Return to Video

איך המוחות שלנו מעבדים דיבור? - גארת' גאסקל

  • 0:07 - 0:14
    בן ה-20 הממוצע מכיר
    בין 27,000 ל-52,000 מילים שונות.
  • 0:14 - 0:20
    עד גיל 60, המספר הממוצע
    הוא בין 35,000 ל-56,000.
  • 0:20 - 0:24
    אם אומרים אותן בקול,
    רוב המילים האלו נמשכות פחות משניה.
  • 0:24 - 0:29
    אז עם כל מילה, המוח צריך לקבל החלטה מהירה:
  • 0:29 - 0:32
    איזו מילה מאלפי האופציות
    מתאימה לאות הנכנס?
  • 0:32 - 0:36
    בערך ב-98% מהפעמים,
    המוח בוחר את המילה הנכונה.
  • 0:36 - 0:37
    אבל איך?
  • 0:37 - 0:41
    תפישת דיבור שונה מתפישת קריאה,
  • 0:41 - 0:44
    אבל היא דומה להבנת שפת הסימנים --
  • 0:44 - 0:49
    למרות שהשפה המדוברת
    נחקרה יותר משפת הסימנים.
  • 0:49 - 0:51
    המפתח ליכולת שלנו להבין דיבור
  • 0:51 - 0:55
    הוא תפקיד המוח כמעבד מקבילי,
  • 0:55 - 0:59
    מה שאומר שהוא יכול לעשות
    דברים מרובים שונים בו-זמנית.
  • 0:59 - 1:01
    רוב התיאוריות מניחות
    שכל מילה שאנחנו יודעים
  • 1:01 - 1:06
    מיוצגת על ידי יחידת עיבוד שונה
    שיש לה רק משימה אחת:
  • 1:06 - 1:11
    להעריך את הסבירות שדיבור
    מתאים למילה המסויימת הזו.
  • 1:11 - 1:15
    בהקשר של המוח, יחידת העיבוד שמייצגת מילה
  • 1:15 - 1:20
    היא כנראה תבנית של פעילות יריה
    בקבוצת ניורונים
  • 1:20 - 1:22
    בקליפת המוח.
  • 1:22 - 1:24
    כשאנחנו שומעים התחלה של מילה,
  • 1:24 - 1:27
    כמה אלפי יחידות כאלו יכולות לפעול,
  • 1:27 - 1:29
    כי כששומעים רק התחלה של מילה,
  • 1:29 - 1:32
    יש הרבה אפשרויות התאמה.
  • 1:32 - 1:36
    אז, כשהמילה ממשיכה,
    יותר ויותר יחידות מזהות
  • 1:36 - 1:41
    שחסרות כמה פיסות חיוניות של מידע,
    והן מפסיקות לפעול.
  • 1:41 - 1:43
    כנראה הרבה לפני סוף המילה,
  • 1:43 - 1:48
    רק תבנית פעילה אחת נשארת פעילה,
    שמתאימה למילה אחת.
  • 1:48 - 1:51
    זה נקרא "נקודת הזיהוי."
  • 1:51 - 1:54
    בתהליך ההתמקדות במילה אחת,
  • 1:54 - 1:57
    היחידות הפעילות משביתות את פעילות האחרות,
  • 1:57 - 1:59
    וכך חוסכות מילי-שניות יקרות.
  • 1:59 - 2:04
    רוב האנשים יכולים להבין עד 8 הברות בשניה.
  • 2:04 - 2:07
    ועדיין, המטרה היא לא רק לזהות מילה,
  • 2:07 - 2:10
    אלא גם לקשר אותה למשמעות שלה.
  • 2:10 - 2:14
    המוח פונה להרבה
    משמעויות אפשריות באותו זמן,
  • 2:14 - 2:17
    לפני שהמילה זוהתה לגמרי.
  • 2:17 - 2:22
    אנחנו יודעים זאת ממחקרים שמראים
    שגם אם שומעים חלק של מילה --
  • 2:22 - 2:23
    כמו "קפ"
  • 2:23 - 2:27
    מאזינים יתחילו להפעיל
    הרבה משמעויות אפשריות,
  • 2:27 - 2:32
    כמו קפטן או קפקייק
    לפני שהמילה המלאה תופיע.
