השיחה הכי חשובה שתנהלו עם ילדיכם | ג'ייסון ריד | TEDxLakeForestCollege
-
0:16 - 0:20[ אל תקבלו "כן" כתשובה, השיחה
הכי החשובה שתנהלו עם ילדיכם - ג'ייסון ריד] -
0:20 - 0:23היה זה 21 במרץ, 2018.
-
0:24 - 0:28הייתי עם אישתי במקסיקו
וחגגנו את יום הולדתה. -
0:28 - 0:30בדיוק סיימנו ארוחת ערב נפלאה.
-
0:30 - 0:32שוחחנו על חיינו הנהדרים לצד ילדינו
-
0:32 - 0:36ועל השלב הבא של החיים שלנו
שכן הילדים שלנו גדלים. -
0:38 - 0:40היה זה 11:03 בערב,
-
0:42 - 0:44כשהגיעה הודעת הטקסט.
[אל תאשימי את עצמך.] -
0:44 - 0:46[היית נהדרת ואני כל-כך מצטער. ביי.]
-
0:46 - 0:48אישתי פלטה צעקה.
-
0:50 - 0:53מיהרתי להוציא את הנייד
וקראתי את ההודעה, שהסתיימה במילים -
0:53 - 0:55"מצטער. אוהב אותך.
-
0:57 - 0:58"ביי."
-
0:58 - 1:00נבהלתי נורא והתקשרתי הביתה.
-
1:00 - 1:05הערתי את החותנת
וצעקתי: "תמצאי את ריאן!" -
1:08 - 1:10היא רצה אל תוך הבית,
-
1:11 - 1:13ולבסוף מצאה אותו.
-
1:14 - 1:16הוא היה בעליית הגג.
-
1:16 - 1:19היא צעקה - וזה ישאר בזכרוני לעולמים.
-
1:19 - 1:22היא אמרה: "ג'יי, הוא תלה את עצמו!"
-
1:26 - 1:28השעות הבאות היו מעורפלות.
-
1:28 - 1:32היו שם הודעות טקסט, ושיחות טלפון,
ואמבולסנים, ומשטרה, ורופאים. -
1:33 - 1:35הם הצליחו להחיות אותו ולפנות
-
1:35 - 1:38אל בית החולים ראדי צ'ילדרנז בסן דייגו.
-
1:39 - 1:40בזאת התחיל
-
1:41 - 1:44מה שאמור היה להיות מסע של שלוש שעות,
-
1:44 - 1:46אשר הפך לסיוט שנמשך 15 שעות,
-
1:46 - 1:49בעודנו מפלסים את דרכינו אל סן דייגו.
-
1:51 - 1:54ריאן הוכנס לתרדמת מלאכותית
-
1:54 - 1:57שנמשכה שלושה ימים.
-
1:57 - 1:59הרופאים והאחיות עשו מלאכה אדירה
-
1:59 - 2:03בנסיונם לאזן בין תקווה למציאות,
-
2:03 - 2:06אך בסוף קבעה סריקת CT
שהוא היה במצב של מוות מוחי. -
2:08 - 2:13הצלחנו להעביר את 36 השעות הבאות יחד איתו,
-
2:14 - 2:15באמירת מילות פרידה.
-
2:16 - 2:18אפילו הצלחנו לצפות
-
2:18 - 2:20בסדרה אהובה עלינו,
שלושה פרקים אחרונים, -
2:20 - 2:24אוזניה אחת באוזני ושנייה באוזן שלו.
-
2:24 - 2:28בלילה האחרון הצליח בני הבכור
להתגנב פנימה עם בקבוק יין, -
2:28 - 2:30והרמנו כוסית לחיי ריאן
-
2:30 - 2:34בעוד אנחנו מחביאים את הבקבוק
מעיניהם של האחיות והרופאים. -
2:35 - 2:38ביום למחרת באו לאסוף אותנו,
-
2:38 - 2:41והובילו אותנו אל מקום מיוחד בבית חולים
-
2:41 - 2:43שבו כולנו נעמדנו סביבו,
-
2:44 - 2:47והם ניתקו אותו ממכונת ההחיאה.
