Return to Video

מבט מפוכח על מחיר, חדשנות ועל מי שמניע את הכלכלה

  • 0:01 - 0:02
    יצירת ערך,
  • 0:02 - 0:04
    יצירת עושר.
  • 0:04 - 0:05
    אלה מלים ממש חזקות.
  • 0:05 - 0:08
    אולי אתם חושבים על פיננסים,
    על חדשנות,
  • 0:08 - 0:10
    על יצירתיות.
  • 0:10 - 0:12
    אבל מיהם יוצרי הערך?
  • 0:12 - 0:16
    אם משתמשים במילה הזאת,
    יש מן הסתם אנשים שלא יוצרים ערך.
  • 0:16 - 0:17
    מי הם?
  • 0:17 - 0:19
    בטטות הכורסא?
  • 0:19 - 0:21
    מושכי הערך?
  • 0:21 - 0:22
    משחיתי הערך?
  • 0:22 - 0:27
    כדי לענות על כך, אנו זקוקים
    לתיאוריה טובה של ערך.
  • 0:27 - 0:30
    ואני באתי בתור כלכלנית
    להסביר לכם אותה
  • 0:30 - 0:33
    ולומר שדי איבדנו את דרכנו
    בסוגיה זו.
  • 0:33 - 0:35
    אל תיראו כה מופתעים.
  • 0:35 - 0:38
    כוונתי היא שהפסקנו לערער על כך.
  • 0:38 - 0:41
    הפסקנו לשאול שאלות באמת קשות
  • 0:41 - 0:45
    על ההבדל בין יצירת ערך
    למשיכת ערך,
  • 0:45 - 0:47
    פעילויות בונות והורסות.
  • 0:47 - 0:49
    הבה ואתן לכם הקשר.
  • 0:49 - 0:53
    2009 היתה רק שנה וחצי
  • 0:53 - 0:55
    אחרי אחד המשברים הפיננסיים
    הגדולים של זמננו,
  • 0:55 - 0:59
    שהחמור ממנו היה רק
    השפל הגדול של 1929,
  • 0:59 - 1:02
    ומנכ"ל "גולדמן זקס" אמר,
  • 1:02 - 1:06
    שעובדי גולדמן זקס הם
    הפוריים ביותר בעולם.
  • 1:06 - 1:08
    יעילות ופריון, בשביל כלכלן,
  • 1:08 - 1:10
    קשורים מאד לערך.
  • 1:10 - 1:11
    מדובר בהפקה של דברים,
  • 1:11 - 1:13
    הפקה דינמית ויעילה.
  • 1:13 - 1:17
    וגם בהפקה של דברים
    שהעולם צריך, רוצה וקונה.
  • 1:17 - 1:20
    איך ייתכן שהדברים האלה נאמרו
    שנה אחת בלבד לאחר המשבר
  • 1:20 - 1:23
    שלמעשה הציב את הבנק הזה,
    כמו הרבה בנקים נוספים --
  • 1:23 - 1:25
    נטפלתי כאן לגולדמן זקס --
  • 1:25 - 1:28
    בלב המשבר,
    כמי שהוציאו תחת ידם
  • 1:28 - 1:33
    כמה מוצרים פיננסיים בעייתים ביותר
    שקשורים לא רק למשכנתאות,
  • 1:33 - 1:37
    ושגרמו לכך שאלפים רבים
    איבדו את בתיהם.
  • 1:37 - 1:40
    ב-2010, בחודש אחד בלבד, בספטמבר,
  • 1:40 - 1:45
    120,000 איש איבדו את בתיהם
    לעיקולים בעקבות המשבר.
  • 1:46 - 1:49
    בין 2007 ל-2010,
  • 1:49 - 1:51
    8.8 מיליון בני-אדם
    איבדו את מקומות העבודה שלהם.
  • 1:52 - 1:56
    וגם, משלם המסים האמריקני
    היה צריך לחלץ את הבנק
  • 1:56 - 1:59
    בסכום של 10 מיליארד דולר.
  • 1:59 - 2:03
    לא שמענו שמשלמי המסים
    מתפארים בכך שיצרו ערך,
  • 2:03 - 2:04
    אבל ברור שכמי שחילצו
  • 2:04 - 2:07
    את אחת החברות יוצרות הערך
    הכי גדולות ופוריות,
  • 2:07 - 2:08
    אולי ראוי היה שיתפארו.
  • 2:08 - 2:11
    כעת אני רוצה שנשאל את עצמנו
  • 2:11 - 2:13
    איך איבדנו את דרכנו,
  • 2:13 - 2:14
    ובעצם, איך ייתכן
  • 2:15 - 2:17
    שהצהרה כזו יכלה לעבור כמעט בשקט:
  • 2:17 - 2:20
    זאת לא היתה בדיחה אגבית.
    זה נאמר ברצינות גמורה.
  • 2:21 - 2:25
    אז כעת ברצוני להחזיר אתכם
    לחשיבה הכלכלית של לפני 300 שנה,
  • 2:26 - 2:28
    כשהמונח הזה היה בעצם
    שנוי במחלוקת.
