Return to Video

כיצד תוכלו להשתמש בתסמונת המתחזה לטובתכם

  • 0:01 - 0:05
    אני חוויתי הצלחה רבה בחיי.
  • 0:06 - 0:08
    לפני עשור,
  • 0:08 - 0:11
    מיד לאחר האוניברסיטה, הקמתי עסק
    יחד עם החבר שלי סקוט.
  • 0:12 - 0:15
    ללא ניסיון קודם בעסקים
  • 0:15 - 0:17
    וללא תכנית מפוארת כלשהי -
  • 0:17 - 0:21
    למעשה, המטרות שלנו כשהתחלנו,
    היו איך לא להזדקק לקבל עבודה אמיתית כלשהי
  • 0:21 - 0:22
    (צחוק)
  • 0:22 - 0:24
    ולא להיאלץ ללבוש מדי יום חליפה לעבודה.
  • 0:24 - 0:26
    הצליח והצליח.
  • 0:26 - 0:27
    (צחוק)
  • 0:28 - 0:32
    היום יש לנו אלפי עובדים מדהימים,
  • 0:32 - 0:35
    ומיליוני אנשים ברחבי העולם
    משתמשים בתוכנה שלנו.
  • 0:35 - 0:37
    וטכנית, אפילו מחוץ לו,
  • 0:37 - 0:40
    אם סופרים את אלה שעושים כרגע
    את דרכם למאדים.
  • 0:40 - 0:43
    אז הייתם חושבים שאני יודע
    מה אני עושה בכל יום
  • 0:43 - 0:44
    כשאני הולך לעבודה.
  • 0:45 - 0:47
    אז הרשו לי לגלות לכם משהו:
  • 0:47 - 0:52
    ברוב הימים, אני עדיין מרגיש,
    לעיתים קרובות שאני לא יודע מה אני עושה.
  • 0:53 - 0:55
    אני מרגיש כך מזה 15 שנים,
  • 0:55 - 0:59
    ומאז למדתי שלתחושה הזאת קוראים
    "תסמונת המתחזה."
  • 1:01 - 1:04
    האם חשתם אי פעם שאתם מחוץ
    לגבולות היכולת שלכם,
  • 1:04 - 1:05
    כמו הונאה,
  • 1:06 - 1:10
    ורק ניחשתם/חיפפתם את דרככם
    דרך הסיטואציה --
  • 1:10 - 1:11
    (צחוק)
  • 1:11 - 1:13
    כשאתם מאובנים מאימה שמתישהו
  • 1:13 - 1:15
    מישהו הולך לחשוף אתכם?
  • 1:16 - 1:19
    אני יכול לחשוב על הרבה דוגמאות
    שבהן הרגשתי כך.
  • 1:20 - 1:22
    כשראיינתי את מנהל משאבי אנוש
    הראשון שלנו,
  • 1:22 - 1:25
    כשמעולם לא עבדתי בחברה
    שהיתה לה מחלקת משאבי אנוש --
  • 1:25 - 1:26
    (צחוק)
  • 1:26 - 1:29
    נכנסתי לראיון מבוהל,
  • 1:29 - 1:32
    ווחשבתי, "מה אני הולך לשאול את האדם הזה?"
  • 1:32 - 1:35
    או כשהשתתפתי בישיבות דירקטוריון
    בחולצת טריקו כשאני מוקף בחליפות,
  • 1:35 - 1:37
    וראשי תיבות מתעופפים מסביב,
  • 1:37 - 1:39
    כהרגשתי כמו ילד בן חמש
  • 1:39 - 1:41
    בזמן שרשמתי אותם בחשאי בפנקס שלי,
  • 1:41 - 1:44
    כדי שאוכל לחפש אותם בוויקיפדיה
    כשאחזור הביתה אחר כך.
  • 1:44 - 1:45
    (צחוק)
  • 1:45 - 1:47
    או, בתחילת הדרך,
  • 1:47 - 1:49
    כשאנשים התקשרו וביקשו חשבונות זכאים,
  • 1:49 - 1:53
    הייתי מתאבן וחושב "רגע, הם מבקשים לקבל כסף
  • 1:53 - 1:55
    או לתת לנו אותו?"
  • 1:55 - 1:57
    (צחוק)
  • 1:57 - 2:00
    והייתי מכסה את הטלפון,
  • 2:00 - 2:02
    מכסה את פיית הטלפון,
  • 2:02 - 2:04
    ואומר, "סקוט, אתה עכשיו בחשבונות,"
  • 2:04 - 2:05
    ומעביר את הטלפון.
