לחיות מעבר למגבלות
-
0:05 - 0:07אילו חייכם היו ספר,
-
0:07 - 0:11ואתם הייתם הסופרים,
-
0:11 - 0:14איך הייתם רוצים שתתפתח העלילה?
-
0:15 - 0:18זאת השאלה ששינתה את חיי
לנצח. -
0:19 - 0:22כשגדלתי במדבר החם של לאס וגאס,
-
0:22 - 0:24כל מה שרציתי היה
להיות חופשיה. -
0:25 - 0:29הייתי חולמת בהקיץ
על טיולים בעולם, -
0:29 - 0:32על חיים במקום
שבו יורד שלג, -
0:32 - 0:35והייתי מדמיינת את כל הסיפורים
-
0:35 - 0:38שהייתי יכולה לספר.
-
0:38 - 0:40בגיל 19,
-
0:40 - 0:43יום אחרי שסיימתי את התיכון,
-
0:43 - 0:46עברתי לגור במקום שבו
יורד שלג -
0:46 - 0:48והפכתי למעסה מקצועית.
-
0:48 - 0:51בעבודה זו, כל מה שהיה נחוץ לי
היו שתי ידי -
0:51 - 0:54ושולחן טיפולים,
-
0:54 - 0:57ויכולתי לנסוע לכל מקום.
-
0:57 - 1:00בפעם הראשונה בחיי
-
1:00 - 1:03חשתי חופשיה ועצמאית
-
1:04 - 1:08ובשליטה גמורה על חיי,
-
1:09 - 1:12כלומר, עד שחיי קיבלו תפנית.
-
1:14 - 1:16יום אחד הקדמתי לצאת מהעבודה
והלכתי הביתה, -
1:16 - 1:18במחשבה שחטפתי שפעת,
-
1:19 - 1:21ותוך פחות מ-24 שעות
-
1:22 - 1:24הגעתי לבית-חולים
-
1:24 - 1:26בטיפול נמרץ,
-
1:26 - 1:28עם פחות מ-2% סיכוי
להישאר בחיים. -
1:29 - 1:31רק אחרי כמה ימים,
-
1:31 - 1:34כששכבתי בתרדמת,
-
1:34 - 1:36הרופאים איבחנו אצלי
-
1:36 - 1:39דלקת חיידקית של קרום המוח,
-
1:39 - 1:42זיהום דמי שניתן למניעה בחיסון.
-
1:44 - 1:46במהלך חודשיים וחצי
-
1:46 - 1:49איבדתי את הטחול והכליות שלי,
-
1:50 - 1:52את השמיעה באוזני השמאלית
-
1:52 - 1:55ואת שתי רגלי מתחת לברכיים.
-
1:57 - 2:00כשהורי הוציאו אותי מבית החולים
בכיסא גלגלים, -
2:00 - 2:03הרגשתי כאילו חיברו מחדש
את כל החלקים שלי -
2:03 - 2:05כמו בובת טלאים.
-
2:06 - 2:08חשבתי שהרע מכל
כבר מאחורי, -
2:09 - 2:11אך כעבור כמה שבועות
ראיתי את רגלי החדשות -
2:11 - 2:13בפעם הראשונה.
-
2:13 - 2:17השוקיים היו גושי מתכת מגושמים
-
2:18 - 2:21עם צינורות מוברגים
בתור קרסוליים -
2:22 - 2:24וכפות-רגליים מגומי צהוב
-
2:24 - 2:27כולל קו מוגבה מגומי
מהבוהן ועד לקרסול -
2:27 - 2:30שהיה אמור להיראות כמו עורק.
-
2:30 - 2:33לא ידעתי למה לצפות
-
2:33 - 2:36אבל ודאי שלא ציפיתי לזה.
-
2:36 - 2:39כשאמי לצידי,
-
2:39 - 2:43והדמעות זולגות על פנינו,
-
2:45 - 2:48חגרתי את הרגליים המגושמות הללו
-
2:48 - 2:51ונעמדתי.
-
2:51 - 2:55זה היה כה מכאיב וכה מגביל
-
2:55 - 2:58עד שכל מה שיכולתי
לחשוב עליו -
2:58 - 3:00היה, "איך אוכל בכלל
לטייל בעולם -
3:00 - 3:02"עם הדברים האלה?
-
3:02 - 3:04"איך אוכל אי-פעם לחיות
-
3:04 - 3:07"חיים מלאים בהרפתקות וסיפורים
-
3:07 - 3:09"כפי שתמיד רציתי?
-
3:09 - 3:13"ואיך אוכל לגלוש שוב
על גלשן-שלג?" -
3:14 - 3:17באותו יום חזרתי הביתה,
זחלתי למיטה, -
3:17 - 3:19וכך נראו חיי
-
3:19 - 3:21בחודשים הבאים.
-
3:21 - 3:25עזבתי את עצמי, ברחתי מהמציאות
-
3:26 - 3:29כשרגלי נחות ליד מיטתי.
