Return to Video

הפרעות נפש כהפרעות במוח: תומס אינסל ב-TEDxקאלטק

  • 0:07 - 0:10
    זאת הפעם הראשונה
    בה עקבתי אחרי פינקי העכבר.
  • 0:10 - 0:12
    [צחוק]
  • 0:12 - 0:16
    וזה אומר בעליל
    שהמדע יכול להיות כיף,
  • 0:16 - 0:20
    המדע יכול להיות מנוגד להגיון,
    המדע יכול לשגע את השכל,
  • 0:20 - 0:22
    ומה שאעשה בדקות הקרובות
  • 0:22 - 0:26
    הוא לספר לכם שהמדע
    יכול גם להציל חיים.
  • 0:26 - 0:28
    אז נתחיל עם כמה בשורות טובות,
  • 0:28 - 0:33
    והבשורות הטובות קשורות
    למה שלמדנו מהמחקר הביו-רפואי
  • 0:33 - 0:39
    ושממש שינה את התוצאות
    של הרבה מאד מחלות חמורות,
  • 0:41 - 0:44
    נתחיל עם סרטן הדם,
    לוקמיה לימפובלסטית חמורה,
  • 0:44 - 0:48
    הסרטן הכי שכיח אצל ילדים.
  • 0:48 - 0:53
    בזמן לימודי,
    שיעור התמותה היה כ-95%.
  • 0:53 - 0:57
    היום, 25-30 שנה מאוחר יותר,
    אנו מדברים
  • 0:57 - 1:01
    על שיעור תמותה שירד ב-85%.
  • 1:01 - 1:03
    6,000 ילדים בשנה,
  • 1:03 - 1:07
    שבעבר היו מתים ממחלה זו,
    נרפאים.
  • 1:07 - 1:10
    אם אתם מעוניינים במספרים
    הגדולים באמת,
  • 1:10 - 1:13
    הביטו במספרים האלה,
    שמתייחסים למחלות לב.
  • 1:13 - 1:15
    מחלת הלב היתה
    הרוצח הגדול ביותר
  • 1:15 - 1:17
    במיוחד של גברים
    בשנות ה-40 שלהם.
  • 1:17 - 1:22
    היום אנו רואים ירידה של 63%
    בתמותה ממחלת לב.
  • 1:22 - 1:27
    מספר מדהים של 1.1 מיליון
    מקרי מוות שנמנעים מידי שנה.
  • 1:28 - 1:30
    לא-ייאמן, אבל מחלת האיידס
  • 1:30 - 1:34
    הוכרזה בחודש שעבר
    כ"מחלה כרונית",
  • 1:34 - 1:37
    כלומר, בן 20 שנדבק בנגיף האיידס,
  • 1:37 - 1:41
    צפוי לשרוד לא שבועות,
    חודשים או כמה שנים,
  • 1:41 - 1:43
    כפי שהיינו אומרים
    רק לפני עשור,
  • 1:43 - 1:45
    אלא לחיות עשרות שנים,
  • 1:45 - 1:50
    ולמות אולי בשנות ה-60 או ה-70 שלו
    מסיבות אחרות לגמרי.
  • 1:51 - 1:55
    אלה הם שינויים מדהימים בהחלט,
  • 1:55 - 1:58
    בסיכויים למות מכמה
    מהרוצחים הכי גדולים.
  • 1:58 - 2:01
    בפרט אחד מהם,
    שוודאי אינכם יודעים עליו,
  • 2:01 - 2:03
    שבץ מוחי, שלצד מחלת הלב,
  • 2:03 - 2:06
    היה מהרוצחים הכי גדולים בארץ,
    לצד הסרטן,
  • 2:06 - 2:11
    הוא מחלה שהיום אנו יודעים
    שאם מביאים את החולים לביה"ח,
  • 2:11 - 2:14
    לחדר המיון תוך 3 שעות
    מתחילת האירוע,
  • 2:14 - 2:19
    כ-30% מהם ישתחררו מביה"ח
    ללא שום מוגבלות.
