מישל אובמה בשבח החינוך

בהרצאתה בבית ספר לבנות בלונדון יוצאת מישל אובמה בקריאה אישית נרגשת לכל אחת מהתלמידות להתייחס ברצינות לחינוך. זה הדור החדש והמבריק, היא אומרת, שיצמצם את הפער בין העולם כפי שהוא לבין העולם כפי שהוא צריך להיות.

זו הנסיעה הראשונה שלי.

הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל בתפקיד הגברת הראשונה.

הייתן מאמינות?

(מחיאות כפיים)

אמנם זו לא הפעם הראשונה שאני מבקרת בבריטניה,

אך אני חייבת להודות שאני שמחה שזהו ביקורי הרשמי הראשון.

היחסים המיוחדים בין ארה"ב ובריטניה

מבוססים לא רק על היחסים בין הממשלות,

אלא גם על השפה והערכים המשותפים.

ואני נזכרת בזה כשאני מתבוננת בכן היום.

במהלך ביקורי התכבדתי

לפגוש כמה מהנשים יוצאות הדופן ביותר בבריטניה.

נשים שסוללות דרך לכולכן.

ונפל בחלקי הכבוד לפגוש אתכן,

מנהיגות העתיד של בריטניה והעולם.

למרות שנסיבות חיינו נראות אולי מרוחקות,

בעת שאני עומדת כאן כגברת הראשונה של ארצות הברית,

בעוד אתן לומדות בבית ספר,

אני רוצה שתדעו שיש לנו הרבה מאוד במשותף.

שכן שום דבר במסלול חיי

לא ניבא שאעמוד כאן

כגברת האפרו-אמריקאית הראשונה

של ארצות הברית.

שום דבר בסיפור שלי לא הנחית אותי כאן.

לא הגעתי מרקע של עושר ואמצעים

או מעמד חברתי שאפשר להרחיב עליו את הדיבור.

גדלתי בדרום שיקאגו.

זה חלק אמיתי של שיקאגו.

ואני תוצר של קהילת מעמד פועלים.

אבי היה עובד עירייה כל חייו.

ואמי היתה עקרת בית.

היא נשארה בבית כדי לטפל בי ובאחי הבכור.

איש מהם לא למד באוניברסיטה.

אבי חלה בטרשת נפוצה

בגיל צעיר.

אבל גם כשהתקשה ללכת

ולהתלבש בבוקר -

ראיתי אותו נאבק יותר ויותר -

אבי מעולם לא התלונן על מאבקו.

הוא היה אסיר תודה על מה שהיה לו.

הוא פשוט קם קצת יותר מוקדם ועבד קצת יותר קשה.

ואחי ואני גדלנו עם כל מה שצריך באמת:

אהבה, ערכים חזקים,

ואמונה שבעזרת חינוך טוב,

והרבה עבודה קשה

אין דבר שלא נוכל להשיג.

אני דוגמה למה שיכול לקרות

כשילדות מקבלות משלב מוקדם מאוד בחייהן

אהבה וטיפול מסור מהאנשים שסביבן.

הייתי מוקפת בנשים יוצאות דופן.

סבתות, מורות, דודות, בנות דודות, שכנות,

שלימדו אותי מהם אצילות וכוח שקט.

ואמי, המודל לחיקוי החשוב בחיי,

חיה איתנו היום בבית הלבן

ועוזרת לטפל בשתי בנותינו,

מאליה וסשה.

יש לה נוכחות פעילה בחייהן, כמו גם בחיי,

והיא מחדירה בהן

את אותם ערכים שלימדה אותי ואת אחי:

דברים כמו חמלה, יושרה,

ביטחון עצמי והתמדה.

וכל זה עטוף באהבה שאינה תלויה בדבר

כזו שרק סבתא יכולה להעניק.

התמזל מזלי לקבל אהבה ועידוד

מכמה מודלים גבריים לחיקוי גם כן,

כולל אבי, אחי, דודים וסבים.

הגברים בחיי גם הם לימדו אותי דברים חשובים.

הם לימדו אותי כיצד צריך להיראות קשר מלא כבוד

בין גברים לנשים.

הם לימדו אותי מהם נישואים חזקים.

כאלה המבוססים על נאמנות, מסירות

והערצה לכישוריו היחודיים של השני.

הם לימדו אותי מה פירוש הדבר

להיות אבא

ולגדל משפחה.

ולא רק איך להשקיע בביתך שלך

אלא להושיט יד ולעזור לגדל ילדים

בקהילה הרחבה יותר.

אלו התכונות

שחיפשתי בבעלי,

ברק אובמה.

וכשניפגשנו לראשונה,

אני זוכרת שהוא לקח אותי לדייט.

והדייט היה ללכת איתו למפגש קהילתי.

(צחוק)

נורא רומנטי, אני יודעת.

(צחוק)

אבל כשנפגשנו, ברק היה פעיל קהילתי.

בעבודה שלו הוא סייע לאנשים למצוא עבודה

וניסה למצוא משאבים שיושקעו בשכונות שנתונות במאבק.

כשדיבר לתושבים באותו מרכז קהילתי,

הוא דיבר על שני מושגים.

הוא דיבר על "העולם כפי שהוא" ועל "העולם כפי שהוא אמור להיות".

דיברתי על זה במשך כל הקמפיין.

הוא אמר שלעיתים קרובות מדי,

אנו משלימים עם הפער שבין שני המושגים.

ולפעמים אנחנו מסתפקים בעולם כפי שהוא,

למרות שהוא אינו משקף את ערכינו ושאיפותינו.

אבל ברק הזכיר לנו באותו יום,

לכל מי שהיה שם בחדר, שכולנו יודעים

איך העולם אמור להיראות.