  • 2:28 - 2:30
    זה לא אומר שהוא היה
    נכון או מוטעה,
  • 2:30 - 2:34
    אלא שלא יכולת סתם כך להגיד
    שאתה "יוצר ערך" או "יוצר עושר".
  • 2:34 - 2:37
    היו ויכוחים גדולים במקצוע הכלכלה.
  • 2:37 - 2:39
    ואני טוענת שדי איבדנו את דרכנו,
  • 2:39 - 2:43
    ושהנחנו למונח "יצירת עושר",
    או "יצירת ערך",
  • 2:43 - 2:45
    להפוך לחלשים ונרפים למדי
  • 2:45 - 2:47
    וקלים לאימוץ.
  • 2:47 - 2:50
    בסדר? אז נתחיל --
    אני מצטערת לבשר לכם --
  • 2:50 - 2:51
    לפני 300 שנה.
  • 2:51 - 2:54
    ומעניין שלפני 300 שנה
  • 2:54 - 2:58
    החברה היתה עדיין חברה חקלאית.
  • 2:58 - 3:01
    לכן אין פלא שהכלכלנים של אז,
  • 3:01 - 3:02
    שנקראו "פיזיוקראטים",
  • 3:02 - 3:06
    התייחסו במיוחד לעבודת האדמה.
  • 3:06 - 3:08
    הם אמרו, "מניין בא הערך?"
  • 3:08 - 3:10
    הסתכלו על החקלאות,
  • 3:10 - 3:13
    ויצרו את מה שלדעתי
    הוא הגליון האלקטרוני הראשון:
  • 3:13 - 3:15
    "הטבלה הכלכלית".
  • 3:15 - 3:19
    טבע אותו פרנסואה קאניי,
    אחד ממנהיגי התנועה הזו.
  • 3:19 - 3:20
    וזה היה מעניין מאד,
  • 3:20 - 3:23
    משום שהם לא רק אמרו,
    "החקלאות היא מקור הערך":
  • 3:23 - 3:26
    הם החלו באמת לדאוג
    מה קורה לערך
  • 3:26 - 3:28
    לאחר שהופק.
  • 3:28 - 3:29
    מה שעושה הטבלה הכלכלית --
  • 3:29 - 3:32
    ואני ניסיתי לפשט את זה
    ככל האפשר עבורכם --
  • 3:32 - 3:34
    היא חילקה את מעמדות החברה לשלושה.
  • 3:34 - 3:38
    החקלאים, יוצרי הערך,
    שכונו "המעמד היצרני",
  • 3:38 - 3:41
    בעוד המעמדות האחרים
    רק העבירו את הערך מכאן לשם,
  • 3:41 - 3:42
    אבל זה היה מועיל,
    זה היה הכרחי.
  • 3:42 - 3:44
    אלה היו הסוחרים,
  • 3:44 - 3:45
    והם כונו "הבעלים",
  • 3:45 - 3:49
    והיה מעמד נוסף
    שפשוט גבה מהחקלאים עמלה
  • 3:49 - 3:51
    על הנכס הממשי, הקרקע,
  • 3:51 - 3:54
    והם כונו "המעמד הסטרילי".
  • 3:54 - 3:58
    זאת מילה טעונה ביותר,
    אם חושבים על משמעותה:
  • 3:58 - 4:01
    אם יותר מדי משאבים
    הולכים אל בעלי האדמות,
  • 4:01 - 4:06
    מסכנים את פוטנציאל הייצור של המערכת.
  • 4:06 - 4:09
    אז כל החיצים האלה
    שימשו אותם כדי לדמות --
  • 4:09 - 4:13
    שוב, גליונות אלקטרוניים ושיטות הדמיה,
    הם עבדו למעשה עם נתוני עתק --
  • 4:13 - 4:17
    הם עשו הדמיות למה שיקרה
    בתרחישים שונים
  • 4:17 - 4:20
    אם העושר לא יושקע בחזרה בייצור
  • 4:20 - 4:22
    כדי שהקרקע תהיה פוריה יותר,
  • 4:22 - 4:24
    ויישאב החוצה בדרכים שונות,
  • 4:24 - 4:27
    או אפילו אם הבעלים
    הרוויחו יותר מדי.
  • 4:28 - 4:30
    ומה שקרה בהמשך, במאה ה-19,
  • 4:30 - 4:32
    ואז כבר לא היתה המהפכה החקלאית
  • 4:32 - 4:34
    אלא התעשייתית,
  • 4:34 - 4:35
    הוא שהכלכלנים הקלאסיים:
  • 4:35 - 4:39
    אדם סמית', דיוויד ריקרדו
    וקרל מרקס המהפכן,
  • 4:39 - 4:42
    שאלו גם הם: "מהו ערך?"
  • 4:42 - 4:45
    אבל שלא במפתיע,
    היות שהם חיו
  • 4:45 - 4:48
    בעידן תעשייתי של עליית
    המכונות והמפעלים,
  • 4:48 - 4:50
    הם קבעו שערך הוא העמל התעשייתי,
  • 4:50 - 4:53
    והם ניסחו תיאוריית-עבודה של ערך.
