Return to Video

מדוע אני חיה בפחד קיומי מדיבור פומבי

  • 0:00 - 0:05
    לא ידעתי כשהסכמתי לעשות זאת
  • 0:05 - 0:10
    אם מצופה ממני לדבר או לשיר.
  • 0:10 - 0:15
    אך כאשר נאמר לי שנושא ההרצאה הינו שפה,
  • 0:15 - 0:20
    הרגשתי צורך לדבר על משהו.
  • 0:20 - 0:24
    יש לי בעיה.
  • 0:24 - 0:26
    זה אינו הדבר הנורא בעולם.
  • 0:26 - 0:28
    אני בסדר.
  • 0:28 - 0:29
    אני לא עולה באש.
  • 0:29 - 0:31
    אני יודעת שלאחרים בעולם
  • 0:31 - 0:35
    יש צרות גרועות בהרבה להתמודד עימן,
  • 0:35 - 0:41
    אך עבורי, שפה ומוזיקה הינן
  • 0:41 - 0:46
    קשורות בקשר עז דרך הדבר הזה.
  • 0:46 - 0:54
    והדבר הוא שאני מגמגמת.
  • 0:54 - 0:56
    ייתכן והדבר נשמע מוזר בהתחשב
  • 0:56 - 1:00
    שמרבית חיי אני נמצאת על במה.
  • 1:00 - 1:03
    אפשר לשער שאני מרגישה בנוח
  • 1:03 - 1:05
    בספרה הציבורית ומרגישה בנוח כאן,
  • 1:05 - 1:08
    בעודי מדברת אליכם.
  • 1:08 - 1:13
    אך האמת היא שביליתי את
    חיי עד לנקודה זו
  • 1:13 - 1:17
    כולל את הנקודה הזו, חיה בפחד קיומי
  • 1:17 - 1:20
    מדיבור בציבור.
  • 1:20 - 1:25
    שירה בציבור, דבר שונה בתכלית. (צחוק)
  • 1:25 - 1:28
    אך אנחנו נגיע לזה בעוד דקה.
  • 1:28 - 1:34
    מעולם לא דיברתי על כך לפני כן
    באופן כה מפורש.
  • 1:34 - 1:37
    אני משערת שזה נבע מהתקווה
  • 1:37 - 1:39
    שכאשר אהיה אדם בוגר,
  • 1:39 - 1:45
    לא יהיה לי את הפחד הזה.
  • 1:45 - 1:49
    חייתי עם סוג של תפיסה שכאשר אהיה גדולה,
  • 1:49 - 1:52
    אלמד לדבר צרפתית,
  • 1:52 - 1:55
    וכשאהיה גדולה, אלמד כיצד
    לנהל את הכספים שלי,
  • 1:55 - 1:57
    וכשאהיה גדולה, לא יהיה לי גמגום,
  • 1:57 - 2:00
    ואז אוכל לדבר לדבר בציבור
    ואולי אהיה ראש הממשלה
  • 2:00 - 2:03
    והכל אפשרי, אתם יודעים.
  • 2:03 - 2:07
    (צחוק)
  • 2:07 - 2:10
    אז אני יכולה לדבר על זה עכשיו
  • 2:10 - 2:13
    מכיוון שהגעתי לנקודה בה --
  • 2:13 - 2:17
    אני מתכוונת, אני בת 28.
  • 2:17 - 2:20
    אני די בטוחה שאני כבר גדולה עכשיו.
  • 2:20 - 2:22
    (צחוק)
  • 2:22 - 2:24
    ואני אישה בוגרת
  • 2:24 - 2:28
    אשר מבלה את חייה כמבצעת,
  • 2:28 - 2:31
    עם פגם בדיבור.
  • 2:31 - 2:35
    אז, אולי כדי שכבר אדבר על זה.
  • 2:35 - 2:39
    יש כמה מצבים מעניינים
    כאשר אתה סובל מגמגום.
