Return to Video

הזרעים המפתיעים של מהפכת ים הנתונים במערכת הבריאות | ג'ואל סלאניקיו | TEDxאוסטין

  • 0:18 - 0:22
    יש בדיחה ישנה, על שוטר
    שמסייר במקוף שלו באמצע הלילה,
  • 0:22 - 0:24
    ונתקל בבחור שעומד
    תחת פנס רחוב,
  • 0:24 - 0:27
    ומחפש משהו על הקרקע,
    עובר מצד לצד,
  • 0:27 - 0:29
    והשוטר שואל אותו למעשיו.
  • 0:29 - 0:31
    הבחור עונה שהוא מחפש
    את המפתחות שלו.
  • 0:31 - 0:33
    אז השוטר מתעכב לידו,
  • 0:33 - 0:35
    מחפש גם הוא
    בתבנית חיפוש מסודרת
  • 0:35 - 0:37
    במשך שתיים-שלוש דקות.
  • 0:37 - 0:38
    אין מפתחות.
  • 0:38 - 0:40
    השוטר שואל: "אתה בטוח?
  • 0:40 - 0:43
    "תגיד, אתה בטוח שאיבדת כאן
    את המפתחות?"
  • 0:43 - 0:44
    והבחור עונה:
    "לא. למעשה איבדתי אותם שם,
  • 0:44 - 0:46
    "בקצה השני של הרחוב,
  • 0:46 - 0:48
    "אבל כאן התאורה טובה יותר."
  • 0:48 - 0:50
    (צחוק)
  • 0:52 - 0:55
    קיים היום מושג שאנשים
    מדברים עליו, והוא "ים נתונים".
  • 0:55 - 0:59
    הכוונה היא לכל המידע
    שאנו מייצרים ביחסי הגומלין שלנו
  • 0:59 - 1:01
    עם האינטרנט ובו,
  • 1:01 - 1:02
    הכל, מ"פייסבוק" ו"טוויטר"
  • 1:02 - 1:07
    ועד הורדות מוסיקה, סרטים,
    מדיה זורמת, כל אלה,
  • 1:07 - 1:08
    כמו הזרמת השידור של TED.
  • 1:08 - 1:13
    והאנשים שעובדים עם ים הנתונים
    אומרים שהבעיה הכי גדולה שלהם
  • 1:13 - 1:15
    היא שיש לנו כל-כך הרבה מידע.
  • 1:15 - 1:18
    הבעייה הכי גדולה היא
    איך לארגן את כל המידע הזה.
  • 1:19 - 1:21
    אני מבטיח לכם,
    מהעבודה בתחום הבריאות העולמית,
  • 1:21 - 1:23
    שזאת איננה הבעייה
    הכי גדולה שלנו.
  • 1:24 - 1:27
    כי מבחינתנו, אפילו שבאינטרנט
    התאורה טובה יותר,
  • 1:28 - 1:32
    הנתונים שיעזרו לנו לפתור
    את הבעיות שאנו מנסים לפתור
  • 1:32 - 1:34
    אינם נמצאים באינטרנט.
  • 1:34 - 1:35
    איננו יודעים, למשל,
  • 1:35 - 1:39
    כמה אנשים כרגע
    הם נפגעי אסונות
  • 1:39 - 1:41
    או סכסוכים.
  • 1:41 - 1:46
    איננו יודעים בעצם באילו מרפאות
    בעולם המתפתח
  • 1:46 - 1:48
    יש תרופות ובאילו - אין.
  • 1:48 - 1:52
    אין לנו מושג איך מגיעה
    האספקה לאותן מרפאות.
  • 1:52 - 1:55
    איננו יודעים - וזה ממש מדהים בעיני
    - איננו יודעים
  • 1:55 - 1:59
    כמה ילדים נולדו --
    או כמה ילדים ישנם --
  • 1:59 - 2:03
    בבולוביה, בבוטסוואנה או בבהוטן.
  • 2:03 - 2:07
    איננו יודעים כמה ילדים
    מתו בשבוע שעבר בארצות האלה.
  • 2:07 - 2:10
    איננו יודעים מהם צרכיהם
    של הקשישים, של חולי הנפש.
  • 2:10 - 2:13
    בכל אחת מהבעיות הקריטיות האלה,
  • 2:13 - 2:16
    או בתחומים הקריטיים האלה
    שבהם ברצוננו לפתור בעיות,
  • 2:16 - 2:19
    איננו יודעים בעצם דבר.
