Return to Video

ג'ונתן פולי: האמת הלא-נוחה השניה

  • 0:01 - 0:03
    הערב ברצוני לשוחח
  • 0:03 - 0:05
    על הבעיה הגלובלית העצומה הזו
  • 0:05 - 0:09
    שהיא במפגש בין השימוש באדמה,
    המזון והסביבה,
  • 0:09 - 0:11
    משהו שכולנו יכולים להתייחס אליו,
  • 0:11 - 0:14
    ושאני מכנה
    "האמת הלא-נוחה השניה".
  • 0:14 - 0:17
    אך ראשית, ברצוני לקחת אתכם
    למסע קצר.
  • 0:17 - 0:20
    קודם הבה נבקר בכוכב הלכת שלנו,
    והפעם בלילה,
  • 0:20 - 0:21
    ובמבט מן החלל.
  • 0:21 - 0:24
    כך נראה כוכב הלכת שלנו
    מן החלל החיצון
  • 0:24 - 0:26
    בלילה, אילו יכולתם לטייל בלוויין
  • 0:26 - 0:29
    סביב כוכב הלכת.
    והדבר ששמים לב אליו ראשון הוא,
  • 0:29 - 0:32
    כמובן, כמה הנוכחות האנושית
    היא דומיננטית
  • 0:32 - 0:34
    בכוכב הלכת שלנו.
  • 0:34 - 0:37
    אנו רואים ערים, שדות נפט,
  • 0:37 - 0:40
    אנו יכולים אפילו לזהות
    ציי דיג בים.
  • 0:40 - 0:43
    שאנו חולשים על חלק גדול
    מכוכב הלכת שלנו,
  • 0:43 - 0:45
    ובעיקר ע"י השימוש באנרגיה
  • 0:45 - 0:46
    כפי שרואים כאן בבירור, בלילה.
  • 0:46 - 0:49
    אך הבה נחזור מעט לאחור
    ונתקרב מעט
  • 0:49 - 0:51
    במבט באור יום.
  • 0:51 - 0:54
    מה שאנו רואים ביום
    הוא הנופים שלנו.
  • 0:54 - 0:58
    זהו חלק מאגן האמזונס,
    מקום בשם "רונדוניה",
  • 0:58 - 1:02
    בחלק הדרומ-מרכזי
    של האמזונס הברזיליאי.
  • 1:02 - 1:04
    אם תביטו היטב בפינה
    הימנית העליונה,
  • 1:04 - 1:07
    תבחינו בקו לבן ודק,
  • 1:07 - 1:10
    שהוא הכביש שנסלל בשנות ה-70.
  • 1:10 - 1:14
    אם נחזור לאותו מקום ב-2001,
  • 1:14 - 1:16
    נמצא שהדרכים האלו
  • 1:16 - 1:20
    הולידו דרכים נוספות,
    ועוד ועוד דרכים,
  • 1:20 - 1:23
    שבסופה של כל אחת מהן
    יש קרחת ביער הגשם
  • 1:23 - 1:25
    ושם יהיו כמה פרות.
  • 1:25 - 1:28
    זהו בקר לבשר. אנו נאכל
    את הפרות האלה.
  • 1:28 - 1:31
    את הפרות האלה אוכלים
    עקרונית בדרום-אמריקה,
  • 1:31 - 1:34
    בברזיל ובארגנטינה.
    לא מובילים אותן לכאן.
  • 1:34 - 1:37
    אבל דפוס שלד-הדג הזה
    של בירוא יערות
  • 1:37 - 1:39
    הוא משהו שאנו מוצאים הרבה
    באזורים הטרופיים,
  • 1:39 - 1:41
    במיוחד בחלק זה של העולם.
  • 1:41 - 1:45
    אם נמשיך מעט דרומה,
    בטיולנו הקצר בעולם,
  • 1:45 - 1:47
    נגיע לגבול הבוליביאני
    של האמזונס,
  • 1:47 - 1:51
    גם כאן זה ב-1975,
    ואם תתבוננו היטב,
  • 1:51 - 1:55
    יש קו לבן ודק
    שעובר בתפר הזה,
  • 1:55 - 1:56
    ויש שם חוואי בודד אחד
  • 1:56 - 1:59
    באמצע הג'ונגל הבראשיתי.
  • 1:59 - 2:03
    אם נחזור לכאן
    כעבור כמה שנים, ב-2003,
  • 2:03 - 2:06
    נגלה שהנוף מזכיר בעצם
  • 2:06 - 2:09
    יותר את איווה
    מאשר יער-גשם.
  • 2:09 - 2:12
    למעשה, מה שאתם רואים כאן
    הם שדות סויה.
