Return to Video

עמי קלין: דרך חדשה לאבחון אוטיזם

  • 0:01 - 0:03
    מאז ומתמיד רציתי להפוך
  • 0:03 - 0:06
    למעבדה מהלכת ליחסים חברתיים,
  • 0:06 - 0:10
    כדי לשקף ולהדהד לאנשים
    את רגשותיהם, מחשבותיהם,
  • 0:10 - 0:15
    כוונותיהם, מניעיהם,
    תוך כדי המגע עימם.
  • 0:15 - 0:21
    כמדען, תמיד רציתי למדוד
    את התהודה הזו,
  • 0:21 - 0:23
    את תפישת הזולת,
    שמתרחשת כה מהר,
  • 0:23 - 0:26
    בהרף-עין.
  • 0:26 - 0:28
    אנו חשים אינטואיטיבית
    את רגשות הזולת.
  • 0:28 - 0:29
    אנו יודעים מהי משמעות מעשיו
  • 0:29 - 0:32
    עוד לפני שהם מתרחשים.
  • 0:32 - 0:34
    אנו נמצאים תמיד בעמדה
    של היותנו
  • 0:34 - 0:37
    הנושא לסובייקטיביות של
    מישהו אחר.
  • 0:37 - 0:40
    אנו עושים זאת כל הזמן.
    איננו יכולים לחדול מכך.
  • 0:40 - 0:42
    זה כה חשוב, שאותם הכלים
    בהם אנו משתמשים
  • 0:42 - 0:44
    כדי להבין את עצמנו,
    כדי להבין
  • 0:44 - 0:48
    את העולם סביבם,
    מעוצבים בידי עמדה זו.
  • 0:48 - 0:51
    אנו חברתיים עד העצם.
  • 0:51 - 0:54
    מסעי אל האוטיזם החל כשגרתי
  • 0:54 - 0:58
    בדיור מוגן לאוטיסטים בוגרים.
  • 0:58 - 1:01
    רוב אותם אנשים
    בילו את מרבית חייהם
  • 1:01 - 1:05
    באישפוזים ממושכים.
    זה היה לפני זמן רב.
  • 1:05 - 1:09
    ובשבילם, האוטיזם היה נורא.
  • 1:09 - 1:13
    הם סבלו מפיגור שכלי עמוק.
  • 1:13 - 1:16
    הם לא דיברו.
    אך מעל לכל,
  • 1:16 - 1:20
    הם היו מבודדים להפליא
  • 1:20 - 1:23
    מהעולם סביבם, מסביבתם
  • 1:23 - 1:25
    ומאנשים אחרים.
  • 1:25 - 1:28
    למעשה, אילו נכנסתם אז
    לבית-ספר
  • 1:28 - 1:32
    לאוטיסטים, הייתם שומעים המון רעש,
  • 1:32 - 1:38
    מהומה רבה, פעילות,
    אנשים שעושים דברים,
  • 1:38 - 1:41
    אך הם תמיד עשו דברים
    בינם לבין עצמם.
  • 1:41 - 1:46
    למשל, הם היו בוהים
    במנורת התקרה,
  • 1:46 - 1:49
    או מתבודדים באיזו פינה,
  • 1:49 - 1:52
    או עוסקים בתנועות חוזרות ונשנות,
  • 1:52 - 1:57
    בתנועות גירוי-עצמי
    שלא הובילו לשום מקום.
  • 1:57 - 2:00
    מבודדים עד קיצוניות.
  • 2:00 - 2:04
    היום אנו יודעים שהאוטיזם
  • 2:04 - 2:07
    הוא ההפרעה הזו,
    ההפרעה בתהודה הזו,
  • 2:07 - 2:10
    שעליה אני מספר לכם.
  • 2:10 - 2:12
    מדובר בכישורי הישרדות.
  • 2:12 - 2:14
    אלו כישורי הישרדות שירשנו
  • 2:14 - 2:16
    מזה מאות אלפי שנים
  • 2:16 - 2:19
    של אבולוציה.
  • 2:19 - 2:24
    תינוקות הרי נולדים במצב
    של פגיעות מוחלטת.
  • 2:24 - 2:26
    ללא האדם שמטפל בו,
    התינוק לא ישרוד, ולכן הגיוני
  • 2:26 - 2:28
    להניח שהטבע יעניק לו
  • 2:28 - 2:32
    את מנגנוני ההישרדות האלה.
  • 2:32 - 2:34
    התינוק מתביית על המטפל בו.