  • 2:32 - 2:35
    מכאן עולה שבכל פעם שאנחנו שומעים מילה
  • 2:35 - 2:38
    יש פיצוץ קצר של משמעויות במוח שלנו,
  • 2:38 - 2:43
    ובנקודת הזיהוי, המוח מתמקד בפירוש אחד.
  • 2:43 - 2:46
    תהליך הזיהוי עובד מהר יותר
  • 2:46 - 2:51
    במשפטים עם הקשר
    מאשר במחרוזות אקראיות של מילים.
  • 2:51 - 2:55
    הקשר גם עוזר להנחות אותנו
    למשמעות המיועדת של מילים
  • 2:55 - 2:59
    עם פרושים מרובים, כמו "עכבר" או "פח",
  • 2:59 - 3:03
    או במקרים של הומופונים כמו "עט" ו"את".
  • 3:03 - 3:07
    לאנשים רב לשוניים,
    השפה לה הם מאזינים היא רמז נוסף,
  • 3:07 - 3:13
    המשמש כדי לבטל מילים פוטנציאליות
    שלא מתאימות להקשר של השפה.
  • 3:13 - 3:17
    אז, איך מוסיפים
    מילים חדשות לגמרי למערכת הזו?
  • 3:17 - 3:21
    אפילו כמבוגרים, אנחנו יכולים
    להיתקל במילה חדשה כל כמה ימים.
  • 3:21 - 3:25
    אבל אם כל מילה מיוצגת
    כתבנית מותאמת של פעילות
  • 3:25 - 3:27
    שמפוזרת על הרבה ניורונים,
  • 3:27 - 3:32
    איך אנחנו מונעים ממלים חדשות
    למחוק מילים ישנות?
  • 3:32 - 3:34
    אנחנו חושבים שכדי להימנע מהבעיה הזו,
  • 3:34 - 3:39
    מילים חדשות נאגרות ראשית
    בחלק של המוח שנקרא ההיפוקמפוס,
  • 3:39 - 3:43
    רחוק מהמאגר המרכזי של המילים בקליפת המוח,
  • 3:43 - 3:46
    אז הן לא חולקות ניורונים עם מילים אחרות.
  • 3:46 - 3:49
    ואז במהלך מספר לילות של שינה,
  • 3:49 - 3:54
    המילים החדשות מועברות בהדרגה
    ומתמזגות עם הישנות.
  • 3:54 - 3:58
    חוקרות חושבות שתהליך הרכישה ההדרגתי הזה
  • 3:58 - 4:01
    עוזר להימנע מהפרעה למילים קיימות.
  • 4:01 - 4:03
    אז במשך היום,
  • 4:03 - 4:07
    פעילות לא הכרתית מייצרת פיצוצים
    של משמעות כשאנחנו משוחחים.
  • 4:07 - 4:12
    בלילה, אנחנו נחים, אבל המוחות שלנו
    עסוקים בשילוב המידע החדש
  • 4:12 - 4:14
    ברשת המילים.
  • 4:14 - 4:18
    כשאנחנו מתעוררים,
    התהליך הזה מבטיח שנהיה מוכנים
  • 4:18 - 4:21
    לעולם השפה המשתנה מיום ליום.
Title:
איך המוחות שלנו מעבדים דיבור? - גארת' גאסקל
Speaker:
גארת' גאסקל
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/how-do-our-brains-process-speech-gareth-gaskell

בן או בת העשרים הממוצעים יודעים בין 27,000 ל 52,000 מילים שונות. כשמבטאים אותן בדיבור, רוב המילים האלה נמשכות פחות משניה. עם כל מילה, המוח צריך לקבל החלטה מהירה: איזו מבין אלפי האופציות האלו מתאימה לאות שהתקבל? בערך ב-98% מהפעמים, המוח בוחר את המילה הנכונה. איך זה אפשרי? גארת' גאסקל מתעמק במורכבויות של הבנת הדיבור.

שיעור מאת גארת' גאסקל, בימוי של ארט שוט.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:21

Hebrew subtitles

Revisions