  • 2:39 - 2:42
    עבורי, הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות
  • 2:42 - 2:45
    הוא לפגוש מגמגם אחר.
  • 2:45 - 2:49
    (צחוק)
  • 2:49 - 2:52
    זה קרה לי בהמבורג,
  • 2:52 - 2:54
    כשבחור אחד, נפגשנו והוא אמר,
  • 2:54 - 2:58
    "שלום ש-ש-ש-שמי ג'ו,"
  • 2:58 - 3:02
    ןעניתי, "או, שלום ש-ש-ש-שמי מג."
  • 3:02 - 3:04
    דמיינו את האימה שחוויתי כשהבנתי
  • 3:04 - 3:06
    שהוא חשב שאני צוחקת עליו.
  • 3:06 - 3:10
    (צחוק)
  • 3:12 - 3:17
    אנשים חושבים שאני שיכורה כל הזמן.
  • 3:17 - 3:21
    (צחוק)
  • 3:21 - 3:24
    אנשים חושבים ששכחתי את שמם
  • 3:24 - 3:29
    כאשר אני מהססת לומר אותו.
  • 3:29 - 3:31
    וזהו דבר משונה מאוד, מכיוון
  • 3:31 - 3:35
    ששמות עצם הם הגרועים מכל.
  • 3:35 - 3:39
    אם אני הולכת להשתמש במילה
    "יום רביעי" במשפט,
  • 3:39 - 3:42
    ואני מגיע למילה,
  • 3:42 - 3:45
    ואני יכולה להרגיש שאני עומד לגמגם או משהו,
  • 3:45 - 3:48
    אני יכולה לשנות את המילה ל"מחר,"
  • 3:48 - 3:50
    או "היום שאחרי שלישי."
  • 3:50 - 3:53
    או משהו אחר.
  • 3:53 - 3:58
    זה מגושם, אבל אפשר להסתדר עם זה,
  • 3:58 - 4:00
    מכיוון שבמהלך הזמן פיתחתי
  • 4:00 - 4:05
    שיטת פרצות בה משתמשים בדיבור
  • 4:05 - 4:08
    כאשר בשנייה האחרונה אתה
  • 4:08 - 4:12
    משנה את המילה ועובד על המוח שלך.
  • 4:12 - 4:16
    אך עם שמות של אנשים,
    אתה לא יכול לשנות אותם.
  • 4:16 - 4:19
    (צחוק)
  • 4:19 - 4:22
    כאשר שרתי הרבה ג'ז,
  • 4:22 - 4:27
    עבדתי רבות עם פסנתרן בשם סטיב.
  • 4:27 - 4:30
    כמו שאתם יכולים לשער,
  • 4:30 - 4:33
    ה-ס' וה-ט' יחדיו או לחוד,
  • 4:33 - 4:36
    הם הקריפטונייט שלי.
  • 4:37 - 4:39
    אך היה עלי להציג את הלהקה
  • 4:39 - 4:43
    בזמן הצגת הלהקה,
  • 4:43 - 4:46
    וכאשר הגעתי לסטיב,
  • 4:46 - 4:51
    הייתי מוצאת את עצמי לעיתים תכופות
    נתקעת עם ה"סט."
  • 4:51 - 4:57
    וזה היה קצת מביך ולא נוח
    ולחלוטין הורג את ה"וויב."
  • 4:57 - 4:59
    אז לאחר כמה מקרים כאלה,
  • 4:59 - 5:04
    סטיב הפך בשימחה ל"סיב,"
  • 5:04 - 5:09
    ועברנו את המכשול הזה בדרך הזו.
    (צחוק)
  • 5:10 - 5:12
    עברתי הרבה טיפולים.
  • 5:12 - 5:15
    ואחד הטיפולים השגרתיים הוא שימוש
  • 5:15 - 5:19
    בטכניקה הנקראת דיבור חלק,
  • 5:19 - 5:25
    בו את שרה כמעט את כל
    מה שאת אומרת.
