טווח של פחמן.
  • 5:28 - 5:31
    פחמן שהיה נשאר שנה-שנתיים
  • 5:31 - 5:35
    כשיירים נרקבים,
    אילו נותר על פני השטח,
  • 5:35 - 5:40
    יכול להישאר באדמה במשך מאות,
    ואפילו אלפי שנים ויותר.
  • 5:41 - 5:43
    ביו-גיאוכימאים כמוני
  • 5:43 - 5:48
    חוקרים איך בדיוק מערכת האדמה
    מאפשרת זאת,
  • 5:48 - 5:53
    בכך שהיא אוצרת את הפחמן
    בקשרים פיזיים עם מינרלים,
  • 5:53 - 5:56
    בתוך צבירי מינרלים אדמתיים,
  • 5:56 - 5:59
    ויצירת קשרים כימיים חזקים
  • 5:59 - 6:03
    שקושרים את הפחמן
    אל פני השטח של המינרלים.
  • 6:04 - 6:07
    כי כשהפחמן לכוד באדמה,
  • 6:07 - 6:10
    בחיבורים כגון אלה
    עם מינרליים אדמתיים,
  • 6:10 - 6:14
    אפילו הערמומי שבחיידקים
    מתקשה לפרק אותו.
  • 6:14 - 6:16
    ופחמן שאיננו מתפרק במהירות
  • 6:16 - 6:21
    הוא פחמן שלא יחזור לאטמוספירה
    בצורת גזי חממה.
  • 6:22 - 6:24
    אבל היתרון של מיצוי הפחמן
  • 6:24 - 6:27
    איננו מוגבל רק לשיכוך שינויי האקלים.
  • 6:27 - 6:34
    אדמה שאוצרת כמויות פחמן גדולות
    היא בריאה, פוריה ורכה.
  • 6:34 - 6:36
    אפשר ללוש אותה.
    היא ניתנת לעיבוד.
  • 6:37 - 6:39
    זה הופך אותה לדמויית-ספוג.
  • 6:39 - 6:42
    היא מסוגלת לאצור המון מים וחומרים מזינים.
  • 6:43 - 6:46
    אדמות בריאות ופוריות כאלה
  • 6:46 - 6:51
    תומכות בבתי הגידול הכי דינמיים,
    שופעים ומגוונים של דברים חיים
  • 6:51 - 6:54
    שאנו מכירים בכל מערכת כדור הארץ.
  • 6:55 - 7:02
    אדמה כזו מאפשרת את החיים לכל,
    מהזעיר שבחיידקים,
  • 7:02 - 7:04
    כמו בקטריות ופטריות,
  • 7:04 - 7:06
    ועד לצמחים הגבוהים ביותר,
  • 7:06 - 7:11
    ומעניקה אוכל, תזונה וסיבים
    לכל בעלי החיים,
  • 7:11 - 7:13
    כולל אתכם ואותי.
  • 7:14 - 7:18
    כעת הייתם אולי מסיקים
    שכדאי לנו להתייחס לאדמה שלנו
  • 7:18 - 7:20
    כאל המשאב היקר שהיא.
  • 7:20 - 7:22
    למרבה הצער, זה לא כך.
  • 7:23 - 7:29
    אדמות בכל העולם עוברות
    השחתה ברמות חסרות-תקדים
  • 7:29 - 7:34
    דרך מגוון פעולות אנושיות
    שכולל בירוא יערות,
  • 7:34 - 7:37
    מערכות חקלאות אינטנסיבית,
  • 7:37 - 7:38
    מרעה-יתר,
  • 7:38 - 7:41
    שימוש מופרז בכימיקלים חקלאיים,
  • 7:41 - 7:44
    שחיקה וכדומה.
  • 7:45 - 7:49
    חצי מאדמות העולם
    נחשבות כיום בעלות איכות ירודה.
  • 7:50 - 7:54
    השחתת אדמה היא רעה
    מסיבות רבות.
  • 7:54 - 7:56
    אבל אתן לכם רק שתיים מהן.
  • 7:57 - 8:03
    האחת: לאדמה שהושחתה יש פוטנציאל ירוד
    לתמיכה ביכולת הייצור של הצמח,
  • 8:03 - 8:06
    ומכאן שע"י השחתת האדמה
  • 8:06 - 8:12
    אנו פוגעים ביכולותינו-אנו
    לספק מזון ומשאבים נוספים
  • 8:12 - 8:14
    הנחוצים לנו
  • 8:14 - 8:18
    ולכל מי שנמנה על הדברים החיים
    עלי-אדמות.