-
2:51 - 2:55התבוננו עד שעקבות החיים
האחרונות בגופו נמוגו, -
2:55 - 2:58וצבע עורו הפך לאפרורי.
-
3:04 - 3:06והם קבעו את מותו.
-
3:09 - 3:11אני רוצה שתדמיינו
-
3:11 - 3:13עולם
-
3:13 - 3:17שבו קיימת מחלה התוקפת את ילדינו,
-
3:17 - 3:21שבו חצי מיליון חולים נמצאים על סף המוות,
-
3:21 - 3:24ושבכל שנה מתים ממנה 5,000 איש.
-
3:24 - 3:28מה תבחרו לעשות כהורים
כדי להגן על ילדיכם? -
3:29 - 3:32מה ישודר ללא הפסקה בסי.אן.אן?
-
3:33 - 3:34על מה הם יבחרו לדבר?
-
3:34 - 3:38ומה יצבור תאוצה ברחבי המדיה החברתית?
-
3:39 - 3:44אני רוצה שתדמיינו עולם זה, כי הוא קיים.
-
3:48 - 3:50דיכאון הוא המחלה הזאת.
-
3:50 - 3:53הוא גורם התמותה מספר שתיים בקרב ילדינו.
-
3:54 - 3:57הוא נגמר, לעיתים קרובות מדי, בהתאבדות.
-
3:57 - 4:00ודיכאון הוא מחלה שלא מדברים עליה
-
4:00 - 4:02כאילו הייתה מחלה.
-
4:03 - 4:06לא מתייחסים אליו באופן
שבו מתייחסים למחלת הסרטן. -
4:06 - 4:10אנו מתייחסים אליו כאל משהו
שאפשר להתנער ממנו ואז הכול בסדר, -
4:10 - 4:12או משהו שלא קיים.
-
4:12 - 4:15נדמה כאילו אנחנו בזמנים האפלים,
-
4:16 - 4:17כאשר איש לא רוצה לספר לאחרים
-
4:17 - 4:20מה קורה בתוך המשפחה או עם חברים,
-
4:20 - 4:22בגלל הפחד להישפט ע"י הסובבים.
-
4:23 - 4:29ב-26 במרץ, 2018, המחלה הזאת לקחה את בני.
-
4:33 - 4:36מה דעתכם על זה בתור דברי פתיחה?
-
4:37 - 4:40אתם יודעים, גם בחשיכה יש אור,
-
4:40 - 4:42ישנם דברים משעשעים שקורים.
-
4:42 - 4:47אני אחלוק איתכם כמה מהם,
ואתם יכולים לצחוק אם תרצו, זה בסדר. -
4:48 - 4:50הייתי בחיפזון נורא!
-
4:50 - 4:51אחר הצהריים ההוא חזרתי הביתה;
-
4:51 - 4:54רציתי להקים קרן, ליצור שינוי,
-
4:54 - 4:56כיוון שכזה מין בחור אני.
-
4:56 - 4:58אז אמרתי: "צ'וז לייף."
(לבחור בחיים) -
4:58 - 5:01זה מה שעל כולם לעשות,
כולם צריכים לבחור בחיים, -
5:01 - 5:03והשם Chooselife.org היה פנוי.
-
5:04 - 5:07אז רכשתי אותו; לא ידעתי
למה הוא עלה 10,000$. -
5:07 - 5:09פשוט שילמתי.
-
5:10 - 5:13קניתי גם צמידי גומי
עם הכיתוב "צ'וז לייף", -
5:13 - 5:15והייתי מוכן לצאת לדרך.
-
5:15 - 5:17שבוע לאחר מכן,
אחד החברים שלי אומר: -
5:17 - 5:21"ג'יי, אתה מודע שזהו אתר ישן
משנות ה-80 שיוצא נגד הפלות?" -
5:21 - 5:23אמרתי: "אה!"
