תנו לעצמכם רשות להיות יצירתיים
-
0:01 - 0:05קיוויתי היום לדבר קצת על יצירתיות.
-
0:05 - 0:07אתם יודעים, אנשים רבים
מתקשים מאוד -
0:07 - 0:09להרשות לעצמם להיות יצירתיים.
-
0:10 - 0:11ויש בכך היגיון.
-
0:11 - 0:14זאת אומרת, כולנו קצת
לא בטוחים בכישרון שלנו. -
0:14 - 0:18ואני זוכר סיפור שנתקלתי בו
בשנות העשרים המוקדמות שלי -
0:18 - 0:20שהיה די משמעותי עבורי.
-
0:20 - 0:21הייתי מאוד בקטע של אלן גינסברג,
-
0:21 - 0:23וקראתי את השירה שלו,
-
0:23 - 0:26וקראתי --
הוא נתן הרבה ראיונות -- -
0:26 - 0:30ופעם אחת, לוויליאם פ. באקלי
הייתה תוכנית טלוויזיה -
0:30 - 0:32שקראו לה "קו הירי".
-
0:32 - 0:36וגינסברג הלך לתוכנית
ושר שיר של הארי קרישנה -
0:36 - 0:38תוך כדי נגינה בהרמוניום.
-
0:38 - 0:41והוא חזר לניו יורק לכל חבריו
באסכולה האינטלקטואלית, -
0:41 - 0:42והם אמרו לו,
-
0:42 - 0:43"אתה לא יודע שכולם חושבים שאתה אידיוט?
-
0:43 - 0:45כל המדינה עושה ממך צחוק"
-
0:47 - 0:50והוא אמר, "זו העבודה שלי.
-
0:51 - 0:53אני משורר, ואני הולך לשחק
את התפקיד של השוטה. -
0:53 - 0:56רוב האנשים צריכים
ללכת לעבוד כל היום, -
0:56 - 0:58והם חוזרים הביתה
ורבים עם בן/בת הזוג, -
0:58 - 1:00והם אוכלים,
והם מדליקים את הטלוויזיה, -
1:00 - 1:02ומישהו מנסה למכור להם משהו,
-
1:02 - 1:04ואני פשוט שיבשתי את כל זה.
-
1:04 - 1:06עליתי לשידור ושרתי על קרישנה,
-
1:06 - 1:10ועכשיו הם יושבים במיטה וחושבים,
'מי זה המשורר הטיפש הזה?' -
1:10 - 1:12והם לא מצליחים להירדם, אתם מבינים?"
-
1:12 - 1:14וזה התפקיד שלו כמשורר.
-
1:14 - 1:16ואני רואה בזה משהו מאוד משחרר.
-
1:16 - 1:20כי אני חושב שרובנו
מאוד רוצים להציע לעולם -
1:20 - 1:22משהו עם איכות.
-
1:22 - 1:25משהו שהעולם יתייחס אליו כטוב או כחשוב
-
1:25 - 1:28והאמת היא שזה האויב.
-
1:28 - 1:33כי זה לא תלוי בנו
אם מה שאנחנו עושים הוא טוב -
1:33 - 1:35ואם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו,
-
1:35 - 1:38זה שהעולם הוא מבקר
מאוד לא אמין. -
1:38 - 1:39אז...
-
1:40 - 1:41אז אתם צריכים לשאול את עצמכם:
-
1:42 - 1:46אתם חושבים שהיצירתיות האנושית חשובה?
-
1:47 - 1:49ובכן...
-
1:49 - 1:53רוב האנשים לא משקיעים זמן רב
במחשבה על שירה. נכון? -
1:53 - 1:54יש להם חיים לחיות,
-
1:54 - 1:57והם לא מעסיקים את עצמם יותר מדי
בשירים של אלן גינסברג. -
1:57 - 1:59או בשירים של אף אחד.
-
1:59 - 2:01עד שאבא שלהם מת,
-
2:01 - 2:02הם הולכים להלוויה,
-
2:03 - 2:04אתם מאבדים ילד,
-
2:04 - 2:07מישהו שובר לכם את הלב,
הם לא אוהבים אתכם יותר. -
2:07 - 2:08ופתאום,
-
2:08 - 2:12אתם נואשים למצוא היגיון
בחיים האלה. -
2:12 - 2:16"האם מישהו הרגיש כל כך רע בעבר?
-
2:16 - 2:17איך הם יצאו מתוך הענן הזה?"
-
2:17 - 2:19או להפך -- משהו נהדר.
