Return to Video

איך זיהום משנה את הכימיה של האוקיינוס

  • 0:02 - 0:06
    האם חשבתם פעם על כמה חשובים
    האוקיינוסים לחיים שלנו?
  • 0:08 - 0:11
    האוקיינוסים מכסים שני שליש
    מכוכב הלכת שלנו.
  • 0:11 - 0:14
    הם מספקים חצי מהחמצן שאנו נושמים.
  • 0:14 - 0:16
    הם מווסתים את האקלים שלנו,
  • 0:16 - 0:20
    והם מספקים עבודות
    תרופות ומזון,
  • 0:20 - 0:25
    כולל 20 אחוז מהחלבון שמאכיל
    את אוכלוסיית העולם כולו.
  • 0:26 - 0:29
    אנשים חשבו שהאוקיינוסים
    כל כך גדולים
  • 0:29 - 0:31
    שהם לא יושפעו מפעילות האדם.
  • 0:32 - 0:35
    ובכן היום אני אספר לכם על מציאות רצינית
  • 0:36 - 0:40
    שמשנה את האוקיינוסים שלנו ונקראת
    החמצת האוקיינוס,
  • 0:40 - 0:43
    או התאום הרשע של שינוי האקלים.
  • 0:44 - 0:49
    האם ידעתם שהאוקיינוסים ספגו 25 אחוז
    מכל הפחמן הדו-חמצני
  • 0:49 - 0:52
    שפלטנו לאטמוספירה?
  • 0:52 - 0:56
    זה רק עוד שירות אדיר שהאוקיינוס מספק
  • 0:56 - 0:59
    מאחר שפחמן-דו-חמצני הוא אחד מגזי החממה
  • 0:59 - 1:00
    שגורמים לשינוי האקלים.
  • 1:01 - 1:05
    אבל כשאנחנו ממשיכים לפלוט עוד ועוד
  • 1:05 - 1:08
    פחמן דו-חמצני לאטמוספירה
  • 1:08 - 1:10
    יותר ממנו נמס באוקיינוס.
  • 1:11 - 1:14
    וזה מה שמשנה את הכימיה של האוקיינוס.
  • 1:15 - 1:18
    כשפחמן דו-חמצני נמס במי-ים,
  • 1:18 - 1:20
    הוא עובר מספר תגובות כימיות.
  • 1:20 - 1:22
    עכשיו למזלכם,
  • 1:22 - 1:25
    אין לי זמן להיכנס לפרטים
    של הכימיה היום.
  • 1:25 - 1:29
    אבל אני אגיד לכם שככל
    שיותר פחמן דו-חמצני נכנס לאוקיינוס,
  • 1:29 - 1:31
    רמת ה-pH של המים יורדת
  • 1:32 - 1:36
    וזה פשוט אומר שיש עלייה בחומציות של המים.
  • 1:36 - 1:40
    והתהליך הזה נקרא החמצת האוקיינוס,
  • 1:41 - 1:44
    והוא קורה במקביל לשינוי האקלים.
  • 1:44 - 1:48
    מדענים מנטרים את החמצת האוקיינוס
    במשך יותר משני עשורים.
  • 1:49 - 1:52
    בתמונה הזו מופיעה סדרת זמן
    חשובה בהוואי,
  • 1:52 - 1:57
    הקו העליון מראה עלייה קבועה
    בריכוזי הפחמן הדו-חמצני,
  • 1:57 - 1:59
    או גז CO2, באטמוספירה.
  • 1:59 - 2:02
    וזה כתוצאה ישירה מפעילות בני-האדם.
  • 2:03 - 2:07
    הקו שמתחת מראה את הריכוזים
    העולים של פחמן דו-חמצני
  • 2:07 - 2:10
    שמומס בשטח פני-האוקיינוס
  • 2:11 - 2:14
    שאתם יכולים לראות שעולה באותו הקצב
  • 2:14 - 2:17
    של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה
    מאז שהחלו במדידות.
  • 2:17 - 2:20
    הקו התחתון מראה את הכימיה המשתנה.
  • 2:20 - 2:23
    ככל שיותר פחמן דו-חמצני נכנס לאוקיינוס,
  • 2:23 - 2:25
    רמת ה-pH של מי-הים יורדת,
  • 2:26 - 2:30
    מה שבעצם אומר שהייתה עליה
    ברמת החומציות של האוקיינוס.
  • 2:31 - 2:35
    באירלנד מדענים גם מודדים
    את חומציות האוקיינוס -
  • 2:35 - 2:38
    מדענים במכון המרינה ו-NUI גאלווי.
  • 2:38 - 2:42
    וגם אנחנו רואים החמצה באותו הקצב
  • 2:42 - 2:45
    כמו תחנות המדידה העיקריות האלה
    שפזורות מסביב לעולם.
  • 2:46 - 2:49
    אז זה קורה ממש לפתחנו.
  • 2:50 - 2:53
    הייתי רוצה לתת לכם דוגמה של
    איך אנחנו אוספים את המידע שלנו
  • 2:53 - 2:55
    לניטור האוקיינוס המשתנה.