-
5:23 - 5:25(צחוק)
-
5:25 - 5:28ואלה היו 12,000$ הראשונים שבזבזתי.
-
5:28 - 5:30(צחוק)
-
5:31 - 5:33ריאן שלח סמסים לכולנו...
-
5:35 - 5:36ב-11:03.
-
5:36 - 5:40הוא הכין אותם מראש,
גם עבור החבר של בתי. -
5:40 - 5:43הוא אמר דברים באמת יפים; הוא אמר:
-
5:44 - 5:49"אם לא תתנהג יפה אל אחותי,
אני אחזור וארדוף אותך, אדוני." -
5:50 - 5:54אפילו אני מרחם על הבחור הזה.
-
5:54 - 5:55(צחוק)
-
5:55 - 5:58בתי, לעומת זאת,
היא חושבת שזה מגניב. -
6:00 - 6:04ריאן חקר הכול.
כזה בחור הוא היה. -
6:05 - 6:06במכתב ההתאבדות שלו,
-
6:06 - 6:09הוא דיבר על הדרכים השונות
בהם הוא תכנן לעשות את זה. -
6:09 - 6:14אחת הדרכים, לדבריו, הייתה להיזרק
מהחלון של משרדי בעליית הגג, -
6:14 - 6:17אך אז הוא אמר:
"יודע מה, אני רק 35 ק"ג, -
6:18 - 6:21"פחדתי שהבגדים שלי יפעלו כמצנח."
-
6:22 - 6:23כזה היה ריאן.
-
6:24 - 6:27אם הייתי יושב עכשיו בקהל, הייתי חושב:
-
6:27 - 6:31"ג'יי, זה סיפור טראגי."
אכן כך, זה סיפור טראגי. -
6:31 - 6:33אך הייתי חושב גם:
-
6:33 - 6:37"זה לא יקרה לי. אני מכיר את ילדיי."
-
6:38 - 6:40גם אני חשבתי שהכרתי את ילדיי.
-
6:40 - 6:43הרשו לי להכיר לכם את משפחתי:
-
6:43 - 6:47אשתי קים, 25 שנות נישואים,
-
6:47 - 6:50אמא במשרה מלאה שכל יום
מרעיפה על ילדינו אהבה; -
6:50 - 6:52בני דרק בן ה-21;
-
6:52 - 6:56בתי אשלין; בני קייל בן ה-17;
-
6:56 - 6:58וריאן, בני הקטן.
-
7:04 - 7:08את ספריי "The Protector Bug"
אני כתבתי עבור ריאן, -
7:08 - 7:11סיפורים שהייתי ממציא
ומספר לריאן בילדותו. -
7:13 - 7:15כמשפחה, ארוחות ערב היו הקטע שלנו.
-
7:15 - 7:18היינו יושבים שעות מסביב לשולחן ומדברים,
-
7:18 - 7:19והיו קורים דברים משעשעים.
-
7:19 - 7:22בלי מחשבים, בלי ניידים, בלי כל זה, כן?
-
7:22 - 7:26את הדברים המשעשעים האלה הפכתי
לספר "Dinner Conversations" -
7:26 - 7:29בנסיון לעודד משפחות
אחרות לבלות יותר זמן ביחד. -
7:31 - 7:35לקחתי את ילדיי לטיולים "רק-עם-אבא" פרטיים.
-
7:37 - 7:39אני וריאן עבדנו על הטיול שלו לבוסטון
-
7:39 - 7:44שהיה אמור לקרות בחודש יוני,
ועל הטיול לדובאי בשנה הבאה, -
7:44 - 7:46שבוע לפני שהוא התאבד.
-
7:49 - 7:50זהו ריאן.
-
7:50 - 7:53כך אני זוכר את ריאן:
-
7:53 - 7:55ילד שמח שיכול היה להאיר את החדר.
