Return to Video

מדוע קורבנות האלימות בבית אינן מסתלקות - לסלי מורגן סטיינר - TEDxריינייר

  • 0:13 - 0:16
    באתי לכאן היום
    כדי לדבר על שאלה מטרידה,
  • 0:16 - 0:19
    שיש לה תשובה מטרידה בה-במידה.
  • 0:20 - 0:23
    הנושא שלי הוא
    סודות האלימות בבית,
  • 0:23 - 0:26
    והשאלה שבדעתי לחקור
  • 0:26 - 0:29
    היא השאלה שכולם שואלים תמיד:
  • 0:30 - 0:31
    מדוע היא נשארת?
  • 0:31 - 0:35
    מדוע שמישהי תישאר
    עם גבר שמכה אותה?
  • 0:35 - 0:38
    אינני פסיכיאטרית, עובדת סוציאלית
  • 0:38 - 0:41
    או מומחית בנושא האלימות בבית.
  • 0:41 - 0:43
    אני סתם אישה שיש לה סיפור.
  • 0:44 - 0:46
    הייתי בת 22,
  • 0:46 - 0:49
    זה עתה סיימתי
    את אוניברסיטת הרווארד.
  • 0:49 - 0:51
    עברתי לניו-יורק העיר
    לרגל העבודה הראשונה שלי
  • 0:51 - 0:54
    ככתבת ועורכת בכתב העת "17".
  • 0:54 - 0:56
    בפעם הראשונה היתה לי דירה,
  • 0:56 - 1:00
    היה לי בפעם הראשונה כרטיס אשראי
    ירוק וקטן של "אמריקן אקספרס",
  • 1:00 - 1:02
    והיה לי סוד גדול מאד.
  • 1:03 - 1:06
    הסוד שלי היה האקדח הזה,
  • 1:06 - 1:10
    הטעון בכדורי "הולו-פוינט",
    שכוון אל ראשי
  • 1:10 - 1:12
    בידי הגבר שראיתי בו
    נפש תאומה,
  • 1:12 - 1:14
    פעמים רבות מאד.
  • 1:16 - 1:19
    הגבר שאהבתי יותר מכל אדם
    עלי-אדמות
  • 1:20 - 1:24
    הצמיד לראשי אקדח
    ואיים להרוג אותי
  • 1:24 - 1:26
    פעמים רבות יותר
    מכפי שאני יכולה לזכור.
  • 1:26 - 1:29
    באתי הנה כדי לספר
    את סיפורה של אהבה מטורפת,
  • 1:29 - 1:32
    מלכודת פסיכולוגית במסווה של אהבה,
  • 1:32 - 1:35
    כזו שמיליוני נשים
    ואפילו כמה גברים
  • 1:35 - 1:38
    נלכדים בה מידי שנה.
  • 1:38 - 1:41
    ייתכן אפילו שזהו סיפורכם.
  • 1:41 - 1:44
    אינני נראית כמו שורדת אופיינית
    של אלימות בבית.
  • 1:44 - 1:46
    יש לי תואר ראשון באנגלית
    מאוניברסיטת הרווארד,
  • 1:46 - 1:49
    תואר שני במינהל עסקים
    מביה"ס וורטון.
  • 1:49 - 1:52
    את עיקר הקריירה שלי הקדשתי
    לעבודה בחברות של "פורצ'ן 500",
  • 1:52 - 1:56
    כולל "ג'ונסון אנד ג'ונסון",
    "לאו ברנט" וה"וושינגטון פוסט".
  • 1:56 - 2:00
    אני נשואה כמעט 20 שנה
    לבעלי השני
  • 2:00 - 2:02
    ויש לנו שלושה ילדים.
  • 2:02 - 2:07
    כלבי הוא לברדור שחור,
    ואני נוהגת בסעונית "אודיסיי" של "הונדה".
  • 2:07 - 2:09
    (צחוק)
  • 2:09 - 2:12
    אז המסר הראשון שלי עבורכם
    הוא שאלימות בבית
  • 2:12 - 2:14
    קורה לכולם -
  • 2:14 - 2:18
    מכל הגזעים, מכל הדתות,
    מכל רמות ההכנסה וההשכלה.
