מדוע קורבנות האלימות בבית אינן מסתלקות - לסלי מורגן סטיינר - TEDxריינייר
-
0:13 - 0:16באתי לכאן היום
כדי לדבר על שאלה מטרידה, -
0:16 - 0:19שיש לה תשובה מטרידה בה-במידה.
-
0:20 - 0:23הנושא שלי הוא
סודות האלימות בבית, -
0:23 - 0:26והשאלה שבדעתי לחקור
-
0:26 - 0:29היא השאלה שכולם שואלים תמיד:
-
0:30 - 0:31מדוע היא נשארת?
-
0:31 - 0:35מדוע שמישהי תישאר
עם גבר שמכה אותה? -
0:35 - 0:38אינני פסיכיאטרית, עובדת סוציאלית
-
0:38 - 0:41או מומחית בנושא האלימות בבית.
-
0:41 - 0:43אני סתם אישה שיש לה סיפור.
-
0:44 - 0:46הייתי בת 22,
-
0:46 - 0:49זה עתה סיימתי
את אוניברסיטת הרווארד. -
0:49 - 0:51עברתי לניו-יורק העיר
לרגל העבודה הראשונה שלי -
0:51 - 0:54ככתבת ועורכת בכתב העת "17".
-
0:54 - 0:56בפעם הראשונה היתה לי דירה,
-
0:56 - 1:00היה לי בפעם הראשונה כרטיס אשראי
ירוק וקטן של "אמריקן אקספרס", -
1:00 - 1:02והיה לי סוד גדול מאד.
-
1:03 - 1:06הסוד שלי היה האקדח הזה,
-
1:06 - 1:10הטעון בכדורי "הולו-פוינט",
שכוון אל ראשי -
1:10 - 1:12בידי הגבר שראיתי בו
נפש תאומה, -
1:12 - 1:14פעמים רבות מאד.
-
1:16 - 1:19הגבר שאהבתי יותר מכל אדם
עלי-אדמות -
1:20 - 1:24הצמיד לראשי אקדח
ואיים להרוג אותי -
1:24 - 1:26פעמים רבות יותר
מכפי שאני יכולה לזכור. -
1:26 - 1:29באתי הנה כדי לספר
את סיפורה של אהבה מטורפת, -
1:29 - 1:32מלכודת פסיכולוגית במסווה של אהבה,
-
1:32 - 1:35כזו שמיליוני נשים
ואפילו כמה גברים -
1:35 - 1:38נלכדים בה מידי שנה.
-
1:38 - 1:41ייתכן אפילו שזהו סיפורכם.
-
1:41 - 1:44אינני נראית כמו שורדת אופיינית
של אלימות בבית. -
1:44 - 1:46יש לי תואר ראשון באנגלית
מאוניברסיטת הרווארד, -
1:46 - 1:49תואר שני במינהל עסקים
מביה"ס וורטון. -
1:49 - 1:52את עיקר הקריירה שלי הקדשתי
לעבודה בחברות של "פורצ'ן 500", -
1:52 - 1:56כולל "ג'ונסון אנד ג'ונסון",
"לאו ברנט" וה"וושינגטון פוסט". -
1:56 - 2:00אני נשואה כמעט 20 שנה
לבעלי השני -
2:00 - 2:02ויש לנו שלושה ילדים.
-
2:02 - 2:07כלבי הוא לברדור שחור,
ואני נוהגת בסעונית "אודיסיי" של "הונדה". -
2:07 - 2:09(צחוק)
-
2:09 - 2:12אז המסר הראשון שלי עבורכם
הוא שאלימות בבית -
2:12 - 2:14קורה לכולם -
-
2:14 - 2:18מכל הגזעים, מכל הדתות,
מכל רמות ההכנסה וההשכלה. -
2:18 - 2:20זה קיים בכל מקום.
-
2:20 - 2:23והמסר השני הוא שכולם חושבים
-
2:23 - 2:25שאלימות בבית קורה לנשים,
-
2:25 - 2:27שזאת בעיה של נשים.
-
2:27 - 2:29לא בדיוק.
