Return to Video

3 שאלות לשאול את עצמכם לגבי כל דבר שאתם עושים

  • 0:01 - 0:04
    כאשר הייתי תלמידת תיכון
    בגיל 17--
  • 0:04 - 0:07
    סיימתי את לימודיי בדקאטור, ג׳ורג׳יה,
  • 0:07 - 0:09
    בתור מצטיינת המחזור--
  • 0:10 - 0:11
    הייתי מאוד גאה בעצמי.
  • 0:11 - 0:15
    הגעתי מקהילה בעלת מעמד כלכלי נמוך,
    גדלתי במיסיסיפי,
  • 0:15 - 0:17
    עברנו ממיסיסיפי לג׳ורג׳יה
  • 0:17 - 0:22
    כדי שהוריי יוכלו ליישם
    את התארים שלהם ככמרים מתודיסטים.
  • 0:22 - 0:25
    היינו עניים, אבל הם כנראה חשבו
    שאנחנו לא עניים מספיק
  • 0:25 - 0:27
    אז הם הלכו על עוני כמצב קבוע.
  • 0:27 - 0:28
    (צחוק)
  • 0:28 - 0:30
    וכך, בזמן שהם למדו באמורי,
  • 0:30 - 0:34
    אני למדתי באבונדייל,
    ונהייתי מצטיינת המחזור.
  • 0:34 - 0:37
    ובכן, אחד היתרונות בלהיות
    מצטיינת במדינת ג׳ורג׳יה
  • 0:37 - 0:40
    היא שמזמינים אותך
    לפגוש את המושל של ג׳ורג׳יה.
  • 0:41 - 0:43
    לא התעניינתי במיוחד לפגוש אותו.
  • 0:44 - 0:46
    זה היה די מגניב.
  • 0:46 - 0:49
    יותר הלהיבה אותי העובדה שהוא גר באחוזה,
  • 0:49 - 0:52
    בגלל שצפיתי המון ב״ג׳נרל הוספיטל״ ו״שושלת״
  • 0:52 - 0:53
    כילדה.
  • 0:53 - 0:55
    (צחוק)
  • 0:55 - 0:59
    ומפה לשם קמתי באותו הבוקר
    מוכנה לקראת המפגש עם המושל.
  • 0:59 - 1:02
    אמי ואבי, שגם כן הוזמנו, קמו בבוקר,
  • 1:02 - 1:03
    ויצאנו.
  • 1:03 - 1:05
    אבל לא נכנסנו למכונית שלנו.
  • 1:05 - 1:09
    ובדרום, מכונית היא דבר הכרחי.
  • 1:09 - 1:12
    אין לנו מספיק תחבורה ציבורית,
    ואין הרבה אפשרויות.
  • 1:12 - 1:14
    אבל אם אתה בר מזל לחיות בקהילה
  • 1:14 - 1:16
    בה אין לך רכב,
  • 1:16 - 1:18
    האפשרות היחידה היא תחבורה ציבורית.
  • 1:18 - 1:19
    וזה מה שנאלצנו לקחת.
  • 1:20 - 1:22
    וכך עלינו על האוטובוס.
  • 1:22 - 1:25
    ולקחנו את האוטובוס מדקאטור
    כל הדרך לבאקהד,
  • 1:25 - 1:30
    היכן שהאחוזה של המושל יושבת
    על חלקת אדמה יפהפייה,
  • 1:30 - 1:33
    עם גדרות גבוהות ושחורות מקיפות את המקום.
  • 1:33 - 1:35
    אנחנו מגיעים לאחוזת המושל,
  • 1:35 - 1:38
    מושכים בדוושה הקטנה
    בשביל שהנהג יעצור בתחנה שלנו,
  • 1:38 - 1:39
    יורדים מהאוטובוס,
  • 1:39 - 1:42
    אמי, אבי ואני, חוצים את הכביש.