  • 2:34 - 2:38
    החל מהימים והשבועות
    הראשונים לחייו,
  • 2:38 - 2:41
    התינוק מעדיף לשמוע קולות אנוש
    מאשר סתם
  • 2:41 - 2:43
    צלילים מן הסביבה.
  • 2:43 - 2:45
    הוא מעדיף להביט בפני אנשים
    מאשר על חפצים,
  • 2:45 - 2:47
    ולא רק זה:
    כשהוא מביט באנשים,
  • 2:47 - 2:50
    הוא מביט בעיניהם, כי
  • 2:50 - 2:54
    העיניים הן חלון
    לנסיון חייו של הזולת,
  • 2:54 - 2:56
    עד כדי כך שהוא מעדיף
    להביט באנשים
  • 2:56 - 3:01
    שמביטים בו, במקום באנשים
    שמביטים הצידה.
  • 3:01 - 3:03
    הוא מתביית אם כן במטפל.
  • 3:03 - 3:05
    המטפל מחפש את התינוק.
  • 3:05 - 3:09
    ובכוריאוגרפיה הזו,
    שנותנת חיזוק הדדי
  • 3:09 - 3:13
    טמונה חשיבות כה רבה
    לצמיחת הנפש,
  • 3:13 - 3:18
    הנפש החברתית,
    המוח החברתי, שתלוי בכך.
  • 3:18 - 3:20
    אנו תמיד רואים באוטיזם
  • 3:20 - 3:25
    משהו שמתרחש בהמשך החיים.
  • 3:25 - 3:31
    זה לא כך.
    זה מתחיל בשחר החיים.
  • 3:31 - 3:35
    כשהתינוק יוצר מעורבות עם המטפל שלו,
    הוא מבין במהרה
  • 3:35 - 3:39
    שבין האוזניים יש משהו
  • 3:39 - 3:41
    שיש לו חשיבות רבה--
  • 3:41 - 3:45
    הוא סמוי, לא רואים אותו--
    אבל חשיבותו מכרעת,
  • 3:45 - 3:46
    ולדבר הזה קוראים
    "תשומת-לב".
  • 3:46 - 3:49
    והתינוק לומד מהר מאד,
    עוד לפני שהוא מסוגל
  • 3:49 - 3:52
    להוציא מילה מפיו,
    שביכולתו ללכוד תשומת-לב זו
  • 3:52 - 3:58
    ולהפנות אותה לאן-שהוא
    כדי להשיג את רצונו.
  • 3:58 - 4:01
    הוא גם לומד לעקוב
    אחרי מבטם של אנשים,
  • 4:01 - 4:03
    כי הדבר שבו אנשים מתבוננים
  • 4:03 - 4:07
    זה הדבר שעליו הם חושבים.
  • 4:07 - 4:09
    ובמהרה הוא מתחיל ללמוד
    את משמעותם
  • 4:09 - 4:13
    של דברים,
    כי כשמישהו מביט במשהו
  • 4:13 - 4:15
    או כשמישהו מצביע על משהו,
  • 4:15 - 4:18
    התינוק לא רק מקבל מכך
    רמז כיווני,
  • 4:18 - 4:20
    אלא גם קולט את המשמעות
    שיש לאותו אדם
  • 4:20 - 4:23
    לגבי המשהו הזה,
    את גישתו, ובמהרה,
  • 4:23 - 4:27
    הוא מתחיל לבנות
    מאגר של משמעויות,
  • 4:27 - 4:30
    ומדובר במשמעויות שנרכשו במסגרת
  • 4:30 - 4:32
    יחסי-גומלין חברתיים.
  • 4:32 - 4:34
    מדובר במשמעויות שנרכשו כחלק
  • 4:34 - 4:38
    מהחוויות המשותפות שלו
    עם אחרים.
  • 4:38 - 4:45
    ובכן, זו ילדה בת 15 חודשים,
  • 4:45 - 4:49
    והיא אוטיסטית.
  • 4:49 - 4:52
    אני מתקרב אליה עד כדי כך
    שאני בערך
  • 4:52 - 4:56
    במרחק 5 ס"מ מפניה,
    והיא לגמרי מתעלמת ממני.
  • 4:56 - 4:58
    תארו לעצמכם אילו
    עשיתי זאת לכם
  • 4:58 - 5:00
    והייתי מתקרב כדי 5 ס"מ
    מפרצופכם.
  • 5:00 - 5:02
    הייתם ודאי עושים
    שני דברים, נכון?
  • 5:02 - 5:06
    הייתם נרתעים, וקוראים למשטרה.