  • 2:21 - 2:24
    וחלק מהסיבה לכך
    שאיננו יודעים כלום
  • 2:24 - 2:28
    הוא שמערכות טכנולוגיית המידע
    שמשמשות אותנו בבריאות העולמית
  • 2:28 - 2:31
    כדי למצוא את הנתונים
    לצורך פתרון בעיות אלה
  • 2:31 - 2:34
    הוא מה שאתם רואים כאן.
    זאת טכנולוגיה בת כ-5,000 שנה.
  • 2:34 - 2:36
    חלקכם כבר השתמשו בה.
  • 2:36 - 2:38
    היא די הולכת ומתיישנת,
  • 2:38 - 2:41
    אבל היא עדיין משמשת אותנו
    ל-99% מהדברים שלנו.
  • 2:41 - 2:43
    זהו טופס נייר.
  • 2:44 - 2:45
    ואתם רואים כאן טופס נייר
  • 2:45 - 2:49
    שמחזיקה אחות ממשרד הבריאות
    של אינדונזיה,
  • 2:49 - 2:51
    שמשוטטת לה באזורי הכפר
  • 2:51 - 2:54
    של אינדונזיה, ואני בטוח
    שזהו יום חם ולח מאד,
  • 2:55 - 2:57
    והיא תדפוק על אלפי דלתות
  • 2:57 - 2:59
    במהלך כמה שבועות או חודשים,
  • 2:59 - 3:00
    תדפוק על הדלתות ותגיד:
  • 3:00 - 3:04
    "סליחה, אנו רוצים
    לשאול אתכם כמה שאלות.
  • 3:04 - 3:08
    "יש לכם ילדים?
    האם הילדים מחוסנים?"
  • 3:08 - 3:09
    כי הדרך היחידה שלנו לדעת באמת
  • 3:09 - 3:12
    כמה ילדים חוסנו במדינת אינדונזיה,
  • 3:12 - 3:14
    מהו אחוז המחוסנים,
  • 3:14 - 3:18
    איננה מהאינטרנט,
    אלא לכתת רגליים ולדפוק על דלתות,
  • 3:18 - 3:21
    לפעמים - עשרות אלפי דלתות.
  • 3:21 - 3:24
    לפעמים זה אורך חודשים
    ואף שנים.
  • 3:25 - 3:28
    מפקד תושבים באינדונזיה
    עשוי להימשך שנתיים.
  • 3:29 - 3:31
    והבעייה עם כל זה, כמובן,
  • 3:31 - 3:33
    עם כל טפסי הנייר האלה --
  • 3:33 - 3:35
    ודעו לכם שיש לנו
    טפסי נייר לכל דבר:
  • 3:35 - 3:38
    יש לנו טפסי נייר לסקרי חיסונים.
  • 3:38 - 3:41
    יש לנו טפסי נייר
    למעקב אחרי הבאים למרפאות.
  • 3:41 - 3:46
    יש לנו טפסי נייר למעקב
    אחרי אספקת תרופות או דם --
  • 3:46 - 3:49
    המון טפסי נייר לכל מיני נושאים,
  • 3:49 - 3:51
    וכולם מגיעים לאותה נקודת הסיום,
  • 3:51 - 3:54
    ונקודת הסיום המשותפת נראית בערך כך.
  • 3:54 - 3:57
    אנו רואים כאן מטענית
    מלאה נתונים.
  • 3:59 - 4:02
    כל הנתונים האלה מגיעים
    מסקר חיסונים אחד ויחיד
  • 4:02 - 4:05
    במחוז אחד ויחיד במדינת זמביה
  • 4:05 - 4:07
    שבו השתתפתי לפני כמה שנים.
  • 4:07 - 4:10
    הדבר היחיד שניסו למצוא בו
  • 4:10 - 4:13
    הוא מהו אחוז הילדים
    המחוסנים בזמביה,
  • 4:13 - 4:16
    ואלה הנתונים שנאספו על גבי נייר
    במשך שבועות,
  • 4:16 - 4:17
    ממחוז אחד ויחיד,
  • 4:17 - 4:20
    שגודלו בערך כגודל מחוז בארה"ב.
  • 4:20 - 4:23
    אתם יכולים לתאר לעצמכם
    שבכל מדינת זמביה,
  • 4:23 - 4:25
    השגת התשובה לשאלה
    האחת והיחידה הזאת
  • 4:26 - 4:28
    תיראה בערך כך.