-
7:55 - 8:00כך הוא התלבש עד הגעתו קרוב לגיל 13.
-
8:01 - 8:03באיזשהו שלב הוא השתנה.
-
8:04 - 8:06שלוש-עשרה, אני מרגיש שהוא יותר מופנם.
-
8:06 - 8:10כשאני חושב אחורה אני רואה
את זה, באותו זמן לא ראיתי. -
8:10 - 8:12הוא קצת יותר שקט, יותר נרגז.
-
8:12 - 8:16חשבתי שהוא מתבגר זועף רגיל,
יש לי ארבעה כאלה! -
8:17 - 8:19חשבתי שזה הכול.
-
8:21 - 8:25אחרי מות ריאן, ערכתי חיפושים
בחדר שלו ובמגירות שלו, -
8:25 - 8:29והמגירה העליונה מימין
הייתה ריקה מלבד שני פתקים, -
8:29 - 8:31שתי פתקיות דביקות.
-
8:31 - 8:35על אחת היה כתוב: "אלה הם
שמות המשתמש והסיסמאות שלי." -
8:37 - 8:39על השנייה: "ספר את הסיפור שלי."
-
8:46 - 8:48וזה מה שאני עושה.
-
8:49 - 8:53במקומכם הייתי אומר: "טוב, ג'יי,
מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו?" -
8:53 - 8:56אני אמנה לכם כמה דברים
שאני חושב שכדאי לנו לעשות. -
8:56 - 8:59ראשית כול, עליינו להבין שאנו חיים בעולם
-
8:59 - 9:02ומגדלים את ילדינו באופן
שבו גידלו אותנו ההורים, -
9:02 - 9:04אך העולם השתנה.
-
9:04 - 9:10אחוזי התאבדות בקרב בני נוער
עלו ב-70% מאז שנת 2006, -
9:10 - 9:12ופייסבוק החלה ב-2004.
-
9:12 - 9:15אני לא מאשים מדיה חברתית.
-
9:15 - 9:17אני לא רוצה להיכנס לעימותים עם פרופסורים
-
9:17 - 9:21בנושא מתאם מול סיבתיות,
אני לא מתכוון לעשות זאת. -
9:21 - 9:24אני פשוט אומר שהעולם השתנה,
-
9:24 - 9:26ואנחנו לא.
-
9:29 - 9:32ילדינו מופצצים במדיה חברתית
-
9:32 - 9:36ובגירויים רבים יותר מאי-פעם
בניגוד למה שחווינו בילדותינו. -
9:36 - 9:39כילד סבלתי מהצקות.
-
9:39 - 9:42הייתי חולני, טרף קל.
-
9:42 - 9:44אך יודעים מה קרה?
-
9:44 - 9:46כל יום, בשעה שלוש,
כשצלצל פעמון בית ספר, -
9:46 - 9:50הייתי חוזר הביתה, אל מקום בטוח,
בו בריונים לא יכלו להציק לי. -
9:51 - 9:55לילדים של היום, הפעמון לא מצלצל כלל.
-
9:57 - 10:02מצטער, אך הבריונים
נמצאים איתם כל שעות היממה. -
10:02 - 10:05והילדים המגניבים שיושבים בחדר אוכל?
-
10:05 - 10:08עכשיו הם כבר לא בשולחן, הם בחדר שלכם,
-
10:09 - 10:12והם עדיין לא יסכימו שתשבו איתם.
-
10:12 - 10:14אנו צריכים להבין את
המדיה החברתית של ילדינו. -
10:14 - 10:18אנו צריכים להבין בי ה"חברים" שלהם,
-
10:18 - 10:20אחר מי הם עוקבים.
-
10:20 - 10:22אנו צריכים להבין שעבור ילדים מסויימים -
-
10:22 - 10:25לא לכולם, אלא לחלקם - זה יותר מדי.