  • 1:42 - 1:45
    אנו הולכים במעלה כביש הגישה,
    בגלל שיש מכוניות שמגיעות,
  • 1:45 - 1:48
    מכוניות שמסיעות תלמידים
    מכל רחבי מדינת ג׳ורג׳יה.
  • 1:48 - 1:49
    לכן אנחנו הולכים בצד הכביש.
  • 1:49 - 1:51
    וכאשר אנו הולכים בטור ישר לצד הדרך,
  • 1:52 - 1:55
    אמא ואבי מקיפים אותי בשביל לוודא
    שלא אפגע מאחת המכוניות
  • 1:55 - 1:57
    שמסיעות תלמידים מצטיינים אחרים,
  • 1:57 - 1:59
    אנו ניגשים לשומר בכניסה.
  • 1:59 - 2:01
    כאשר אנו מגיעים לעמדה שלו,
    השומר יוצא החוצה.
  • 2:01 - 2:04
    הוא מסתכל עליי, מסתכל על ההורים שלי,
  • 2:04 - 2:07
    ואומר, ״אתם לא שייכים לכאן,
    זה אירוע פרטי״.
  • 2:08 - 2:12
    אבי אומר, ״לא, זו בתי
    סטייסי. היא אחת מהמצטיינות״.
  • 2:12 - 2:15
    אבל השומר לא מתסכל
    על הרשימה שנמצאת ביד שלו.
  • 2:15 - 2:17
    הוא לא מבקש מאמי את ההזמנה
  • 2:17 - 2:20
    שנמצאת בתחתית התיק המאוד מנופח שלה.
  • 2:20 - 2:23
    במקום זאת, הוא מסתכל
    מעבר לכתף על האוטובוס,
  • 2:23 - 2:27
    בגלל שבראש שלו, האוטובוס מספר
    לו סיפור על מי צריך להיות שם.
  • 2:27 - 2:31
    והעובדה שהיינו עניים מדי
    בשביל לרכוש מכונית--
  • 2:31 - 2:33
    זה היה הסיפור שסיפר לעצמו.
  • 2:33 - 2:35
    וייתכן שהוא ראה משהו בצבע העור שלי,
  • 2:35 - 2:37
    ייתכן וראה משהו בלבוש שלי;
  • 2:37 - 2:39
    אינני יודעת מה עבר לו בראש.
  • 2:39 - 2:42
    אך המסקנה שלו הייתה להביט בי פעם נוספת,
  • 2:42 - 2:43
    ובמבט של בוז, להגיד,
  • 2:43 - 2:47
    ״אמרתי לכם, זה אירוע פרטי.
    אתם לא שייכים לכאן״.
  • 2:47 - 2:51
    עכשיו, ההורים שלי אמנם למדו
    להיות כמרים מתודיסטים,
  • 2:51 - 2:53
    אך הם עדיין לא היו כמרים.
  • 2:53 - 2:55
    (צחוק)
  • 2:55 - 2:58
    וכך הם המשיכו לקיים עם אותו אדון
  • 2:58 - 3:01
    דיון סוער ביותר
    בנוגע לכישורי קבלת ההחלטות שלו.
  • 3:01 - 3:02
    (צחוק)
  • 3:02 - 3:04
    ייתכן שאבי ציין
  • 3:04 - 3:07
    שהשומר הולך להעביר נצח נצחים
    במקום לוהט במיוחד
  • 3:07 - 3:09
    אם הוא לא ימצא את שמי ברשימה שהחזיק.
  • 3:09 - 3:12
    ואכן, הבחור בודק את הרשימה בסופו של דבר,
  • 3:12 - 3:14
    הוא מצא את שמי, ונתן לנו להכנס.
  • 3:15 - 3:18
    אבל אני לא זוכרת
    את הפגישה עם מושל ג׳ורג׳יה.
  • 3:18 - 3:21
    אני לא זוכרת את הפגישה
    עם יתר התלמידים המצטיינים
  • 3:21 - 3:23
    מ-180 בתי ספר שונים.