  • 2:18 - 2:20
    זה קיים בכל מקום.
  • 2:20 - 2:23
    והמסר השני הוא שכולם חושבים
  • 2:23 - 2:25
    שאלימות בבית קורה לנשים,
  • 2:25 - 2:27
    שזאת בעיה של נשים.
  • 2:27 - 2:29
    לא בדיוק.
  • 2:29 - 2:34
    מעל 85% מהמתעללים הם גברים,
    והתעללות בבית
  • 2:34 - 2:39
    קורה רק ביחסי תלות-הדדית
    אינטימיים וארוכי-טווח,
  • 2:39 - 2:41
    במלים אחרות: במשפחות,
  • 2:41 - 2:46
    המקום האחרון שהיינו רוצים
    או מצפים למצוא בו אלימות,
  • 2:46 - 2:49
    וזו סיבה אחת לכך
    שהתעללות בבית היא כה מבלבלת.
  • 2:50 - 2:53
    אני עצמי יכולה לומר
    שאני האדם האחרון בעולם
  • 2:53 - 2:56
    שהיה נשאר לחיות עם גבר מכה,
  • 2:56 - 3:00
    אך למעשה, הייתי קורבן אופייני מאד,
    מפאת גילי.
  • 3:00 - 3:02
    הייתי בת 22 ובארצות הברית,
  • 3:02 - 3:07
    נשים בגילים 16-24
    צפויות פי שלוש
  • 3:07 - 3:09
    ליפול קורבן לאלימות בבית
  • 3:09 - 3:12
    לעומת נשים בגילים אחרים,
  • 3:12 - 3:15
    ומעל 500 נשים ונערות
    בגילים אלה
  • 3:15 - 3:19
    נרצחות מידי שנה
    בידי בני-זוג מתעללים,
  • 3:19 - 3:22
    חברים וגם בעלים
    בארצות הברית.
  • 3:23 - 3:27
    הייתי קורבן אופייני
    גם משום שלא ידעתי דבר
  • 3:27 - 3:31
    על אלימות בבית,
    על סימני האזהרה שלה או על דפוסיה.
  • 3:32 - 3:36
    פגשתי את קונור
    בערב קר וגשום של ינואר.
  • 3:36 - 3:39
    הוא ישב לידי ברכבת התחתית
    של ניו-יורק,
  • 3:39 - 3:42
    וקשר איתי שיחה.
  • 3:42 - 3:43
    הוא סיפר לי שני דברים.
  • 3:43 - 3:47
    האחד, שגם הוא בוגר טרי
    של אוניברסיטה מליגת הקיסוס,
  • 3:47 - 3:51
    ושהוא עובד בבנק רב-רושם
    בוול סטריט.
  • 3:52 - 3:56
    אבל מה שהכי הרשים אותי בו
    באותה פגישה ראשונה היה
  • 3:56 - 3:58
    שהוא היה חכם ומשעשע
  • 3:58 - 4:00
    ושהוא נראה כמו נער חווה.
  • 4:00 - 4:02
    היו לו לחיים גדולות,
    לחיים עגולות כמו של תפוח
  • 4:02 - 4:04
    ושיער בצבע החיטה,
  • 4:04 - 4:06
    והוא נראה כל-כך מתוק.
  • 4:08 - 4:11
    אחד הדברים הכי חכמים שקונור עשה,
    כבר בהתחלה,
  • 4:11 - 4:16
    היה ליצור את האשליה
    שאני הדומיננטית בקשר שלנו.
  • 4:16 - 4:19
    הוא עשה זאת במיוחד בהתחלה
  • 4:19 - 4:21
    בכך שהאליל אותי.
  • 4:21 - 4:25
    התחלנו לצאת,
    והוא אהב אצלי הכל,
  • 4:25 - 4:27
    שאני חכמה, שלמדתי ב"הרווארד",
  • 4:27 - 4:30
    שחשוב לי לעזור למתבגרות,
    את העבודה שלי.
  • 4:30 - 4:32
    הוא רצה לדעת הכל
    אודות משפחתי
  • 4:32 - 4:35
    ואודות ילדותי ותקוותי וחלומותי.
