Return to Video

הגיעה השעה לנכס מחדש את הדת

  • 0:01 - 0:03
    הייתי אם טרייה
  • 0:03 - 0:04
    ורבה צעירה
  • 0:04 - 0:06
    באביב של שנת 2004
  • 0:06 - 0:09
    והעולם היה בבלאגן
  • 0:09 - 0:10
    אולי אתם זוכרים
  • 0:11 - 0:14
    בכל יום שמענו חדשות מזעזעות מהמלחמה בעיראק
  • 0:14 - 0:18
    גלי טרור הכו ברחבי העולם
  • 0:18 - 0:20
    נראה היה שהאנושות יוצאת משליטה
  • 0:21 - 0:23
    אני זוכרת את הלילה בו קראתי
  • 0:23 - 0:25
    על סדרה של פיגועי תופת מתוזמנים
  • 0:25 - 0:28
    ברכבת התחתית במדריד
  • 0:28 - 0:30
    קמתי והלכתי לעריסה
  • 0:30 - 0:32
    בה בתי בת השישה חודשים
  • 0:32 - 0:34
    ישנה לה במתיקות
  • 0:34 - 0:36
    האזנתי לקצב נשימותיה
  • 0:37 - 0:40
    וחשתי בגופי מעין תחושת דחיפות
  • 0:40 - 0:43
    זו הייתה תקופה של שינויים כבירים
    בתפיסות עולם ואידיאולוגיות,
  • 0:44 - 0:47
    בפוליטיקה, בדת, באוכלוסייה
  • 0:47 - 0:49
    הכל הרגיש כל כך בלתי יציב
  • 0:49 - 0:51
    ואני זוכרת שחשבתי לעצמי
  • 0:51 - 0:54
    "אלוהים, לאיזה מין עולם הבאנו
    את הבת שלנו?"
  • 0:55 - 0:58
    ומה אני, כאם וכמנהיגה דתית
  • 0:58 - 1:00
    מוכנה לעשות בנוגע לכך?
  • 1:03 - 1:06
    כמובן שהיה לי ברור
  • 1:06 - 1:09
    שהדת תהיה שדה קרב מרכזי
  • 1:09 - 1:11
    בתוך הנוף המשתנה במהירות,
  • 1:11 - 1:13
    והיה ברור
  • 1:13 - 1:15
    שהדת גם תהווה חלק משמעותי מן הבעיה.
  • 1:16 - 1:17
    השאלה עבורי הייתה,
  • 1:17 - 1:20
    האם הדת, יכולה להיות גם חלק מן הפתרון?
  • 1:20 - 1:22
    עכשיו, לאורך ההיסטוריה,
  • 1:22 - 1:25
    אנשים ביצעו פשעים ועוולות איומים
  • 1:25 - 1:27
    בשם הדת.
  • 1:28 - 1:31
    ועם המעבר למאה ה-21
  • 1:31 - 1:35
    היה ברור שקיצוניות דתית
    נמצאת פעם נוספת בעליה
  • 1:36 - 1:37
    המחקרים שלנו היום מראים
  • 1:37 - 1:40
    שלאורך 15, 20 השנים האחרונות,
  • 1:40 - 1:42
    עוינות דתית ומעשי אלימות הקשורים לדת
  • 1:42 - 1:45
    נמצאים בעלייה בכל רחבי העולם.
  • 1:45 - 1:48
    אבל אין צורך במחקרים הללו
    בכדי להוכיח זאת,
  • 1:48 - 1:51
    כי אני שואלת אתכם,
    כמה מאיתנו מופתעים היום
  • 1:51 - 1:55
    כשאנו שומעים את הסיפורים
    על פיגועי תופת או ירי
  • 1:55 - 1:58
    ובסוף מגלים שהמילה האחרונה שנאמרה
  • 1:58 - 2:00
    לפני שההדק נלחץ
    או לפני שהפצצה התפוצצה
  • 2:00 - 2:02
    הייתה שמו של אלוהים?