  • 4:53 - 4:55
    אך שוב, הם התמקדו בייצור החוזר,
  • 4:55 - 4:58
    בדאגה הממשית למה שקורה
    עם הערך לאחר שנוצר
  • 4:58 - 5:00
    אם הוא נשאב.
  • 5:00 - 5:01
    וב"עושר העמים",
  • 5:01 - 5:05
    אדם סמית' הביא דוגמה מעולה
    של מפעל לייצור סיכות:
  • 5:05 - 5:08
    אם אדם אחד בלבד
    מייצר את כל חלקי הסיכה,
  • 5:08 - 5:11
    הוא יוכל לכל היותר לייצר
    סיכה אחת ביום.
  • 5:11 - 5:14
    אבל אם משקיעים בתפוקת המפעל
    ובחלוקת העבודה,
  • 5:14 - 5:16
    חשיבה חדשה --
  • 5:16 - 5:19
    היום היינו משתמשים במונח
    "חדשנות ארגונית" --
  • 5:19 - 5:21
    ניתן אז להגדיל את הפריון,
  • 5:21 - 5:23
    את הצמיחה ואת העושר של העמים.
  • 5:23 - 5:25
    הוא הוכיח שעשרה פועלים מומחים
  • 5:25 - 5:28
    שהשקיעו בהם, בהון האנושי שלהם,
  • 5:28 - 5:30
    יוכלו לייצר 4,800 סיכות ביום,
  • 5:30 - 5:33
    בניגוד לסיכה אחת
    ע"י עובד לא-מיומן.
  • 5:34 - 5:36
    והוא ועמיתיו, הכלכלנים הקלאסיים,
  • 5:36 - 5:40
    חילקו את הפעילויות
    ליצרניות ולבלתי-יצרניות.
  • 5:40 - 5:41
    (צחוק)
  • 5:41 - 5:42
    כשהבלתי-יצרניים הם --
  • 5:42 - 5:46
    נראה לי שאתם צוחקים
    כי מרביתכם ברשימה הזאת, נכון?
  • 5:46 - 5:47
    (צחוק)
  • 5:47 - 5:50
    עורכי-דין! לדעתי הוא צדק
    לגבי עורכי הדין.
  • 5:50 - 5:53
    בהחלט לא הפרופסורים,
    האנשים הכי נחותים...
  • 5:53 - 5:57
    עורכי-דין, פרופסורים, חנוונים, מוסיקאים.
  • 5:57 - 5:59
    הוא בבירור שנא אופרה.
  • 5:59 - 6:01
    הוא מן הסתם ראה
    את ההופעה הכי גרועה בחייו
  • 6:02 - 6:03
    בערב שלפני כתיבת הספר הזה.
  • 6:03 - 6:05
    יש כאן לפחות שלושה מקצועות
  • 6:05 - 6:07
    שקשורים באופרה.
  • 6:07 - 6:10
    אבל זה לא היה תרגיל
    ב"אל תעשו את זה",
  • 6:10 - 6:11
    אלא רק ב"מה יקרה
  • 6:12 - 6:15
    "אם נניח לחלקים מסוימים בכלכלה
    לגדול יותר מדי
  • 6:15 - 6:18
    "מבלי לחשוב ברצינות
    איך מגדילים את הפריון
  • 6:18 - 6:21
    "של מקור הערך הזה",
    שבעיניהם היה העיקרי,
  • 6:21 - 6:23
    הלא הוא העמל התעשייתי.
  • 6:23 - 6:26
    ושוב, אל תשאלו את עצמכם
    אם זה נכון או לא,
  • 6:26 - 6:28
    זה היה רק
    מאד שנוי במחלוקת.
  • 6:28 - 6:29
    עריכת הרשימות הללו
  • 6:29 - 6:33
    אילצה אותם גם
    להעלות שאלות מעניינות.
  • 6:33 - 6:36
    והמיקוד שלהם,
    כמו של הפיזיוקראטים,
  • 6:36 - 6:40
    היה למעשה בתנאים האובייקטיביים
    של הייצור.
  • 6:40 - 6:42
    הם גם בחנו, למשל,
    את מלחמת המעמדות.
  • 6:42 - 6:44
    המשכורת, לפי הבנתם,
  • 6:44 - 6:47
    היתה קשורה ביחסי-כוחות אובייקטיביים,
    אם תרצו,
  • 6:47 - 6:49
    בכוחות המיקוח של ההון והעבודה.
  • 6:49 - 6:53
    אך שוב, מפעלים, מכונות, חלוקת עבודה,
  • 6:53 - 6:56
    אדמה חקלאית ומה שקורה לה.
  • 6:56 - 6:59
    אז המהפכה הגדולה שאירעה אז --
  • 6:59 - 7:02
    ואת זה, אגב, לא מרבים ללמד
    בשיעורי הכלכלה --
  • 7:02 - 7:05
    המהפכה הגדולה שאירעה
    שיצרה את המערכת הקיימת
  • 7:05 - 7:07
    של החשיבה הכלכלית שלנו כיום,
  • 7:07 - 7:09
    הקרויה "כלכלה ניאו-קלאסית",
  • 7:09 - 7:12
    היתה היפוך גמור של ההגיון.
