Return to Video

מצא את קולך מול אלימות מגדרית

  • 0:01 - 0:04
    לדבר על העצמה זה משונה
  • 0:04 - 0:06
    כי כשאנחנו מדברים על העצמה
  • 0:06 - 0:09
    מה שמשפיע עלינו יותר מכל הם הסיפורים.
  • 0:09 - 0:12
    אז אני רוצה להתחיל עם סיפור יומיומי.
  • 0:12 - 0:17
    איך זה באמת מרגיש להיות אישה צעירה בהודו?
  • 0:17 - 0:19
    עכשיו, ביליתי את 27 השנים האחרונות בחיי
  • 0:19 - 0:21
    בהודו, גרתי בשלוש עיירות קטנות,
  • 0:21 - 0:23
    שתי ערים גדולות,
  • 0:23 - 0:26
    וחוויותי כמה חוויות.
  • 0:26 - 0:28
    כשהייתי בת שבע,
  • 0:28 - 0:30
    מורה פרטי שהיה מגיע אלינו הביתה
  • 0:30 - 0:35
    כדי ללמד אותי מתמטיקה הטריד אותי מינית.
  • 0:35 - 0:37
    הוא היה מכניס את ידיו במעלה החצאית שלי.
  • 0:41 - 0:44
    הוא הכניס את ידיו במעלה החצאית שלי ואמר לי
  • 0:44 - 0:48
    שהוא יודע איך לגרום לי להרגיש טוב.
  • 0:48 - 0:51
    בגיל 17, בחור מהתיכון שלי
  • 0:51 - 0:53
    הפיץ מייל
  • 0:53 - 0:55
    שפירט את כל הדברים הסקסואליים-אגרסיביים
  • 0:55 - 0:58
    שהוא היה יכול לעשות לי
  • 0:58 - 1:02
    משום שלא הקדשתי לו תשומת לב.
  • 1:02 - 1:06
    בגיל 19, עזרתי לחברה
  • 1:06 - 1:09
    שהוריה השיאו אותה בכח לגבר מבוגר
  • 1:09 - 1:12
    לברוח מנישואים נצלניים.
  • 1:12 - 1:14
    בגיל 21, כשחברתי ואני הלכנו
  • 1:14 - 1:19
    במורד הרחוב אחר צהריים אחד,
  • 1:19 - 1:20
    גבר הוריד את מכנסיו
  • 1:20 - 1:23
    ואונן לפנינו.
  • 1:23 - 1:28
    קראנו לעזרה, ואיש לא בא.
  • 1:28 - 1:33
    בגיל 25, כשהלכתי הביתה ערב אחד,
  • 1:33 - 1:36
    שני גברים על אופנוע תקפו אותי.
  • 1:36 - 1:38
    ביליתי שני לילות בבית החולים
  • 1:38 - 1:41
    מחלימה מטראומה ומפציעות.
  • 1:41 - 1:46
    אז לאורך חיי, ראיתי נשים --
  • 1:46 - 1:48
    משפחה, חברות, עמיתות --
  • 1:48 - 1:51
    חיות חוויות כאלה.
  • 1:51 - 1:54
    והן בקושי מדברות על זה.
  • 1:54 - 1:59
    אז במילים פשוטות, החיים בהודו לא קלים.
  • 1:59 - 2:02
    אבל היום אני לא הולכת
    לדבר איתכם על הפחד הזה.
  • 2:02 - 2:04
    אני הולכת לדבר איתכם על דרך מעניינת
  • 2:04 - 2:08
    של למידה שהפחד הזה הוביל אותי בה.
  • 2:08 - 2:12
    אז, מה שקרה בלילה אחד בדצמבר 2012
  • 2:12 - 2:14
    שינה את חיי.
  • 2:14 - 2:17
    בחורה צעירה, סטודנטית בת 23,
  • 2:17 - 2:22
    עלתה על אוטובוס בדלהי עם חברה הגבר.
  • 2:22 - 2:25
    היו שישה גברים על האוטובוס, גברים צעירים
  • 2:25 - 2:28
    שאתה יכול להיתקל בהם כל יום בהודו.
  • 2:28 - 2:30
    והמאורעות המצמררים שבאו אחר כך
  • 2:30 - 2:32
    הושמעו שוב ושוב
  • 2:32 - 2:34
    בתקשורת ההודית והבינלאומית.
  • 2:34 - 2:38
    הבחורה הזו נאנסה שוב ושוב,
  • 2:38 - 2:41
    נחדרה בכח עם מקל,
  • 2:41 - 2:44
    הוכתה, ננשכה, והושארה למות.
