Return to Video

וידויים של מיקרו מנהל משתקם

  • 0:00 - 0:03
    מה שבאתי לעשות היום
    זה לדבר איתכם על מיקרו ניהול
  • 0:04 - 0:06
    ומה שלמדתי על מיקרו ניהול
  • 0:06 - 0:09
    בזה שהייתי מיקרו מנהל
    בשנים האחרונות של חיי.
  • 0:09 - 0:12
    אבל קודם כל, מה זה מיקרו ניהול?
  • 0:12 - 0:14
    איך אנחנו מגדירים את זה באמת?
  • 0:14 - 0:18
    אני מניח שזה לקחת אנשים טובים,
    נפלאים, בעלי דמיון --
  • 0:18 - 0:19
    כמו כולכם --
  • 0:19 - 0:21
    להביא אותם לתוך האירגון
  • 0:21 - 0:23
    ואז לרסק את הנשמות שלהם --
  • 0:23 - 0:24
    (צחוק)
  • 0:24 - 0:26
    בזה שאומרים להם באיזה גודל פונט להשתמש.
  • 0:26 - 0:28
    בהיסטוריה של המין האנושי,
  • 0:28 - 0:29
    האם מישהו אי פעם אמר את זה?
  • 0:30 - 0:34
    "ג'ון, לא היינו מצליחים לסגור את העסקה
    עם Times New Roman,
  • 0:34 - 0:37
    אבל בגלל שהתעקשת על Helvetica --
  • 0:37 - 0:38
    בום!
  • 0:38 - 0:39
    קו מקווקו --
  • 0:39 - 0:41
    מליונים של דולרים התחילו לזרום.
  • 0:41 - 0:42
    זו הייתה החתיכה החסרה!"
  • 0:43 - 0:44
    אף אחד לא אמר את זה, נכון?
  • 0:44 - 0:47
    כנראה שיש ביטוים פיזיים
    שאנחנו רואים בעצמנו
  • 0:48 - 0:49
    כשעושים לנו מיקרו ניהול.
  • 0:49 - 0:52
    תחשבו על הפעם שהייתם
    הכי עייפים בחיים שלכם, נכון?
  • 0:52 - 0:55
    זה כנראה לא היה כשנשארתם הכי מאוחר בעבודה,
  • 0:55 - 0:57
    או זה לא היה כשחזרתם הביתה מנסיעת עסקים,
  • 0:57 - 1:01
    זה היה כנראה כשמישהו הסתכל מעבר לכתף שלכם,
  • 1:01 - 1:03
    ובחן כל דבר שעשיתם.
  • 1:04 - 1:07
    כמו חמתי כשהיא אצלנו, נכון?
  • 1:07 - 1:08
    (צחוק)
  • 1:08 - 1:10
    אני אומר לה "אני מסתדר", את יודעת?
  • 1:10 - 1:12
    ויש אפילו נתונים שתומכים בזה.
  • 1:12 - 1:14
    היה מחקר לאחרונה באנגליה.
  • 1:14 - 1:16
    הם לקחו 100 עובדי בית חולים,
  • 1:16 - 1:18
    ושמו עליהם מד פעילות
  • 1:18 - 1:21
    ואז נתנו להם להסתובב במשמרת
    של 12 השעות הבאות לבדם,
  • 1:21 - 1:23
    סתם משמרת רגילה של 12 שעות.
  • 1:23 - 1:27
    ובסוף המשמרת שאלו אותם,
    "האם אתה מרגיש עייף?"
  • 1:27 - 1:29
    ומה שהם מצאו היה למעשה מאוד מעניין
  • 1:29 - 1:32
    זה לא בהכרח שאלו שזזו הכי הרבה
  • 1:32 - 1:33
    הרגישו הכי עייפים,
  • 1:33 - 1:36
    אבל אלו היו האנשים שלא הייתה להם שליטה
    על העבודה שלהם.
  • 1:37 - 1:40
    אז אם אנחנו יודעים
    שמיקרו ניהול לא באמת אפקטיבי,
  • 1:40 - 1:42
    למה אנחנו עושים את זה?
  • 1:42 - 1:44
    האם זה בגלל שההגדרה שגויה?