  • 2:02 - 2:05
    זה בקושי גורם לנו להרים גבה
  • 2:05 - 2:07
    כשאנו שומעים ששוב אדם נוסף
  • 2:07 - 2:09
    החליט להראות את אהבתו לאלוהים
  • 2:09 - 2:11
    על-ידי נטילת חייהם של ילדיו של אלוהים.
  • 2:13 - 2:15
    באמריקה, קיצוניות דתית
  • 2:15 - 2:20
    לובשת צורה של אדם נוצרי קיצוני, לבן,
    המתנגד להפלות
  • 2:20 - 2:23
    שנכנס לסניף של "הורות מתוכננת"
    בקולורדו ספרינגס
  • 2:23 - 2:25
    ורוצח שם שלושה בני-אדם.
  • 2:25 - 2:27
    היא גם לובשת צורה של זוג
  • 2:27 - 2:29
    שהושפע על ידי ארגון המדינה האיסלמית
  • 2:29 - 2:34
    נכנס למסיבה בסן ברנרדינו
    ורוצח 14 בני-אדם.
  • 2:34 - 2:38
    ואפילו כאשר קיצוניות דתית
    אינה מובילה לאלימות,
  • 2:38 - 2:41
    היא עדיין משמשת ככלי פוליטי,
  • 2:41 - 2:46
    המובילה להצדקה צינית של דיכוי נשים
  • 2:46 - 2:48
    יצירת סטיגמות על קהילת הלהט"ב,
  • 2:48 - 2:52
    גזענות, גישה איסלמפובית ואנטישמיות.
  • 2:52 - 2:54
    כל זה צריך מאוד להטריד
  • 2:54 - 2:57
    את אלו מאיתנו שדואגים לגבי עתידה של הדת
  • 2:57 - 3:00
    ועתידה של האמונה.
  • 3:00 - 3:02
    צריך לקרוא לילד בשמו:
  • 3:02 - 3:04
    כשלון חרוץ של הדת.
  • 3:05 - 3:10
    אך העניין הוא כזה, זהו איננו האתגר היחידי
    מולו מתמודדת הדת כיום.
  • 3:12 - 3:14
    בדיוק באותו הזמן
  • 3:14 - 3:17
    בו אנחנו צריכים שהדת
    תהווה כוח מגן מפני קיצוניות,
  • 3:17 - 3:20
    היא סובלת מתופעה הרסנית נוספת,
  • 3:20 - 3:23
    לה אני קוראת- שגרתיות דתית.
  • 3:24 - 3:26
    כאשר המוסדות והמנהיגים שלנו
  • 3:26 - 3:30
    תקועים בתפיסה תבנית,
    שהיא מחזורית ושטחית,
  • 3:30 - 3:32
    חסרת חיים, חסרת חזון
  • 3:32 - 3:34
    וחסרת נשמה.
  • 3:35 - 3:37
    תנו לי להסביר למה אני מתכוונת.
  • 3:37 - 3:40
    אחד הרגעים הנפלאים בתור רבה
  • 3:40 - 3:44
    הוא לעמוד תחת החופה יחד עם זוג
  • 3:44 - 3:47
    ולסייע להם להצהיר באופן פומבי
  • 3:47 - 3:50
    ולקדש את אהבתם האחד לשני.
  • 3:50 - 3:52
    אני רוצה לבקש מכם עכשיו
  • 3:52 - 3:54
    אולי מתוך חוויה אישית שלכם
  • 3:54 - 3:55
    או רק בעזרת הדמיון
  • 3:55 - 3:58
    לחשוב על ההבדל בין החוויה העוצמתית
  • 3:58 - 4:00
    של העמידה תחת החופה
  • 4:00 - 4:03
    לבין החוויה של יום הנישואין השישי או השביעי.
