Return to Video

מדוע סקרנות היא המפתח למדע ולרפואה

  • 0:01 - 0:02
    מדע.
  • 0:03 - 0:06
    המילה עצמה, עבור רבים מכם מעלה זכרונות לא
    נעימים של שיעמום
  • 0:06 - 0:09
    בשיעורי ביולוגיה, או פיסיקה בתיכון.
  • 0:09 - 0:12
    אך הרשו לי להבטיח לכם שלדברים שעשיתם שם
  • 0:12 - 0:14
    היה קשר מועט מאוד למדע.
  • 0:14 - 0:17
    למעשה זה היה ה"מה" של המדע
  • 0:17 - 0:19
    זו היתה ההיסטוריה של תגליותיהם
    של בני אדם אחרים.
  • 0:21 - 0:23
    מה שהכי מעניין אותי כמדען
  • 0:23 - 0:25
    הוא ה"איך" של המדע.
  • 0:25 - 0:29
    כי המדע הוא ידע בתהליך.
  • 0:29 - 0:33
    אנחנו עורכים תצפית,
    משערים הסבר כלשהו לתצפית זו,
  • 0:33 - 0:35
    ואז חוזים דבר מה שנוכל לבדוק
  • 0:35 - 0:37
    בעזרת ניסוי או תצפית אחרת.
  • 0:37 - 0:38
    כמה דוגמאות.
  • 0:38 - 0:42
    בראש ובראשונה, אנשים הבחינו
    שכדור הארץ היה מתחת, השמים מעל,
  • 0:42 - 0:46
    והשמש והירח נדמו כסובבים סביבם.
  • 0:47 - 0:48
    ההסבר המשוער שלהם
  • 0:48 - 0:51
    היה שכדור הארץ חייב להיות מרכזו של היקום.
  • 0:52 - 0:55
    החיזוי היה שהכל צריך לסוב סביב כדור הארץ.
  • 0:56 - 0:58
    זה נבדק למעשה לראשונה
  • 0:58 - 1:01
    כשגלילאו הניח את ידיו על אחד
    הטלסקופים הראשונים,
  • 1:01 - 1:03
    ובעוד הוא צופה בשמי הלילה,
  • 1:03 - 1:07
    הדבר שגילה שם היה כוכב הלכת צדק,
  • 1:07 - 1:11
    עם ארבעה ירחים שחגים סביבו.
  • 1:12 - 1:16
    הוא השתמש בירחים אלה ללכת בדרכו של צדק,
  • 1:16 - 1:20
    ומצא כי צדק אף הוא אינו סובב
    סביב כדור הארץ
  • 1:20 - 1:22
    אלא סביב השמש.
  • 1:23 - 1:25
    אז מבחן החיזוי נכשל.
  • 1:26 - 1:28
    וזה הוביל לדחיית התיאוריה
  • 1:29 - 1:31
    שכדור הארץ היה מרכז היקום.
  • 1:31 - 1:35
    דוגמה נוספת: סר אייזיק ניוטון
    הבחין שדברים נופלים לארץ.
  • 1:35 - 1:38
    ההסבר המשוער היה כוח הכבידה,
  • 1:39 - 1:42
    החיזוי הוא שהכל צריך ליפול לכדור הארץ.
  • 1:42 - 1:45
    אבל כמובן, לא הכל נופל לכדור הארץ.
  • 1:46 - 1:48
    אז האם דחינו את רעיון הכבידה?
  • 1:49 - 1:53
    לא. עידכנו את התיאוריה ואמרנו,
    הכבידה מושכת דברים אל הארץ
  • 1:53 - 1:58
    אלא אם יש כוח שווה ומנוגד, בכיוון ההפוך.
  • 1:58 - 2:00
    זה הוביל אותנו ללמוד משהו חדש.
  • 2:01 - 2:04
    התחלנו להקדיש יותר תשומת לב
    לציפור, ולכנפיים של הציפור,
  • 2:04 - 2:07
    ופשוט חישבו על כל התגליות
  • 2:07 - 2:09
    שנבעו מקו זה של מחשבה.
  • 2:10 - 2:15
    אז כשלונות הניסוי, היוצאים מן הכלל,
    החריגים חשודי הטעות,
  • 2:15 - 2:19
    מלמדים אותנו את מה שאיננו יודעים
    ומובילים אותנו למשהו חדש.