  • 4:35 - 4:39
    קונור האמין בי,
    כסופרת וכאישה,
  • 4:39 - 4:42
    כפי שאיש לא האמין בי אי-פעם.
  • 4:42 - 4:47
    והוא גם יצר אווירה קסומה
    של אמון בינינו
  • 4:47 - 4:48
    בכך שהתוודה באוזני על סודו:
  • 4:49 - 4:53
    כילד צעיר מאד,
    החל מגיל ארבע,
  • 4:53 - 4:56
    הוא סבל מהתעללות גופנית פראית
    חוזרת ונשנית
  • 4:56 - 4:58
    מצד אביו החורג,
  • 4:58 - 5:00
    וההתעללות החמירה עד כדי כך
  • 5:00 - 5:03
    שהוא נאלץ לנשור מביה"ס
    בכיתה ח'
  • 5:03 - 5:05
    למרות שהיה חכם מאד,
  • 5:05 - 5:08
    והוא הקדיש כמעט 20 שנה
    לבנייה מחדש של חייו.
  • 5:08 - 5:11
    ולכן התואר שלו, מליגת הקיסוס,
  • 5:11 - 5:14
    והמשרה שלו בוול סטריט
    ועתידו הבהיר והמתוק
  • 5:14 - 5:16
    היו כל-כך חשובים לו.
  • 5:17 - 5:18
    אילו אמרתם לי
  • 5:19 - 5:23
    שאותו גבר חכם, משעשע ורגיש
    שהעריץ אותי
  • 5:24 - 5:28
    יכתיב לי יום אחד
    אם להתאפר או לא,
  • 5:28 - 5:30
    כמה קצרות תהיינה החצאיות שלי,
  • 5:30 - 5:32
    איפה אגור, במה אעבוד,
  • 5:32 - 5:35
    מי יהיו ידידי
    והיכן אבלה את חג המולד,
  • 5:35 - 5:37
    הייתי צוחקת לכם בפנים,
  • 5:37 - 5:41
    כי לא היה שום רמז
    לאלימות, שתלטנות
  • 5:41 - 5:43
    או זעם אצל קונור,
    אז, בהתחלה.
  • 5:44 - 5:47
    לא היה לי מושג שהשלב הראשון
  • 5:47 - 5:50
    בכל מערכת-יחסים של אלימות בבית
  • 5:50 - 5:52
    הוא לפתות ולהקסים את הקורבן.
  • 5:53 - 5:57
    לא ידעתי גם שהשלב השני
    הוא לבודד את הקורבן.
  • 5:58 - 6:02
    קונור לא הגיע הביתה יום אחד והכריז:
  • 6:02 - 6:06
    "תשמעי, כל הקטע
    של רומיאו ויוליה היה נהדר,
  • 6:06 - 6:07
    "אבל עלי לעבור לשלב הבא
  • 6:07 - 6:11
    "שבו אני מבודד אותך
    ומתעלל בך." (צחוק)
  • 6:11 - 6:13
    "אז אני צריך שתצאי
    מהדירה הזאת
  • 6:13 - 6:15
    "שבה השכנים עלולים
    לשמוע אותך צורחת
  • 6:15 - 6:17
    "ושתעזבי את העיר הזאת
    שבה יש לך חברים ומשפחה,
  • 6:17 - 6:21
    "ועמיתים בעבודה שעלולים לראות
    את החבורות בגופך."
  • 6:21 - 6:24
    במקום זה, קונור הגיע הביתה
    בערב שישי אחד,
  • 6:24 - 6:27
    ואמר לי שהוא התפטר,
  • 6:27 - 6:29
    שהוא התפטר מהמשרה החלומית שלו,
  • 6:29 - 6:33
    ושהוא התפטר מהמשרה החלומית שלו
    בגללי,
  • 6:34 - 6:37
    כי אני גורמת לו לחוש
    כה בטוח ואהוב,
  • 6:37 - 6:40
    עד שאיננו צריך כבר
    להוכיח את עצמו בוול סטריט,
  • 6:40 - 6:42
    והוא פשוט רוצה שנעזוב את העיר,
  • 6:42 - 6:45
    שנתרחק ממשפחתו המתעללת והכושלת,
  • 6:46 - 6:48
    ונעבור לעיירה זעירה בניו-אינגלנד
  • 6:48 - 6:52
    שבה יוכל להתחיל מחדש את חייו
    איתי, לצידו.