  • 7:12 - 7:13
    ההגיון השתנה בשתי דרכים.
  • 7:13 - 7:17
    המיקוד עבר מהתנאים האובייקטיביים
    לתנאים הסובייקטיביים.
  • 7:18 - 7:19
    הבה ואסביר למה כוונתי בכך.
  • 7:19 - 7:21
    "אובייקטיבי" - כפי שזה עתה תיארתי.
  • 7:21 - 7:24
    "סובייקטיבי", במובן זה
    שכל תשומת הלב הופנתה
  • 7:24 - 7:27
    לאופן בו כל מיני יחידים
    מקבלים החלטות.
  • 7:27 - 7:32
    למשל, העובדים ממרבים את האפשרויות
    של פנאי לעומת עבודה.
  • 7:32 - 7:35
    הצרכנים ממרבים את השירות שהם מקבלים,
  • 7:35 - 7:36
    ושמייצג אושר,
  • 7:36 - 7:39
    וחברות ממרבות את רווחיהן.
  • 7:39 - 7:43
    והרעיון שמאחורי זה היה
    שאנו יכולים לסכם את זה
  • 7:43 - 7:44
    ולראות מה יוצא,
  • 7:44 - 7:47
    כלומר, גרפים נאים של ביקוש והיצע
  • 7:47 - 7:49
    שמגדירים מחיר,
  • 7:49 - 7:51
    מחיר של שיווי-משקל.
  • 7:51 - 7:53
    זהו מחיר של שיווי-משקל
    כי הוספנו לזה
  • 7:53 - 7:55
    המון משוואות של פיזיקה ניוטונית
  • 7:55 - 7:59
    שבהן מרכז הכובד הוא במידה רבה
    חלק מהעקרון המארגן.
  • 7:59 - 8:03
    אבל הנקודה השניה היא
    שמחיר או מחירי שיווי-המשקל
  • 8:03 - 8:05
    חושפים ערך.
  • 8:05 - 8:08
    אז המהפכה כאן היא
    מעבר מהאובייקטיבי לסובייקטיבי,
  • 8:08 - 8:12
    אבל גם ההגיון כבר איננו
    אומר מהו ערך
  • 8:12 - 8:13
    או איך הוא נקבע,
  • 8:13 - 8:16
    מהו הפוטנציאל היצרני של הכלכלה -
  • 8:16 - 8:18
    מה שבתורו מוביל לתיאוריית מחירים,
  • 8:18 - 8:19
    אבל הפוכה:
  • 8:19 - 8:22
    תיאוריה של מחירים וחליפין
  • 8:22 - 8:23
    שחושפים ערך.
  • 8:23 - 8:25
    זהו שינוי עצום.
  • 8:25 - 8:29
    וזה איננו רק תרגיל אקדמי,
    מרתק ככל שיהיה.
  • 8:29 - 8:31
    זה משפיע על האופן
    בו אנו מודדים צמיחה.
  • 8:31 - 8:35
    זה משפיע על ניהול הכלכלה שלנו
    כך שתפיק יותר פעילויות מסוימות
  • 8:35 - 8:36
    ופחות פעילויות אחרות,
  • 8:36 - 8:39
    איך אנו מתמחרים יותר
    פעילויות מסוימות מאשר אחרות.
  • 8:39 - 8:41
    וזה גם מעורר את התהייה,
  • 8:41 - 8:45
    עד כמה אתה שמח לצאת מהמיטה
    אם אתה יוצר ערך או לא,
  • 8:45 - 8:48
    מהי מערכת המחיר עצמה
    אם לא אתה קובע אותה?
  • 8:49 - 8:52
    ציינתי שזה משפיע על האופן
    בו אנו חושבים על תפוקה.
  • 8:52 - 8:55
    אם למשל נכלול בתמ"ג
  • 8:55 - 8:57
    רק את הפעילויות שיש להן מחיר,
  • 8:57 - 8:59
    יקרו כל מיני דברים משונים.
  • 8:59 - 9:02
    כלכלנים פמיניסטיים וכלכלנים סביבתיים
  • 9:02 - 9:04
    כתבו על זה לא מעט,
    למען האמת.
  • 9:04 - 9:05
    אתן לכם כמה דוגמאות.
  • 9:05 - 9:11
    אם תתחתנו עם השמרטפית,
    התמ"ג יירד, אז אל תעשו זאת.
  • 9:11 - 9:12
    אל תתפתו לכך, בסדר?
  • 9:12 - 9:16
    כי זו פעילות שהיתה בשכר,
    היא עדיין נעשית,
  • 9:16 - 9:17
    אבל כבר לא בשכר.
  • 9:17 - 9:18
    (צחוק)
  • 9:18 - 9:20
    אם אתם מזהמים,
    התמ"ג עולה.
  • 9:20 - 9:22
    בכל זאת אל תעשו זאת,
    אבל אם כן, אתם תורמים לכלכלה.
  • 9:22 - 9:26
    מדוע? כי נצטרך לשלם למישהו
    כדי לנקות את זה.
  • 9:26 - 9:29
    ועוד דבר מעניין מאד
    הוא מה קורה לכספים
  • 9:29 - 9:31
    במגזר הפיננסי של התמ"ג.