  • 2:20 - 2:23
    זה האופן בו המדע נע קדימה,
    זו הדרך בה הוא לומד.
  • 2:24 - 2:26
    לפעמים בתקשורת, ואף נדיר יותר,
  • 2:26 - 2:29
    לפעמים אפילו מדענים יאמרו
  • 2:29 - 2:31
    שדבר זה או אחר הוכח מדעית.
  • 2:32 - 2:36
    אך אני מקווה שאתם מבינים
    שמדע לעולם אינו מוכיח שום דבר
  • 2:36 - 2:38
    לנצח, באופן סופי.
  • 2:40 - 2:43
    יש לקוות שהמדע ישאר סקרן מספיק
  • 2:43 - 2:45
    כדי לחפש,
  • 2:45 - 2:47
    וענוו דיו כדי לזהות
  • 2:47 - 2:48
    כאשר מצאנו
  • 2:48 - 2:50
    את הדבר החריג הבא,
  • 2:50 - 2:52
    את יוצא הדופן הבא,
  • 2:52 - 2:54
    אשר כמו הירחים של צדק,
  • 2:54 - 2:56
    מלמד אותנו את מה שאנחנו באמת לא יודעים.
  • 2:57 - 3:00
    אנחנו הולכים להחליף כאן הילוך, לרגע.
  • 3:00 - 3:02
    הקדוקאוס (מטה הרמס), או סמל הרפואה,
  • 3:02 - 3:04
    משמעו הרבה דברים שונים לאנשים שונים,
  • 3:04 - 3:06
    אבל רוב השיח הציבורי שלנו על רפואה
  • 3:06 - 3:09
    באמת הופך אותו לבעיה הנדסית.
  • 3:09 - 3:11
    יש לנו את מסדרונות הקונגרס,
  • 3:11 - 3:15
    ואת חדרי הישיבות של חברות הביטוח
    שמנסים להבין איך לשלם עבור כל אלה.
  • 3:16 - 3:17
    אנשי האתיקה והאפידמיולוגים
  • 3:17 - 3:20
    מנסים להבין מהי הדרך הטובה ביותר
    להפיץ רפואה,
  • 3:20 - 3:23
    ובתי החולים והרופאים לחלוטין אובססיביים
  • 3:23 - 3:25
    עם הפרוטוקולים והרשימות שלהם,
  • 3:25 - 3:28
    מנסים להבין מהי הדרך הטובה ביותר
    ליישם רפואה בבטחה.
  • 3:28 - 3:30
    כל אלה הם דברים טובים.
  • 3:31 - 3:34
    עם זאת, כולם גם מניחים
  • 3:34 - 3:36
    ברמה מסוימת
  • 3:36 - 3:38
    שספר לימוד הרפואה חתום.
  • 3:39 - 3:42
    אנחנו מתחילים למדוד את
    איכות הטיפול הרפואי שלנו
  • 3:42 - 3:44
    בהתאם למהירות הגישה אליו.
  • 3:44 - 3:46
    זה לא מפתיע אותי שבאווירה הזו,
  • 3:46 - 3:49
    רבים ממוסדותינו למתן טיפול רפואי
  • 3:49 - 3:52
    מתחילים להיראות מאוד כמו שרות להחלפת
    שמנים ברכב.
  • 3:52 - 3:54
    (צחוק)
  • 3:54 - 3:58
    הבעיה היחידה היא
    שכשאני סיימתי את לימודי הרפואה,
  • 3:58 - 4:00
    לא קיבלתי את אותם אביזרים קטנים ולא מוכרים
  • 4:00 - 4:03
    שהמוסכניק שלכם צריך לחבר לתוך מכוניתכם
  • 4:03 - 4:05
    ומוצא בדיוק מה לא בסדר איתה,
  • 4:05 - 4:07
    כי ספר לימוד הרפואה
  • 4:07 - 4:09
    אינו חתום.
  • 4:09 - 4:11
    רפואה היא מדע.
  • 4:12 - 4:14
    רפואה היא ידע בתהליך.
