כריסטופר מקדוגל: האם נולדנו לרוץ?
-
0:00 - 0:03ריצה: זה בעצם רק ימין, שמאל, ימין, שמאל, נכון?
-
0:03 - 0:05כלומר, אנחנו עושים את זה כבר 2 מיליון שנים,
-
0:05 - 0:08אז קצת יהיר מצידי להניח
-
0:08 - 0:10שיש לי משהו חדש לומר
-
0:10 - 0:13שעדין לא נאמר מזמן.
-
0:13 - 0:15אבל הדבר היפה בריצה, כפי שגיליתי,
-
0:15 - 0:17הוא שמשהו מוזר קורה
-
0:17 - 0:19בפעילות הזו כל הזמן.
-
0:19 - 0:22לדוגמא: לפני חודשיים, אם ראיתם את מרתון ניו-יורק,
-
0:22 - 0:24אני בטוח שראיתם משהו
-
0:24 - 0:27שאף אחד לא ראה לפני כן.
-
0:27 - 0:29אשה אתיופית בשם דררטו טולו
-
0:29 - 0:31מגיעה לקו הזינוק.
-
0:31 - 0:33היא בת 37,
-
0:33 - 0:35היא לא ניצחה אף מרתון ב8 שנים,
-
0:35 - 0:37ובחודשים שקדמו לתחרות
-
0:37 - 0:39היא כמעט מתה בלידה.
-
0:39 - 0:42דררטו טולו כבר עמדה לפרוש מתחרויות,
-
0:42 - 0:44אבל היא החליטה להמר על הכל
-
0:44 - 0:46וללכת על הפרס הגדול
-
0:46 - 0:48בארוע הבולט,
-
0:48 - 0:50מרתון ניו יורק.
-
0:50 - 0:53אבל - חדשות רעות לדררטו טולו - היו עוד כמה עם אותו רעיון,
-
0:53 - 0:55כולל הזוכה בזהב באולימפיאדה
-
0:55 - 0:58ופולה רדקליף, חיה רעה,
-
0:58 - 1:02רצת המרתון המהירה ביותר בהיסטוריה, בגדול.
-
1:02 - 1:04רחוקה רק 10 ד' משיא העולם לגברים,
-
1:04 - 1:07פולה רדקליף היא בלתי מנוצחת.
-
1:07 - 1:09אלה המתחרים שלה.
-
1:09 - 1:12האקדח יורה, והיא אפילו לא אנדרדוג,
-
1:12 - 1:14היא מתחת לאנדרדוגים.
-
1:14 - 1:16אבל התת-אנדרדוג מחזיקה מעמד.
-
1:16 - 1:19ולאחר 22 מתוך 26 המייל בתחרות,
-
1:19 - 1:21הנה דררטו טולו
-
1:21 - 1:23למעלה בקבוצה המובילה.
-
1:23 - 1:26ואז קורה משהו ממש מוזר.
-
1:26 - 1:29פולה רדקליף, מי שכולם בטוחים שתקטוף את הפרס
-
1:29 - 1:32תחת ידיה של דררטו טולו התת-אנדרדוג,
-
1:32 - 1:35לפתע לופתת את רגלה ומתחילה לסגת.
-
1:35 - 1:37אנחנו יודעים מה לעשות במצב כזה, נכון?
-
1:37 - 1:39מכניסים לה מרפק בשיניים
-
1:39 - 1:41וטסים לקו הסיום.
-
1:42 - 1:44דררטו טולו הורסת את התסריט הזה.
-
1:44 - 1:46במקום להמריא,
-
1:46 - 1:48היא נסוגה, תופסת את פולה רדקליף,
-
1:48 - 1:50אומרת, "קדימה, בואי איתנו, את יכולה לעשות את זה."
-
1:50 - 1:52אז פולה רדקליף, לרוע המזל, עושה את זה.
-
1:52 - 1:54היא משיגה את הקבוצה המובילה
-
1:54 - 1:56ודוחפת לעבר קו הסיום.
-
1:56 - 1:58אבל אז היא מתחילה לסגת שוב.
-
1:58 - 2:00ובפעם השניה דררטו טולו תופסת אותה ומנסה למשוך אותה.