-
2:29 - 2:34מעל 85% מהמתעללים הם גברים,
והתעללות בבית -
2:34 - 2:39קורה רק ביחסי תלות-הדדית
אינטימיים וארוכי-טווח, -
2:39 - 2:41במלים אחרות: במשפחות,
-
2:41 - 2:46המקום האחרון שהיינו רוצים
או מצפים למצוא בו אלימות, -
2:46 - 2:49וזו סיבה אחת לכך
שהתעללות בבית היא כה מבלבלת. -
2:50 - 2:53אני עצמי יכולה לומר
שאני האדם האחרון בעולם -
2:53 - 2:56שהיה נשאר לחיות עם גבר מכה,
-
2:56 - 3:00אך למעשה, הייתי קורבן אופייני מאד,
מפאת גילי. -
3:00 - 3:02הייתי בת 22 ובארצות הברית,
-
3:02 - 3:07נשים בגילים 16-24
צפויות פי שלוש -
3:07 - 3:09ליפול קורבן לאלימות בבית
-
3:09 - 3:12לעומת נשים בגילים אחרים,
-
3:12 - 3:15ומעל 500 נשים ונערות
בגילים אלה -
3:15 - 3:19נרצחות מידי שנה
בידי בני-זוג מתעללים, -
3:19 - 3:22חברים וגם בעלים
בארצות הברית. -
3:23 - 3:27הייתי קורבן אופייני
גם משום שלא ידעתי דבר -
3:27 - 3:31על אלימות בבית,
על סימני האזהרה שלה או על דפוסיה. -
3:32 - 3:36פגשתי את קונור
בערב קר וגשום של ינואר. -
3:36 - 3:39הוא ישב לידי ברכבת התחתית
של ניו-יורק, -
3:39 - 3:42וקשר איתי שיחה.
-
3:42 - 3:43הוא סיפר לי שני דברים.
-
3:43 - 3:47האחד, שגם הוא בוגר טרי
של אוניברסיטה מליגת הקיסוס, -
3:47 - 3:51ושהוא עובד בבנק רב-רושם
בוול סטריט. -
3:52 - 3:56אבל מה שהכי הרשים אותי בו
באותה פגישה ראשונה היה -
3:56 - 3:58שהוא היה חכם ומשעשע
-
3:58 - 4:00ושהוא נראה כמו נער חווה.
-
4:00 - 4:02היו לו לחיים גדולות,
לחיים עגולות כמו של תפוח -
4:02 - 4:04ושיער בצבע החיטה,
-
4:04 - 4:06והוא נראה כל-כך מתוק.
-
4:08 - 4:11אחד הדברים הכי חכמים שקונור עשה,
כבר בהתחלה, -
4:11 - 4:16היה ליצור את האשליה
שאני הדומיננטית בקשר שלנו. -
4:16 - 4:19הוא עשה זאת במיוחד בהתחלה
-
4:19 - 4:21בכך שהאליל אותי.
-
4:21 - 4:25התחלנו לצאת,
והוא אהב אצלי הכל, -
4:25 - 4:27שאני חכמה, שלמדתי ב"הרווארד",
-
4:27 - 4:30שחשוב לי לעזור למתבגרות,
את העבודה שלי. -
4:30 - 4:32הוא רצה לדעת הכל
אודות משפחתי -
4:32 - 4:35ואודות ילדותי ותקוותי וחלומותי.
-
4:35 - 4:39קונור האמין בי,
כסופרת וכאישה, -
4:39 - 4:42כפי שאיש לא האמין בי אי-פעם.
-
4:42 - 4:47והוא גם יצר אווירה קסומה
של אמון בינינו -
4:47 - 4:48בכך שהתוודה באוזני על סודו:
-
4:49 - 4:53כילד צעיר מאד,
החל מגיל ארבע, -
4:53 - 4:56הוא סבל מהתעללות גופנית פראית
חוזרת ונשנית -
4:56 - 4:58מצד אביו החורג,
-
4:58 - 5:00וההתעללות החמירה עד כדי כך
-
5:00 - 5:03שהוא נאלץ לנשור מביה"ס
בכיתה ח' -
5:03 - 5:05למרות שהיה חכם מאד,
-
5:05 - 5:08והוא הקדיש כמעט 20 שנה
לבנייה מחדש של חייו. -
5:08 - 5:11ולכן התואר שלו, מליגת הקיסוס,
-
5:11 - 5:14והמשרה שלו בוול סטריט
ועתידו הבהיר והמתוק -
5:14 - 5:16היו כל-כך חשובים לו.