  • 6:53 - 6:56
    הדבר האחרון שרציתי היה
    לעזוב את ניו-יורק,
  • 6:56 - 6:59
    ואת המשרה החלומית שלי,
  • 6:59 - 7:02
    אבל חשבתי שאדם צריך להקריב
    למען הנפש התאומה שלו,
  • 7:02 - 7:05
    אז הסכמתי, התפטרתי,
  • 7:05 - 7:08
    וקונור ואני עזבנו ביחד את מנהטן.
  • 7:08 - 7:12
    לא היה לי מושג
    שאני נכנסת לאהבה מטורפת,
  • 7:13 - 7:16
    שאני צועדת היישר לתוך מלכודת
  • 7:16 - 7:20
    שהוכנה בקפידה מבחינה גופנית,
    פיננסית ופסיכולוגית.
  • 7:21 - 7:24
    השלב הבא בדפוס האלימות בבית,
  • 7:24 - 7:26
    הוא האיום באלימות
  • 7:28 - 7:30
    והצפייה בתגובותיה של הקורבן.
  • 7:30 - 7:33
    וכאן נכנסים לתמונה האקדחים.
  • 7:33 - 7:35
    מיד כשעברנו לניו-אינגלנד -
  • 7:35 - 7:39
    המקום שקונור היה אמור
    לחוש בו בטוח -
  • 7:39 - 7:41
    הוא קנה שלושה אקדחים.
  • 7:41 - 7:44
    הוא החזיק אחד מהם
    בתא הכפפות במכונית שלנו.
  • 7:44 - 7:47
    הוא החזיק את השני
    מתחת לכריות מיטתנו,
  • 7:47 - 7:50
    ואת השלישי החזיק תמיד בכיסו.
  • 7:50 - 7:52
    והוא אמר שהוא זקוק
    לשלושת האקדחים האלה
  • 7:52 - 7:55
    בגלל הטראומה שעבר כילד.
  • 7:55 - 7:57
    הוא נזקק להם כדי להרגיש מוגן.
  • 7:57 - 8:00
    אבל אותם אקדחים היו בעצם
    מסר עבורי,
  • 8:00 - 8:03
    ואפילו כשלא הרים עלי יד,
  • 8:03 - 8:07
    חיי נמצאו תמיד בסכנה חמורה,
    בכל רגע ורגע ובכל יום.
  • 8:10 - 8:12
    קונור תקף אותי פיזית בפעם הראשונה
  • 8:12 - 8:15
    חמישה ימים לפני חתונתנו.
  • 8:16 - 8:19
    השעה היתה 7 בבוקר,
    הייתי עדיין בכותונת לילה.
  • 8:20 - 8:24
    עבדתי במחשב וניסיתי לסיים
    משימת כתיבה עצמאית,
  • 8:24 - 8:26
    ונעשיתי מתוסכלת,
  • 8:26 - 8:29
    וקונור ניצל את הכעס שלי כתירוץ
  • 8:29 - 8:31
    להניח את שתי ידיו
    סביב גרוני
  • 8:32 - 8:36
    וללחוץ בכוח כזה,
    שלא יכולתי לנשום או לצרוח,
  • 8:36 - 8:38
    והוא השתמש באחיזת החניקה
  • 8:38 - 8:41
    כדי להטיח את ראשי בקיר
    שוב ושוב.
  • 8:43 - 8:47
    כעבור חמישה ימים,
    החבורות על גרוני בדיוק נעלמו,
  • 8:48 - 8:50
    ואני לבשתי את שמלת הכלולות של אימי,
  • 8:50 - 8:52
    ונישאתי לו.
  • 8:54 - 8:56
    למרות מה שקרה,
  • 8:56 - 8:59
    הייתי בטוחה שנחיה באושר
    עד עצם היום הזה,
  • 8:59 - 9:03
    כי אהבתי אותו
    והוא כה אהב אותי.