  • 2:12 - 2:15
    פולי הסויה האלה נשלחים
    לאירופה ולסין
  • 2:15 - 2:19
    כמזון בעלי-חיים, במיוחד בעקבות
    בהלת מחלת הפרה המשוגעת
  • 2:19 - 2:21
    מלפני כעשור שנים,
    כשהחלטנו שיותר לא נאכיל בעלי-חיים
  • 2:21 - 2:25
    בחלבונים מן החי,
    כי הם עלולים להעביר מחלות.
  • 2:25 - 2:27
    כתחליף, אנו רוצים לתת להם
    יותר חלבונים מהצומח.
  • 2:27 - 2:29
    אז חלה התפוצצות בענף הסויה,
  • 2:29 - 2:33
    מה שמוכיח כמה הסחר והגלובליזציה
  • 2:33 - 2:36
    באמת אחראיים למה שנעשה
    ביערות הגשם
  • 2:36 - 2:38
    ובאמזונס --
    מוזר להפליא
  • 2:38 - 2:40
    הוא העולם של היום,
    על כל ההשפעות ההדדיות שבו.
  • 2:40 - 2:43
    ובכן, שוב ושוב, מה שאנו מוצאים
    כשאנו מביטים
  • 2:43 - 2:45
    בעולם, בטיול הקטן שלנו בו,
  • 2:45 - 2:49
    הוא שנוף אחרי נוף אחרי נוף
  • 2:49 - 2:51
    עברו חישוף והוסבו לגידול מזון
  • 2:51 - 2:54
    ויבולים נוספים.
  • 2:54 - 2:56
    אז אחת השאלות ששאלנו היא,
  • 2:56 - 2:59
    כמה מן העולם משמש לגידול מזון,
  • 2:59 - 3:01
    והיכן בדיוק,
    כיצד אפשר לשנות זאת
  • 3:01 - 3:03
    בעתיד, ומה זה אומר?
  • 3:03 - 3:06
    הצוות שלנו בדק את זה
    בקנה-מידה גלובלי,
  • 3:06 - 3:09
    בעזרת נתוני לוויין
    ונתונים מהשטח כדי לתאר
  • 3:09 - 3:11
    את החוואות העולמית.
  • 3:11 - 3:15
    וזה מה שמצאנו,
    והדברים מבהילים.
  • 3:15 - 3:18
    המפה הזו מראה
    את נוכחות החקלאות
  • 3:18 - 3:20
    בכוכב הלכת "ארץ".
  • 3:20 - 3:23
    החלקים הירוקים הם האזורים
    אותם אנו מנצלים לגידול יבולים,
  • 3:23 - 3:26
    כמו חיטה, סויה, תירס, אורז וכו'.
  • 3:26 - 3:30
    זו קרקע בגודל 16 מיליון קמ"ר.
  • 3:30 - 3:33
    אילו צירפנו את כולה במקום אחד,
  • 3:33 - 3:35
    היא היתה בגודל צפון-אמריקה.
  • 3:35 - 3:38
    החלק השני, בצבע החום,
    הוא שדות המרעה של העולם
  • 3:38 - 3:40
    ושטחי הגידול,
    שבהם חיים בעלי החיים שלנו.
  • 3:40 - 3:43
    זהו אזור שגודלו
    כ-30 מיליון קמ"ר,
  • 3:43 - 3:45
    או שטח שמקביל ליבשת אפריקה,
  • 3:45 - 3:48
    כמות עצומה של אדמה,
    וזו כמובן האדמה הכי טובה.
  • 3:48 - 3:50
    ומה שנשאר הוא,
  • 3:50 - 3:52
    מרכז מדבר סהרה, או סיביר,
  • 3:52 - 3:54
    או לב יער הגשם.
  • 3:54 - 3:58
    אנו כבר עכשיו מנצלים קרקע
    בשווה-ערך של כוכב-לכת שלם.
  • 3:58 - 4:01
    אם נתבונן בכך היטב,
    נראה שכ-40 אחוז
  • 4:01 - 4:03
    מפני השטח של העולם
    מוקדשים לחקלאות,
  • 4:03 - 4:06
    והם גדולים פי 60
  • 4:06 - 4:08
    מכל השטחים
    שאנו מתלוננים עליהם:
  • 4:08 - 4:12
    התפשטות הפרברים והערים
    שרובנו חיים בהם.
  • 4:12 - 4:15
    מחצית מהאנושות חיה כיום בערים.
  • 4:15 - 4:18
    אבל שטח גדול פי 60
    משמש לגידול מזון.
  • 4:18 - 4:20
    וזו תוצאה מדהימה,
  • 4:20 - 4:23
    והיא זיעזעה אותנו
    כשבדקנו את הנושא.
  • 4:23 - 4:25
    אם כן, אנו משתמשים
    בכמות קרקע עצומה לחקלאות,
  • 4:25 - 4:28
    אבל אנו מנצלים
    גם המון מים.
  • 4:28 - 4:30
    זהו צילום אווירי של אריזונה,
  • 4:30 - 4:31
    ואם שואלים,
  • 4:31 - 4:32
    "מה הם מגדלים כאן?"
