Return to Video

אתה לא לבד בבדידות שלך

  • 0:01 - 0:03
    שלום.
  • 0:03 - 0:05
    אני רוצה להציג בפניכם מישהו.
  • 0:05 - 0:08
    זהו ג'ומני.
  • 0:08 - 0:11
    זה "ג'וני" אבל מאוית בטעות עם "מ"
  • 0:11 - 0:12
    במקרה שתהיתם,
  • 0:12 - 0:13
    כי איננו לחלוטין מושלמים.
  • 0:13 - 0:15
    ג'ומני הוא חייזר
  • 0:15 - 0:19
    שנשלח לכדור הארץ עם משימה
    לחקור את בני האדם.
  • 0:19 - 0:22
    ג'ומני מרגיש אבוד ובודד ורחוק מהבית,
  • 0:22 - 0:26
    ואני חושב שכולנו הרגשנו כך.
  • 0:26 - 0:27
    או,לפחות אני.
  • 0:27 - 0:30
    כתבתי את הסיפור על החייזר הזה
    ברגע בחיי
  • 0:30 - 0:33
    שcu הרגשתי זר במיוחד
  • 0:33 - 0:36
    בדיוק עברתי לקיימברידג'
    והתחלתי את לימודי הדוקטורט ב-MIT,
  • 0:36 - 0:42
    והרגשתי מאוים ומבודד ומאוד לא שייך.
  • 0:42 - 0:44
    אבל היה לי סוג של חבל הצלה.
  • 0:44 - 0:48
    אני כתבתי בדיחות במשך שנים על שנים
  • 0:48 - 0:50
    ושיתפתי אותם במדיה החברתית,
  • 0:50 - 0:53
    וגיליתי שאני עושה זאת יותר ויותר.
  • 0:54 - 0:58
    עבור רבים, האינטרנט יכול להרגיש
    כמו מקום בודד.
  • 0:58 - 1:00
    זה יכול להרגיש כך,
  • 1:00 - 1:02
    ריק רחב ואינסופי,
  • 1:02 - 1:06
    שבו אתם יכולים תמיד לזעוק אליו
    אבל אף אחד לא מקשיב.
  • 1:07 - 1:10
    למעשה, מצאתי נחמה בדיבור לתוך הריק.
  • 1:10 - 1:13
    מצאתי, שעל ידי שיתוף הרגשות שלי עם הריק,
  • 1:13 - 1:15
    בסופו של דבר החל הריק לדבר חזרה.
  • 1:16 - 1:20
    ומתברר שהריק כלל אינו מרחב בודד ואינסופי,
  • 1:20 - 1:22
    אלא מלא בכל מיני אנשים אחרים,
  • 1:22 - 1:26
    שגם הם בוהים בו ורוצים שישמעו אותם.
  • 1:26 - 1:29
    הרבה דברים רעים נבעו מהמדיה החברתית,
  • 1:29 - 1:31
    אני לא מנסה לערער על זה בכלל.
  • 1:31 - 1:35
    להיות מקוון בכל בכל רגע נתון
    זה להרגיש כל כך הרבה עצבות
  • 1:35 - 1:38
    וכעס ואלימות.
  • 1:38 - 1:39
    זה יכול לגרום להרגשה שזה סוף העולם.
  • 1:39 - 1:41
    אולם, בה בעת אני חלוק בדעתי
  • 1:41 - 1:45
    כי איני יכול להכחיש את העובדה
    שכל כך הרבה מחבריי הקרובים
  • 1:45 - 1:48
    הם אנשים שפגשתי לראשונה באינטרנט.
  • 1:48 - 1:52
    ואני חושב שזה בחלקו כי יש מין
    אופי וידויי כזה
  • 1:52 - 1:53
    למדיה החברתית.
  • 1:54 - 1:58
    ניתן להרגיש כאילו אתם כותבים
    ביומן אישי ואינטימי
  • 1:58 - 1:59
    שהוא לגמרי פרטי,
  • 1:59 - 2:02
    אבל באותו זמן אתם רוצים
    שכולם ברחבי העולם יקראו את זה.
  • 2:02 - 2:05
    ואני חושב שחלק מזה, השמחה בזה
  • 2:05 - 2:08
    היא שאנחנו זוכים לחוות דברים
    מנקודות מבט של אנשים אחרים
  • 2:08 - 2:11
    שהם שונים לגמרי מאיתנו,
  • 2:11 - 2:12
    ולפעמים קורה דבר נחמד.