  • 1:44 - 1:46
    אני מניח שמיקרו ניהול
  • 1:47 - 1:49
    הוא פשוט להביא אנשים טובים,
    נפלאים ובעלי דמיון
  • 1:50 - 1:51
    ואז למעוך את הנשמות שלהם,
  • 1:51 - 1:53
    אז האם מי שאנחנו בעצם רוצים להעסיק --
  • 1:53 - 1:54
    עמוק בתוכנו --
  • 1:54 - 1:56
    הם אנשים משעממים וחסרי דמיון?
  • 1:57 - 2:00
    זו אחת השאלות האלו
    שאתם אפילו לא צריכים לשאול.
  • 2:00 - 2:03
    זה כמו "האם אתה רוצה
    שיגנבו לך את המזוודה בשדה התעופה?"
  • 2:03 - 2:05
    כנראה שלא, אבל אף פעם לא שאלו אותי, נכון?
  • 2:06 - 2:08
    אז האם מישהו אי פעם שאל אתכם, כמנהלים,
  • 2:08 - 2:11
    "האם אתם רוצים להעסיק אנשים משעממים
    וחסרי דמיון?"
  • 2:11 - 2:14
    אז, אני לא יודע, זה TED,
    כדאי שנגבה את זה בנתונים
  • 2:14 - 2:16
    שאלנו למעשה מאות אנשים סביב המדינה --
  • 2:17 - 2:18
    מאות מנהלים לאורך המדינה --
  • 2:19 - 2:21
    האם אתה רוצה להעסיק אנשים
    משעממים וחסרי דמיון?
  • 2:22 - 2:24
    טוב, זו שאלה מעניינת,
  • 2:24 - 2:26
    גם התוצאות מעניינות.
  • 2:26 - 2:27
    אז 94% אמרו שלא --
  • 2:27 - 2:28
    (צחוק)
  • 2:28 - 2:31
    אנחנו לא רוצים להעסיק אנשים
    משעממים וחסרי דמיון.
  • 2:31 - 2:33
    שישה אחוזים כנראה לא הבינו את השאלה --
  • 2:34 - 2:35
    (צחוק)
  • 2:35 - 2:37
    אבל, תבורך הכנות שלהם,
  • 2:37 - 2:39
    אולי הם פשוט רוצים להעסיק
    אנשים משעממים וחסרי דמיון
  • 2:40 - 2:43
    אבל 94 אחוזים אמרו שהם לא,
    אז למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה?
  • 2:43 - 2:46
    אני מניח שזה משהו באמת פשוט
  • 2:46 - 2:50
    שכולנו עמוק בפנים יודעים וגם הרגשנו.
  • 2:50 - 2:52
    כשהתקבלנו לארגון --
  • 2:52 - 2:54
    זה יכול להיות מועדון,
    זה יכול להיות משרד עורכי דין
  • 2:54 - 2:57
    זה יכול להיות אירגון בבית הספר,
    זה יכול להיות כל דבר --
  • 2:57 - 3:00
    אף אחד לא קופץ ישר לראש הפרמידה, נכון?
  • 3:00 - 3:02
    אתם מתחילים מהתחתית.
  • 3:02 - 3:03
    בלעשות מה?
  • 3:03 - 3:04
    בלעשות עבודה.
  • 3:04 - 3:07
    אתם ממש עושים את העבודה, נכון?
  • 3:07 - 3:09
    ואם אתם טובים בלעשות את העבודה,
  • 3:09 - 3:10
    איך מתגמלים אתכם?
  • 3:11 - 3:12
    בעוד עבודה, נכון?
  • 3:12 - 3:14
    כן, זה נכון, אתם כולכם
    מיקרו מנהלים מצויינים.
  • 3:14 - 3:16
    (צחוק)
  • 3:16 - 3:17
    אתם עושים עוד עבודה,
  • 3:17 - 3:19
    ואז מתישהו בקרוב, אם אתם ממש טובים בזה,
  • 3:19 - 3:21
    אתם עדיין עושים קצת עבודה,
  • 3:21 - 3:24
    אבל בפועל, אתם מתחילים לנהל
    אנשים שעושים את העבודה
  • 3:24 - 3:27
    ואם אתם ממש טובים בזה, מה קורה אחרי זה?