  • 8:19 - 8:21
    ושנית:
  • 8:22 - 8:27
    השימוש באדמה והשחתתה,
    בכ-200 השנה האחרונות בלבד,
  • 8:27 - 8:32
    שחרר פי 12 יותר פחמן לאטמוספירה
  • 8:32 - 8:37
    בהשוואה לכמות הפחמן
    שאנו משחררים לאטמוספירה כרגע.
  • 8:38 - 8:41
    אני חוששת שיש אפילו
    עוד בשורות רעות.
  • 8:41 - 8:44
    זהו סיפורן של האדמות בקווי רוחב גבוהים.
  • 8:45 - 8:47
    אדמות ביצה באזורי הקטבים
  • 8:47 - 8:51
    מאחסנות כשליש ממאגרי הפחמן הגלובליים.
  • 8:51 - 8:54
    מתחת לאדמות ביצה אלה
    יש קרקע קפואה דרך קבע,
  • 8:54 - 8:56
    קרח-עד,
  • 8:56 - 9:01
    והפחמן יכול היה להצטבר באדמות אלה
    במשך פרקי זמן ממושכים
  • 9:01 - 9:05
    כי למרות שהצמחים מסוגלים
    לעשות פוטוסינתזה
  • 9:05 - 9:08
    בחודשי הקיץ החמים והקצרים,
  • 9:08 - 9:12
    הסביבה הזאת מתקררת ומחשיכה במהירות,
  • 9:12 - 9:16
    והחיידקים אינם מצליחים
    לפרק ביעילות את השרידים.
  • 9:17 - 9:20
    כלומר, בנק הפחמן שבאדמת
    הסביבות הקוטביות האלה
  • 9:20 - 9:23
    הצטבר במשך מאות אלפי שנים.
  • 9:24 - 9:28
    אבל כיום, בגלל ההתחממות הגלובלית,
  • 9:28 - 9:31
    קרח העד מפשיר ומתנקז.
  • 9:32 - 9:35
    וההפשרות והניקוז האלה
  • 9:35 - 9:38
    מאפשרים לחיידקים להיכנס
  • 9:38 - 9:41
    ולפרק די מהר את כל הפחמן הזה,
  • 9:41 - 9:45
    כשהפוטנציאל הוא שחרור
    מאות מיליארדי טונות פחמן
  • 9:45 - 9:48
    לאטמוספירה, בצורת גזי חממה.
  • 9:49 - 9:53
    והשחרור הזה של גזי חממה
    נוספים לאטמוספירה
  • 9:53 - 9:56
    רק יתרום להתחממות
  • 9:56 - 10:00
    מה שהופך את התחזית
    לעגומה עוד יותר,
  • 10:00 - 10:05
    משום שזה מתחיל ליצור
    לולאה עצמאית של היזון חוזר חיובי
  • 10:05 - 10:08
    שעלולה להימשך עוד ועוד ועוד,
  • 10:08 - 10:10
    ולשנות באופן דרמטי
    את עתידו של אקלימנו.
  • 10:12 - 10:16
    למרבה המזל, אני יכולה גם
    לומר לכם שיש פתרון
  • 10:16 - 10:21
    לשתי הבעיות המרושעות האלה,
    של השחתת האדמה ושינויי האקלים.
  • 10:21 - 10:23
    בדיוק כפי שיצרנו את הבעיות האלה,
  • 10:23 - 10:25
    כך גם ידוע לנו הפתרון,
  • 10:25 - 10:28
    והפתרון טמון בעבודה בו-זמנית
  • 10:28 - 10:31
    כדי לפתור את שני אלה בבת-אחת,
  • 10:32 - 10:36
    באמצעות מה שאני מכנה
    "שיטות ניהול קרקע אקלימי חכם".
  • 10:36 - 10:38
    למה כוונתי?
  • 10:38 - 10:41
    כוונתי לניהול קרקע באופן חכם
  • 10:41 - 10:45
    שממרב את כמות הפחמן
    שאנו מאחסנים באדמה.
  • 10:45 - 10:47
    ואת זה נוכל להשיג
  • 10:47 - 10:52
    בכך שנשתול צמחים רב-שנתיים
    עמוקי שורשים,
  • 10:52 - 10:54
    שנחזור וניטע יערות בכל מקום אפשרי,
  • 10:54 - 10:59
    שנצמצם את עיבוד האדמה
    ושיבושים חקלאיים דומים,
  • 10:59 - 11:03
    כולל מיטוב השימוש
    בכימיקלים חקלאיים ומרעה
  • 11:03 - 11:07
    ואפילו נוסיף פחמן לאדמה
    במידת האפשר,
  • 11:07 - 11:12
    ממקורות ממוחזרים כמו קומפוסט
    ואף פסולת אנושית.
