Return to Video

תמונות מרהיבות של האוורגליידס הנמצא בסכנת הכחדה TEDxUF

  • 0:01 - 0:03
    הייתה לי זכות גדולה
  • 0:03 - 0:05
    לטייל בכמה מקומות מדהימים,
  • 0:05 - 0:09
    לצלם את הנופים המרוחקים
    והתרבויות הנידחות האלה
  • 0:09 - 0:11
    בכל רחבי העולם.
  • 0:11 - 0:12
    אני אוהב את העבודה שלי.
  • 0:12 - 0:15
    אבל אנשים חושבים שזאת
    שרשרת של התגלויות
  • 0:15 - 0:17
    זריחות וקשתות בענן,
  • 0:17 - 0:20
    כשבמציאות, זה נראה יותר ככה.
  • 0:20 - 0:21
    (צחוק)
  • 0:21 - 0:23
    זה המשרד שלי.
  • 0:23 - 0:26
    אין לנו כסף למקומות
    הלינה היוקרתיים ביותר
  • 0:26 - 0:29
    אז אנחנו ישנים הרבה בחוץ.
  • 0:29 - 0:31
    כל עוד אפשר להישאר יבשים,
  • 0:31 - 0:32
    זה בסדר, זה יתרון,
    זה בונוס.
  • 0:32 - 0:35
    אין לנו גם כסף
    למסעדות היוקרתיות ביותר.
  • 0:35 - 0:38
    אז אנחנו אוכלים את מה
    שנמצא בתפריט המקומי.
  • 0:38 - 0:41
    ואם אתם נמצאים בפאראמו האקוודורי,
  • 0:41 - 0:44
    תאכלו מכרסם גדול שנקרא קביה.
  • 0:44 - 0:46
    (צחוק)
  • 0:46 - 0:49
    אבל מה שהופך את החוויות
    שלנו לקצת שונות
  • 0:49 - 0:52
    וקצת יותר יחודיות
    מאלה של האדם הממוצע
  • 0:52 - 0:55
    הוא המחשבה הזו
    המכרסמת באחורי התודעה שלנו,
  • 0:55 - 0:59
    שאפילו ברגעים החשוכים
    ביותר שלנו, ובתקופות יאוש,
  • 0:59 - 1:03
    אנחנו חושבים, "היי,
    אולי יש כאן תמונה,
  • 1:03 - 1:05
    אולי יש כאן סיפור לספר."
  • 1:06 - 1:08
    למה חשוב לספר סיפורים?
  • 1:09 - 1:13
    ובכן, זה עוזר לנו להתחבר אל
    המורשת התרבותית והטבעית שלנו.
  • 1:13 - 1:14
    ובדרום-המזרח,
  • 1:14 - 1:17
    יש נתק מטריד בין הציבור
  • 1:17 - 1:21
    לבין האיזורים הטבעיים שמאפשרים
    לנו להיות כאן מלכתחילה.
  • 1:22 - 1:24
    אנחנו יצורים ויזואליים,
  • 1:24 - 1:27
    אז אנחנו משתמשים במה שאנחנו רואים
    כדי ללמוד מה אנחנו יודעים.
  • 1:28 - 1:30
    עכשיו, רובנו לא נלך מרצון
  • 1:30 - 1:32
    לעומק ביצה.
  • 1:33 - 1:36
    אז איך אפשר
    לצפות מאותם אנשים להילחם
  • 1:36 - 1:38
    למען הגנתם?
  • 1:38 - 1:40
    אנחנו לא יכולים.
  • 1:40 - 1:44
    אז העבודה שלי, אם כך,
    היא להשתמש במצלמה שלי ככלי תקשורת
  • 1:44 - 1:48
    כדי לגשר את הפער בין המדע והאסתטיקה,
  • 1:48 - 1:49
    כדי לגרום לאנשים לדבר,
  • 1:50 - 1:51
    לגרום להם לחשוב,
  • 1:51 - 1:53
    ובתקווה, לבסוף,
  • 1:53 - 1:54
    לגרום להם לאכפתיות.
  • 1:55 - 1:58
    התחלתי לעשות את זה
    לפני 15 שנה ממש כאן בגיינסוויל,
  • 1:58 - 2:00
    ממש כאן בחצר האחורית שלי.
  • 2:00 - 2:03
    והתאהבתי בהרפתקאות ובתגליות,
  • 2:03 - 2:05
    ללכת לחקור את כל המקומות השונים האלה
  • 2:05 - 2:07
    שהיו ממש על סף ביתי.
  • 2:07 - 2:10
    ויש כאן הרבה מקומות יפים.
  • 2:10 - 2:12
    למרות כל השנים שחלפו,
  • 2:12 - 2:14
    אני עדיין רואה את העולם דרך עיניים של ילד
  • 2:15 - 2:17
    ואני מנסה לשלב את תחושת הפליאה הזו
  • 2:17 - 2:22
    ואת תחושת הסקרנות הזו בצילום שלי
  • 2:22 - 2:24
    ככל שאני יכול.