  • 2:05 - 2:06
    (צחוק)
  • 2:06 - 2:09
    שנינו ביצענו הרבה עבודות אז.
  • 2:09 - 2:14
    כך שמבחינתי, תסמונת המתחזה היא תחושה
    של להיות הרבה מעבר ליכולתי,
  • 2:14 - 2:17
    אבל עדיין שקוע במצב.
  • 2:17 - 2:21
    בתוכך, אתה יודע שאינך מיומן ומנוסה מספיק
  • 2:21 - 2:24
    או מוסמך מספיק באופן שיצדיק את היותך שם,
  • 2:24 - 2:25
    ובכל זאת אתה שם,
  • 2:25 - 2:27
    ואתה צריך למצוא דרך החוצה,
  • 2:27 - 2:29
    כי אתה לא יכול פשוט לצאת.
  • 2:30 - 2:32
    זה לא פחד מכישלון,
  • 2:32 - 2:34
    וזה לא פחד מאי יכולת לעשות זאת.
  • 2:35 - 2:38
    זו יותר תחושה של התחמקות מלהיתפס,
  • 2:38 - 2:41
    פחד להתגלות,
  • 2:41 - 2:44
    שבכל רגע מישהו עשוי לגלות את זה.
  • 2:44 - 2:45
    ואם הם היו מגלים את זה,
  • 2:45 - 2:48
    היית חושב בכנות, "טוב, זה ממש די הוגן. "
  • 2:48 - 2:50
    (צחוק)
  • 2:50 - 2:54
    אחד הסופרים האהובים עלי, ניל גאימן,
    אמר את זה כל כך יפה
  • 2:54 - 2:58
    בפתיחה להרצאה שהוא נתן באוניברסיטה,
    שנקראה "לעשות אמנות טובה."
  • 2:58 - 3:00
    אני רוצה להיות בטוח שאצטט אותו נכון.
  • 3:01 - 3:04
    "הייתי משוכנע שתהיה דפיקה על הדלת
  • 3:04 - 3:08
    ואדם עם לוח כתיבה יהיה שם
    כדי לומר לי שהכל נגמר,
  • 3:09 - 3:11
    שהם תפסו אותי,
  • 3:11 - 3:13
    ושכעת אצטרך ללכת ולמצוא עבודה אמיתית."
  • 3:14 - 3:17
    עכשיו, כשיש דפיקה על הדלת שלי,
  • 3:17 - 3:22
    אני עדיין מרגיש כאילו מישהו בחליפה שחורה
    ולוח כתיבה יהיה שם
  • 3:22 - 3:24
    כדי לומר לי שזמני איכשהו עבר.
  • 3:24 - 3:25
    וכטבח עלוב כפי שאני,
  • 3:25 - 3:29
    אני נושם לרווחה כשזה רק מישהו
    עם פיצה לילדים.
  • 3:29 - 3:30
    (צחוק)
  • 3:31 - 3:33
    אבל חשוב לציין שזה לא לגמרי רע.
  • 3:33 - 3:36
    אני חושב שיש הרבה מהטוב ברגשות האלה.
  • 3:36 - 3:42
    וזה לא סוג של דיבור דמוי כרזת מוטיבציה,
  • 3:42 - 3:43
    כמו "התחל את זה כעת."
  • 3:45 - 3:49
    זו יותר התבוננות פנימית לתוך התנסויות
    "תסמונת המתחזה" שלי,
  • 3:49 - 3:51
    ואיך ניסיתי ללמוד לרתום אותן
  • 3:51 - 3:53
    ולהפוך אותן לסוג של כוח מועיל.
  • 3:54 - 3:56
    ודוגמה נהדרת של התנסויות אלו
  • 3:56 - 3:58
    היא מימיה הראשונים של אטלסיאן.
  • 3:58 - 4:02
    מלאו לנו כ- 4 שנים והיו לנו כ- 70 עובדים.
  • 4:02 - 4:04
    ובעצת רואי החשבון שלנו --
  • 4:04 - 4:07
    רוב הסיפורים הטובים ביותר מתחילים
    בעצה של רואה חשבון --
  • 4:07 - 4:08
    (צחוק)
  • 4:08 - 4:12
    נכנסנו לתחרות יזם השנה של ניו סאות' ווילס.
  • 4:12 - 4:15
    הופתענו כשניצחנו
  • 4:15 - 4:17
    בתואר יזם השנה של ניו סאות' ווילס
  • 4:17 - 4:19
    בקטגוריית היזמים הצעירים שמתחת לגיל 40.