  • 4:15 - 4:17
    אנו עושים תצפית,
  • 4:17 - 4:19
    אנו משערים הסבר לתצפית זו,
  • 4:19 - 4:21
    ואז מנבאים חיזוי שנוכל לבחון.
  • 4:21 - 4:25
    כעת, שדה הניסויים של רוב החיזויים ברפואה
  • 4:25 - 4:27
    הוא אוכלוסיות.
  • 4:27 - 4:30
    ואתם עשויים לזכור מאותם ימים משעממים
    בשיעורי ביולוגיה
  • 4:30 - 4:32
    שאוכלוסיות נוטות להתחלק
  • 4:32 - 4:34
    סביב ממוצע
  • 4:34 - 4:36
    כמו עקומת גאוס או נורמלית.
  • 4:36 - 4:37
    לכן, ברפואה
  • 4:37 - 4:40
    לאחר שאנו מנבאים חיזוי מהסבר משוער,
  • 4:40 - 4:42
    אנו בוחנים אותו באוכלוסיה.
  • 4:43 - 4:46
    זה אומר שמה שאנו יודעים ברפואה,
  • 4:46 - 4:49
    הידע שלנו,
  • 4:49 - 4:51
    מגיע מאוכלוסיות
  • 4:51 - 4:54
    אבל משתרע רק עד
  • 4:54 - 4:55
    החריג הבא,
  • 4:55 - 4:57
    היוצא מן הכלל הבא,
  • 4:57 - 4:58
    אשר, כמו הירחים של צדק,
  • 4:58 - 5:01
    ילמד אותנו מה שאנחנו למעשה לא יודעים.
  • 5:02 - 5:03
    ובכן, אני רופא מנתח
  • 5:03 - 5:06
    שמטפל בחולי סרקומה.
  • 5:06 - 5:08
    סרקומה היא סוג נדיר מאוד של סרטן.
  • 5:09 - 5:11
    זהו סרטן של בשר ועצמות.
  • 5:11 - 5:16
    והייתי אומר לכם שכל אחד מהמטופלים שלי
    הוא חריג,
  • 5:16 - 5:17
    הוא יוצא מן הכלל.
  • 5:18 - 5:21
    אין ניתוח שאי פעם ביצעתי בחולה סרקומה
  • 5:21 - 5:25
    שהודרך על ידי ניסוי קליני אקראי מבוקר,
  • 5:26 - 5:29
    שנחשב בעינינו ראייה רפואית מבוססת
    אוכלוסיה, הטובה ביותר.
  • 5:30 - 5:33
    אנשים מדברים על חשיבה מחוץ לקופסה,
  • 5:33 - 5:35
    אבל בסרקומה אין לנו אפילו קופסה.
  • 5:35 - 5:39
    מה שיש לנו כשאנו טובלים באמבט חוסר הודאות
  • 5:39 - 5:43
    והנעלמים, והיוצאים מגדר הרגיל,
    והחריגים, שמקיפים אותנו בסרקומה
  • 5:43 - 5:48
    הוא גישה נוחה למה שאני מחשיב כשני הערכים
    החשובים ביותר
  • 5:48 - 5:49
    בכל מדע:
  • 5:49 - 5:51
    ענווה וסקרנות.
  • 5:52 - 5:54
    בגלל שאם אני עניו וסקרן,
  • 5:54 - 5:57
    כשמטופל שואל אותי שאלה,
  • 5:57 - 5:58
    ואיני יודע את התשובה,
  • 5:59 - 6:00
    אשאל עמית
  • 6:00 - 6:03
    שיש לו אולי מטופל דומה, אם כי שונה,
    עם סרקומה.
  • 6:03 - 6:06
    אנחנו אפילו נכונן שיתופי פעולה בינלאומיים.
  • 6:06 - 6:09
    מטופלים אלה יתחילו לדבר אחד עם השני
    באמצעות חדרי צ'אט
  • 6:09 - 6:10
    וקבוצות תמיכה.
  • 6:11 - 6:14
    באמצעות סוג זה של תקשורת צנועה וסקרנית
  • 6:14 - 6:18
    אנחנו מתחילים לנסות וללמוד דברים חדשים.
  • 6:19 - 6:21
    כדוגמה, זהו מטופל שלי
  • 6:21 - 6:23
    שהיה לו סרטן ליד הברך.