  • 2:12 - 2:14
    למשל, כשהצטרפתי לראשונה לטוויטר,
  • 2:14 - 2:17
    גיליתי שרבים כל כך מהאנשים
    שאני עוקב אחריהם
  • 2:17 - 2:20
    דיברו על בריאות נפשית והולכים לטיפול
  • 2:20 - 2:23
    ללא הסטיגמה, כפי שקורה לעתים קרובות
  • 2:23 - 2:26
    כאשר אנו מדברים על נושאים אלה באופן אישי.
  • 2:26 - 2:29
    הודות להם, השיחה סביב הבריאות הנפשית
    הפכה לנורמלית,
  • 2:29 - 2:32
    והם עזרו לי להבין שהטיפול הוא משהו
  • 2:32 - 2:34
    שיוכל לעזור לי גם כן.
  • 2:34 - 2:36
    עבור אנשים רבים,
  • 2:36 - 2:40
    זה נשמע כרעיון מפחיד,
    לדבר על הנושאים האלה
  • 2:40 - 2:43
    בפומבי וכל כך בפתיחות באינטרנט.
  • 2:43 - 2:48
    אני מרגיש שהרבה אנשים חושבים
    שמאוד משמעותי ומפחיד
  • 2:48 - 2:52
    להיות פעילים באינטרנט אם אינכם עדיין
    מושלמים ומעוצבים לחלוטין.
  • 2:52 - 2:56
    אבל אני חושב שהאינטרנט יכול להיות
    מקום נהדר שחבל יהיה לא להכיר אותו,
  • 2:56 - 3:00
    ואני חושב שאנחנו יכולים
    להתייחס אליו בהתלהבות,
  • 3:00 - 3:04
    כי מבחינתי יש משהו חשוב בשיתוף הפגמים שלכם
  • 3:04 - 3:08
    וחוסר הביטחון, והפגיעות שלכם
  • 3:08 - 3:09
    עם אנשים אחרים.
  • 3:10 - 3:12
    (צחוק)
  • 3:12 - 3:15
    כשאנשים משתפים עם אחרים את היותם
    עצובים או מפחדים
  • 3:15 - 3:17
    או בודדים, למשל,
  • 3:17 - 3:19
    זה למעשה גורם לי להרגיש פחות בודד,
  • 3:19 - 3:22
    לא כי זה גורם לי להיפטר מהבדידות שלי
  • 3:22 - 3:25
    אלא, כי זה מראה לי שאני לא היחיד
  • 3:25 - 3:26
    שמרגיש בודד.
  • 3:26 - 3:28
    וכסופר, וכאמן,
  • 3:28 - 3:32
    מאוד חשוב לי להפוך את המצב
    בו מרגישים פגועים
  • 3:32 - 3:35
    לעניין קהילתי, למשהו שאנחנו יכולים
    לשתף זה עם זה.
  • 3:35 - 3:38
    אני נרגש לגבי החצנת הפנימיות,
  • 3:38 - 3:42
    כשלוקחים את הרגשות האישיים הבלתי נראים,
    שאיני יכול לתאר במילים,
  • 3:42 - 3:45
    להוציאם לאור ולתת להם מילים,
  • 3:45 - 3:47
    ולאחר מכן לשתף אותם עם אנשים אחרים
  • 3:47 - 3:51
    בתקווה שזה עשוי לעזור להם למצוא מילים
    גם לרגשות שלהם.
  • 3:51 - 3:53
    אני יודע שזה נשמע כמו דבר גדול,
  • 3:53 - 3:56
    אבל בסופו של דבר אני מעוניין
    לשים את כל הדברים האלה
  • 3:56 - 3:58
    בתוך חבילות קטנות ונגישות,
  • 3:58 - 4:01
    כי כשאנחנו יכולים להסוות אותם
    בתוך חבילות קטנות אלו,
  • 4:01 - 4:04
    אני חושב שהם יותר נגישים ויותר מהנים.
  • 4:04 - 4:07
    ויכולים ביתר קלות לעזור לנו לראות את
    האנושיות המשותפת שלנו.
  • 4:07 - 4:09
    לפעמים זה לובש צורה של סיפור קצר,
  • 4:09 - 4:13
    לפעמים זה לובש צורה של ספר איורים חמוד.