  • 2:44 - 2:46
    החבר שלה נחנק, הותקף,
  • 2:46 - 2:50
    והוכה חסר הכרה.
  • 2:50 - 2:54
    היא מתה ב29 לדצמבר.
  • 2:54 - 2:56
    ובזמן בו רובנו כאן
  • 2:56 - 2:58
    התכוננו לקבל את השנה החדשה,
  • 2:58 - 3:01
    הודו צנחה לחשכה.
  • 3:01 - 3:05
    לראשונה בהיסטוריה,
  • 3:05 - 3:07
    גברים ונשים בערים הודיות
  • 3:07 - 3:09
    התעוררו לאמת המזוויעה
  • 3:09 - 3:13
    הנוגעת למצב האמיתי של נשים במדינה.
  • 3:13 - 3:15
    עכשיו, כמו נשים צעירות רבות אחרות,
  • 3:15 - 3:17
    הייתי מבועתת לחלוטין.
  • 3:17 - 3:18
    לא יכולתי להאמין שדבר כזה
  • 3:18 - 3:22
    יכול היה לקרות בעיר הבירה.
  • 3:22 - 3:24
    הייתי כועסת והייתי מתוסכלת,
  • 3:24 - 3:28
    אבל יותר מכל, הרגשתי לחלוטין חסרת אונים.
  • 3:28 - 3:30
    אבל באמת, מה אפשר לעשות, נכון?
  • 3:30 - 3:32
    יש שכותבים בלוגים, יש שמתעלמים,
  • 3:32 - 3:34
    חלק מצטרפים למחאות.
  • 3:34 - 3:37
    עשיתי את כל זה. למעשה, זה מה שכולם עשו
  • 3:37 - 3:38
    לפני שנתיים.
  • 3:38 - 3:41
    אז התקשורת הייתה מלאה עם סיפורים על
  • 3:41 - 3:43
    כל המעשים הנוראיים
  • 3:43 - 3:45
    שהגברים הודים מסוגלים להם.
  • 3:45 - 3:46
    הם הושוו לחיות,
  • 3:46 - 3:49
    לבהמות שדוכאו מינית.
  • 3:49 - 3:53
    למעשה, כל כך מנוכר ולא יעלה
    על הדעת היה המקרה הזה
  • 3:53 - 3:54
    עבור מח הודי
  • 3:54 - 3:56
    שהתגובה מהתקשורת ההודית,
  • 3:56 - 4:00
    הציבור והפוליטיקאים הוכיחה נקודה אחת:
  • 4:00 - 4:02
    אף אחד לא ידע מה לעשות.
  • 4:02 - 4:05
    ואף אחד לא רצה להיות אחראי על זה.
  • 4:05 - 4:07
    למעשה, אלה היו כמה תגובות לא רגישות
  • 4:07 - 4:08
    שנעשו בתקשורת
  • 4:08 - 4:10
    על ידי אנשים משפיעים
  • 4:10 - 4:15
    בתגובה לאלימות מינית נגד נשים באופן כללי.
  • 4:15 - 4:18
    אז הראשונה נעשתה על ידי חבר פרלמנט,
  • 4:18 - 4:21
    השנייה על ידי מנהיג דתי,
  • 4:21 - 4:24
    והשלישי היה למעשה עורך הדין של המתלוננת
  • 4:24 - 4:26
    בזמן שהיא נלחמה על חייה
  • 4:26 - 4:29
    ונפטרה.
  • 4:29 - 4:32
    עכשיו, כאישה הצופה בזה יום אחרי יום,
  • 4:32 - 4:34
    הייתי עייפה.
  • 4:34 - 4:36
    ככתבת וכפעילה מגדרית,
  • 4:36 - 4:39
    כתבתי באופן נרחב על נשים,
  • 4:39 - 4:42
    אבל הפעם, הבנתי שזה מצב שונה,
  • 4:42 - 4:43
    משום שחלק ממני הבין
  • 4:43 - 4:46
    שהייתי חלק מהאישה הצעירה הזו גם,
  • 4:46 - 4:48
    והחלטתי שאני רוצה לשנות את זה.
  • 4:48 - 4:52
    אז עשיתי משהו ספונטני, נמהר.
  • 4:52 - 4:55
    התחברתי לפלטפורמה לעיתונות אזרחית
  • 4:55 - 4:56
    שנקראת איי-ריפורט,
  • 4:56 - 4:59
    והקלטתי סרטון שמדבר על
  • 4:59 - 5:01
    איך הייתה הסצנה בבנגלור.