  • 6:23 - 6:26
    בגלל תקשורת סקרנית וענווה
  • 6:26 - 6:28
    בשיתופי פעולה בינלאומיים,
  • 6:28 - 6:33
    למדנו שאנו יכולים להתאים את הקרסול
    כך שישמש לו כברך
  • 6:33 - 6:35
    כאשר עלינו להסיר את הברך עם הסרטן.
  • 6:35 - 6:38
    לאחר מכן הוא יכול ללבוש תותב
    ולרוץ ולקפוץ ולשחק.
  • 6:38 - 6:41
    הזדמנות זו הייתה זמינה לו
  • 6:41 - 6:44
    בגלל שיתופי פעולה בינלאומיים.
  • 6:44 - 6:46
    הוא רצה את זה
  • 6:46 - 6:49
    כי הוא יצר קשר עם מטופלים
    אחרים שחוו את זה.
  • 6:50 - 6:54
    וכך יוצאים מן הכלל וחריגים ברפואה
  • 6:54 - 6:58
    לא רק מלמדים אותנו את מה שאיננו יודעים,
    אלא גם מובילים אותנו לחשיבה חדשה.

  • 6:59 - 7:01
    כעת, מאוד חשוב,
  • 7:01 - 7:05
    כל החשיבה החדשה שחריגים ויוצאי דופן
    הובילו אותנו אליה ברפואה
  • 7:05 - 7:08
    לא חלים רק על חריגים ויוצאי דופן,
  • 7:09 - 7:12
    זה לא שאנחנו לומדים רק מחולי סרקומה
  • 7:12 - 7:14
    על דרכים לטפל בחולי סרקומה.
  • 7:15 - 7:17
    לפעמים החריגים,
  • 7:17 - 7:19
    והיוצאים מן הכלל
  • 7:19 - 7:22
    מלמדים אותנו דברים שחשובים מאוד
    לאוכלוסייה הכללית.
  • 7:23 - 7:25
    כמו עץ שעומד מחוץ ליער.
  • 7:25 - 7:29
    החריגים והיוצאים מגדר הרגיל
    מושכים את תשומת הלב שלנו
  • 7:29 - 7:34
    ומובילים אותנו לתחושה גדולה יותר
    של מהו עץ.
  • 7:34 - 7:36
    לעתים קרובות אנו דנים על
    אובדן היערות למען העצים,
  • 7:36 - 7:38
    אבל אפשר גם לאבד עץ
  • 7:38 - 7:40
    בתוככי היער.
  • 7:41 - 7:43
    אבל העץ שעומד מכוח עצמו
  • 7:43 - 7:46
    יוצר את אותם יחסי גומלין שמגדירים עץ.
  • 7:46 - 7:50
    מערכת יחסים בין גזע שורשים וענפים,
  • 7:50 - 7:51
    הרבה יותר נראית לעין.
  • 7:51 - 7:53
    אפילו אם אותו עץ הוא כפוף
  • 7:53 - 7:56
    או אפילו אם לאותו עץ יש מערכת יחסים
    בלתי רגילה
  • 7:56 - 7:58
    בין גזע שורשים וענפים,
  • 7:58 - 8:01
    הוא בכל זאת מושך את תשומת לבנו
  • 8:01 - 8:03
    ומאפשר לנו לבצע תצפיות
  • 8:03 - 8:05
    שנוכל אחר כך לבדוק באוכלוסיה הכללית.
  • 8:06 - 8:08
    סיפרתי לכם שסרקומות הן נדירות.
  • 8:08 - 8:11
    הן מהוות כאחוז אחד מכל מקרי הסרטן.
  • 8:11 - 8:15
    אתם גם ודאי יודעים שסרטן נחשב למחלה גנטית.
  • 8:16 - 8:19
    בכך אנו מתכוונים שסרטן נגרם
    על ידי אונקוגנים
  • 8:19 - 8:21
    שמופעלים בסרטן.
  • 8:21 - 8:24
    וגנים מדכאי גידול, שנכבים וגורמים לסרטן.