    [צחוק]
  • 5:06 - 5:08
    הייתם עושים משהו,
    כי זה ממש בלתי-אפשרי
  • 5:08 - 5:11
    לפלוש למרחב הפיזי של מישהו
  • 5:11 - 5:12
    מבלי לזכות בתגובה.
  • 5:12 - 5:16
    זיכרו שאנו עושים זאת
    אינטואיטיבית, ללא מאמץ.
  • 5:16 - 5:17
    זאת חוכמת הגוף שלנו.
    זה לא משהו
  • 5:17 - 5:22
    שמועבר ע"י השפה. הגוף שלנו
    פשוט יודע את זה,
  • 5:22 - 5:25
    ואנו מכירים את זה
    כבר זמן רב.
  • 5:25 - 5:28
    וזה לא קורה
    רק אצל בני-אדם.
  • 5:28 - 5:31
    זה קורה אצל
    כמה מהדודנים שלנו,
  • 5:31 - 5:33
    כי אם אתה קוף,
  • 5:33 - 5:35
    ואתה מביט בקוף אחר,
  • 5:35 - 5:39
    ואותו קוף נמצא
    במעמד חברתי גבוה ממך,
  • 5:39 - 5:42
    זה נחשב לאות של איום,
  • 5:42 - 5:45
    ואתה לא תזכה
    לחיות עוד הרבה.
  • 5:45 - 5:50
    אז משהו שאצל מינים אחרים
    הוא מנגנוני הישרדות,
  • 5:50 - 5:53
    שבלעדיהם, עקרונית,
    הם לא יוכלו לחיות,
  • 5:53 - 5:56
    אנו מביאים זאת להקשר האנושי,
  • 5:56 - 6:00
    וזה משהו שאנו זקוקים לו
    כדי לתפקד מבחינה חברתית.
  • 6:00 - 6:03
    אז היא מתעלמת ממני,
    ואני כה קרוב אליה,
  • 6:03 - 6:05
    ואולי אתם חושבים,
    "היא לא יכולה לראות אותך,
  • 6:05 - 6:07
    או לשמוע אותך."
  • 6:07 - 6:09
    אז אחרי כמה רגעים
    היא הולכת לפינת החדר
  • 6:09 - 6:15
    מוצאת ממתק קטן,
    אם-אנד-אם.
  • 6:15 - 6:19
    אני לא הצלחתי למשוך
    את תשומת ליבה,
  • 6:19 - 6:22
    אבל משהו, דבר מסוים,
    הצליח.
  • 6:22 - 6:24
    רובנו עושים הפרדה גדולה
  • 6:24 - 6:29
    בין עולם החפצים ועולם האנשים.
  • 6:29 - 6:33
    אך עבור הילדה הזו,
    הקו המפריד איננו כה ברור,
  • 6:33 - 6:37
    ועולם האנשים לא מושך אותה
  • 6:37 - 6:38
    כפי שהיינו רוצים.
  • 6:38 - 6:40
    זיכרו שאנו לומדים המון
  • 6:40 - 6:42
    דרך השתתפות בחוויות.
  • 6:42 - 6:46
    ומה שהיא עושה כרגע הוא,
  • 6:46 - 6:50
    שנתיב הלימוד שלה
    סוטה יותר ויותר
  • 6:50 - 6:54
    והיא מבודדת את עצמה
    עוד ועוד.
  • 6:54 - 6:57
    לעתים נראה לנו
    שהמוח הוא דטרמיניסטי,
  • 6:57 - 6:59
    שהמוח מחליט מי נהיה.
  • 6:59 - 7:02
    אך למעשה המוח
    גם הופך למי שאנו.
  • 7:02 - 7:06
    אז בה-בעת שההתנהגויות שלה
    מרחיקות אותה
  • 7:06 - 7:09
    מתחום יחסי הגומלין החברתיים,
    זה קורה גם
  • 7:09 - 7:15
    בנפש שלה,
    וזה קורה גם במוח שלה.
  • 7:15 - 7:20
    האוטיזם הוא הבעיה
    הכי גנטית במקורה
  • 7:20 - 7:24
    מכל הליקויים ההתפתחותיים,
  • 7:24 - 7:27
    וזהו ליקוי מוחי.
  • 7:27 - 7:29
    זהו ליקוי שמתחיל
    הרבה לפני המועד
  • 7:29 - 7:32
    בו נולד הילד.
  • 7:32 - 7:36
    היום אנו יודעים שיש
    קשת רחבה של סוגי אוטיזם.
  • 7:36 - 7:38
    יש פרטים בעלי פיגור שכלי עמוק,
  • 7:38 - 7:41
    אבל ישנם גם המוכשרים.