    מסתבר,
  • 4:32 - 4:35
    שמגדלים חסה בלב המדבר
  • 4:35 - 4:38
    בעזרת השקייה עילית.
  • 4:38 - 4:39
    האירוניה היא שזה בטח נמכר
  • 4:39 - 4:42
    על מדפי המרכולים שלנו
    במיניאפוליס-סנט פול.
  • 4:42 - 4:44
    אבל יותר מעניין הוא
    שהמים האלה צריכים להגיע
  • 4:44 - 4:47
    ממקום כלשהו,
    והם באים מכאן,
  • 4:47 - 4:49
    נהר הקולורדו שבצפון-אמריקה.
  • 4:49 - 4:52
    זה הקולורדו, ביום רגיל בשנות ה-50,
  • 4:52 - 4:54
    וזה לא שטפון ולא בצורת,
  • 4:54 - 4:57
    סתם יום של חול,
    זה נראה בערך ככה.
  • 4:57 - 5:00
    אבל אם חוזרים לשם היום,
    בתנאים רגילים
  • 5:00 - 5:04
    ולאותו מקום בדיוק,
    זה מה שנשאר.
  • 5:04 - 5:07
    ההבדל נובע בעיקר
    מהשקיית המדבר לגידול מזון,
  • 5:07 - 5:10
    או אולי השקיית מסלולי גולף
    בסקוטסדייל, תחליטו אתם.
  • 5:10 - 5:13
    זה המון מים. ושוב,
    אנו שואבים מים
  • 5:13 - 5:15
    ומשתמשים בהם כדי לגדל מזון,
  • 5:15 - 5:18
    והיום, אם תמשיכו במורד הקולורדו,
  • 5:18 - 5:21
    הוא מתייבש לחלוטין
    וכבר לא נשפך אל הים.
  • 5:21 - 5:24
    צרכנו נהר שלם בצפון-אמריקה,
    פשוטו כמשמעו,
    .
  • 5:24 - 5:27
    בשביל השקיה.
  • 5:27 - 5:28
    וזאת אפילו לא
    הדוגמה הכי עצובה בעולם,
  • 5:28 - 5:31
    אלא אולי זאת:
    ימת אראל.
  • 5:31 - 5:34
    רבים מכם ודאי זוכרים אותה
    משיעורי הגיאוגרפיה.
  • 5:34 - 5:36
    המקום הוא ברית המועצות לשעבר
  • 5:36 - 5:39
    בין קזחסטן לבין אוזבקיסטן,
  • 5:39 - 5:41
    זהו אחד הימים הפנים-יבשתיים
    הגדולים בעולם.
  • 5:41 - 5:43
    אבל יש כאן סתירה מסוימת,
    משום שהיא נראית
  • 5:43 - 5:47
    מוקפת מדבר.
    מה הימה הזו עושה כאן?
  • 5:47 - 5:49
    הסיבה היא שבצד ימין
  • 5:49 - 5:51
    אתם רואים
    שני נהרות קטנים שיורדים
  • 5:51 - 5:55
    דרך החולות,
    ומביאים מים לאגן הזה.
  • 5:55 - 5:58
    נהרות אלה מנקזים שלג נמס
    מן ההרים
  • 5:58 - 6:00
    הרחק במזרח, והשלג הנמס
    זורם במורד הנהר
  • 6:00 - 6:04
    ודרך המדבר, ויוצר
    את ימת אראל הגדולה.
  • 6:04 - 6:08
    בשנות ה-50 החליטו הסובייטים
    להסיט את המים
  • 6:08 - 6:10
    כדי להשקות את המדבר ולגדל כותנה,
    לא פחות ולא יותר,
  • 6:10 - 6:14
    בקזחסטן, כדי למכור כותנה
    בשוק הבינלאומי
  • 6:14 - 6:16
    ולהכניס מטבע זר לברית המועצות.
  • 6:16 - 6:18
    הם נזקקו נואשות לכסף הזה.
  • 6:18 - 6:20
    אתם ודאי מתארים לעצמכם
    מה קרה. אם סוגרים
  • 6:20 - 6:23
    את אספקת המים לימת אראל,
    מה יקרה?
  • 6:23 - 6:25
    זהו אותו מקום ב-1973,
  • 6:25 - 6:27
    ב-1986,
  • 6:27 - 6:30
    1999,
  • 6:30 - 6:33
    2004,
  • 6:33 - 6:38
    ולפני כ-11 חודשים.
  • 6:38 - 6:40
    מדהים למדי.
  • 6:40 - 6:43
    רבים מאיתנו, כאן בקהל,
    חיים במערב התיכון.
  • 6:43 - 6:46
    תארו לעצמכם
    שזהו אגם סופריור.
  • 6:46 - 6:49
    או אגם יורון.
  • 6:49 - 6:51
    זהו שינוי מדהים.