  • 5:01 - 5:02
    דיברתי על איך הרגשתי,
  • 5:02 - 5:04
    דיברתי על המציאות כפי שהיא,
  • 5:04 - 5:09
    ודיברתי על התסכול מלחיות בהודו.
  • 5:09 - 5:13
    תוך כמה שעות, הבלוג הופץ באופן נרחב,
  • 5:13 - 5:15
    ותגובות ומחשבות הגיעו אליי
  • 5:15 - 5:16
    מרחבי העולם.
  • 5:16 - 5:20
    ברגע הזה, הבנתי כמה דברים.
  • 5:20 - 5:24
    ראשית, הטכנולוגיה תמיד זמינה
  • 5:24 - 5:27
    עבור הרבה נשים צעירות כמוני.
  • 5:27 - 5:31
    שתיים, כמוני, רוב הנשים הצעירות
  • 5:31 - 5:34
    בקושי משתמשות בה כדי לבטא את עמדותיהן.
  • 5:34 - 5:38
    שלוש, הבנתי לראשונה
  • 5:38 - 5:41
    שהקול שלי משנה.
  • 5:41 - 5:43
    אז בחודשים שעקבו,
  • 5:43 - 5:45
    חשפתי את השתלשלות העניינים בבנגלור
  • 5:45 - 5:49
    שלא קיבלה מקום ברוב החדשות.
  • 5:49 - 5:52
    בפארק קובון, שהוא פארק גדול בבנגלור,
  • 5:52 - 5:54
    התאספתי יחד עם עוד 100
  • 5:54 - 5:56
    כשקבוצה של גברים צעירים התנדבה
  • 5:56 - 5:58
    ללבוש חצאיות כדי להוכיח שביגוד
  • 5:58 - 6:01
    לא מזמין אונס.
  • 6:01 - 6:03
    כשדיווחתי על האירועים האלה,
  • 6:03 - 6:06
    הרגשתי כאילו יש לי כח, כאילו מצאתי ערוץ
  • 6:06 - 6:10
    לשחרור כל הרגשות שהיו בתוכי.
  • 6:10 - 6:12
    השתתפתי בצעדת העירייה
  • 6:12 - 6:14
    בה סטודנטים החזיקו שלטים שאמרו
  • 6:14 - 6:17
    "הרגו אותם, תלו אותם."
  • 6:17 - 6:21
    "לא היית עושה את זה לאמא שלך או לאחותך."
  • 6:21 - 6:22
    השתתפתי במשמר נרות
  • 6:22 - 6:24
    בו אזרחים התאספו יחד
  • 6:24 - 6:28
    כדי לדבר על הנושא של אלימות
    מינית בצורה פתוחה,
  • 6:28 - 6:30
    ואני זוכרת הרבה בלוגים
  • 6:30 - 6:33
    שנפתחו בתגובה לכמה שהמצב היה מדאיג
  • 6:33 - 6:34
    בהודו באותה נקודה.
  • 6:34 - 6:36
    ["אני נולדת עם אחיות ודודניות שעכשיו גרות בערים ומחוץ לארץ אבל הן אף פעם
    לא מדברות איתי או מתלוננות על הקשיים היומיומיים שלהן כמו שאת אומרת"]
  • 6:36 - 6:37
    עכשיו, התגובה בלבלה אותי.
  • 6:37 - 6:40
    בזמן שתגובות חיוביות
    הגיעו אליי מרחבי העולם,
  • 6:40 - 6:42
    הגיעה גם התגובות הזדוניות.
  • 6:42 - 6:44
    אז היו שקראו לי צבועה.
  • 6:44 - 6:46
    חלק קראו לי קורבן, סנגורה של אונס
  • 6:46 - 6:49
    חלק אפילו אמרו שיש לי מניע פוליטי.
  • 6:49 - 6:52
    אבל התגובה האחת הזו סוג של מתארת
  • 6:52 - 6:56
    את מה שאנחנו דנים בו היום.
  • 6:56 - 6:59
    אבל במהרה למדתי שזה לא הכל.
  • 6:59 - 7:01
    מחוזקת ככל שהרגשתי
  • 7:01 - 7:03
    עם החירות החדשה
  • 7:03 - 7:05
    שערוץ העיתונאות האזרחית נתן לי,
  • 7:05 - 7:09
    מצאתי את עצמי בסיטואציה לא מוכרת.