  • 7:41 - 7:44
    יש פרטים שכלל אינם מדברים.
  • 7:44 - 7:46
    יש פרטים שמדברים יותר מדי.
  • 7:46 - 7:48
    יש פרטים שכשצופים בהם
  • 7:48 - 7:51
    בביה"ס, רואים שהם ירוצו
    לאורך הגדר ההיקפית
  • 7:51 - 7:54
    כל היום כולו,
    אם יניחו להם,
  • 7:54 - 7:56
    ועד אותם פרטים שלא יכולים
    לחדול מלבוא
  • 7:56 - 7:58
    ולנסות להעסיק אותך שוב ושוב,
    ללא לאות.
  • 7:58 - 8:02
    אך לעתים קרובות באופן משונה,
  • 8:02 - 8:06
    ללא אותה תהודה מיידית.
  • 8:06 - 8:10
    זה הרבה יותר רווח
    מכפי שחשבנו פעם.
  • 8:10 - 8:11
    כשהתחלתי לעסוק בתחום זה,
    חשבנו שיש
  • 8:11 - 8:14
    ארבעה פרטים עם אוטיזם
    לכל 10,000,
  • 8:14 - 8:16
    מצב נדיר ביותר.
  • 8:16 - 8:20
    אז היום אנו יודעים שזה
    קרוב יותר לאחד מכל מאה.
  • 8:20 - 8:25
    יש מיליוני פרטים אוטיסטיים
    בכל מקום מסביבנו.
  • 8:25 - 8:28
    המחיר החברתי
    של המצב הזה הוא עצום.
  • 8:28 - 8:32
    רק בארה"ב,
    בערך 35-80 מיליארד דולר,
  • 8:32 - 8:35
    ואתם יודעים מה?
    רוב הכספים האלה מופנים
  • 8:35 - 8:37
    למתבגרים ובמיוחד למבוגרים
  • 8:37 - 8:39
    בעלי נכות חמורה,
  • 8:39 - 8:41
    פרטים שזקוקים לשירותים מסביב לשעון,
  • 8:41 - 8:44
    שירותים מאד מאד אינטנסיביים,
    ושירותים אלה
  • 8:44 - 8:48
    יכולים להסתכם ב-60
    עד 80 אלף דולר בשנה.
  • 8:48 - 8:52
    מדובר בפרטים שהטיפול המוקדם
    לא עזר להם,
  • 8:52 - 8:56
    כי כעת אנו יודעים
    שהאוטיזם יוצר את עצמו
  • 8:56 - 8:59
    כשהאוטיסטים סוטים מנתיב הלמידה
  • 8:59 - 9:01
    כפי שציינתי בפניכם.
  • 9:01 - 9:04
    לו יכולנו לזהות מצב זה
  • 9:04 - 9:08
    בשלב מוקדם יותר,
    ולהתערב ולטפל,
  • 9:08 - 9:10
    אני מבטיח לכם,
    וזה ודאי היה משהו
  • 9:10 - 9:13
    ששינה את חיי
    ב-10 השנים האחרונות,
  • 9:13 - 9:17
    הרעיון הזה
    שאנו בהחלט מסוגלים לשכך
  • 9:17 - 9:19
    את הבעיה הזו.
  • 9:19 - 9:21
    יש לנו גם חלון הזדמנויות,
  • 9:21 - 9:24
    כי למשך זמן-מה,
    המוח ניתן לעיצוב,
  • 9:24 - 9:26
    וחלון הזדמנויות זה נפתח
  • 9:26 - 9:27
    ב-3 שנות החיים הראשונות.
  • 9:27 - 9:31
    לא שהחלון נסגר. לא.
  • 9:31 - 9:34
    אבל הוא מצטמצם
    באורח משמעותי.
  • 9:34 - 9:38
    ועדיין, הגיל החציוני לאבחון
    בארץ הזאת
  • 9:38 - 9:40
    הוא עדיין בערך חמש שנים,
  • 9:40 - 9:42
    ובאוכלוסיות המקופחות,
  • 9:42 - 9:45
    אלה שאין להן גישה
    לשירותי רפואה,
  • 9:45 - 9:48
    אוכלוסיות כפריות, מיעוטים,
  • 9:48 - 9:51
    גיל האבחון גבוה אף יותר,
  • 9:51 - 9:53
    שזה כמעט כמו לומר
  • 9:53 - 9:56
    שאנו דנים אוכלוסיות אלה
    לכך שיהיו בהן פרטים
  • 9:56 - 10:00
    אוטיסטיים, שמצבם אפילו יחמיר.