  • 5:25 - 5:27
    את מחברת את הכל יחד בצורת סגנון
  • 5:27 - 5:31
    שירה בציבור, כמו מורה בגן,
  • 5:31 - 5:35
    וזה גורם לך להישמע מאוד שלווה,
    כאילו לקחת הרבה ואליום,
  • 5:35 - 5:39
    והכל רגוע. (צחוק)
  • 5:39 - 5:42
    זה לא ממש אני.
  • 5:42 - 5:46
    ואני כן משתמשת בזה. אני כן.
  • 5:46 - 5:53
    אני משתמשת בזה כאשר
    עלי להופיע בתוכניות אירוח,
  • 5:53 - 5:56
    או בראיונות רדיו,
  • 5:56 - 6:01
    בהם מהות זמן האוויר היא חיונית.
  • 6:01 - 6:04
    (צחוק)
  • 6:04 - 6:08
    אני צולחת זאת ככה עבור העבודה שלי.
  • 6:08 - 6:11
    אך כאמנית אשר מרגישה שהעבודה שלה
  • 6:11 - 6:17
    מבוססת לחלוטין על מצע של כנות
  • 6:17 - 6:21
    והיותי אמיתית,
  • 6:21 - 6:25
    זה מרגיש לעיתים כרמאות.
  • 6:25 - 6:28
    לכן לפני שאני שרה, רציתי לומר לכם
  • 6:28 - 6:32
    מה משמעות השירה עבורי.
  • 6:32 - 6:36
    זה יותר מאשר לעשות צלילים נעימים,
  • 6:36 - 6:41
    וזה יותר מאשר לעשות שירים נחמדים.
  • 6:41 - 6:47
    זה יותר מאשר להיות מוכרת, או מובנת.
  • 6:47 - 6:53
    זה יותר מאשר לגרום לכם להרגיש את
    הדברים שאני מרגישה.
  • 6:53 - 6:55
    זה לא קשור למיתולוגיה,
  • 6:55 - 7:00
    או להפוך עצמי לדבר מיתי עבורכם.
  • 7:00 - 7:06
    איכשהו, דרך איזה פונקציה
  • 7:06 - 7:10
    סינפטית מופלאה של המוח האנושי,
  • 7:10 - 7:16
    זה בלתי אפשרי לגמגם כששרים.
  • 7:16 - 7:20
    וכשהייתי צעירה,
    זו הייתה שיטת הטיפול
  • 7:20 - 7:22
    שעבדה היטב עבורי.
  • 7:22 - 7:28
    שירה. אז עשיתי זאת רבות.
  • 7:28 - 7:32
    וזו הסיבה בגללה אני כאן היום.
  • 7:32 - 7:36
    (מחיאות כפיים)
  • 7:36 - 7:40
    תודה רבה.
  • 7:42 - 7:47
    שירה עבורי היא הקלה מתוקה.
  • 7:47 - 7:55
    זה הזמן היחידי בו אני מרגישה רהוטה.
  • 7:55 - 7:59
    זה הזמן היחיד בו מה שיוצא מפי
  • 7:59 - 8:01
    הוא בדיוק אותו דבר אליו התכוונתי.
  • 8:01 - 8:04
    (צחוק)
  • 8:04 - 8:07
    אז אני יודעת שזו הרצאה של TED,
  • 8:07 - 8:10
    אבל אני הולכת לשיר TED.
  • 8:10 - 8:12
    זהו שיר שכתבתי שנה שעברה.
  • 8:12 - 8:14
    תודה רבה לכם. תודה רבה.