  • 7:09 - 7:12
    אז מתישהוא באוגוסט האחרון,
    התחברתי לפייסבוק
  • 7:12 - 7:13
    והסתכלתי על החדשות בחשבון שלי,
  • 7:13 - 7:15
    והבחנתי בלינק
  • 7:15 - 7:17
    ששותף על ידי חברים שלי.
  • 7:17 - 7:19
    הקלקתי על הלינק; הוא העביר אותי
  • 7:19 - 7:23
    לדיווח שהועלה על ידי ילדה אמריקאית
  • 7:23 - 7:25
    שנקראת מיכאלה קרוס.
  • 7:25 - 7:27
    לדיווח ניתנה הכותרת
  • 7:27 - 7:30
    "הודו: הסיפור שמעולם לא רצית לשמוע."
  • 7:30 - 7:33
    ובדיווח, היא שיחזרה את המפגשים
  • 7:33 - 7:37
    שלה עם הטרדה מינית בהודו.
  • 7:37 - 7:41
    היא כתבה, "אין שום דרך להתכונן לעיניים,
  • 7:41 - 7:43
    העיניים שכל יום בוהות
  • 7:43 - 7:46
    עם כזו זכות על הגוף השלי,
  • 7:46 - 7:47
    עם שום שינוי הבעה
  • 7:47 - 7:50
    בין אם פגשתי במבטם ובין אם לאו.
  • 7:50 - 7:53
    בדרך למוכר הפירות או אל החייט,
  • 7:53 - 7:55
    קיבלתי מבטים כל כך בוטים
  • 7:55 - 7:59
    שהם חתכו חתיכות ממני, חלק אחרי חלק."
  • 7:59 - 8:03
    היא קראה להודו גן עדן
    למטיילים וגיהנום לנשים.
  • 8:03 - 8:05
    היא סיפרה שעקבו אחריה, מיששו אותה,
  • 8:05 - 8:06
    ואוננו מולה.
  • 8:06 - 8:09
    עכשיו, מאוחר באותו הערב,
    הדיווח נהיה לויראלי.
  • 8:09 - 8:12
    זה הגיע לערוצי חדשות ברחבי העולם.
  • 8:12 - 8:14
    כולם דיברו על זה.
  • 8:14 - 8:15
    היו לזה מעל מיליון צפיות,
  • 8:15 - 8:17
    אלף תגובות ושיתופים,
  • 8:17 - 8:19
    ומצאתי את עצמי עדה
  • 8:19 - 8:21
    לדבר מאד דומה.
  • 8:21 - 8:24
    התקשורת נתקעה במעגל הרשעי הזה
  • 8:24 - 8:26
    של דעות והתפרצויות
  • 8:26 - 8:30
    ושום תוצאה.
  • 8:30 - 8:32
    אז באותו לילה, כשהתיישבתי תוהה
  • 8:32 - 8:33
    איך עליי להגיב,
  • 8:33 - 8:36
    מצאתי את עצמי נמלאת בספק.
  • 8:36 - 8:39
    אתם מבינים, ככתבת, ניגשתי לנושא הזה
  • 8:39 - 8:42
    כצופה.
  • 8:42 - 8:46
    כהודית, הרגשתי נבוכה ולא האמנתי,
  • 8:46 - 8:50
    וכפעילה, ראיתי את זה כהגנה על זכויות,
  • 8:50 - 8:53
    אבל כעיתונאית אזרחית,
  • 8:53 - 8:56
    הרגשתי פתאום מאד פגיעה.
  • 8:56 - 8:58
    כלומר, הנה היא, אישה צעירה
  • 8:58 - 9:00
    שהשתמשה בערוץ כדי לדבר על
  • 9:00 - 9:02
    החוויות שלה בדיוק כמו שאני עשיתי,
  • 9:02 - 9:05
    ועדיין הרגשתי לא בנוח.
  • 9:05 - 9:06
    תראו, אף אחד אף פעם לא אומר לך
  • 9:06 - 9:09
    שהעצמה אמיתית באה מלתת לעצמך
  • 9:09 - 9:12
    את הרשות לחשוב ולפעול.
  • 9:12 - 9:14
    העצמה במקרים רבים נשמעת כאילו
  • 9:14 - 9:17
    היא אידיאל, תוצאה נפלאה.
  • 9:17 - 9:19
    כשאנחנו מדברים על העצמה,
    אנחנו לעיתים קרובות
  • 9:19 - 9:23
    מדברים על לתת לאנשים גישה לחומרים,
  • 9:23 - 9:25
    לתת לאנשים גישה לכלים.