  • 2:55 - 2:58
    קודם אנחנו אוספים הרבה
    מהדוגמאות באמצע החורף.
  • 2:58 - 3:00
    אז כמו שאתם יכולים לדמיים
    בצפון האטלנטי
  • 3:00 - 3:03
    פוגעים בנו תנאי סופה די רציניים
  • 3:03 - 3:06
    אז לא לאלה מכם שרגישים למחלת-ים,
  • 3:06 - 3:08
    אבל אנחנו אוספים מידע יקר-ערך מאוד.
  • 3:09 - 3:11
    אז אנחנו מורידים את המכשיר
    הזה לצד הספינה,
  • 3:11 - 3:14
    ויש חיישנים שמורכבים בתחתית
  • 3:14 - 3:17
    שיכולים לספק לנו מידע על המים הסובבים,
  • 3:17 - 3:19
    כמו טמפרטורה או חמצן מומס.
  • 3:19 - 3:23
    ואז אנחנו יכולים לאסוף דגימות מי-ים
    בבקבוקים הגדולים האלה.
  • 3:23 - 3:27
    אז אנחנו מתחילים בתחתית, שיכולה להיות
    בעומק של יותר מארבעה קילומטר
  • 3:27 - 3:29
    ממש ליד מדף היבשת שלנו,
  • 3:29 - 3:32
    ואנחנו לוקחים דגימות במרווחים
    קבועים ממש עד פני-השטח.
  • 3:33 - 3:35
    אנחנו לוקחים את מי-הים בחזרה לסיפון,
  • 3:35 - 3:38
    ואז אנחנו יכולים לנתח אותם על הספינה
  • 3:38 - 3:41
    או בחזרה במעבדה,
    לפרמטרים כימיים שונים.
  • 3:41 - 3:42
    אבל למה שיהיה לנו אכפת?
  • 3:43 - 3:47
    איך החמצת האוקיינוס תשפיע על כולנו?
  • 3:49 - 3:52
    אז הנה העובדות המדאיגות.
  • 3:53 - 3:59
    כבר הייתה עליה של 26 אחוז
    בחומציות האוקיינוס
  • 3:59 - 4:03
    מאז הזמנים שקדמו למהפכה התעשייתית,
    שנובעת ישירות מפעילות בני-האדם.
  • 4:04 - 4:08
    אם לא נתחיל להאט את פליטות
    הפחמן הדו-חמצני שלנו,
  • 4:08 - 4:14
    אנחנו מצפים לעלייה של 170 אחוז
    בחומציות האוקיינוס
  • 4:14 - 4:17
    עד סוף המאה.
  • 4:18 - 4:20
    אני מתכוונת שזה בטווח החיים של ילדינו.
  • 4:22 - 4:27
    קצב החמצה זה מהיר יותר פי 10
  • 4:27 - 4:34
    מכל תהליך החמצת אוקיינוס שהיה
    ב-55 מיליון השנים האחרונות.
  • 4:34 - 4:38
    כך שהחיים הימיים מעולם לא חוו
  • 4:38 - 4:41
    קצב שינוי מהיר כל כך בעבר.
  • 4:42 - 4:45
    אז אנחנו פשוט לא יכולים לדעת
    איך הם הולכים להתמודד.
  • 4:47 - 4:52
    היה אירוע החמצה טבעי לפני מיליוני שנים,
  • 4:52 - 4:55
    שהיה איטי הרבה יותר ממה שאנו רואים היום.
  • 4:55 - 5:00
    ובאותו הזמן התרחשה הכחדה המונית
    של בעלי-חיים ימיים.
  • 5:01 - 5:02
    אז האם לשם פנינו מועדות?
  • 5:03 - 5:04
    ובכן, אולי.
  • 5:05 - 5:09
    מחקרים מראים שמינים מסוימים בעצם
    מסתדרים די טוב
  • 5:09 - 5:12
    אבל רבים מראים תגובה שלילית.
  • 5:13 - 5:17
    אחת מהדאגות הגדולות היא שככל
    שחומציות האוקיינוס עולה,
  • 5:17 - 5:22
    ריכוז יוני הפחמה במים יורד.
  • 5:22 - 5:25
    היונים האלה הם למעשה אבני-הבניין
  • 5:25 - 5:28
    לבעלי-חיים ימיים רבים לבניית
    הקונכיות שלהם,
  • 5:29 - 5:33
    לדוגמה סרטנים, מולים, צדפות.
  • 5:34 - 5:36
    דוגמה נוספת הם אלמוגים.
  • 5:36 - 5:39
    גם הם צריכים את יוני הפחמה האלה במי-הים
  • 5:39 - 5:43
    כדי לבנות את גוף האלמוג
    על מנת ליצור שוניות.
  • 5:44 - 5:47
    כשחומציות האוקיינוס עולה
  • 5:47 - 5:50
    וריכוז יוני הפחמה יורד,
  • 5:50 - 5:55
    למינים האלו קשה יותר
    לבנות את הקונכיות שלהם.