-
2:19 - 2:21אתם מכירים מישהו
והלב שלכם מתפוצץ. -
2:21 - 2:24אתם אוהבים אותם כל כך,
שאתם אפילו לא מצליחים לראות בבירור. -
2:24 - 2:25אתם מסוחררים.
-
2:25 - 2:28"מישהו אי פעם הרגיש ככה?
מה קורה לי?" -
2:28 - 2:33וזה הרגע בו אמנות אינה מותרות,
היא למעשה הזנה. -
2:33 - 2:34אנחנו צריכים אותה.
-
2:34 - 2:36אוקיי. ובכן, מה זה?
-
2:36 - 2:42היצירתיות האנושית
היא הטבע שמתהווה בנו. -
2:42 - 2:44אנחנו מסתכלים על, אה...
-
2:46 - 2:47הזוהר הצפוני. נכון?
-
2:47 - 2:49עשיתי סרט בשם "פנג הלבן"
כשהייתי ילד, -
2:49 - 2:50וצילמנו באלסקה,
-
2:50 - 2:52ואתם יוצאים החוצה בלילה
-
2:52 - 2:55והשמיים התמלאו באדוות
של סגול וורוד ולבן, -
2:55 - 2:58וזה הדבר היפה ביותר שראיתי אי פעם.
-
2:58 - 3:00באמת היה נראה כאילו השמיים שיחקו.
-
3:00 - 3:01יפיפה.
-
3:01 - 3:02תלכו לגראנד קניון בשקיעה.
-
3:02 - 3:03זה יפהפה.
-
3:03 - 3:04אנחנו יודעים שזה יפיפה.
-
3:04 - 3:07אבל, להתאהב?
-
3:07 - 3:08בן/בת הזוג שלכם יפיפה.
-
3:08 - 3:10יש לי ארבעה ילדים.
-
3:10 - 3:11להסתכל עליהם משחקים?
-
3:11 - 3:14להסתכל עליהם מעמידים פנים
שהם פרפרים -
3:14 - 3:16או רצים בבית
ועושים כל דבר שהוא, -
3:16 - 3:18זה כל כך יפהפה.
-
3:18 - 3:22ואני מאמין שאנחנו כאן
על כוכב הלכת הזה בחלל -
3:22 - 3:25כדי לנסות לעזור אחד לשני.
-
3:25 - 3:27וקודם כל אנחנו צריכים לשרוד,
-
3:27 - 3:29ואז אנחנו צריכים לשגשג.
-
3:29 - 3:32ולשגשג, להביע את עצמנו,
-
3:32 - 3:35אוקיי, ובכן, הנה המכשול:
אנחנו חייבים להכיר את עצמנו. -
3:35 - 3:36מה אתם אוהבים?
-
3:37 - 3:39ואם תתקרבו למה שאתם אוהבים,
-
3:39 - 3:41יתגלה לכם מי אתם,
-
3:41 - 3:43וזה מתרחב.
-
3:43 - 3:44בשבילי, זה היה קל מאד.
-
3:44 - 3:47השתתפתי במחזה המקצועי הראשון שלי.
הייתי בן 12. -
3:47 - 3:50השתתפתי במחזה בשם "ז'אן דארק"
של ג'ורג' ברנרד שו -
3:50 - 3:51בתאטרון מק'ארתור,
-
3:51 - 3:53ובום! -- התאהבתי.
-
3:54 - 3:56העולם שלי פשוט התרחב.
-
3:56 - 3:58והמקצוע הזה --
אני כמעט בן 50 עכשיו-- -
3:59 - 4:01המקצוע הזה מעולם לא הפסיק
לתת לי בחזרה, -
4:01 - 4:03והוא נותן לי בחזרה יותר ויותר,
-
4:03 - 4:06בעיקר, באופן מוזר,
-
4:06 - 4:08דרך הדמויות ששיחקתי.
-
4:08 - 4:11שיחקתי שוטרים, שיחקתי פושעים,
-
4:11 - 4:14שיחקתי כמרים, שיחקתי חוטאים,
-
4:14 - 4:18והקסם שבזה, לאורך חיים שלמים,
לאורך 30 שנה שעשיתי את זה, -
4:18 - 4:21שאתם מתחילים לראות שהניסיון שלי,
-
4:21 - 4:25אני, אית'ן, הרבה פחות ייחודי
-
4:25 - 4:26ממה שחשבתי.
