Return to Video

איך לשנות את החשיבה שלכם ולבחור את עתידכם

  • 0:01 - 0:05
    מעולם לא חשבתי שאתן את הרצאת ה-TED שלי
    במקום כזה.
  • 0:06 - 0:08
    אבל, כמו מחצית מהאנושות,
  • 0:08 - 0:11
    ביליתי את ארבעת השבועות האחרונים בבידוד
  • 0:11 - 0:14
    בשל המגפה הגלובלית שנוצרה
    בעקבות נגיף הקורונה.
  • 0:15 - 0:18
    אני מודה על מזלי שבתקופה זו
  • 0:18 - 0:22
    אני יכול לבוא לכאן, ליער הזה סמוך לביתי
    בדרום אנגליה.
  • 0:23 - 0:25
    היער הזה תמיד היווה לי מקור השראה,
  • 0:25 - 0:30
    ובזמן שהאנושות מנסה לחשוב על איך נוכל
    למצוא את ההשראה
  • 0:30 - 0:32
    להשיב את השליטה על מעשינו
  • 0:32 - 0:35
    כך שאסונות לא יבואו לפתחנו
  • 0:35 - 0:37
    מבלי שננקוט מעשים למנוע אותם,
  • 0:37 - 0:40
    חשבתי שזהו מקום טוב עבורנו לשוחח.
  • 0:41 - 0:44
    ואני רוצה להתחיל את הסיפור שלי
    לפני שש שנים,
  • 0:44 - 0:47
    כשהצטרפתי לשורות האו"ם.
  • 0:48 - 0:52
    אני מאמין בהחלט שלאו"ם יש חשיבות עצומה
  • 0:52 - 0:54
    בעולם כיום
  • 0:54 - 0:56
    לקדם שיתוף פעולה ועבודה משותפת.
  • 0:57 - 0:59
    אבל מה שהם לא מספרים לך כשאתה מצטרף
  • 0:59 - 1:02
    הוא שהעבודה החיונית הזו מועברת
  • 1:02 - 1:05
    בעיקר בצורה של פגישות ממש משעממות --
  • 1:05 - 1:08
    פגישות ממש ארוכות ומשעממות.
  • 1:08 - 1:12
    אתם אולי חושבים שהשתתפתם אתם
    בפגישות ממש ארוכות ומשעממות בחייכם,
  • 1:12 - 1:14
    אני בטוח שאכן עשיתם זאת.
  • 1:14 - 1:16
    אבל פגישות האו"ם האלה הן ממש ברמה אחרת,
  • 1:16 - 1:19
    וכל מי שעובד שם ניגש אליהן במידה של רוגע
  • 1:19 - 1:22
    שבדרך כלל מושגת רק אצל מאסטרים של זן.
  • 1:22 - 1:24
    אבל אני לא הייתי מוכן לכך.
  • 1:24 - 1:28
    אני הצטרפתי בציפיה לדרמה ומתח ופריצות דרך.
  • 1:28 - 1:30
    מה שלא הייתי מוכן לו
  • 1:30 - 1:33
    היה תהליך שנדמה שזז בקצב של קרחון,
  • 1:33 - 1:36
    בקצב שקרחונים נהגו לנוע בו.
  • 1:37 - 1:39
    באמצע אחת הפגישות הארוכות האלה,
  • 1:39 - 1:41
    קיבלתי פתק.
  • 1:41 - 1:44
    והוא ניתן לי על ידי החברה, הקולגה
    והשותפה לכתיבה שלי,
  • 1:44 - 1:46
    כריסטיאנה פיגארס.
  • 1:46 - 1:49
    כריסטיאנה היתה המזכירה הראשית
  • 1:49 - 1:52
    של ועידת האו"ם לשינויי האקלים,
  • 1:52 - 1:55
    וככזו, היתה אחראית
  • 1:55 - 1:58
    על הסכם האו"ם שהפך להסכם פריז.
  • 1:58 - 2:01
    אני ביצעתי את האסטרטגיה הפוליטית עבורה.
  • 2:02 - 2:03
    אז כשהיא נתנה לי את הפתק הזה,
  • 2:03 - 2:07
    הנחתי שהוא מכיל הוראות פוליטיות מפורטות
  • 2:07 - 2:10
    לגבי איך נוכל לצאת מהביצה הסיוטית
  • 2:10 - 2:12
    שנראה שהיינו כלואים בתוכה.
  • 2:12 - 2:14
    לקחתי את הפתק וקראתי אותו.
  • 2:14 - 2:16
    בפתק היתה כתובה המילה "כואב.
  • 2:16 - 2:17
    אבל הבא ניגש לזה באהבה!"
  • 2:18 - 2:20
    אני אוהב את הפתק הזה מהרבה סיבות.
  • 2:20 - 2:24
    אני אוהב את הסלסולים הקטנים שיוצאים
    מהמילה "כואב".
  • 2:24 - 2:27
    זה היה ביטוי ויזואלי ממש טוב
    לאיך שהרגשתי באותו רגע.
  • 2:28 - 2:30
    אבל במיוחד אהבתי אותו כי כשקראתי אותו,
  • 2:30 - 2:33
    הבנתי שזאת היתה הנחיה פוליטית,
  • 2:33 - 2:36
    ושאם אנחנו רוצים להצליח,
  • 2:36 - 2:37
    כך נוכל לעשות זאת.
  • 2:38 - 2:40
    אז תנו לי להסביר את זה.
  • 2:41 - 2:45
    מה שהרגשתי באותן פגישות סבב למעשה
    סביב שליטה.
  • 2:45 - 2:50
    העברתי את חיי מברוקלין בניו יורק
    לבון בגרמניה
  • 2:50 - 2:53
    בתמיכתה המסויגת מאוד של אשתי.
  • 2:53 - 2:56
    הילדים שלי הלכו לבית-ספר בו
    הם לא דיברו את השפה,
  • 2:56 - 2:59
    ואני חשבתי שהתמורה בעד
    כל השינויים הקיצוניים האלה בעולמי
  • 2:59 - 3:02
    היתה יכולתי לשלוט במידה מסוימת
    במה שהולך לקרות.
  • 3:02 - 3:06
    במשך שנים הרגשתי שמשבר האקלים
    הוא האתגר המעצב
  • 3:06 - 3:07
    של הדור שלנו.
  • 3:07 - 3:12
    והנה אני, מוכן למלא את תפקידי
    ולעשות משהו עבור האנושות.
  • 3:12 - 3:15
    אבל שמתי את ידי על הגאי השליטה שניתנו לי
  • 3:15 - 3:16
    ומשכתי בהם,
  • 3:16 - 3:17
    ושום דבר לא קרה.
  • 3:17 - 3:21
    הבנתי שהדברים שבשליטתי הם דברים פשוטים
    של יומיום.
  • 3:21 - 3:24
    "האם לרכב על אופניים לעבודה?"
    ו"איפה לאכול צהריים?",
  • 3:24 - 3:27
    בעוד שהדברים שיקבעו
  • 3:27 - 3:28
    האם נצליח
  • 3:28 - 3:31
    היו נושאים כמו, "האם רוסיה תחריב
    את המשא ומתן?"
  • 3:32 - 3:34
    "האם סין תיקח אחריות על פליטות הגז שלה?"
  • 3:34 - 3:39
    "האם ארה"ב תסייע למדינות עניות יותר
    להתמודד עם המחויבות שלהן לשינויי האקלים?"
  • 3:39 - 3:40
    ההבדל הרגיש כל כך גדול,
  • 3:40 - 3:43
    לא יכולתי לראות שום דרך בה אוכל לגשר בין השניים.
  • 3:43 - 3:44
    זה הרגיש חסר תועלת.
  • 3:44 - 3:46
    התחלתי להרגיש שעשיתי טעות.
  • 3:46 - 3:48
    התחלתי להכנס לדיכאון.
  • 3:49 - 3:50
    אבל אפילו באותו הזמן,
  • 3:50 - 3:54
    הבנתי שלרגשות שלי יש הרבה קווי דימיון
  • 3:54 - 3:58
    למה שהרגשתי כשלמדתי לראשונה
    על משבר האקלים לפני שנים.
  • 3:58 - 4:03
    ביליתי את רוב שנותיי המעצבות
    כנזיר בודהיסטי
  • 4:03 - 4:05
    בתחילת שנות ה-20 שלי,
  • 4:05 - 4:09
    אבל עזבתי את חיי הנזירות, כי אפילו אז,
    לפני 20 שנה,
  • 4:09 - 4:14
    חשתי שמשבר האקלים כבר מדרדר
    במהירות למצב חירום
  • 4:14 - 4:15
    ורציתי לתרום את חלקי.
  • 4:16 - 4:18
    אבל ברגע שעזבתי ושבתי לעולם,
  • 4:18 - 4:20
    התמקדתי במה שאוכל לשלוט בו.
  • 4:20 - 4:24
    זה היה הטונות המעטים של פליטות הגז שלי
    ושל משפחתי הקרובה,
  • 4:24 - 4:26
    עבור איזו מפלגה פוליטית אצביע כל כמה שנים,
  • 4:26 - 4:28
    בין אם אשתתף בצעדה כזו או אחרת.
  • 4:28 - 4:31
    ואז הסתכלתי על הנושאים שיקבעו את התוצאה,
  • 4:31 - 4:33
    והם היו דיונים גיאופוליטיים גדולים,
  • 4:33 - 4:36
    תכנון תקציביי תשתיות עצומים,
  • 4:36 - 4:37
    מה שכולם עשו.
  • 4:37 - 4:39
    ההבדל שוב הרגיש כל כך גדול
  • 4:39 - 4:42
    שלא יכולתי לראות שום דרך בה אוכל
    לגשר עליו.
  • 4:42 - 4:43
    המשכתי לנסות לנקוט בפעולה,
  • 4:43 - 4:45
    אבל זה לא ממש הצליח.
  • 4:45 - 4:46
    זה הרגיש חסר תועלת.
  • 4:47 - 4:51
    עכשיו, אנחנו יודעים שזאת חוויה נפוצה
    אצל הרבה אנשים,
  • 4:51 - 4:53
    ואולי אתם עצמכם חוויתם את החוויה הזו.
  • 4:53 - 4:55
    בהתמודדות מול אתגר עצום
  • 4:55 - 4:59
    שאנחנו לא מרגישים שיש לנו איזשהי
    יכולת או שליטה עליו,
  • 4:59 - 5:01
    המוח שלנו יכול לעשות טריק קטן להגן עלינו.
  • 5:01 - 5:03
    אנחנו לא אוהבים להרגיש שאנחנו לא בשליטה
  • 5:03 - 5:05
    בהתמודדות מול כוחות גדולים,
  • 5:05 - 5:07
    אז המוח שלנו יאמר לנו
    "אולי זה לא כזה חשוב.
  • 5:08 - 5:10
    אולי זה לא קורה בדרך שבה אנשים אומרים
    שזה קורה, בכל מקרה".
  • 5:10 - 5:12
    או, הוא ממעיט בערך תפקידנו.
  • 5:12 - 5:15
    "אין שום דבר שאתה יכול לעשות באופן אישי,
    אז למה לנסות?"
  • 5:17 - 5:19
    אבל משהו מוזר מתרחש כאן.
  • 5:20 - 5:26
    האם זה נכון שבני אדם רק יפעלו באופן
    בר קיימא ומחויב
  • 5:26 - 5:29
    בנושא בעל חשיבות מכרעת
  • 5:29 - 5:32
    כשהם מרגישים שיש להם מידה רבה של שליטה?
  • 5:33 - 5:35
    התבוננו בתמונות האלה.
  • 5:35 - 5:39
    האנשים האלה הם מטפלים ואחיות
  • 5:39 - 5:43
    המסייעים לאנושות להתמודד מול נגיף הקורונה
  • 5:43 - 5:47
    בהתפשטותו ברחבי העולם כמגפה
    בחודשים האחרונים.
  • 5:48 - 5:52
    האם האנשים האלה יכולים למנוע
    את התפשטות המחלה?
  • 5:52 - 5:53
    לא.
  • 5:54 - 5:57
    האם הם יכולים למנוע את מותם של מטופליהם?
  • 5:58 - 6:01
    חלק הם יוכלו למנוע,
  • 6:01 - 6:04
    אבל אחרים יהיו מעבר לשליטתם.
  • 6:04 - 6:08
    האם זה אומר שהתרומה שלהם היא
    חסרת תועלת ומשמעות?
  • 6:09 - 6:12
    זה פוגע אפילו להציע דבר שכזה.
  • 6:12 - 6:15
    מה שהם עושים הוא לדאוג לאחיהם
  • 6:15 - 6:17
    ברגעי החולשה הכי גדולים שלהם.
  • 6:17 - 6:20
    ולעבודה הזו יש משמעות עצומה,
  • 6:20 - 6:23
    עד כדי כך שאני רק צריך להראות לכם
    את התמונות האלה
  • 6:23 - 6:24
    כדי שזה יהיה ברור מאליו
  • 6:24 - 6:28
    שהאומץ והאנושיות שאותם אנשים מפגינים
  • 6:28 - 6:31
    הופכים את עבודתם לאחד מהדברים
    המשמעותיים ביותר
  • 6:31 - 6:33
    שאנחנו יכולים לעשות כבני אדם,
  • 6:33 - 6:36
    אפילו אם הם לא יכולים לשלוט בתוצאה.
  • 6:37 - 6:38
    זה מעניין,
  • 6:38 - 6:41
    כי זה מראה לנו שבני אדם מסוגלים
  • 6:41 - 6:43
    לנקוט בפעולה מחוייבת וברת קיימא
  • 6:43 - 6:45
    למרות שהם לא יכולים לשלוט בתוצאה שלה.
  • 6:46 - 6:48
    אבל זה משאיר אותנו עם אתגר נוסף.
  • 6:48 - 6:50
    במשבר האקלים
  • 6:50 - 6:55
    הפעולה שאנחנו נוקטים היא מופרדת
    מההשפעה שלה,
  • 6:55 - 6:57
    בעוד שמה שקורה בתמונות האלה
  • 6:57 - 7:02
    הוא שהאחיות האלה מחוזקות לא על-ידי
    המטרה הנעלה של שינוי העולם
  • 7:02 - 7:07
    אלא על-ידי הסיפוק היומיומי מדאגה לאדם אחר
  • 7:07 - 7:08
    במהלך רגעי החולשה שלו.
  • 7:09 - 7:11
    במשבר האקלים, ישנו פער עצום.
  • 7:11 - 7:14
    פעם הפער היה פער בזמן.
  • 7:14 - 7:18
    ההשלכות של משבר האקלים
    היו אמורות להיות אי שם בעתיד.
  • 7:18 - 7:21
    אבל כיום, העתיד בא לפגוש אותנו.
  • 7:21 - 7:22
    יבשות עולות באש.
  • 7:22 - 7:24
    ערים טובעות במים.
  • 7:24 - 7:25
    מדינות טובעות במים.
  • 7:25 - 7:29
    מאות אלפי אנשים נודדים כתוצאה
    משינויי האקלים.
  • 7:29 - 7:33
    אבל אפילו אם אותן השלכות כבר לא מופרדות
    מאתנו בזמן,
  • 7:33 - 7:36
    הן עדיין מופרדות מאתנו
    בדרך שמקשה עלינו לחוש
  • 7:36 - 7:37
    בקשר הישיר הזה.
  • 7:37 - 7:40
    הן מתרחשות במקום אחר למישהו אחר
  • 7:40 - 7:43
    או לנו בדרך אחרת ממה שאנחנו רגילים
    לחוות אותה.
  • 7:44 - 7:47
    אז למרות שהסיפור הזה של האחות
    ממחיש לנו משהו
  • 7:47 - 7:48
    על האופי האנושי,
  • 7:48 - 7:51
    אנחנו נצטרך למצוא דרך אחרת
  • 7:51 - 7:53
    להתמודד עם משבר האקלים באופן בר קיימא.
  • 7:54 - 7:57
    ישנה דרך בה נוכל לעשות זאת,
  • 7:57 - 8:01
    שילוב עוצמתי של גישה מעמיקה ותומכת
  • 8:01 - 8:04
    כאשר היא משולבת עם פעולה עקבית
  • 8:04 - 8:08
    תוכל לאפשר לקהילות שלמות לפעול
    באופן מחויב ובר קיימא
  • 8:08 - 8:09
    להשגת מטרה משותפת.
  • 8:10 - 8:12
    הדבר נעשה בהיקף רחב לאורך ההיסטוריה.
  • 8:12 - 8:16
    הרשו לי לספר לכם סיפור היסטורי
    המסביר זאת.
  • 8:17 - 8:21
    כרגע, אני עומד ביער סמוך לביתי
    בדרום אנגליה.
  • 8:21 - 8:24
    והיער הזה אינו רחוק מלונדון.
  • 8:24 - 8:27
    לפני שמונים שנה העיר הזו היתה תחת מתקפה.
  • 8:27 - 8:29
    בסוף שנות ה-30,
  • 8:29 - 8:33
    אנשי בריטניה היו עושים הכל כדי להימנע
    מלהתמודד עם המציאות
  • 8:33 - 8:36
    שהיטלר לא ירתע מלכבוש את אירופה.
  • 8:37 - 8:39
    כשזכרון מלחמת העולם הראשונה
    עדיין טרי במוחם,
  • 8:39 - 8:42
    הם היו מפוחדים מפני האלימות הנאצית
  • 8:42 - 8:45
    והיו מוכנים לעשות הכל כדי להימנע
    מהתמודדות עם המציאות הזו.
  • 8:45 - 8:47
    בסופו של דבר, המציאות חלחלה פנימה.
  • 8:48 - 8:52
    צ'רצ'יל זכור בזכות דברים רבים,
    ולא כולם חיוביים,
  • 8:52 - 8:54
    אבל מה שהוא עשה באותם ימים מוקדמים למלחמה
  • 8:54 - 8:58
    היה שהוא שינה את הסיפור
    שאנשי בריטניה סיפרו לעצמם
  • 8:58 - 9:01
    לגבי מה הם עושים ומה עתיד לקרות.
  • 9:01 - 9:05
    בעוד שלפני-כן חרדה ועצבנות ופחד שררו,
  • 9:05 - 9:07
    פתאום נחתה נחישות רגועה,
  • 9:07 - 9:09
    אי בודד,
  • 9:09 - 9:10
    שעתם הגדולה ביותר,
  • 9:10 - 9:13
    הדור הטוב ביותר,
  • 9:13 - 9:16
    מדינה שתילחם בהם בחופים ובהרים
  • 9:16 - 9:17
    וברחובות,
  • 9:17 - 9:20
    מדינה שלעולם לא תיכנע.
  • 9:20 - 9:23
    השינוי הזה מפחד וחרדה
  • 9:23 - 9:26
    להתמודדות עם המציאות, מה שלא תהיה
    וכמה עגומה שתהיה,
  • 9:27 - 9:30
    לא היה קשור כלל לסבירות לנצח במלחמה.
  • 9:30 - 9:33
    לא היו שום חדשות מהחזית שהקרבות
    הצליחו יותר
  • 9:33 - 9:36
    או אפילו שמעצמה חדשה הצטרפה ללחימה
  • 9:36 - 9:38
    ושינתה את הסיכויים לטובתם.
  • 9:38 - 9:39
    זאת פשוט היתה בחירה.
  • 9:39 - 9:43
    אופטימיות עמוקה, נחושה, עקשנית צצה,
  • 9:43 - 9:46
    לא הימנעות או סירוב לקבל את האפלה
    שאפפה מסביב
  • 9:47 - 9:49
    אלא סירוב להיכנע לה.
  • 9:49 - 9:52
    האופטימיות העקשנית הזו היא מלאה בכוח.
  • 9:52 - 9:55
    היא לא תלויה בהנחה שהתוצאה הולכת
    להיות טובה
  • 9:55 - 9:58
    או בסוג שהוא של תקוות שווא לגבי העתיד.
  • 9:58 - 10:01
    למרות זאת, מה שהיא עושה זה
    שהיא מניעה לפעולה
  • 10:01 - 10:03
    ומטמיעה בה משמעות.
  • 10:03 - 10:05
    אנחנו יודעים מאותה תקופה,
  • 10:05 - 10:07
    למרות הסכנה ולמרות האתגר,
  • 10:07 - 10:10
    זאת היתה תקופה מלאה בתכלית,
  • 10:10 - 10:12
    ותיעודים רבים אישרו
  • 10:12 - 10:15
    שפעולות שונות, החל מהטייסים בקרב
    על בריטניה
  • 10:15 - 10:17
    ועד לפעולה הפשוטה של איסוף
    תפוחי אדמה מהאדמה
  • 10:17 - 10:19
    הפכו להיות מלאות במשמעות.
  • 10:19 - 10:23
    הם התמלאו במטרה משותפת ותוצאה משותפת.
  • 10:23 - 10:26
    וראינו זאת לאורך ההיסטוריה.
  • 10:26 - 10:30
    השילוב הזה של אופטימיות נחושה ועקשנית
    עם נקיטת פעולה,
  • 10:30 - 10:33
    כשהאופטימיות מובילה לפעולה נחושה,
  • 10:33 - 10:35
    אז הן יכולות להפוך לברות קיימא:
  • 10:35 - 10:38
    ללא האופטימיות העקשנית הפעולה
    אינה יכולה לקיים את עצמה;
  • 10:38 - 10:41
    ללא הפעולה, האופטימיות העקשנית
    היא רק גישה.
  • 10:41 - 10:46
    השתיים ביחד יכולות לשנות את הנושא כולו
    ולשנות את העולם.
  • 10:46 - 10:48
    ראינו זאת במספר רב של פעמים.
  • 10:48 - 10:51
    ראינו את זה כשרוזה פארקס סירבה
    לרדת מהאוטובוס.
  • 10:51 - 10:54
    ראינו את זה בצעידות המלח הארוכות
    של גנדי על החוף.
  • 10:54 - 10:59
    ראינו את זה כשפעילות זכויות הנשים אמרו
    ש"אומץ קורא לאומץ בכל מקום".
  • 10:59 - 11:02
    וראינו את זה כשקנדי אמר שבתוך עשור,
  • 11:02 - 11:03
    הוא יציב אדם על הירח.
  • 11:03 - 11:06
    זה מילא דור שלם בכוח ומיקד אותם
    סביב מטרה משותפת
  • 11:06 - 11:09
    נגד אויב אפל ומפחיד,
  • 11:09 - 11:12
    למרות שהם לא ידעו איך ישיגו זאת.
  • 11:12 - 11:13
    בכל אחד מהמקרים האלה,
  • 11:13 - 11:18
    אופטימיות ריאליסטית,
    חורקת שיניים, נחושה ועקשנית
  • 11:18 - 11:20
    לא באה כתוצאה מהצלחה.
  • 11:20 - 11:21
    היא היתה הסיבה לה.
  • 11:21 - 11:24
    כך גם השינוי התרחש
  • 11:24 - 11:26
    בדרך להסכם פריז.
  • 11:26 - 11:31
    אותן ישיבות מאתגרות, קשות, פסימיות השתנו
  • 11:31 - 11:35
    ככל שיותר ויותר אנשים החליטו
    שזה הרגע שלנו לעבוד
  • 11:35 - 11:38
    ולקבוע שלא נכשל במשמרת שלנו,
  • 11:38 - 11:41
    ואנחנו נשיג את התוצאה שידענו שהיא אפשרית.
  • 11:41 - 11:44
    יותר ויותר אנשים אימצו את הגישה הזו
  • 11:44 - 11:45
    והתחילו לעבוד,
  • 11:45 - 11:49
    ובסופו של דבר, זה חלחל והתעצם
    לגל של מומנטום
  • 11:49 - 11:50
    שהתרסק עלינו
  • 11:50 - 11:53
    וסיפק לרבות מאותם נושאים מאתגרים
  • 11:53 - 11:55
    תוצאה טובה עוד יותר ממה שיכולנו לדמיין.
  • 11:55 - 12:00
    ואפילו היום, שנים לאחר מכן
    ועם מכחיש אקלים בבית הלבן,
  • 12:00 - 12:03
    הרבה ממה שהתחיל באותם ימים עדיין מתחולל,
  • 12:03 - 12:07
    ויש לנו את כל הדרוש כדי להמשיך ולפעול
    בחודשים ובשנים הקרובות
  • 12:07 - 12:08
    בהתמודדות עם משבר האקלים.
  • 12:09 - 12:14
    אז כרגע, אנחנו עוברים את אחת התקופות
    המאתגרות ביותר
  • 12:14 - 12:16
    בחיי רובנו.
  • 12:16 - 12:18
    המגפה הגלובלית היא מפחידה,
  • 12:18 - 12:22
    בין אם היא מערבת בתוכה טרגדיה אישית או לא.
  • 12:22 - 12:26
    אבל היא גם ערערה את האמונה
    שאנחנו חסרי-יכולת
  • 12:26 - 12:27
    אל מול שינוי עצום.
  • 12:28 - 12:30
    בטווח של מספר שבועות,
  • 12:30 - 12:35
    הצלחנו לגרום לכך שמחצית מהאנושות נקטה
    בפעולה דרסטית
  • 12:35 - 12:36
    להגן על אלה הפגיעים ביותר.
  • 12:37 - 12:39
    אם אנחנו מסוגלים לכך,
  • 12:39 - 12:43
    אולי עוד לא הגענו למגבלות היכולת האנושית
  • 12:43 - 12:45
    כשהיא עומדת בפני אתגר משותף.
  • 12:46 - 12:50
    כעת עלינו לנוע מעבר לנרטיב הזה
    של חוסר-יכולת,
  • 12:50 - 12:52
    כי אל תטעו --
  • 12:52 - 12:56
    משבר האקלים יהיה הרבה יותר גרוע מהמגפה
  • 12:56 - 13:00
    אם לא נפעל כל עוד אנו יכולים
  • 13:00 - 13:03
    כדי להימנע מהטרגדיה שאנחנו רואים
    באה לקראתנו.
  • 13:03 - 13:07
    אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו
    להרגיש חסרי אונים.
  • 13:08 - 13:10
    האמת היא שהדורות הבאים
  • 13:10 - 13:12
    יסתכלו אחורה בפליאה על הרגע הזה ממש
  • 13:12 - 13:16
    כשאנחנו עומדים בצומת בין עתיד מתחדש
  • 13:16 - 13:18
    ועתיד בו זרקנו הכל לפח.
  • 13:18 - 13:22
    והאמת היא שהדברים הולכים בקצב טוב
    במעבר הזה.
  • 13:22 - 13:24
    העלויות לאנרגיה נקייה יורדות,
  • 13:24 - 13:27
    ערים משתנות, האדמה מתחדשת.
  • 13:27 - 13:29
    אנשים עומדים ברחובות וקוראים לשינוי
  • 13:29 - 13:31
    בקפדנות ועקשנות
  • 13:31 - 13:33
    שלא ראינו כבר מזה דור.
  • 13:33 - 13:36
    הצלחה מסחררת היא אפשרית במעבר הזה,
  • 13:36 - 13:39
    וכישלון אמיתי אפשרי גם הוא.
  • 13:39 - 13:42
    מה שהופך את התקופה הזו לתקופה המלהיבה
    ביותר לחיות בה.
  • 13:42 - 13:46
    אנחנו יכולים לבצע החלטה כאן ועכשיו
    שניגש לאתגר הזה
  • 13:46 - 13:50
    באופטימיות נחרצת, ריאליסטית ועקשנית
  • 13:50 - 13:54
    ונעשה כל מה שבכוחנו לוודא שנעצב את הדרך
  • 13:54 - 13:58
    בזמן שאנו יוצאים מהמגפה הזו לעבר
    עתיד מתחדש.