  • 6:51 - 6:53
    זהו לא רק שינוי במים
  • 6:53 - 6:55
    ובמיקום קו החוף,
    אלא שינוי מן היסוד
  • 6:55 - 6:58
    של הסביבה באותו אזור.
  • 6:58 - 6:59
    הבה נתחיל מזה.
  • 6:59 - 7:01
    לסובייטים לא היה שום
    ארגון סביבתי כמו ה"סיירה קלאב".
  • 7:01 - 7:03
    ננסח זאת כך.
  • 7:03 - 7:06
    אז מה שמוצאים בקרקעית ימת אראל
    איננו נחמד.
  • 7:06 - 7:08
    המון פסולת רעילה,
    המון דברים
  • 7:08 - 7:10
    שהושלכו כאן
    וכעת הם מועברים באוויר.
  • 7:10 - 7:13
    אחד האיים הקטנים האלה,
    שהיה מרוחק
  • 7:13 - 7:14
    וקשה להגעה, היה אתר
  • 7:14 - 7:17
    לניסויים בנשק ביולוגי סובייטי.
  • 7:17 - 7:18
    היום אפשר להגיע לשם ברגל.
  • 7:18 - 7:20
    דפוסי מזג האוויר השתנו.
  • 7:20 - 7:23
    19 מ-20 מיני דגים ייחודיים
    שנמצאו אך ורק
  • 7:23 - 7:26
    בימת אראל,
    נכחדו ועברו מן העולם.
  • 7:26 - 7:29
    זהו אסון סביבתי
    בסדר-גודל מזעזע.
  • 7:29 - 7:30
    אך אם להתמקד בנושא,
  • 7:30 - 7:33
    זו תמונה שאל גור נתן לי
    לפני כמה שנים
  • 7:33 - 7:35
    והוא צילם אותה
    כשהיה בבריה"מ
  • 7:35 - 7:36
    לפני המון זמן,
  • 7:36 - 7:39
    והיא מראה את ציי הדיג
    בימת אראל.
  • 7:39 - 7:41
    רואים את התעלה שהם חפרו?
  • 7:41 - 7:44
    הם היו כה נואשים
    לנסות להשיט את הסירות
  • 7:44 - 7:46
    בשלוליות המים שנותרו,
    עד שלבסוף נאלצו לוותר
  • 7:46 - 7:48
    כי בניית המזחים והמעגנים
  • 7:48 - 7:51
    פשוט לא עמדה
    בקצב נסיגת קו החוף.
  • 7:51 - 7:53
    לא יודע מה איתכם,
    אבל אני חושש שבעתיד
  • 7:53 - 7:55
    הארכיאולוגים יחפרו כאן,
    ויכתבו מאמרים
  • 7:55 - 7:58
    על תקופתנו, ויתהו,
    "מה עבר לכם בראש?"
  • 7:58 - 8:01
    ואמנם, עלינו לחשוב על העתיד.
  • 8:01 - 8:04
    כבר ניצלנו כ-50%
    מהמים המתוקים בעולם
  • 8:04 - 8:06
    שהם ברי-קיימא,
    ורק החקלאות
  • 8:06 - 8:08
    היא 70% מהם.
  • 8:08 - 8:11
    אנו משתמשים בהמון מים,
    בהמון אדמה לחקלאות.
  • 8:11 - 8:15
    וגם בהמון אטמוספרה לחקלאות.
  • 8:15 - 8:17
    בד"כ כשאנו חושבים על האטמוספרה,
  • 8:17 - 8:20
    אנו חושבים על שינויי האקלים
    וגזי החממה,
  • 8:20 - 8:22
    ובעיקר על נושא האנרגיה.
  • 8:22 - 8:24
    אך מסתבר שהחקלאות היא גם
    אחת ממקורות הפליטה הגדולות ביותר
  • 8:24 - 8:27
    של גזי חממה.
  • 8:27 - 8:29
    אם נתייחס לפחמן הדו-חמצני
  • 8:29 - 8:31
    שנפלט משריפת יערות-גשם טרופיים,
  • 8:31 - 8:33
    או למתאן שנפלט מבקר ואורז,
  • 8:33 - 8:36
    או לתחמוצת החנקן שנוצרת
    מחומרי דישון רבים מדי,
  • 8:36 - 8:39
    מתברר שהחקלאות שלנו אחראית
    ל-30 אחוז מגזי החממה
  • 8:39 - 8:42
    שנפלטים לאטמוספרה
    עקב הפעילות האנושית.
  • 8:42 - 8:44
    זה יותר מכל כלי הרכב שלנו.
  • 8:44 - 8:46
    זה יותר מכל החשמל שלנו.
  • 8:46 - 8:48
    ובעצם, זה יותר מכל
    התעשיות שלנו.
  • 8:48 - 8:51
    זהו המקור הראשון במעלה
    של גזי חממה
  • 8:51 - 8:54
    מכל הפעילות האנושית בעולם.