-
5:17 - 5:18אילו אמרתם לי
-
5:19 - 5:23שאותו גבר חכם, משעשע ורגיש
שהעריץ אותי -
5:24 - 5:28יכתיב לי יום אחד
אם להתאפר או לא, -
5:28 - 5:30כמה קצרות תהיינה החצאיות שלי,
-
5:30 - 5:32איפה אגור, במה אעבוד,
-
5:32 - 5:35מי יהיו ידידי
והיכן אבלה את חג המולד, -
5:35 - 5:37הייתי צוחקת לכם בפנים,
-
5:37 - 5:41כי לא היה שום רמז
לאלימות, שתלטנות -
5:41 - 5:43או זעם אצל קונור,
אז, בהתחלה. -
5:44 - 5:47לא היה לי מושג שהשלב הראשון
-
5:47 - 5:50בכל מערכת-יחסים של אלימות בבית
-
5:50 - 5:52הוא לפתות ולהקסים את הקורבן.
-
5:53 - 5:57לא ידעתי גם שהשלב השני
הוא לבודד את הקורבן. -
5:58 - 6:02קונור לא הגיע הביתה יום אחד והכריז:
-
6:02 - 6:06"תשמעי, כל הקטע
של רומיאו ויוליה היה נהדר, -
6:06 - 6:07"אבל עלי לעבור לשלב הבא
-
6:07 - 6:11"שבו אני מבודד אותך
ומתעלל בך." (צחוק) -
6:11 - 6:13"אז אני צריך שתצאי
מהדירה הזאת -
6:13 - 6:15"שבה השכנים עלולים
לשמוע אותך צורחת -
6:15 - 6:17"ושתעזבי את העיר הזאת
שבה יש לך חברים ומשפחה, -
6:17 - 6:21"ועמיתים בעבודה שעלולים לראות
את החבורות בגופך." -
6:21 - 6:24במקום זה, קונור הגיע הביתה
בערב שישי אחד, -
6:24 - 6:27ואמר לי שהוא התפטר,
-
6:27 - 6:29שהוא התפטר מהמשרה החלומית שלו,
-
6:29 - 6:33ושהוא התפטר מהמשרה החלומית שלו
בגללי, -
6:34 - 6:37כי אני גורמת לו לחוש
כה בטוח ואהוב, -
6:37 - 6:40עד שאיננו צריך כבר
להוכיח את עצמו בוול סטריט, -
6:40 - 6:42והוא פשוט רוצה שנעזוב את העיר,
-
6:42 - 6:45שנתרחק ממשפחתו המתעללת והכושלת,
-
6:46 - 6:48ונעבור לעיירה זעירה בניו-אינגלנד
-
6:48 - 6:52שבה יוכל להתחיל מחדש את חייו
איתי, לצידו. -
6:53 - 6:56הדבר האחרון שרציתי היה
לעזוב את ניו-יורק, -
6:56 - 6:59ואת המשרה החלומית שלי,
-
6:59 - 7:02אבל חשבתי שאדם צריך להקריב
למען הנפש התאומה שלו, -
7:02 - 7:05אז הסכמתי, התפטרתי,
-
7:05 - 7:08וקונור ואני עזבנו ביחד את מנהטן.
-
7:08 - 7:12לא היה לי מושג
שאני נכנסת לאהבה מטורפת, -
7:13 - 7:16שאני צועדת היישר לתוך מלכודת
-
7:16 - 7:20שהוכנה בקפידה מבחינה גופנית,
פיננסית ופסיכולוגית. -
7:21 - 7:24השלב הבא בדפוס האלימות בבית,
-
7:24 - 7:26הוא האיום באלימות
-
7:28 - 7:30והצפייה בתגובותיה של הקורבן.
-
7:30 - 7:33וכאן נכנסים לתמונה האקדחים.
-
7:33 - 7:35מיד כשעברנו לניו-אינגלנד -
-
7:35 - 7:39המקום שקונור היה אמור
לחוש בו בטוח - -
7:39 - 7:41הוא קנה שלושה אקדחים.
-
7:41 - 7:44הוא החזיק אחד מהם
בתא הכפפות במכונית שלנו. -
7:44 - 7:47הוא החזיק את השני
מתחת לכריות מיטתנו, -
7:47 - 7:50ואת השלישי החזיק תמיד בכיסו.
-
7:50 - 7:52והוא אמר שהוא זקוק
לשלושת האקדחים האלה -
7:52 - 7:55בגלל הטראומה שעבר כילד.