  • 3:23 - 3:25
    הזכרון הצלול היחיד שיש לי מאותו היום
  • 3:25 - 3:28
    הוא של אדם עומד בכניסה
    למקום העוצמתי ביותר בג׳ורג׳יה,
  • 3:28 - 3:31
    מסתכל עליי ואומר לי שאני לא שייכת.
  • 3:32 - 3:35
    וכך החלטתי, 20 ומשהו שנים לאחר מכן,
  • 3:35 - 3:38
    להיות האדם שיזכה לפתוח את הדלתות.
  • 3:38 - 3:42
    (תרועות)
  • 3:42 - 3:46
    (מחיאות כפיים)
  • 3:47 - 3:50
    למרבה הצער, ייתכן וקראתם את המשך הסיפור.
  • 3:50 - 3:52
    זה לא בדיוק מה שקרה.
  • 3:52 - 3:55
    וכעת אני עסוקה בלהבין: איך אני מתקדמת?
  • 3:56 - 4:00
    כיוון ש... תראו, לא רציתי רק
    לפתוח את הדלתות עבור נשים שחורות צעירות
  • 4:00 - 4:02
    אשר המעיטו בערכן ואמרו להן שהן לא שייכות.
  • 4:02 - 4:06
    רציתי לפתוח את הדלתות הללו
    גם בשביל אמריקאיות לטיניות ואסייתיות.
  • 4:06 - 4:10
    רציתי לפתוח את הדלתות הללו
    בשביל החוקיים והלא חוקיים.
  • 4:11 - 4:14
    רציתי לפתוח את הדלתות הללו
    כבת ברית של קהילת הלהטב״ק.
  • 4:14 - 4:15
    רציתי לפתוח את הדלתות הללו
  • 4:15 - 4:19
    בשביל המשפחות שצריכות לקרוא לעצמן
    קורבנות של אירועי ירי.
  • 4:19 - 4:22
    רציתי לפתוח את הדלתות לרווחה
    לכל האנשים בג׳ורג׳יה,
  • 4:22 - 4:24
    בגלל שזו המדינה שלנו, זו האומה שלנו,
  • 4:24 - 4:26
    וכולנו שייכים לכאן.
  • 4:26 - 4:29
    (תרועות)
  • 4:29 - 4:32
    (מחיאות כפיים)
  • 4:34 - 4:38
    אבל שמתי לב שהנסיון הראשון לא היה מספיק.
  • 4:39 - 4:42
    והשאלה שלי הפכה להיות: כיצד אני מתקדמת?
  • 4:42 - 4:47
    כיצד אני מתקדמת מעבר למרירות
    והעצב והתשישות
  • 4:47 - 4:51
    וצפייה בטלוויזיה בכמויות
    לא סבירות בזמן שאני אוכלת גלידה?
  • 4:51 - 4:53
    (צחוק)
  • 4:53 - 4:55
    מה הצעד הבא?
  • 4:55 - 4:58
    ואני עומדת לעשות את מה שעשיתי תמיד.
  • 4:58 - 5:01
    אני עומדת להתקדם,
    בגלל שלסגת לאחור זו לא אפשרות
  • 5:01 - 5:03
    ולדרוך במקום זה לא מספיק.
  • 5:04 - 5:08
    (מחיאות כפיים)
  • 5:08 - 5:11
    תראו, התחלתי את המרוץ למשילות
  • 5:11 - 5:15
    על ידי ניתוח האישיות שלי
    ומי אני רוצה להיות.
  • 5:15 - 5:18
    ויש שלוש שאלות
    שאני שואלת את עצמי לגבי כל דבר שאני עושה,
  • 5:18 - 5:20
    בין אם מדובר בריצה למשילות או הקמת עסק;
  • 5:20 - 5:23
    כאשר החלטתי להקים את פרוייקט ניו ג׳ורג׳יה
  • 5:23 - 5:24
    בשביל לרשום אנשים להצבעה;
  • 5:24 - 5:27
    או כאשר התחלתי את הפעילות האחרונה,
    פייר פייט ג׳ורג׳יה.