  • 9:04 - 9:06
    והוא נורא נורא הצטער.
  • 9:06 - 9:10
    הוא פשוט היה לחוץ מאד
    לקראת החתונה
  • 9:10 - 9:12
    ומהרעיון של הקמת משפחה איתי.
  • 9:12 - 9:14
    זאת היתה תקרית חד-פעמית,
  • 9:14 - 9:17
    והוא לעולם לא יפגע בי שוב.
  • 9:17 - 9:20
    זה קרה פעמיים נוספות
    בירח הדבש.
  • 9:20 - 9:24
    בפעם הראשונה נהגתי,
    וניסיתי למצוא חוף נסתר,
  • 9:24 - 9:26
    ואיבדתי את הדרך,
  • 9:26 - 9:29
    והוא היכה אותי בצד ראשי
    בכוח כה רב,
  • 9:29 - 9:31
    שצידו האחר של ראשי
    נחבט שוב ושוב
  • 9:31 - 9:33
    בחלון שבצד הנהג.
  • 9:33 - 9:36
    וכעבור כמה ימים,
    כשחזרנו הביתה מירח הדבש,
  • 9:37 - 9:39
    הוא נעשה כל-כך מתוסכל
    בגלל פקקי התנועה,
  • 9:39 - 9:42
    עד שהשליך בפני המבורגר קר.
  • 9:43 - 9:45
    קונור המשיך להכות בי
    פעם או פעמיים בשבוע
  • 9:45 - 9:48
    במשך השנתיים וחצי הבאות
    של נישואינו.
  • 9:49 - 9:52
    טעיתי לחשוב שמצבי ייחודי
  • 9:52 - 9:54
    ושרק אני במצב הזה.
  • 9:54 - 9:57
    אחת מכל שלוש נשים אמריקניות
  • 9:57 - 10:00
    מתנסה מתישהו בחייה
    באלימות בבית או בהטרדה מאיימת,
  • 10:00 - 10:04
    ולפי המרכז לבקרת מחלות,
    15 מיליון ילדים
  • 10:04 - 10:07
    סובלים מהתעללות מידי שנה.
    15 מיליון.
  • 10:08 - 10:11
    כך שלמעשה
    הייתי בחברה טובה מאד.
  • 10:12 - 10:14
    נחזור לשאלה שלי:
  • 10:14 - 10:16
    מדוע נשארתי?
  • 10:17 - 10:19
    התשובה פשוטה:
  • 10:19 - 10:22
    לא ידעתי שהוא מתעלל בי.
  • 10:22 - 10:26
    למרות שהצמיד את האקדחים
    הטעונים ההם לראשי,
  • 10:26 - 10:28
    הפיל אותי במורד המדרגות,
  • 10:28 - 10:30
    איים להרוג את הכלב שלנו,
  • 10:30 - 10:33
    שלף את המפתח מן המתנע
    כשנהגתי בכביש המהיר,
  • 10:33 - 10:36
    שפך קפה טחון על ראשי
  • 10:36 - 10:38
    כשהתלבשתי לקראת ראיון עבודה,
  • 10:38 - 10:42
    הרי שמעולם לא חשבתי על עצמי
    כעל אישה מוכה,
  • 10:42 - 10:46
    אלא ראיתי בעצמי אישה
    חזקה עד מאד
  • 10:46 - 10:48
    שמאוהבת בגבר עם בעיות רציניות,
  • 10:48 - 10:50
    ואני האדם היחיד עלי-אדמות
  • 10:50 - 10:53
    שיכול לעזור לקונור
    להילחם בשדים שלו.
  • 10:55 - 10:58
    השאלה השניה שכולם שואלים היא,
  • 10:58 - 11:00
    מדוע היא לא קמה ועוזבת?
  • 11:00 - 11:04
    מדוע לא עזבתי?
    יכולתי להסתלק בכל רגע.
  • 11:04 - 11:09
    בעיני, זאת השאלה הכי עצובה וכואבת
    שאנשים שואלים,
  • 11:09 - 11:12
    כי אנו, הקורבנות,
    יודעות משהו שאתם בד"כ לא:
  • 11:12 - 11:16
    מסוכן ביותר לעזוב אדם מתעלל.