  • 4:03 - 4:06
    (צחוק)
  • 4:06 - 4:10
    ואם אתם ברי-מזל מספיק
    לשרוד יחד 16 או 17 שנים,
  • 4:10 - 4:13
    אם אתם כמו רוב האנשים,
    אתם ככל הנראה מתעוררים בבוקר
  • 4:13 - 4:16
    מבינים ששכחתם להזמין מקום
    במסעדה האהובה עליכם
  • 4:16 - 4:18
    ואפילו שכחתם להכין כרטיס ברכה,
  • 4:18 - 4:21
    ואז אתם רק מקווים ומתפללים
    שבן-הזוג שלכם גם שכח.
  • 4:22 - 4:25
    ובכן, טקס הפולחן הדתי
  • 4:25 - 4:28
    עוצב במיוחד כדי למלא
    את מטרתו של יום הנישואין,
  • 4:28 - 4:32
    לשמש מסגרת בה אנו יכולים
    להיאחז בשרידים
  • 4:32 - 4:35
    של אותו אירוע מקודש של התגלות
  • 4:35 - 4:37
    ממנו נולדה הדת מלכתחילה.
  • 4:37 - 4:40
    הבעיה היא שלאחר מספר מאות שנים,
  • 4:40 - 4:42
    התאריך נותר ביומן,
  • 4:43 - 4:46
    אך סיפור האהבה כבר מת מזמן.
  • 4:46 - 4:50
    אז אנו מוצאים את עצמנו
    חוזרים שוב ושוב
  • 4:50 - 4:52
    על מילים ריקות וחסרות משמעות עבורנו,
  • 4:52 - 4:56
    קמים ושוב מתיישבים
    כי מישהו ביקש מאיתנו,
  • 4:56 - 4:59
    נאחזים בדוקטרינה מוגנת בקנאות
  • 4:59 - 5:03
    שבשום צורה איננה תואמת
    את המציאות של ימינו,
  • 5:03 - 5:05
    עוסקים במנהגים שטחיים
  • 5:05 - 5:09
    פשוט משום שזו הדרך
    בה דברים נעשו מאז ומעולם.
  • 5:10 - 5:14
    הדת נמצאת במגמת דעיכה בארצות-הברית
  • 5:14 - 5:18
    בכל מקום; כנסיות, בתי-כנסת ומסגדים
  • 5:18 - 5:19
    כולם מדברים
  • 5:20 - 5:24
    על הקושי בשמירה על רלוונטיות
  • 5:24 - 5:28
    עבור דור של צעירים חסרי כל עניין,
  • 5:28 - 5:32
    לא רק במוסדות העומדים בלב המסורת שלנו
  • 5:32 - 5:34
    אלא גם בדת עצמה.
  • 5:34 - 5:36
    ומה שעליהם להבין הוא
  • 5:37 - 5:40
    שקיים היום דור של אנשים
  • 5:40 - 5:44
    שנגעלים מן האלימות של הקיצוניות הדתית
  • 5:44 - 5:46
    באותו האופן בו הם נרתעים
  • 5:46 - 5:49
    מחוסר החיות של השגרתיות הדתית.
  • 5:50 - 5:54
    כמובן שיש נקודת אור בסיפור הזה.
  • 5:55 - 5:59
    לאור המשבר של שתי המגמות הללו
    בחיים הדתיים,
  • 5:59 - 6:03
    לפני כ12 או 13 שנים התחלתי לנסות ולהבין
  • 6:03 - 6:05
    האם ישנה דרך כלשהי
  • 6:05 - 6:09
    בה אוכל לקחת שוב בעלות על
    המסורת היהודית שלי
  • 6:09 - 6:11
    כדי ששוב תהיה בעלת משמעות ומטרה
  • 6:11 - 6:13
    בעולם העולה בלהבות.
