Return to Video

המוח שלי לא מקולקל | טאשי באייגרה | TEDxלונדון

  • 0:09 - 0:11
    אני רוצה שתעצרו לשניה
  • 0:12 - 0:17
    ואני רוצה שתדמיינו אנשים
    על הספקטרום האוטיסטי.
  • 0:19 - 0:22
    נסו להיות הכי ספציפיים שתוכלו.
  • 0:22 - 0:24
    בני כמה הם?
  • 0:24 - 0:26
    איך הם נראים?
  • 0:27 - 0:29
    מהו המגדר שלהם?
  • 0:30 - 0:32
    איך הם עומדים,
  • 0:32 - 0:34
    הולכים
  • 0:34 - 0:35
    ומתנהגים?
  • 0:37 - 0:38
    האם הם מאושרים?
  • 0:40 - 0:44
    כשאני מבקשת מכם לדמיין מישהו
    על הספקטרום האוטיסטי,
  • 0:45 - 0:49
    ודאי לא דמיינתם מישהו
    שנראה כמוני.
  • 0:51 - 0:56
    יש יותר מ-700,000 בני-אדם
    שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי
  • 0:56 - 0:58
    בבריטניה בלבד.
  • 0:59 - 1:01
    זה אומר שסטטיסטית,
  • 1:01 - 1:06
    25 מכם, כאן באולם,
    אובחנו עם אוטיזם.
  • 1:08 - 1:09
    אתם ברי-המזל.
  • 1:10 - 1:12
    לא נפלתם בין הכסאות.
  • 1:15 - 1:19
    התאריך הוא מרץ 2018
  • 1:19 - 1:23
    במלבורן, עיר הולדתי שבאוסטרליה.
  • 1:23 - 1:26
    אני בת 21.
  • 1:26 - 1:27
    אני שחקנית,
  • 1:27 - 1:30
    כמעט סיימתי אוניברסיטה,
  • 1:30 - 1:34
    הבכורה הבימתית המקצועית שלי
    כבר מאחורי
  • 1:34 - 1:36
    ולפני - עתיד מזהיר,
  • 1:37 - 1:41
    וזה עתה אובחנתי
    עם תסמונת אספרגר,
  • 1:41 - 1:43
    חלק מהספקטרום האוטיסטי.
  • 1:44 - 1:48
    אחרי פגישות רבות
    מלאות בשאלות מבלבלות,
  • 1:48 - 1:50
    המון תיבות סימון
  • 1:50 - 1:54
    ומבחנים שחשבתי שעברתי בהצלחה -
  • 1:54 - 1:56
    ונכשלתי באופן עלוב -
  • 1:56 - 2:00
    אני מחזיקה בידי ערימת מסמכים
  • 2:00 - 2:04
    שמאשרים את האבחון המבייש החדש שלי
  • 2:05 - 2:08
    ואת מוחי הפגום מבחינה קלינית.
  • 2:10 - 2:14
    עכשיו אני מבינה
    דברים כה רבים בחיי:
  • 2:15 - 2:20
    המתח המשונה שלי במצבים חברתיים,
  • 2:20 - 2:24
    האובססיות המוזרות שלי,
    שאף פעם לא נעלמות,
  • 2:24 - 2:27
    נסיונותי הכושלים לנהל יחסי חברות,
  • 2:28 - 2:33
    נטייתי לבכות, להיבהל
    ולהרביץ לעצמי,
  • 2:34 - 2:37
    ולהישאר לא-מתפקדת
    שעות לאחר מכן.
  • 2:38 - 2:41
    כל הדברים שבגללם
    תמיד חשבתי שאני כשלון,
  • 2:42 - 2:44
    היו פשוט תכונות אוטיסטיות
  • 2:44 - 2:48
    שלא זכו להכרה
    כל השנים האלה.
  • 2:50 - 2:54
    הספקטרום האוטיסטי נראה כה רחב,
  • 2:54 - 2:56
    כה מפחיד
  • 2:56 - 2:58
    וכה מלא בדידות,
  • 2:59 - 3:01
    ובעבודתי כשחקנית,
  • 3:01 - 3:05
    כל הסובבים אותי נראים
    מלאי-חיים ופתוחים,
  • 3:05 - 3:07
    חכמים ותמיד בעניינים,
  • 3:08 - 3:12
    כל הדברים שבעיני
    אינם אוטיזם.