  • 8:54 - 8:56
    ובכל זאת,
    אנו לא מרבים לדבר על כך.
  • 8:56 - 8:59
    אז כיום ישנה
    הנוכחות האדירה של החקלאות
  • 8:59 - 9:01
    ששולטת בכוכב הלכת שלנו,
  • 9:01 - 9:04
    בין אם מדובר
    ב-40% משטח הקרקע,
  • 9:04 - 9:06
    70% מהמים בהם אנו משתמשים,
  • 9:06 - 9:09
    30% מפליטות גזי החממה.
  • 9:09 - 9:12
    הכפלנו את כמויות
    החנקן והזרחן בעולם
  • 9:12 - 9:14
    פשוט ע"י שימוש בדשנים,
  • 9:14 - 9:17
    שגורמים לבעיות עצומות
    באיכות מי הנהרות, האגמים
  • 9:17 - 9:19
    ואפילו האוקיינוסים,
    וזהו גם הגורם הראשון במעלה
  • 9:19 - 9:22
    לאובדן המגוון הביולוגי.
  • 9:22 - 9:24
    ולכן החקלאות היא ללא ספק
  • 9:24 - 9:28
    הכוח האדיר ביותר
    ששיחררנו עלי-אדמות
  • 9:28 - 9:31
    מאז תום עידן הקרח.
    אין ספק בדבר.
  • 9:31 - 9:34
    והיא מתחרה בשינויי האקלים
    מבחינת החשיבות.
  • 9:34 - 9:36
    ושניהם גם קורים במקביל.
  • 9:36 - 9:39
    אך מה שבאמת
    חשוב לזכור כאן הוא,
  • 9:39 - 9:42
    שלא הכל רע. זה לא אומר
    שהחקלאות היא דבר רע.
  • 9:42 - 9:44
    אנו בעצם לגמרי תלויים בה.
  • 9:44 - 9:49
    היא איננה בגדר אופציה או מותרות.
    היא מהווה צורך חיוני.
  • 9:49 - 9:51
    עלינו לספק מזון, ולהאכיל,
  • 9:51 - 9:55
    ולספק סיבים ואפילו ביו-דלקים
    לכ-7 מיליארד בני-אדם
  • 9:55 - 9:57
    בעולם של ימינו.
    ובכל מקרה,
  • 9:57 - 9:59
    הדרישות מן החקלאות
  • 9:59 - 10:02
    תגדלנה בעתיד.
    היא לא תיעלם.
  • 10:02 - 10:04
    היא רק תלך ותגדל,
    בעיקר בגלל
  • 10:04 - 10:07
    הגידול באוכלוסיה.
    היום אנו 7 מיליארד בני-אדם
  • 10:07 - 10:09
    ומתקדמים לפחות לכיוון ה-9,
  • 10:09 - 10:12
    אולי 9 וחצי
    וזה עוד לא הסוף.
  • 10:12 - 10:15
    חשוב יותר, שינויים בתזונה.
  • 10:15 - 10:18
    ככל שהעולם נעשה עשיר יותר
    ומאוכלס יותר,
  • 10:18 - 10:21
    אנו רואים עליות בתזונה
    מבחינת צריכת הבשר,
  • 10:21 - 10:24
    שדורש הרבה יותר משאבים
    מאשר התזונה הצמחונית.
  • 10:24 - 10:28
    אז יותר אנשים, אוכלים יותר,
    ודברים עשירים יותר,
  • 10:28 - 10:31
    וכמובן, משבר אנרגיה
    שמתחולל בו-זמנית,
  • 10:31 - 10:35
    שבו עלינו להחליף את הנפט
    במקורות אנרגיה אחרים
  • 10:35 - 10:37
    וביניהם לא יהיה מנוס
    מלהשתמש בביו-דלקים
  • 10:37 - 10:39
    ובמקורות של ביו-אנרגיה.
  • 10:39 - 10:42
    אם תצרפו הכל יחד,
    קשה מאד לראות
  • 10:42 - 10:44
    איך נעבור את יתרת המאה
  • 10:44 - 10:49
    מבלי שלפחות נכפיל
    את התפוקה החקלאית בעולם.
  • 10:49 - 10:51
    האם נצליח בכך?
    איך אנו עומדים
  • 10:51 - 10:53
    להכפיל את התפוקה החקלאית
    בכל העולם?
  • 10:53 - 10:56
    אנו יכולים לעבד עוד אדמה.
  • 10:56 - 10:59
    זהו ניתוח שערכנו,
    כשמשמאל רואים
  • 10:59 - 11:02
    את מצב היבולים היום,
    ומימין - לאן הם עשויים להגיע
  • 11:02 - 11:05
    על סמך הקרקע והאקלים,
    בהנחה ששינויי האקלים
  • 11:05 - 11:07
    לא ישבשו הרבה מזה,
  • 11:07 - 11:09
    וזאת איננה הנחה טובה.