  • 9:31 - 9:35
    אגב, תמיד מפתיע אותי גם
    שכלכלנים רבים לא יודעים זאת.
  • 9:35 - 9:37
    עד 1970,
  • 9:37 - 9:41
    רוב המגזר הפיננסי
    בכלל לא היה כלול בתמ"ג.
  • 9:41 - 9:43
    כאילו בעקיפין,
    אולי שלא-ביודעין,
  • 9:43 - 9:46
    הוא עדיין נראה
    דרך עיניהם של הפיזיוקראטים
  • 9:46 - 9:50
    כהעברה של דברים מכאן לשם
    בלי ממש לייצר משהו חדש.
  • 9:50 - 9:54
    כלומר, נכללו רק אותן פעילויות
    עם מחיר מפורש.
  • 9:54 - 9:57
    למשל, אם רציתם לקבל משכנתא,
    גבו מכם עמלה,
  • 9:57 - 10:01
    והיא חושבה בתמ"ג, בהכנסה הלאומית
    ובחשבונאות המוצר.
  • 10:01 - 10:04
    אבל לא תשלומי הריבית נטו, לדוגמא.
  • 10:04 - 10:08
    ההפרש בין מה שהבנקים הרוויחו מהריבית
  • 10:08 - 10:11
    כשנתנו לכם הלוואה,
    לבין מה שהם שילמו על פקדון,
  • 10:11 - 10:12
    לא נכלל.
  • 10:12 - 10:15
    אז אנשים שהתעסקו בהנהלת חשבונות
    החלו לבחון נתונים
  • 10:15 - 10:18
    שהחלו להראות שכמות הפיננסים
  • 10:18 - 10:20
    וכמות תשלומי הריבית-נטו
  • 10:20 - 10:21
    גדלים במידה ניכרת.
  • 10:22 - 10:24
    והם כינו את זה
    "בעיית בנקאות".
  • 10:24 - 10:27
    אלה היו אנשים שעבדו באו"ם,
  • 10:27 - 10:30
    בקבוצה בשם
    "מערכת החשבונות הלאומיים".
  • 10:30 - 10:31
    הם כינו זאת "בעיית בנקאות",
  • 10:31 - 10:35
    כאילו, "אוי ואבוי, זאת כמות עצומה
    ובכלל לא החשבנו אותה."
  • 10:35 - 10:38
    אז במקום לעצור, לערוך
    את הטבלה הכלכלית
  • 10:38 - 10:40
    ולשאול כמה שאלות בסיסיות כאלה
  • 10:40 - 10:43
    שגם הכלכלנים הקלאסיים שאלו
    לגבי מה שקורה,
  • 10:43 - 10:47
    חלוקת העבודה בין
    סוגי פעילויות שונים בכלכלה,
  • 10:47 - 10:50
    הם פשוט נתנו שם
    לתשלומי הריבית-נטו האלה.
  • 10:50 - 10:53
    הבנקים המסחריים כינו את זה
    "תיווך פיננסי",
  • 10:53 - 10:55
    וזה חושב כחלק מחשבונות
    ההכנסה והתוצר הלאומיים.
  • 10:55 - 10:59
    ובנקי ההשקעות כונו
    "פעילויות של נטילת סיכונים",
  • 10:59 - 11:00
    וככה זה נכנס.
  • 11:00 - 11:02
    למקרה שלא הסברתי את זה היטב,
  • 11:02 - 11:04
    הקו האדום מראה
    כמה מהר יותר
  • 11:04 - 11:07
    צמח תיווך הביניים כולו
  • 11:07 - 11:10
    בהשוואה לשאר הכלכלה,
    הקו הכחול, התעשיה.
  • 11:10 - 11:13
    אז זה היה מדהים למדי,
  • 11:13 - 11:15
    כי מה שקרה אז בפועל,
    ומה שידוע לנו היום,
  • 11:15 - 11:17
    ויש אנשים שכותבים על זה,
  • 11:17 - 11:19
    הנתונים האלה הם מה"בנק אוף אינגלנד",
  • 11:19 - 11:22
    הוא שהרבה ממה שעושים הפיננסים
  • 11:22 - 11:24
    משנות ה-70 וה-80 והלאה,
  • 11:24 - 11:27
    הוא בעקרון מימון עצמי:
  • 11:27 - 11:28
    הפיננסים מממנים את המגזר הפיננסי.
  • 11:28 - 11:32
    כלומר, במגזרי הפיננסים,
    הביטוח והנדל"ן,
  • 11:32 - 11:34
    למעשה, בבריטניה,
  • 11:34 - 11:37
    משהו כמו 10-20 אחוזים מהפיננסים
  • 11:37 - 11:39
    מוצאים את דרכם אל
    הכלכלה האמיתית, התעשייה,
  • 11:39 - 11:42
    כמו מגזר האנרגיה, תעשיית התרופות,
  • 11:42 - 11:44
    מגזר המיחשוב,
  • 11:44 - 11:48
    אבל רובם חוזרים לתוך
    ראשי-התיבות האלה, פב"ן:
  • 11:48 - 11:50
    פיננסים, ביטוח ונדל"ן.