-
2:00 - 2:02ופולה רדקליף בנקודה הזו אומרת,
-
2:02 - 2:04"אני גמורה. רוצי."
-
2:04 - 2:07אז זה סיפור פנטסטי, וכולנו יודעים איך הוא מסתיים.
-
2:07 - 2:09היא מפסידה את הצ'ק,
-
2:09 - 2:11אבל חוזרת הביתה עם משהו הרבה יותר גדול וחשוב.
-
2:11 - 2:14אבל דררטו טולו הורסת את התסריט שוב.
-
2:14 - 2:17במקום להפסיד היא עוקפת בלהבה את החבורה המובילה ומנצחת,
-
2:17 - 2:19מנצחת את מרתון ניו יורק,
-
2:19 - 2:21הולכת הביתה עם צ'ק גדול ושמן.
-
2:21 - 2:23זה סיפור שמחמם את הלב,
-
2:23 - 2:25אבל אם תחפרו מעט יותר עמוק,
-
2:25 - 2:28אתם חייבים לתהות מה בדיוק קרה שם.
-
2:28 - 2:30כשיש לכם שתי חריגות ביצור אחד,
-
2:30 - 2:32זו אינה מקריות.
-
2:32 - 2:35כשיש מישהו שהוא יותר תחרותי ויותר רחום
-
2:35 - 2:38מכל אחד אחר בתחרות, גם זו אינה מקריות.
-
2:38 - 2:41תראו לי יצור עם קרומים על הרגלים וזימים -
-
2:41 - 2:43ברור שהוא קשור למים.
-
2:43 - 2:46מישהו עם לב כזה, יש כאן איזה שהוא קשר.
-
2:46 - 2:48והתשובה, אני חושב,
-
2:48 - 2:51נמצאת בקניוני הנחושת של מקסיקו,
-
2:51 - 2:53שם חי שבט מתבודד,
-
2:53 - 2:55הנקרא טראהומרה.
-
2:55 - 2:58האינדיאנים של הטראהומרה יוצאי דופן בשלוש דברים.
-
2:58 - 3:00הראשון,
-
3:00 - 3:02הם חיים היום
-
3:02 - 3:04כפי שחיו לפני 400 שנה.
-
3:04 - 3:07כשהכובשים הגיעו לצפון אמריקה, היו לך שתי אפשרויות:
-
3:07 - 3:10או להילחם מולם, או לברוח.
-
3:10 - 3:12המאיה והאצטק נלחמו,
-
3:12 - 3:15וזו הסיבה לכך שיש מעט מאוד אנשי מאיה ואצטק.
-
3:15 - 3:17לטראהומרה היתה אסטרטגיה שונה.
-
3:17 - 3:19הם ברחו והתחבאו
-
3:19 - 3:21בתוך מערכת קניונים,
-
3:21 - 3:23מבוך דמוי קורי עכביש,
-
3:23 - 3:25הנקראת קניוני הנחושת,
-
3:25 - 3:28ושם הם נשארו מאז המאה ה17,
-
3:28 - 3:32בערך כפי שחיו מאז ומעולם.
-
3:32 - 3:35הדבר השני המדהים בטראהומרה
-
3:35 - 3:38הוא שגם בגיל מבוגר מאוד - 70, 80,
-
3:38 - 3:40הם רצים, לא מרתונים,
-
3:40 - 3:42אלא מגה-מרתונים.
-
3:42 - 3:44הם לא רצים 42 ק"מ,
-
3:44 - 3:47הם רצים 150-250 ק"מ בפעם,
-
3:47 - 3:50וללא פציעות או בעיות, כך נראה.
-
3:50 - 3:52הדבר האחרון שמדהים בטראהומרה
-
3:52 - 3:54הוא שכל הדברים שנדבר עליהם היום,
-
3:54 - 3:56כל הדברים שאנחנו מנסים לפתור
-
3:56 - 3:59בעזרת הטכנולוגיה וכח החשיבה שלנו,
-
3:59 - 4:01דברים כמו מחלות לב, כולסטרול, סרטן,
-
4:01 - 4:04ופשע, לחימה, אלימות, דכאון -
-
4:04 - 4:07כל הדברים האלה - הטראהומרה לא מכירים אותם.