  • 3:27 - 3:31
    אתם מתחילים לנהל את האנשים
    שמנהלים את האנשים שעושים את העבודה
  • 3:32 - 3:33
    וזה בנקודה הזו בזמן,
  • 3:33 - 3:37
    שאתם מתחילים לאבד שליטה
    על התוצרים של העבודה שלכם
  • 3:37 - 3:39
    אני הייתי עד לזה ממקור ראשון
  • 3:40 - 3:42
    אז, הקמתי חברה שנקראה "Boxed" אצלנו במוסך
  • 3:42 - 3:45
    וזהו -- אני יודע שזה לא נשמע הרבה --
  • 3:45 - 3:48
    אתם יודעים, יש שוטף בלחץ ברקע --
  • 3:48 - 3:50
    זה נקרא "לחיות את החלום"
  • 3:50 - 3:52
    ואשתי באמת הייתה גאה בי כשהתחלנו את זה,
  • 3:52 - 3:55
    או שזה לפחות מה שהיא אמרה,
    היא באמת הייתה גאה בי --
  • 3:55 - 3:58
    אז היא נתנה לי חיבוק, ואני די בטוח
    שהיא הסתכלה בטלפון שלה
  • 3:58 - 4:01
    ושהיא חשבה "האם ג'ון מהרווארד עדיין פנוי?"
  • 4:01 - 4:04
    בהתחלה זה היה קצת כמו דוכן לימונדה שהשתבש
  • 4:04 - 4:07
    אבל אנחנו התרוממנו ואמרנו
    שהמסחר הסלולרי הולך לגדול
  • 4:08 - 4:11
    ושאריזות חיסכון לצרכן
    הולכות להשתנות עם הזמן,
  • 4:11 - 4:14
    אז בואו ניקח את האריזות הענקיות והמגושמות
    שאתם לא רוצים לסחוב הביתה --
  • 4:14 - 4:17
    לא את האריזה הכפולה של אוריאו
    אלא את האריזה של ה 24
  • 4:17 - 4:20
    ולא אריזת 24 ניירות טואלט
    אלא של ה 48 --
  • 4:20 - 4:23
    ובואו נשווק אותה אליכם
    כמו שמועדון סיטונאי היה עושה
  • 4:23 - 4:24
    אלא שהם לא היו שולחים את זה אליכם.
  • 4:24 - 4:26
    אז זה מה שעשינו באופן בסיסי.
  • 4:26 - 4:27
    הייתה לנו מדפסת ממש איטית
  • 4:28 - 4:31
    ומה שעשינו היה לומר
    "לוקח למדפסת הזו שעות להדפיס
  • 4:31 - 4:33
    בוא נקשקש משהו שישמח את הלקוחות
  • 4:34 - 4:35
    על הצד האחורי של החשבוניות".
  • 4:35 - 4:37
    אז אמרנו "הי, תמשיך לחייך", אתם מבינים?
  • 4:37 - 4:39
    "הי, אתה נפלא"
  • 4:39 - 4:40
    או "הי, תהנה מהדוריטוס"
  • 4:41 - 4:42
    או "גם אנחנו אוהבים גטורייד"
  • 4:43 - 4:44
    דברים כאלה.
  • 4:44 - 4:48
    וככה, זה גם שבר את המונוטוניות של העבודה
  • 4:48 - 4:50
    בגלל שהייתי אוסף ואורז את כל הקופסאות,
  • 4:51 - 4:54
    וזה כל מה שאתה עושה פחות או יותר
    משך שמונה, 9, 10, 12 שעות ביום
  • 4:54 - 4:56
    כשאתה יושב במוסך.
  • 4:56 - 4:57
    ואז קרה דבר מעניין.
  • 4:57 - 4:59
    התחלנו לצמוח.
  • 5:00 - 5:02
    ואז, אתם יודעים, במהלך ה --
  • 5:03 - 5:05
    בעצם 36 חודשים אחרי זה,
  • 5:05 - 5:08
    הצלחנו למכור מאות מליוני דולרים של דברים,
  • 5:08 - 5:10
    וממש גדלנו, מהר, ממש מהר.
  • 5:11 - 5:13
    אבל בזמן הזה,
    גם התפקיד שלי התחיל להשתנות.