-
4:26 - 4:29יש לי כל כך הרבה במשותף
עם כל האנשים האלה. -
4:29 - 4:32וכך להם יש משהו
במשותף איתי. -
4:32 - 4:37אתם מתחילים לראות כמה כולנו מחוברים.
-
4:37 - 4:40סבתא רבא שלי,
דלה הול ווקר גרין, -
4:40 - 4:42על ערש דוי,
-
4:42 - 4:46היא כתבה ביוגרפיה קצרה
בבית החולים, -
4:46 - 4:49והיא הייתה רק באורך 36 עמודים בערך,
-
4:49 - 4:52והיא הקדישה בערך 5 עמודים,
-
4:52 - 4:55על הפעם ההיא
שהיא הכינה תלבושות להצגה. -
4:55 - 4:58בעלה הראשון, קיבל בערך פיסקה.
-
4:58 - 5:03גידול כותנה, בו היא עסקה
במשך 50 שנה, קיבל איזכור. -
5:03 - 5:06חמישה עמודים על הכנת התחפושות האלה.
-
5:06 - 5:10וראיתי -- אמא שלי נתנה לי
שמיכת טלאים שהיא הכינה, -
5:10 - 5:11ואפשר להרגיש את זה.
-
5:11 - 5:13היא הביעה את עצמה,
-
5:13 - 5:15ויש לזה כוח אמיתי.
-
5:15 - 5:19אני זוכר שאחי החורג ואני
הלכנו לראות את "אהבה בשחקים", -
5:19 - 5:20באיזו שנה שהוא לא יצא.
-
5:20 - 5:24ואני זוכר שיצאנו מהקניון,
ואני מתי מחום, -
5:24 - 5:24פשוט הסתכלתי עליו,
-
5:24 - 5:28ושנינו הרגשנו שהסרט הזה --
כמו קריאה מאלוהים. -
5:29 - 5:30אתם מבינים?
-
5:31 - 5:32אבל באופן שונה לחלוטין.
-
5:32 - 5:33כלומר, אני רציתי להיות שחקן.
-
5:33 - 5:35הרגשתי שאני חייב ליצור משהו
שגורם לאנשים להרגיש. -
5:35 - 5:36אני רק רוצה להיות חלק מזה.
-
5:36 - 5:38והוא רצה להיות בצבא.
-
5:38 - 5:42זה כל מה שעשינו,
שיחקנו באף בי איי, שיחקנו בצבא -
5:42 - 5:44שיחקנו באבירים.
ואני הייתי עושה פוזה עם החרב, -
5:45 - 5:46והוא היה בונה קשת מוצלבת
-
5:46 - 5:48שאפשר לירות איתה חץ לתוך עץ.
-
5:48 - 5:49אז הוא התגייס לצבא.
-
5:50 - 5:53הוא פרש לאחרונה
כקולונל בכומתות הירוקות. -
5:53 - 5:57הוא קיבל שלל עיטורים
על לחימה באפגניסטן ובעירק. -
5:57 - 6:00היום הוא מלמד במחנה שייט
לילדים של לוחמים שנפלו בקרב. -
6:00 - 6:02הוא נתן את חייו לתשוקה שלו.
-
6:02 - 6:05היצירתיות שלו הייתה מנהיגות.
-
6:05 - 6:06להוביל אחרים,
-
6:06 - 6:07האומץ שלו, לעזור לאחרים.
-
6:07 - 6:09זה היה משהו שהוא הרגיש
שהוא נקרא לעשות, -
6:10 - 6:12וזה העניק לו בחזרה.
-
6:12 - 6:14אנחנו יודעים את זה, משך החיים
שלנו כל כך קצר, -
6:14 - 6:15ואיך אנחנו מנצלים אותו--
-
6:15 - 6:19האם אנחנו מנצלים אותו
בלעשות את מה שחשוב לנו? -
6:19 - 6:20רובנו לא.
-
6:20 - 6:22כלומר, זה קשה.
-
6:22 - 6:25כוח המשיכה של ההרגל הוא כה ענק,
-
6:25 - 6:27וזה מה שעושה ילדים יצירתיים
באופן כל כך יפה, -
6:27 - 6:29מכיוון שאין להם הרגלים,
-
6:29 - 6:32ולא אכפת להם אם הם טובים או לא
נכון? -
6:32 - 6:34הוא לא בונים ארמון חול ואומרים:
-
6:34 - 6:37"אני חושב שאני אהיה
בנאי ארמונות חול טוב במיוחד" -
6:37 - 6:41הם פשוט זורקים את עצמם
על איזה פרויקט שלא תשימו מולם -- -
6:41 - 6:43לרקוד, לצייר,
-
6:43 - 6:44לבנות משהו,
-
6:44 - 6:46בכל הזדמנות שיש להם,
-
6:46 - 6:51הם מנסים לנצל אותה
לבטא כלפיכם את היחודיות שלהם. -
6:51 - 6:53זה כל כך יפיפה.