  • 3:13 - 3:17
    אני לוקחת את המסמכים המבישים,
    מקפלת אותם,
  • 3:17 - 3:19
    תוחבת אותם בירכתי מגירה
  • 3:20 - 3:23
    ומבטיחה לעצמי שלעולם,
  • 3:23 - 3:24
    לעולם,
  • 3:24 - 3:28
    לא אספר לאיש על האוטיזם שלי.
  • 3:31 - 3:33
    קל לבחור בכך.
  • 3:34 - 3:40
    יש כה הרבה סטריאוטיפים נפוצים
    ופוגעניים אודות הספקטרום האוטיסטי
  • 3:40 - 3:46
    עד שרבים שאינם מתאימים להם
    פשוט נופלים בין הכסאות,
  • 3:47 - 3:49
    מבלי לזכות לעולם בתמיכה ובהבנה
  • 3:49 - 3:51
    שהם זקוקים וראויים להן.
  • 3:53 - 3:55
    אנו איננו כמו "איש הגשם".
  • 3:55 - 3:57
    איננו שלדון קופר.
  • 3:58 - 4:03
    איננו נידונים לחיים נתמכים
    מבלי יכולת לתפקד.
  • 4:04 - 4:07
    וכשאיננו מתאימים לסטריאוטיפים האלה,
  • 4:07 - 4:09
    לא רואים אותנו.
  • 4:10 - 4:15
    איש לא ראה אותי
    במשך 21 שנה.
  • 4:18 - 4:24
    כל מי שעל הספקטרום האוטיסטי
    חווה אחרת את האוטיזם.
  • 4:26 - 4:29
    אולי תאמרו שהאוטיזם שלי קל,
  • 4:29 - 4:33
    אבל זה רק משום
    שאתם חווים אותי בצורה קלה.
  • 4:34 - 4:36
    אני אינני חווה
    את האוטיזם שלי בקלילות.
  • 4:38 - 4:42
    בעיני רוב האנשים,
    הספקטרום האוטיסטי הוא קו ארוך,
  • 4:42 - 4:46
    כשבקצהו האחד "לא מאד אוטיסטי",
  • 4:46 - 4:49
    ובקצהו השני - "אוטיסטי להפליא",
  • 4:49 - 4:52
    אבל זאת טעות גמורה.
  • 4:53 - 4:58
    במציאות, הספקטרום האוטיסטי
    דומה הרבה יותר לגלגל הצבעים.
  • 4:59 - 5:04
    כל צבע מייצג תכונה או חוויה שונות
  • 5:04 - 5:06
    שקשורות לאוטיזם.
  • 5:08 - 5:11
    הצבע האדום עשוי לייצג
    את התקשורת החברתית,
  • 5:11 - 5:14
    כחול - את המודעות הרגשית
  • 5:14 - 5:17
    והצבע הוורוד - את העיבוד השמיעתי.
  • 5:18 - 5:22
    כל אדם אוטיסטי,
    ולא משנה חזותו,
  • 5:22 - 5:26
    מחבר אחרת את הנקודות
    בגלגל הצבעים.
  • 5:26 - 5:30
    עשויות להיות לנו תכונות וחוויות דומות,
  • 5:31 - 5:33
    אבל איננו זהים,
  • 5:35 - 5:39
    וכבר נמאס לי
  • 5:40 - 5:44
    מכך שחושבים שכל
    בני האדם האוטיסטיים זהים.
  • 5:46 - 5:51
    ככל שדוחקים אנשים אוטיסטיים
    למגירות שלא מתאימות להם,
  • 5:51 - 5:53
    כך נתקשה יותר.
  • 5:54 - 5:55
    תבינו,
  • 5:56 - 6:02
    רוב האנשים האוטיסטיים
    לא סובלים מהאוטיזם;
  • 6:03 - 6:09
    אנו סובלים מהדרך בה העולם רואה
    ומתייחס לתכונותינו ולאוטיזם שלנו.