  • 6:14 - 6:15
    התחלתי לתהות,
  • 6:15 - 6:19
    מה אם יכולנו לרתום חלק
    מהמוחות המבריקים ביותר בדורנו
  • 6:19 - 6:23
    ולחשוב שוב בדרכים אמיצות,
    מלאות חיים ודימיון
  • 6:23 - 6:26
    כיצד יראה השלב הבא בחיים הדתיים?
  • 6:26 - 6:29
    עכשיו, לא היו לנו כסף, לא היה לנו
    מקום או תכנית פעולה,
  • 6:29 - 6:31
    אבל היה לנו אימייל.
  • 6:31 - 6:34
    אז, החברה שלי מליסה ואני
    התיישבנו וכתבנו אימייל
  • 6:35 - 6:37
    אותו שלחנו לכמה חברים ועמיתים
  • 6:37 - 6:39
    בו היה כתוב בפשטות:
  • 6:39 - 6:41
    "לפני שתוותר על הדת,
  • 6:42 - 6:45
    למה שלא נפגש יחד בערב שישי הקרוב
  • 6:45 - 6:49
    ונראה מה נוכל להפיק מהמורשת היהודית שלנו?"
  • 6:49 - 6:52
    קיווינו שאולי 20 איש יופיעו.
  • 6:52 - 6:54
    התברר ש-135 אנשים הגיעו.
  • 6:55 - 6:58
    היו בקהל ציניקנים ומחפשים,
  • 6:58 - 6:59
    אתאיסטים ורבנים.
  • 6:59 - 7:02
    הרבה אנשים אמרו באותו הערב
    שזו היתה הפעם הראשונה
  • 7:02 - 7:06
    בה הם חוו חוויה דתית משמעותית בחייהם
  • 7:06 - 7:09
    וכך יצאתי לעשות את הדבר ההגיוני היחיד
  • 7:09 - 7:11
    שכל אדם היה עושה במצב כזה:
  • 7:11 - 7:16
    התפטרתי מהעבודה שלי וניסיתי
    להגשים את החלום הנועז הזה
  • 7:16 - 7:19
    חיים דתיים בעלי חשיבה חדשה
  • 7:20 - 7:22
    שקראנו להם "עיקר"
  • 7:22 - 7:25
    שמשמעותו "המהות", או "לב העניין".
  • 7:25 - 7:27
    עכשיו, "עיקר" לא נמצא לבד
  • 7:27 - 7:30
    בנוף הדתי היום.
  • 7:30 - 7:33
    ישנם מנהיגים דתיים יהודיים, נוצריים,
    מוסלמים וקתוליים,
  • 7:33 - 7:36
    רבים מהם נשים, דרך אגב,
  • 7:36 - 7:40
    ששואפים לנכס מחדש את מהות המסורות שלנו,
  • 7:40 - 7:45
    שמאמינים בלב שלם שעכשיו הוא הזמן
    שהדת תהיה חלק מהפתרון.
  • 7:46 - 7:48
    אנחנו חוזרים למסורות המקודשות שלנו
  • 7:48 - 7:51
    ותוך הכרה בכך שכל המסורות שלנו
  • 7:51 - 7:55
    מכילות בתוכן את חומר הגלם
    המצדיק אלימות וקיצוניות,
  • 7:55 - 8:00
    אבל גם מכילות את חומר הגלם המצדיק חמלה,
  • 8:00 - 8:02
    דו קיום וחסד
  • 8:02 - 8:07
    שכאשר אחרים בוחרים לקרוא את הטקסטים שלנו
    כהנחיות לשנאה ונקמנות
  • 8:07 - 8:10
    אנחנו יכולים לבחור לקרוא את אותם הטקסטים
  • 8:10 - 8:14
    כהנחיות לאהבה ולסליחה.