  • 5:27 - 5:30
    לא משנה מה אני עושה,
    אני שואלת את עצמי שלוש שאלות:
  • 5:30 - 5:31
    מה אני רוצה?
  • 5:31 - 5:33
    למה אני רוצה את זה?
  • 5:33 - 5:34
    וכיצד אני משיגה את זה?
  • 5:35 - 5:38
    ובמקרה הזה, אני יודעת מה אני רוצה.
  • 5:38 - 5:39
    אני רוצה שינוי.
  • 5:39 - 5:41
    זה מה שאני רוצה.
  • 5:41 - 5:42
    אבל השאלה היא:
  • 5:43 - 5:45
    באיזה שינוי אני מעוניינת?
  • 5:46 - 5:48
    ואני יודעת שהשאלות
    שאני מוכרחת לשאול את עצמי הן:
  • 5:48 - 5:51
    אחת, האם אני כנה לגבי גודל התשוקה שלי?
  • 5:52 - 5:55
    בגלל שקל לגלות
    שכאשר לא קיבלת את מה שרצית,
  • 5:55 - 5:58
    אז אולי היה כדאי להציב רף נמוך יותר,
  • 5:58 - 6:01
    אבל אני כאן להגיד לכם
    להיות תקיפים לגבי התשוקה שלכם.
  • 6:01 - 6:04
    אל תאפשרו למכשולים לעצור אתכם.
  • 6:04 - 6:07
    (מחיאות כפיים)
  • 6:09 - 6:13
    שתיים, אפשרו לעצמכם
    להבין את הטעויות שלכם.
  • 6:13 - 6:15
    אבל הבינו גם את הטעויות של אחרים,
  • 6:16 - 6:17
    כי, כנשים במיוחד,
  • 6:17 - 6:19
    מלמדים אותנו שאם משהו לא מסתדר,
  • 6:19 - 6:21
    זוהי כנראה אשמתנו.
  • 6:21 - 6:23
    ובדרך כלל, יש משהו
    שיכולנו לעשות יותר טוב,
  • 6:23 - 6:25
    אבל הוסבר לנו לא לחפש יותר מדי
  • 6:25 - 6:27
    מה הצד השני יכל לעשות אחרת.
  • 6:27 - 6:29
    ואין קשר למפלגות-- אלה אנשים.
  • 6:29 - 6:32
    לעתים קרובות מדי נאמר לנו
    שהטעויות שלנו הן שלנו בלבד,
  • 6:32 - 6:34
    אך הנצחון הוא משותף.
  • 6:34 - 6:37
    ולכן מה שאני ממליצה לכם
    זה להכיר בטעויות שלכם,
  • 6:37 - 6:39
    אך הכירו גם בטעויות של אחרים.
  • 6:40 - 6:42
    והיו לא משוחדים לגביהן.
  • 6:42 - 6:45
    היו כנים עם עצמכם,
    וכנים עם אלו שתומכים בכם.
  • 6:46 - 6:48
    אבל ברגע שתדעו מה אתם רוצים,
  • 6:48 - 6:50
    הבינו מדוע אתם רוצים בזה.
  • 6:51 - 6:54
    ולמרות שזה מרגיש טוב,
    נקמה היא לא סיבה טובה.
  • 6:54 - 6:56
    (צחוק)
  • 6:56 - 6:58
    במקום, וודאו שאתם רוצים בזה
  • 6:58 - 7:02
    כיוון שיש משהו לא שכדאי שתעשו,
  • 7:02 - 7:04
    אלא שאתם מוכרחים לעשות.
