-
Title:
למה הסטטיסטיקה מרתקת: המספרים הם אנחנו | אלן סמית' | TEDxExeter
-
Description:
עד כמה אתם מכירים את האיזור בו אתם גרים? סמית' מראה לנו איך נתונים יכולים לסתור את הציפיות שלכם. הוא גם פוסל את הטענה שיש שני סוגי אנשים: אלה שמבינים חשבון, ואלה שלא.
הרצאה זו הועברה באירוע TEDx תוך שימוש בפורמט של כנסי TED, אך בארגון עצמאי של קהילה מקומית. לפרטים נוספים: http://ted.com/tedx
-
Speaker:
אלן סמית'
-
ב-2003,
-
ממשלת בריטניה ערכה סקר.
-
והסקר מדד אוריינות מתמטית באוכלוסייה.
-
והם נדהמו לגלות
-
שעל כל 100 אנשים בגיל העבודה במדינה,
-
ל-47 מהם חסרו יכולות מתמטיות ברמה 1.
-
עכשיו, יכולות מתמטיות ברמה 1 --
זה הטווח התחתון בציוני מבחני הבגרות.
-
זו היכולת להתמודד עם שברים,
אחוזים ומספרים עשרוניים.
-
אז המספר הזה הטריד מאוד את בית הנבחרים.
-
מדיניות השתנתה,
-
השקעות נעשו,
-
ואז הם הריצו את הסקר שוב ב-2011.
-
אתם יכולים לנחש מה קרה למספר הזה?
-
הוא עלה ל-49.
-
(צחוק)
-
ולמעשה, כשדיווחתי על המספר הזה
ב-FT (מגזין פיננסי),
-
אחד הקוראים שלנו התבדח ואמר,
-
"המספר הזה הוא מזעזע
רק ל-51 אחוז מהאוכלוסיה."
-
(צחוק)
-
אבל אני העדפתי תגובה של תלמיד
-
כשהצגתי את המידע הזה בבית הספר,
-
שהרים את ידו ואמר,
-
"איך אתם יודעים שהאדם שייצר את המספר הזה
-
הוא לא גם אחד מה-49 אחוזים?"
-
(צחוק)
-
אז בבירור, יש בעיה בחשיבה המתמטית,
-
כי מדובר על כישורים חשובים לחיים,
-
והרבה מהשינויים
שאנחנו רוצים להכניס במאה הזו
-
כוללים הרגשה נוחה יותר עם מספרים.
-
עכשיו, זו לא רק בעיה באנגליה.
-
ה-OECD השנה פירסם כמה נתונים
שבודקים חשיבה מתמטית באנשים צעירים,
-
ומובילה את הדרך, ארצות הברית --
-
כמעט ל-40 אחוז מהאנשים הצעירים
בארצות הברית יש אוריינות מתמטית נמוכה.
-
עכשיו, אנגליה גם שם,
-
אבל יש עוד שבע מדינות ב-OECD
עם מספרים גבוהים מ-20 אחוז.
-
וזו בעיה, כי זה לא חייב להיות כך.
-
אם תביטו בצד הרחוק של הגרף,
-
תוכלו לראות את הולנד וקוריאה
מחזיקות בספרות בודדות.
-
אז יש בהחלט בעיה באוריינות המתמטית
שבה אנחנו רוצים לטפל.
-
עכשיו, כמה שמחקרים כאלה חשובים,
-
אני חושב שלא בכוונה, אנחנו מסתכנים
בדחיפת אנשים לאחת משתי קטגוריות,
-
שיש שני סוגי אנשים:
-
אנשים שנוח להם עם מספרים, שיכולים לחשב,
-
ואנשים שלא.
-
ומה שאני מנסה לטעון פה היום
-
זה שלדעתי זו דיכוטומיה שיקרית.
-
זו אינה חלוקה בלתי ניתנת לשינוי.
-
לדעתי, אתם לא זקוקים
לאוריינות מתמטית יוצאת דופן
-
כדי לקבל השראה ממספרים,
-
וזו צריכה להיות נקודת הפתיחה
למסע שלנו קדימה.
-
ואחת הדרכים בהן אנחנו יכולים
להתחיל את המסע הזה, בעיני,
-
זה להביט בסטטיסטיקות.
-
עכשיו, אני הראשון שיכיר בעובדה שלסטטיסטיקה
-
יש תדמית מעט בעייתית.
-
(צחוק)
-
זה החלק במתמטיקה
-
שאפילו מתמטיקאים לא ממש אוהבים,
-
כי בעוד ששאר המתמטיקה עוסק בדיוק ובוודאות,
-
סטטיסטיקה היא כמעט ההיפך מזה.