  • 4:28 - 4:31
    מטענית ועוד מטענית ועוד מטענית,
  • 4:31 - 4:34
    מלאות בערימה ועוד ערימה
    ועוד ערימה של נתונים.
  • 4:34 - 4:37
    ומה שמחמיר יותר את המצב
    הוא שזאת רק ההתחלה.
  • 4:37 - 4:39
    כי אחרים שאוספים
    את כל הנתונים האלה,
  • 4:39 - 4:42
    ברור שמישהו, שאיזה מסכן --
  • 4:42 - 4:44
    יצטרך להקליד הכל לתוך מחשב.
  • 4:44 - 4:48
    כשלמדתי לתואר שני,
    הייתי לפעמים המסכן הזה.
  • 4:48 - 4:51
    אני מבטיח לכם
    שהיו פעמים שלא שמתי לב.
  • 4:51 - 4:53
    סביר שעשיתי אז הרבה שגיאות
  • 4:53 - 4:56
    שאיש לא עלה עליהן,
    וזה פוגע באיכות הנתונים.
  • 4:56 - 4:59
    אבל נניח שלבסוף
    המידע מוקלד למחשב,
  • 4:59 - 5:01
    ומישהו יכול להתחיל לנתח אותו,
  • 5:01 - 5:03
    וכשיש איזה ניתוח או דו"ח,
  • 5:03 - 5:06
    התקווה היא שאפשר לקחת
    את תוצאות איסוף הנתונים הזה,
  • 5:06 - 5:08
    ולהיעזר בו כדי לשפר
    את חיסון הילדים.
  • 5:08 - 5:14
    כי אם יש משהו גרוע יותר
    בתחום בריאות הציבור העולמית --
  • 5:14 - 5:17
    אינני יודע מה גרוע יותר
    מאשר להניח לילדים בעולמנו
  • 5:17 - 5:20
    למות ממחלות שחיסון יכול למנוע --
  • 5:20 - 5:23
    מחלות שהחיסון עבורן
    עולה דולר אחד.
  • 5:23 - 5:27
    ובכל שנה מתים ממחלות אלה
    מיליוני ילדים.
  • 5:27 - 5:29
    והעובדה היא ש"מיליונים"
    היא הערכה גסה,
  • 5:29 - 5:33
    כי אין לנו באמת מושג
    כמה ילדים מתים מזה בכל שנה.
  • 5:33 - 5:37
    מה שעוד יותר מתסכל הוא
    שהכנסת הנתונים הזאת,
  • 5:37 - 5:38
    אותו שלב שעשיתי פעם, כסטודנט,
  • 5:38 - 5:40
    יכול לפעמים להתמשך 6 חודשים,
  • 5:40 - 5:44
    לפעמים דרושות שנתיים
    כדי להקליד את המידע הזה למחשב,
  • 5:44 - 5:46
    ולפעמים, ולא לעתים רחוקות,
  • 5:46 - 5:48
    זה בכלל לא קורה.
  • 5:48 - 5:50
    נסו לקלוט את העובדה הזאת לרגע.
  • 5:50 - 5:52
    ארגנתם צוותים של מאות אנשים.
  • 5:52 - 5:55
    הם יצאו לשטח כדי להשיב
    על שאלה מסוימת.
  • 5:55 - 5:57
    הוצאתם ודאי מאות אלפי דולרים
  • 5:57 - 6:01
    על דלק, צילום מסמכים ואש"ל,
  • 6:01 - 6:05
    ואז משום-מה, התנופה נעצרת
    או שהכסף נגמר,
  • 6:05 - 6:07
    וכל זה היה לשווא,
  • 6:07 - 6:10
    כי אין בכלל מישהו
    שמקליד את זה למחשב.
  • 6:10 - 6:13
    התהליך פשוט נקטע.
    זה קורה כל הזמן.
  • 6:13 - 6:16
    על זה אנו מבססים את החלטותינו,
    בתחום הבריאות העולמית:
  • 6:16 - 6:20
    מיעוט נתונים, נתונים ישנים,
    אפס נתונים.
  • 6:21 - 6:25
    אז ב-1995 התחלתי לחשוב
    איך לשפר את התהליך הזה.
  • 6:25 - 6:29
    ב-1995 --
    זה היה כמובן מזמן,
  • 6:29 - 6:32
    מפחיד אותי לחשוב
    כמה מזמן זה היה.
