Return to Video

איך זה מרגיש לגור בתחנת החלל הבינלאומית?

  • 0:01 - 0:02
    אני אסטרונאוטית.
  • 0:02 - 0:05
    טסתי במעבורת חלל פעמיים,
  • 0:05 - 0:09
    וגרתי בתחנת החלל הבינלאומית
    במשך כמעט שישה חודשים.
  • 0:09 - 0:15
    פעמים רבות שואלים אותי את אותה שאלה:
    ''איך זה מרגיש להיות בחלל?''
  • 0:15 - 0:17
    כאילו זה סוד כלשהו.
  • 0:17 - 0:19
    החלל הוא של כולנו,
  • 0:19 - 0:26
    ואני רוצה לעזור לכם להבין
    למה המקום הזה קסם לכולנו.
  • 0:26 - 0:29
    יום לאחר יום ההולדת ה-50 שלי
  • 0:29 - 0:33
    טיפסתי לתוך קפסולה רוסית
  • 0:33 - 0:35
    ברוסיה,
  • 0:35 - 0:37
    ושוגרתי לחלל.
  • 0:37 - 0:40
    שיגור היא הדבר המסוכן ביותר שאנחנו מבצעים,
  • 0:40 - 0:42
    אך גם המרגש ביותר.
  • 0:43 - 0:47
    שלוש, שתיים, אחד... המראה!
  • 0:47 - 0:52
    הרגשתי כל טיפה מזעמם הנשלט של מנועי הרקטות
  • 0:52 - 0:55
    כשהם שיגרו אותנו מכדור הארץ.
  • 0:55 - 0:58
    מהירותנו עלתה ועלתה ועלתה,
  • 0:58 - 1:03
    עד שלאחר שמונה וחצי דקות,
    המנועים נכבו - בכוונה -
  • 1:04 - 1:05
    ובום!
  • 1:05 - 1:07
    אנחנו חסרי משקל.
  • 1:07 - 1:11
    משימתנו והקסם מתחילים כעט.
  • 1:11 - 1:14
    דימיטרי, פאולו ואני מקיפים את כדור הארץ
  • 1:14 - 1:16
    בחללית הקטנטנה שלנו,
  • 1:16 - 1:19
    ומתקרבים בזהירות לתחנת החלל.
  • 1:19 - 1:23
    מדובר בריקוד מורכב במהירות 28 אלף קמ''ש
  • 1:23 - 1:27
    בין הקפסולה שלנו, בגודל של מכונית סמארט,
  • 1:27 - 1:31
    ובין תחנת החלל, בגודל מגרש כדורגל.
  • 1:31 - 1:37
    אנחנו מגיעים כאשר שתי החלליות האלו עוגנות
    בליווי צליל קהה וחלול.
  • 1:38 - 1:40
    הפתחים נפתחים,
  • 1:40 - 1:44
    ואנחנו מתחבקים ברישול בכח כבידה אפס,
  • 1:44 - 1:46
    ומעכשיו אנחנו שישה.
  • 1:46 - 1:49
    אנחנו משפחת חלל, משפחה ברגע.
  • 1:50 - 1:54
    החלק האהוב עלי היה
  • 1:54 - 1:55
    הריחוף.
  • 1:56 - 1:57
    אהבתי את זה.
  • 1:57 - 1:59
    הרגשתי כמו פיטר פן.
  • 1:59 - 2:00
    ואני לא מתכוונת על הציפה,
  • 2:00 - 2:02
    אלא לזה שנגיעת אצבע אחת
  • 2:02 - 2:06
    יכולה לדחוף אותך לצידה השני
    של תחנת החלל,
  • 2:06 - 2:09
    ואז אתה פשוט עוגן עם אצבעות הרגליים.
  • 2:09 - 2:13
    אחד הדברים החביבים עליי
    היה לרחף בשקט
  • 2:13 - 2:15
    לאורך כל התחנה,
  • 2:15 - 2:17
    שזימזמה במהלך כל הלילה.