  • 5:55 - 5:59
    וברמות נמוכות אפילו יותר הם יכולים
    להתחיל ממש להתמוסס.
  • 6:00 - 6:03
    זו תולעת רב-זיפית, היא נקראת פרפר ים,
  • 6:04 - 6:07
    והיא מקור מזון חשוב באוקיינוס
    למספר רב של מינים,
  • 6:07 - 6:10
    מסרטנים קטנים דרך סלמון ועד לויתנים.
  • 6:11 - 6:15
    הקונכיה של התולעת הונחה במי-ים
  • 6:15 - 6:18
    ברמת pH לה אנו מצפים בסוף המאה הנוכחית.
  • 6:19 - 6:25
    אחרי 45 ימים בלבד ב-pH
    הריאלי הזה,
  • 6:25 - 6:29
    אפשר לראות שהקונכיה התמוססה
    כמעט לחלוטין.
  • 6:30 - 6:34
    אז החמצת האוקיינוס יכולה להשפיע
    במעלה שרשרת המזון -
  • 6:34 - 6:36
    ממש לתוך צלחת ארוחת הערב שלנו.
  • 6:36 - 6:40
    אני מתכוונת מי כאן לא אוהב פירות-ים?
    או סלמון?
  • 6:41 - 6:42
    או מיני דגים רבים אחרים
  • 6:42 - 6:45
    שמקור המזון שלהם באוקיינוס
    יכול להיות מושפע?
  • 6:46 - 6:48
    אלו אלמוגי מים קרים,
  • 6:48 - 6:52
    וידעתם שיש לנו אלמוגי
    מים-קרים במים באירלנד,
  • 6:52 - 6:54
    מיד אחרי המדף היבשתי?
  • 6:54 - 6:58
    והם תומכים במגוון ביולוגי עשיר,
    שכולל גם כמה איזורי-דיג חשובים,
  • 6:59 - 7:02
    חוזים שעד סוף המאה הנוכחית,
  • 7:02 - 7:08
    70 אחוז מכל מיני אלמוגי המים הקרים
    באוקיינוס כולו
  • 7:09 - 7:13
    יהיו מוקפים במי-ים שממיסים
    את המבנה האלמוגי שלהם,
  • 7:17 - 7:21
    הדוגמה האחרונה שיש לי הם
    האלמוגים הטרופיים הבריאים האלה
  • 7:21 - 7:26
    שהושמו במים ב-pH שאנחנו מצפים
    שיהיה בשנת 2100.
  • 7:27 - 7:33
    אחרי 6 חודשים, האלמוגים
    התמוססו כמעט לחלוטין.
  • 7:34 - 7:37
    שוניות אלמוגים תומכות
  • 7:37 - 7:43
    ב-25 אחוז מכל מיני בעלי-החיים
    הימיים באוקיינוס כולו,
  • 7:44 - 7:45
    כל החיים הימיים,
  • 7:46 - 7:50
    אז אתם רואים, החמצת האוקיינוס
    היא איום גלובאלי.
  • 7:51 - 7:53
    יש לי תינוק בן שמונה חודשים.
  • 7:54 - 7:58
    אם לא נתחיל להאט את התהליך הזה עכשיו,
  • 7:58 - 8:02
    אני חוששת מאיך שיראו האוקיינוסים
    שלנו כשהוא יהיה אדם בוגר.
  • 8:04 - 8:06
    נראה החמצה.
  • 8:06 - 8:10
    כבר הזרמנו יותר מדי
    פחמן דו-חמצני לאטמוספירה.
  • 8:11 - 8:14
    אבל אנחנו יכולים להאט את זה.
  • 8:14 - 8:18
    אנחנו יכולים למנוע את המקרה הגרוע ביותר.
  • 8:19 - 8:21
    הדרך היחידה לעשות את זה
  • 8:21 - 8:24
    היא על ידי הפחתת פליטות
    הפחמן הדו-חמצני שלנו.
  • 8:25 - 8:29
    זה חשוב לכם ולי, לתעשיה, לממשלות.
  • 8:30 - 8:33
    אנחנו צריכים לעבוד יחד,
    להאט את ההתחממות הגלובאלית
  • 8:34 - 8:36
    להאט את החמצת האוקיינוס
  • 8:36 - 8:41
    ולעזור לשמר אוקיינוס בריא
    וכוכב-לכת בריא
  • 8:41 - 8:44
    לדור שלנו ולדורות הבאים
  • 8:45 - 8:50
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך זיהום משנה את הכימיה של האוקיינוס
Speaker:
טריאונה מקגראת'
Description:

ככל שאנחנו ממשיכים להזרים פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, יותר ממנו מתמוסס באוקיינוס, מה שמוביל לשינויים דרסטיים הכימיה של המים. טריאונה מקגראת' חוקרת את התהליך הזה שנקרא החמצה של האוקיינוס, ובשיחה זו היא לוקחת אותנו לצלילה לעולמה של חוקרת אוקיינוסים.
למדו איך ה"תאום הרשע של שינוי האקלים" משפיע על האוקיינוס - והחיים שתלויים בו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
09:03

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.