  • 6:32 - 6:34
    הסרט הכי פופולרי באותה שנה
    היה "מת לחיות 3".
  • 6:34 - 6:37
    כפי שאתם רואים, לברוס וויליס
    היה אז הרבה יותר שיער.
  • 6:37 - 6:40
    אני עבדתי במרכזים לבקרת מחלות
  • 6:40 - 6:42
    וגם לי היה אז
    הרבה יותר שיער.
  • 6:43 - 6:46
    אבל בעיני, הדבר הכי משמעותי
    שפגשתי ב-1995
  • 6:46 - 6:47
    היה זה.
  • 6:47 - 6:50
    קשה לנו להעלות על הדעת,
    אבל ב-1995,
  • 6:50 - 6:53
    זה היה המכשיר הנייד
    היוקרתי האולטימטיבי.
  • 6:54 - 6:56
    לא "אייפון",
    ולא טלפון של גלקסי,
  • 6:56 - 6:58
    אלא "פאלם פיילוט".
  • 6:58 - 7:01
    וכשראיתי לראשונה
    את ה"פאלם פיילוט", חשבתי,
  • 7:01 - 7:04
    "למה שלא נעלה את הטפסים
    לפאלם פיילוט
  • 7:04 - 7:07
    "ונצא לשטח עם פאלם פיילוט אחד,
  • 7:07 - 7:11
    "שיכול להכיל עשרות אלפי
    טפסי נייר?
  • 7:11 - 7:12
    "למה שלא ננסה את זה?
  • 7:12 - 7:13
    "כי אם נצליח,
  • 7:13 - 7:17
    "אם נוכל לאסוף את הנתונים
    פשוט בצורה אלקטרונית, דיגיטלית,
  • 7:17 - 7:19
    "כבר מההתחלה.
  • 7:19 - 7:22
    "פשוט נקצר את כל התהליך
  • 7:24 - 7:27
    "של ההקלדה, להזדקק למישהו
    שיקליד את זה למחשב.
  • 7:27 - 7:29
    "נוכל לדלג מיד לשלב הניתוח
  • 7:29 - 7:32
    "ואז - היישר לשימוש בנתונים
    כדי להציל חיים."
  • 7:32 - 7:35
    אז זה מה שהתחלתי לעשות.
  • 7:35 - 7:39
    בעבודתי במרכז לבקרת מחלות
    התחלתי לנסוע לתכניות שונות בעולם
  • 7:39 - 7:43
    ולהכשיר אנשים להשתמש
    ב"פאלם פיילוט" לאיסוף נתונים,
  • 7:43 - 7:45
    במקום בנייר.
  • 7:45 - 7:47
    וזה עבד נהדר.
  • 7:47 - 7:49
    זה עבד בדיוק
    כפי שאפשר היה לצפות.
  • 7:49 - 7:50
    הפלא ופלא!
  • 7:50 - 7:54
    איסוף נתונים דיגיטלי יעיל יותר
    מאשר איסופם על גבי נייר.
  • 7:54 - 7:56
    כשעסקתי בזה, שותפתי העסקית,
  • 7:56 - 7:59
    רוז, שנמצאת כאן בקהל
    עם בעלה, מתיו,
  • 7:59 - 8:02
    רוז עשתה את אותו הדבר
    בצלב האדום האמריקני.
  • 8:02 - 8:04
    הבעייה היתה,
    אחרי כמה שנים כאלה,
  • 8:04 - 8:09
    שהבנתי -- אחרי שביקרתי בשש
    או בשבע תכניות --
  • 8:09 - 8:12
    וחשבתי שאם אשמור על הקצב,
  • 8:12 - 8:13
    לכל אורך הקריירה שלי,
  • 8:13 - 8:16
    אצליח להגיע אולי
    ל-20 או 30 תכניות.
  • 8:16 - 8:19
    אבל הבעייה היא
    ש-20 או 30 תכניות,
  • 8:19 - 8:22
    להכשיר 20 או 30 תכניות
    בשימוש בטכנולוגיה הזאת,
  • 8:22 - 8:24
    זו טיפה בים.
  • 8:24 - 8:28
    הביקוש לכך, הצורך בנתונים
    כדי לנהל תכניות טובות יותר
  • 8:28 - 8:31
    רק בתחום הבריאות --
    מבלי לציין את יתר התחומים
  • 8:31 - 8:33
    במדינות המתפתחות --
    הוא עצום.