  • 5:13 - 5:16
    אז, כן, הייתי המנכ"ל במוסך;
  • 5:16 - 5:18
    אספתי וארזתי, עשיתי את כל העבודה,
  • 5:18 - 5:19
    אבל אז עברתי
  • 5:19 - 5:22
    לנהל ממש אנשים, שאספו וארזו,
  • 5:22 - 5:24
    ואז די מהר ניהלתי את האנשים
  • 5:24 - 5:26
    שניהלו את האנשים שאספו וארזו.
  • 5:26 - 5:29
    וגם עכשיו, אני מנהל את הסמנכלים
    שמנהלים את המחלקות
  • 5:30 - 5:33
    שמנהלות את האנשים שמנהלים
    את האנשים שאוספים ואורזים.
  • 5:33 - 5:36
    וזו הנקודה הזו בזמן שבה איבדתי שליטה.
  • 5:36 - 5:39
    אז חשבתי, טוב, אנחנו שימחנו
    את כל הלקוחות האלו עם הפתקים.
  • 5:39 - 5:42
    הם אהבו אותם, אבל אני לא יכול
    לכתוב את הפתקים האלו יותר,
  • 5:42 - 5:44
    אז אתם יודעים מה אני הולך לעשות?
  • 5:44 - 5:47
    אני הולך להגיד לאנשים האלו
    איך לכתוב את הפתקים האלו.
  • 5:47 - 5:51
    באיזה עט להשתמש, באיזה צבע להשתמש,
    מה אתה אמור לכתוב,
  • 5:51 - 5:52
    באיזה גופן להשתמש,
  • 5:52 - 5:54
    אל תחרוג מהשוליים,
  • 5:54 - 5:56
    זה צריך להיות בגודל הזה,
    וזה צריך להיות בגודל אחר.
  • 5:56 - 5:59
    ודי מהר, המטרה הזו של להעלות את המורל
  • 5:59 - 6:01
    על ידי שבירה של המונונטניות במרכז האספקה
  • 6:01 - 6:04
    הפכה למעשה למיקרו ניהול,
    ואנשים התחילו להתלונן למשאבי אנוש.
  • 6:05 - 6:07
    משהו כמו, "אחי, המנכ"ל הזה
    צריך לרדת מהצוואר שלי, טוב?
  • 6:07 - 6:09
    אני יודע איך לכתוב פתק מחורבן".
  • 6:09 - 6:10
    (צחוק)
  • 6:10 - 6:13
    אז זה היה בנקודה הזו בזמן שאמרנו
    "טוב, אתה יודע
  • 6:14 - 6:17
    שכרנו את האנשים הטובים והנפלאים האלו,
  • 6:17 - 6:19
    בואו ניתן להם את המשימה שהיא
    'שמח את הלקוח',
  • 6:19 - 6:23
    בואו ניתן להם את הכלי לעשות את זה,
    וזה הפתקים האלו -- ושיסתדרו"
  • 6:23 - 6:25
    ואז מה שמצאנו היה די מפתיע.
  • 6:26 - 6:27
    חלק מהאנשים לקחו את הפתקים
  • 6:27 - 6:31
    וממש התחילו לצייר עליהם ציורים קטנים.
  • 6:31 - 6:35
    כשאנשים הזמינו חיתולים,
    יכולת לקבל פתקים חמודים כמו:
  • 6:35 - 6:37
    "תגיד הי לתינוק בשמנו!"
  • 6:37 - 6:39
    ואתם יודעים, בפעם הבאה
    שהם הזמינו מידה גדולה יותר,
  • 6:40 - 6:42
    הם כתבו "היא גדלה כל כך מהר"
  • 6:42 - 6:44
    ואנשים ממש לקחו את זה ברצינות.
  • 6:45 - 6:48
    אבל באותה התקופה גם דברים
    ירדו קצת מהפסים.
  • 6:49 - 6:52
    אז היה מישהו שכתב "תודה, תודה" כל הזמן,
  • 6:52 - 6:55
    וזה כמו "אחי, זה מה שהבוס שלי היה כותב לי"
  • 6:55 - 6:57
    אז בוא לא נכתוב רק "תודה" כל הזמן.
  • 6:57 - 7:00
    אבל היו מקרים שהלכו לצד השני.