  • 10:00 - 10:03
    כך שלדעתי יש לנו חובה
    ביו-מוסרית.
  • 10:03 - 10:06
    הכלים המדעיים קיימים,
  • 10:06 - 10:09
    אבל שום מדע אינו רלוונטי
    אם אין לו השפעה
  • 10:09 - 10:13
    על הקהילה,
    ואנו פשוט לא יכולים לאבד
  • 10:13 - 10:15
    את ההזדמנות הזו.
  • 10:15 - 10:18
    כי ילדים עם אוטיזם
    הופכים למבוגרים עם אוטיזם,
  • 10:18 - 10:22
    ולדעתנו, לדברים שביכולתנו לעשות
  • 10:22 - 10:24
    למען ילדים אלה,
    למען משפחות אלה, בשלב מוקדם,
  • 10:24 - 10:27
    תהיינה השלכות לכל החיים,
  • 10:27 - 10:31
    על הילד, על המשפחה,
    ועל הקהילה בכללותה.
  • 10:31 - 10:34
    אז זאת השקפתנו על האוטיזם.
  • 10:34 - 10:37
    יש מעל 100 גנים המשוייכים לאוטיזם.
  • 10:37 - 10:39
    למעשה, אנו מאמינים שיתברר
  • 10:39 - 10:43
    שיש בין 300 ל-600
    גנים המשוייכים לאוטיזם,
  • 10:43 - 10:47
    וגם אנומליות גנטיות,
    הרבה יותר מגנים בלבד.
  • 10:47 - 10:51
    ולמעשה ניצבת מולנו כאן
    שאלה מסוימת,
  • 10:51 - 10:55
    כי אם יש סיבות כה רבות לאוטיזם,
  • 10:55 - 10:58
    איך עוברים מהגורמים האלה
  • 10:58 - 11:01
    לתסמונת עצמה?
    כי אנשים כמוני,
  • 11:01 - 11:04
    כשאנו נכנסים לחדר-משחקים,
  • 11:04 - 11:07
    אנו מזהים ילד כאוטיסטי.
  • 11:07 - 11:09
    אז איך עוברים מהסיבות המרובות
  • 11:09 - 11:12
    לתסמונת שיש לה
    אחידות מסוימת?
  • 11:12 - 11:15
    התשובה היא: מה שיש באמצע,
  • 11:15 - 11:18
    וזו ההתפתחות.
  • 11:18 - 11:21
    למעשה אנו מתעניינים מאד באותן
  • 11:21 - 11:24
    שנות החיים הראשונות,
    כי גורמים אלה
  • 11:24 - 11:26
    לא בהכרח הופכים לאוטיזם.
  • 11:26 - 11:29
    האוטיזם יוצר את עצמו.
  • 11:29 - 11:34
    אם נוכל להתערב
    במשך השנים האלה,
  • 11:34 - 11:36
    נצליח לשכך את האוטיזם
    אצל אחדים, ומי יודע,
  • 11:36 - 11:40
    אולי אפילו למנוע אותו
    אצל אחרים.
  • 11:40 - 11:42
    אז איך עושים את זה?
  • 11:42 - 11:45
    איך מכניסים
    את תחושת התהודה הזו,
  • 11:45 - 11:49
    איך נכנסים לעצם הוויתו
    של אדם אחר?
  • 11:49 - 11:52
    אני זוכר, כשעבדתי
    עם אותה ילדה בת 15 חודשים,
  • 11:52 - 11:54
    הדבר שעלה בדעתי היה,
  • 11:54 - 11:57
    "איך להיכנס לעולם שלה?
  • 11:57 - 12:01
    האם היא חושבת עלי?
    האם היא חושבת על אחרים?"
  • 12:01 - 12:06
    קשה לעשות זאת,
    אז היה עלינו ליצור
  • 12:06 - 12:09
    את הטכנולוגיה. היה עלינו
    בעצם להיכנס לתוך הגוף.
  • 12:09 - 12:13
    היה עלינו לראות את העולם
    דרך עיניה.
  • 12:13 - 12:16
    ומזה שנים רבות אנו בונים
  • 12:16 - 12:20
    טכנולוגיות חדשות
    המבוססות על מעקב עיניים.
  • 12:20 - 12:22
    אנו יכולים לראות
    רגע אחר רגע
  • 12:22 - 12:25
    את מה שמעניין את הילד.
  • 12:25 - 12:28
    זהו עמיתי, וורן ג'ונס, שאיתו
  • 12:28 - 12:31
    אנו מפתחים את השיטות האלה,
    את המחקרים האלה,
  • 12:31 - 12:33
    ב-12 השנים האחרונות.