  • 4:13 - 4:15
    ולפעמים זה לובש צורה
  • 4:15 - 4:17
    של בדיחה מטופשת שאני אעלה לאינטרנט.
  • 4:17 - 4:21
    לדוגמה, לפני כמה חודשים,
    פרסמתי רעיון לאפליקציה
  • 4:21 - 4:22
    לשירות הולכת-כלבים
  • 4:22 - 4:26
    שבה רואים כלב ליד הדלת שלכם
    ואתם צריכים לצאת מהבית
  • 4:26 - 4:27
    וללכת לטיול.
  • 4:27 - 4:29
    (צחוק)
  • 4:30 - 4:32
    אם יש מפתחי אפליקציות בקהל,
  • 4:32 - 4:34
    בבקשה חפשו אותי אחרי השיחה.
  • 4:35 - 4:38
    אני גם רוצה לשתף ברשת שאני מרגיש חרדה
    כל פעם, לגבי שליחת אימייל.
  • 4:38 - 4:40
    כשאני חותם על האימיילים שלי "מיטב יכולתי"

  • 4:40 - 4:42
    שזה קיצור של "מנסה לעשות כמיטב יכולתי,"
  • 4:42 - 4:46
    שזה קיצור של "בבקשה אל תשנאו אותי,
    אני באמת משתדל לעשות כמיטב יכולתי! "
  • 4:47 - 4:49
    או התשובה שלי לשאלת שבירת הקרח הקלאסית,
  • 4:49 - 4:52
    אילו יכולתי לאכול ארוחת ערב עם אדם כלשהו,
    חי או מת, הייתי עושה זאת.
  • 4:52 - 4:53
    אני מאוד בודד.
  • 4:53 - 4:55
    (צחוק)
  • 4:58 - 5:02
    ומצאתי שכשאני מעלה דברים כאלה לאינטרנט,
  • 5:02 - 5:03
    התגובות מאוד דומות.
  • 5:03 - 5:05
    אנשים מתכנסים יחד כדי לשתף צחוק,
  • 5:05 - 5:06
    לחלוק את ההרגשה הזו,
  • 5:06 - 5:08
    ולאחר מכן גם להתפזר באותה מהירות
  • 5:08 - 5:10
    (צחוק)
  • 5:10 - 5:13
    כן, משאירים אותי שוב לבד.
  • 5:14 - 5:19
    אבל אני חושב לפעמים, שהתכנסויות קטנות
    אלו יכולות להיות משמעותיות מאד.
  • 5:19 - 5:21
    לדוגמה, כאשר סיימתי את
    בית הספר לארכיטקטורה
  • 5:21 - 5:23
    ועברתי לקיימברידג',
  • 5:23 - 5:24
    פרסמתי שאלה זו:
  • 5:24 - 5:26
    "עם כמה אנשים בחייכם כבר ניהלתם
  • 5:26 - 5:28
    את השיחה האחרונה?"
  • 5:29 - 5:33
    וחשבתי על ידידיי לשעבר
  • 5:33 - 5:35
    שעברו לערים שונות, ואפילו למדינות שונות,
  • 5:35 - 5:38
    וכמה קשה יהיה לי לשמור איתם על קשר.
  • 5:38 - 5:41
    אבל אנשים אחרים התחילו להגיב
    ולשתף את החוויות שלהם.
  • 5:41 - 5:44
    מישהו דיבר על בן משפחה
    שהתנתקו ממנו.
  • 5:44 - 5:47
    מישהו דיבר על אדם אהוב שנפטר
  • 5:47 - 5:49
    במהירות ובאופן בלתי צפוי.
  • 5:49 - 5:51
    מישהו אחר דיבר על החברים מבית הספר
  • 5:51 - 5:53
    שעברו גם כן למקומות אחרים
  • 5:53 - 5:56
    אבל אז משהו ממש נחמד התחיל לקרות.
  • 5:56 - 5:57
    במקום רק לענות לי,
  • 5:57 - 6:00
    אנשים התחילו לענות זה לזה,
  • 6:00 - 6:03
    והתחילו לדבר זה עם זה
    ולשתף את החוויות שלהם
  • 6:03 - 6:04
    ולנחם זה את זה
  • 6:04 - 6:07
    ולעודד זה את זה להגיע אל אותו חבר
  • 6:07 - 6:09
    שלא דיברו איתו מזה זמן רב
  • 6:09 - 6:12
    או לאותו בן משפחה שהתנתקו ממנו.