  • 7:00 - 7:02
    אנשים הפכו ליותר מדי יצירתיים.
  • 7:02 - 7:05
    ואז, כמו שאמרתי קודם,
    אנחנו מוכרים הכל באריזות גדולות
  • 7:05 - 7:08
    חבילות גדולות של חיתולים,
    חבילות גדולות של ניר טואלט,
  • 7:08 - 7:11
    את החבילות הגדולות של דוריטוס
    ושל עוגיות אוריאו
  • 7:11 - 7:14
    אנחנו גם מוכרים
    חבילות גדולות של אמצעי מניעה,
  • 7:14 - 7:16
    ואז --
  • 7:16 - 7:17
    זה הופך להיות קצת מביך.
  • 7:18 - 7:19
    (צחוק)
  • 7:19 - 7:22
    אז, אנחנו מוכרים חבילות של 40 קונדומים,
  • 7:22 - 7:25
    כולנו אנשים בוגרים בחדר הזה --
    חבילה של ארבעים קונדומים.
  • 7:25 - 7:29
    אז, מישהו הזמין ארבע חבילות
    של ארבעים קונדומים --
  • 7:29 - 7:30
    (צחוק)
  • 7:31 - 7:32
    וזה כל מה שהם הזמינו,
  • 7:33 - 7:34
    אז, 160 קונדומים,
  • 7:35 - 7:37
    האורז חשב לעצמו,
    "אני יודע איך לשמח את הלקוח".
  • 7:38 - 7:39
    (צחוק)
  • 7:39 - 7:41
    "הבחור הזה ..."
  • 7:41 - 7:43
    אז זה מה שהוא כתב:
  • 7:43 - 7:44
    "כולם אוהבים אנשים אופטימיים"
  • 7:44 - 7:45
    (צחוק)
  • 7:46 - 7:49
    (מחיאות כפיים)
  • 7:49 - 7:53
    לא ידענו אם לפטר אותו,
    או לקדם אותו, אבל הוא עדיין שם.
  • 7:53 - 7:54
    אז, "כולם אוהבים אנשים אופטימיים"
  • 7:55 - 8:00
    אבל הנה איפה שזה ירד קצת מהפסים
  • 8:00 - 8:03
    והרגשתי קצת חצוי בקשר לזה.
  • 8:03 - 8:04
    ו --
  • 8:04 - 8:06
    אה, יש גם שגיאות כתיב חמורות --
  • 8:07 - 8:11
    אז אם רק היה T-E-D אדום על הבמה שיכולתי
    לסמוך שיהיה שם,
  • 8:11 - 8:12
    זו לא היתה שגיאת כתיב, נכון?
  • 8:12 - 8:13
    (צחוק)
  • 8:13 - 8:15
    (מחיאות כפיים)
  • 8:15 - 8:17
    אני הבטחתי לכם שיש לי חוש הומור ממש גרוע,
  • 8:17 - 8:18
    ועכשיו אני מוכיח את זה.
  • 8:19 - 8:21
    אז אמרתי לכם. אבל באמת הייתי חצוי, נכון?
  • 8:21 - 8:23
    בנקודה הזו בזמן, התחלנו לעשות דברים
  • 8:23 - 8:25
    שלא היו המשימה העיקרית שלנו
  • 8:26 - 8:28
    ואנשים התחילו להכשל בזה.
  • 8:28 - 8:31
    אז, חשבתי, האם לתת להם להכשל?
  • 8:31 - 8:33
    האם לאפשר להם להמשיך לעשות את זה?
  • 8:34 - 8:35
    אני לא יודע --
  • 8:35 - 8:37
    לא ידעתי באותו רגע,
  • 8:37 - 8:38
    אבל חשבתי ככה:
  • 8:38 - 8:40
    האם כשלון הוא באמת כל כך רע?
  • 8:41 - 8:43
    אני לא אומר שאנחנו צריכים לחגוג כשלונות.
  • 8:44 - 8:47
    יש הרבה דיבורים בעמק הסיליקון שאומרים
    "בואו נחגוג כשלונות".