  • 8:24 - 8:27
    אתם עשויים לחשוב שלמדנו על אונקוגנים
  • 8:27 - 8:29
    וגנים מדכאי גידול מסוגי סרטן שכיחים
  • 8:29 - 8:31
    כמו סרטן השד וסרטן הערמונית
  • 8:31 - 8:32
    וסרטן הריאות,
  • 8:32 - 8:34
    אבל אין זה כך.
  • 8:34 - 8:37
    למדנו על אונקוגנים ועל גנים מדכאי גידול
  • 8:37 - 8:38
    לראשונה
  • 8:38 - 8:42
    מאותו אחוז אחד קטנטן של סרטן מסוג סרקומה.
  • 8:43 - 8:45
    ב 1966, פייטון רוס קיבל פרס נובל
  • 8:45 - 8:47
    כשגילה שלעופות
  • 8:47 - 8:51
    היתה צורה ברת-העברה של סרקומה.
  • 8:51 - 8:54
    שלושים שנה מאוחר יותר, הרולד ורמוס
    ומייק בישוף גילו
  • 8:54 - 8:57
    מה היה האלמנט בר-העברה הזה.
  • 8:57 - 8:58
    זה היה נגיף
  • 8:58 - 9:00
    נושא גן,
  • 9:00 - 9:01
    אונקוגן src.
  • 9:02 - 9:06
    אני לא אומר לכם ש src הוא
    האונקוגן החשוב ביותר.
  • 9:06 - 9:07
    אני לא אומר לכם
  • 9:07 - 9:10
    ש src הוא האונקוגן המופעל בתדירות הגבוהה
    ביותר בכל סוגי הסרטן .
  • 9:10 - 9:13
    אבל זה היה האונקוגן הראשון.
  • 9:14 - 9:16
    היוצא מגדר הרגיל, החריג,
  • 9:16 - 9:19
    שמשך את תשומת הלב שלנו והוביל אותנו למשהו
  • 9:20 - 9:24
    שלימד אותנו דברים חשובים מאוד
    לגבי שאר הביולוגיה.
  • 9:25 - 9:29
    ובכן, TP53 הוא גן מדכא הגידול
    החשוב ביותר.
  • 9:29 - 9:32
    זהו גן מדכא הגידול הנמצא כבוי
    בתדירות הגבוהה ביותר
  • 9:32 - 9:34
    כמעט בכל סוג של סרטן.
  • 9:34 - 9:37
    אבל לא למדנו עליו מסוגי הסרטן השכיחים.
  • 9:37 - 9:39
    למדנו על זה כשהרופאים לי ופראומני
  • 9:39 - 9:41
    בדקו משפחות,
  • 9:41 - 9:43
    והבינו שבמשפחות אלו
  • 9:43 - 9:45
    היו הרבה מדי מקרי סרקומה.
  • 9:46 - 9:48
    סיפרתי לכם שסרקומה היא נדירה.
  • 9:48 - 9:51
    זיכרו שאחת ממיליון אבחנות,
  • 9:51 - 9:53
    אם זה קורה פעמיים במשפחה אחת,
  • 9:53 - 9:55
    זה נפוץ מדי באותה משפחה.
  • 9:57 - 9:59
    עצם העובדה שסוגים אלה נדירים
  • 9:59 - 10:01
    מושכת את תשומת לבנו
  • 10:02 - 10:04
    ומובילה אותנו לסוגי חשיבה חדשים.
  • 10:05 - 10:07
    ובכן, רבים מכם עשויים לומר,
  • 10:07 - 10:08
    ובצדק,
  • 10:09 - 10:10
    שכן, קווין, זה נהדר,
  • 10:10 - 10:12
    אבל אינך מדבר על כנף ציפור.
  • 10:13 - 10:16
    אינך מדבר על ירחים שמרחפים
    סביב כוכב הלכת צדק.
  • 10:17 - 10:18
    זה בן אדם.
  • 10:18 - 10:21
    חריג זה, יוצא מן הכלל זה,
    עשוי להוביל לקידום המדע
  • 10:21 - 10:23
    אבל זהו אדם.
  • 10:24 - 10:26
    וכל מה שאני יכול לומר
  • 10:26 - 10:28
    הוא שאני יודע כל זה טוב מדי.
  • 10:30 - 10:33
    אני מקיים שיחות עם חולים במחלות
    נדירות וקטלניות אלו.