  • 7:04 - 7:07
    זה חייב להיות משהו שמדיר שינה מעיניכם
  • 7:07 - 7:09
    אלא אם כן אתם חולמים עליו;
  • 7:09 - 7:12
    משהו שאתם מתעוררים איתו בבוקר
    ומתלהבים לגביו;
  • 7:12 - 7:14
    או משהו שמרגיז אתכם כל כך,
  • 7:14 - 7:17
    שאתם יודעים שאתם חייבים
    לעשות משהו לגביו.
  • 7:17 - 7:19
    אך דעו מדוע אתם עושים זאת.
  • 7:19 - 7:21
    ודעו מדוע זה חייב להיעשות.
  • 7:22 - 7:25
    הקשבתם לנשים מכל העולם
  • 7:25 - 7:28
    מדברות על מדוע דברים חייבים להיעשות.
  • 7:28 - 7:30
    אך גלו בעצמכם מה הוא ה״למה״ שלכם,
  • 7:30 - 7:33
    בגלל שקפיצה מה״מה״ אל ה״לעשות״
  • 7:33 - 7:35
    היא חסרת משמעות אם אינכם יודעים למה.
  • 7:35 - 7:38
    כיוון שכאשר זה נעשה קשה,
    כאשר זה נעשה קשוח,
  • 7:38 - 7:40
    כאשר החברים שלכם מתרחקים מכם,
  • 7:40 - 7:43
    כאשר התומכים שלכם שוכחים מכם,
  • 7:43 - 7:45
    כאשר אתם לא זוכים במרוץ הראשון --
  • 7:45 - 7:48
    אם אינכם יודעים למה, לא תוכלו לנסות שוב.
  • 7:48 - 7:50
    אז, קודם כל דעו מה אתם רוצים.
  • 7:50 - 7:52
    שנית, דעו מדוע אתם רוצים בזה.
  • 7:52 - 7:55
    אך שלישית, דעו כיצד אתם הולכים ליישם זאת.
  • 7:55 - 7:58
    התמודדתי עם מספר מכושלים במירוץ הזה,
  • 7:58 - 8:00
    (צחוק)
  • 8:00 - 8:01
    רק כמה.
  • 8:01 - 8:02
    אך במרדף לשם,
  • 8:02 - 8:07
    נהייתי האישה השחורה הראשונה אי פעם
    שנהפכה להיות מועמדת לתפקיד המושל
  • 8:07 - 8:10
    בהיסטוריה של ארצות הברית
    של אמריקה מטעם מפלגה גדולה.
  • 8:11 - 8:15
    (תרועות)
  • 8:15 - 8:19
    (מחיאות כפיים)
  • 8:19 - 8:21
    אך חשוב מכך, בתהליך הזה,
  • 8:21 - 8:26
    התוצאה הייתה 1.2 מיליון
    מצביעים אפרו-אמריקאים בג׳ורג׳יה.
  • 8:26 - 8:27
    אלו יותר מצביעים
  • 8:27 - 8:31
    מהמצביעים שהיו למפלגה הדמוקרטית
    בבחירות של 2014.
  • 8:31 - 8:35
    (מחיאות כפיים)
  • 8:35 - 8:38
    הקמפיין שלנו שילש את מספר הלטינים
  • 8:38 - 8:41
    שהאמינו שהקול שלהם משנה במדינת ג׳ורג׳יה.
  • 8:41 - 8:43
    שילשנו את מספר האסייתים האמריקנים
  • 8:43 - 8:45
    שקמו ואמרו, ״זו המדינה שלנו, גם״.
  • 8:45 - 8:49
    אלו הצלחות שאומרות לי
    כיצד אוכל לגרום לזה לקרות.
  • 8:49 - 8:53
    אך הן גם עזרו לי להבין
    שניתן להתגבר על המכשולים שבדרך.
  • 8:53 - 8:54
    הם פשוט קצת גבוהים.
  • 8:55 - 8:57
    אך אני מבינה גם כן
  • 8:57 - 9:00
    שישנן שלוש סוגיות
    שאנו תמיד בני ערובה שלהן.