  • 8:33 - 8:37
    יש מיליונים על מיליונים של תכניות,
  • 8:37 - 8:40
    מיליוני מרפאות שצריכות
    לנהל מעקב אחרי תרופות,
  • 8:40 - 8:41
    מיליוני תכניות חיסון.
  • 8:41 - 8:43
    יש בתי ספר שצריכים לנהל
    מעקב נוכחות.
  • 8:43 - 8:48
    יש המון דברים שעבורם
    עלינו להשיג נתונים.
  • 8:48 - 8:51
    והבנתי שאם אמשיך באותה צורה,
  • 8:52 - 8:55
    אצליח בקושי להזיז משהו
  • 8:55 - 8:57
    עד סוף הקריירה שלי.
  • 8:57 - 8:59
    אז התחלתי לאמץ את המוח,
  • 8:59 - 9:02
    בנסיון לחשוב על התהליך
    שבו אני עוסק,
  • 9:02 - 9:04
    איך אני מכשיר אנשים,
  • 9:04 - 9:06
    ומהם צווארי הבקבוק,
    מהם המכשולים
  • 9:06 - 9:09
    שמפריעים להאיץ זאת
    ולעשות זאת באופן יעיל יותר?
  • 9:09 - 9:12
    ולצערי הרב,
    אחרי שחשבתי על זה הרבה,
  • 9:12 - 9:16
    הבנתי... זיהיתי את המכשול העיקרי.
  • 9:16 - 9:19
    והמכשול העיקרי, כך התברר --
    וזאת תובנה עגומה --
  • 9:19 - 9:22
    המכשול העיקרי הייתי אני.
  • 9:22 - 9:24
    מה כוונתי בכך?
  • 9:24 - 9:25
    פיתחתי תהליך
  • 9:25 - 9:30
    שבו אני מרכז היקום
    מבחינת הטכנולוגיה הזאת.
  • 9:32 - 9:35
    רציתם להשתמש בטכנולוגיה הזאת?
    הייתם צריכים להגיע אלי.
  • 9:35 - 9:36
    זה אומר שהייתם צריכים
    לדעת על קיומי.
  • 9:36 - 9:40
    ואז היה עליכם למצוא את הכסף
    לשלם לי ולהביא אותי לארצכם
  • 9:40 - 9:43
    ולשלם לי על מלון, אש"ל
    ושכר יומי.
  • 9:44 - 9:47
    אנו מדברים על 10,
    20 או 30 אלף דולר.
  • 9:47 - 9:49
    וזה, אם היה לי בכלל זמן
    או מצאתי עבורכם חור ביומן
  • 9:49 - 9:51
    ולא הייתי בדיוק בחופשה.
  • 9:51 - 9:53
    הנקודה היא שכל דבר,
  • 9:53 - 9:55
    כל מערכת שתלויה
    באדם אחד ויחיד,
  • 9:55 - 9:57
    או בשניים, שלושה
    או חמישה בני אדם --
  • 9:57 - 9:59
    פשוט לא תעמוד בדרישות.
  • 9:59 - 10:02
    וזאת בעיה שדורשת מאיתנו
    להתאים את הטכנולוגיה,
  • 10:02 - 10:04
    ולהתאים אותה עכשיו.
  • 10:04 - 10:06
    אז התחלתי לחשוב על דרכים
    שבהן אוכל
  • 10:06 - 10:08
    להוציא את עצמי מהתמונה.
  • 10:11 - 10:13
    חשבתי,
  • 10:13 - 10:15
    "איך אוכל להוציא את עצמי מהתמונה?"
  • 10:15 - 10:17
    במשך זמן רב.
  • 10:17 - 10:21
    לפי ההכשרה שלי,
    הדרך להפיץ טכנולוגיה
  • 10:21 - 10:24
    כחלק מפיתוח בינלאומי
    היא תמיד מבוססת-ייעוץ.
  • 10:24 - 10:26
    מדובר תמיד בחבר'ה
    שנראים פחות או יותר כמוני,
  • 10:26 - 10:29
    שטסים ממדינות שנראות
    פחות או יותר כמו זאת
  • 10:29 - 10:32
    למדינות אחרות שיש בהן
    אנשים כהי-עור.
  • 10:32 - 10:35
    הולכים לשם,
    מוציאים כסף על טיסות,
  • 10:35 - 10:38
    מקדישים זמן,
    מוציאים כסף על אש"ל
  • 10:38 - 10:40
    ועל מלון וכל השאר.