-
3:30 - 3:36מבחינה גופנית ורגשית
הייתי שבורה לגמרי. -
3:38 - 3:42אך ידעתי שכדי להמשיך
-
3:42 - 3:46עלי לוותר על איימי הישנה
-
3:47 - 3:51וללמוד לאהוב את איימי החדשה.
-
3:53 - 3:56ואז קלטתי
-
3:56 - 3:59שכבר אינני צריכה להיות
בגובה מטר שישים. -
4:01 - 4:03אני יכולה להיות באיזה גובה
שבא לי! -
4:03 - 4:07[צחוק]
[מחיאות כפיים] -
4:09 - 4:12או כמה נמוכה שבא לי,
בהתאם למי שאני יוצאת איתו. -
4:12 - 4:14[צחוק]
-
4:14 - 4:17ואם אשוב לגלוש על גלשן-שלג,
-
4:17 - 4:18לא יהיה לי קר ברגליים.
-
4:18 - 4:20[צחוק]
-
4:20 - 4:22והכי טוב, חשבתי על זה
-
4:22 - 4:26שאוכל להתאים את כפות רגלי
לכל הנעליים -
4:26 - 4:29שבמבצע.
[צחוק] -
4:29 - 4:30וזה מה שעשיתי!
-
4:31 - 4:33אז יש כאן יתרונות!
-
4:33 - 4:36וזה היה הרגע
בו שאלתי את עצמי -
4:36 - 4:38את השאלה שהגדירה את חיי:
-
4:39 - 4:41"אילו חיי היו ספר
-
4:41 - 4:44"ואני הסופרת,
-
4:44 - 4:46"איזה סיפור הייתי רוצה
שייכתב בו?" -
4:47 - 4:49והתחלתי לחלום בהקיץ.
-
4:49 - 4:52חלמתי בהקיץ כפי שעשיתי
כשהייתי ילדה קטנה -
4:52 - 4:55ודמיינתי את עצמי
-
4:55 - 4:58צועדת בחן,
-
4:58 - 5:00עוזרת לאנשים אחרים
דרך מה שעברתי -
5:00 - 5:03וחוזרת לגלוש.
-
5:03 - 5:05ולא רק ראיתי את עצמי
-
5:05 - 5:07גולשת במורד הר מושלג,
-
5:07 - 5:10אלא יכולתי ממש לחוש בכך.
-
5:10 - 5:13יכולתי לחוש את הרוח על פני
-
5:13 - 5:16ואת דהירת לבי
-
5:16 - 5:20כאילו זה קורה
ממש באותו רגע. -
5:21 - 5:24ואז החל פרק חדש בחיי.
-
5:27 - 5:31כעבור 4 חודשים
הייתי שוב על גבי גלשן-שלג, -
5:31 - 5:33אם כי הדברים
לא התפתחו כמצופה: -
5:33 - 5:36ברכי וקרסולי לא יכלו להתכופף
-
5:36 - 5:40ובשלב מסוים גרמתי הלם
לכל הגולשים במעלית המושבים-- -
5:41 - 5:45[צחוק]
כשנפלתי, ורגלי, -
5:45 - 5:47שנותרו מחוברות לגלשן-השלג --
-
5:47 - 5:51[צחוק]
-
5:51 - 5:54עפו במורד ההר --
-
5:54 - 5:57ואני נותרתי על פסגתו.
-
5:57 - 5:59[צחוק]
הייתי כה מזועזעת, -
5:59 - 6:03הייתי מזועזעת כמו כולם,
והייתי כה מיואשת, -
6:03 - 6:07אבל ידעתי שאם אוכל למצוא
את זוג הרגליים הנכונות -
6:07 - 6:09אוכל לעשות זאת שוב.
-
6:09 - 6:12ואז נוכחתי לדעת
שהגבולות שלפנינו -
6:12 - 6:15והמכשולים שלפנינו
יכולים לעשות שני דברים בלבד: -
6:16 - 6:19האחד: לבלום אותנו,
-
6:19 - 6:22או השני:
לאלץ אותנו להיות יצירתיים. -
6:23 - 6:26ערכתי מחקר במשך שנה,
ולא הצלחתי להחליט -
6:26 - 6:27באיזה סוג רגליים להשתמש,
-
6:27 - 6:30לא הצלחתי למצוא מקורות
להיעזר בהם. -
6:30 - 6:32לכן החלטתי ליצור
בעצמי זוג רגליים. -
6:33 - 6:36בונה הרגליים שלי ואני
חיברנו חלקים באקראי -
6:36 - 6:39ויצרנו זוג רגליים
שאוכל לגלוש בעזרתן. -
6:39 - 6:41כפי שאתם רואים,
-
6:41 - 6:45ברגים חלודים, גומי,
עץ וסרט הדבקה בוורוד זוהר. -
6:48 - 6:51וכן, אני גם יכולה להחליף
את הצבע של לק הציפורניים. -
6:51 - 6:53הרגליים האלה,
-
6:53 - 6:57יחד עם המתנה הכי טובה
שיכולתי לקבל ליום הולדתי ה-21 - -
6:57 - 6:59כליה חדשה מאבי -
-
6:59 - 7:02הן שאיפשרו לי להגשים שוב
את חלומותי. -
7:02 - 7:04התחלתי לגלוש על גלשן-שלג,
-
7:04 - 7:06וחזרתי לעבודה, חזרתי לביה"ס,
-
7:06 - 7:10וב-2005 השתתפתי בייסוד מלכ"ר
-
7:10 - 7:13למען נוער וצעירים
בעלי נכויות גופניות -
7:13 - 7:16כדי שיוכלו לעסוק בספורט אתגרי.