  • 13:58 - 14:01
    אנו כולנו יכולים להחליט להיות משואות
    של תקווה לאנושות
  • 14:02 - 14:04
    אפילו אם ישנם ימים אפלים בדרך,
  • 14:04 - 14:06
    ואנחנו יכולים להחליט שנהיה אחראיים,
  • 14:06 - 14:09
    אנחנו נפחית את פליטות הגז שלנו בלפחות
    50 אחוזים
  • 14:09 - 14:10
    בעשר השנים הקרובות.
  • 14:10 - 14:15
    ואנחנו נפעל לערב ממשלות ואיגודים
  • 14:15 - 14:18
    כדי לוודא שהם עושים את הדרוש כדי
    לצאת מהמגפה
  • 14:18 - 14:20
    ולבנות מחדש את העולם שאנחנו רוצים שיבנו.
  • 14:21 - 14:24
    כרגע, כל הדברים האלה אפשריים.
  • 14:25 - 14:28
    אז הבא נחזור לאותו חדר ישיבות משעמם
  • 14:28 - 14:31
    בו אני קורא את הפתק מכריסטיאנה.
  • 14:32 - 14:34
    והפתק הזה החזיר אותי אחורה
  • 14:34 - 14:37
    לכמה מהחוויות המעצבות ביותר בחיי.
  • 14:38 - 14:41
    אחד מהדברים הרבים שלמדתי כנזיר
  • 14:41 - 14:47
    הוא שמוח חכם ולב מלא שמחה שניהם השביל
    והמטרה בחיים.
  • 14:48 - 14:52
    האופטימיות העיקשת הזו היא סוג של אהבה.
  • 14:53 - 14:55
    היא הן העולם שאנחנו רוצים ליצור
  • 14:55 - 14:58
    והן הדרך ליצור אותו.
  • 14:58 - 15:00
    והיא בחירה עבור כולנו.
  • 15:00 - 15:04
    הבחירה להתמודד מול הרגע הזה
    באופטימיות עיקשת
  • 15:04 - 15:07
    יכולה למלא את חיינו במשמעות ותכלית,
  • 15:07 - 15:11
    ובכך, נוכל לתרום למהלכה של ההיסטוריה
  • 15:11 - 15:13
    ולכוון אותה לעבר העתיד שאנחנו בוחרים.
  • 15:14 - 15:18
    כן, החיים מרגישים מחוץ לשליטתנו כרגע.
  • 15:18 - 15:21
    זה מרגיש מפחיד ומאיים וחדש.
  • 15:22 - 15:25
    אבל אל לנו להסס במעבר המכריע ביותר הזה
  • 15:25 - 15:27
    שבא לעברנו כרגע.
  • 15:28 - 15:31
    הבא נתמודד אתו באופטימיות עיקשת ונחרצת.
  • 15:32 - 15:35
    כן, לראות את השינויים הללו בעולם כעת
  • 15:35 - 15:36
    עשוי לכאוב.
  • 15:37 - 15:38
    אבל הבא ניגש אליה באהבה.
  • 15:39 - 15:40
    תודה רבה.
Title:
איך לשנות את החשיבה שלכם ולבחור את עתידכם
Speaker:
טום ריבט-קרנאק
Description:

כשמדובר בבעיות הגדולות של החיים, לעתים קרובות אנחנו עומדים בצומת: להאמין שאנו חסרי-יכולת מול שינוי עצום, או להתייצב נגד האתגר. בקריאה דחופה לפעולה, האסטרטג הפוליטי טום ריבט-קרנאק טוען בעד אימוץ גישה של "אופטימיות עיקשת" כדי להתמודד עם שינויי האקלים -- או כל אתגר שיעמוד בדרכנו -- ולשמר את הפעולה הנדרשת לבניית עתיד מתחדש. כפי שהוא מנסח זאת: "אופטימיות עיקשת יכולה למלא את חיינו במשמעות ותכלית".
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:54

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.