  • 8:47 - 8:49
    לא, אני לא יודע
    אם אנחנו צריכים ללכת כל כך רחוק
  • 8:50 - 8:51
    כי כמו בישיבות מועצת המנהלים שלנו,
  • 8:51 - 8:55
    חברי המועצה אף פעם לא יגידו,
    "הי צ'ה, נכשלת ברבעון שעבר,
  • 8:55 - 8:56
    תמשיך לעשות את זה, טוב?"
  • 8:56 - 8:57
    אף אחד לא אומר את זה.
  • 8:58 - 9:00
    אם אתם חלק מארגון כזה,
  • 9:00 - 9:02
    צלצלו אלי, אני רוצה לשבת בישיבה כזו.
  • 9:02 - 9:04
    באופן אישי, אני לא חושב
    שהרבה אנשים חוגגים כשלון
  • 9:05 - 9:07
    אבל כשלון, אני סבור, הוא דבר נחוץ
  • 9:07 - 9:09
    עבור האנשים בטווח הארוך,
  • 9:10 - 9:11
    עבור האנשים החכמים והיצירתיים
  • 9:11 - 9:15
    שבאמת מנסים להגשים את המשימה
    שאתה נותן להם.
  • 9:15 - 9:18
    אז כשלון יכול למעשה להתפס כאבן דרך
  • 9:18 - 9:21
    בדרך אל ההצלחה.
  • 9:21 - 9:23
    ואם החסרון של לא לעשות מיקרו ניהול
  • 9:24 - 9:27
    הוא כביכול הרעיון שאתה יכול להכשל יותר
  • 9:27 - 9:29
    וזה בעצם לא רע,
  • 9:29 - 9:30
    אז מה היתרון?
  • 9:30 - 9:32
    האמת היא שראינו את היתרון והוא די גדול.
  • 9:33 - 9:34
    נתנו למהנדסים שלנו משימה ואמרנו להם,
  • 9:34 - 9:38
    "חלק ממרכזי המלאי שלנו
    עולים מליוני דולרים, רק בבניה
  • 9:38 - 9:40
    יש קילומטרים על קילומטרים של מסועים,
  • 9:40 - 9:42
    אז האם אתם יכולים לעשות משהו,
  • 9:42 - 9:45
    האם אתם יכולים לעשות אותם יעילים
    בלי להשקיע מליוני דולרים?"
  • 9:45 - 9:46
    אז הם נגשו לעבודה:
  • 9:46 - 9:48
    הם באמת עשו את זה --
    זו לא עריכת תמונה,
  • 9:49 - 9:50
    הבחור באמת משחיז,
  • 9:50 - 9:52
    הם בנו רכב מונחה אוטונומי.
  • 9:52 - 9:55
    אנחנו לא אמרנו להם מה לבנות,
    באיזה פורמט זה צריך להיות.
  • 9:55 - 9:57
    ב 90 יום הם יצרו את אב הטיפוס הראשון:
  • 9:57 - 10:00
    מונע בבטריות של טסלה,
    מצלמות סטריאסקופיות, מערכות זיהוי תמונה.
  • 10:00 - 10:03
    בעיקרון זה משתווה ליעילות של חגורת מסוע
  • 10:03 - 10:06
    בלי העלות של מערכת מסוע.
  • 10:06 - 10:09
    אז זה לא באמת עוצר אצל המהנדסים.
  • 10:09 - 10:10
    מחלקת השיווק שלנו --
  • 10:10 - 10:13
    אמרנו להם "הי, תפיצו את המסר;
    תעשו את הדבר הנכון".
  • 10:13 - 10:16
    יש לנו את האישה המקסימה הזו נטשה,
    בצוות השיווק
  • 10:16 - 10:18
    היא עצרה אותי בבוקר,
  • 10:18 - 10:20
    ואמרה לי "צ'ה, מה אנחנו הולכים לעשות
    בקשר למס הוורוד?"
  • 10:21 - 10:22
    הלכתי לקחת את הקפה שלי, ישבתי,
  • 10:22 - 10:24
    ושאלתי "נטשה, מה זה המס הוורוד הזה?"
  • 10:24 - 10:26
    אז היא אמרה לי, וזה באמת מעניין.