  • 6:12 - 6:17
    ובסופו של דבר, הפכנו למעין מיקרו-קהילה.
  • 6:17 - 6:19
    זה הרגיש כמו קבוצת תמיכה שנוצרה
  • 6:19 - 6:22
    מכל מיני אנשים שנפגשים יחד.
  • 6:22 - 6:25
    ואני חושב שבכל פעם
    שאנחנו מפרסמים באינטרנט,
  • 6:25 - 6:27
    בכל פעם שאנחנו עושים את זה, יש סיכוי
  • 6:27 - 6:29
    שמיקרו-קהילות קטנות אלו יוכלו להיווצר.
  • 6:29 - 6:33
    יש סיכוי שכל מיני סוגים
    של אנשים שונים
  • 6:33 - 6:35
    יימשכו לקהילה ויתאחדו.
  • 6:35 - 6:37
    ולפעמים, דרך כל הטירוף של האינטרנט,
  • 6:37 - 6:40
    ניתן למצוא רוח נדיבה.
  • 6:41 - 6:44
    לעתים כשקוראים את התגובות
  • 6:44 - 6:48
    ואת ההערות ומוצאים תשובה נעימה במיוחד
  • 6:48 - 6:50
    או בעלת תובנה או מצחיקה.
  • 6:50 - 6:52
    לפעמים כשעוקבים אחרי מישהו
  • 6:52 - 6:55
    ולראות שהם כבר עוקבים אחריכם.
  • 6:55 - 6:59
    ולפעמים כשמסתכלים על מישהו
    שאתם מכירים בחיים האמיתיים
  • 6:59 - 7:02
    שרואים את הדברים שאתם כותבים
    והם כותבים
  • 7:02 - 7:05
    ומגלים שאתם חולקים כל כך הרבה תחומי עניין
  • 7:05 - 7:07
    וזה מקרב אותם יותר אליכם.
  • 7:07 - 7:09
    לפעמים, אם יש לכם מזל,
  • 7:10 - 7:11
    אתם עשויים לפגוש חייזר אחר.
  • 7:13 - 7:15
    [כאשר שני חייזרים מוצאים זה את זה
    במקום זר,
  • 7:15 - 7:17
    זה מרגיש קצת יותר כמו בבית]
  • 7:17 - 7:19
    אבל אני מודאג, כי כפי שכולנו יודעים,
  • 7:19 - 7:22
    באינטרנט לרוב לא מרגישים כך.
  • 7:22 - 7:24
    כולנו יודעים שעל פי רוב,
  • 7:24 - 7:28
    יש תחושה שהאינטרנט זה מקום
    שבו אנו לא מבינים אחד את השני,
  • 7:28 - 7:32
    שבו אנו נכנסים להתנצחות
    אחד עם השני,
  • 7:33 - 7:38
    שיש בו סוגים שונים מהומה וצעקות וצווחות
  • 7:38 - 7:40
    וישנה הרגשה שיש שם יותר מדי מהכל
  • 7:40 - 7:42
    זה מרגיש כמו כאוס,
  • 7:42 - 7:46
    ואיננו יודעים איך להסדיר את
    הדברים הרעים עם הטובים
  • 7:46 - 7:48
    כי כפי שאנו יודעים וכפי שראינו,
  • 7:48 - 7:51
    החלקים הרעים יכולים ממש לפגוע בנו.
  • 7:52 - 7:57
    אני מרגיש שהפלטפורמות בהן אנו משתמשים
    כדי לאכלס מרחבים מקוונים אלה
  • 7:58 - 8:00
    תוכננו בשל בורות או בכוונה
  • 8:00 - 8:04
    לאפשר הטרדה וגידופים
    כדי להפיץ מידע שגוי,
  • 8:04 - 8:08
    שיתן במה לאיבה ולדיבורי שנאה
    ולאלימות הנובעת ממנה,
  • 8:08 - 8:10
    ויש תחושה שאף אחת מהפלטפורמות
    הנוכחיות שלנו
  • 8:10 - 8:12
    לא עושות מספיק כדי לטפל ולתקן את זה.
  • 8:13 - 8:16
    אבל עדיין, ואולי כנראה למרבה הצער,
  • 8:16 - 8:20
    אני עדיין נמשך אל מרחבים מקוונים אלה,
    כמו רבים אחרים,
  • 8:20 - 8:24
    כי לפעמים יש הרגשה שזה המקום בו
    כל האנשים נמצאים.