  • 10:40 - 10:44
    ככל שידעתי, רק כך אפשר
    להפיץ טכנולוגיה,
  • 10:44 - 10:45
    ולא הצלחתי למצוא דרך
    להימנע מכך.
  • 10:45 - 10:47
    אבל הנס שקרה --
  • 10:48 - 10:51
    למען הקיצור, אכנה אותו
    "הוטמייל".
  • 10:51 - 10:53
    "הוטמייל" אולי לא נחשב בעיניכם לנס,
  • 10:53 - 10:55
    אבל זה מה שהוא היה עבורי,
  • 10:55 - 10:58
    כי שמתי לב,
    בדיוק כשנאבקתי בבעייה הזאת --
  • 10:59 - 11:02
    עבדתי אז בעיקר בארצות
    תת-הסהרה של אפריקה --
  • 11:02 - 11:04
    שמתי לב שכל עובד בריאות
    באפריקה של תת-הסהרה
  • 11:04 - 11:08
    שאיתו עבדתי,
    היה בעל חשבון ב"הוטמייל".
  • 11:10 - 11:12
    ואז קלטתי,
    "רק רגע! --
  • 11:12 - 11:16
    "ברור שאנשי הוטמייל לא טסים
    אל משרד הבריאות של קניה
  • 11:16 - 11:18
    "כדי להכשיר אנשים בשימוש בהוטמייל.
  • 11:19 - 11:23
    "אז החבר'ה האלה מפיצים טכנולוגיה,
    מביאים לשם ידע-שימוש בתוכנה
  • 11:23 - 11:25
    "בלי ממש לטוס סביב העולם.
  • 11:25 - 11:27
    "אני צריך לחשוב על זה
    קצת יותר".
  • 11:27 - 11:28
    עוד אני חושב על זה,
  • 11:28 - 11:32
    ואנשים התחילו להשתמש עוד יותר
    בדברים האלה, כמונו.
  • 11:32 - 11:35
    הם החלו להשתמש ב"לינקד-אין",
    "פליקר", "ג'ימייל" ו"מפות גוגל" --
  • 11:35 - 11:36
    כל הדברים האלה.
  • 11:36 - 11:39
    כמובן שכל הדברים האלה
    הם מבוססי-ענן
  • 11:39 - 11:41
    ולא דורשים שום הכשרה.
  • 11:41 - 11:43
    אין צורך בכלל במתכנתים.
  • 11:43 - 11:44
    אין צורך ביועצים.
  • 11:44 - 11:47
    כי המודל העסקי
    של כל העסקים האלה
  • 11:47 - 11:50
    מחייב שהדברים יהיו פשוטים
    עד כדי שנוכל להשתמש בהם בעצמנו,
  • 11:50 - 11:51
    עם הכשרה מועטה
    או בכלל לא.
  • 11:51 - 11:54
    צריך רק לשמוע על זה
    ולהיכנס לאתר.
  • 11:54 - 11:57
    אז חשבתי,
    מה אם נבנה תוכנה
  • 11:58 - 12:00
    שתעשה את הייעוץ שלי?
  • 12:00 - 12:04
    במקום להכשיר אנשים
    להעלות טפסים למכשירים ניידים,
  • 12:04 - 12:07
    ניצור תוכנה שתאפשר להם
    לעשות זאת בעצמם ללא הכשרה
  • 12:07 - 12:08
    וללא המעורבות שלי.
  • 12:08 - 12:10
    זה בדיוק מה שעשינו.
  • 12:10 - 12:16
    יצרנו תוכנה בשם "מאגפי",
    שיש לה מנוע מקוון ליצירת טפסים.
  • 12:16 - 12:17
    אין צורך לדבר איתי,
  • 12:17 - 12:20
    צריך רק לשמוע על זה
    ולהיכנס לאתר.
  • 12:20 - 12:22
    אפשר ליצור שם טפסים
    ואחרי שיוצרים את הטפסים,
  • 12:22 - 12:25
    דוחפים אותם לכל מיני
    טלפונים ניידים נפוצים.
  • 12:25 - 12:28
    ברור שכיום עברנו כבר
    מה"פאלם פיילוט" לטלפון הנייד.
  • 12:28 - 12:31
    וזה לא חייב להיות טלפון חכם,
    זה יכול להיות טלפון בסיסי,
  • 12:31 - 12:33
    כמו זה שמימין,
    טלפון הסימביאן הבסיסי
  • 12:33 - 12:36
    שנפוץ מאד במדינות מתפתחות.