  • 10:34 - 10:36
    אני כותב על שיחות אלה.
  • 10:36 - 10:38
    שיחות אלה הן מאוד טעונות.
  • 10:38 - 10:40
    הן טעונות במשפטים נוראיים
  • 10:40 - 10:43
    כמו "יש לי חדשות רעות"
    או "אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות."
  • 10:44 - 10:47
    לפעמים שיחות אלו מסתכמות במילה אחת:
  • 10:48 - 10:49
    "סופני."
  • 10:53 - 10:56
    שתיקה יכולה גם היא להיות בלתי נוחה למדי.
  • 10:57 - 11:00
    הנעלמים שקיימים ברפואה
  • 11:00 - 11:02
    יכולים להיות חשובים
  • 11:02 - 11:04
    כמו המילים בהן אנו משתמשים בשיחות אלו.
  • 11:05 - 11:07
    מהם הנעלמים?
  • 11:07 - 11:09
    מהם הניסויים שמתבצעים?
  • 11:10 - 11:11
    תרגלו אתי את התרגיל הקטן הזה.
  • 11:11 - 11:15
    שם למעלה על המסך,
    אתם רואים את המשפט הזה, "בשום מקום."
  • 11:15 - 11:16
    שימו לב היכן החלל הריק.
  • 11:17 - 11:20
    אם נעביר אותו מרווח אחד קדימה
  • 11:21 - 11:22
    "שום מקום"
  • 11:22 - 11:25
    הופך להיות "עכשיו כאן,"
  • 11:25 - 11:27
    המשמעות ההפוכה לגמרי.
  • 11:27 - 11:29
    רק על ידי העברת החלל הריק
    למרווח אחד קדימה.
  • 11:32 - 11:33
    לעולם לא אשכח את הלילה
  • 11:33 - 11:36
    שנכנסתי לתוך חדר של אחד המטופלים שלי.
  • 11:36 - 11:38
    ניתחתי הרבה זמן באותו יום
  • 11:38 - 11:40
    אבל עדיין רציתי לבוא ולראות אותו.
  • 11:40 - 11:43
    הוא היה ילד שאיבחנתי
    עם סרטן עצמות כמה ימים לפני כן.
  • 11:44 - 11:47
    הוא ואמו נפגשו עם רופאי הכימותרפיה
  • 11:47 - 11:48
    מוקדם באותו יום,
  • 11:48 - 11:51
    והוא אושפז בבית החולים
    כדי להתחיל בכימותרפיה.
  • 11:51 - 11:53
    השעה הייתה כמעט חצות כשהגעתי לחדרו.
  • 11:53 - 11:56
    הוא ישן, אבל מצאתי את אמו
  • 11:56 - 11:57
    קוראת לאור המנורה
  • 11:57 - 11:59
    ליד מיטתו.
  • 11:59 - 12:01
    היא יצאה למסדרון לשוחח איתי במשך כמה דקות.
  • 12:02 - 12:04
    התברר שמה שהיא קראה
  • 12:04 - 12:07
    היה הדו"ח שרופאי הכימותרפיה
  • 12:07 - 12:08
    נתנו לה באותו יום.
  • 12:08 - 12:09
    היא שיננה אותו.
  • 12:11 - 12:15
    היא אמרה, "ד"ר ג'ונס, אמרת לי
  • 12:15 - 12:17
    שאנחנו לא תמיד מנצחים
  • 12:17 - 12:18
    עם סוג זה של סרטן,
  • 12:20 - 12:23
    אבל אני למדתי את הפרוטוקול הזה,
    ואני חושבת שאני יכולה לעשות את זה.
  • 12:24 - 12:28
    אני חושבת שאני יכולה להתמודד
    עם הטיפולים הקשים מאוד הללו.
  • 12:28 - 12:31
    אני מתכוונת לעזוב את העבודה שלי
    ולעבור לגור עם ההורים שלי.
  • 12:31 - 12:33
    אני אשמור על שלומו של התינוק שלי."
  • 12:35 - 12:37
    לא אמרתי לה.
  • 12:38 - 12:41
    לא עצרתי כדי לתקן את חשיבתה.