  • 4:19 - 4:21
    היו שמונה קטגוריות.
  • 4:21 - 4:23
    וכל כך מופתעים, למעשה,
  • 4:23 - 4:25
    שלאחר שהסתכלתי ברשימת האנשים שהתחרו נגדנו,
  • 4:25 - 4:28
    אפילו לא התייצבתי לטקס הענקת הפרסים.
  • 4:28 - 4:30
    אז סקוט קיבל את הפרס לבדו.
  • 4:31 - 4:34
    ואז נסענו לאירוע הפרסים הלאומיים.
  • 4:34 - 4:36
    חשבתי שאולי כדאי שאני אלך לאלה.
  • 4:36 - 4:38
    אז שכרנו חליפות,
  • 4:38 - 4:41
    הזמנתי בחורה שזה עתה פגשתי --
  • 4:41 - 4:42
    נגיע אליה עוד דקה --
  • 4:42 - 4:43
    (צחוק)
  • 4:43 - 4:46
    ויצאנו לגאלה הגדולה של
    לובשי הטוקסידו החשובים.
  • 4:47 - 4:49
    וההפתעה שלנו הפכה להלם
  • 4:49 - 4:52
    בפרס הראשון של הערב, בקטגורית הצעירים.
  • 4:52 - 4:53
    כשניצחנו את כל המדינות האחרות
  • 4:53 - 4:56
    וזכינו בתואר יזם השנה הצעיר של אוסטרליה.
  • 4:56 - 4:57
    כשההלם התפוגג,
  • 4:57 - 5:00
    הגישו לנו הרבה שמפניה לשולחן
    והחגיגה התחילה,
  • 5:00 - 5:02
    והלילה ללא ספק נגמר.
  • 5:02 - 5:03
    בילינו ערב נפלא.
  • 5:03 - 5:06
    דילוג מהיר לחלוקת הפרס האחרון של הערב.
  • 5:06 - 5:09
    וההלם שלנו הפך להיות ההלם של כולם
  • 5:09 - 5:11
    כשזכינו בתואר יזם השנה האוסטרלי
  • 5:11 - 5:13
    מול כל הקטגוריות האחרות.
  • 5:13 - 5:15
    כל האחרים היו כל כך המומים, למעשה,
  • 5:15 - 5:17
    שהקריין, המנכ"ל של "ארנסט אנד יאנג",
  • 5:17 - 5:19
    פתח את המעטפה,
  • 5:19 - 5:21
    והמילים הראשונות שיצאו מפיו היו
    "אלוהים אדירים."
  • 5:21 - 5:22
    (צחוק)
  • 5:23 - 5:25
    ואז הוא התעשת והכריז שזכינו.
  • 5:25 - 5:27
    (צחוק)
  • 5:27 - 5:29
    אז הבנו שנכנסנו עמוק מדי
  • 5:29 - 5:31
    ושמשם המים יהיו יותר עמוקים.
  • 5:31 - 5:33
    כי טסנו למונטה קרלו
  • 5:33 - 5:36
    לייצג את אוסטרליה בתחרות יזם השנה העולמי
  • 5:36 - 5:38
    מול 40 מדינות שונות אחרות.
  • 5:40 - 5:44
    בחליפה מושכרת אחרת השתתפתי באחת הארוחות
  • 5:44 - 5:48
    וישבתי ליד אדם מקסים בשם בלמירו דה אזבדו,
  • 5:48 - 5:49
    שהיה המנצח מפורטוגל.
  • 5:49 - 5:51
    אלוף מושלם.
  • 5:51 - 5:54
    בגיל 65 הוא הריץ את העסק שלו במשך 40 שנה,
  • 5:54 - 5:56
    היו לו 30,000 עובדים.
  • 5:56 - 5:58
    אל תשכחו שבאותו זמן לנו היו 70.
  • 5:58 - 6:01
    והיה לו מחזור של 4 מיליארד אירו.
  • 6:01 - 6:03
    ואחרי כמה כוסות יין,
  • 6:03 - 6:07
    אני זוכר שהודיתי בפניו שהרגשתי כאילו
    לא הגיע לנו להיות שם,
  • 6:07 - 6:09
    שחרגנו הרבה מעבר ליכולת שלנו.
  • 6:09 - 6:12
    ובזמן כלשהו מישהו עומד לגלות את זה
  • 6:12 - 6:13
    ולשלוח אותנו הביתה לאוסטרליה.