  • 10:26 - 10:29
    אז חלק מכם אולי יודעים
    שב 32 מדינות בארצות הברית
  • 10:29 - 10:33
    אנחנו מחייבים במס על מוצרי יוקרה
    על מוצרים נשיים
  • 10:33 - 10:34
    כמו מוצרי הגיינת נשים,
  • 10:34 - 10:36
    אז טמפונים ותחבושות
    ממוסים כמו מוצרי יוקרה.
  • 10:37 - 10:38
    לא הייתי מעיז להתקשר לאשתי --
  • 10:38 - 10:42
    או אם היא הייתה מתקשרת אלי ואומרת,
    "הי יקירי תביא כמה תחבושות בדרך הביתה"
  • 10:42 - 10:45
    ואני הייתי עונה "יקירתי, את יודעת
    יש מלחמת סחר שמתחוללת,
  • 10:45 - 10:46
    הכלכלה לא הכי טובה,
  • 10:46 - 10:49
    אז אין מוצרי יוקרה החודש. אבל
    אני מבטיח שבחודש הבא --
  • 10:49 - 10:50
    (צחוק)
  • 10:50 - 10:51
    אני אשקול את זה מחדש"
  • 10:51 - 10:52
    הייתי הופך לרווק די מהר, לא?
  • 10:53 - 10:56
    אבל מה שממש מעניין זה שעכשיו --
  • 10:56 - 10:57
    לא אמרנו להם מה לעשות --
  • 10:57 - 11:00
    אבל עכשיו בעבודה עם מחלקת הכספים,
    הם יצרו החזר מס
  • 11:00 - 11:03
    ללקוחות בכל רחבי המדינה
    שנאלצנו לגבות באופן לא צודק.
  • 11:03 - 11:06
    ובנקודה הזו בזמן, אתם בוודאי חושבים,
  • 11:06 - 11:10
    "טוב, מה הוא היתרון האמיתי
    של לא לעשות מיקרו ניהול?"
  • 11:10 - 11:11
    וזה מה שזה:
  • 11:11 - 11:13
    אני לא ביצעתי אף אחד מהפרוייקטים האלו.
  • 11:13 - 11:15
    אני לא יצרתי את הרכב האוטונומי.
  • 11:15 - 11:17
    אני לא יצרתי את קמפיין
    ה"תחשבו מחדש על המס הוורוד"
  • 11:17 - 11:18
    אני לא עשיתי אף אחד מהם,
  • 11:18 - 11:22
    אבל אני עומד כאן על הבמה של TED
    ולוקח את כל הקרדיט על זה.
  • 11:22 - 11:24
    (צחוק)
  • 11:25 - 11:28
    "הבחור הזה לא עושה כלום,
    ולוקח על זה את כל הקרדיט.
  • 11:28 - 11:30
    הוא באמת מנכ"ל הבחור הזה,
    הוא באמת יודע לעשות את זה"
  • 11:30 - 11:31
    (צחוק)
  • 11:31 - 11:33
    אבל המציאות היא כזו,
  • 11:33 - 11:35
    עוד לא פתרתי את עניין המנכ"לות עד הסוף
  • 11:36 - 11:40
    אבל למדתי את השיעור המאתגר והבסיסי
  • 11:40 - 11:43
    שהייתי צריך ללמוד מעולם
  • 11:43 - 11:44
    והוא זה:
  • 11:44 - 11:48
    יש רק פתרון אחד למיקרו ניהול ...
  • 11:48 - 11:49
    והוא לבטוח.
  • 11:49 - 11:51
    תודה לכם.
  • 11:51 - 11:55
    (מחיאות כפיים)
Title:
וידויים של מיקרו מנהל משתקם
Speaker:
צ'יה הונג
Description:

תחשבו על הזמן שהייתם הכי עייפים בעבודה. זה בטח לא היה כשנשארתם מאוחר או כשחזרתם הביתה מנסיעת עסקים -- הסיכוי הוא שזה היה כשהיה מישהו שהסתכל מעבר לכתף שלכם, בוחן כל פעולה שלכם. "אם אנחנו יודעים שמיקרו ניהול הוא לא באמת אפקטיבי, למה אנחנו עושים את זה?" שואל היזם צ'יה הונג. בהרצאה משעשעת מתובלת בחכמה וענווה, הונג משתף בתרופה לטירוף המיקרו ניהול - ואיך לעודד חדשנות ושמחה בעבודה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:07

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.