  • 12:33 - 12:36
    כאן אתם רואים ילד שמח
    בן 5 חודשים,
  • 12:36 - 12:42
    ילד שמח בן 5 חודשים
    שמיד יתבונן בדברים
  • 12:42 - 12:45
    שיובאו לפניו, מתוך עולמו,
  • 12:45 - 12:47
    אימו, המטפלת,
    אך גם חוויות
  • 12:47 - 12:52
    שאותן יעבור כשיהיה במעון יום.
  • 12:52 - 12:54
    אנו מעוניינים
    ללכוד את העולם הזה
  • 12:54 - 12:55
    ולהביאו למעבדה שלנו,
  • 12:55 - 12:59
    אך לשם כך עלינו ליצור
  • 12:59 - 13:02
    מדדים מתוחכמים ביותר,
  • 13:02 - 13:05
    שמודדים איך אנשים,
    איך תינוקות,
  • 13:05 - 13:08
    ילדים בני-יומם,
    יוצרים קשר עם העולם,
  • 13:08 - 13:10
    רגע אחר רגע,
  • 13:10 - 13:13
    מה חשוב ומה לא.
  • 13:13 - 13:16
    אז יצרנו את המדדים הללו, וכאן,
  • 13:16 - 13:20
    אתם רואים את
    מה שאנו מכנים "משפך תשומת-לב".
  • 13:20 - 13:22
    זאת צפיה בסרטון -
  • 13:22 - 13:24
    בין הפריימים האלה
    מפרידה כשניה אחת -
  • 13:24 - 13:27
    דרך עיניהם של 35 תינוקות
    בהתפתחות טיפוסית,
  • 13:27 - 13:29
    בני שנתיים,
  • 13:29 - 13:32
    ואנו מקפיאים פריים אחד,
  • 13:32 - 13:35
    וזה מה שהילדים האופייניים עושים.
  • 13:35 - 13:39
    במעבר הסורק הזה, כאן בירוק
    אלה בני השנתיים האוטיסטיים.
  • 13:39 - 13:43
    בפריים הזה, הילדים הטיפוסיים
  • 13:43 - 13:46
    צופים בזה,
  • 13:46 - 13:49
    הבעת רגשות
    אצל הילד הקטן הזה,
  • 13:49 - 13:51
    כשהוא רב מעט
    עם הילדה הקטנה.
  • 13:51 - 13:54
    מה עושים הילדים האוטיסטיים?
  • 13:54 - 13:57
    הם ממוקדים בדלת המסתובבת,
  • 13:57 - 13:59
    שנפתחת ונסגרת.
  • 13:59 - 14:02
    אז אני יכול לומר לכם
    שהסטיה הזו
  • 14:02 - 14:02
    שאתם רואים כאן,
  • 14:02 - 14:06
    לא מתרחשת רק בניסוי שלנו,
    בן חמש הדקות.
  • 14:06 - 14:09
    היא מתרחשת בכל רגע
    בחייהם הממשיים,
  • 14:09 - 14:12
    והנפשות שלהם מתעצבות,
  • 14:12 - 14:15
    והמוחות שלהם מתמחים
    במשהו שונה
  • 14:15 - 14:19
    מאשר מה שקורה
    אצל בני-גילם הטיפוסיים.
  • 14:19 - 14:22
    לקחנו תבנית
  • 14:22 - 14:25
    מידידינו, רופאי הילדים,
  • 14:25 - 14:27
    את הרעיון של טבלאות גדילה,
  • 14:27 - 14:29
    אתם יודעים,
    כשלוקחים ילד לרופא הילדים,
  • 14:29 - 14:33
    ורושמים את הנתונים הפיזיים
    של הגובה והמשקל.
  • 14:33 - 14:36
    החלטנו לנהל טבלת גדילה
  • 14:36 - 14:38
    של מעורבות חברתית,
  • 14:38 - 14:41
    וחיפשנו ילדים החל מגיל הלידה,
  • 14:41 - 14:47
    ואתם רואים כאן על ציר האיקס
    שניים, שלושה, ארבעה,
  • 14:47 - 14:51
    חמישה, שישה, תשעה חודשים,
    בערך עד גיל 24 חודש,
  • 14:51 - 14:54
    וזהו אחוז זמן הצפיה שלהם
  • 14:54 - 14:55
    שבו הם מתמקדים בעיני אנשים,
  • 14:55 - 14:58
    וזו טבלת הגדילה שלהם.