  • 11:50 - 11:52
    נוח מאד לכנות אותם פב"ן.
  • 11:52 - 11:54
    וזה בעצם מעניין,
  • 11:54 - 11:59
    כי אין בכך כדי לומר
    שהפיננסים טובים או רעים,
  • 11:59 - 12:00
    אלא מדובר במידה שבה
  • 12:00 - 12:02
    בכך שנאלצו לתת לזה שם,
  • 12:02 - 12:05
    כי למעשה נוצרה כאן הכנסה,
  • 12:05 - 12:08
    בניגוד להשהות ותהייה,
    "מה זה בעצם עושה?" --
  • 12:08 - 12:09
    זאת היתה הזדמנות שהוחמצה.
  • 12:09 - 12:14
    בדומה לכך, בכלכלה האמיתית,
    בתעשיה עצמה, מה קרה?
  • 12:14 - 12:21
    והמיקוד המציאותי הזה במחירים
    וגם במחירי המניות
  • 12:21 - 12:24
    יצר בעיה ענקית
    של השקעות חוזרות,
  • 12:24 - 12:28
    שוב, תשומת הלב המציאותית
    של הפיזיוקראטים והכלכלנים הקלאסיים כאחד
  • 12:28 - 12:31
    למידה שבה הערך שנוצר בכלכלה
  • 12:31 - 12:33
    הושקע בה בחזרה.
  • 12:33 - 12:37
    אז מה שיש לנו היום
    הוא מגזר תעשייתי במימון-על
  • 12:37 - 12:41
    שבו, יותר ויותר,
    חלק מהרווחים וההכנסה-נטו
  • 12:41 - 12:44
    אינם חוזרים אל הייצור,
  • 12:44 - 12:48
    להכשרת הון אנושי,
    למחקר ופיתוח,
  • 12:48 - 12:52
    אלא פשוט נשאבים החוצה
    בצורת קניה עצמית של המניות,
  • 12:52 - 12:54
    מה שמגדיל את האופציות בבורסה,
    וזו למעשה הדרך
  • 12:54 - 12:56
    שבה מנהלים רבים מקבלים את שכרם.
  • 12:56 - 12:59
    אז כמה קניות חוזרות של מניות -
    אין בעיה,
  • 12:59 - 13:01
    אבל המערכת הזאת מקולקלת לגמרי.
  • 13:01 - 13:03
    המספרים שאני מראה לכם כאן
  • 13:03 - 13:07
    מראים שבעשר השנים האחרונות,
    466 חברות במדד אס-אנד-פי 500
  • 13:07 - 13:11
    הוציאו מעל ארבעה טריליון דולר
    על קניה חוזרת של מניותיהן.
  • 13:11 - 13:15
    ואם מסכמים את זה
    ברמת המאקרו הכלכלית,
  • 13:15 - 13:17
    אם מסתכלים על השקעות עסקיות במצטבר,
  • 13:17 - 13:19
    שמהווים אחוז מהתמ"ג,
  • 13:19 - 13:23
    רואים גם את הנפילה
    ברמת ההשקעות העסקיות.
  • 13:23 - 13:24
    וזאת בעיה.
  • 13:24 - 13:28
    אגב, זאת בעיה עצומה
    מבחינת יצירת כישורים ומשרות.
  • 13:28 - 13:30
    אולי שמעתם שכיום מרבים להתעסק
  • 13:30 - 13:33
    ב"האם הרובוטים משתלטים
    על מקומות העבודה שלנו?"
  • 13:33 - 13:36
    ברור שהמיכון, לאורך הדורות,
    גזל מקומות עבודה,
  • 13:36 - 13:39
    אבל כל עוד הרווחים
    הושקעו בחזרה בייצור,
  • 13:39 - 13:41
    זה לא שינה:
    הופיעו מקומות עבודה חדשים.
  • 13:41 - 13:45
    אבל המחסור הזה בהשקעה חוזרת
    מסוכן מאד.
  • 13:45 - 13:49
    בדומה לכך, בתעשיית התרופות,
    איך שהמחירים נקבעים, למשל,
  • 13:49 - 13:53
    מעניין מאד שלא מתחשבים שם
    בתנאים האובייקטיביים
  • 13:53 - 13:57
    של הדרך הקולקטיבית
    שבה נוצר בכלכלה ערך.
  • 13:57 - 14:00
    אז במגזר שיש בו המון שחקנים שונים --
  • 14:00 - 14:04
    ציבוריים, פרטיים וכמובן
    ארגוני המגזר השלישי --
  • 14:04 - 14:05
    שיוצרים ערך,
  • 14:05 - 14:07
    הדרך בה אנו מודדים בפועל
    ערך במגזר הזה
  • 14:07 - 14:09
    הוא דרך מערכת התמחור עצמה.
  • 14:09 - 14:11
    המחיר מגדיר את הערך.
  • 14:11 - 14:12
    אז כשלאחרונה
  • 14:12 - 14:16
    מחיר תרופה אנטיביוטית
    קפץ בן-לילה ב-400 אחוזים,
  • 14:16 - 14:18
    והמנכ"ל נשאל
    "איך אתה מסוגל לעשות זאת?