  • 9:25 - 9:28
    אבל העניין הוא שהעצמה היא רגש.
  • 9:28 - 9:29
    היא הרגשה.
  • 9:29 - 9:32
    הצעד הראשון להעצמה
  • 9:32 - 9:35
    היא לתת לעצמך את הסמכות,
  • 9:35 - 9:37
    המפתח לרצון חופשי,
  • 9:37 - 9:38
    ועבור נשים בכל מקום,
  • 9:38 - 9:41
    לא משנה מי אנחנו ומאיפה באנו,
  • 9:41 - 9:44
    זה הצעד הכי קשה.
  • 9:44 - 9:47
    אנחנו פוחדות מהקול של עצמנו,
  • 9:47 - 9:50
    כי משמעו הודאה, אבל זה מה שנותן לנו
  • 9:50 - 9:53
    את הכח לשנות את הסביבה שלנו.
  • 9:53 - 9:55
    עכשיו בסיטואציה ההיא שבה אני ניצבתי
  • 9:55 - 9:57
    מול כל כך הרבה סוגי מציאות,
  • 9:57 - 9:59
    לא הייתי בטוחה כיצד לשפוט,
  • 9:59 - 10:02
    כי לא ידעתי מה תהיה המשמעות של זה עבורי.
  • 10:02 - 10:05
    פחדתי לשפוט כי לא ידעתי איך זה יהיה
  • 10:05 - 10:08
    אם לא אתמוך באותן דעות כמו הבחורה.
  • 10:08 - 10:09
    לא ידעתי מה תהיה המשמעות של זה עבורי
  • 10:09 - 10:14
    אם אאתגר את האמת של מישהו אחר.
  • 10:14 - 10:16
    אבל עדיין, זה היה פשוט.
  • 10:16 - 10:17
    הייתי חייבת להחליט:
  • 10:17 - 10:21
    האם עליי לדבר או להישאר בשקט?
  • 10:21 - 10:23
    אחרי הרבה מחשבה,
  • 10:23 - 10:25
    הקלטתי בלוג וידאו בתגובה,
  • 10:25 - 10:27
    ואמרתי למיכאלה, ובכן,
  • 10:27 - 10:30
    יש צדדים שונים להודו,
  • 10:30 - 10:35
    וגם ניסיתי להסביר
  • 10:35 - 10:37
    שדברים יהיו בסדר
  • 10:37 - 10:40
    והבעתי את הצער שלי על מה שהיא עברה.
  • 10:40 - 10:43
    וכמה ימים אחר כך, הוזמנתי לדבר
  • 10:43 - 10:44
    בשידור חי איתה.
  • 10:44 - 10:48
    ובפעם הראשונה, ניגשתי לבחורה הזאת,
  • 10:48 - 10:51
    שלעולם לא פגשתי, שהייתה כל כך רחוקה,
  • 10:51 - 10:54
    ושהרגשתי כל כך קרובה אליה.
  • 10:54 - 10:56
    מאז שהדיווח הזה יצא לאוויר,
  • 10:56 - 10:59
    יותר צעירים מתמיד
  • 10:59 - 11:02
    דנו בהטרדה מינית בקמפוס,
  • 11:02 - 11:05
    והאוניברסיטה שמיכאלה השתייכה אליה
  • 11:05 - 11:09
    נתנה לה את העזרה שהיא נזקקה לה.
  • 11:09 - 11:11
    האוניברסיטה אפילו נקטה בצעדים
  • 11:11 - 11:13
    כדי לאמן ולצייד את תלמידה
  • 11:13 - 11:15
    בכישורים הנדרשים
  • 11:15 - 11:18
    כדי להתעמת עם אתגרים כמו הטרדה,
  • 11:18 - 11:22
    ולראשונה, הרגשתי שאני לא לבד.
  • 11:22 - 11:25
    אתם רואים, אם יש דבר מה שלמדתי
  • 11:25 - 11:27
    כעיתונאית אזרחית פעילה
  • 11:27 - 11:30
    בשנים האחרונות,
  • 11:30 - 11:34
    זה על המחסור שלנו כחברה
    בנסיון למצוא באופן פעיל
  • 11:34 - 11:37
    הזדמנויות בהם הקול שלנו יכול להישמע.