  • 14:58 - 15:01
    הם מתחילים כאן,
    הם אוהבים עיניים של אנשים,
  • 15:01 - 15:03
    וממשיכים די ביציבות.
  • 15:03 - 15:07
    זה קצת עולה בחודשים הראשונים.
  • 15:07 - 15:09
    כעת הבה נראה מה קורה
    עם תינוקות
  • 15:09 - 15:12
    שנעשים אוטיסטיים.
  • 15:12 - 15:14
    קורה משהו שונה לגמרי.
  • 15:14 - 15:18
    זה מתחיל כאן למעלה,
    אך בהמשך זו צניחה חופשית.
  • 15:18 - 15:21
    ממש כאילו שהם הביאו לעולם
    את הרפלקס
  • 15:21 - 15:25
    שמכוון אותם לאנשים,
    אבל אין לו המשכיות.
  • 15:25 - 15:28
    זה כמעט כאילו
    הגירוי הזה, אתם,
  • 15:28 - 15:31
    אינכם משפיעים על המתרחש
  • 15:31 - 15:35
    כשהם מנווטים
    את חיי היומיום שלהם.
  • 15:35 - 15:41
    ואנו חשבנו שהנתונים האלה
    כל-כך משמעותיים,
  • 15:41 - 15:44
    במובן מסוים, שרצינו לראות
    מה קורה
  • 15:44 - 15:47
    בששת חודשי החיים הראשונים,
    כי אם אתם יוצרים יחסי-גומלין
  • 15:47 - 15:49
    עם תינוקות גדולים יותר,
    בני חודשיים ושלושה חודשים,
  • 15:49 - 15:53
    תופתעו להיווכח
    כמה הם נעשו חברתיים.
  • 15:53 - 15:56
    ומה שאנו רואים
    בששת חודשי החיים הראשונים
  • 15:56 - 16:02
    הוא שניתן להבדיל בקלות רבה
    בין שתי הקבוצות האלה.
  • 16:02 - 16:05
    ובעזרת המדדים האלה,
    ורבים אחרים,
  • 16:05 - 16:09
    גילינו שהכלים המדעיים שלנו
    יכולים למעשה
  • 16:09 - 16:12
    לזהות בעיה זו
    מוקדם מאד.
  • 16:12 - 16:15
    לא היה עלינו להמתין
    שההתנהגויות האוטיסטיות
  • 16:15 - 16:18
    יופיעו בשנת החיים השניה.
  • 16:18 - 16:21
    אם נמדוד דברים,
    שמבחינה אבולוציונית
  • 16:21 - 16:25
    השתמרו היטב, ושמופיעים
    מוקדם מאד מבחינה התפתחותית,
  • 16:25 - 16:28
    דברים שקיימים כבר
    בשבועות הראשונים לחיים,
  • 16:28 - 16:30
    נוכל להקדים את איתור האוטיזם
  • 16:30 - 16:32
    כבר לאותם חודשים ראשונים,
  • 16:32 - 16:36
    וזה מה שאנו עושים כעת.
  • 16:36 - 16:39
    אבל אנו יכולים ליצור
    את מיטב הטכנולוגיות
  • 16:39 - 16:43
    ואת מיטב השיטות
    לזיהוי הילדים האלה,
  • 16:43 - 16:46
    אך כל זה יהיה לשווא
    אם לא תהיה לנו השפעה
  • 16:46 - 16:50
    על מה שקורה
    במציאות שלהם בקהילה.
  • 16:50 - 16:52
    כמובן שאנו רוצים שהמכשירים האלה
  • 16:52 - 16:55
    יוכנסו לפעולה ע"י הלוחמים בחזית,
  • 16:55 - 16:57
    עמיתינו, הרופאים המטפלים,
  • 16:57 - 17:00
    שרואים כל ילד וילד,
  • 17:00 - 17:02
    ועלינו להפוך
    את הטכנולוגיות האלה
  • 17:02 - 17:05
    למשהו שייתן ערך מוסף
    לפרקטיקה שלהם,
  • 17:05 - 17:08
    כי עליהם לראות
    ילדים רבים כל-כך.
  • 17:08 - 17:10
    ואנו רוצים לעשות זאת
    בכל העולם
  • 17:10 - 17:12
    כדי שלא נחמיץ אף ילד,
  • 17:12 - 17:14
    אבל זה יהיה בלתי-מוסרי
  • 17:14 - 17:19
    אם לא תהיה לנו במקביל
    תשתית שתאפשר התערבות,
  • 17:19 - 17:20
    לצרכי טיפול.