  • 12:36 - 12:40
    ומה שנהדר בזה הוא
    שזה בדיוק כמו "הוטמייל".
  • 12:40 - 12:41
    זה מבוסס ענן,
  • 12:41 - 12:44
    ולא מחייב שום הכשרה,
    תכנות, יועצים.
  • 12:44 - 12:46
    ובנוסף, יש עוד כמה יתרונות.
  • 12:46 - 12:49
    כשבנינו את המערכת הזאת
  • 12:49 - 12:51
    ידענו שכל העניין הוא,
    בדיוק כמו עם ה"פאלם פיילוט",
  • 12:51 - 12:54
    שהיא צריכה לאפשר לכם
    לאסוף את הנתונים,
  • 12:54 - 12:56
    להעלות אותם מיד
    ולקבל את מערך הנתונים שלכם.
  • 12:56 - 12:59
    אבל מה שגילינו, כמובן,
    שהיות שהכל כבר ממוחשב,
  • 12:59 - 13:02
    אפשר ליצור באופן מיידי
    מפות, ניתוח וגרפים.
  • 13:02 - 13:04
    אפשר לקחת תהליך
    שפעם ארך שנתיים
  • 13:04 - 13:08
    ולדחוס אותו למרחב
    בן חמש דקות.
  • 13:08 - 13:10
    שיפור מדהים ביעילות.
  • 13:10 - 13:14
    עבודה בענן, אפס הכשרה,
    אין יועצים, אני בחוץ.
  • 13:15 - 13:17
    וכפי שאמרתי, בשנים הראשונות
  • 13:17 - 13:19
    בהן ניסיתי לעשות זאת
    בדרך המיושנת,
  • 13:19 - 13:21
    של נסיעה לכל ארץ,
  • 13:23 - 13:25
    הכשרנו בערך 1,000 איש.
  • 13:25 - 13:27
    מה קרה מאז שיצרנו את זה?
  • 13:27 - 13:29
    בשלוש השנים הבאות
  • 13:29 - 13:31
    14,000 איש גילו את האתר,
  • 13:31 - 13:33
    נרשמו והחלו להשתמש בו
    כדי לאסוף נתונים:
  • 13:33 - 13:35
    נתונים לצורך מענה באסונות,
  • 13:35 - 13:39
    מגדלי חזירים קנדיים שמנהלים מעקב
    אחרי מחלות חזירים ועדרי חזירים,
  • 13:39 - 13:41
    אנשים שמנהלים מעקב
    אחרי אספקת תרופות.
  • 13:42 - 13:45
    אחת הדוגמאות החביבות עלי,
    ועד ההצלה הבינלאומי,
  • 13:45 - 13:48
    יש להם תכנית עבור מיילדות
    שמתקשות בקריאה וכתיבה,
  • 13:48 - 13:51
    ובעזרת טלפונים ניידים
    שעולים 10 דולר,
  • 13:51 - 13:54
    הן שולחות הודעת טקסט
    אחת לשבוע, בעזרת התוכנה שלנו,
  • 13:54 - 13:57
    עם מספר הלידות, מספר המיתות,
  • 13:57 - 14:00
    וזה נותן לוועד ההצלה הבינלאומי משהו
    שלא היה לאיש בתחום הבריאות העולמית:
  • 14:00 - 14:04
    מערכת כמעט-זמן-אמת
    של ספירת תינוקות,
  • 14:04 - 14:05
    לדעת כמה ילדים נולדו,
  • 14:05 - 14:08
    לדעת כמה ילדים יש
    בסיירה ליאונה,
  • 14:08 - 14:10
    שהיא המדינה בה זה קורה,
  • 14:10 - 14:12
    ולדעת כמה ילדים מתים.
  • 14:13 - 14:15
    "רופאים למען זכויות האדם" --
  • 14:15 - 14:17
    וכאן אנו חורגים קצת
    מתחום הבריאות --
  • 14:17 - 14:22
    הם בעקרון מכשירים אנשים
    לערוך בדיקות אונס בקונגו,
  • 14:22 - 14:23
    ושם זו מגיפה,
  • 14:23 - 14:25
    מגיפה איומה ונוראה,
  • 14:25 - 14:28
    והם משתמשים בתוכנה שלנו
    לתיעוד העדויות,
  • 14:28 - 14:31
    כולל צילומים,
  • 14:31 - 14:33
    כדי שיוכלו להביא
    את הפושעים למשפט.