  • 11:09 - 11:11
    אנו יכולים לעבד יותר אדמה,
    אבל הבעיה היא
  • 11:11 - 11:14
    שהאדמות שנותרו לנו
    נמצאות באזורים רגישים.
  • 11:14 - 11:16
    יש שם מגוון ביולוגי גדול,
    המון פחמן,
  • 11:16 - 11:19
    דברים שאנו מעוניינים לשמר.
  • 11:19 - 11:21
    אז אנו יכולים לגדל עוד מזון
    ע"י הרחבת שטחי הגידול,
  • 11:21 - 11:23
    אבל לא כדאי שנעשה זאת,
  • 11:23 - 11:26
    כי מבחינה אקולוגית
    זה מאד מאד מסוכן.
  • 11:26 - 11:29
    במקום זה אולי כדאי
    שנקפיא את דריסת הרגל
  • 11:29 - 11:33
    החקלאית הקיימת ונשפר
    את עיבוד האדמות שכבר יש לנו.
  • 11:33 - 11:35
    בתהליך הזה אנו מנסים להצביע
    על מקומות בעולם
  • 11:35 - 11:38
    שבהם אפשר להגדיל את היבולים
  • 11:38 - 11:40
    מבלי להזיק לסביבה.
  • 11:40 - 11:42
    האזורים הירוקים כאן מראים
    את יבולי התירס,
  • 11:42 - 11:44
    התירס רק כדוגמה,
  • 11:44 - 11:47
    שהם כבר גבוהים מאד,
    אולי הגבוהים ביותר
  • 11:47 - 11:50
    שיש היום בעולם מבחינת
    האקלים והקרקע במקומות אלה,
  • 11:50 - 11:52
    אבל האזורים החומים והצהובים
    הם מקומות שבהם
  • 11:52 - 11:55
    אנו משיגים רק 20-30 אחוז
    מן היבולים
  • 11:55 - 11:56
    שאפשר לגדל בהם.
  • 11:56 - 11:58
    יש הרבה כאלה באפריקה,
    אפילו באמריקה הלטינית,
  • 11:58 - 12:01
    אך מעניין שבמזרח-אירופה,
    שבה היו ברית המועצות
  • 12:01 - 12:03
    ומדינות הגוש המזרחי,
  • 12:03 - 12:06
    יש עדיין בלגן בחקלאות.
  • 12:06 - 12:08
    זה ידרוש חומרים מזינים ומים.
  • 12:08 - 12:10
    תידרש חקלאות אורגנית או רגילה,
  • 12:10 - 12:12
    או איזו תערובת של שתי אלה
    כדי לעמוד בכך.
  • 12:12 - 12:14
    צמחים זקוקים למים
    ולחומרים מזינים.
  • 12:14 - 12:18
    אך אנו יכולים להצליח,
    ויש הזדמנויות שזה יצליח.
  • 12:18 - 12:20
    אבל עלינו לעשות זאת
    מתוך רגישות לצורך
  • 12:20 - 12:23
    להבטיח את צרכי המזון בעתיד
  • 12:23 - 12:26
    ולהבטיח גם את
    הצרכים הסביבתיים בעתיד.
  • 12:26 - 12:29
    עלינו למצוא את שביל הזהב
  • 12:29 - 12:33
    בין העליה בביקוש למזון
    והדרישה לסביבה בריאה.
  • 12:33 - 12:35
    כרגע זהו מצב של
    הכל-או-כלום.
  • 12:35 - 12:37
    אנו יכולים לגדל מזון ברקע --
  • 12:37 - 12:38
    זהו שדה סויה --
  • 12:38 - 12:42
    ודיאגרמת הפרח הזו מראה
    שאנו מגדלים המון מזון,
  • 12:42 - 12:44
    אבל אין לנו הרבה מים נקיים,
    אנו לא מחזירים לאדמה
  • 12:44 - 12:47
    הרבה פחמן,
    ואין לנו מגוון ביולוגי גדול.
  • 12:47 - 12:49
    בחזית, ישנה הערבה הזו
  • 12:49 - 12:51
    שהיא נהדרת מההיבט הסביבתי,
  • 12:51 - 12:54
    אבל אין בה מזון.
    מה אפשר לאכול כאן?
  • 12:54 - 12:56
    עלינו למצוא דרך
    לשלב את שתי אלה
  • 12:56 - 13:01
    לסוג חקלאות חדש
    שייתן את כל אלה.
  • 13:01 - 13:03
    כשאני מדבר על זה,
    אנשים מרבים לומר לי,
  • 13:03 - 13:06
    "האם התשובה אינה ברורה?" --
    מזון אורגני,
  • 13:06 - 13:11
    מזון מקומי, מזון מהונדס-גנטית,
    סובסידיות סחר חדשות, חוקי משקים חדשים
  • 13:11 - 13:14
    ונכון, יש לנו הרבה
    רעיונות חדשים,
  • 13:14 - 13:17
    אבל אף אחד מהם
    אינו כדור כסף פלאי (פתרון קסם יחיד).