  • 11:37 - 11:42
    אנחנו לא מבינים שכשאנחנו עומדים,
  • 11:42 - 11:43
    אנחנו לא נעמדים רק כאינדיווידואלים,
  • 11:43 - 11:47
    אנחנו נעמדים על משהו כקהילות,
  • 11:47 - 11:48
    החברים שלנו, העמיתים שלנו.
  • 11:48 - 11:52
    רובנו אומרים שמנשים נמנעות הזכויות שלהם,
  • 11:52 - 11:54
    אבל האמת היא, פעמים רבות,
  • 11:54 - 11:58
    נשים שוללות מעצמן את הזכויות האלה.
  • 11:58 - 12:00
    בסקר שנעשה לאחרונה בהודו,
  • 12:00 - 12:05
    95 אחוז מהנשים שעבדו בטכנולוגיות מידע,
  • 12:05 - 12:08
    תעופה, בתי חולים ומרכזי תקשורת,
  • 12:08 - 12:11
    אמרו שהן לא מרגישות בטוחות לחזור הביתה לבד
  • 12:11 - 12:14
    אחרי העבודה בשעות המאוחרות של הערב.
  • 12:14 - 12:16
    בבנגלור, מאיפה שאני באה,
  • 12:16 - 12:18
    המספר הזה הוא 85 אחוז.
  • 12:18 - 12:21
    באזורים הכפריים של הודו,
  • 12:21 - 12:24
    אם נלך לפי
  • 12:24 - 12:26
    האונסים הקבוצתיים האחרונים
    בבדאוון ותקיפות החומצה באודישא
  • 12:26 - 12:28
    ואלגרה אמורות ללכת לפי זה,
  • 12:28 - 12:32
    אנחנו צריכים לפעול במהרה.
  • 12:32 - 12:34
    אל תבינו אותי לא נכון,
  • 12:34 - 12:36
    האתגרים שנשים יעמדו מולם
  • 12:36 - 12:39
    בלספר את סיפוריהן הם אמיתיים,
  • 12:39 - 12:42
    אבל עלינו להתחיל לחפש
  • 12:42 - 12:44
    ולנסות לזהות את המדיומים
  • 12:44 - 12:46
    בהם יש להשתמש במערכת שלנו,
  • 12:46 - 12:50
    ולא רק לרדוף אחר התקשורת באופן עיוור.
  • 12:50 - 12:53
    היום, יותר נשים מאי פעם
  • 12:53 - 12:55
    עומדות על שלהן ומתשאלות
  • 12:55 - 12:56
    את הממשל בהודו,
  • 12:56 - 12:59
    וזו תוצאה של האומץ הזה.
  • 12:59 - 13:02
    גדל פי שישה המספר של נשים
  • 13:02 - 13:04
    שמדווחות על הטרדה,
  • 13:04 - 13:05
    והממשלה העבירה
  • 13:05 - 13:08
    את התיקון לחוק הפלילי ב2013
  • 13:08 - 13:12
    כדי להגן על נשים מפני תקיפה מינית.
  • 13:12 - 13:14
    בבואי לסכם את השיחה הזאת
  • 13:14 - 13:16
    אני רק רוצה לומר
  • 13:16 - 13:22
    שאני יודעת שלרבים מאיתנו
    בחדר הזה יש את הסודות שלנו,
  • 13:22 - 13:24
    אבל בואו נדבר על זה בקול.
  • 13:24 - 13:26
    בואו נלחם בבושה ונדבר על זה.
  • 13:26 - 13:30
    זו יכולה להיות פלטפורמה, קהילה,
  • 13:30 - 13:34
    האהובים עליכם, מי ומה שתבחרו,
  • 13:34 - 13:36
    אבל בואו נדבר על זה.
  • 13:36 - 13:39
    האמת היא, הסוף לבעיה הזו
  • 13:39 - 13:41
    מתחיל אצלנו.
  • 13:41 - 13:42
    תודה.
  • 13:42 - 13:46
    (מחיאות כפיים)
Title:
מצא את קולך מול אלימות מגדרית
Speaker:
מירה ויג'אין
Description:

השיחה הזו מתחילה עם סיפור אישי על אלימות מינית שאולי יהיה קשה להקשיב לו. אבל זו הנקודה, אומרת העיתונאית האזרחית מירה ויג'אין, לדבר בקול על חוויות קשות ואסורות זה הניצוץ בדרך לשינוי. ויג'אין משתמשת במדיה דיגיטלית כדי לדבר בכנות על חוויות האלימות המגדרית שלה במדינתה, הודו- וקוראת לאחרים לדבר על כך גם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:58

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.