  • 12:42 - 12:44
    היא בטחה בפרוטוקול
  • 12:44 - 12:47
    שאפילו אם נוהגים לפיו,
  • 12:47 - 12:50
    לא בהכרח יציל את בנה.
  • 12:52 - 12:53
    לא אמרתי לה.
  • 12:54 - 12:56
    לא מילאתי את החלל הזה.
  • 12:57 - 12:59
    אבל כעבור שנה וחצי
  • 12:59 - 13:02
    הילד שלה בכל זאת נפטר מהסרטן.
  • 13:03 - 13:05
    האם הייתי צריך לספר לה?
  • 13:05 - 13:08
    כעת, רבים מכם עשויים לומר: "אז מה?
  • 13:08 - 13:09
    אין לי סרקומה.
  • 13:09 - 13:11
    לאף אחד במשפחתי אין סרקומה.
  • 13:11 - 13:12
    וכל זה טוב ויפה,
  • 13:12 - 13:15
    אבל זה כנראה לא נוגע לי."
  • 13:15 - 13:16
    ואתם כנראה צודקים.
  • 13:16 - 13:19
    סרקומה לא משנה הרבה בחיים שלכם.
  • 13:21 - 13:23
    אבל מיקום החללים ברפואה
  • 13:23 - 13:25
    כן משנים בחייכם.
  • 13:27 - 13:29

    לא סיפרתי לכם סוד אחד קטן ומלוכלך.
  • 13:29 - 13:33
    סיפרתי לכם שברפואה,
    אנו בוחנים ניבויים באוכלוסיות,
  • 13:33 - 13:34
    אבל לא סיפרתי לכם,
  • 13:35 - 13:37
    ורפואה לעיתים כה קרובות לא מספרת לכם
  • 13:37 - 13:40
    שבכל פעם שאדם יחיד
  • 13:40 - 13:42
    נפגש ברפואה,
  • 13:42 - 13:46
    גם אם יחיד זה מעורה באוכלוסיה הכללית,
  • 13:47 - 13:50
    לא היחיד ולא הרופא יודעים
  • 13:50 - 13:52
    היכן באוכלוסיה יחיד זה ינחת.
  • 13:53 - 13:56
    לפיכך, כל מפגש עם רפואה
  • 13:56 - 13:57
    הוא ניסוי.
  • 13:58 - 14:00
    אתם תשמשו נושא
  • 14:00 - 14:02
    בניסוי.
  • 14:03 - 14:07
    והתוצאה תהיה או טובה יותר
    או גרועה יותר בשבילכם.
  • 14:08 - 14:10
    כל עוד הרפואה פועלת היטב,
  • 14:10 - 14:13
    אנחנו בסדר עם שרות מהיר,
  • 14:13 - 14:17
    שיחות נועזות, גדושות ביטחון.
  • 14:18 - 14:19
    אבל כשהדברים לא מצליחים,
  • 14:19 - 14:21
    לפעמים אנחנו רוצים משהו שונה.
  • 14:23 - 14:26
    עמית שלי הסיר גידול מאיבר של מטופל.
  • 14:27 - 14:29
    הוא היה מודאג לגבי הגידול הזה.
  • 14:29 - 14:32
    הוא הביע את דאגתו על כך
    בכנסי הרופאים שלנו,
  • 14:32 - 14:33
    שזה היה סוג של גידול
  • 14:33 - 14:36
    ברמת סיכון גבוהה שיחזור באותו איבר.
  • 14:37 - 14:39
    אבל שיחותיו עם המטופלת
  • 14:39 - 14:41
    היו על מה שהמטופלת היתה כנראה רוצה לשמוע:
  • 14:41 - 14:42
    שופעים ביטחון.
  • 14:42 - 14:45
    הוא אמר: "הסרתי הכל
    ואת יכולה ללכת בשלום."
  • 14:45 - 14:47
    היא ובעלה היו מאושרים.
  • 14:47 - 14:51
    הם יצאו, חגגו, ארוחת ערב מפוארת,
    פתחו בקבוק שמפניה.
  • 14:52 - 14:54
    הבעיה היחידה הייתה שכמה שבועות לאחר מכן,
  • 14:54 - 14:57
    היא התחילה להבחין בגוש אחר באותו אזור.