  • 11:16 - 11:20
    כי השלב האחרון בדפוס
    האלימות בבית
  • 11:20 - 11:21
    הוא לרצוח אותה.
  • 11:22 - 11:25
    מעל 70% מהרציחות האלימות בבית
  • 11:25 - 11:30
    מתבצעות אחרי שהקורבן
    ניתקה את היחסים,
  • 11:30 - 11:31
    אחרי שהסתלקה,
  • 11:31 - 11:34
    כי אז לאדם המתעלל
    אין כבר מה להפסיד.
  • 11:34 - 11:37
    תוצאות אחרות הן
    הטרדה מאיימת לאורך זמן,
  • 11:37 - 11:40
    גם אחרי שהמתעלל נישא מחדש;
  • 11:40 - 11:42
    מניעת משאבים כספיים;
  • 11:42 - 11:45
    והפעלת מניפולציות
    על בתי הדין לענייני משפחה,
  • 11:45 - 11:48
    במטרה להטיל אימה
    על הקורבן וילדיה,
  • 11:48 - 11:52
    ששופטי בתי הדין לענייני משפחה
    כופים עליהם
  • 11:52 - 11:55
    לבלות באופן סדיר
    פרקי-זמן ללא פיקוח
  • 11:55 - 11:57
    עם הגבר שהיכה את אימם.
  • 11:58 - 12:01
    ואנו בכל זאת שואלים,
    מדוע היא לא מסתלקת?
  • 12:02 - 12:04
    הצלחתי לעזוב,
  • 12:04 - 12:07
    בגלל הכאה אחרונה וסדיסטית
  • 12:07 - 12:10
    שמוטטה את חומת ההכחשה שלי.
  • 12:10 - 12:13
    הבנתי שהגבר שאני כה אוהבת
  • 12:14 - 12:17
    עתיד להרוג אותי
    אם אאפשר לו זאת.
  • 12:17 - 12:19
    אז הפרתי את השתיקה.
  • 12:19 - 12:21
    סיפרתי לכולם:
  • 12:22 - 12:25
    למשטרה, לשכנים,
  • 12:25 - 12:29
    לחברי ולמשפחתי, לזרים גמורים,
  • 12:30 - 12:34
    ואני נמצאת כאן היום
    משום שכולכם עזרתם לי.
  • 12:36 - 12:39
    הקורבנות מעלים בנו סטריאוטיפים
  • 12:39 - 12:41
    של כותרות מבעיתות,
  • 12:42 - 12:45
    של נשים בעלות יצר הרס-עצמי,
    סחורה פגומה.
  • 12:45 - 12:48
    השאלה "מדוע היא נשארת?"
  • 12:48 - 12:53
    מתפרשת אצל אנשים מסוימים
    כ"היא אשמה בכך שהיא נשארת",
  • 12:53 - 12:57
    כאילו שהקורבנות בוחרות בכוונה
    להתאהב בגברים
  • 12:57 - 12:59
    שמתכוונים להרוס אותן.
  • 13:00 - 13:02
    אבל מאז פרסמתי
    את "אהבה מטורפת",
  • 13:02 - 13:06
    שמעתי מאות סיפורים מנשים ומגברים
  • 13:06 - 13:08
    שהצליחו גם הם להיחלץ,
  • 13:08 - 13:12
    שלמדו ממה שקרה
    לקח רב-ערך,
  • 13:12 - 13:16
    ואשר בנו מחדש את חייהם -
    חיים שמחים ומאושרים -
  • 13:16 - 13:19
    כנשים עובדות, כנשות-איש וכאמהות,
  • 13:19 - 13:23
    חיים ללא שמץ אלימות, כמוני.
  • 13:24 - 13:28
    כי מסתבר שאני בעצם
    קורבן אופייני מאד של אלימות בבית
  • 13:28 - 13:31
    ושורדת אופיינית מאד
    של אלימות בבית.
  • 13:32 - 13:35
    נישאתי מחדש, לגבר נדיב ועדין,
  • 13:35 - 13:37
    ויש לנו שלושה ילדים.