  • 2:25 - 2:27
    ויש לנו מזל, כי כאן בדרום,
  • 2:27 - 2:30
    יש לנו יריעה חלקה יחסית
  • 2:30 - 2:34
    שניתן למלא עם
    ההרפתקאות הדמיוניות ביותר
  • 2:34 - 2:36
    וחוויות מדהימות.
  • 2:36 - 2:40
    זה תלוי רק בדמיון שלנו.
  • 2:40 - 2:43
    תבינו, הרבה אנשים
    מסתכלים על זה ואומרים,
  • 2:43 - 2:44
    "כן, וואו, זה עץ יפה."
  • 2:44 - 2:46
    אבל אני לא רק רואה עץ...
  • 2:46 - 2:49
    אני מסתכל על זה ורואה הזדמנות.
  • 2:49 - 2:50
    אני רואה סוף שבוע שלם.
  • 2:51 - 2:54
    מכיוון שכשאני הייתי ילד,
    אלה היו התמונות
  • 2:54 - 2:56
    שהרימו אותי מהספה
    ואתגרו אותי לחקור,
  • 2:56 - 2:58
    אתגרו אותי למצוא את היער,
  • 2:58 - 3:01
    לצלול מתחת למים
    ולראות מה יש לנו.
  • 3:01 - 3:04
    וחברים, צילמתי בכל רחבי העולם,
  • 3:04 - 3:06
    ואני מבטיח לכם,
  • 3:06 - 3:07
    מה שיש לנו כאן בדרום,
  • 3:07 - 3:09
    מה שיש לנו כאן במדינת אור השמש,
  • 3:09 - 3:11
    מהווה תחרות לכל דבר אחר שראיתי.
  • 3:12 - 3:16
    אבל ענף התיירות שלנו
    משווק את כל הדברים הלא נכונים.
  • 3:17 - 3:19
    עד גיל 12, ילדים מבקרים
    בדיסני וורלד
  • 3:19 - 3:21
    יותר פעמים משהם נמצאים בקאנו
  • 3:21 - 3:24
    או בקמפינג מתחת לשמיים מלאי כוכבים.
  • 3:25 - 3:28
    ואין לי שום דבר נגד דיסני או מיקי,
    גם אני הלכתי לשם.
  • 3:28 - 3:31
    אבל הם חסרים את החיבורים הבסיסיים
  • 3:31 - 3:34
    שיוצרים תחושה אמיתית של גאווה ובעלות
  • 3:34 - 3:36
    למקום שנקרא בית.
  • 3:37 - 3:40
    וזה עוד יותר מורכב, כי הנופים
  • 3:40 - 3:42
    שמגדירים את המורשת הטבעית שלנו
  • 3:42 - 3:45
    וממלאים את האקוויפר
    שלנו במי השתייה
  • 3:45 - 3:50
    נתפסים כמפחידים ומסוכנים.
  • 3:50 - 3:52
    כשאבותינו הגיעו לכאן לראשונה,
  • 3:52 - 3:55
    הם הזהירו, "אל תיכנסו
    לאיזורים האלה, הם רדופים.
  • 3:55 - 3:58
    הם מלאים ברוחות רעות ורוחות רפאים."
  • 3:58 - 4:00
    אני לא יודע איך הם הגיעו לרעיון הזה.
  • 4:01 - 4:03
    אבל זה באמת הוביל לניתוק אמיתי מאוד,
  • 4:03 - 4:05
    מנטליות שלילית אמיתית מאוד
  • 4:05 - 4:09
    שהשאירה את הציבור חסר התעניינות, שקט,
  • 4:09 - 4:11
    ולבסוף, סיכנה את הסביבה שלנו.
  • 4:13 - 4:16
    אנחנו מדינה שמוקפת ומוגדרת על ידי מים,
  • 4:16 - 4:17
    ובכל זאת במשך מאות שנים,
  • 4:17 - 4:19
    ביצות וביצות מיוערות נתפסו
  • 4:19 - 4:22
    כמכשולים שיש לעבור.
  • 4:22 - 4:26
    ולכן התייחסנו אליהן
    כמערכות אקולוגיות סוג ב',
  • 4:26 - 4:29
    כי יש להן ערך כספי נמוך מאוד,
  • 4:29 - 4:32
    וכמובן, הן ידועות באכלוס תנינים ונחשים...
  • 4:32 - 4:36
    שאני מודה,
    הם לא השגרירים הכי חמודים.
  • 4:36 - 4:37
    (צחוק)
  • 4:37 - 4:40
    אז הניחו אז,
    שהביצה הטובה היחידה
  • 4:40 - 4:41
    היא ביצה מנוקזת.
  • 4:41 - 4:43
    ולמעשה,
  • 4:43 - 4:46
    לנקז ביצה כדי לפנות מקום לחקלאות ולפיתוח
  • 4:46 - 4:50
    נחשב למהות השימור לפני זמן לא רב.