  • 14:18 - 14:21
    "אנשים זקוקים לתרופה הזאת.
    זה לא הוגן."
  • 14:21 - 14:23
    הוא ענה, "יש לנו ציווי מוסרי
  • 14:23 - 14:26
    "להניח למחירים לעלות
    ככל שהשוק יוכל לשאת,"
  • 14:26 - 14:29
    בהתעלמות גמורה מהעובדה
    שבארה"ב, למשל,
  • 14:30 - 14:34
    מוסדות הבריאות הלאומיים
    מוציאים מעל 30 מיליארד בשנה
  • 14:34 - 14:36
    על מחקר רפואי שמניב תרופות כאלה.
  • 14:36 - 14:39
    אז שוב, לא מתייחסים
    לתנאים האובייקטיביים האלה
  • 14:39 - 14:43
    ופשוט מניחים למערכת המחירים
    להגדיר את הערך.
  • 14:43 - 14:45
    זה איננו סתם תרגיל אקדמי,
  • 14:45 - 14:47
    מעניין ככל שיהיה.
  • 14:47 - 14:51
    כל זה חשוב מאד
    לדרך בה אנו מודדים תפוקה,
  • 14:51 - 14:53
    לדרך בה אנו מכוונים את הכלכלה,
  • 14:53 - 14:55
    לעורר הרגשה שאתה יצרני,
  • 14:55 - 14:58
    לאילו מגזרים עוזרים ומסייעים
  • 14:58 - 15:01
    וגם מעוררים באנשים גאווה
    להיות חלק מהכלכלה.
  • 15:01 - 15:03
    למעשה, אם נחזור לאותה ציטטה,
  • 15:03 - 15:06
    לא מפתיע שבלנקפיין
    היה יכול לומר אותה.
  • 15:06 - 15:07
    הוא צדק.
  • 15:07 - 15:11
    אם זו הדרך בה אנו מודדים
    יצרנות, פריון וערך בכלכלה,
  • 15:11 - 15:14
    כמובן שעובדי גולדמן זקס
    הם הכי פרודוקטיביים.
  • 15:14 - 15:15
    למעשה, הם מרוויחים הכי הרבה.
  • 15:15 - 15:18
    מחיר העבודה שלהם
    מגדיר את ערכם.
  • 15:18 - 15:20
    אבל זה כבר חוזר על עצמו, כמובן.
  • 15:20 - 15:23
    אז קיים צורך אמיתי
    לחשיבה מחודשת.
  • 15:23 - 15:26
    עלינו לחשוב מחדש
    איך אנו מודדים תפוקה,
  • 15:26 - 15:28
    ולמען האמת, נערכים בעולם
    כמה ניסויים מדהימים.
  • 15:28 - 15:33
    בניו-זילנד, למשל, יש להם
    מדד אושר לאומי גולמי.
  • 15:33 - 15:37
    בבהוטן גם חושבים
    על מדדי אושר ואיכות חיים.
  • 15:37 - 15:40
    אבל הבעייה היא שאי-אפשר
    סתם לעשות פעולות חיבור.
  • 15:40 - 15:42
    עלינו לעצור,
  • 15:42 - 15:44
    ולדעתי זהו הרגע לעצור,
  • 15:44 - 15:46
    לאור זאת שמעט מאד השתנה בפועל
  • 15:46 - 15:47
    מאז המשבר הכלכלי,
  • 15:47 - 15:51
    לוודא גם שאנו לא מבלבלים
  • 15:51 - 15:53
    בין משיכת ערך ליצירת ערך,
  • 15:53 - 15:56
    כלומר רואים מה כלול
    ולא סתם להוסיף עוד,
  • 15:56 - 16:00
    לוודא למשל שאיננו מבלבלים
    בין שכ"ד לרווחים.
  • 16:00 - 16:03
    שכ"ד בעיני הכלכלנים הקלאסיים
    היה הכנסה שהוחמצה.
  • 16:03 - 16:06
    היום, שכ"ד, כשמדברים על כלכלה,
  • 16:06 - 16:09
    הוא סתם מכשול
    בפני השגת מחיר תחרותי,
  • 16:09 - 16:12
    שאפשר להתגבר עליו
    אם מבטלים קצת א-סימטריוּת.
  • 16:13 - 16:17
    שנית, כמובן שאנו יכולים לכוון פעילויות
    למה שהכלכלנים הקלאסיים כינו
  • 16:17 - 16:19
    "גבול הפרודוקטיביות".
  • 16:19 - 16:21
    זה לא צריך להיות
    הם-או-אנחנו,
  • 16:21 - 16:24
    מגזר הפיננסי הגדול והרע
    נגד שאר המגזרים הטובים.
  • 16:24 - 16:25
    יכולנו לתקן את המגזר הפיננסי.
  • 16:25 - 16:28
    אחרי המשבר, כמה הזדמנויות טובות
    אבדו במובן מסוים.
  • 16:28 - 16:31
    יכולנו להנהיג את המס
    על עסקאות פיננסיות,
  • 16:31 - 16:34
    שהיה מתגמל עסקאות לטווח ארוך
    על פני קצרות הטווח,
  • 16:34 - 16:37
    אבל לא החלטנו לעשות זאת
    באופן גלובלי.