  • 6:14 - 6:16
    והוא, אני זוכר, פשוט השתהה והביט בי
  • 6:16 - 6:20
    ואמר שהוא הרגיש בדיוק אותו דבר
  • 6:20 - 6:23
    ושהוא חשד שכל המנצחים הרגישו אותו דבר,
  • 6:23 - 6:27
    וזה למרות שאינו מכיר את סקוט או אותי,
    או באמת כל דבר שקשור בטכנולוגיה.
  • 6:27 - 6:29
    הוא אמר שבלי ספק אנחנו עושים משהו נכון
  • 6:29 - 6:31
    וכנראה שאנחנו נצטרך להמשיך.
  • 6:31 - 6:32
    (צחוק}
  • 6:32 - 6:36
    זה היה רגע מכונן עבורי משתי סיבות.
  • 6:36 - 6:39
    אחת, הבנתי שאנשים אחרים גם הרגישו כך.
  • 6:39 - 6:43
    ושניים, הבנתי שזה לא נעלם עם
    כל צורה של הצלחה כלשהי.
  • 6:43 - 6:46
    הנחתי שאנשים מצליחים לא הרגישו כמו מתחזים,
  • 6:46 - 6:49
    וכעת אני יודע שסביר שההפך מזה הוא נכון.
  • 6:50 - 6:52
    וזו לא רק תחושה שיש לי בעבודה.
  • 6:52 - 6:54
    זה קורה לי גם בחיי הפרטיים.
  • 6:54 - 6:56
    בתקופה הראשונה,
  • 6:56 - 6:59
    טסתי מדי שבוע הלוך וחזור לסן פרנסיסקו,
    עבור אטלסיאן ,
  • 6:59 - 7:01
    וצברתי הרבה נקודות של נוסע מתמיד
  • 7:01 - 7:03
    ואישרו לי כניסה לטרקלין העסקי של קוואנטס.
  • 7:03 - 7:06
    ואם אי פעם היה מקום שאליו אני לא שייך...
  • 7:06 - 7:07
    (צחוק)
  • 7:07 - 7:11
    זה לא עזר כשנכנסתי במכנסיים קצרים וג'ינס
    והם בדרך כלל הביטו בי,
  • 7:11 - 7:15
    או בג'ינס וחולצת טריקו, ואמרו,
    "אפשר לעזור לך בחור? הלכת לאיבוד?"
  • 7:15 - 7:18
    אבל בכל אופן, לפעמים החיים קורים
    בטרקלין הקוואנטס
  • 7:18 - 7:20
    כשאתם הכי פחות מצפים לכך.
  • 7:20 - 7:22
    בוקר אחד, לפני למעלה מעשור,
  • 7:22 - 7:24
    ישבתי שם כמידי שבוע,
  • 7:24 - 7:27
    ואישה יפה, הרבה מעל הליגה שלי
  • 7:27 - 7:31
    נכנסה לטרקלין קוואנטס והמשיכה ללכת ישר אלי
  • 7:31 - 7:33
    במקרה של זהות שגויה.
  • 7:34 - 7:36
    היא חשבה שאני מישהו אחר,
  • 7:36 - 7:38
    אז במקרה הזה הייתי באמת מתחזה.
  • 7:38 - 7:41
    {צחוק)
  • 7:41 - 7:44
    אבל במקום להתאבן כפי שהיה קורה לי בעבר
  • 7:44 - 7:48
    או אולי באבירות מודיע לה שהיא טועה,
  • 7:48 - 7:51
    ניסיתי פשוט להמשיך בשיחה.
  • 7:51 - 7:52
    (צחוק)
  • 7:52 - 7:55
    ובירבורים אוסטרליים קלאסיים
    הפכו לאיזשהו צעד קדימה
  • 7:55 - 7:57
    ומספר טלפון.
  • 7:57 - 8:03
    ולקחתי את הבחורה הזו לטקס הענקת הפרסים
    כעבור כמה חודשים
  • 8:03 - 8:05
    ויותר מעשור לאחר מכן,
  • 8:05 - 8:07
    אני מאושר להפליא מזה שהיא עכשיו אשתי,
  • 8:07 - 8:09
    ויש לנו ארבעה ילדים מדהימים.
  • 8:09 - 8:13
    (מחיאות כפיים)
  • 8:15 - 8:18
    אבל הייתם חושבים שכשאני מתעורר בכל בוקר,
  • 8:18 - 8:21
    אינני מתהפך במיטה, מביט בה וחושב:
    "היא הולכת לומר,
  • 8:21 - 8:24
    "מי אתה, ומי נתן לך את הצד ההוא של המיטה?