  • 13:37 - 13:41
    יש לי כלב לברדור שחור,
    יש לי סעונית.
  • 13:41 - 13:44
    מה שלעולם לא יישנה שוב,
  • 13:44 - 13:47
    לעולם ועד,
  • 13:47 - 13:49
    הוא אקדח טעון שיוצמד לראשי
  • 13:49 - 13:53
    בידי מישהו שטוען
    שהוא אוהב אותי.
  • 13:53 - 13:56
    עכשיו אתם אולי חושבים:
  • 13:56 - 13:57
    "בחיי. מרתק."
  • 13:57 - 14:01
    או "בחיי. איזו טיפשה היא היתה."
  • 14:01 - 14:06
    אבל כל הזמן הזה
    דיברתי בעצם עליכם.
  • 14:07 - 14:10
    אני מבטיחה לכם
    שיש כמה אנשים
  • 14:10 - 14:12
    שמאזינים לי כרגע
  • 14:12 - 14:15
    שסובלים מהתעללות
  • 14:15 - 14:17
    או שסבלו מהתעללות כילדים
  • 14:17 - 14:21
    או שהם עצמם מתעללים.
  • 14:21 - 14:23
    ההתעללות עלולה לפגוע בבתכם,
  • 14:23 - 14:27
    באחותכם, בחברתכם הכי טובה
    ממש עכשיו.
  • 14:28 - 14:32
    הצלחתי לשים קץ
    לסיפור האהבה המטורפת שלי
  • 14:32 - 14:34
    בכך שהפרתי את השתיקה.
  • 14:34 - 14:36
    אני עדיין מפירה את השתיקה.
  • 14:37 - 14:40
    זו דרכי לעזור לקורבנות אחרים,
  • 14:40 - 14:43
    וזו בקשתי האחרונה מכם.
  • 14:44 - 14:46
    דברו על מה ששמעתם כאן.
  • 14:46 - 14:49
    ההתעללות פורחת רק בשתיקה.
  • 14:49 - 14:53
    בידיכם הכוח לשים קץ
    לאלימות בבית
  • 14:53 - 14:56
    פשוט בכך שתפנו אליה זרקור.
  • 14:57 - 14:59
    אנו, הקורבנות, זקוקים לכולם.
  • 15:00 - 15:04
    אנו צריכים שכל אחת ואחד מכם יבינו
  • 15:04 - 15:07
    את סודות האלימות בבית.
  • 15:08 - 15:11
    הוציאו את האלימות אל אור היום
    בכך שתדברו עליה
  • 15:11 - 15:13
    עם ילדיכם, עם חבריכם לעבודה,
  • 15:13 - 15:15
    עם ידידיכם ומשפחתכם.
  • 15:15 - 15:18
    עצבו מחדש את דמות השורדת
    כנפלאה ואהובה,
  • 15:18 - 15:21
    שכל עתידה לפניה.
  • 15:21 - 15:24
    זהו את סימני האלימות המוקדמים
  • 15:25 - 15:27
    והתערבו מכוח מצפונכם,
  • 15:27 - 15:31
    מינעו ממנה להסלים,
    הראו לקורבנות מוצא בטוח.
  • 15:32 - 15:35
    יחד נוכל להפוך את מיטותינו,
  • 15:36 - 15:39
    את שולחנות הארוחה ואת משפחותינו
  • 15:39 - 15:42
    לנווי-מדבר בטוחים ושלווים
    כפי שעליהם להיות.
  • 15:42 - 15:44
    תודה לכם.
  • 15:44 - 15:52
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע קורבנות האלימות בבית אינן מסתלקות - לסלי מורגן סטיינר - TEDxריינייר
Description:

לסלי מורגן סטיינר חוותה "אהבה מטורפת" - כלומר, היתה מאוהבת עד טירוף בגבר שהתעלל בה ואיים על חייה באופן סדיר. סטיינר מגוללת את הסיפור הקודר אודות מערכת היחסים שלה, מתקנת מושגים שגויים שיש לרבים באשר לקורבנות האלימות בבית ומסבירה כיצד נוכל כולנו לעזור להפר את השתיקה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
16:01

Hebrew subtitles

Revisions