  • 8:24 - 8:26
    ואני מרגיש מטומטם,
  • 8:26 - 8:28
    וטיפש לפעמים,
  • 8:28 - 8:33
    בשל הערכת הרגעים הקטנים
    של קשר אנושי בזמנים כאלה.
  • 8:33 - 8:36
    אבל תמיד פעלתי לאור הרעיון הזה
  • 8:36 - 8:41
    שרגעים קטנים אלה של אנושיות
    אינם מיותרים.
  • 8:41 - 8:43
    הם בכלל אינם דרך נסיגה
    מן העולם,
  • 8:43 - 8:45
    אלא הסיבות לכך שאנחנו מגיעים למרחבים האלה.
  • 8:46 - 8:49
    הם חשובים, חיוניים ומאששים,
    ונותנים לנו חיים.
  • 8:50 - 8:53
    והם מקומות מפלט זעירים כאלה
  • 8:53 - 8:56
    שמראים לנו שאנחנו לא
    בודדים כפי שאנחנו חושבים.
  • 8:58 - 9:01
    אז כן, למרות שהחיים רעים
    וכולם עצובים
  • 9:01 - 9:03
    ויום אחד נמות כולנו--
  • 9:03 - 9:05
    [תראו. החיים רעים. כולם עצובים
  • 9:05 - 9:08
    כולנו הולכים למות, אבל אני כבר קניתי
    טירה מתנפחת ומקפיצה
  • 9:08 - 9:10
    אז אתם מתכוונים לחלוץ נעליים או לא]
  • 9:10 - 9:15
    אני חושב שמטפורית, במקרה הזה,
    הטירה המתנפחת והמקפיצה
  • 9:15 - 9:20
    היא למעשה מערכות היחסים והקשרים שלנו
    עם אנשים אחרים.
  • 9:23 - 9:24
    וכך לילה אחד,
  • 9:24 - 9:27
    כשהרגשתי עצוב במיוחד
    וחסר תקווה לגבי העולם,
  • 9:27 - 9:29
    צעקתי אל הריק,
  • 9:29 - 9:31
    אל האפלה הבודדה.
  • 9:31 - 9:34
    ואמרתי, "בשלב זה,
    כניסה אל מדיה חברתית
  • 9:34 - 9:37
    גורמת לי להרגיש כמו להחזיק יד של מישהו
    בסוף העולם".
  • 9:37 - 9:39
    והפעם, במקום שהריק יגיב,
  • 9:39 - 9:42
    היו אלה האנשים שהגיעו,
  • 9:42 - 9:46
    שהתחילו לענות לי, ואז התחילו לדבר
    זה עם זה
  • 9:46 - 9:49
    ולאט לאט הקהילה הקטנטנה הזו נוצרה.
  • 9:49 - 9:51
    כולם התקבצו יחד כדי להחזיק ידיים.
  • 9:52 - 9:56
    ובזמנים מסוכנים ולא בטוחים אלה,
  • 9:56 - 9:58
    בתוך כל זה,
  • 9:58 - 10:03
    אני חושב שהדבר שעלינו
    להיאחז בו הוא אנשים אחרים.
  • 10:03 - 10:07
    ואני יודע שזה דבר קטן
    שמורכב מרגעים קטנים,
  • 10:07 - 10:11
    אבל אני חושב שזה רסיס אור אחד קטנטן
  • 10:11 - 10:12
    בתוך כל החשיכה.
  • 10:12 - 10:14
    תודה.
  • 10:14 - 10:18
    (מחיאות כפיים)
  • 10:18 - 10:19
    תודה.
  • 10:20 - 10:23
    (מחיאות כפיים)
Title:
אתה לא לבד בבדידות שלך
Speaker:
ג'וני סאן
Description:

להיות פתוחים ופגיעים עם הבדידות שלכם, העצב והפחד, יכול לעזור לכם למצוא נחמה ולהרגיש פחות לבד, אומר הסופר והאמן ג'וני סאן. בשיחה כנה מלאה באיורים מפרי יצירתו, סאן משתף איך סיפורים שסיפר על הרגשתו כאדם מבחוץ שאינו שייך, עזרו לו להתחבר לקהילה בלתי צפויה ולמצוא רסיס קטן של אור בחשיכה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:36

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.