  • 4:51 - 4:52
    אבל כעת אנו חוזרים אחורה,
  • 4:52 - 4:55
    כי ככל שאנחנו לומדים
    על הנופים הרטובים הללו,
  • 4:55 - 4:57
    ככה אנחנו מגלים יותר סודות
  • 4:57 - 5:00
    על יחסים בין מיניים
  • 5:00 - 5:04
    והקישוריות בין שטחי מחייה,
    אזורי זרימת מים ונתיבי תעופה.
  • 5:05 - 5:07
    קחו את הציפור הזאת, לדוגמא:
  • 5:07 - 5:09
    זה הסבכון הזהוב.
  • 5:09 - 5:11
    אני אוהב את הציפור הזאת
    בגלל שזו ציפור ביצה,
  • 5:11 - 5:13
    מכף רגל ועד ראש, ציפור ביצה.
  • 5:13 - 5:17
    הן מקננות והן מזדווגות והן מתרבות
    בביצות הישנות האלה,
  • 5:17 - 5:18
    ביערות המוצפים הללו.
  • 5:18 - 5:21
    ואז אחרי האביב, אחרי שהם
    מגדלים את הצאצאים שלהם,
  • 5:21 - 5:23
    הם עפים אלפי קילומטרים מעל מפרץ מקסיקו
  • 5:23 - 5:25
    לתוך מרכז ודרום אמריקה.
  • 5:26 - 5:27
    ואחרי החורף,
  • 5:27 - 5:29
    האביב מגיע והם חוזרים.
  • 5:29 - 5:32
    הם עפים אלפי קילומטרים מעל מפרץ מקסיקו.
  • 5:32 - 5:35
    ולאן הם הולכים? איפה הם נוחתים?
  • 5:35 - 5:38
    ישר לאותו העץ.
  • 5:39 - 5:40
    זה פסיכי.
  • 5:40 - 5:43
    זו ציפור בגודל של כדור טניס...
  • 5:44 - 5:45
    זה טירוף!
  • 5:45 - 5:48
    השתמשתי בג'י פי אס כדי להגיע לכאן היום.
  • 5:48 - 5:49
    וזו העיר שלי.
  • 5:49 - 5:51
    (צחוק)
  • 5:51 - 5:52
    זה טירוף.
  • 5:52 - 5:56
    אז מה קורה, אם כך,
    כשהציפור הזו עפה מעל מפרץ מקסיקו
  • 5:56 - 5:58
    לתוך מרכז אמריקה למשך החורף
  • 5:58 - 6:00
    ואז האביב מגיע והיא עפה חזרה,
  • 6:00 - 6:03
    ומגיעה לדבר הזה:
  • 6:03 - 6:05
    מגרש גולף מכוסח ביסודיות?
  • 6:06 - 6:09
    זהו דפוס שחוזר על עצמו לעתים קרובות מדי
  • 6:09 - 6:10
    כאן במדינה הזאת.
  • 6:10 - 6:13
    וזה תהליך טבעי שהתרחש במשך אלפי שנים
  • 6:13 - 6:15
    ואנחנו רק עכשיו לומדים עליו.
  • 6:15 - 6:18
    אז אתם יכולים לדמיין את כל שאר
    הדברים שיש ללמוד על הנופים הללו
  • 6:18 - 6:20
    אם רק נשמר אותם קודם.
  • 6:20 - 6:24
    עכשיו למרות כל החיים העשירים
    האלה ששוכנים בביצות הללו,
  • 6:24 - 6:26
    עדיין יש להן שם רע.
  • 6:27 - 6:30
    הרבה אנשים מרגישים אי
    נוחות עם המחשבה להשתכשך
  • 6:31 - 6:32
    בתוך המים השחורים של פלורידה.
  • 6:32 - 6:34
    אני יכול להבין את זה.
  • 6:34 - 6:37
    אבל מה שאהבתי
    כשגדלתי במדינת אור השמש
  • 6:37 - 6:38
    זה שעבור רבים מאיתנו,
  • 6:38 - 6:42
    אנחנו חיים עם פחד חבוי אבל מאוד אמיתי
  • 6:42 - 6:45
    שאם נכניס את הבהונות שלנו למים,
  • 6:45 - 6:48
    יכול להיות שם משהו הרבה יותר עתיק
  • 6:48 - 6:50
    והרבה יותר מותאם מאיתנו.
  • 6:51 - 6:55
    הידיעה שאתה לא הכלב השולט
    היא אי נוחות מבורכת, לדעתי.
  • 6:56 - 7:00
    כמה פעמים בעידן המודרני
    והאורבני והדיגיטלי הזה
  • 7:00 - 7:04
    באמת יש לך הזדמנות להרגיש פגיע,
  • 7:04 - 7:08
    או לשקול את זה שהעולם אולי לא נוצר עבורנו?
  • 7:08 - 7:09
    אז בעשור האחרון,
  • 7:09 - 7:13
    התחלתי לחפש את האזורים
    האלה בהם הבטון מתחלף ביער
  • 7:13 - 7:15
    והאורנים הופכים לברושים,
  • 7:15 - 7:18
    וצפיתי בכל היתושים והזוחלים האלה,
  • 7:18 - 7:20
    כל אי הנוחויות האלה,
  • 7:20 - 7:24
    כהוכחות שמצאתי טבע פראי אמיתי,
  • 7:24 - 7:26
    ואני מקבל אותם בשלמות.