-
6:53 - 6:56זה משהו שמדאיג אותי מדי פעם,
כל פעם שמדברים על יצירתיות, -
6:56 - 7:00כי יכולה להיות לזה מאין תחושה
שזה רק נחמד, -
7:00 - 7:03אתם יודעים, זה חמים
או שזה משהו נעים. -
7:03 - 7:04זה לא.
-
7:04 - 7:06זה חיוני.
-
7:06 - 7:09זו הדרך שבה אנחנו מרפאים אחד את השני.
-
7:09 - 7:11דרך שירת השיר שלנו,
-
7:11 - 7:12דרך סיפור הסיפור שלנו,
-
7:12 - 7:14דרך הזמנה לומר,
-
7:14 - 7:16"היי, תקשיבו לי
ואני אקשיב לכם", -
7:16 - 7:19אנחנו מתחילים דיאלוג.
-
7:19 - 7:22וכשאתם עושים את זה,
מתחיל הריפוי הזה, -
7:22 - 7:23ואנחנו יוצאים מהפינות שלנו,
-
7:23 - 7:26ואנחנו מתחילים להיות עדים
לאנושיות המשותפת אחד של השני. -
7:26 - 7:28אנחנו מתחילים לעמוד עליה.
-
7:28 - 7:31וכשאנחנו עושים את זה,
דברים טובים מאוד קורים. -
7:31 - 7:35אז אם אתם רוצים לעזור לקהילה שלכם,
אם אתם רוצים לעזור למשפחה שלכם, -
7:35 - 7:36אם אתם רוצים לעזור לחברים שלכם,
-
7:36 - 7:38אתם חייבים לבטא את עצמכם.
-
7:38 - 7:41וכדי לבטא את עצמכם,
אתם חייבים להכיר את עצמכם. -
7:42 - 7:43האמת שזה ממש קל.
-
7:44 - 7:46אתם פשוט צריכים
לעקוב אחרי האהבה שלכם. -
7:46 - 7:48אין שום מסלול.
-
7:49 - 7:52אין שום מסלול עד שלא תלכו בו,
-
7:52 - 7:54ואתם חייבים להיות מוכנים
לשחק את התפקיד של השוטה. -
7:54 - 7:58אז אל תקראו את הספר שאתם צריכים לקרוא,
-
7:58 - 7:59תקראו את הספר שאתם רוצים לקרוא.
-
7:59 - 8:03אל תשמעו את המוסיקה
שאהבתם בעבר. -
8:03 - 8:05תקדישו זמן לשמוע קצת מוסיקה חדשה.
-
8:05 - 8:09תקדישו זמן לדבר עם מישהו
שאתם לא מדברים איתו בדרך כלל. -
8:09 - 8:11אני מבטיח לכם, אם תעשו את זה,
-
8:11 - 8:12תרגישו שוטים.
-
8:13 - 8:14זו הנקודה.
-
8:14 - 8:16תשחקו את התפקיד של השוטה
-
8:38 - 8:41(מנגן בגיטרה)
-
8:43 - 8:46(שר) ובכן, אני רוצה ללכת לאוסטין,
ואני רוצה להשאר בבית. -
8:47 - 8:50להזמין את החברים שלנו
אבל עדיין להשאר לבד. -
8:50 - 8:51לחיות בשביל הסכנה.
-
8:51 - 8:53לשחק אותה קר רוח.
-
8:53 - 8:57לגרום לכולם לכבד אותי
על היותי שוטה.
- Title:
- תנו לעצמכם רשות להיות יצירתיים
- Speaker:
- אית'ן הוק
- Description:
-
more » « less
תוך הירהור ברגעים שעיצבו את חייו, השחקן אית'ן הוק בוחן איך ביטוי עצמי אמיץ מקדם ריפוי וחיבור עם האחר -- ומזמין אתכם לגלות את היצירתיות הלא מרוסנת שלכם. "אין שום מסלול עד שלא תלכו בו", הוא אומר.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 09:16
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
Allon Sasson accepted Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
inbar omer edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
|
inbar omer edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative | |
|
|
inbar omer edited Hebrew subtitles for Give yourself permission to be creative |