  • 17:20 - 17:23
    עלינו להיות מסוגלים
    לעבוד עם המשפחות,
  • 17:23 - 17:26
    לתמוך במשפחות,
    לנהל את אותן שנים ראשונות
  • 17:26 - 17:30
    יחד איתן. צריכה להיות לנו
    היכולת לעבור
  • 17:30 - 17:34
    מסינון כלל-עולמי
    לגישה כלל-עולמית לטיפול,
  • 17:34 - 17:37
    כי הטיפולים האלה עתידים לשנות
  • 17:37 - 17:41
    את חיי הילדים והמשפחות האלה.
  • 17:41 - 17:45
    כשאנו חושבים
    על מה שנוכל לעשות
  • 17:45 - 17:49
    באותן שנים ראשונות,
  • 17:49 - 17:51
    אני יכול לומר לכם,
  • 17:51 - 17:54
    מנסיוני הממושך בתחום הזה,
  • 17:54 - 17:57
    שזו הרגשה של מרץ מחודש.
  • 17:57 - 18:01
    יש תחושה שהמדע
    שהושקעה בו עבודה זו
  • 18:01 - 18:04
    יכול ממש להשפיע
    על המציאות,
  • 18:04 - 18:07
    למנוע למעשה את החוויות
  • 18:07 - 18:11
    שפגשתי בתחילת מסעי
    בתחום הזה.
  • 18:11 - 18:14
    חשבתי אז שזו בעיה
    בלתי-פתירה.
  • 18:14 - 18:18
    לא עוד. אנו יכולים לעשות המון.
  • 18:18 - 18:21
    והרעיון איננו לרפא את האוטיזם.
  • 18:21 - 18:24
    לא זה הרעיון.
  • 18:24 - 18:26
    אנו רוצים להבטיח
  • 18:26 - 18:28
    שאותם פרטים אוטיסטיים
    יוכלו להשתחרר
  • 18:28 - 18:33
    מהתוצאות המצערות
    שמתלוות לכך לפעמים,
  • 18:33 - 18:36
    מהפיגור השכלי העמוק,
    מהעדר השפה,
  • 18:36 - 18:39
    מהבידוד העמוק כל-כך.
  • 18:39 - 18:42
    לדעתנו, לפרטים האוטיסטיים
  • 18:42 - 18:44
    יש למען האמת
    נקודת-מבט מיוחדת על העולם,
  • 18:44 - 18:48
    אנו זקוקים למגוון,
    והם מסוגלים לעבוד בצורה מעולה
  • 18:48 - 18:50
    בתחומי חוזקות מסוימים:
  • 18:50 - 18:53
    מצבים ברי-חיזוי,
    מצבים שניתן להגדיר.
  • 18:53 - 18:57
    כי אחרי הכל,
    הם מתוודעים לעולם
  • 18:57 - 19:01
    מתוך למידה עליו,
    ולא מתוך למידה איך לתפקד בו.
  • 19:01 - 19:04
    אבל זו חוזקה,
    אם עובדים, למשל,
  • 19:04 - 19:06
    בתחום הטכנולוגיה.
  • 19:06 - 19:08
    וישנם פרטים שיש להם
  • 19:08 - 19:10
    יכולות אמנותיות מדהימות.
  • 19:10 - 19:12
    אנו רוצים שהם ישתחררו.
  • 19:12 - 19:15
    אנו רוצים שהדור הבא
    של אוטיסטים
  • 19:15 - 19:18
    יוכלו לא רק לבטא
    את החוזקות שלהם,
  • 19:18 - 19:20
    אלא גם להגשים את ההבטחה
    הגלומה בהם.
  • 19:20 - 19:24
    תודה רבה לכם על הקשבתכם.
    [מחיאות כפיים]
Title:
עמי קלין: דרך חדשה לאבחון אוטיזם
Speaker:
Ami Klin
Description:

אבחון מוקדם של ליקוי מתחום האוטיזם עשוי לשפר את חיי כל מי שיושפעו מכך, אך מורכבותם הרבה של הגורמים מקשה מאד על החיזוי בתחום זה. ב-TEDxPeachtree, עמי קלין מתאר שיטה חדשה לאבחון מוקדם, שמשתמשת בטכנולוגיות מעקב אחר תנועות-עיניים במטרה למדוד את כישורי המגע החברתי אצל תינוקות ולהעריך בצורה אמינה את סיכוייהם לפתח אוטיזם. (הוסרט ב-TEDxפיצ'טרי)

more » « less
Video Language:
English
Team:
TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:44
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism
Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions