Return to Video

הסודות שאני מגלה על קרקעית הים המסתורית

  • 0:01 - 0:02
    ובכן, אני כימאית אוקיינוסים.
  • 0:02 - 0:04
    אני מביטה בכימיה של האוקיינוס היום.
  • 0:04 - 0:07
    אני מביטה בכימיה של האוקיינוס בעבר.
  • 0:07 - 0:09
    הדרך בה אני מביטה בעבר
  • 0:09 - 0:13
    היא בשימוש בשאריות מאובנות
    של אלמוגי מים עמוקים.
  • 0:13 - 0:15
    אתם יכולים לראות תמונה
    של אחד מהאלמוגים האלו מאחורי.
  • 0:15 - 0:20
    הוא נאסף בקרבת אנטארקטיקה,
    אלפי מטר מתחת לפני הים,
  • 0:20 - 0:22
    אז, מאוד שונה מהאלמוגים
  • 0:22 - 0:26
    שאולי הייתם ברי מזל לראות
    אם היתה לכם חופשה טרופית.
  • 0:26 - 0:28
    אז אני מקווה שהרצאה זו תתן לכם
  • 0:28 - 0:30
    נקודת ראות ארבע מימדית על האוקיינוס.
  • 0:30 - 0:33
    שני מימדים, כמו התמונה הדו מימדית הזו
  • 0:33 - 0:35
    של טמפרטורת פני הים.
  • 0:35 - 0:39
    היא נלקחה על ידי לווין
    אז יש לה רזולוציה מרחבית מעולה.
  • 0:40 - 0:43
    התכונות הכלליות הן מאוד קלות להבנה.
  • 0:43 - 0:46
    האזורים המשווניים הם חמים
    בגלל שיש יותר שמש.
  • 0:46 - 0:49
    האזורים הקוטביים הם קרים
    בגלל שיש בהם פחות שמש.
  • 0:49 - 0:52
    וזה מאפשר לכיפות קרח גדולות
    להבנות על אנטארקטיקה
  • 0:52 - 0:54
    ולמעלה בהמיספרה הצפונית.
  • 0:54 - 0:58
    אם אתם קופצים עמוק לים,
    או אפילו שמים את האצבעות בים,
  • 0:58 - 1:00
    אתם יודעים שהוא נעשה קר יותר
    כשאתם מעמיקים,
  • 1:00 - 1:04
    וזה בעיקר בגלל שהמים העמוקים
    שממלאים את המעמקים של האוקיינוס
  • 1:04 - 1:07
    מגיעים מהאזורים הקוטביים הקרים
    שם המים הם דחוסים.
  • 1:08 - 1:11
    אם אנחנו חוזרים בזמן 20,000 שנה,
  • 1:11 - 1:13
    כדור הארץ נראה מאוד שונה.
  • 1:13 - 1:16
    ורק נתתי לכם גרסת קומיקס
    של אחד מההבדלים הגדולים
  • 1:16 - 1:19
    שהייתם רואים אם היתם חוזרים
    כל כך הרבה לעבר.
  • 1:19 - 1:20
    כיפות הקרח היו גדולות בהרבה.
  • 1:20 - 1:24
    הן כיסו הרבה מהיבשות,
    והן התמשכו על האוקיינוסים.
  • 1:24 - 1:26
    פני הים היו נמוכים ב 120 מטר.
  • 1:27 - 1:30
    רמות פחמן דו חמצני היו נמוכות בהרבה
    משהן היום.
  • 1:30 - 1:34
    אז כדור הארץ היה כנראה קר
    בערך בשלוש עד חמש מעלות סך הכל,
  • 1:34 - 1:37
    והרבה הרבה יותר קר באזורים הקוטביים.
  • 1:38 - 1:39
    מה שאני מנסה להבין,
  • 1:39 - 1:42
    ומה שקולגות אחרים שלי מנסים להבין,
  • 1:42 - 1:45
    זה איך עברנו מתנאי האקלים הקרים האלו
  • 1:45 - 1:48
    לתנאי האקלים החמים שאנחנו נהנים מהם היום.
  • 1:48 - 1:50
    אנחנו יודעים ממחקר ליבות קרח
  • 1:50 - 1:53
    שהמעבר מהתנאים הקרים האלו לתנאים חמים
  • 1:53 - 1:58
    לא היה חלק, כמו שאתם יכולים לצפות
    מעליה איטית בקרינת השמש.
  • 1:58 - 2:01
    ואנחנו יודעים את זה מליבות הקרח,
    בגלל שאם אתם קודחים בקרח,
  • 2:01 - 2:05
    אתם מוצאים רצועות שנתיות של קרח,
    ואתם יכולים לראות את זה בקרחון.
  • 2:05 - 2:07
    אתם יכולים לראות
    את השכבות הכחולות לבנות האלו.
  • 2:07 - 2:10
    גזים לכודים בליבות הקרח,
    אז אנחנו יכולים למדוד פד"ח --
  • 2:10 - 2:13
    לכן אנחנו יודעים שהפד"ח
    היה נמוך יותר בעבר --
  • 2:13 - 2:16
    והכימיה של הקרח גם מספרת לנו על הטמפרטורות
  • 2:16 - 2:17
    באזורים הקוטביים.
  • 2:17 - 2:21
    ואם אתם נעים בזמן
    מלפני 20,000 שנה לזמנים המודרניים,
  • 2:21 - 2:23
    אתם רואים שהטמפרטורות עולות.
  • 2:23 - 2:24
    זה לא עלה באופן חלק.
  • 2:24 - 2:26
    לפעמים זה עלה מאוד במהירות,
  • 2:26 - 2:28
    ואז השתטח,
  • 2:28 - 2:29
    אז זה עלה באופן מהיר.
  • 2:29 - 2:31
    זה היה שונה בשני האזורים הקוטביים,
  • 2:31 - 2:34
    והפד"ח גם עלה בקפיצות.
  • 2:35 - 2:38
    אז אנחנו די בטוחים
    שהאוקיינוס קשור לזה מאוד.
  • 2:38 - 2:40
    האוקיינוס אוגר כמויות עצומות של פחמן,
  • 2:40 - 2:43
    בערך פי 60 מבאטמוספירה.
  • 2:43 - 2:46
    הוא גם פועל להעביר חום לרוחב קן המשווה,
  • 2:46 - 2:50
    והאוקיינוס מלא בחומרים מזינים
    והוא שולט ביצור המשמעותי.
  • 2:50 - 2:53
    אז אם אנחנו רוצים לגלות
    מה מתרחש במעמקי הים,
  • 2:53 - 2:55
    אנחנו באמת צריכים לרדת לשם,
  • 2:55 - 2:56
    לראות מה יש שם
  • 2:56 - 2:57
    ולהתחיל לחקור.
  • 2:57 - 3:00
    אלה צילומים יוצאי דופן שמגיעים מהר תת מימי
  • 3:00 - 3:03
    בערך בעומק קילומטר במים בין לאומיים
  • 3:03 - 3:06
    באטלנטי המשווני, הרחק מיבשה.
  • 3:06 - 3:09
    אתם בין האנשים הראשונים לראות
    את חלק קרקעית הים הזו,
  • 3:09 - 3:10
    יחד עם צוות המחקר שלי.
  • 3:11 - 3:13
    אתם כנראה רואים מינים חדשים.
  • 3:13 - 3:14
    אנחנו לא יודעים.
  • 3:14 - 3:18
    אתם חייבים לאסוף את הדוגמאות
    ולעשות טקסונומיה מאוד אינטנסיבית.
  • 3:18 - 3:20
    אתם יכולים לראות אלמוגי מסטיק יפיפיים.
  • 3:20 - 3:22
    יש כוכבים שבירים שגדלים על האלמוגים האלו.
  • 3:22 - 3:25
    אלה הם דברים שנראים
    כמו זרועות שיוצאות מאלמוגים.
  • 3:25 - 3:28
    יש אלמוגים שעשויים מצורות שונות
    של סידן פחמתי
  • 3:28 - 3:32
    שגדלים על בזלת של ההר התת מימי המסיבי הזה,
  • 3:32 - 3:35
    והחומר הכהה הזה, אלא אלמוגים מאובנים,
  • 3:35 - 3:37
    ואנחנו נדבר מעט יותר על אלה
  • 3:37 - 3:39
    כשאנחנו חוזרים חזרה בזמן.
  • 3:39 - 3:42
    כדי לעשות את זה,
    אנחנו צריכים לחכור סירת מחקר.
  • 3:42 - 3:45
    זו הג'יימס קוק, ספינת מחקר אוקיאנית
  • 3:45 - 3:46
    שעוגנת בטנריף.
  • 3:46 - 3:47
    נראת יפה, נכון?
  • 3:48 - 3:49
    מעולה, אם אתם לא ימאים מעולים.
  • 3:50 - 3:52
    לפעמים זה נראה מעט יותר כמו זה.
  • 3:52 - 3:55
    זה אנחנו מנסים לדאוג
    שלא נאבד דוגמיות יקרות ערך.
  • 3:55 - 3:58
    כולם ממהרים מסביב, ואני מקבלת מחלת ים,
  • 3:58 - 4:01
    אז זה לא תמיד הרבה כיף, אבל בסך הכל זה כן.
  • 4:01 - 4:04
    אז נהפכנו לממפים מאוד טובים
    כדי לעשות את זה.
  • 4:04 - 4:08
    אתם לא רואים סוג כזה
    של עושר אלמוגים יוצא דופן בכל מקום.
  • 4:08 - 4:11
    זה גלובלי וזה עמוק,
  • 4:11 - 4:13
    אבל אנחנו צריכים באמת
    לגלות את המקומות הנכונים.
  • 4:13 - 4:16
    רק ראינו מפה גלובלית,
    ומעליה היה המעבר של המסע שלנו
  • 4:16 - 4:17
    מהשנה שעברה.
  • 4:18 - 4:19
    זה היה שייט של שבעה שבועות,
  • 4:19 - 4:21
    וזה אנחנו, יצרנו מפות משלנו
  • 4:21 - 4:26
    של בערך 75,000 קילומטרים רבועים
    של קרקע הים בשבעה שבועות,
  • 4:26 - 4:28
    אבל זה רק חלק זעיר של קרקע הים.
  • 4:28 - 4:30
    עברנו ממערב למזרח,
  • 4:30 - 4:33
    מעל חלק מהאוקיינוס שיראה חסר פרטים
    על מפה בקנה מידה גדול,
  • 4:33 - 4:37
    אבל למעשה כמה מההרים האלה
    הם גבוהים כמו האוורסט.
  • 4:37 - 4:39
    אז עם מפות שאנחנו יצרנו על הספינה,
  • 4:39 - 4:41
    אנחנו מקבלים רזולוציה של בערך 100 מטר,
  • 4:41 - 4:44
    מספיק כדי לבחור אזורים
    לפרוש את הציוד שלנו,
  • 4:44 - 4:45
    אבל לא מספיק לראות הרבה.
  • 4:46 - 4:48
    כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים
    להטיס רכבים נשלטים מרחוק
  • 4:48 - 4:50
    בערך חמישה מטרים מעל פני קרקע הים.
  • 4:51 - 4:54
    ואם נעשה את זה, נוכל לקבל
    מפות ברזולוציה של מטר אחד
  • 4:54 - 4:56
    בעומק של אלפי מטרים.
  • 4:56 - 4:58
    הנה רכב מופעל מרחוק,
  • 4:58 - 5:00
    רכב ברמת מחקר.
  • 5:00 - 5:03
    אתם יכולים לראות מערך של אורות גדולים מעל.
  • 5:03 - 5:06
    יש מצלמות בהפרדה גבוהה, זרועות הפעלה,
  • 5:06 - 5:09
    והרבה קופסאות קטנות
    ודברים לשים בהם דוגמיות.
  • 5:09 - 5:13
    הנה אנחנו בצלילה הראשונה שלנו
    של השייט המסויים הזה,
  • 5:13 - 5:15
    צוללים לתוך האוקיינוס.
  • 5:15 - 5:17
    אנחנו נעים די מהר כדי לוודא
    שהכלים הנשלטים מרחוק
  • 5:17 - 5:19
    לא מושפעים על ידי ספינות אחרות.
  • 5:19 - 5:20
    ואנחנו יורדים,
  • 5:20 - 5:23
    ואלה סוג הדברים שאתם רואים.
  • 5:23 - 5:26
    אלה ספוגים מעומק עמוק, בגודל מטר.
  • 5:27 - 5:31
    זה הולוטוריאן שוחה --
    זה חילזון ים זעיר, בעיקרון.
  • 5:31 - 5:32
    זה מואט.
  • 5:32 - 5:35
    רוב הצילומים שאני מראה לכם מואצים,
  • 5:35 - 5:37
    בגלל שכל זה לוקח הרבה זמן.
  • 5:37 - 5:40
    גם זה הולוטוריאן יפה.
  • 5:41 - 5:44
    והחיה הזו שאתם תראו מגיעה
    היתה הפתעה גדולה.
  • 5:44 - 5:47
    מעולם לא ראיתי משהו כמו זה
    וזה הפתיע את כולנו.