-
7:55 - 7:57הוא נזקק להם כדי להרגיש מוגן.
-
7:57 - 8:00אבל אותם אקדחים היו בעצם
מסר עבורי, -
8:00 - 8:03ואפילו כשלא הרים עלי יד,
-
8:03 - 8:07חיי נמצאו תמיד בסכנה חמורה,
בכל רגע ורגע ובכל יום. -
8:10 - 8:12קונור תקף אותי פיזית בפעם הראשונה
-
8:12 - 8:15חמישה ימים לפני חתונתנו.
-
8:16 - 8:19השעה היתה 7 בבוקר,
הייתי עדיין בכותונת לילה. -
8:20 - 8:24עבדתי במחשב וניסיתי לסיים
משימת כתיבה עצמאית, -
8:24 - 8:26ונעשיתי מתוסכלת,
-
8:26 - 8:29וקונור ניצל את הכעס שלי כתירוץ
-
8:29 - 8:31להניח את שתי ידיו
סביב גרוני -
8:32 - 8:36וללחוץ בכוח כזה,
שלא יכולתי לנשום או לצרוח, -
8:36 - 8:38והוא השתמש באחיזת החניקה
-
8:38 - 8:41כדי להטיח את ראשי בקיר
שוב ושוב. -
8:43 - 8:47כעבור חמישה ימים,
החבורות על גרוני בדיוק נעלמו, -
8:48 - 8:50ואני לבשתי את שמלת הכלולות של אימי,
-
8:50 - 8:52ונישאתי לו.
-
8:54 - 8:56למרות מה שקרה,
-
8:56 - 8:59הייתי בטוחה שנחיה באושר
עד עצם היום הזה, -
8:59 - 9:03כי אהבתי אותו
והוא כה אהב אותי. -
9:04 - 9:06והוא נורא נורא הצטער.
-
9:06 - 9:10הוא פשוט היה לחוץ מאד
לקראת החתונה -
9:10 - 9:12ומהרעיון של הקמת משפחה איתי.
-
9:12 - 9:14זאת היתה תקרית חד-פעמית,
-
9:14 - 9:17והוא לעולם לא יפגע בי שוב.
-
9:17 - 9:20זה קרה פעמיים נוספות
בירח הדבש. -
9:20 - 9:24בפעם הראשונה נהגתי,
וניסיתי למצוא חוף נסתר, -
9:24 - 9:26ואיבדתי את הדרך,
-
9:26 - 9:29והוא היכה אותי בצד ראשי
בכוח כה רב, -
9:29 - 9:31שצידו האחר של ראשי
נחבט שוב ושוב -
9:31 - 9:33בחלון שבצד הנהג.
-
9:33 - 9:36וכעבור כמה ימים,
כשחזרנו הביתה מירח הדבש, -
9:37 - 9:39הוא נעשה כל-כך מתוסכל
בגלל פקקי התנועה, -
9:39 - 9:42עד שהשליך בפני המבורגר קר.
-
9:43 - 9:45קונור המשיך להכות בי
פעם או פעמיים בשבוע -
9:45 - 9:48במשך השנתיים וחצי הבאות
של נישואינו. -
9:49 - 9:52טעיתי לחשוב שמצבי ייחודי
-
9:52 - 9:54ושרק אני במצב הזה.
-
9:54 - 9:57אחת מכל שלוש נשים אמריקניות
-
9:57 - 10:00מתנסה מתישהו בחייה
באלימות בבית או בהטרדה מאיימת, -
10:00 - 10:04ולפי המרכז לבקרת מחלות,
15 מיליון ילדים -
10:04 - 10:07סובלים מהתעללות מידי שנה.
15 מיליון. -
10:08 - 10:11כך שלמעשה
הייתי בחברה טובה מאד. -
10:12 - 10:14נחזור לשאלה שלי:
-
10:14 - 10:16מדוע נשארתי?
-
10:17 - 10:19התשובה פשוטה:
-
10:19 - 10:22לא ידעתי שהוא מתעלל בי.
-
10:22 - 10:26למרות שהצמיד את האקדחים
הטעונים ההם לראשי, -
10:26 - 10:28הפיל אותי במורד המדרגות,
-
10:28 - 10:30איים להרוג את הכלב שלנו,
-
10:30 - 10:33שלף את המפתח מן המתנע
כשנהגתי בכביש המהיר, -
10:33 - 10:36שפך קפה טחון על ראשי
-
10:36 - 10:38כשהתלבשתי לקראת ראיון עבודה,
-
10:38 - 10:42הרי שמעולם לא חשבתי על עצמי
כעל אישה מוכה, -
10:42 - 10:46אלא ראיתי בעצמי אישה
חזקה עד מאד -
10:46 - 10:48שמאוהבת בגבר עם בעיות רציניות,
-
10:48 - 10:50ואני האדם היחיד עלי-אדמות
-
10:50 - 10:53שיכול לעזור לקונור
להילחם בשדים שלו. -
10:55 - 10:58השאלה השניה שכולם שואלים היא,
-
10:58 - 11:00מדוע היא לא קמה ועוזבת?
-
11:00 - 11:04מדוע לא עזבתי?
יכולתי להסתלק בכל רגע. -
11:04 - 11:09בעיני, זאת השאלה הכי עצובה וכואבת
שאנשים שואלים, -
11:09 - 11:12כי אנו, הקורבנות,
יודעות משהו שאתם בד"כ לא: -
11:12 - 11:16מסוכן ביותר לעזוב אדם מתעלל.
-
11:16 - 11:20כי השלב האחרון בדפוס
האלימות בבית -
11:20 - 11:21הוא לרצוח אותה.
-
11:22 - 11:25מעל 70% מהרציחות האלימות בבית
-
11:25 - 11:30מתבצעות אחרי שהקורבן
ניתקה את היחסים, -
11:30 - 11:31אחרי שהסתלקה,
-
11:31 - 11:34כי אז לאדם המתעלל
אין כבר מה להפסיד. -
11:34 - 11:37תוצאות אחרות הן
הטרדה מאיימת לאורך זמן, -
11:37 - 11:40גם אחרי שהמתעלל נישא מחדש;
-
11:40 - 11:42מניעת משאבים כספיים;
-
11:42 - 11:45והפעלת מניפולציות
על בתי הדין לענייני משפחה, -
11:45 - 11:48במטרה להטיל אימה
על הקורבן וילדיה, -
11:48 - 11:52ששופטי בתי הדין לענייני משפחה
כופים עליהם -
11:52 - 11:55לבלות באופן סדיר
פרקי-זמן ללא פיקוח -
11:55 - 11:57עם הגבר שהיכה את אימם.
-
11:58 - 12:01ואנו בכל זאת שואלים,
מדוע היא לא מסתלקת? -
12:02 - 12:04הצלחתי לעזוב,
-
12:04 - 12:07בגלל הכאה אחרונה וסדיסטית
-
12:07 - 12:10שמוטטה את חומת ההכחשה שלי.
-
12:10 - 12:13הבנתי שהגבר שאני כה אוהבת
-
12:14 - 12:17עתיד להרוג אותי
אם אאפשר לו זאת. -
12:17 - 12:19אז הפרתי את השתיקה.
-
12:19 - 12:21סיפרתי לכולם:
-
12:22 - 12:25למשטרה, לשכנים,
-
12:25 - 12:29לחברי ולמשפחתי, לזרים גמורים,
-
12:30 - 12:34ואני נמצאת כאן היום
משום שכולכם עזרתם לי. -
12:36 - 12:39הקורבנות מעלים בנו סטריאוטיפים
-
12:39 - 12:41של כותרות מבעיתות,
-
12:42 - 12:45של נשים בעלות יצר הרס-עצמי,
סחורה פגומה. -
12:45 - 12:48השאלה "מדוע היא נשארת?"
-
12:48 - 12:53מתפרשת אצל אנשים מסוימים
כ"היא אשמה בכך שהיא נשארת", -
12:53 - 12:57כאילו שהקורבנות בוחרות בכוונה
להתאהב בגברים -
12:57 - 12:59שמתכוונים להרוס אותן.
-
13:00 - 13:02אבל מאז פרסמתי
את "אהבה מטורפת", -
13:02 - 13:06שמעתי מאות סיפורים מנשים ומגברים
-
13:06 - 13:08שהצליחו גם הם להיחלץ,
-
13:08 - 13:12שלמדו ממה שקרה
לקח רב-ערך, -
13:12 - 13:16ואשר בנו מחדש את חייהם -
חיים שמחים ומאושרים - -
13:16 - 13:19כנשים עובדות, כנשות-איש וכאמהות,
-
13:19 - 13:23חיים ללא שמץ אלימות, כמוני.
-
13:24 - 13:28כי מסתבר שאני בעצם
קורבן אופייני מאד של אלימות בבית -
13:28 - 13:31ושורדת אופיינית מאד
של אלימות בבית. -
13:32 - 13:35נישאתי מחדש, לגבר נדיב ועדין,
-
13:35 - 13:37ויש לנו שלושה ילדים.
-
13:37 - 13:41יש לי כלב לברדור שחור,
יש לי סעונית. -
13:41 - 13:44מה שלעולם לא יישנה שוב,
-
13:44 - 13:47לעולם ועד,
-
13:47 - 13:49הוא אקדח טעון שיוצמד לראשי
-
13:49 - 13:53בידי מישהו שטוען
שהוא אוהב אותי. -
13:53 - 13:56עכשיו אתם אולי חושבים:
-
13:56 - 13:57"בחיי. מרתק."
-
13:57 - 14:01או "בחיי. איזו טיפשה היא היתה."
-
14:01 - 14:06אבל כל הזמן הזה
דיברתי בעצם עליכם. -
14:07 - 14:10אני מבטיחה לכם
שיש כמה אנשים -
14:10 - 14:12שמאזינים לי כרגע
-
14:12 - 14:15שסובלים מהתעללות
-
14:15 - 14:17או שסבלו מהתעללות כילדים
-
14:17 - 14:21או שהם עצמם מתעללים.
-
14:21 - 14:23ההתעללות עלולה לפגוע בבתכם,
-
14:23 - 14:27באחותכם, בחברתכם הכי טובה
ממש עכשיו. -
14:28 - 14:32הצלחתי לשים קץ
לסיפור האהבה המטורפת שלי -
14:32 - 14:34בכך שהפרתי את השתיקה.
-
14:34 - 14:36אני עדיין מפירה את השתיקה.
-
14:37 - 14:40זו דרכי לעזור לקורבנות אחרים,
-
14:40 - 14:43וזו בקשתי האחרונה מכם.
-
14:44 - 14:46דברו על מה ששמעתם כאן.
-
14:46 - 14:49ההתעללות פורחת רק בשתיקה.
-
14:49 - 14:53בידיכם הכוח לשים קץ
לאלימות בבית -
14:53 - 14:56פשוט בכך שתפנו אליה זרקור.
-
14:57 - 14:59אנו, הקורבנות, זקוקים לכולם.
-
15:00 - 15:04אנו צריכים שכל אחת ואחד מכם יבינו
-
15:04 - 15:07את סודות האלימות בבית.
-
15:08 - 15:11הוציאו את האלימות אל אור היום
בכך שתדברו עליה -
15:11 - 15:13עם ילדיכם, עם חבריכם לעבודה,
-
15:13 - 15:15עם ידידיכם ומשפחתכם.
-
15:15 - 15:18עצבו מחדש את דמות השורדת
כנפלאה ואהובה, -
15:18 - 15:21שכל עתידה לפניה.
-
15:21 - 15:24זהו את סימני האלימות המוקדמים
-
15:25 - 15:27והתערבו מכוח מצפונכם,
-
15:27 - 15:31מינעו ממנה להסלים,
הראו לקורבנות מוצא בטוח. -
15:32 - 15:35יחד נוכל להפוך את מיטותינו,
-
15:36 - 15:39את שולחנות הארוחה ואת משפחותינו
-
15:39 - 15:42לנווי-מדבר בטוחים ושלווים
כפי שעליהם להיות. -
15:42 - 15:44תודה לכם.
-
15:44 - 15:52(מחיאות כפיים)
- Title:
- מדוע קורבנות האלימות בבית אינן מסתלקות - לסלי מורגן סטיינר - TEDxריינייר
- Description:
-
לסלי מורגן סטיינר חוותה "אהבה מטורפת" - כלומר, היתה מאוהבת עד טירוף בגבר שהתעלל בה ואיים על חייה באופן סדיר. סטיינר מגוללת את הסיפור הקודר אודות מערכת היחסים שלה, מתקנת מושגים שגויים שיש לרבים באשר לקורבנות האלימות בבית ומסבירה כיצד נוכל כולנו לעזור להפר את השתיקה.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 16:01
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why domestic violence victims don't leave | Leslie Morgan Steiner | TEDxRainier |