  • 7:26 - 7:29
    עכשיו, כצלם העוסק בשימור,
    בעל אובססיה למים שחורים,
  • 7:29 - 7:31
    היה זה רק נכון
    שאמצא את עצמי לבסוף
  • 7:31 - 7:33
    בביצה המפורסמת מכל:
  • 7:33 - 7:35
    האוורגליידס.
  • 7:35 - 7:37
    מאחר שגדלתי כאן בצפון מרכז פלורידה,
  • 7:37 - 7:39
    היא תמיד נקראה בשמות הקסומים האלה,
  • 7:39 - 7:42
    מקומות כמו לוקסהאצ'י ופקהאצ'י,
  • 7:42 - 7:44
    קורקסקרו, ביג סייפרס.
  • 7:44 - 7:48
    התחלתי במה שהפך לבסוף
    לפרויקט בן חמש שנים,
  • 7:48 - 7:52
    בתקווה להציג
    את האוורגליידס באור חדש,
  • 7:52 - 7:53
    באור עם יותר השראה.
  • 7:54 - 7:57
    אבל ידעתי שזהו יעד שאפתני,
    כי יש פה שטח
  • 7:57 - 8:00
    שהוא בערך שליש מגודלה
    של מדינת פלורידה, זה ענק.
  • 8:00 - 8:02
    וכשאני אומר אוורגליידס,
  • 8:02 - 8:04
    רוב האנשים אומרים,
    "אהה, כן, הפארק הלאומי."
  • 8:04 - 8:09
    אבל האוורגליידס זה לא רק פארק,
    זה שטח זרימת מים שלם,
  • 8:09 - 8:12
    המתחיל בשרשרת האגמים
    קיסימי בצפון,
  • 8:12 - 8:14
    ואז כשהגשמים יורדים בקיץ,
  • 8:14 - 8:17
    המים האלה זורמים לתוך
    אגם אוקיצ'ובי,
  • 8:17 - 8:20
    ואגם אוקיצ'ובי מתמלא ועולה על גדותיו
  • 8:20 - 8:24
    ונשפך דרומה, לאט לאט,
    בכיוון הטופוגרפיה,
  • 8:24 - 8:26
    לתוך נהר העשב,
    סוגרס פרייריז,
  • 8:26 - 8:28
    לפני שהוא נכנס ליערות הברושים,
  • 8:28 - 8:31
    עד שהוא מגיע הרחק דרומה
    לתוך ביצות המנגרובים,
  • 8:31 - 8:35
    ואז לבסוף... לבסוף...
    למפרץ פלורידה,
  • 8:35 - 8:37
    אבן הברקת של האוורגליידס,
  • 8:37 - 8:38
    לשון הים האדירה,
  • 8:38 - 8:40
    לשון ים בגודל 2,200 קמ"ר.
  • 8:40 - 8:45
    אז נכון, הפארק הלאומי הוא
    הקצה הדרומי של המערכת הזו,
  • 8:45 - 8:48
    אבל כל הדברים שהופכים אותה לייחודית
    הם הגורמים האלה שנכנסים,
  • 8:48 - 8:51
    המים המתוקים שמתחילים 160 ק"מ צפונה.
  • 8:51 - 8:54
    אז אף אחד מהגבולות הפוליטיים
    או הבלתי נראים האלה
  • 8:54 - 8:59
    מגנים על הפארק ממים מזוהמים
    או ממחסור במים.
  • 8:59 - 9:02
    ולמרבה הצער,
    זה בדיוק מה שעשינו.
  • 9:03 - 9:04
    במשך 60 השנים האחרונות,
  • 9:04 - 9:08
    ניקזנו, סכרנו,
    חפרנו את האוורגליידס,
  • 9:08 - 9:12
    עד שרק שליש מהמים
    שהגיעו למפרץ בעבר
  • 9:12 - 9:14
    מגיעים אליו היום.
  • 9:15 - 9:18
    אז הסיפור הזה הוא לא רק
    אור שמש וקשתות בענן, למרבה הצער.
  • 9:19 - 9:21
    לטוב או לרע,
  • 9:21 - 9:24
    הסיפור של האוורגליידס קשור ישירות
  • 9:24 - 9:28
    לגבעות ולואדיות של הקשר בין האנושות
  • 9:28 - 9:29
    לבין העולם הטבעי.
  • 9:29 - 9:31
    אבל אני אראה לכם
    את התמונות היפות האלה,
  • 9:31 - 9:33
    בגלל שזה יגייס אתכם.
  • 9:33 - 9:36
    ועכשיו כשקיבלתי את תשומת לבכם,
    אני יכול לספר לכם את הסיפור האמיתי.
  • 9:36 - 9:38
    והוא שאנחנו לוקחים את זה,
  • 9:38 - 9:41
    ומחליפים את זה בזה,
  • 9:41 - 9:42
    בקצב מבהיל.
  • 9:43 - 9:45
    ומה שלא מובן
    לכל כך הרבה אנשים
  • 9:45 - 9:48
    הוא הממדים האדירים
    עליהם אנחנו מדברים.