-
4:07 - 4:09הם חופשיים
-
4:09 - 4:11מכל המחלות המודרניות הללו.
-
4:11 - 4:13אז מה הקשר?
-
4:13 - 4:15שוב, אנחנו מדברים על יוצאי דופן.
-
4:15 - 4:17חייב להיות איזה שהוא קשר סיבתי כאן.
-
4:17 - 4:19אז יש צוותים של מדענים
-
4:19 - 4:21בהרווארד ובאוניברסיטת יוטה
-
4:21 - 4:23שמתאמצים מאוד לנסות ולהבין
-
4:23 - 4:26את מה שהטראהומרה יודעים מאז ומתמיד.
-
4:26 - 4:29הם מנסים לפתור את אותן תעלומות.
-
4:29 - 4:32ושוב, תעלומה בתוך תעלומה -
-
4:32 - 4:35אולי המפתח לדררטו טולו והטראהומרה
-
4:35 - 4:38נמצא בשלוש תעלומות אחרות שהן:
-
4:38 - 4:40שלושה דברים, אם יש לכם את התשובה - תעלו לכאן ותגידו,
-
4:40 - 4:42כי אף אחד אחר לא יודע אותה.
-
4:42 - 4:45ואם אתם יודעים אותה, אז אתם חכמים יותר מכל אדם אחר.
-
4:45 - 4:47תעלומה מס' 1 היא זו:
-
4:47 - 4:50לפני 2 מיליון שנים המוח האנושי זינק בגודלו.
-
4:50 - 4:52לאוסטרלופיתקוס היה מוח אפונה קטן.
-
4:52 - 4:54לפתע בני האדם מופיעים - הומו ארקטוס -
-
4:54 - 4:56ראש מלון גדול.
-
4:56 - 4:58כדי לתחזק מוח בגודל כזה,
-
4:58 - 5:01אתה זקוק למקור אנרגיה קלורי מרוכז.
-
5:01 - 5:03במילים אחרות, בני האדם הראשונים אכלו חיות מתות -
-
5:03 - 5:05אין ויכוח, זו עובדה.
-
5:05 - 5:07הבעיה היחידה היא,
-
5:07 - 5:10הנשקים הראשונים החדים הופיעו רק לפני 200,000 שנה.
-
5:10 - 5:13אז איך שהוא במהלך כמעט 2 מיליון שנה,
-
5:13 - 5:16אנחנו הרגנו חיות ללא כלי נשק.
-
5:16 - 5:18עכשיו, לא השתמשנו בכוח שלנו,
-
5:18 - 5:20כי אנחנו היינו הכי פחדנים בג'ונגל.
-
5:20 - 5:22כל חיה אחרת היתה חזקה מאיתנו.
-
5:22 - 5:25היו להם ניבים וטופרים, זריזות ומהירות.
-
5:25 - 5:28אנחנו חושבים שאוסייאן בולט הוא מהיר. סנאי לוקח את בולט בקלות.
-
5:28 - 5:30אנחנו לא מהירים.
-
5:30 - 5:32זה יהיה ארוע אולימפי: שחררו סנאי.
-
5:32 - 5:35מי שתופס את הסנאי, מקבל מדליית זהב.
-
5:35 - 5:38אז בלי נשק, בלי מהירות, בלי כוח, ניבים או טופרים.
-
5:38 - 5:41איך אנחנו הורגים את החיות האלה? תעלומה מס' 1.
-
5:41 - 5:43תעלומה מס' 2:
-
5:43 - 5:46נשים מתחרות באולימפיאדה כבר די הרבה זמן,
-
5:46 - 5:48אבל דבר אחד יוצא דופן לגבי כל הרצות המהירות -
-
5:48 - 5:50הן גרועות.
-
5:50 - 5:52אין אשה אחת מהירה על פני כדה"א
-
5:52 - 5:54ומעולם לא היתה.
-
5:54 - 5:57האשה המהירה ביותר שרצה מייל עשתה זאת ב 4.15.
-
5:57 - 5:59בקלות אני מוצא נער בתיכון
-
5:59 - 6:01שרץ מהר יותר מ4.15.