-
7:16 - 7:20מאז הזדמן לי לנסוע
לדרום אפריקה -
7:20 - 7:23ושם עזרתי להנעיל אלפי ילדים
-
7:23 - 7:25כדי שיוכלו להגיע לבית הספר.
-
7:25 - 7:28וממש בפברואר האחרון,
-
7:28 - 7:32זכיתי ברציפות בשתי מדליות זהב
על שיאי עולם - -
7:32 - 7:37[מחיאות כפיים]
-
7:41 - 7:43- מה שהציב אותי
-
7:43 - 7:46בדירוג הגבוה ביותר
לגלישת נשים על גלשן-שלג מתכוונן -
7:46 - 7:48בעולם.
-
7:48 - 7:51לפני 11 שנה,
כשאיבדתי את רגלי, -
7:51 - 7:54לא היה לי מושג מה יהיה.
-
7:54 - 7:56אבל אם תשאלו אותי היום,
-
7:56 - 7:58אם ארצה אי-פעם
לשנות את מצבי, -
7:58 - 8:01יהיה עלי לענות שלא.
-
8:01 - 8:03כי רגלי לא הפכו אותי לנכה,
-
8:03 - 8:06אדרבא: הן הגבירו את יכולתי.
-
8:06 - 8:09הן אילצו אותי
להסתמך על דמיוני -
8:09 - 8:12ולתת אמון באפשרויות,
-
8:12 - 8:14ומסיבה זו אני מאמינה
-
8:14 - 8:16שהדמיון שלנו יכול לשמש לנו כלי
-
8:16 - 8:18לפרוץ גבולות
-
8:18 - 8:21משום שבמוחנו
אנו מסוגלים לעשות הכל -
8:21 - 8:24ולהיות הכל.
-
8:24 - 8:26האמונה באותם חלומות
-
8:26 - 8:29וההתמודדות הישירה עם פחדינו
-
8:29 - 8:31הן שמאפשרות לנו
לחיות את חיינו -
8:31 - 8:34מעבר למגבלותינו.
-
8:34 - 8:38ולמרות שהיום הנושא הוא
"חדשנות ללא גבולות", -
8:38 - 8:41עלי לומר שבחיי,
-
8:41 - 8:43החדשנות התאפשרה רק בגלל
-
8:43 - 8:46הגבולות שלי.
-
8:47 - 8:50למדתי שהגבולות נמצאים
היכן שהממשי מסתיים, -
8:51 - 8:54אבל שם גם הדמיון והסיפור
-
8:54 - 8:56מתחילים.
-
8:57 - 8:59כך שהמחשבה שאני רוצה
לאתגר אתכם בה היום -
9:00 - 9:04היא שאולי במקום לראות
את אתגרינו ומגבלותינו -
9:04 - 9:07כמשהו שלילי או רע,
-
9:07 - 9:10אנו יכולים להתחיל
לראות בהם ברכה, -
9:10 - 9:14מתנות מופלאות שבעזרתן אפשר
להצית את דמיוננו -
9:16 - 9:19ולהיעזר בהן כדי להרחיק לכת
הרבה יותר מכפי שחשבנו שנוכל. -
9:21 - 9:25העניין איננו למוטט את הגבולות,
-
9:25 - 9:28אלא להיהדף מהם
-
9:28 - 9:31ולראות את המקומות המדהימים
-
9:31 - 9:33שבכוחם להביא אלינו.
-
9:33 - 9:34תודה לכם.
[מחיאות כפיים]
- Title:
- לחיות מעבר למגבלות
- Speaker:
- איימי פורדי
- Description:
-
more » « less
בגיל 19, איימי פורדי איבדה את שתי רגליה מתחת לברכיים. וכיום היא... גולשת שלג מקצוענית. בהרצאה רבת-עוצמה זו היא מראה לנו איך לשאוב השראה מקשיי החיים.
הוסרט ב-TEDxחוף-אורנג' - Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 09:44
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam accepted Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Living beyond limits | |
|
Morton Bast edited Hebrew subtitles for Living beyond limits |