-
אבל למעשה, אני בעצמי עברתי מאוחר
לעולם הסטטיסטיקה.
-
אם הייתם שואלים את המרצים שלי
בתואר הראשון
-
אילו שני נושאים הכי פחות סביר
שאצטיין בהם אחרי האוניברסיטה,
-
הם היו אומרים לכם סטטיסטיקה ותכנות,
-
והנה אני כאן, עומד להראות לכם
כמה גרפים סטטיסטיים שתכנתתי.
-
אז מה עורר בי את השינוי הזה?
-
מה גרם לי לחשוב שסטטיסטיקה
היא למעשה משהו מעניין?
-
זה באמת כי סטטיסטיקה עוסקת בנו.
-
אם תבחנו את האטימולוגיה
של המילה סטטיסטיקה,
-
היא המדע של עיסוק בנתונים
-
הנוגעים למדינה או לקהילה בה אנחנו חיים.
-
אז סטטיסטיקות עוסקות בנו כקבוצה,
-
לא כאנשים בודדים.
-
ואני חושב שכחיות חברתיות,
-
כולנו מתעניינים בדרך בה אנחנו כאנשים
מתייחסים לקבוצות שלנו,
-
לעמיתים שלנו.
-
וסטטיסטיקות כאלה הן הכי עוצמתיות
-
כשהן מפתיעות אותנו.
-
ולאחרונה נערכו כמה סקרים באמת נפלאים
-
על ידי חברת איפסוס מורי.
-
הם סקרו מעל 1,000 בוגרים בבריטניה,
-
ואמרו, מתוך כל 100 אנשים באנגליה וווילס,
-
כמה מהם מוסלמים?
-
התשובה הממוצעת בסקר
-
שאמור היה לייצג את האוכלוסיה הכללית --
-
היתה 24.
-
זה מה שאנשים חשבו.
-
אנשים בריטים חשבו ש-24
מתוך כל 100 אנשים במדינה הם מוסלמים.
-
מספרים רשמיים גילו
שהמספר האמיתי הוא בערך חמישה.
-
אז יש שונות גדולה בין מה שאנחנו חושבים,
התפיסה שלנו,
-
והמציאות המיוצגת בסטטיסטיקה.
-
ואני חושב שזה מעניין.
-
מה יכול לגרום לתפיסות המוטעות האלו?
-
והתרגשתי כל כך מהמחקר הזה,
-
שהתחלתי לשאול שאלות במצגות, להתייחס לזה.
-
עשיתי מצגת
בבית הספר סיינט פול לבנות בהאמרסמית',
-
והיה לי קהל די דומה לזה,
-
חוץ מזה שהוא היה
מורכב לגמרי מבנות בכיתה ו'.
-
ואמרתי, "בנות,
-
"לדעתכן, כמה בנות עשרה הציבור הבריטי חושב
-
"נכנסות להריון כל שנה?"
-
והבנות כמעט חטפו שבץ כשאמרתי
-
שהציבור הבריטי חושב ש-15 מתוך כל 100 נערות
-
נכנסות להריון כל שנה.
-
והיתה להן זכות מלאה להתרגז,
-
כי למעשה, הייתי צריך קרוב ל-200 נקודות
-
כדי שאוכל לצבוע אחת,
-
לפי מה שאומרים לנו המספרים האמיתיים.
-
ובדומה לחשיבה מתמטית,
זו אינה רק בעיה בריטית.
-
איפסוס מורי הרחיבו את הסקר
בשנים האחרונות לכל רחבי העולם.
-
וכך, הם שאלו סעודים,
-
מתוך 100 בוגרים במדינה שלכם,
-
כמה מהם במשקל יתר או שמנים?
-
והתשובה הממוצעת מהסעודים היתה יותר מרבע.
-
זה מה שהם חשבו.
-
קצת יותר מרבע מהמבוגרים
במשקל עודף או שמנים.
-
המספרים הרשמיים מראים, למעשה,
שזה קרוב יותר לשלושה רבעים.
-
(צחוק)
-
אז שוב, שונות גדולה.
-
ואני מת על זה: הם שאלו ביפן,
הם שאלו את היפנים,
-
מתוך 100 יפנים,
-
כמה מהם חיים באיזורים כפריים?
-
הממוצע היה בערך 50-50, קצת מעל חצי.
-
הם חשבו ש-56 מתוך כל 100 יפנים
חיים באזורים כפריים.