  • 5:47 - 5:51
    זה היה אחרי מעט יותר מ 15 שעות עבודה
    וכולנו היו מאוד שמחים על ההדק,
  • 5:51 - 5:54
    ופתאום מפלצת הים העצומה הזו
    התחילה להתגלגל מולנו.
  • 5:54 - 5:57
    היא נקראת פירוזום
    או מייתירן זנב קולוניאלי, אם תרצו.
  • 5:57 - 5:59
    זה לא היה מה שחיפשנו.
  • 5:59 - 6:01
    חיפשנו אלמוגים, אלמוגי ים עמוק.
  • 6:02 - 6:04
    אתם תראו תמונה של אחד עוד רגע.
  • 6:05 - 6:07
    הוא קטן, בערך בגובה של חמישה סנטימטרים.
  • 6:07 - 6:10
    הוא עשוי סידן פחמתי, אז אתם יכולים לראות
    את הזרועות שלו פה,
  • 6:11 - 6:13
    נעות בזרמי האוקיינוס.
  • 6:13 - 6:16
    אורגניזם כמו זה כנראה חי במשך מאה שנים.
  • 6:16 - 6:20
    וכשהוא גדל, הוא לוקח כימיקלים מהאוקיינוס.
  • 6:20 - 6:22
    והכימיקלים, או כמויות הכימיקלים,
  • 6:22 - 6:25
    תלויות בטמפרטורה; תלויות בחומציות,
  • 6:25 - 6:26
    הן תלויות בחומרים המזינים.
  • 6:26 - 6:30
    ואם אנחנו יכולים להבין
    איך הכימיקלים האלה נכנסים לשלד,
  • 6:30 - 6:32
    אנחנו יכולים אז לחזור,
    לאסוף דוגמיות מאובנים,
  • 6:32 - 6:35
    ולשחזר איך האוקיינוס נראה בעבר.
  • 6:35 - 6:39
    ופה אתם יכולים לראות אותנו אוספים
    את האלמוג ההוא עם מערכת שאיבה,
  • 6:39 - 6:41
    ושמנו אותו במיכל הדגימה.
  • 6:41 - 6:43
    אנחנו יכולים לעשות זאת מאוד בזהירות,
    אני צריכיה להוסיף.
  • 6:43 - 6:46
    כמה מהאורגניזמים חיים אפילו יותר.
  • 6:46 - 6:49
    זה אלמוג שחור שנקרא ליאופת,
    תמונה שצולמה על ידי קולגה שלי,
  • 6:49 - 6:53
    ברנדן רואק, בעומק של בערך
    500 מטר מתחת להוואי.
  • 6:53 - 6:55
    ארבעת אלפים שנה זה הרבה זמן.
  • 6:55 - 6:58
    אם אתם לוקחים ענף מאחד האלמוגים האלו
    ומבריקים אותו,
  • 6:58 - 7:00
    זה בערך ברוחב של 100 מיקרונים.
  • 7:01 - 7:03
    וברנדן לקח כמה אנליזות לרוחב האלמוג הזה --
  • 7:03 - 7:05
    אתם יכולים לראות את הסימנים --
  • 7:05 - 7:08
    והוא היה מסוגל להראות
    שאלה למעשה רצועות עונתייות,
  • 7:08 - 7:10
    אז אפילו בעומק 500 מטר באוקיינוס,
  • 7:10 - 7:13
    אלמוגים יכולים לתעד שינויים עונתיים,
  • 7:13 - 7:15
    שזה די מדהים.
  • 7:15 - 7:18
    אבל 4,000 שנה זה לא מספיק להביא אותנו
    חזרה למקסימום הקרחוני האחרון.
  • 7:18 - 7:20
    אז מה אנחנו עושים?
  • 7:20 - 7:22
    אנחנו הולכים לדוגמיות המאובנים האלו.
  • 7:22 - 7:25
    זה מה שעושה אתי ממש לא פופולרית
    עם צוות המחקר שלי.
  • 7:25 - 7:26
    אז נמשיך,
  • 7:26 - 7:28
    יש כרישים ענקים בכל מקום,
  • 7:28 - 7:30
    יש פירוסומים, יש הולוטוריאנים שוחים,
  • 7:30 - 7:32
    יש ספוגים ענקיים,
  • 7:32 - 7:34
    אבל אני מכריחה את כולם לרדת
    לאזורי המאובנים המתים האלה
  • 7:34 - 7:38
    ולבלות עידנים בלחפור מסביב על קרקע הים.