אנחו יודעים איך הגינות, צדק והזדמנות נראים.

כולנו יודעים.

והוא דחק באנשים שבפגישה,

אנשי הקהילה,

להקדיש את עצמם לצמצום הפער

בין שני הרעיונות,

לעבוד יחד כדי לנסות ולהפוך את העולם כפי שהוא

והעולם כפי שהוא אמור להיות לאחד.

ואני חושבת על זה היום מפני

שאני משוכנעת שכולכן כאן בבית הספר

משחקות תפקיד חשוב בצמצום הפער.

אתן הנשים שיבנו את העולם כפי שהוא אמור להיות.

אתן תכתבו את הפרק הבא בהיסטוריה.

לא רק עבורכן, אלא עבור הדור שלכן,

והדורות הבאים.

ומשום כך קבלת חינוך איכותי

היא דבר חשוב כל כך.

משום כך כל מה שאתן חוות -

העליות והמורדות, המורים שאתן אוהבות ולא אוהבות -

כל אלו חשובים.

כי קהילות ומדינות ובסופו של דבר העולם,

חזקים באותה מידה שהנשים בהן בריאות.

ואת זה חשוב לזכור.

חלק מהבריאות הזאת היא חינוך מצויין.

ההבדל בין משפחה במצוקה לבין משפחה בריאה

הוא לעיתים קרובות נוכחותה של אישה או נשים

בעלות כוח במרכז המשפחה.

ההבדל בין קהילה מפורקת וקהילה משגשגת

הוא לעיתים קרובות הכבוד הבריא שרוחשים זה לזה גברים ונשים

שמעריכים את התרומה של כל צד לחברה.

ההבדל בין מדינה מתנוונת

ובין מדינה פורחת

הוא ההכרה שיש צורך בנגישות שווה לחינוך

גם לבנים וגם לבנות.

ובית הספר הזה, שנקרא על שם הרופאה הראשונה בבריטניה,

שהבניינים המקיפים אותו נקראים על שם האמנית המקסיקנית פרידה קאלו,

מרי סיקול,

האחות הג'מייקנית הראשונה שכונתה "פלורנסט נייטינגייל השחורה"

והסופרת האנגלייה, אמילי ברונטה,

מוקיר נשים שלחמו נגד סקסיזם, גזענות ובורות,

שהלכו בעקבות תשוקותיהן כדי להזין את נשמתן.

דבר לא עמד בדרכן.

כמו שכתוב בשלט מאחורי, "בלי מגבלות".

החיים היחידים שהכירו היו

חיים של הליכה בעקבות החלומות.

ובזכות כך, הצליחו אותן נשים

לסלק מכשולים רבים.

ופתחו דלתות חדשות

למליוני רופאות, אחיות,

אמניות וסופרות,

שבאו בעקבותיהן.

ובאמצעות חינוך טוב,

תוכלו גם אתן לשלוט בגורלכן.

אנא זכרו זאת.

אם אתן רוצות לדעת את הסיבה לכך שאני ניצבת כאן,

הרי שזה בזכות החינוך.

אף פעם לא הברזתי. מצטערת, אני לא יודעת אם מישהו מבריז כאן.

אני מעולם לא עשיתי את זה.

אהבתי לקבל ציונים גבוהים.

אהבתי להיות חכמה.

אהבתי להגיע בזמן. אהבתי לעשות את העבודה כמו שצריך.

חשבתי שלהיות חכמה זה הדבר הכי קוּל בעולם.

וגם אתן, בעזרת אותם ערכים,

תוכלו לשלוט בגורלכן.

גם אתן תוכלו לסלול את הדרך.

גם אתן תוכלו להגשים את חלומותיכן,

ואז יהיה עליכן להושיט יד לאחור

ולעזור למישהו כמוכן לעשות אותו דבר.

ההיסטוריה מוכיחה שלא חשוב

אם הגעתן משיכון

או מאחוזה

הצלחתכן תלויה

באומץ שלכן,

בביטחון העצמי ובעבודה הקשה שתשקיעו.

זה נכון. זאת המציאות בעולמנו.

יש לכן שליטה בגורלכן.

זה לא יהיה קל. זה בטוח.

אבל יש לכן את כל מה שדרוש.

כל מה שדרוש כדי להצליח,

נמצא כאן.

בעלי עובד במשרד גדול.

הוא נקרא החדר הסגלגל.

בבית הלבן יש שולחן

שנקרא שולחן רזולוט (החלטי).

הוא נבנה מעצי הספינה המלכותית רזולוט

והוענק על ידי המלכה ויקטוריה.

הוא סמל מתמשך לידידות בין שתי האומות.

ושמו, רזולוט,

הוא תזכורת לחוסן הדרוש

לא רק כדי להנהיג מדינה,

אלא גם כדי לחיות חיים בעלי מטרה.

ואני מקווה שבמרדף להגשמת חלומותיכן, תישארו החלטיות,

שתצעדו קדימה בלי גבולות,

ושתעשו שימוש בכישוריכם - משום שיש לכם כישורים רבים. ראינו אותם.

הם שם.

שתשתמשו בהם כדי ליצור את העולם כפי שהוא אמור להיות.

משום שאנחנו סומכים עליכן.

אנחנו סומכים על כל אחת ואחת מכן

להיות הטובה ביותר שביכולתה.

משום שהעולם גדול,

ומלא אתגרים.

ואנו זקוקים לצעירות חזקות, חכמות ובטוחות בעצמן

שיזדקפו ויטלו את המושכות.

אנו יודעים שאתן מסוגלות. אנחנו אוהבים אתכן. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)