  • 13:17 - 13:20
    לדעתי הן יותר בבחינת
    כדור-ציד פלאי (מגוון פתרונות במקביל).
  • 13:20 - 13:22
    מוצא חן בעיני רעיון
    כדור הציד הפלאי. בונים אותו,
  • 13:22 - 13:24
    ומקבלים משהו רב-עוצמה,
  • 13:24 - 13:27
    אבל צריך לבנות אותו.
  • 13:27 - 13:29
    אז לדעתי עלינו להמציא
    סוג חדש
  • 13:29 - 13:32
    של חקלאות שממזגת
    את מיטב הרעיונות
  • 13:32 - 13:35
    של החקלאות המסחרית
    והמהפכה הירוקה
  • 13:35 - 13:39
    ומיטב הרעיונות של החקלאות האורגנית
    והמזון המקומי
  • 13:39 - 13:42
    ואת מיטב הרעיונות
    של שימור הסביבה,
  • 13:42 - 13:44
    שלא ייאבקו אלה באלה,
  • 13:44 - 13:48
    אלא ישתפו פעולה כדי ליצור
    סוג חדש של חקלאות,
  • 13:48 - 13:52
    משהו שאני מכנה "חקלאות עולם",
    או חקלאות למען העולם כולו.
  • 13:52 - 13:55
    היה קשה מאד
    לקיים את השיח הזה,
  • 13:55 - 13:57
    ואנו עושים מאמץ גדול להביא
    נקודות מפתח אלה
  • 13:57 - 14:00
    אל האנשים כדי
    לצמצם את המחלוקות,
  • 14:00 - 14:01
    וכדי להגדיל את שיתוף הפעולה.
  • 14:01 - 14:04
    אני רוצה להציג לכם סרטון קצר
    שמראה במידה מסוימת
  • 14:04 - 14:06
    את מאמצינו בהווה
    לקרב בין הצדדים
  • 14:06 - 14:10
    לשיח אחד ויחיד.
    אקרין לכם אותו.
  • 14:10 - 14:13
    [מוסיקה]
  • 14:13 - 14:17
    ["המכון למען הסביבה, אוניברסיטת מינסוטה:
    הדחף לגלות"]
  • 14:17 - 14:19
    [מוסיקה]
  • 14:19 - 14:20
    ["אוכלוסיית העולם גדלה
  • 14:20 - 14:23
    ב-75 מיליון נפש לשנה.
  • 14:23 - 14:26
    זהו כמעט גודלה של גרמניה.
  • 14:26 - 14:29
    היום אנו קרבים
    ל-7 מיליארד נפש.
  • 14:29 - 14:31
    בקצב זה, נגיע ל-9 מיליארד
    נפש עד 2040.
  • 14:31 - 14:33
    וכולנו נזדקק למזון.
  • 14:33 - 14:34
    אך כיצד?
  • 14:34 - 14:37
    כיצד נאכיל עולם הולך וגדל
    מבלי להרוס את כוכב הלכת?
  • 14:37 - 14:41
    אנו כבר יודעים ששינויי האקלים
    הם בעיה רצינית.
  • 14:41 - 14:42
    אבל זו אינה הבעיה היחידה.
  • 14:42 - 14:45
    עלינו להתייצב לנוכח
    'האמת הלא-נוחה השניה'.
  • 14:45 - 14:47
    משבר עולמי בחקלאות.
  • 14:47 - 14:54
    התפוצצות אוכלוסין+צריכת בשר ומוצרי חלב+עלויות אנרגיה+הפקת ביו-אנרגיה=עומס על משאבי הטבע.
  • 14:54 - 14:57
    מעל מ-40% מהקרקע בעולם
    בוראה לצרכי חקלאות.
  • 14:57 - 14:59
    אדמות הגידולים מכסות
    16 מיליון קמ"ר.
  • 14:59 - 15:02
    זה כמעט גודלה
    של דרום-אמריקה.
  • 15:02 - 15:04
    אדמות המרעה מכסות
    30 מיליון קמ"ר.
  • 15:04 - 15:06
    זהו גודלה של אפריקה.
  • 15:06 - 15:11
    החקלאות מנצלת פי 60 קרקע
    מכל הערים והפרברים גם יחד.
  • 15:11 - 15:14
    ההשקיה היא ניצול המים
    הגדול ביותר עלי-אדמות.
  • 15:14 - 15:19
    אנו משתמשים ב-2,800 מ"ק מים
    להשקיית יבולים בכל שנה.
  • 15:19 - 15:23
    זה מספיק למלא 7,305 בנייני
    "אמפייר סטייט" מידי יום.
  • 15:23 - 15:26
    היום, הזרימה פחתה
    בהרבה נהרות גדולים.
  • 15:26 - 15:28
    ביניהם, כאלה שיבשו לגמרי.