  • 14:34 - 14:38
    "קאמפד", ארגון צדקה נוסף
    שפועל מבריטניה --
  • 14:38 - 14:41
    "קאמפד" משלם למשפחות
    כדי שבנותיהן יישארו בביה"ס.
  • 14:41 - 14:44
    הם מבינים שזאת ההתערבות
    הכי חשובה מצידם.
  • 14:44 - 14:49
    בעבר הם עקבו אחרי המיקום,
    הנוכחות והציונים על גבי נייר.
  • 14:49 - 14:52
    הזמן שחלף מאז שהמורים
    רשמו את הציונים או הנוכחות
  • 14:52 - 14:55
    ועד שזה לבש צורת דו"ח
    היה שנתיים או שלוש.
  • 14:55 - 14:56
    היום זה בזמן אמת.
  • 14:56 - 14:59
    והיות שזאת מערכת כה זולה
    ומבוססת-ענן,
  • 14:59 - 15:04
    המחיר שלה, לכל חמש המדינות
    שבהן "קאמפד" משתמשת בה,
  • 15:04 - 15:05
    וכוללת עשרות אלפי נערות,
  • 15:05 - 15:09
    המחיר הכולל הוא
    10,000 דולר בשנה.
  • 15:09 - 15:11
    זה פחות מכפי שהרווחתי
  • 15:11 - 15:14
    בנסיעות ייעוץ של שבועיים.
  • 15:15 - 15:19
    אז כפי שאמרתי,
    כשעשינו זאת בדרך המיושנת,
  • 15:19 - 15:22
    הבנתי שכל עבודתנו
    היא בעצם טיפה בים --
  • 15:22 - 15:25
    10, 20, 30 תכניות.
  • 15:25 - 15:28
    התקדמנו מאד,
    אבל אני מכיר בכך שכיום,
  • 15:28 - 15:31
    אפילו העבודה שעשינו כעת
    עם 14,000 איש,
  • 15:31 - 15:33
    זו עדיין טיפה בים.
  • 15:33 - 15:36
    אבל משהו השתנה,
    ולדעתי זה צריך להיות ברור.
  • 15:36 - 15:38
    מה שהשתנה כעת הוא
  • 15:38 - 15:42
    שבמקום תכנית שבה אנו
    מתאימים את עצמנו בקצב כה איטי
  • 15:42 - 15:45
    עד שלעולם לא נצליח להגיע
    לכל האנשים שזקוקים לכך,
  • 15:45 - 15:48
    ייתרנו את הצורך של האנשים
    שאנו נגיע אליהם.
  • 15:48 - 15:53
    יצרנו כלי שמאפשר לתכניות שונות
    להשאיר ילדים בביה"ס,
  • 15:53 - 15:57
    לעקוב אחרי מספר התינוקות
    שנולדים, ומספר התינוקות המתים,
  • 15:57 - 16:01
    ללכוד פושעים ולהעמידם לדין --
  • 16:01 - 16:05
    לעשות את כל אלה
    כדי ללמוד עוד על מה שקורה,
  • 16:06 - 16:07
    להבין יותר,
  • 16:07 - 16:08
    לראות יותר...
  • 16:09 - 16:12
    ולהציל חיים ולשפר חיים.
  • 16:13 - 16:15
    תודה לכם.
  • 16:15 - 16:17
    (מחיאות כפיים)
Title:
הזרעים המפתיעים של מהפכת ים הנתונים במערכת הבריאות | ג'ואל סלאניקיו | TEDxאוסטין
Description:

איסוף נתוני הבריאות העולמית היה פעם מדע לוקה בחסר: העובדים שוטטו בין הכפרים, דפקו על דלתות, שאלו שאלות, כתבו את התשובות על טפסי נייר ואז הכניסו את המידע למחשב - ועל סמך המידע החסר הזה, מדינות קיבלו החלטות מכריעות. חנון המחשבים ג'ואל סלאניקיו מדבר על השינוי העצום שחל בעשור האחרון בתחום איסוף נתוני הבריאות העולמית - החל ב"פאלם פיילוט" ו"הוטמייל" ועד למעבר הנוכחי אל הענן.

ים נתונים - הצעת תרגום של ד"ר עמנואל לוטם ל-big data

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק ללא תלות בכנסי TED.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
16:22

Hebrew subtitles

Revisions