  • 9:01 - 9:03
    הראשונה היא כספים.
  • 9:04 - 9:06
    עכשיו, ייתכן ששמעתם, אני נמצאת בחוב קטן.
  • 9:07 - 9:10
    אם לא שמעתם על זה, כנראה שלא יצאתם החוצה.
  • 9:10 - 9:11
    (צחוק)
  • 9:12 - 9:15
    וכספים זה משהו
    שבולם אותנו לעתים כל כך קרובות,
  • 9:15 - 9:18
    החלומות שלנו תחומים
    בכמות המשאבים שיש לרשותנו.
  • 9:19 - 9:20
    אך אנו שומעים שוב ושוב
  • 9:20 - 9:24
    סיפורים על אנשים שהתגברו
    על האתגרים המשאביים האלו.
  • 9:25 - 9:28
    אך לא ניתן להתגבר
    על נושא שלא מדברים עליו.
  • 9:28 - 9:31
    וזו הסיבה שלא אפשרתי להם
    להשפיל אותי בנושא החוב בקמפיין שלי.
  • 9:32 - 9:36
    לא אפשרתי לאף אחד להגיד לי
    שהמשאבים המצומצמים שלי
  • 9:36 - 9:38
    היו סיבה לפסול אותי מן המרוץ.
  • 9:38 - 9:41
    והאמינו לי, אנשים ניסו
    להגיד לי שלא כדאי שארוץ.
  • 9:41 - 9:43
    חברים אמרו לי לא לרוץ.
  • 9:43 - 9:45
    שותפים לדרך אמרו לי לא לרוץ.
  • 9:45 - 9:48
    ״יו אס איי טודיי״ הזכירו
    שאולי לא כדאי שארוץ.
  • 9:48 - 9:49
    (צחוק)
  • 9:49 - 9:50
    אך לא משנה מי זה היה,
  • 9:50 - 9:55
    הבנתי שכספים הם לעתים קרובות
    הסיבה בגללה אנו לא מאפשרים לעצמנו לחלום.
  • 9:56 - 9:59
    אינני יכולה להבטיח שתמיד
    תתגברו על המכשולים האלו,
  • 9:59 - 10:02
    אך אומר לכם כך, חסר לכם אם לא תנסו.
  • 10:02 - 10:08
    (מחיאות כפיים)
  • 10:08 - 10:09
    הסוגיה השנייה היא פחד.
  • 10:10 - 10:11
    ופחד הוא אמיתי.
  • 10:11 - 10:13
    הוא משתק.
  • 10:13 - 10:14
    הוא מבעית.
  • 10:14 - 10:16
    אך הוא יכול להיות גם מעורר,
  • 10:17 - 10:19
    כיוון שברגע שתדעו ממה אתם מפחדים,
  • 10:19 - 10:21
    אתם יכולים להבין כיצד להתגבר על זה.
  • 10:21 - 10:23
    הסוגיה השלישית היא תשישות.
  • 10:24 - 10:27
    לפעמים פשוט מתעייפים מלנסות.
  • 10:27 - 10:31
    מתעייפים מלקרוא על תהליכים ועל פוליטיקה
  • 10:31 - 10:34
    ומהדברים שמונעים מכם
    להגיע לאן שאתם מכוונים.
  • 10:35 - 10:39
    לפעמים, המשמעות של תשישות היא קבלה
    של מעמד במקום של כוח.
  • 10:39 - 10:42
    אנו מאפשרים למישהו להדביק לנו כותרת
    כפרס ניחומים,
  • 10:42 - 10:46
    במקום להבין שאנו יודעים מה אנו רוצים
    ואנו מתכוונים להשיג אותו,
  • 10:46 - 10:47
    אפילו אם אנחנו עייפים.
  • 10:47 - 10:49
    בגלל זה אלוהים יצר את השנ״צ.
  • 10:49 - 10:51
    (צחוק)
  • 10:51 - 10:54
    ברגעים האלו אנו גם למדים
  • 10:54 - 10:59
    שתשישות היא הזדמנות
    להעריך את גודל התאווה שלנו.