-
המספר הרשמי הוא שבעה.
-
אז הפערים הם יוצאי דופן,
ומפתיעים חלק מהאנשים,
-
אבל הם לא מפתיעים את מי שקראו את עבודתו
-
של דניאל כהנמן, למשל, כלכלן זוכה פרס נובל.
-
הוא ועמיתו, עמוס טברסקי,
בילו שנים בחקר הנתק הזה
-
בין מה שאנשים תופסים לבין המציאות,
-
העובדה שאנשים
הם סטטיסטיקאים אינטואיטיבים די גרועים.
-
ויש לכך הרבה סיבות.
-
חוויות אישיות, בהחלט,
יכולות להשפיע על התפיסה שלנו,
-
אבל גם דברים כמו התקשורת
שמדווחת על דברים יוצאי דופן,
-
במקום על המצב הנורמלי.
-
לכהנמן היתה אמירה יפה בנושא.
-
הוא אמר, "אנחנו יכולים להיות עיוורים
לברור מאליו" --
-
ואז אנחנו טועים במספרים --
-
"אבל אנחנו יכולים להיות עיוורים
לעיוורון שלנו בנוגע לזה."
-
ולכך יש השלכות עצומות על קבלת החלטות.
-
אז במשרד הסטטיסטיקות בזמן שכל זה קרה,
-
חשבתי שזה באמת מעניין.
-
אמרתי, זו בהחלט בעיה גלובלית,
-
אבל אולי העניין הוא גאוגרפיה.
-
אלה היו שאלות שעסקו בעד כמה
אתם מכירים את המדינה שלכם.
-
אז במקרה הזה,
עד כמה אתם מכירים 64 מיליון אנשים?
-
לא ממש טוב, מסתבר.
אני לא יכול לעשות את זה.
-
אז היה לי רעיון,
-
והוא לחשוב על אותה הגישה,
-
אבל לחשוב על זה במובן מאוד מקומי.
-
האם זה מקומי?
-
אם נמסגר מחדש את השאלה ונגיד,
-
עד כמה אתם מכירים את האיזור המקומי שלכם,
-
האם התשובה שלכם תהיה יותר מדוייקת?
-
אז חיברתי חידון:
-
עד כמה אתם מכירים את האיזור שלכם?
-
זו אפליקציה אינטרנטית פשוטה.
-
אתם מכניסים את המיקוד
-
והיא תשאל אתכם שאלות
המבוססות על מידע ממפקד האוכלוסין
-
בקשר לאיזור המקומי שלכם.
-
וחשבתי הרבה על העיצוב שלה.
-
רציתי שהיא תהיה פתוחה
למגוון האנשים הרחב ביותר,
-
לא רק ל-49 האחוז שיכולים לחשב.
-
רציתי שכולם ישתתפו בזה.
-
אז לעיצוב החידון,
-
קיבלתי השראה ממערכת הסמלים של אוטו נוירת'
משנות 1920-1930.
-
אלה שיטות לייצוג מספרים
-
בעזרת אַיְקונים חוזרים.
-
והמספרים שם, אבל הם ברקע.
-
אז זו דרך מעולה לייצג כמות
-
מבלי להזדקק למונחים כמו "אחוזים,"
-
"שברים" ו"יחסים."
-
אז הנה החידון.
-
המבנה של החידון הוא,
-
יש לכם אַיְקונים חוזרים מצד שמאל,
-
ומימין, מפה שמראה לכם את האיזור
אליו מתייחסות השאלות.
-
יש שבע שאלות.
-
לכל שאלה, אפשר לענות בין אפס למאה,
-
ובסוף החידון,
מקבלים תוצאה כללית בין אפס למאה.
-
ומכיוון שאנחנו ב-TEDxExeter,
-
חשבתי שנציץ על כמה מהשאלות הראשונות
בחידון של אקסטר.
-
והשאלה הראשונה היא:
-
מתוך 100 אנשים, כמה הם מתחת גיל 16?
-
עכשיו, אני לא מכיר את אקסטר טוב בכלל,
אז ניחשתי,
-
אבל זה נותן לכם מושג איך החידון הזה עובד.
-
אתם גוררים את הסליידר
להאיר את האַיְקונים שלכם,
-
ואז לוחצים "מסירה" כדי לענות,
-
ואנחנו מנפישים את ההבדל
בין התשובה שלכם למציאות.
-
ומסתבר שהייתי די גרוע בניחוש: חמש.
-
מה עם השאלה הבאה?