  • 8:14 - 8:16
    מצאתי כיום
  • 8:16 - 8:20
    בקהילות מגוונות החל מקהילות אינדי-יהודיות
    של סטארט-אפים בחוף המזרחי והמערבי
  • 8:21 - 8:23
    ועד למסגד לנשים,
  • 8:23 - 8:26
    ולכנסיה שחורה בניו יורק וצפון קרולינה,
  • 8:26 - 8:29
    עד לאוטובוס קדוש עמוס בנזירות
  • 8:29 - 8:32
    החוצה את הארץ הזאת במסר של צדק ושלום,
  • 8:33 - 8:36
    שישנו אתוס דתי משותף
  • 8:36 - 8:42
    שכעת צומח בצורה של חיי דת
    בעלי חיוניות חדשה בארץ הזאת.
  • 8:42 - 8:46
    ובעוד שהתיאולוגיות והמנהגים שונים מאוד
  • 8:46 - 8:48
    בין כל קהילה וקהילה,
  • 8:48 - 8:52
    אנחנו יכולים להבחין בקווים
    משותפים קבועים ביניהן.
  • 8:52 - 8:55
    אשתף אתכם בארבע דברות מתוך אלה כעת.
  • 8:56 - 8:58
    הראשונה היא עירנות.
  • 8:58 - 9:00
    אנחו חיים בתקופה
  • 9:00 - 9:02
    בה יש לנו גישה חסרת תקדים
  • 9:02 - 9:05
    למידע על כל טרגדיה גלובלית
  • 9:05 - 9:08
    המתרחשת בכל פינה של כדור הארץ
  • 9:08 - 9:11
    בתוך 12 שעות, 20 מיליון בני אדם
  • 9:11 - 9:13
    ראו את התמונה של גופתו הקטנה של אילאן כורדי
  • 9:13 - 9:16
    שנשטפה לחופי טורקיה.
  • 9:16 - 9:18
    כולנו ראינו את התמונה הזאת.
  • 9:19 - 9:21
    ראינו את התמונה הזו של הילד בן החמש
  • 9:21 - 9:25
    שחולץ מתוך חורבות ביתו בחאלב.
  • 9:25 - 9:28
    וברגע שאנחנו רואים את התמונות האלו,
  • 9:28 - 9:30
    אנו נדרשים לסוג מסוים של פעולה.
  • 9:31 - 9:35
    המסורת שלי מספרת סיפור על נוסע שהולך בדרך
  • 9:35 - 9:38
    כאשר הוא רואה בניין יפה עולה בלהבות
  • 9:39 - 9:42
    והוא אומר: "איך יכול להיות
    שדבר כל כך יפה נשרף,
  • 9:42 - 9:45
    ולא נראה שלאף אחד אכפת?"
  • 9:45 - 9:48
    כך גם אנחנו לומדים שהעולם שלנו
    עולה בלהבות,
  • 9:48 - 9:51
    וזהו התפקיד שלנו לשמור על לב פתוח
    ועיניים פקוחות,
  • 9:52 - 9:54
    ולהכיר בכך שזוהי אחריותנו
  • 9:54 - 9:57
    לסייע בכיבוי השריפה.
  • 9:57 - 9:59
    זהו דבר קשה מאוד.
  • 9:59 - 10:03
    פסיכולוגים מספרים לנו שככל שנלמד יותר
    על מה ששבור בעולם,
  • 10:03 - 10:05
    כך תרד הסבירות שנעשה משהו בנידון.
  • 10:05 - 10:06
    זה נקרא הרדמה נפשית.
  • 10:07 - 10:09
    בנקודה מסוימת אנחנו פשוט נסגרים.
  • 10:10 - 10:14
    ובכן, מתישהו לאורך הדרך,
    המנהיגים הדתיים שלנו שכחו
  • 10:14 - 10:17
    שזהו התפקיד שלנו לגרום לאנשים חוסר נוחות
  • 10:17 - 10:19
    זה התפקיד שלנו להעיר את האנשים,
  • 10:19 - 10:21
    להוציא אותם מתוך האפאטיה
  • 10:21 - 10:23
    לתוך הצער והכאב,
  • 10:23 - 10:26
    ולהתעקש על כך שנעשה את מה
    שאנחנו לא רוצים לעשות
  • 10:26 - 10:29
    ושנראה את מה שאנחנו לא רוצים לראות.
  • 10:29 - 10:32
    כיוון שאנחנו יודעים ששינוי חברתי
    יתרחש רק --
  • 10:32 - 10:33
    (מחיאות כפיים)
  • 10:33 - 10:37
    כאשר אנחנו ערים מספיק לראות
    שהבית עולה באש.
  • 10:38 - 10:40
    העקרון השני הוא תקווה,
  • 10:40 - 10:41
    ואני רוצה לומר את הדבר הבא
    על התקווה.
  • 10:41 - 10:43
    תקווה אינה נאיביות,
  • 10:44 - 10:45
    תקווה אינה חומר משכך
  • 10:45 - 10:50
    תקווה יכולה אולי להיות
    מעשה ההתנגדות הגדול מכולם
  • 10:50 - 10:52
    נגד מדיניות של פסימיות
  • 10:52 - 10:54
    ונגד תרבות של יאוש.
  • 10:54 - 10:56
    בגלל שהתקווה
  • 10:56 - 10:59
    מעלה אותנו מהכלי
  • 10:59 - 11:03
    המכיל אותנו ומגביל אותנו מבחוץ,
  • 11:03 - 11:07
    והיא אומרת, "אתם יכולים לחלום ולחשוב
    באופן בלתי מוגבל שוב,
  • 11:07 - 11:09
    על זה הם לא יכולים לשלוט בכם".
  • 11:10 - 11:13
    ראיתי את ההתגלמות של התקווה
    בכנסיה אפרו-אמריקאית
  • 11:13 - 11:15
    בצד הדרומי של שיקאגו בקיץ האחרון,
  • 11:15 - 11:17
    הבאתי לשם את הבת שלי,
  • 11:17 - 11:18
    שהיא בת 13 היום
  • 11:18 - 11:20
    ומעט יותר גבוהה ממני
  • 11:20 - 11:23
    כדי לשמוע את ידידי הכומר אוטיס מוס מדבר.
  • 11:24 - 11:29
    בקיץ הזה, כבר היו 3,000 מקרים של ירי
  • 11:29 - 11:32
    בין ינואר ויולי בשיקאגו.
  • 11:33 - 11:36
    נכנסו לכנסיה הזו ושמענו את הכומר מוס מדבר,
  • 11:36 - 11:38
    ולאחר מכן,
  • 11:38 - 11:42
    מקהלה של 100 נשים מדהימות
  • 11:42 - 11:44
    נעמדה והתחילה לשיר.
  • 11:45 - 11:48
    "אני זקוק לך. אתה זקוק לי.
  • 11:48 - 11:51
    אני אוהב אותך. אני זקוק לך לשרוד".
  • 11:52 - 11:53
    והבנתי באותו הרגע
  • 11:53 - 11:57
    שזוהי המהות האמיתית של הדת.
  • 11:57 - 12:02
    היא אמורה לתת לאנשים תחושה של מטרה,
  • 12:02 - 12:03
    תחושה של תקווה,
  • 12:03 - 12:08
    ההבנה שהם והחלומות שלהם
    חשובים באופן מהותי בעולם הזה
  • 12:08 - 12:11
    שאומר להם שהם אינם חשובים כלל.
  • 12:12 - 12:15
    העקרון השלישי הוא העקרון של עוצמתיות
  • 12:15 - 12:17
    ישנה מסורת רבנית שעלינו להסתובב בעולם
  • 12:17 - 12:20
    עם שני פתקים בכיסים שלנו.
  • 12:20 - 12:23
    על אחד כתוב "ואני אפר ועפר".