-
10:25 - 10:28אתם צריכים לוודא שילדיכם מבינים
-
10:28 - 10:31שהחיים של אחרים אינם טובים יותר,
-
10:31 - 10:37ושהפייק ניוז האמיתי הוא
הפוסט באינסטגרם בו הם צופים. -
10:39 - 10:41דבר שני שכדאי לכם לעשות
הוא לצפות לשינוי אפשרי. -
10:41 - 10:44איך התנהג ילדיכם
-
10:44 - 10:48לפני שלוש שנים, שנתיים,
לפני שנה, לא משנה מתי - -
10:48 - 10:50האם הם השתנו?
-
10:50 - 10:52האם הוא יותר מופנם?
האם הוא יותר שקט? -
10:52 - 10:55האם הוא יותר לוחמני?
האם הוא מתווכח איתכם יותר? -
10:55 - 10:57האם הוא לא מבלה יותר עם חבריו?
-
10:57 - 11:00אם אתם מבחינים בשינוי, תתייחסו אליו,
-
11:00 - 11:02ואתם צריכים לגרום להם לדבר.
-
11:02 - 11:05כשתאמרו להם:
"היי, איך אתה מרגיש?" -
11:07 - 11:09והם יענו: "בסדר... כן, אני בסדר,"
-
11:09 - 11:12ותחושת הבטן שלכם תאמר: "לא, אתה לא בסדר,"
-
11:12 - 11:16אתם לא יכולים לקבל "כן, אני בסדר" כתשובה.
-
11:16 - 11:19אני קיבלתי "כן, אני בסדר" כתשובה.
-
11:22 - 11:25אנו צריכים לגרום להם לדבר,
וחלק מלגרום לדבר -
11:25 - 11:28הוא להיות נגישים בתור הורה.
-
11:28 - 11:30ריאן, ככל הנראה, ראה בי...
-
11:33 - 11:34מנכ"ל,
-
11:35 - 11:36יזם,
-
11:36 - 11:38סופר,
-
11:38 - 11:41איירון מן בעל חגורה שחורה,
-
11:41 - 11:44בחור שעשה את הכול -
תנו לי בעיה כלשהי, אני אפתור אותה - -
11:44 - 11:49בחור מעולם לא התלונן
ויתרה מזאת לא בכה. -
11:51 - 11:55הוא ראה אותי ככזה,
כיוון שכך הצגתי את עצמי בפניו. -
11:55 - 11:59זהו הדימוי שחשבתי שעליי להציג בתור אבא
-
11:59 - 12:01(נחנק)
-
12:01 - 12:02לבני.
-
12:04 - 12:06מה הראה לי ריאן?
-
12:06 - 12:08אותו הדבר,
-
12:08 - 12:10ילד שהכל בשליטתו,
-
12:10 - 12:15ציונים טובים, תמיד מחייך, תמיד מאושר.
-
12:15 - 12:19הלוואי והייתי יותר פגיע לצד הבן שלי.
-
12:19 - 12:23הלוואי והייתי משתף אותו
בחששות ובדאגות שלי, -
12:24 - 12:25במה שהפחיד אותי,
-
12:25 - 12:29ואולי, רק אולי, הוא היה משתף אותי גם.
-
12:30 - 12:34העברתי זמן כה רב בניסיון
להיות הגיבור של הבן שלי, -
12:37 - 12:40עד שפספסתי להיות האבא שלו.
-
12:43 - 12:47אתם יודעים, כהורים אנו
רוצים את הטוב ביותר לילדינו. -
12:47 - 12:49ולפעמים אנו רוצים לחשל אותם,
-
12:49 - 12:51ואז נאמר להם משהו כמו:
-
12:51 - 12:54"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים."
-
12:54 - 12:56או נאמר: "לדעתך זה קשה?
-
12:56 - 12:59"תתנער מזה, לא יקרה לך דבר."
-
12:59 - 13:01ואתם יודעים מה?
-
13:01 - 13:03חלקכם אולי יאמר: "ג'יי, זה לטובתם."