  • 14:57 - 15:02
    התברר שהוא לא הסיר את הכל,
    והיא לא הייתה במצב של ללכת בשלום.
  • 15:02 - 15:04
    אבל מה שקרה בשלב זה, מרתק אותי לחלוטין.
  • 15:05 - 15:07
    העמית שלי בא אלי ואמר,
  • 15:07 - 15:10
    "קווין, אכפת לך להשגיח
    על מטופלת זו בשבילי? "
  • 15:10 - 15:13
    אמרתי, "למה, אתה יודע
    לעשות את הדבר הנכון טוב כמוני.
  • 15:13 - 15:15
    לא עשית שום דבר רע. "
  • 15:15 - 15:20
    הוא אמר, "בבקשה, רק תעקוב
    על חולה זו בשבילי."
  • 15:21 - 15:23
    הוא היה נבוך -
  • 15:23 - 15:24
    לא בגלל מה שהוא עשה,
  • 15:25 - 15:27
    אלא בגלל השיחה שהוא קיים,
  • 15:28 - 15:29
    בגלל הביטחון העצמי המופרז.
  • 15:31 - 15:33
    אז ביצעתי ניתוח פולשני הרבה יותר
  • 15:33 - 15:36
    וניהלתי שיחה מאוד שונה
    עם המטופלת לאחר מכן.
  • 15:36 - 15:39
    אמרתי, "סביר להניח שהסרתי את הכל
  • 15:39 - 15:41
    ואת כנראה יכולה ללכת בשלום,
  • 15:41 - 15:44
    אבל זהו ניסוי שאנו עושים.
  • 15:45 - 15:47
    בזה את אמורה לצפות.
  • 15:47 - 15:49
    בזה אני אמור לצפות.
  • 15:49 - 15:53
    ונעבוד יחד כדי לגלות אם הניתוח הזה יצליח
  • 15:53 - 15:54
    להיפטר מהסרטן שלך."
  • 15:55 - 15:57
    אני יכול להבטיח לכם שהיא ובעלה
  • 15:57 - 16:00
    לא פתחו עוד בקבוק שמפניה לאחר
    שדיברו אתי.
  • 16:02 - 16:04
    אבל היא היתה כעת מדענית,
  • 16:04 - 16:08
    ולא רק נושא בניסוי שלה.
  • 16:10 - 16:12
    וכך אני מעודד אתכם
  • 16:12 - 16:15
    לחפש ענווה וסקרנות
  • 16:15 - 16:16
    אצל הרופאים שלכם.
  • 16:17 - 16:20
    כמעט 20 מיליארד פעמים בשנה,
  • 16:20 - 16:24
    אדם נכנס למשרדו של רופא,
  • 16:24 - 16:26
    והאדם הופך למטופל.
  • 16:27 - 16:31
    אתם או מישהו שאתם אוהבים
    יהיה המטופל הזה מתישהו בקרוב מאוד.
  • 16:32 - 16:33
    כיצד תדברו עם הרופאים שלכם?
  • 16:35 - 16:36
    מה תאמרו להם?
  • 16:37 - 16:38
    מה הם יאמרו לכם?
  • 16:41 - 16:43
    הם לא יכולים לומר לכם
  • 16:43 - 16:44
    מה שהם לא יודעים,
  • 16:46 - 16:49

    אבל הם יכולים לומר לכם מתי הם לא יודעים
  • 16:50 - 16:52
    אם רק תשאלו.
  • 16:52 - 16:55
    אז בבקשה, הצטרפו לשיחה.
  • 16:56 - 16:57
    תודה רבה לכם.
  • 16:57 - 17:00
    (תשואות)
Title:
מדוע סקרנות היא המפתח למדע ולרפואה
Speaker:
קווין ג'ונס
Description:

מדע הוא תהליך למידה שמערב ניסויים, כישלון ולמידה מחדש -- ומדע הרפואה אינו יוצא דופן. חוקר הסרטן קווין ב. ג'ונס מתמודד עם הנעלמים הגדולים בניתוחים ובטיפול רפואי כשבפיו תשובה פשוטה: כנות. בשיחה שקולה על טבעו של הידע, ג'ונס מראה כיצד המדע הוא במיטבו כאשר המדענים מודים בענווה שהם עדיין לא יודעים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:13

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.