  • 2:17 - 2:20
    לפעמים שאלתי את עצמי האם היא ידעה שאני שם
  • 2:20 - 2:22
    בשקט.
  • 2:22 - 2:26
    אבל לשתף את הפלא הזה עם הצוות
  • 2:26 - 2:29
    היה חלק חשוב לי גם-כן.
  • 2:30 - 2:36
    יום טיפוסי בחלל מתחיל
    עם הנסיעה המושלמת לעבודה.
  • 2:36 - 2:39
    אני קמה, מרחפת למעבדה,
  • 2:39 - 2:43
    ואומרת שלום לנוף הבוקר המרתק ביותר.
  • 2:44 - 2:48
    זו נסיעה מהירה במיוחד, רק 30 שניות,
  • 2:48 - 2:51
    ואף פעם לא נמאס לנו מלהביט דרך החלון הזה.
  • 2:51 - 2:56
    אני חושבת שזה מזכיר לנו
    שאנחנו עדיין קרובים מאוד לכדור הארץ.
  • 2:56 - 3:00
    הצוות שלנו היה הצוות השני אי פעם
    שהשתמש בזרוע הרובוטית הקנדית
  • 3:00 - 3:04
    על מנת לתפוס ספינת אספקה בגודל אוטובוס,
  • 3:04 - 3:06
    המכילה כתריסר ניסויים שונים
  • 3:06 - 3:10
    והשוקולד היחיד שראינו
    בארבעת החודשים הבאים.
  • 3:10 - 3:13
    נשים את השוקולד בצד,
    כל אחד ואחד מהניסוים הללו
  • 3:13 - 3:18
    מאפשר לנו לענות על עוד שאלה מדעית
  • 3:18 - 3:21
    עליה אין למצוא תשובה כאן בכדור הארץ.
  • 3:21 - 3:23
    זה כמו להביט דרך עדשות שונות:
  • 3:23 - 3:26
    דרכן מתאפשר לנו לקבל תשובות לשאלות כגון:
  • 3:26 - 3:27
    ''מה לגבי בעירה?''
  • 3:28 - 3:30
    ''מה לגבי דינמיקת הנוזלים?''
  • 3:30 - 3:33
    עכשיו, שינה היא תענוג גדול.
  • 3:33 - 3:37
    התנוחה האהובה עליי ‒ כי אפשר לישון
    עם רגליים לכיוון התקרה, על צד ימין -
  • 3:37 - 3:40
    אבל התנוחה האהובה עליי
    היא להתערסל כמו כדור קטן, ופשוט לצוף.
  • 3:40 - 3:42
    כביסה? אין.
  • 3:42 - 3:46
    אנחנו מעבירים את הבגדים המלוכלכים
    לספינת אספקה ריקה,
  • 3:46 - 3:48
    ומשחררים אותה בחלל.
  • 3:48 - 3:49
    שירותים.
  • 3:49 - 3:51
    כולם רוצים לדעת.
  • 3:51 - 3:53
    קשה להבין, לכן הכנתי צילום וידאו קצר.
  • 3:54 - 3:56
    רציתי שהילדים יבינו
  • 3:56 - 3:59
    שעיקרון הוואקום מציל את המצב,
  • 3:59 - 4:02
    ומשב רוח עדין יכול לגרום לכך שהכל ילך
  • 4:02 - 4:04
    לאן שצריך.
  • 4:04 - 4:06
    טוב. בחיים האמיתיים זה באמת קורה.
  • 4:06 - 4:07
    (צוחקים)
  • 4:07 - 4:08
    מיחזור? ברור!
  • 4:08 - 4:14
    את השתן אנחנו מאחסנים, מסננים ושותים אותו.
  • 4:14 - 4:15
    האמת, זה טעים!
  • 4:15 - 4:16
    (צוחקים)
  • 4:16 - 4:18
    אנחנו יושבים מסביב השולחן,
  • 4:18 - 4:21
    ואוכלים מזון שנראה גרוע,
    אבל למעשה ממש טעים.
  • 4:21 - 4:24
    אבל מה שחשוב, שכולנו יושבים שם יחד.
  • 4:24 - 4:27
    וזה חשוב הן בחלל והן בכדור הארץ,
  • 4:27 - 4:30
    כי זה מה מחבר את הצוות.
  • 4:31 - 4:34
    בשבילי מוסיקה הייתה הדרך
    להשאר מחוברת לעולם.
  • 4:35 - 4:38
    ניגנתי דואט בין החלל וכדור הארץ
  • 4:38 - 4:41
    עם איאן אנדרסון מג'טרו טול
  • 4:41 - 4:44
    בחגיגת 50 השנים לטיסה בחלל.
  • 4:44 - 4:47
    התקשורת עם המשפחה הייתה כל כך חשובה.
  • 4:47 - 4:51
    כמעט כל יום דיברתי עם משפחתי
    כאשר הייתי למעלה,
  • 4:51 - 4:57
    ואפילו קראתי ספרים לבן שלי.
    זו הייתה דרך לבילוי משותף איתו.
  • 4:57 - 4:58
    וזה כל כך חשוב.
  • 4:58 - 5:00
    כאשר תחנת החלל עברה מעל מסצ'וסטס,
  • 5:00 - 5:02
    המשפחה שלי רצה החוצה
  • 5:02 - 5:07
    וצפתה בכוכב הבהיר ביותר החוצה את השמיים.
  • 5:07 - 5:09
    וכשהסתכלתי למטה, לא ראיתי את הבית שלנו,
  • 5:09 - 5:13
    אבל זה היה לי משמעותי מאוד לדעת
    שהאנשים האהובים עליי
  • 5:13 - 5:16
    בדיוק מסתכלים לכיווני כשאני מביטה למטה.
  • 5:17 - 5:23
    אז, תחנת החלל בשבילי היא מקום
    בו משימה פוגשת קסם.
  • 5:23 - 5:25
    המשימה, העבודה, הן צעד חיוני
  • 5:25 - 5:28
    במסענו להגיע אל מעבר לכוכב הלכת שלנו,
  • 5:28 - 5:32
    והכרחי על מנת להבין את הקיימות כאן,
    על כדור הארץ.
  • 5:32 - 5:34
    אהבתי מאוד להיות חלק מזה
  • 5:34 - 5:36
    ואם יכולתי לקחתי איתי את המשפחה שלי
  • 5:36 - 5:38
    לעולם לא הייתי חוזרת.
  • 5:39 - 5:42
    אז הנוף שלי מתחנת החלל הבהיר לי
  • 5:42 - 5:45
    שאנחנו כולנו מאותו המקום.
  • 5:45 - 5:48
    לכולנו יש תפקיד לבצע.
  • 5:48 - 5:52
    מפני שכדור הארץ הוא ספינת החלל שלנו.
  • 5:52 - 5:54
    החלל הוא הבית שלנו,
  • 5:55 - 5:59
    ואנחנו הצוות של ספינת החלל כדור הארץ.
  • 6:00 - 6:02
    תודה רבה.
  • 6:02 - 6:03
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך זה מרגיש לגור בתחנת החלל הבינלאומית?
Speaker:
קאדי קולמן
Description:

בהרצאה הקלילה והקצרה הזו, האסטרונאוטית קאדי קולמן מזמינה אותנו אל תוך תחנת החלל הבינלאומית, בה היא העבירה כמעט שישה חודשים וביצעה ניסויים על מנת להרחיב את גבולות המדע. שמעו איך זה מרגיש לרחף לעבודה, לישון ללא כבידה ולחיות בעודם מקיפים את כדור הארץ ב-28 אלף קמ''ש. 'תחנת החלל היא המקום בו משימה פוגשת קסם', אומרת קולמן.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
06:16

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.