-
היא שואלת מהו הגיל הממוצע,
-
הגיל שחצי מהאוכלוסיה צעירה ממנו
-
וחצי מהאוכלוסיה מבוגרת ממנו.
-
וחשבתי 35 -- זה נשמע לי כמו גיל הביניים.
-
(צחוק)
-
למעשה, באקסטר, זה ממש צעיר,
-
ולא הערכתי מספיק את השפעת
האוניברסיטה באיזור הזה.
-
השאלות נהיות קשות יותר כשממשיכים.
-
אז זו שאלה על בעלות על בתים:
-
מתוך 100 בתים,
כמה מהם בבעלות עם משכנתא או הלוואה?
-
וגידרתי את ההימור שלי פה,
-
כי לא רציתי לסטות מעל 50 בתשובה.
-
(צחוק)
-
ולמעשה, השאלות נהיות יותר ויותר קשות,
-
כי כשאתם באיזור, כשאתם בקהילה,
-
דברים כמו גיל -- יש רמזים
לאם האוכלוסיה מבוגרת או צעירה.
-
מספיק להביט סביב, אפשר לראות את זה.
-
הרבה יותר קשה לראות
משהו כמו בעלות על בתים,
-
אז אנחנו חוזרים ליוריסטיקות שלנו,
-
להטיות שלנו לגבי כמה אנשים, לדעתנו,
הם בעלי הבתים שלהם.
-
עכשיו האמת היא שכשפרסמנו את החידון הזה,
-
המידע ממפקד האוכלוסין, עליו הוא התבסס,
כבר היה בן כמה שנים.
-
היו לנו אפליקציות ברשת שאיפשרו
להכניס מיקוד
-
ולקבל סטטיסטיקות שנים לאחור.
-
אז בכמה מובנים,
-
זה היה מעט ישן ולא בהכרח חדש.
-
אבל עניין אותי לראות איזו תגובה נקבל
-
מכך שהפכנו את המידע למשחק, כפי שעשינו,
-
תוך שימוש באנימציה,
-
והתבססות על העובדה
שלאנשים יש דעות קדומות.
-
מסתבר, שהתגובה היתה, אממ...
-
טובה יותר מכל מה שיכולתי לצפות לו.
-
הרבה זמן רציתי להפיל אתר סטטיסטיקה
-
בשל דרישת הקהל,
-
(צחוק)
-
ה-URL הזה מכיל את המילים
"סטטיסטיקה," "gov" ו"UK,"
-
שהן שלוש מהמילים הכי פחות אהודות ב-URL.
-
והדבר המדהים בנוגע לזה היה שהאתר נפל
-
ברבע ל-10 בלילה,
-
כי אנשים התעסקו בנתונים האלה
-
מרצונם החופשי,
-
בזמן האישי שלהם.
-
עניין אותי מאוד לראות
-
שקיבלנו משהו כמו רבע מיליון איש
-
ששיחקו בחידון תוך 48 שעות מעלייתו.
-
והוא הצית דיון עצום ברשת, במדיה החברתית,
-
שנשלט בעיקר
-
על ידי אנשים שנהנו מהתפיסות המוטעות שלהם,
-
שזה משהו שלא יכולתי לקוות לטוב ממנו,
-
בכמה מובנים.
-
אהבתי גם את העובדה שאנשים התחילו
לשלוח אותו לפוליטיקאים.
-
עד כמה אתם מכירים
את האיזור שאתם אמורים לייצג?
-
(צחוק)
-
ורק כדי לסיים,
-
אם נחזור לשני סוגי האנשים,
-
חשבתי שיהיה מאוד מעניין לראות
איך אנשים שטובים במספרים יצליחו בחידון.
-
הסטטיסטיקאי הלאומי
של אנגליה וווילס, ג'ון פולינגר,
-
הייתם מצפים שהוא יהיה די טוב.
-
הוא קיבל 44 לאיזור שלו.
-
(צחוק)
-
ג'רמי פקסמן -- אחרי כוס יין, יש להודות --
-
36.
-
עוד יותר גרוע.
-
זה רק מראה לכם שהמספרים
יכולים לעורר השראה בכולנו.
-
הם יכולים להפתיע את כולנו.
-
אז לעיתים קרובות,
אנחנו מתייחסים לסטטיסטיקה
-
כאל המדע של אי הודאות.
-
מחשבת הפרידה שלי להיום היא:
-
למעשה, סטטיסטיקה היא המדע עלינו.
-
ולכן המספרים האלה צריכים להקסים אותנו.
-
תודה רבה לכם.
-
(מחיאות כפיים)