  • 7:38 - 7:41
    ואנחנו אוספים את כל האלמוגים האלו,
    מביאים אותם חזרה, ממיינים אותם.
  • 7:41 - 7:44
    אבל כל אחד מאלה בגיל שונה,
  • 7:44 - 7:46
    ואם אנחנו יכולים לגלות בני כמה הם
  • 7:46 - 7:48
    ואז אנחנו יכולים למדוד
    את האותות הכימיים האלה,
  • 7:48 - 7:50
    זה עוזר לנו לגלות
  • 7:50 - 7:52
    מה התרחש באוקיינוס בעבר.
  • 7:53 - 7:54
    אז בתמונה מצד שמאל פה,
  • 7:54 - 7:57
    חתכתי פיסה דרך האלמוג פה,
    ליטשתי אותה ממש בזהירות
  • 7:57 - 7:59
    ולקחתי תמונה אופטית.
  • 7:59 - 8:00
    מצד ימין,
  • 8:01 - 8:04
    לקחנו את אותה פיסה של אלמוג,
    שמנו אותה בכור גרעיני,
  • 8:04 - 8:05
    האצנו ביקוע,
  • 8:05 - 8:06
    וכל פעם שיש איזו דעיכה,
  • 8:06 - 8:08
    אתם יכולים לראות שזה מסומן באלמוג,
  • 8:08 - 8:10
    אז אנחנו יכולים לראות את התפלגות האורניום.
  • 8:10 - 8:12
    למה אנחנו עושים את זה?
  • 8:12 - 8:14
    אורניום הוא אלמנט שמתייחסים אליו
    בצורה ממש עלובה,
  • 8:14 - 8:15
    אבל אני אוהבת אותו.
  • 8:15 - 8:18
    הדעיכה עוזרת לנו לגלות
    בנוגע לרמות ולתאריכים
  • 8:18 - 8:20
    של מה שקורה באוקיינוס.
  • 8:20 - 8:22
    ואם אתם זוכרים מההתחלה,
  • 8:22 - 8:25
    זה מה שאנחנו רוצים לקבל
    כשאנחנו חושבים על אקלים.
  • 8:25 - 8:27
    אז אנחנו משתמשים בליזר כדי לנתח אורניום
  • 8:27 - 8:29
    ואחד מתוצרי הבת שלו,
    תוריום, באלמוגים האלו,
  • 8:29 - 8:32
    וזה אומר לנו בדיוק בני כמה המאובנים.
  • 8:33 - 8:35
    האנימציה היפה של האוקיינוס הדרומי
  • 8:35 - 8:38
    בה אני רק אשתמש כדי להמחיש
    איך אנחנו משתמשים באלמוגים
  • 8:38 - 8:42
    כדי לקבל כמה
    מהמשובים העתיקים של האוקיינוס.
  • 8:42 - 8:45
    אתם יכולים לראות את הדחיסות של פני המים
  • 8:45 - 8:47
    באנימציה הזו של רייאן אברנתי.
  • 8:47 - 8:50
    זה מידע של שנה בלבד,
  • 8:50 - 8:52
    אבל אתם יכולים לראות
    את הדינמיקה של האוקיינוס הדרומי.
  • 8:52 - 8:56
    הערוב האינטנסיבי, בעיקר במעבר הגדול,
  • 8:56 - 8:58
    שנראה על ידי הקופסה,
  • 8:58 - 9:01
    הוא באמת אחד הזרמים החזקים ביותר בעולם
  • 9:01 - 9:03
    עובר מפה, מגיע ממערב למזרח.
  • 9:03 - 9:05
    הם מעורבים מאוד בחוזקה,
  • 9:05 - 9:08
    בגלל שהוא נע מעל
    ההרים התת קרקעיים הגדולים האלה,
  • 9:08 - 9:12
    וזה מאפשר לפד"ח וחום להחליף
    עם האטמוספירה פנימה והחוצה.
  • 9:12 - 9:16
    ובעיקרון, האוקיינוסים נושמים
    דרך האוקיינוס הדרומי.
  • 9:17 - 9:22
    אספנו אלמוגים מכל מקום
    ברחבי המעבר האטלנטי הזה,
  • 9:22 - 9:25
    וגילינו משהו די מפתיע
    מתיארוך האורניום שלי:
  • 9:25 - 9:28
    האלמוגים נדדו מדרום לצפון
  • 9:28 - 9:31
    במהלך המעבר הזה מקרחוני לבין קרחוני.