  • 6:11 - 6:12
    מבחינת העולם,
  • 6:13 - 6:15
    המוח שלי מקולקל,
  • 6:16 - 6:20
    וכשהעולם מתייחס למישהו
    כאילו הוא מקולקל,
  • 6:20 - 6:25
    אותו אדם לומד אט-אט
    לראות בקלקול שלו עובדה.
  • 6:29 - 6:32
    יותר ממחצית האנשים
    על הספקטרום האוטיסטי
  • 6:33 - 6:38
    יתנסו בפגיעה עצמית
    בשלב כלשהו בחייהם.
  • 6:41 - 6:44
    אנשים בעלי נכויות שכליות,
  • 6:44 - 6:45
    כולל אוטיזם,
  • 6:47 - 6:51
    צפויים פי שבעה לתקיפות מיניות
  • 6:51 - 6:53
    מאשר אנשים ללא נכויות כאלה.
  • 6:55 - 6:57
    אוטיסטים צעירים
  • 6:58 - 7:02
    צפויים פי 28
    לנסות או להצליח להתאבד.
  • 7:04 - 7:10
    והמספרים האלה נכונים גם
    למי שאינם מאובחנים.
  • 7:10 - 7:14
    מכיוון שהייתי אוטיסטית כל חיי,
  • 7:14 - 7:17
    ולא רק מאז שאובחנתי,
  • 7:18 - 7:22
    הייתי כל חיי שונה
    בעיני כולם,
  • 7:22 - 7:27
    וכולם סביבי יכלו לראות
    את השוני שלי בדיוק כמוני,
  • 7:27 - 7:30
    גם אם איש מאיתנו
    לא ידע איך לכנות זאת.
  • 7:33 - 7:37
    אנשים לא ממש אוהבים את השונה.
  • 7:38 - 7:41
    קשה כל-כך להיות שונה.
  • 7:45 - 7:47
    וכשאתם חושבים על אוטיזם,
  • 7:47 - 7:49
    אני לא רוצה שתחשבו מיד
  • 7:49 - 7:55
    על כל הסטריאוטיפים השליליים
    שקשורים במוח שלי.
  • 7:56 - 8:01
    נכון, לאוטיזם מתלווים קשיים משלו,
  • 8:01 - 8:06
    אבל גם חוזקות אישיות
    רבות וייחודיות מאד.
  • 8:07 - 8:14
    האוטיזם שלי מעורר בי להט מטורף
    ביחס לדברים שחשובים לי,
  • 8:15 - 8:18
    והאוטיזם שלי גם נותן לי
    מספיק אומץ כדי לדבר עליהם.
  • 8:22 - 8:28
    עלינו ליצור עתיד שבו אנשים שונים
  • 8:28 - 8:34
    יזכו לכבוד ולהבנה המגיעים להם.
  • 8:35 - 8:39
    המגוון שלנו הוא החוזק שלנו,
  • 8:39 - 8:44
    ובעולם מלא בכל מיני מוחות
    שפועלים בשיתוף-פעולה
  • 8:44 - 8:50
    נוכל, כמין האנושי, להשיג מטרות
    שלא חשבנו שהן אפשריות,
  • 8:50 - 8:55
    וליצור עתיד נפלא,
    ביחד.
  • 8:57 - 9:02
    אני רוצה שתפסיקו לראות בי
    מוח מקולקל.
  • 9:03 - 9:06
    אני לא מקולקלת.
  • 9:06 - 9:08
    אני סתם אוטיסטית.
  • 9:09 - 9:10
    אני פשוט אני.
  • 9:15 - 9:19
    חלפו שבועות אחדים
    מאז אובחנתי לראשונה,
  • 9:20 - 9:23
    ואני יושבת לי בחדר ההמתנה
    של המרפאה לאוטיזם,
  • 9:24 - 9:27
    מוכנה לשיחה של
    "איך ממשיכים הלאה".
  • 9:28 - 9:30
    אינני רוצה "להמשיך הלאה".
  • 9:30 - 9:32
    אני רוצה להיות רגילה.
  • 9:33 - 9:38
    על השטיח מולי
    יושבת ילדה קטנה
  • 9:38 - 9:41
    וממיינת את לבני המשחק
    בערימות מסודרות.
  • 9:43 - 9:49
    אני מזהה בה משהו
    שנמצא גם בתוכי.