  • 2:21 - 2:26
    סיפורים מופלאים, בשורות טובות,
    וכל זה מתמצה
  • 2:26 - 2:31
    לכלל הבנה של משהו בנוגע למחלות,
    שאיפשרה לנו
  • 2:31 - 2:34
    לזהות בשלב מוקדם ולהתערב מהר.
  • 2:35 - 2:37
    גילוי מוקדם והתערבות מוקדמת.
  • 2:37 - 2:41
    זהו סיפור ההצלחות
    שמתייחס לכל אלה.
  • 2:41 - 2:44
    וזה אומר לכם
    איך המחקר הביו-רפואי
  • 2:44 - 2:49
    יכול אכן לשנות את המצב
    עבור מיליונים רבים של אנשים.
  • 2:50 - 2:54
    למרבה הצער,
    לא כל הבשורות טובות.
  • 2:54 - 2:58
    הבה נדבר על סיפור אחר
    שקשור בהתאבדויות.
  • 2:58 - 3:01
    כמובן שכאן לא מדובר
    במחלה לשמה.
  • 3:01 - 3:05
    אלא בבעיה או במצב
    שמובילים למוות,
  • 3:05 - 3:08
    ואולי אינכם יודעים
    עד כמה זה רווח כיום.
  • 3:08 - 3:12
    בכל שנה, מתרחשות בארה"ב
    38,000 התאבדויות.
  • 3:12 - 3:15
    כלומר, התאבדות אחת
    בכל 15 דקות לערך.
  • 3:15 - 3:20
    גורם המוות ה-3 בדרגה
    בקרב אנשים בני 15 עד 25.
  • 3:20 - 3:23
    זהו סיפור מדהים למדי כשמבינים
  • 3:23 - 3:26
    שהוא פי שתיים נפוץ מאשר רצח,
  • 3:26 - 3:28
    ולמעשה נפוץ יותר, כסיבת-מוות,
  • 3:28 - 3:32
    מאשר תאונות הדרכים בארצנו.
  • 3:33 - 3:38
    כשאנו מדברים על התאבדויות
    יש גם היבט רפואי.
  • 3:38 - 3:43
    כי 90% מההתאבדויות
    קשורות למחלות נפש,
  • 3:43 - 3:47
    דכאון, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה,
  • 3:47 - 3:49
    אנורקסיה, אישיות גבולית,
  • 3:49 - 3:53
    יש רשימה ארוכה
    של הפרעות שתורמות לכך,
  • 3:53 - 3:57
    שכפי שציינתי קודם,
    לעתים תכופות מתפתחות בגיל מוקדם.
  • 3:57 - 4:00
    ולא מדובר רק בתמותה
    מהפרעות אלה,
  • 4:00 - 4:04
    אלא גם בחולניות.
    אם תסתכלו על נושא הנכות,
  • 4:04 - 4:07
    כפי שנמדדה כאן
    ע"י ארגון הבריאות העולמי,
  • 4:07 - 4:11
    משהו שהם מכנים:
    "שנות חיים לפי נכות".
  • 4:11 - 4:13
    זהו מדד שאיש לא ייקח בחשבון,
  • 4:13 - 4:14
    אלא אם הוא כלכלן.
  • 4:14 - 4:18
    אבל זו דרך מסוימת לזהות
    מה הולך לאיבוד
  • 4:18 - 4:21
    במונחים של נכות
    עקב סיבות רפואיות.
  • 4:21 - 4:24
    ואתם רואים שבעצם
    30% מכל הנכויות
  • 4:24 - 4:26
    מכל הסיבות הרפואיות
  • 4:26 - 4:31
    ניתנות לייחוס להפרעות נפשיות
    או תסמונות נוירו-פסיכיאטריות.
  • 4:32 - 4:35
    אולי נראה לכם
    שזה בכלל לא הגיוני.
  • 4:35 - 4:38
    הרי הסרטן נראה חמור בהרבה.
  • 4:38 - 4:40
    מחלת לב נראית חמורה בהרבה.