  • 11:13 - 11:16
    טיפוח כזה של האדמה
    איננו רעיון קיצוני.
  • 11:17 - 11:21
    זה מה שאיפשר לאדמות הפוריות
  • 11:21 - 11:25
    להמשיך ולתמוך בתרבויות האדם
    מאז ומתמיד.
  • 11:26 - 11:28
    למעשה, יש מי שעושים זאת כבר עכשיו.
  • 11:29 - 11:33
    מתנהל מאמץ גלובלי
    להשגת המטרה הזאת בדיוק.
  • 11:34 - 11:39
    המאמץ הזה החל בצרפת
    והוא מוכר כ"4 ל-1000".
  • 11:40 - 11:43
    הוא מציב מטרה שאפתנית
  • 11:43 - 11:50
    להגדיל את כמות הפחמן
    המאוחסנת באדמה ב-0.4% בשנה
  • 11:51 - 11:55
    בשיטות כאלה,
    של ניהול קרקע אקלימי חכם
  • 11:55 - 11:56
    שהזכרתי קודם לכן.
  • 11:57 - 12:00
    ואם המאמץ הזה אכן ישיג את מטרתו,
  • 12:00 - 12:03
    הוא יוכל לפצות
    על שליש מהפליטות הגלובליות
  • 12:03 - 12:06
    של פחמן מדלקי מאובנים
    לתוך האטמוספירה.
  • 12:07 - 12:11
    אבל גם אם המאמץ הזה
    לא יצלח במלואו,
  • 12:11 - 12:15
    ואם פשוט נתחיל לנוע בכיוון הזה,
  • 12:15 - 12:19
    עדיין נקבל אדמות בריאות ופוריות יותר,
  • 12:19 - 12:23
    שיכולות לספק את כל
    המזון והמשאבים הנחוצים
  • 12:23 - 12:26
    לאוכלוסיות האנושיות, ויותר,
  • 12:26 - 12:31
    אדמות שגם מסוגלות למצות טוב יותר
    את הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה
  • 12:32 - 12:34
    ולעזור בשיכוך שינויי האקלים.
  • 12:35 - 12:38
    אני די בטוחה שזה מה
    שהפוליטיקאים מכנים
  • 12:38 - 12:39
    "פתרון שבו כולם זוכים".
  • 12:40 - 12:42
    וכולנו יכולים לקחת בו חלק.
  • 12:44 - 12:49
    נוכל להתחיל בכך שנתייחס לאדמה
    בכבוד המגיע לה:
  • 12:49 - 12:54
    כבוד ליכולתה להוות בסיס
    לכל החיים עלי-אדמות,
  • 12:54 - 12:58
    כבוד ליכולתה לשמש
    כבנק של פחמן
  • 12:58 - 13:03
    וכבוד ליכולתה לשלוט באקלים שלנו.
  • 13:03 - 13:05
    ואם נעשה כן,
  • 13:05 - 13:08
    נצליח לפתור בו-זמנית
  • 13:08 - 13:12
    שניים מהאתגרים הדוחקים ביותר
    של זמננו:
  • 13:12 - 13:15
    שינויי האקלים והשחתת האדמה.
  • 13:15 - 13:21
    ואגב כך, נצליח לספק
    אוכל ובטחון תזונתי
  • 13:21 - 13:23
    למשפחת האדם הגדלה שלנו.
  • 13:23 - 13:25
    תודה לכם.
  • 13:25 - 13:29
    (מחיאות כפיים)
Title:
הפתרון לשינויי האקלים שעליו עומדות כפות רגלינו
Speaker:
אסמרת אספו ברה
Description:

אדמת כדור הארץ מכילה פי שניים פחמן מאשר כל הצמחייה והאטמוספירה גם יחד. הביו-גיאוכימאית אסמרת אספו ברה צוללת לתוך מדע האדמה ומגלה לנו כיצד נוכל לנצל את כוחה האדיר לאחסן פחמן כדי לפצות על שינויי האקלים. "האדמה מייצגת את ההבדל בין חיים להעדר-חיים במערכת כדור הארץ, ובכוחה גם לעזור לנו להיאבק בשינויי האקלים, אם רק נפסיק לראות בה לכלוך," היא אומרת.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:42

Hebrew subtitles

Revisions