  • 12:23 - 12:25
    לא הכל סובב סביבי.
  • 12:25 - 12:28
    אני לא יכול לשלוט בכל דבר,
    ואני לא יכול לעשות זאת לבדי.
  • 12:29 - 12:33
    על הפתק השני כתוב, "עבורי נברא העולם".
  • 12:33 - 12:36
    כלומר, נכון, אני לא יכול לעשות הכל,
  • 12:37 - 12:39
    אבל ודאי שאני יכול לעשות משהו.
  • 12:40 - 12:42
    אני יכול לסלוח.
  • 12:42 - 12:43
    אני יכול לאהוב.
  • 12:44 - 12:45
    אני יכול להיות שם.
  • 12:45 - 12:47
    אני יכול למחות ולהפגין.
  • 12:47 - 12:50
    אני יכול להיות חלק מהשיחה הזאת.
  • 12:50 - 12:53
    אפילו עכשיו יש לנו טקס דתי,
  • 12:53 - 12:54
    תנוחה,
  • 12:54 - 12:58
    המכילה את הפרדוקס שבין חוסר אונים ועוצמה.
  • 12:58 - 12:59
    בקהילה הדתית,
  • 12:59 - 13:02
    הפעם היחידה בשנה בה אנו משתחווים על הארץ
  • 13:02 - 13:04
    היא בזמן יום הכיפורים.
  • 13:04 - 13:06
    זהו סימן להכנעה מוחלטת.
  • 13:07 - 13:10
    עכשיו, בקהילה שלנו כאשר אנו קמים מהרצפה,
  • 13:10 - 13:13
    אנחנו עומדים בידים מושטות לשמים,
  • 13:13 - 13:19
    ואנחנו אומרים: "אני חזק,
    אני אדיר ואני ראוי.
  • 13:19 - 13:22
    אני לא יכול לעשות הכל,
    אבל אני יכול לעשות משהו".
  • 13:24 - 13:29
    בעולם השואף לגרום לנו להאמין שאנחנו שקופים
  • 13:29 - 13:30
    ושאנחנו חסרי יכולת,
  • 13:30 - 13:33
    קהילות דתיות וטקסים דתיים
  • 13:33 - 13:37
    יכולים להזכיר לנו שלא משנה כמה זמן
    יש לנו כאן בעולם
  • 13:37 - 13:39
    לא משנה אילו יכולות וכישורים ניתנו לנו,
  • 13:39 - 13:41
    אילו משאבים עומדים לרשותנו,
  • 13:41 - 13:43
    אנחנו יכולים וחייבים להשתמש בהם
  • 13:43 - 13:46
    כדי לנסות ולהפוך את העולם לקצת יותר צודק
  • 13:46 - 13:47
    וקצת יותר אוהב.
  • 13:48 - 13:51
    העקרון הרביעי והאחרון הוא הדדיות.
  • 13:51 - 13:54
    לפני מספר שנים, אדם אחד
    הלך על החוף באלסקה,
  • 13:54 - 13:56
    כאשר הוא נתקל בכדורגל
  • 13:56 - 13:59
    עליו היו כתובות אותיות ביפנית.
  • 13:59 - 14:02
    הוא צילם את הכדור ופרסם אותו
    ברשתות החברתיות,
  • 14:02 - 14:05
    ונער יפני יצר אתו קשר.
  • 14:05 - 14:08
    הוא אבד את כל רכושו בצונאמי
    שהחריב את המדינה שלו,
  • 14:09 - 14:11
    אבל הוא הצליח להשיב אליו את הכדורגל הזה
  • 14:11 - 14:14
    לאחר ששט וחצה את כל האוקיאנוס השקט.
  • 14:14 - 14:17
    כמה קטן העולם שלנו נהיה.
  • 14:17 - 14:22
    כל כך קשה לנו לזכור כמה
    אנחנו קשורים זה לזה.