-
6:01 - 6:03מאיזו שהיא סיבה אתן ממש איטיות.
-
6:03 - 6:05(צחוק)
-
6:05 - 6:08אבל תלכו למרתון שדיברנו עליו -
-
6:08 - 6:10הרשו לכן להשתתף במרתון רק לפני 20 שנה.
-
6:10 - 6:12כי לפני שנות ה80
-
6:12 - 6:15המדע הרפואי טען שאם אשה תנסה לרוץ 42 ק"מ -
-
6:15 - 6:17מישהי יודעת מה יקרה אם תנסו לרוץ 42 ק"מ,
-
6:17 - 6:21למה נאסר עליכן להשתתף במרתון לפני שנות ה80?
-
6:21 - 6:24(קהל: הרחם ייקרע.) הרחם שלה ייקרע.
-
6:24 - 6:26כן. איברי הרבייה היו נקרעים.
-
6:26 - 6:29הרחם היה נופל, ממש נופל מחוץ לגוף.
-
6:29 - 6:31עכשיו, אני הייתי בהרבה מרתונים,
-
6:31 - 6:33ועדיין לא ראיתי רחמים.
-
6:33 - 6:36(צחוק)
-
6:36 - 6:39אז נשים רצות מרתון רק ב20 השנים האחרונות.
-
6:39 - 6:41בעקומת הלמידה הקצרה מאוד הזו,
-
6:41 - 6:44אתן הגעתן מאיברים שבורים
-
6:44 - 6:46לכך שאתן רחוקות רק ב10 ד'
-
6:46 - 6:48משיא העולם הגברי.
-
6:48 - 6:50ואז עוברים את 42 הק"מ,
-
6:50 - 6:53למרחקים שמדע הרפואה טען שהם קטלניים עבור בני אדם -
-
6:53 - 6:55אתם זוכרים שפיידיפידס מת כשהוא רץ 42 ק"מ -
-
6:55 - 6:57מגיעים ל80, 150 ק"מ,
-
6:57 - 6:59וזה סיפור אחר לגמרי.
-
6:59 - 7:02תקחו רצות כמו אן טרייסון, או ניקי קימבל, או ג'ן שלטון,
-
7:02 - 7:05שימו אותן בתחרות של 80 או 150 ק"מ מול כל אחד בעולם,
-
7:05 - 7:0750% שהן מנצחות.
-
7:07 - 7:09אתן לכן דוגמא.
-
7:09 - 7:11לפני שנתיים, אמילי באייר נרשמה למרוץ
-
7:11 - 7:13שנקרא 'הרדרוק 100',
-
7:13 - 7:16וזה אומר הכל.
-
7:16 - 7:18נותנים לך 48 שעות לסיים את המרוץ.
-
7:18 - 7:20אז אמילי באייר, מתוך 500 רצים,
-
7:20 - 7:22היא מגיעה למקום ה-8, בעשיריה הפותחת,
-
7:22 - 7:24אפילו שהיא עצרה בכל תחנות התמיכה
-
7:24 - 7:27כדי להיניק את התינוק שלה במהלך המרוץ -
-
7:27 - 7:29ועדיין, השיגה 492 אנשים אחרים.
-
7:29 - 7:31התעלומה האחרונה: אז למה נשים מתחזקות
-
7:31 - 7:33ככל שהמרחקים גדלים?
-
7:33 - 7:35התעלומה השלישית היא זו:
-
7:35 - 7:38באוניברסיטת יוטה התחילו לעקוב אחרי זמני הסיום
-
7:38 - 7:40של רצי מרתון.
-
7:40 - 7:42ומה שהם מצאו
-
7:42 - 7:44הוא שאם תתחילו לרוץ מרתון בגיל 19,
-
7:44 - 7:46אתם תשפרו מהירות כל שנה,
-
7:46 - 7:48עד שתגיעו לשיא בגיל 27.
-
7:48 - 7:50לאחר מכן תיכנעו
-
7:50 - 7:52לכוחות הזמן,
-
7:52 - 7:54ותהפכו ליותר ויותר איטיים,
-
7:54 - 7:57עד שתרוצו באותה מהירות בה הייתם בגיל 19.