-
13:03 - 13:06ואני אגיד: "כן,לחלקם זה טוב.
לחלקם זה טוב." -
13:07 - 13:10אך עבור אותם הילדים שבאמת מדוכאים,
-
13:10 - 13:14עבור הילדים שבאמת חולים, זה לא יעזור.
-
13:14 - 13:17וכן, גם אני כנראה אמרתי את אותם הדברים.
-
13:20 - 13:21ישנם הורים שאומרים לי:
-
13:21 - 13:24"ג'יי, אתה רוצה שנדבר עם ילדינו.
-
13:24 - 13:27"אתה רוצה שנשאל אותם
'האם אי-פעם חשבת לפגוע בעצמך?' -
13:27 - 13:30" 'האם אי-פעם חשבת להתאבד?'
-
13:30 - 13:34"אני לא יכול לעשות זאת, ג'יי, כי אני
לא רוצה להכניס את הרעיון הזה לראשם." -
13:34 - 13:40ובכן, המציאות היא שהרעיון הזה כבר בראשם.
-
13:40 - 13:42ולא לדבר על כך זוהי הבעיה.
-
13:42 - 13:47לא לדבר עם ילדיכם על התאבדות,
לא לדבר איתם על פגיעה עצמית, -
13:47 - 13:50זה ככל הנראה פשוט לא לדבר על 'הפיל שבחדר'.
-
13:50 - 13:53הדרך היחידה לעזור היא לגרום להם לדבר.
-
13:56 - 14:00הדבר הבא שאני רוצה שתבינו, וזה די קשה לי,
-
14:02 - 14:05הוא שאנשים מדוכאים, ילדים מדוכאים
-
14:05 - 14:10לא רואים את העולם דרך אותה עדשה, כמונו.
-
14:12 - 14:14בימים הבהירים ביותר,
-
14:14 - 14:17כשהשמש זורחת ואין ענן אחד בשמיים,
-
14:17 - 14:19הם עדיין יראו שמיים אפורים.
-
14:22 - 14:25ואנו לא מבינים את זה.
-
14:26 - 14:30אלה בינינו שמעולם לא חוו
דיכאון, בחיים לא יבינו זאת. -
14:32 - 14:34המסע שלי התחיל
-
14:35 - 14:38ב-21 במרץ, במקסיקו.
-
14:40 - 14:42הוא הביא אותי לבמה הזו.
-
14:42 - 14:45והשלב הבא במה שאני עומד לעשות,
-
14:45 - 14:48הוא סרט תיעודי בשם
"ספר את הסיפור שלי", -
14:49 - 14:51על התאבדות בני נוער,
-
14:51 - 14:56בתקווה שאצליח לגרום לכולכם
להתסכל על זה קצת אחרת. -
14:57 - 14:59אז מה אתם יכולים לעשות?
-
14:59 - 15:01אני רוצה שתפעלו עכשיו.
-
15:05 - 15:08אתם צריכים להבין
שהתאבדויות הן בגדר מגיפה, -
15:08 - 15:10בקרב בני נוער בימים אלה.
-
15:11 - 15:14אתם צריכים לשים לב למדיה החברתית שלהם.
-
15:15 - 15:17אתם צריכים לחפש אחר שינוי, ואם הוא קרה,
-
15:17 - 15:19צריך להתייחס אליו, לדבר איתם.
-
15:19 - 15:22תהיו ההורים שלהם, לא הגיבורים שלהם.
-
15:24 - 15:28דברו איתם, תוודאו שהם יודעים
שזה בסדר להרגיש עצב. -
15:31 - 15:33תבינו
-
15:33 - 15:36שהם רואים את העולם דרך עדשה שונה.
-
15:37 - 15:42ואם אתם מודאגים, תנו להם לדבר
עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. -
15:47 - 15:50כל שנה חצי מיליון ילדים מנסים להתאבד,
-
15:50 - 15:52ו-5,000 מהם מצליחים.