  • 14:22 - 14:23
    כבני אדם.
  • 14:25 - 14:27
    ועדיין, אנחנו יודעים
  • 14:27 - 14:29
    שמערכות דיכוי, הן אלה
  • 14:29 - 14:34
    המרוויחות הכי הרבה מהשקר של
    אינדיבידואליזם קיצוני.
  • 14:34 - 14:35
    אסביר לכם כיצד זה עובד.
  • 14:35 - 14:37
    אני לא אמורה שיהיה לי אכפת
  • 14:37 - 14:40
    כאשר המשטרה מטרידה בני נוער שחורים
  • 14:40 - 14:42
    כיוון שכנראה הילדים היהודיים הלבנים שלי
  • 14:42 - 14:46
    לעולם לא יחוו את החוויה של
    מעצר על בסיס צבע עורם
  • 14:46 - 14:50
    ובכן, לא נכון, כיוון שזוהי גם הבעיה שלי.
  • 14:50 - 14:53
    ואתם יודעים מה?
    טרנספוביהואיסלמפוביה
  • 14:53 - 14:57
    וגזענות על כל סוגיה,
    הם גם חלק מהבעיות שלנו.
  • 14:57 - 15:00
    כך גם אנטישמיות היא חלק מהבעיות שלנו.
  • 15:00 - 15:02
    כיוון שאמה לזרוס צדקה.
  • 15:02 - 15:04
    (מחיאות כפיים)
  • 15:08 - 15:11
    אמה לזרוס צדקה כאשר היא אמרה
    שעד שכולנו לא נהיה חופשיים
  • 15:11 - 15:13
    אף אחד מאתנו לא חופשי.
  • 15:13 - 15:15
    כולנו יחד שותפים.
  • 15:16 - 15:19
    ואיפשהו בהצטלבות של ארבעת הדברות הללו,
  • 15:19 - 15:24
    של עירנות, תקווה, עוצמתיות והדדיות,
  • 15:24 - 15:29
    עומדת תנועת צדק רב-דתית ופורחת
    במדינה הזאת.
  • 15:29 - 15:31
    שמנווטת תנועת נגד,
  • 15:31 - 15:36
    שטוענת שדת יכולה וחייבת להיות
    מקור לטוב בעולם.
  • 15:36 - 15:40
    הלב שלנו כואב מהדת הכושלת של הקיצוניות,
  • 15:40 - 15:44
    ומגיע לנו יותר מדת כושלת של שגרתיות.
  • 15:44 - 15:48
    הגיע הזמן שמנהיגים דתיים וקהילות דתיות
  • 15:48 - 15:52
    יובילו את המהלך של שינוי רוחני ותרבותי
  • 15:52 - 15:55
    שהמדינה הזאת והעולם זקוקים להם נואשות --
  • 15:55 - 15:57
    שינוי לעבר אהבה,
  • 15:57 - 16:01
    לעבר צדק, לעבר שוויון ולעבר כבוד לכולם.
  • 16:01 - 16:05
    אני מאמינה שמגיע לילדים שלנו לא פחות מזה.
  • 16:05 - 16:07
    תודה.
  • 16:07 - 16:14
    (מחיאות כפיים)
Title:
הגיעה השעה לנכס מחדש את הדת
Speaker:
שרון בראוז
Description:

בזמן שנראה שהעולם מסתחרר ומאבד שליטה, הדת יכולה להיראות כבלתי רלוונטית -- או כחלק מהבעיה. אבל הרבה שרון בראוז מאמינה שאנחנו יכולים להמציא מחדש את הדת כדי שזו תתאים לצרכי החיים המודרניים. בשיחה נוקבת זו, בראוז חולקת ארבעה עקרונות לחידוש פני הדת -- ומציעה סוגים שונים של תקווה כנרטיב מקביל למציאות המשתקת של אלימות, קיצוניות ופסימיות.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:27

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.