  • 9:48 - 9:51
    כי האוורגליידס אינם
    אחראים רק על מי השתייה
  • 9:51 - 9:53
    לשבעה מיליון תושבי פלורידה,
  • 9:53 - 9:56
    הם משקים גם את השדות החקלאיים
  • 9:56 - 9:58
    שמספקים עגבניות ותפוזים כל השנה
  • 9:58 - 10:01
    ללמעלה מ300 מיליון אמריקאים.
  • 10:02 - 10:06
    ואותו גל מים עונתי בקיץ
  • 10:06 - 10:10
    שבנה את נהר הדשא לפני 6,000 שנה.
  • 10:10 - 10:15
    למרבה האירוניה, היום, הוא האחראי
    ללמעלה משני מיליון הדונם
  • 10:15 - 10:17
    של נהר קנה הסוכר האינסופי.
  • 10:18 - 10:20
    אלה הם אותם השדות שאחראים
  • 10:20 - 10:24
    לשפיכת רמות גבוהות במיוחד
    של דשן לתוך איזורי הזרימה
  • 10:24 - 10:26
    המשנים את המערכת לתמיד.
  • 10:27 - 10:30
    אבל כדי שלא רק
    תבינו איך המערכת הזאת פועלת,
  • 10:30 - 10:32
    אלא גם תיקשרו אליה אישית,
  • 10:32 - 10:35
    החלטתי לחלק את הסיפור לכמה עלילות שונות.
  • 10:35 - 10:38
    ורציתי שהסיפור יתחיל באגם אוקיצ'ובי,
  • 10:38 - 10:41
    הלב הפועם של מערכת האוורגליידס.
  • 10:41 - 10:43
    וכדי לעשות זאת,
    בחרתי שגריר,
  • 10:43 - 10:45
    מין אייקוני.
  • 10:45 - 10:47
    זוהי דיית החלזונות.
  • 10:48 - 10:49
    זו ציפור אדירה,
  • 10:49 - 10:51
    והן נהגו לקנן באלפים,
  • 10:51 - 10:53
    בצפון האוורגליידס.
  • 10:53 - 10:56
    ואז הן ירדו לכ400 זוגות מקננים כיום.
  • 10:56 - 10:58
    ולמה?
  • 10:58 - 11:01
    ובכן, זה בגלל שהם אוכלים
    מקור אחד של מזון, חילזון תפוח.
  • 11:01 - 11:04
    בערך בגודל של כדור פינג-פונג,
    חילזון ימי.
  • 11:04 - 11:07
    כך שכשהתחלנו לסכור את האוורגליידס,
  • 11:07 - 11:11
    כשהתחלנו לבנות סוללות באגם אוקיצ'ובי
    ולנקז את הביצות,
  • 11:11 - 11:13
    איבדנו את בית הגידול של החילזון.
  • 11:13 - 11:16
    ובעקבות זאת אוכלוסיית הדיות ירדה.
  • 11:16 - 11:20
    ולכן, רציתי תמונה שלא תמחיש
    רק את מערכת היחסים
  • 11:20 - 11:23
    בין ביצה, חילזון וציפור,
  • 11:23 - 11:25
    אלא רציתי תמחיש גם
  • 11:25 - 11:28
    כמה מדהימה מערכת היחסים הזו,
  • 11:28 - 11:32
    וכמה חשובה היא,
    עד כדי כך שהם תלויים אחד בשני,
  • 11:32 - 11:34
    הביצות הבריאות והציפור הזו.
  • 11:34 - 11:36
    וחשבתי על רעיונות איך לעשות זאת.
  • 11:36 - 11:39
    התחלתי לשרטט תוכניות לצילום,
  • 11:39 - 11:42
    ושלחתי אותן לביולוג חיי הבר באוקיצ'ובי...
  • 11:42 - 11:45
    זו ציפור בסכנת הכחדה, אז דרושה
    רשות מיוחדת לשם כך.
  • 11:45 - 11:47
    אז בניתי משטח שקוע במים
  • 11:47 - 11:50
    שיחזיק חלזונות ממש מתחת לפני המים.
  • 11:50 - 11:54
    והשקעתי חודשים
    בתכנון הרעיון המשוגע הזה.
  • 11:54 - 11:57
    ולקחתי את המשטח הזה
    לאגם אוקיצ'ובי,
  • 11:57 - 11:59
    וביליתי למעלה משבוע במים,
  • 11:59 - 12:03
    מדדה בעומק מותניים,
    במשמרות של 9 שעות מזריחה עד שקיעה,
  • 12:03 - 12:06
    כדי להשיג תמונה אחת
    שחשבתי שאולי תמחיש את זה.
  • 12:06 - 12:08
    והנה היום שבו זה סוף סוף עבד:
  • 12:08 - 12:11
    [וידאו: (מאק סטון מדבר)
    אחרי שהצבתי את המשטח,
  • 12:11 - 12:14
    אני מסתכל למעלה ואני רואה
    דיה זכר מגיע מעל הסוף.