  • 15:28 - 15:32
    ראו את ימת אראל,
    שהפכה למדבר.
  • 15:32 - 15:35
    או נהר הקולורדו, שכבר איננו
    מגיע עד לים.
  • 15:35 - 15:39
    הדשנים הכפילו ויותר
    את כמויות החנקן והזרחן בסביבה.
  • 15:39 - 15:40
    התוצאות?
  • 15:40 - 15:42
    זיהום מים נרחב
  • 15:42 - 15:45
    ופגיעה עצומה באיכות
    האגמים והנהרות.
  • 15:45 - 15:49
    במפתיע, החקלאות היא הגורם המכריע
    לשינוי האקלים.
  • 15:49 - 15:51
    היא פולטת 30% מגזי החממה.
  • 15:51 - 15:54
    זה יותר מפליטות
    כל מערכות החשמל והתעשיה,
  • 15:54 - 15:57
    או כל המטוסים, הרכבות
    וכלי הרכב בעולם.
  • 15:57 - 15:59
    מרבית פליטות החקלאות מקורן
    בבירוא יערות טרופיים,
  • 15:59 - 16:01
    במתאן מבעלי-חיים ושדות אורז,
  • 16:01 - 16:03
    ובתחמוצת חנקן מדישון יתר.
  • 16:03 - 16:06
    אין דבר שאנו משנים באמצעותו
    את העולם יותר מהחקלאות.
  • 16:06 - 16:09
    ואין דבר שאנו עושים,
    שהוא קריטי יותר להישרדותנו.
  • 16:09 - 16:11
    הרי הדילמה:
  • 16:11 - 16:15
    כשהעולם הולך וגדל
    בעוד כמה מיליארדי בני-אדם,
  • 16:15 - 16:20
    נצטרך להכפיל ואף לשלש
    את תפוקת המזון העולמית.
  • 16:20 - 16:21
    אם כן, מהו הכיוון?
  • 16:21 - 16:24
    אנו זקוקים לשיח רחב יותר,
    שיח בינלאומי.
  • 16:24 - 16:26
    עלינו להשקיע בפתרונות אמיתיים:
  • 16:26 - 16:30
    תמריצים לחקלאים, חקלאות מדויקת,
    זנים חדשים, השקיה בטפטוף,
  • 16:30 - 16:34
    מיחזור מים אפורים, שיטות עיבוד משופרות,
    תזונה חכמה יותר.
  • 16:34 - 16:36
    אנו זקוקים לכולם ליד השולחן:
  • 16:36 - 16:38
    תומכי החקלאות המסחרית,
  • 16:38 - 16:39
    שומרי הסביבה,
  • 16:39 - 16:41
    והחוואים האורגניים
  • 16:41 - 16:43
    צריכים כולם לעבוד בצוותא.
  • 16:43 - 16:44
    אין פתרון אחד ויחיד.
  • 16:44 - 16:46
    אנו זקוקים לשיתוף-פעולה,
  • 16:46 - 16:47
    לדמיון,
  • 16:47 - 16:48
    לנחישות,
  • 16:48 - 16:52
    כי כשלון לא בא בחשבון.
  • 16:52 - 16:55
    איך להאכיל את העולם
    מבלי להרוס אותו?"
  • 16:55 - 16:58
    כך שאנו עומדים בפני
    אחד האתגרים הגדולים ביותר
  • 16:58 - 17:00
    בכל דברי ימי האנושות:
  • 17:00 - 17:03
    עלינו להאכיל 9 מיליארד נפשות
  • 17:03 - 17:07
    לעשות זאת בצורה מקיימת,
    שוויונית וצודקת,
  • 17:07 - 17:08
    ובו בזמן להגן
    על כוכב הלכת שלנו
  • 17:08 - 17:11
    עבור הדור הזה והדורות הבאים.
  • 17:11 - 17:13
    זה יהיה אחד הדברים
    הקשים ביותר
  • 17:13 - 17:15
    שאי-פעם עשינו
    בהיסטוריה האנושית,
  • 17:15 - 17:18
    ואין לנו ברירה
    אלא להצליח בכך,
  • 17:18 - 17:22
    ועלינו להצליח בכך
    בנסיון הראשון והיחיד שלנו.
  • 17:22 - 17:26
    תודה רבה לכם.
    [מחיאות כפיים]
Title:
ג'ונתן פולי: האמת הלא-נוחה השניה
Speaker:
Jonathan Foley
Description:

ביקוש מרקיע-שחקים למזון משמעו שהחקלאות הפכה לגורם הראשון במעלה לשינויי האקלים, לאובדן המגוון הביולוגי ולהרס הסביבה. ב-TEDxTC, ג'ונתן פולי מראה מדוע אנו זקוקים נואשות להתחיל ב"טרה-חקלאות" - חקלאות למען כוכב הלכת כולו. (הוסרט ב-TEDxTC)
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:46

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.