  • 16:37 - 16:39
    אנו יכולים.
    באפשרותנו לשנות את דעתנו.
  • 16:39 - 16:41
    אנו יכולים גם להקים
    סוגי מוסדות חדשים.
  • 16:41 - 16:45
    יש בעולם סוגים שונים, למשל,
    של מוסדות פיננסיים ציבוריים
  • 16:45 - 16:49
    שמספקים מימון סבלני וארוך-טווח
  • 16:49 - 16:53
    שעוזר לחברות קטנות לגדול,
    שעוזר להקמת תשתיות ולחדשנות.
  • 16:53 - 16:55
    אבל העיקר לא צריך להיות
    תפוקה בלבד.
  • 16:55 - 16:57
    העיקר לא צריך להיות
    קצב התפוקה.
  • 16:57 - 16:59
    עלינו גם לעצור, כחברה,
  • 16:59 - 17:02
    ולשאול: איזה ערך אנו בכלל יוצרים?
  • 17:02 - 17:06
    ואני רוצה לסיים עם העובדה
    שהשבוע אנו חוגגים
  • 17:06 - 17:08
    50 שנה לנחיתה על הירח.
  • 17:08 - 17:11
    זה דרש מהמגזר הציבורי
    ומהמגזר הפרטי
  • 17:11 - 17:14
    להשקיע ולחדש בכל מיני דרכים,
  • 17:14 - 17:16
    ולא רק בתחום האווירונאוטיקה.
  • 17:16 - 17:20
    זה כלל השקעות בתחומים
    כמו תזונה וחומרים.
  • 17:20 - 17:23
    אגב כך נעשו הרבה שגיאות.
  • 17:23 - 17:27
    למעשה, הממשל ניצל
    את מלוא כוח הרכש שלו,
  • 17:27 - 17:30
    למשל, לטובת הפתרונות היזמיים האלה,
  • 17:30 - 17:31
    שחלקם נכשלו.
  • 17:31 - 17:34
    אבל האם הכשלונות מהווים חלק
    ביצירה של ערך,
  • 17:34 - 17:36
    או שהם סתם טעויות?
  • 17:36 - 17:39
    איך אנו גם מטפחים את הנסיונות,
  • 17:39 - 17:42
    את הניסוי-וטעייה, את הטעייה-וטעייה?
  • 17:42 - 17:45
    מעבדות "בל", מעבדת המו"פ
    של איי-טי-אנד-טי,
  • 17:45 - 17:49
    הוקמו בעידן שבו הממשל
    היה אמיץ למדי.
  • 17:49 - 17:54
    הם דרשו מאיי-טי-אנד-טי
    שכדי לשמור על המונופול שלה,
  • 17:54 - 17:58
    עליה להשקיע מחדש בכלכלה האמיתית
    את רווחיה,
  • 17:58 - 17:59
    חדשנות,
  • 17:59 - 18:01
    חדשנות מעבר למערכות תקשורת.
  • 18:01 - 18:03
    זאת היתה ההיסטוריה,
    ההיסטוריה המוקדמת של מעבדות בל.
  • 18:03 - 18:07
    אז איך ניצור את התנאים החדשים
    להשקעה חוזרת
  • 18:07 - 18:10
    כדי להשקיע ביחד בסוגי ערך חדשים
  • 18:10 - 18:13
    כדי לפתור כמה מהאתגרים
    הגדולים ביותר של זמננו,
  • 18:13 - 18:14
    כמו שינויי האקלים?
  • 18:14 - 18:16
    זאת שאלה מרכזית.
  • 18:16 - 18:18
    אבל עלינו גם לשאול את עצמנו,
  • 18:18 - 18:21
    אילו היה חישוב של ערך-נטו,
  • 18:22 - 18:24
    או אילו היה נערך
    ניתוח עלות-תועלת
  • 18:24 - 18:28
    בשאלה אם בכלל לנסות
    לטוס לירח ובחזרה
  • 18:28 - 18:29
    באותו הדור,
  • 18:29 - 18:32
    מן הסתם לא היינו מתחילים בכלל.
  • 18:32 - 18:33
    אז תודה לאל,
  • 18:33 - 18:35
    ככלכלנית, אני יכולה לומר לכם
  • 18:36 - 18:37
    שערך איננו רק מחיר.
  • 18:38 - 18:39
    תודה לכם.
  • 18:39 - 18:42
    (מחיאות כפיים)
Title:
מבט מפוכח על מחיר, חדשנות ועל מי שמניע את הכלכלה
Speaker:
מריאנה מזוקאטו
Description:

מניין נובע עושר, מי יוצר אותו ומה משמיד אותו? מריאנה מזוקאטו צוללת לתוך הכלכלה העולמית ומסבירה איך איבדנו את משמעותו של הערך ומדוע עלינו לחשוב מחדש על המערכות הפיננסיות הנוכחיות שלנו, כדי שניתן יהיה לכוון את הקפיטליזם לעבר עתיד אמיץ, חדשני ומקיים לטובת כולנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:55

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.