  • 12:14 - 12:16
    ואני רואה אותו סורק ומחפש.
  • 12:16 - 12:17
    והוא מגיע ממש מעל למלכודת,
  • 12:17 - 12:19
    ואני רואה שהוא ראה את זה.
  • 12:19 - 12:22
    והוא צולל,
    הולך ישר למלכודת.
  • 12:22 - 12:25
    וברגע הזה, כל חודשי
    התכנון, ההמתנה,
  • 12:25 - 12:27
    כל הכוויות, עקיצות היתושים...
  • 12:27 - 12:29
    פתאום, הכל היה שווה את זה.
  • 12:29 - 12:33
    (מאק סטון בסרט)
    אלוהים אדירים, אני לא מאמין!
  • 12:34 - 12:36
    אתם יכולים לדמיין
    כמה התרגשתי כשזה קרה.
  • 12:36 - 12:38
    אבל הרעיון היה,
  • 12:38 - 12:40
    שמישהו שאף פעם לא ראה את הציפור הזו
  • 12:40 - 12:42
    ואין לו שום סיבה לגלות אכפתיות כלפיה,
  • 12:42 - 12:45
    התמונות האלה,
    נקודות המבט החדשות האלה,
  • 12:45 - 12:48
    יעזרו לשפוך אור חדש על מין אחד בלבד
  • 12:48 - 12:52
    שהופך את אזורי הזרימה האלה לכל כך
    מדהימים, כל כך בעלי ערך, כל כך חשובים.
  • 12:53 - 12:56
    עכשיו, אני יודע שאני לא יכול
    לבוא לכאן לגיינסוויל
  • 12:56 - 12:58
    ולדבר אתכם על חיות באוורגליידס
  • 12:58 - 13:00
    בלי לדבר אתכם על תנינים.
  • 13:00 - 13:02
    אני אוהב תנינים, גדלתי עם אהבה לתנינים.
  • 13:02 - 13:06
    ההורים שלי תמיד אמרו שהיתה לי
    מערכת יחסים לא בריאה עם תנינים
  • 13:06 - 13:07
    אבל מה שאני אוהב בהם הוא,
  • 13:07 - 13:10
    שהם המקבילים לכרישים
    במים מתוקים.
  • 13:10 - 13:12
    מפחדים מהם,
    שונאים אותם,
  • 13:12 - 13:14
    והם לא מובנים כראוי בצורה טרגית.
  • 13:14 - 13:18
    בגלל שאלה הם יצורים יחודיים,
    הם לא רק טורפי על.
  • 13:18 - 13:19
    באוורגליידס,
  • 13:19 - 13:22
    הם האדריכלים של האוורגליידס,
  • 13:22 - 13:24
    כי כשהמים יורדים בחורף,
  • 13:24 - 13:25
    במהלך העונה היבשה,
  • 13:25 - 13:28
    הם מתחילים לחפור בורות
    שנקראים בורות תנינים.
  • 13:28 - 13:31
    והם עושים זאת מכיוון שכשהמים יורדים,
  • 13:31 - 13:34
    הם יוכלו להישאר רטובים והם יוכלו לצוד.
  • 13:35 - 13:37
    וזה משפיע לא רק עליהם,
  • 13:37 - 13:39
    חיות אחרות גם כן תלויות
    במערכת היחסים הזו.
  • 13:39 - 13:42
    אז הם הופכים למין מפתח.
  • 13:43 - 13:47
    אז איך אתה גורם לטורף על,
    זוחל עתיק,
  • 13:47 - 13:49
    להיראות כשולט במערכת,
  • 13:49 - 13:52
    ובו זמנית, פגיע?
  • 13:53 - 13:57
    ובכן, אתה נכנס לבור של בערך 120 מהם,
  • 13:57 - 13:59
    ואז אתה מקווה שקיבלת את ההחלטה הנכונה.
  • 13:59 - 14:01
    (צחוק)
  • 14:02 - 14:04
    כל האצבעות שלי עדיין ברשותי,
    זה טוב.
  • 14:05 - 14:07
    אבל אני מבין, אני יודע,
    אני לא עומד לגייס אתכם,
  • 14:07 - 14:11
    אני לא עומד לגייס את החיילים כדי
    "להציל את האוורגליידס למען התנינים!"
  • 14:11 - 14:13
    זה לא יקרה כי הם כל כך נפוצים,
  • 14:13 - 14:14
    רואים אותם עכשיו,
  • 14:14 - 14:18
    הם אחד מסיפורי השימור
    המוצלחים ביותר של ארה"ב.
  • 14:18 - 14:21
    אבל יש מין אחד באוורגליידס
    שלא משנה מי אתה,
  • 14:21 - 14:24
    אתה לא יכול לא לאהוב,
    וזהו הכפן הורוד.
  • 14:24 - 14:28
    הציפורים האלה אדירות, אבל
    היה להם קשה מאוד באוורגליידס,
  • 14:28 - 14:31
    כי הם התחילו עם אלפי זוגות
    מקננים במפרץ פלורידה,
  • 14:31 - 14:33
    ובסוף המאה ה20,
  • 14:33 - 14:37
    הם ירדו לשניים...