  • 11:00 - 11:02
    בגלל שאם אתם מרוסקים,
  • 11:02 - 11:05
    אם עבדתם קשה ככל יכולתכם,
  • 11:05 - 11:08
    אם עשיתם כל דבר שאמרתם שצריך להיעשות,
  • 11:08 - 11:09
    והדברים עדיין לא הסתדרו,
  • 11:09 - 11:12
    תשישות יכולה לשאוב לכם את האנרגיה.
  • 11:13 - 11:15
    וזו הסיבה מדוע חוזרים אל שאלת ה״למה״.
  • 11:16 - 11:19
    כיוון שאני יודעת שאנו חייבים נשים
    שידברו עבור חסרי הקול.
  • 11:20 - 11:22
    אני יודעת שאנו חייבים אנשים
    בעלי מצפון ישר
  • 11:23 - 11:24
    אשר יעמדו אל מול הדיכוי.
  • 11:25 - 11:27
    אני יודעת שאנו חייבים אנשים
  • 11:27 - 11:30
    שיבינו שצדק חברתי שייך לכולנו.
  • 11:30 - 11:32
    והידיעה הזו מובילה אותי מדי בוקר,
  • 11:32 - 11:34
    והיא עוזרת לי להלחם חזק יותר.
  • 11:35 - 11:39
    כיוון שאני מתקדמת, תוך הכרה בעבר שלי.
  • 11:39 - 11:41
    אני מבינה אילו מכשולים הולכים להציב לי.
  • 11:41 - 11:43
    אני יודעת מה הם הולכים לעשות,
  • 11:43 - 11:47
    ואני בטוחה למדי שכעת הם מתכונניםֿ
    ומייצרים מכושלים חדשים.
  • 11:47 - 11:49
    יש להם ארבע שנים למצוא פתרונות.
  • 11:50 - 11:51
    (צחוק)
  • 11:51 - 11:56
    (מחיאות כפיים)
  • 11:56 - 11:57
    אולי שנתיים.
  • 11:58 - 12:00
    (תרועות)
  • 12:00 - 12:03
    (מחיאות כפיים)
  • 12:03 - 12:04
    ולסיכום:
  • 12:05 - 12:08
    אני יודעת מה אני רוצה, אני רוצה צדק.
  • 12:08 - 12:09
    אני יודעת מדוע אני רוצה אותו,
  • 12:09 - 12:13
    כיוון שעוני בחברה הוא דבר לא מוסרי
    וזהו כתם באומה שלנו.
  • 12:13 - 12:15
    ואני יודעת כיצד אני הולכת להשיג זאת:
  • 12:15 - 12:17
    על ידי התקדמות כל יום ביומו.
  • 12:17 - 12:18
    תודה רבה לכם.
  • 12:18 - 12:21
    (תרועות)
  • 12:21 - 12:25
    (מחיאות כפיים)
Title:
3 שאלות לשאול את עצמכם לגבי כל דבר שאתם עושים
Speaker:
סטייסי אברמס
Description:

כיצד אתם מגיבים לכשלונות הוא מה שמאפיין את האישיות שלכם. סטייסי אברמס הייתה האישה הראשונה בהיסטוריית ארצות הברית להבחר למועמדות מטעם מפלגה גדולה לתפקיד המושל-- היא הפסידה במרוץ הלוהט הזה, אך כפי שהוא אומרת: האפשרות היחידה היא להתקדם. בהרצאה מחשמלת, היא חולקת את הלקחים שלמדה מהקמפיין שניהלה עבור משילות ג׳ורג׳יה, מעט עצות לחיים על כיצד לשנות את העולם-- ומספר רמזים על הצעדים הבאים זה. ״היו תקיפים לגבי התשוקה שלכם״, אברמס אומרת.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:38

Hebrew subtitles

Revisions