-
15:52 - 15:54אנו צריכים לשנות זאת.
-
15:54 - 15:57אני רוצה שתחזרו הביתה ותחבקו את ילדיכם.
-
15:57 - 16:00ותשאלו איך הם מרגישים, לא בבטן,
-
16:00 - 16:03אלא בליבם ובראשם.
-
16:03 - 16:06אני רוצה שתגרמו להם לדבר,
-
16:07 - 16:09ואל תקבלו בפשטות "כן" כתשובה.
-
16:09 - 16:12אל תקבלו "כן, אני בסדר"
כתשובה, תחפרו לעומק. -
16:14 - 16:15משהו נוסף.
-
16:15 - 16:18זה כמו בסרט על גיבור-על,
אתם כבר חשבתם שהגיע הסוף, -
16:18 - 16:20אך זה לא הסוף שלי.
-
16:22 - 16:24ככל שאני ממשיך עם זה, אנשים שואלים אותי:
-
16:24 - 16:28"ג'יי, זה וודאי מרפא אותך
-
16:28 - 16:31להכין ולבצע את השיחה הזאת?"
-
16:33 - 16:35התשובה היא לא.
-
16:36 - 16:38ב-60 הימים האחרונים,
-
16:38 - 16:42נאלצתי לחוות מחדש את מות בני
לפחות אלף פעמים. -
16:43 - 16:47אין בזה שום דבר מרפא.
-
16:47 - 16:49אז למה אני עושה את זה?
-
16:49 - 16:51אני עושה את זה, כי ריאן...
-
16:51 - 16:53(בוכה)
-
16:54 - 16:56ריאן ביקש ממני.
-
16:58 - 16:59ואני עושה את זה בתקווה
-
17:00 - 17:03שלפחות אחד מכם,
שאולי אף חלק גדול מכם, -
17:03 - 17:06ילך וינהל עם ילדיו את השיחה הזאת
-
17:06 - 17:10שתשנה את חייהם ואף תציל מישהו.
-
17:10 - 17:13ואני זקוק לעזרתכם,
-
17:13 - 17:17כיוון שאיני יכול לשנות את העולם לבדי,
-
17:17 - 17:19והעולם הזה צריך להשתנות.
-
17:20 - 17:22אני צריך שתתחילו את השיח,
-
17:22 - 17:24ואני צריך שתשתפו את ההרצאה הזו
-
17:24 - 17:27עם כל אחד ואחד מהמכרים שלכם.
-
17:27 - 17:29תודה.
-
17:29 - 17:30(מחיאות כפיים)
- Title:
- השיחה הכי חשובה שתנהלו עם ילדיכם | ג'ייסון ריד | TEDxLakeForestCollege
- Description:
-
more » « less
בחודש מרץ 2018, בזמן שג'ייסון ואשתו היו בנופש, התאבד בנו בן ה-14 בעליית הגג של הבית. "חיי הלכאורה מושלמים התנפצו לרסיסים. בעיני גידלתי ילדים יפים, חכמים ומאושרים. אך מה שבאמת התרחש מאחורי הקלעים, עמוק בנפש של הבן שלי, היה נסתר. אנחנו לא מקבלים לידינו 'מדריך להורה', אך כן ניתנים לנו כלים לעזור אחד לשני. המשימה שלי היא לעזור להורים לשנות את השיחה שהם מנהלים עם ילדיהם."
ג'ייסון ריד הוא מייסד שותף של National Services Group, חברה ארצית המונה מעל ל-2,000 עובדים בתקופת השיא השנתי. כמו כן, הוא שותף בחברת CEO Coaching International. ג'ייסון פרסם שבעה ספרים, ביניהם שני ספרי ילדים וספר על שיחות משפחתיות. בנוסף הוא איירון מן ובעל חגורה שחורה.
This talk was given at a TEDx event using the TED conference format but independently organized by a local community. Learn more at https://www.ted.com/tedx
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 17:43
Show all