    שני זוגות מקננים.
  • 14:37 - 14:38
    ולמה?
  • 14:39 - 14:42
    כי נשים חשבו שהם
    נראים טוב יותר על הכובעים שלהן
  • 14:42 - 14:44
    מאשר בשמיים.
  • 14:44 - 14:47
    אז אסרנו את סחר הנוצות,
  • 14:47 - 14:49
    והמספרים שלהם החלו לעלות.
  • 14:49 - 14:51
    ובזמן שהמספרים שלהם התחילו לעלות,
  • 14:51 - 14:53
    מדענים שמו לב,
  • 14:53 - 14:54
    הם התחילו לחקור
    את הציפורים האלה.
  • 14:54 - 14:56
    ומה שהם מצאו זה
  • 14:56 - 14:58
    שהתנהגות הציפורים
    האלה קשורה באופן ישיר
  • 14:58 - 15:01
    למחזור המים השנתי באוורגליידס,
  • 15:01 - 15:04
    לדבר שמגדיר את אזורי
    הזרימה של האוורגליידס.
  • 15:04 - 15:06
    מה שהם מצאו הוא
  • 15:06 - 15:09
    שהציפורים האלה התחילו
    לקנן בחורף כשהמים ירדו,
  • 15:09 - 15:13
    מכיוון שהם ניזונים טקטיליים,
    הם צריכים לגעת במה שהם רוצים לאכול.
  • 15:13 - 15:16
    אז הם מחכים לבריכות הדגים המרוכזות הללו
  • 15:16 - 15:18
    כדי להצליח לאכול מספיק,
    כדי להאכיל את הצאצאים שלהם.
  • 15:19 - 15:22
    אז הציפורים האלה הפכו
    לאייקון של האוורגליידס...
  • 15:22 - 15:25
    מין המהווה אינדיקטור
    לבריאות הכללית של המערכת.
  • 15:25 - 15:29
    ובדיוק כשהמספרים שלהם התחילו
    לעלות באמצע המאה העשרים...
  • 15:29 - 15:33
    ממריאים ל 900, 1,000, 1,100, 1,200...
  • 15:33 - 15:37
    בדיוק כשזה התחיל לקרות,
    התחלנו לנקז את דרום האוורגליידס
  • 15:37 - 15:41
    ומנענו משני שליש מהמים האלה
    לנוע דרומה.
  • 15:41 - 15:43
    והיו לזה השלכות קיצוניות.
  • 15:44 - 15:46
    ובדיוק כשהמספרים האלה הגיעו לשיאם,
  • 15:46 - 15:49
    לצערנו, היום,
    הסיפור האמיתי על הכפן,
  • 15:49 - 15:54
    התמונה האמיתית של איך הוא נראה
    היא יותר דומה לזה.
  • 15:55 - 16:00
    ונשארנו עם פחות משבעים זוגות
    מקננים במפרץ פלורידה היום,
  • 16:00 - 16:02
    כי שיבשנו את המערכת כל כך.
  • 16:02 - 16:05
    אז כל הארגונים השונים האלה
    הם צועקים, הם צורחים,
  • 16:05 - 16:08
    "האוורגליידס הוא עדין!"
  • 16:08 - 16:09
    הוא לא.
  • 16:09 - 16:10
    הוא עמיד.
  • 16:10 - 16:14
    כי למרות כל מה שלקחנו,
    למרות כל מה שעשינו, וניקזנו,
  • 16:14 - 16:16
    וסכרנו וחפרנו אותו,
  • 16:16 - 16:19
    חלקים ממנו עדיין כאן,
    מחכים להרכבה מחדש.
  • 16:19 - 16:21
    וזה מה שאהבתי בדרום פלורידה,
  • 16:21 - 16:25
    שבמקום אחד, הכוח העצום
    של האנושות
  • 16:25 - 16:28
    פוגש את העצם האיתן הזה של טבע טרופי.
  • 16:29 - 16:33
    ובחזית החדשה הזו אנחנו
    נאלצים להעריך מחדש:
  • 16:33 - 16:35
    מה הערך של הטבע הפראי?
  • 16:35 - 16:38
    מה הערך של מגוון ביולוגי,
    או מי השתייה שלנו?
  • 16:39 - 16:42
    ולמרבה המזל,
    לאחר עשרות שנים של דיון,
  • 16:42 - 16:45
    אנחנו סוף סוף מתחילים
    לפעול בנוגע לשאלות האלה.
  • 16:45 - 16:47
    אנו מתחילים לקחת
    על עצמנו פרויקטים
  • 16:47 - 16:50
    של להביא עוד מים מתוקים למפרץ.
  • 16:50 - 16:53
    אבל זה תלוי בנו האזרחים,
    כתושבים, ככלכלנים
  • 16:53 - 16:56
    לחייב את הנציגים שלנו
    בהבטחות שלהם.
  • 16:57 - 16:59
    מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור?
  • 16:59 - 17:00
    זה כל כך קל.