  • 8:14 - 8:20
    (מחיאות כפיים)
  • 8:27 - 8:31
    (פסנתר)
  • 8:43 - 8:47
    ♪ הייתי יכולה
    להיות יפייפיה ♪
  • 8:47 - 8:50
    ♪ אך אפי ♪
  • 8:50 - 8:54
    ♪ הוא מעט גדול מדי ♪
  • 8:54 - 8:57
    ♪ לפני ♪
  • 8:57 - 9:01
    ♪ והייתי יכולה להיות כחולמת ♪
  • 9:01 - 9:05
    ♪ אך חלומי ♪
  • 9:05 - 9:08
    ♪ הוא מעט גדול מדי ♪
  • 9:08 - 9:12
    ♪ עבור המקום הזה ♪
  • 9:12 - 9:16
    ♪ והייתי יכולה
    להיות מלאך ♪
  • 9:16 - 9:19
    ♪ אך הילתי ♪
  • 9:19 - 9:23
    ♪ מחווירה בזוהר ♪
  • 9:23 - 9:26
    ♪ של חסדך ♪
  • 9:26 - 9:30
    ♪ והייתי יכולה
    להיות ג'וקר ♪
  • 9:30 - 9:39
    ♪ אך הקלפים נראים
    מטופשים כשאתה משחק ♪
  • 9:39 - 9:43
    ♪ האס שלך ♪
  • 9:56 - 9:59
    ♪ הייתי רוצה לדעת ♪
  • 9:59 - 10:03
    ♪ האם ישנם
    כוכבים בגיהנום? ♪
  • 10:03 - 10:07
    ♪ והייתי רוצה לדעת ♪
  • 10:07 - 10:11
    ♪ לדעת האם אתה יודע ♪
  • 10:11 - 10:18
    ♪ שאתה גורם לי
    לשכוח כל דבר שאני יודעת ♪
  • 10:18 - 10:25
    ♪ שאיני יכולה לבחור
    כך או אחרת אם לשחרר ♪
  • 10:38 - 10:42
    ♪ והייתי נשארת לנצח ♪
  • 10:42 - 10:45
    ♪ אך ביתי ♪
  • 10:45 - 10:49
    ♪ הוא מעט
    רחוק מדי ♪
  • 10:49 - 10:52
    ♪ מהמקום הזה ♪
  • 10:52 - 10:56
    ♪ ואני נשבעת
    שניסיתי ♪
  • 10:56 - 11:00
    ♪ להאט ♪
  • 11:00 - 11:07
    ♪ כאשר אני הולכת
    על פי קיצבך ♪
  • 11:07 - 11:09
    ♪ אך כל
    שיכולתי לחשוב ♪
  • 11:09 - 11:15
    ♪ בשיטוטי בין הערים ♪
  • 11:15 - 11:22
    ♪ האם אני
    נראית יפה בגשם ♪
  • 11:22 - 11:25
    ♪ ואיני יודעת
    כיצד מישהו ♪
  • 11:25 - 11:29
    ♪ כה נחמד ♪
  • 11:29 - 11:34
    ♪ גורם לי
    להרגיש מכוערת ♪
  • 11:34 - 11:37
    ♪ כל כך הרבה בושה ♪
  • 11:44 - 11:47
    ♪ והייתי רוצה לדעת ♪
  • 11:47 - 11:51
    ♪ האם ישנם
    כוכבים בגיהנום? ♪
  • 11:51 - 11:55
    ♪ והייתי רוצה לדעת ♪
  • 11:55 - 11:58
    ♪ לדעת האם אתה יודע ♪
  • 11:58 - 12:05
    ♪ שאתה גורם לי
    לשכוח כל דבר שאני יודעת ♪
  • 12:05 - 12:12
    ♪ שאיני יכולה לבחור
    כך או אחרת אם לשחרר♪
  • 12:41 - 12:45
    תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע אני חיה בפחד קיומי מדיבור פומבי
Speaker:
מייגן וושינגטון
Description:

מייגן וושינגטון היא אחת מהזמרות\יוצרות המובילות באוסטרליה. ומאז הילדות, היא מגמגמת. בהרצאה נועזת ומרגשת זו, היא מגלה כיצד היא מתמודדת עם פגם הדיבור -- החל מהימנעות מצירופי האותיות "סט" דרך עבודה על מוחה על ידי שינוי מילותיה בשנייה האחרונה ועד לבחור לשיר את הדברים במקום לומר אותם.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:02

Hebrew subtitles

Revisions