  • 9:31 - 9:32
    אנחנו לא באמת יודעים למה,
  • 9:32 - 9:35
    אבל אנחנו חושבים שזה קשור למקורות המזון
  • 9:35 - 9:37
    ואולי החמצן במים.
  • 9:38 - 9:39
    אז הנה אנחנו.
  • 9:39 - 9:42
    אני עומדת לתאר מה אני חושבת
    שגילינו בנוגע לאקלים
  • 9:42 - 9:44
    מהאלמוגים האלו באוקיינוס הדרומי.
  • 9:44 - 9:47
    עלינו וירדנו לגובה הרים ימיים.
    אספנו אלמוגים מאובנים קטנים.
  • 9:47 - 9:49
    זו ההדמיה שלי על זה.
  • 9:49 - 9:50
    אנחנו חושבים שבתקופה הקרחונית,
  • 9:50 - 9:52
    מהאנליזה שעשינו של אלמוגים,
  • 9:52 - 9:55
    שהחלק העמוק של האוקיינוס הדרומי
    היה מאוד עשיר בפחמן,
  • 9:55 - 9:58
    והיתה שכבה בדחיסות נמוכה מעל.
  • 9:58 - 10:01
    זה עצר את הפחמן הדו חמצני
    מלצאת מהאוקיינוס.
  • 10:02 - 10:04
    אז גילינו אלמוגים בגילאי ביניים,
  • 10:04 - 10:09
    והם הראו לנו שהאוקיינוס
    התערבב חלקית במהלך השינוי האקלימי.
  • 10:09 - 10:11
    זה אפשר לפחמן לצאת ממעמקי האוקיינוס.
  • 10:12 - 10:15
    ואז אם אנחנו מנתחים את האלמוגים
    קרוב יותר לזמנים המודרניים,
  • 10:15 - 10:18
    או באמת אם אנחנו יורדים לשם היום בכל אופן
  • 10:18 - 10:20
    ומודדים את הכימיה של האלמוגים,
  • 10:20 - 10:24
    אנחנו רואים שאנחנו נעים לעמדה
    בה פחמן יכול להתחלף פנימה והחוצה.
  • 10:24 - 10:26
    אז זו הדרך בה אנחנו יכולים להשתמש
    במאובני אלמוגים
  • 10:26 - 10:28
    כדי לעזור לנו ללמוד על הסביבה.
  • 10:30 - 10:32
    אז אני רוצה להשאיר אתכם
    עם השקופית האחרונה הזו.
  • 10:32 - 10:36
    זו רק תמונה שנלקחה
    מהסרטון הראשון שהראתי לכם.
  • 10:36 - 10:38
    זה גן אלמוגים יוצא דופן.
  • 10:38 - 10:41
    לא ציפינו אפילו למצוא דברים כל כך יפים.
  • 10:41 - 10:43
    זה בעומק אלפי מטרים.
  • 10:43 - 10:44
    יש מינים חדשים.
  • 10:44 - 10:46
    זה פשוט מקום יפיפה.
  • 10:46 - 10:48
    יש מאובנים בינהם,
  • 10:48 - 10:50
    ועכשיו אימנתי אתכם להעריך
    את האלמוגים המאובנים
  • 10:50 - 10:52
    שנמצאים שם למטה.
  • 10:52 - 10:55
    אז בפעם הבאה שיהיה לכם מזל
    לטוס מעל האוקיינוס
  • 10:55 - 10:56
    או לשוט על האוקיינוס,
  • 10:56 - 10:59
    רק חשבו -- יש הרים תת מימיים עצומים
    שם למטה
  • 10:59 - 11:01
    שאף אחד לא ראה מעולם,
  • 11:01 - 11:02
    ויש אלמוגים יפיפיים.
  • 11:02 - 11:03
    תודה לכם.
  • 11:03 - 11:08
    (מחיאות כפיים)
Title:
הסודות שאני מגלה על קרקעית הים המסתורית
Speaker:
לאורה רובינסון
Description:

מאות מטרים מתחת לפני האוקיינוס, לאורה רובינסון חוקרת את המדרונות התלולים של הרים תת מימיים מסיביים. היא במצוד אחרי אלמוגים בני מאות שנים שהיא יכולה לבדוק בכור גרעיני כדי לגלות איך האוקיינוס משתנה במשך הזמן. על ידי חקר ההסטוריה של כדור הארץ, רובינסון מקווה לגלות רמזים על מה שיכול להתרחש בעתיד.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:21

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.