  • 17:00 - 17:02
    פשוט צאו החוצה, צאו לשם.
  • 17:02 - 17:04
    צאו עם החברים שלכם,
    צאו עם הילדים שלכם,
  • 17:04 - 17:06
    צאו עם המשפחה שלכם.
  • 17:06 - 17:08
    שכרו מדריך דיג.
  • 17:08 - 17:10
    תראו למדינה
    שההגנה על הטבע הפראי
  • 17:10 - 17:14
    כדאית לא רק מבחינה אקולוגית,
    אלא גם מבחינה כלכלית.
  • 17:14 - 17:18
    זה כל כך כיף, פשוט תעשו את זה...
    תכניסו את הרגליים למים.
  • 17:18 - 17:20
    הביצה תשנה אתכם, אני מבטיח.
  • 17:21 - 17:23
    במשך השנים,
    נהיינו כל כך נדיבים
  • 17:23 - 17:26
    עם נופים אחרים ברחבי בארץ,
  • 17:26 - 17:29
    כיסינו אותם בגאווה אמריקאית,
  • 17:29 - 17:32
    מקומות שאנו חושבים
    כיום שהם מגדירים אותנו:
  • 17:32 - 17:35
    גרנד קניון, יוסמטי, יילו סטון.
  • 17:35 - 17:37
    ואנחנו משתמשים בפארקים האלה
    ובאזורים הטבעיים האלה
  • 17:37 - 17:40
    כמשואות ומצפנים תרבותיים.
  • 17:41 - 17:43
    ולמרבה הצער,
    האוורגליידס לעתים קרובות
  • 17:43 - 17:45
    נשאר מחוץ לשיחה.
  • 17:46 - 17:48
    אבל אני מאמין שהוא אייקוני
    ומסמל באותה מידה
  • 17:48 - 17:50
    את מי שאנחנו כמדינה,
  • 17:50 - 17:53
    כמו כל שאר אזורי הטבע הפראיים הללו.
  • 17:53 - 17:55
    זה רק טבע מסוג שונה.
  • 17:56 - 17:57
    אבל אני מעודד,
  • 17:57 - 18:00
    כי אולי אנחנו סוף סוף מתחילים להשתכנע,
  • 18:00 - 18:03
    כי מה שפעם החשבנו לשממה ביצתית,
  • 18:03 - 18:05
    הוא כיום אתר מורשת עולמי.
  • 18:05 - 18:08
    הוא ביצה בעלת חשיבות בינלאומית.
  • 18:09 - 18:12
    ועברנו דרך ארוכה בשישים השנה האחרונות.
  • 18:12 - 18:16
    ובתור פרויקט שימור הביצה
    הגדול והשאפתני ביותר בעולם,
  • 18:16 - 18:20
    אור הזרקורים הבינלאומי נמצא
    עלינו במדינת אור השמש.
  • 18:20 - 18:22
    כי אם ביכולתנו
    לרפא את המערכת הזו,
  • 18:22 - 18:26
    היא עומדת להיות סמל לשימור ביצות
  • 18:26 - 18:27
    בכל רחבי העולם.
  • 18:28 - 18:33
    אבל זה תלוי בנו להחליט לאיזו מורשת
    אנו רוצים לקשר את הדגל שלנו.
  • 18:34 - 18:37
    אומרים שהאוורגליידס הוא
    המבחן הגדול ביותר שלנו.
  • 18:38 - 18:41
    אם אנחנו עוברים אותו,
    אנחנו זוכים לשמור על הכוכב שלנו.
  • 18:42 - 18:43
    אני אוהב את הציטוט הזה,
  • 18:43 - 18:45
    כי זה אתגר, זה תמריץ.
  • 18:45 - 18:47
    נוכל לעשות את זה?
    האם נעשה את זה?
  • 18:47 - 18:49
    אנחנו חייבים, אנחנו מוכרחים.
  • 18:50 - 18:51
    אבל האוורגליידס אינם רק מבחן.
  • 18:52 - 18:54
    הם גם מתנה,
  • 18:54 - 18:56
    ובסופו של דבר, הם באחריותנו.
  • 18:57 - 18:58
    תודה.
  • 18:58 - 19:02
    (מחיאות כפיים)
Title:
תמונות מרהיבות של האוורגליידס הנמצא בסכנת הכחדה TEDxUF
Speaker:
מאק סטון
Description:

ההרצאה הזו נערכה באירוע של TED באמצעות פורמט הכנסים של TED אך אורגנה בצורה עצמאית על ידי קהילה מקומית.
במשך מאות שנים, אנשים ראו ביצות ושטחי ביצה כמכשולים אותם יש לעבור. אבל עבור הצלם מאק סטון שתיעד את סיפורם של חיי הבר באוורגליידס של פלורידה, הביצה אינה מכשול - היא אוצר לאומי. דרך צילומיו המרהיבים, סטון מאיר את הטבעי הפראי, הנטוש, העתיק והחשוב באור חדש. "פשוט תעשו את זה - הכניסו את הרגליים למים" הוא אומר " הביצה תשנה אתכם, אני מבטיח."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:15

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.