-
7:57 - 7:59אז בערך 7-8 שנים עד שתגיעו לשיא,
-
7:59 - 8:01ואז נפילה הדרגתית ממנו,
-
8:01 - 8:04עד שתחזרו לנקודת ההתחלה.
-
8:04 - 8:07הייתן חושבות שלוקח 8 שנים לחזור לאותה מהירות,
-
8:07 - 8:10אולי 10 שנים, לא - 45 שנה.
-
8:10 - 8:12גברים ונשים בני 64
-
8:12 - 8:15רצים מהר כפי שרצו בגיל 19.
-
8:15 - 8:18עכשיו, נראה אתכן חושבות על פעילות גופנית אחרת -
-
8:18 - 8:22ואל תגידו גולף - משהו קשה -
-
8:22 - 8:24שבה הזקנים מצליחים
-
8:24 - 8:27כמו שהצליחו כנערים.
-
8:27 - 8:29אז יש לכן את שלוש התעלומות האלה.
-
8:29 - 8:31האם יש חלק בפאזל
-
8:31 - 8:33שיכול לחבר את כל הדברים האלה יחד?
-
8:33 - 8:35צריך מאוד להיזהר בכל פעם
-
8:35 - 8:38שמישהו מביט לפרה-היסטוריה ומנסה לתת תשובה כללית,
-
8:38 - 8:40כי משום שזה פרה-היסטוריה,
-
8:40 - 8:42הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה בלי שתוכלו להתנגד.
-
8:42 - 8:44אבל אני אציע לכם את זה:
-
8:44 - 8:46אם תשימו חלק אחד באמצע הפאזל הזה,
-
8:46 - 8:49פתאום הכל מתחבר יחד לתמונה ברורה.
-
8:49 - 8:51אם אתן תוהות למה הטראהומרה לא רבים,
-
8:51 - 8:53ולא מתים ממחלות לב,
-
8:53 - 8:56למה אשה אתיופית ענייה בשם דררטו טולו
-
8:56 - 8:59יכולה להיות הכי רחומה וגם הכי תחרותית,
-
8:59 - 9:01ולמה הצלחנו איך שהוא
-
9:01 - 9:03למצוא מזון ללא נשק,
-
9:03 - 9:05אולי זה משום שבני האדם,
-
9:05 - 9:08למרות שאנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעל אדוני היקום,
-
9:08 - 9:10למעשה נבררו כלא יותר מאשר
-
9:10 - 9:12להקה של כלבים צדים.
-
9:12 - 9:14אולי התפתחנו
-
9:14 - 9:16כחיה בלהקת ציד.
-
9:16 - 9:18כי היתרון האחד שהיה לנו בטבע -
-
9:18 - 9:20שוב, זה לא ניבים, טופרים או מהירות -
-
9:20 - 9:23הדבר היחיד שאנחנו עושים ממש ממש טוב, זה להזיע.
-
9:23 - 9:26אנחנו ממש טובים בלהזיע ולהסריח.
-
9:26 - 9:29יותר טוב מכל יונק על פני כדה"א, אנחנו מזיעים ממש טוב.
-
9:29 - 9:31אבל היתרון
-
9:31 - 9:33באי הנוחות החברתית הזו
-
9:33 - 9:35היא העובדה שכשזה מגיע לריצה
-
9:35 - 9:38תחת חום גבוה למרחקים גדולים,
-
9:38 - 9:41אנחנו מצויינים, הכי טובים בעולם.
-
9:41 - 9:43קחו סוס ביום חם,
-
9:43 - 9:45ואחרי 8-10 ק"מ לסוס הזה יש בחירה.
-
9:45 - 9:48או לנשום, או להתקרר,
-
9:48 - 9:50הוא לא יכול לעשות את שניהם - אנחנו כן.
-
9:50 - 9:53אז מה אם התפתחנו כחיות בלהקת ציד?
-
9:53 - 9:57מה אם היתרון הטבעי היחיד שהיה לנו בעולם
-
9:57 - 9:59הוא העובדה שאנחנו יכולים לצאת יחד כקבוצה,
-
9:59 - 10:02לצאת לסוואנה האפריקאית, לבחור אנטילופה,
-
10:02 - 10:05ולצאת בלהקה ולהריץ את הדבר הזה עד מוות?
-
10:05 - 10:07זה כל מה שיכולנו לעשות.
-
10:07 - 10:09יכולנו לרוץ ממש רחוק ביום חם.
-
10:09 - 10:12אז אם זה נכון, עוד שני דברים צריכים להיות נכונים.
-
10:12 - 10:15מילת המפתח במושג "להקת ציד" היא "להקה."
-
10:15 - 10:17אם תצאו לבדכם, ותנסו לרדוף אחר אנטילופה,
-
10:17 - 10:20אני מבטיח לכם שתהיינה שתי גוויות בסוואנה.
-
10:20 - 10:22צריך להקה כדי למשוך יחד.
-
10:22 - 10:24צריך את בני ה64-65
-
10:24 - 10:26שכבר עושים את זה די זמן
-
10:26 - 10:28כדי להבין איזו אנטילופה לנסות לתפוס.
-
10:28 - 10:31העדר מתפצל ואז מתאחד שוב.
-
10:31 - 10:33הסיירים המומחים האלה חייבים להיות חלק מהלהקה.
-
10:33 - 10:35הם לא יכולים להיות 15 ק"מ מאחור.
-
10:35 - 10:37אתם זקוקים לנשים ולמתבגרים איתכם,
-
10:37 - 10:40כי שני הזמנים בחיים בהם מפיקים הכי הרבה מחלבון מן החי
-
10:40 - 10:43הם כשאת אם מניקה ונערים בגיל ההתבגרות.
-
10:43 - 10:45אין הגיון שתהיה לנו אנטילופה מתה כאן,
-
10:45 - 10:47והאנשים שרוצים לאכול אותה במרחק של 80 ק"מ.
-
10:47 - 10:49הם צריכים להיות חלק מהלהקה.
-
10:49 - 10:51אתם זקוקים לחתיכים בני 27 שנמצאים בשיא אונם,
-
10:51 - 10:53מוכנים להפיל את הטרף,
-
10:53 - 10:55ואתם זקוקים למתבגרים שם,
-
10:55 - 10:57שלומדים את כל הענין. כולם מעורבים.
-
10:57 - 10:59הלהקה נשארת יחד.
-
10:59 - 11:02עוד דבר שחייב להיות נכון בלהקה הזו: היא יכולה להיות חומרנית מדי.
-
11:02 - 11:05אתה לא יכול לסחוב איתך את כל הזבל שלך, בנסיון לרדוף אחר האנטילופה.
-
11:05 - 11:08אתם לא יכולים להיות להקה עצבנית, או אחת שעושה חשבון.
-
11:08 - 11:10כמו "אני לא רודף אחרי האנטילופה של הבחור הזה,
-
11:10 - 11:12הוא עצבן אותי, שהוא ירדוף אחרי האנטילופה בעצמו."
-
11:12 - 11:15הלהקה חייבת להיות מסוגלת לוותר על הגאווה,
-
11:15 - 11:17לשתף פעולה ולמשוך יחד.
-
11:17 - 11:20מה שתקבלו בסוף, במילים אחרות,
-
11:20 - 11:22זו תרבות שדומה להפליא
-
11:22 - 11:24לזו של הטראהומרה -
-
11:24 - 11:26אותו שבט שנותר ללא שינוי
-
11:26 - 11:28מאז עידן הקרח.
-
11:28 - 11:30זו טענה באמת משכנעת
-
11:30 - 11:32שאולי הטראהומרה עושים
-
11:32 - 11:35בדיוק את מה שכולנו עשינו במשך 2 מיליון שנה.
-
11:35 - 11:38שזה אנחנו, בחיים המודרניים, שירדנו מהשביל.
-
11:38 - 11:41אתם יודעים, אנחנו מסתכלים על ריצה כאל פעולה זרה, חייזרית,
-
11:41 - 11:44כעונש שצריך לעשות כי אכלנו פיצה בערב הקודם.
-
11:44 - 11:46אבל אולי זה משהו אחר.
-
11:46 - 11:49אולי לקחנו את היתרון הטבעי שהיה לנו
-
11:49 - 11:51וקלקלנו אותו.
-
11:51 - 11:54איך קלקלנו אותו? נו, איך אנחנו מקלקלים כל דבר?
-
11:54 - 11:56אנחנו מנסים לעשות מזה רווח.
-
11:56 - 11:58אנחנו מנסים לארוז את זה, לשפר את זה,
-
11:58 - 12:00ולמכור את זה לאנשים.
-
12:00 - 12:02ומה שקרה הוא שהתחלנו לייצר
-
12:02 - 12:04את הדברים המגונדרים הרכים האלה,
-
12:04 - 12:07שמשפרים את הריצה, נעלי ריצה.
-
12:07 - 12:10הסיבה שאני מתעצבן אישית מהנושא של נעלי ספורט,
-
12:10 - 12:13הוא משום שקניתי מיליון כאלה, והמשכתי להיפצע.
-
12:13 - 12:15ואני חושב שאם מישהו כאן רץ -
-
12:15 - 12:17ודיברתי על זה עם קרול,
-
12:17 - 12:20דיברנו שתי דקות מאחורי הבמה והיא דיברה על דורבן ברגל.
-
12:20 - 12:23אם תדברו עם רץ, אני מבטיח שתוך 30 שניות,
-
12:23 - 12:25השיחה תעבור לפציעות.
-
12:25 - 12:28אז אם בני האדם נבררו לרוץ, אם זה היה היתרון הטבעי שלנו,
-
12:28 - 12:31אז למה אנחנו כ"כ גרועים בו? למה אנחנו ממשיכים להיפצע?
-
12:31 - 12:33מה שמעניין בקשר לפציעות ריצה,
-
12:33 - 12:36הוא שהן תופעה חדשה.
-
12:36 - 12:38אם תקראו פולקלור ומיתולוגיה,
-
12:38 - 12:40כל סוג של מיתוס או אגדה,
-
12:40 - 12:42ריצה תמיד קשורה
-
12:42 - 12:45לחופש, חיוניות, צעירות וחוזק.
-
12:45 - 12:47רק בתקופתנו
-
12:47 - 12:49ריצה נקשרה לפחד וכאב.
-
12:49 - 12:51ג'רונימו נהג לומר
-
12:51 - 12:54"חברי היחידים הם רגלי. אני בוטח רק ברגלי."
-
12:54 - 12:56זה משום שבטריאתלון של שבט האפאצ'י
-
12:56 - 12:58היית רץ 80 ק"מ על פני המדבר,
-
12:58 - 13:00נלחם פנים אל פנים, גונב כמה סוסים,
-
13:00 - 13:02ושולף נשק.
-
13:02 - 13:04ג'רונימו אף פעם לא אמר:
-
13:04 - 13:07"האכילס שלי, אני בהורדת עומס. אני צריך לקחת שבוע חופש,"
-
13:07 - 13:09או "אני צריך לעשות אימון משולב.
-
13:09 - 13:12עדיין לא עשיתי יוגה. אני לא מוכן."
-
13:12 - 13:14בני האדם רצו ורצו כל הזמן.
-
13:14 - 13:16אנחנו כאן היום. יש לנו את הטכנולוגיה הדיגיטלית שלנו.
-
13:16 - 13:18כל המדע שלנו נובע מהעובדה
-
13:18 - 13:20שאבותינו הקדומים יכלו
-
13:20 - 13:22לעשות משהו יוצא דופן כל יום,
-
13:22 - 13:24שהיה לסמוך על רגליהם היחפות
-
13:24 - 13:26שירוצו מרחקים ארוכים.
-
13:26 - 13:28אז איך אנחנו חוזרים לזה?
-
13:28 - 13:30אני טוען שהדבר הראשון הוא
-
13:30 - 13:33להיפטר מכל האריזות, המכירות, השיווק.
-
13:33 - 13:35להיפטר מכל נעלי הריצה המסריחות.
-
13:35 - 13:37להפסיק להתרכז במרתונים עירוניים,
-
13:37 - 13:40בהם אם עשית 4 שעות אתה גרוע.
-
13:40 - 13:42אם עשית 3.59.59 אתה גדול,
-
13:42 - 13:44כי התקבלת לתחרות אחרת.