  • 9:51 - 9:57
    לפתע מציפה אותי המחשבה
    איך ייראה העתיד שלה,
  • 9:57 - 10:01
    של הילדה הקטנה הזאת,
    שאינני מכירה אפילו,
  • 10:01 - 10:06
    שתצטרך להתייצב מול העולם
    שרואה בה כשלון,
  • 10:06 - 10:09
    בגלל המוח הנפלא שלה.
  • 10:12 - 10:14
    הילדה מרימה עיניה ומביטה בי,
  • 10:14 - 10:17
    ומעניקה לי חצי-חיוך משונה,
  • 10:17 - 10:22
    מגושם, מבויש ומחוצף
    בעת ובעונה אחת,
  • 10:22 - 10:24
    והיא רואה אותי,
  • 10:25 - 10:28
    ואני רואה אותה.
  • 10:29 - 10:31
    מה היא תעשה
  • 10:32 - 10:35
    אם איש לא ידבר בשמה?
  • 10:40 - 10:43
    לא בחרתי בכך,
  • 10:44 - 10:50
    אבל אחריותי היא לסלול
    את הדרכים בהן היא עתידה לצעוד.
  • 10:52 - 10:54
    הדרכים תהיינה בתחילה
    מלאות מהמורות וגבשושיות,
  • 10:55 - 10:58
    אבל כשהיא תתבגר,
    היא תעזור ליישר אותן,
  • 10:58 - 11:02
    עד שיום אחד ייוולדו ילדים
  • 11:02 - 11:06
    שלא יידעו שהדרך
    היתה אי-פעם רצופת מכשולים.
  • 11:08 - 11:10
    קוראים בשמה
  • 11:11 - 11:13
    והילדה יוצאת.
  • 11:14 - 11:18
    ובאותו רגע קיבלתי החלטה:
  • 11:20 - 11:25
    אני שולפת את המסמכים
    מירכתי המגירה,
  • 11:25 - 11:29
    מקפלת ומכניסה אותם לכיס האחורי
  • 11:30 - 11:32
    ונושאת אותם איתי
  • 11:33 - 11:35
    משום שהם חלק ממני.
  • 11:36 - 11:39
    אינני יכולה להפריד
    בין האספרגר שלי לביני,
  • 11:41 - 11:43
    ולא נראה לי שאני בכלל רוצה.
  • 11:44 - 11:45
    כבר לא.
  • 11:48 - 11:51
    ואני עומדת כאן היום,
  • 11:53 - 11:55
    ואני סוללת את הדרך,
  • 11:57 - 12:03
    וזרועותי פרושות לקראתכם
    כדי שתצטרפו אלי כולכם.
  • 12:04 - 12:06
    תודה לכם.
  • 12:06 - 12:10
    (מחיאות כפיים ותרועות)
Title:
המוח שלי לא מקולקל | טאשי באייגרה | TEDxלונדון
Description:

במרך 2018 קיבלה טאשי באייגרה בת ה-21 אבחון שאיפשר לה סוף-סוף להבין מדוע לא תמיד הצליחה להבין דברים שנראו פשוטים וברורים לכולם מלבדה; כל מיני תסמינים ומאפיינים שעד אז ראתה כ"פאשלות", התבררו בעצם כשייכים לתסמונת האספרגר שלה. תחילה האמינה טאשי שהאבחון שלה, לצד תחושות הפחד, הבדידות והבושה שמושלכות לעתים קרובות על אנשים עם אוטיזם, עתידים להכתיב את הקריירה שלה ואת בחירותיה בחיים. אולם במסעה רב-העוצמה היא מעודדת אותנו לראות ולהבין אחרת לגמרי בני-אדם שונים מבחינה נוירולוגית ובעלי נכויות נוספות. טאשי באייגרה, שחקנית שנודעה בתפקידים שגילמה כבעלת אוטיזם וגם כאדם רגיל, גאה לייצג דרך עבודתה את הקהילה האוטיסטית. היא פועלת בסצינת התיאטרון המשגשגת של לונדון מאז סיימה ב-2017 את סטודיו הווארד לאמנויות היפות במלבורן שבאוסטרליה.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
12:18

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.