  • 4:40 - 4:43
    אבל אתם יכולים למצוא אותן
    למטה, בהמשך הרשימה.
  • 4:43 - 4:46
    כי אנו מדברים על נכות.
  • 4:46 - 4:49
    מה גורם לנכות בהפרעות אלה
  • 4:49 - 4:52
    כמו סכיזופרניה,
    הפרעה דו-קוטבית ודכאון?
  • 4:53 - 4:56
    מדוע הן בראש הרשימה כאן?
  • 4:56 - 4:57
    יש כנראה 3 סיבות.
  • 4:57 - 4:59
    האחת היא שהן נפוצות מאד,
  • 4:59 - 5:00
    בערך 1 מכל 5 בני-אדם יסבלו
  • 5:00 - 5:05
    מאחת ההפרעות האלה במהלך חייהם.
  • 5:05 - 5:07
    השניה היא, כמובן,
    שאצל אנשים מסוימים
  • 5:07 - 5:09
    הן הופכות לנכות אמיתית.
  • 5:09 - 5:11
    בערך 4-5%,
  • 5:11 - 5:12
    כלומר 1 מכל 20,
  • 5:12 - 5:16
    סובלים מנכות אמיתית
    בגלל אחת המחלות האלה.
  • 5:16 - 5:19
    אבל מה שבאמת
    גורם למספרים האלה,
  • 5:19 - 5:23
    לחולניות הרבה ובמידה מסוימת
    גם לתמותה הרבה,
  • 5:23 - 5:27
    הוא העובדה שהן מתחילות
    מוקדם מאד בחיים.
  • 5:27 - 5:30
    אצל 50% זה יתחיל עד גיל 14,
  • 5:30 - 5:33
    אצל 75% - עד גיל 24.
  • 5:33 - 5:36
    תמונה שונה מאד ממה שרואים
  • 5:36 - 5:40
    כשמדברים על סרטן, מחלת לב,
    סוכרת, לחץ-דם גבוה,
  • 5:40 - 5:43
    רוב המחלות העיקריות
    שעולות בדעתנו,
  • 5:43 - 5:47
    כגורמות לחולניות ותמותה.
  • 5:47 - 5:51
    אלה הן באמת
    ההפרעות הכרוניות של צעירים.
  • 5:52 - 5:56
    התחלתי בכך שאמרתי
    שיש בשורות טובות.
  • 5:56 - 5:57
    ברור שזו אינה אחת מהן.
  • 5:57 - 6:00
    זהו אולי
    החלק הכי קשה,
  • 6:00 - 6:03
    ובמובן מסוים זהו ווידוי מבחינתי;
  • 6:03 - 6:07
    תפקידי הוא בעצם לוודא
  • 6:07 - 6:11
    שאנו מתקדמים בכל ההפרעות האלה,
  • 6:11 - 6:12
    כי אני עובד עבור הממשל הפדרלי.
  • 6:12 - 6:15
    למעשה, אני עובד עבורכם.
    אתם משלמים את שכרי
  • 6:15 - 6:17
    ואולי כעת, כשאתם יודעים
    במה אני עוסק
  • 6:17 - 6:21
    ואולי במה שנכשלתי,
    צריך לדעתכם לפטר אותי.
  • 6:21 - 6:23
    אני בהחלט יכול להבין את זה.
  • 6:23 - 6:24
    אבל מה שברצוני להציע,
  • 6:24 - 6:26
    וזו הסיבה שאני כאן,
  • 6:26 - 6:30
    שלדעתי אנו עומדים להיכנס
    לעולם שונה לחלוטין
  • 6:30 - 6:33
    מבחינת חשיבתנו על מחלות אלה.
  • 6:33 - 6:37
    וזה יהיה תלוי, במידה מסוימת,
  • 6:37 - 6:39
    בעבודה עליה תשמעו היום,
  • 6:39 - 6:42
    שעתידה להיות ממש מלהיבה,
  • 6:42 - 6:45
    וטכנית, להוות שינוי אמיתי.
  • 6:47 - 6:50
    אבל מה שברצוני להדגיש
  • 6:50 - 6:55
    הוא שהשינוי האמיתי כאן
    יהיה שינוי בתפישה.
  • 6:56 - 6:59
    הדברים עליהם דיברתי עד עתה
  • 6:59 - 7:02
    הם הפרעות נפשיות, מחלות של הנפש.
  • 7:02 - 7:06
    בימינו זה הופך לביטוי
    די לא-פופולרי.
  • 7:06 - 7:08
    ואנשים חושבים, משום-מה,
  • 7:08 - 7:12
    שתקין יותר פוליטית להשתמש במונח
    "הפרעות התנהגותיות",
  • 7:12 - 7:15
    ולדבר עליהן כעל
    הפרעות של התנהגות.
  • 7:15 - 7:18
    טוב ויפה.
    אלה הפרעות של התנהגות
  • 7:18 - 7:20
    והן הפרעות של הנפש.
  • 7:20 - 7:24
    אבל אני טוען ששני המונחים האלה
  • 7:24 - 7:26
    שהיו בשימוש במשך מאה שנה
    או יותר,
  • 7:26 - 7:30
    בעצם מעכבים כיום את הקידמה.
  • 7:30 - 7:34
    ולכן, כדי להתקדם מבחינה תפישתית,
  • 7:34 - 7:39
    עלינו להתחיל לראות בהפרעות אלה
    הפרעות של המוח.
  • 7:40 - 7:42
    חלק מכם ודאי יגידו:
  • 7:42 - 7:45
    "אוי ואבוי. זה קורה שוב,
  • 7:45 - 7:47
    "עכשיו נשמע על
    חוסר איזון ביו-כימי,
  • 7:47 - 7:49
    "נשמע על תרופות
  • 7:49 - 7:53
    "או על איזה רעיון פשטני מאד,
  • 7:54 - 7:59
    "שיהפוך את חוויותינו האישיות למולקולות,
  • 7:59 - 8:06
    "או לאיזו מין הבנה
    חד-מימדית שטוחה לגמרי
  • 8:06 - 8:10
    "שתסביר מה המשמעות
    לחלות בדכאון או בסכיזופרניה."
  • 8:11 - 8:13
    במהלך היום
  • 8:13 - 8:17
    אתם עומדים לשמוע
    שכאשר אנו מדברים על המוח,
  • 8:17 - 8:21
    הוא הכל, רק לא חד-מימדי,
    פשטני או רדוקציוניסטי.
  • 8:21 - 8:25
    זה תלוי, כמובן, בקנה המידה
  • 8:25 - 8:27
    או בהיקף בו חושבים עליו.
  • 8:27 - 8:32
    אבל זהו איבר
  • 8:32 - 8:35
    בעל מורכבות סוריאליסטית.
  • 8:35 - 8:38
    ואנו רק מתחילים להבין אותו,
  • 8:38 - 8:40
    ולדעת איך בכלל לחקור אותו,
  • 8:40 - 8:43
    בין אם מתייחסים למאה מיליארד
    הנוירונים שבקליפת המוח,
  • 8:43 - 8:45
    או למאה טריליון הסינפסות
  • 8:45 - 8:48
    שמהוות את כל החיבורים.
  • 8:48 - 8:51
    זה עתה התחלנו לגלות
  • 8:51 - 8:54
    איך לקחת את המכונה
    המורכבת-להפליא הזאת
  • 8:54 - 8:58
    שמבצעת סוגים מופלאים
    של עיבוד מידע
  • 8:58 - 9:02
    ומשתמשים במוחנו כדי להבין
    את המוח המורכב מאד
  • 9:02 - 9:05
    שתומך בכך, שתומך בנפש שלנו.
  • 9:05 - 9:07
    זו למעשה תחבולה אבולוציונית אכזרית,
  • 9:07 - 9:11
    שכנראה פשוט אין לנו מוח
  • 9:11 - 9:14
    שמחווט טוב מספיק
    כדי להבין את עצמו.
  • 9:14 - 9:16
    אבל אנו מתקדמים,
    והודות לכמה מן הטכנולוגיות
  • 9:16 - 9:18
    שעליהן תשמעו היום,
  • 9:18 - 9:22
    אנו מסוגלים להתחיל
    לקשר בין דברים.
  • 9:22 - 9:24
    במובן מסוים, זה מעורר הרגשה
  • 9:24 - 9:26
    שכאשר הולכים על בטוח
    וחוקרים את ההתנהגות וההכרה,
  • 9:26 - 9:28
    דברים שאפשר לצפות בהם,
  • 9:28 - 9:31
    התחושה היא יותר פשטנית ורדוקציוניסטית
  • 9:31 - 9:36
    במקום להתמודד עם האיבר
    המורכב והמסתורי להפליא הזה
  • 9:36 - 9:40
    שאנו מתחילים לנסות להבין.
  • 9:40 - 9:42
    כבר עתה,
  • 9:44 - 9:47
    כשמדובר בהפרעות של המוח
    עליהן שוחחתי איתכם,
  • 9:47 - 9:51
    דכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית,
    מצוקה פוסט-טראומטית,
  • 9:51 - 9:55
    אין לנו הבנה מעמיקה
  • 9:55 - 9:58
    איך מבוצע העיבוד הבלתי-תקין שלהן
  • 9:58 - 10:01
    או מה עושה המוח
    במחלות אלה.
  • 10:01 - 10:06
    כבר הצלחנו לזהות חלק
    מההבדלים ההקשריים,
  • 10:06 - 10:09
    או אחדות מהדרכים בהן
    החיווט שונה
  • 10:09 - 10:11
    אצל אנשים שיש להם
    הפרעות אלה.
  • 10:11 - 10:14
    אנו מכנים זאת "קונקטומה",
    מפת קישורי המוח האנושי.
  • 10:14 - 10:17
    ואפשר לחשוב על הקונקטומה
    כעל תרשים החיווט של המוח.
  • 10:17 - 10:20
    עוד מעט תשמעו על כך יותר.
  • 10:20 - 10:24
    החלק החשוב כאן הוא
    שכאשר מתחילים להתבונן
  • 10:24 - 10:27
    באנשים בעלי הפרעות אלה,
  • 10:27 - 10:29
    האחד מכל 5 מבינינו
    שנאבק בהן,
  • 10:29 - 10:34
    מוצאים שיש ואריאציות רבות
    באופן בו המוח מחווט,
  • 10:35 - 10:37
    אך יש כמה דפוסים ברי-חיזוי
  • 10:37 - 10:39
    ודפוסים אלה הם גורמי-סיכון
  • 10:39 - 10:42
    להתפתחות אחת ההפרעות הללו.
  • 10:42 - 10:44
    זה קצת שונה מן האופן
    בו אנו רואים הפרעות במוח
  • 10:44 - 10:47
    כמו מחלות הנטינגטון, פרקינסון
    או אלצהיימר
  • 10:47 - 10:50
    שבהן נהרס חלק מקליפת המוח.
  • 10:50 - 10:53
    כאן אנו מדברים על פקקי תנועה
    או לעתים מעקפים
  • 10:53 - 10:55
    או בעיות באופן
    בו הדברים מקושרים
  • 10:55 - 10:57
    ובאופן בו המוח מתפקד,
  • 10:57 - 11:00
    אם תרצו, אפשר להשוות זאת
  • 11:00 - 11:03
    מצד אחד, לנתק בשריר הלב -
    התקף לב,
  • 11:03 - 11:05
    שבו יש רקמה מתה בלב
  • 11:05 - 11:08
    לעומת הפרעת קצב,
    שבה האיבר פשוט אינו מתפקד
  • 11:08 - 11:11
    בגלל בעיות תקשורת פנימיות שלו.
  • 11:11 - 11:12
    בכל מקרה, זה הורג,
  • 11:12 - 11:15
    ורק באחד מהם מוצאים
    פציעה חמורה.
  • 11:15 - 11:17
    כשחושבים על זה,
  • 11:17 - 11:19
    מוטב אולי להתעמק יותר
  • 11:19 - 11:20
    בהפרעה אחת מסוימת.
  • 11:20 - 11:22
    כלומר, הסכיזופרניה.
  • 11:22 - 11:25
    לדעתי תחום זה
    יעזור לנו להבין
  • 11:25 - 11:28
    מדוע יש חשיבות לכך
    שנראה בו הפרעת מוח.
  • 11:28 - 11:32
    הסכיזופרניה היא הפרעה שבד"כ מופיעה
  • 11:32 - 11:35
    בצורת תסמינים פסיכוטיים,
  • 11:35 - 11:37
    וכך אנו מאבחנים אותה,
  • 11:37 - 11:39
    אשליות, הזיות, בעיות חשיבה,
  • 11:39 - 11:41
    בעיות קשב,
  • 11:41 - 11:44
    בד"כ בגילים 18
    עד 22, 23, 24.
  • 11:46 - 11:49
    אלו הן סריקות שעשו
    ג'ודי רפפורט ועמיתיה
  • 11:49 - 11:51
    במכון הלאומי למחלות נפש,
  • 11:51 - 11:55
    שבו הם חקרו ילדים עם סכיזופרניה
    בשלבים מוקדמים מאד.
  • 11:55 - 11:58
    ואתם כבר רואים
    שלמעלה יש אזורים
  • 11:58 - 12:00
    באדום, כתום וצהוב,
  • 12:00 - 12:02
    אלה הם מקומות
    עם פחות חומר אפור.
  • 12:02 - 12:04
    וכשהם עקבו אחריהם
    במשך 5 שנים
  • 12:04 - 12:06
    והישוו אותם לקבוצת בקרה
    באותו גיל,
  • 12:06 - 12:07
    אתם רואים שבמיוחד באזורים
  • 12:07 - 12:10
    כמו קליפת המוח הקדם-מצחית
    האחורית הצידית,
  • 12:10 - 12:13
    או פיתול המוח הרקתי העליון,
  • 12:13 - 12:16
    יש אובדן משמעותי
    של חומר אפור.
  • 12:16 - 12:17
    זה חשוב.
  • 12:17 - 12:19
    זה חשוב אם מנסים
    ליצור מודל של זה.
  • 12:19 - 12:21
    תוכלו לחשוב על התפתחות תקינה
  • 12:21 - 12:23
    כעל אובדן מסה קליפתית,
  • 12:23 - 12:25
    אובדן של חומר אפור
    בקליפת המוח,
  • 12:25 - 12:28
    ומה שקורה בסכיזופרניה
    הוא החטאה של הסמן הזה
  • 12:28 - 12:30
    ובשלב מסוים, כשמחטיאים את הסמן,
  • 12:30 - 12:33
    חוצים סף מסוים, ובסף הזה
  • 12:33 - 12:37
    אנו קובעים שאדם זה
    חולה במחלה הזאת
  • 12:37 - 12:41
    כי יש לו התסמינים ההתנהגותיים
    של הזיות ואשליות.
  • 12:41 - 12:43
    זה משהו שאנו יכולים לזהות.
  • 12:43 - 12:44
    אבל הביטו בכך היטב,
  • 12:44 - 12:48
    ותראו שהם בעצם
    חצו סף שונה.
  • 12:48 - 12:52
    הם חצו סף מוחי
    בשלב מוקדם בהרבה.
  • 12:52 - 12:55
    זה לא בגיל 22 או 20,
  • 12:55 - 12:57
    אלא אולי אפילו
    בגיל 15 או 16
  • 12:57 - 13:01
    אפשר לראות שמסלול ההתפתחות
    שונה למדי
  • 13:01 - 13:04
    ברמת המוח, לא ברמת ההתנהגות.
  • 13:05 - 13:06
    מדוע זה חשוב?
  • 13:06 - 13:11
    ראשית, כי כשמדובר בהפרעות מוח,
    ההתנהגות משתנה אחרונה.
  • 13:11 - 13:14
    אנו יודעים זאת לגבי
    אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון.
  • 13:14 - 13:16
    מתרחשים שינויים במוח
    עשר שנים או יותר
  • 13:16 - 13:20
    לפני שרואים את הסימנים הראשונים
    לשינוי התנהגותי.
  • 13:20 - 13:23
    הכלים שבידינו,
    ואתם תשמעו עליהם יותר
  • 13:23 - 13:25
    בהמשך היום,
  • 13:25 - 13:27
    משתפרים מידי שנה,
  • 13:27 - 13:31
    ומאפשרים לנו כעת לזהות
    מוקדם יותר שינויים אלה במוח,
  • 13:31 - 13:34
    הרבה לפני שמופיעים התסמינים,
  • 13:34 - 13:37
    אבל, הכי חשוב,
    אם לחזור להתחלה,
  • 13:37 - 13:40
    הבשורות הטובות ברפואה
  • 13:40 - 13:44
    הן גילוי מוקדם, התערבות מוקדמת.
  • 13:44 - 13:48
    אילו חיכינו עד להתקף הלב עצמו,
  • 13:48 - 13:51
    היינו מקריבים 1.1 מיליון נפשות
  • 13:51 - 13:54
    בכל שנה בארצנו למחלות הלב.
  • 13:54 - 13:57
    זה בדיוק מה שאנו עושים כיום.
  • 13:57 - 14:01
    כשאנו מחליטים שכל מי שיש לו
    הפרעות מוח כאלה,
  • 14:01 - 14:04
    הפרעות בחיווט המוח,
    יש לו גם הפרעה התנהגותית.
  • 14:04 - 14:08
    אם אנו מחכים עד שההפרעה
    תתבטא בהתנהגות,
  • 14:08 - 14:11
    זה איננו גילוי מוקדם.
    זו איננה התערבות מוקדמת.
  • 14:11 - 14:14
    ולמען הבהירות,
    עדיין איננו מוכנים לעשות זאת.
  • 14:14 - 14:15
    אין לנו כל העובדות.
  • 14:15 - 14:19
    איננו אפילו יודעים
    מה יהיו הכלים
  • 14:20 - 14:23
    ולא היכן בדיוק לחפש
    בכל מקרה ומקרה,
  • 14:23 - 14:27
    כדי שנצליח לתפוס את זה
    לפני שההתנהגות נעשית שונה.
  • 14:28 - 14:32
    אבל זה אומר לנו איך עלינו
    לחשוב על זה ומהו הכיוון.
  • 14:32 - 14:33
    האם נגיע לשם בהקדם?
  • 14:33 - 14:37
    לדעתי, זה משהו שיקרה
    בשנים הקרובות
  • 14:37 - 14:39
    אבל הייתי רוצה לסיים בציטטה
  • 14:39 - 14:42
    שנוגעת לנסיון להתנבא
    איך זה יקרה,
  • 14:42 - 14:46
    מאת מישהו שחשב הרבה על שינויים
    בתפישה ובטכנולוגיה
  • 14:46 - 14:50
    "אנו תמיד מגזימים בהערכת השינוי
    שיקרה בשנתיים הקרובות
  • 14:50 - 14:53
    "וממעיטים בהערכת השינוי
  • 14:53 - 14:55
    "שיקרה בעשר השנים הבאות."
    - ביל גייטס.
  • 14:55 - 14:57
    תודה רבה לכם.
  • 14:57 - 14:59
    [מחיאות כפיים]
Title:
הפרעות נפש כהפרעות במוח: תומס אינסל ב-TEDxקאלטק
Description:

הרופא ד"ר תומס אינסל אומר לנו בהרצאה זו שעלינו לשנות את האופן בו אנו מתייחסים למחלות הנפש, וכי בטרם ההפרעות במוח תתבטאנה כהפרעות פסיכיאטריות ניתן להשתמש בטיפולי-מנע מוקדמים כדי להציל את חייהם של חולי נפש.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:06

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.