-
13:44 - 13:47אנחנו צריכים לחזור לתחושת המשחק והכיף,
-
13:47 - 13:50והייתי אומר גם לעירום
-
13:50 - 13:52שהפכו את הטראהומרה
-
13:52 - 13:55לאחת התרבויות הכי בריאות ושלוות של ימינו.
-
13:55 - 13:57אז מה יצא לנו מזה?
-
13:57 - 14:00אז תשרפו את הקלוריות מהגלידה של אמש?
-
14:00 - 14:03אבל אולי יש כאן עוד רווח.
-
14:03 - 14:06בלי להיות קיצוני מדי,
-
14:06 - 14:08דמיינו עולם
-
14:08 - 14:10בו כולם יוכלו לצאת החוצה
-
14:10 - 14:12ולעסוק בספורט
-
14:12 - 14:15שיגרום להם להיות רגועים יותר, שלווים יותר,
-
14:15 - 14:17בריאים יותר,
-
14:17 - 14:19לפרוק מתח -
-
14:19 - 14:21עולם בו לא חוזרים למשרד בזעם,
-
14:21 - 14:23בו לא חוזרים הביתה עם הררי לחץ.
-
14:23 - 14:26אולי יש משהו בין מצבנו היום
-
14:26 - 14:29לבין מצבם של הטראהומרה.
-
14:29 - 14:31אני לא אומר לחזור לקניוני הנחושת,
-
14:31 - 14:34ולחיות על תירס, שהוא המאכל המועדף על הטראהומרה,
-
14:34 - 14:36אבל אולי יש דרך ביניים.
-
14:36 - 14:38ואם נמצא אותה,
-
14:38 - 14:41אולי נמצא גם פרס נובל גדול ושמן.
-
14:41 - 14:44כי אם מישהו היה מוצא דרך
-
14:44 - 14:46להשיב את היכולת הטבעית
-
14:46 - 14:48ממנה כולנו נהנינו מרבית שנות קיומנו,
-
14:48 - 14:50עד בערך שנות ה 70,
-
14:50 - 14:52היתרונות החברתיים והגופניים,
-
14:52 - 14:55הפוליטיים והנפשיים,
-
14:55 - 14:57יכולים להיות מדהימים.
-
14:57 - 15:00אז מה שאני רואה הוא שיש היום תת-תרבות גדלה
-
15:00 - 15:03של רצים יחפים, אנשים שנפטרו מנעליהם.
-
15:03 - 15:05ומה שהם מצאו באופן אחיד הוא
-
15:05 - 15:08שאם תיפטרו מהנעליים, תיפטרו מהלחץ,
-
15:08 - 15:10תיפטרו מהפציעות והמכאובים.
-
15:10 - 15:12ומה שתגלו זה משהו
-
15:12 - 15:14שהטראהומרה יודעים זה זמן רב,
-
15:14 - 15:16שזה יכול להיות ממש כיף.
-
15:16 - 15:18אני חוויתי את זה בעצמי.
-
15:18 - 15:21הייתי פצוע כל חיי, ואז בשנות ה40 המוקדמות נפטרתי מהנעליים
-
15:21 - 15:23ומכאובי הריצה שלי נעלמו גם.
-
15:23 - 15:25אז אני מקווה שכולנו יכולים להרוויח מזה.
-
15:25 - 15:28ואני מעריך את זה שהקשבתם לסיפור שלי. תודה רבה.
-
15:28 - 15:30(מחיאות כפיים)
- Title:
- כריסטופר מקדוגל: האם נולדנו לרוץ?
- Speaker:
- Christopher McDougall
- Description:
-
more » « less
כרסיטופר מקדוגל חוקר את המיסתורין מאחורי התשוקה לרוץ. איך סייעה הריצה להישרדותם של בני האדם המוקדמים? ואילו דחפים מאבות-אבותינו הקדומים מדרבנים אותנו היום? ב TEDxPennQuarter מקדוגל מספר את סיפורם של רצת מרתון עם לב זהב, רצת-על בלתי סבירה, ושבט מקסיקני נחבא שרץ כדי לחיות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:31
|
Sigal Tifferet added a translation |