  • 8:24 - 8:25
    (צחוק)
  • 8:25 - 8:26
    'צא מכאן.'"
  • 8:27 - 8:28
    אבל היא לא.
  • 8:28 - 8:31
    ואני חושב שלפעמים היא מרגישה כך.
  • 8:32 - 8:34
    וכנראה שזו אחת מהסיבות
  • 8:34 - 8:36
    שסביר להניח שיהיו לנו נישואים מוצלחים.
  • 8:36 - 8:38
    כשהתכוננתי לשיחה הזו,
  • 8:38 - 8:41
    למדתי שאחת התכונות של מערכות היחסים
    המצליחות ביותר
  • 8:41 - 8:44
    היא כששני בני הזוג מרגישים
    מחוץ לליגה שלהם.
  • 8:44 - 8:46
    הם מרגישים שבן הזוג שלהם
    נמצא מחוץ לליגה שלהם.
  • 8:46 - 8:48
    הם מרגישים מתחזים.
  • 8:48 - 8:51
    ואם הם לא מתאבנים והם אסירי תודה,
  • 8:51 - 8:54
    ועובדים קשה יותר ומתאמצים להיות
    בני הזוג הכי טובים שהם יכולים להיות,
  • 8:54 - 8:57
    סביר שזו תהיה מערכת יחסים מוצלחת מאוד.
  • 8:57 - 8:59
    אז אם יש לכם את התחושה הזאת, אל תתאבנו.
  • 8:59 - 9:01
    נסו להמשיך בשיחה,
  • 9:02 - 9:05
    גם אם היא חושבת שאתה מישהו שאינך.
  • 9:07 - 9:09
    להרגיש כמו, או כשאנשים חושבים
    שאני מישהו שאני לא
  • 9:09 - 9:11
    למעשה קורה לעיתים די קרובות.
  • 9:12 - 9:14
    דוגמה מצוינת מהעבר הקרוב שלי:
  • 9:14 - 9:17
    לפני כמה חודשים, נשארתי ער
    מאוחר בלילה עם אחד מילדיי,
  • 9:17 - 9:19
    וראיתי משהו בטוויטר
  • 9:19 - 9:22
    על כך ש"טסלה" אמרו שהם יכלו לפתור
  • 9:22 - 9:24
    את סדרות משברי האנרגיה בדרום אוסטרליה
  • 9:24 - 9:27
    בעזרת אחת הסוללות התעשייתיות הגדולות שלהם.
  • 9:27 - 9:30
    מבלי לחשוב, שיגרתי חזרה כמה ציוצים
  • 9:30 - 9:33
    כשאני מאתגר אותם ושואל
    אם הם באמת רציניים בקשר לזה.
  • 9:34 - 9:37
    ובכך, הצלחתי לבעוט בסלע קטן מאוד
  • 9:37 - 9:38
    ממרומי גבעה קטנה מאוד
  • 9:38 - 9:42
    שהפך למפולת שלגים
    שמצאתי את עצמי נופל לתוכה.
  • 9:42 - 9:45
    כי כמה שעות לאחר מכן,
    אלון צייץ אלי חזרה ואמר
  • 9:45 - 9:47
    שהם רציניים עד מאוד,
  • 9:47 - 9:49
    שתוך 100 ימים מחתימת חוזה,
  • 9:49 - 9:51
    הם יכולים להתקין מתקן
    של 100 מגה ואט לשעה,
  • 9:51 - 9:54
    שזו סוללה ענקית בסדר גודל עולמי,
  • 9:54 - 9:56
    אחת הגדולות שיוצרו בעולם אי פעם.
  • 9:56 - 9:59
    ואז החל הסיוט.
  • 9:59 - 10:02
    תוך 24 שעות, כל כלי התקשורת המרכזיים
  • 10:02 - 10:05
    שלחו אלי מיסרונים ודוא"ל
    וניסו ליצור אתי קשר
  • 10:05 - 10:08
    כדי לשמוע את דעתי כסוג של "מומחה" באנרגיה.
  • 10:08 - 10:10
    (צחוק)
  • 10:10 - 10:14
    בזמנו, לא יכולתי באמת לומר מה ההבדל
  • 10:14 - 10:19
    בין סוללה של 1.5 וולט שבמשחקים
    של הילדים שלי
  • 10:19 - 10:23
    ומתקן סוללה בקנה מידה תעשייתי
    של 100 מגוואט-שעה
  • 10:23 - 10:24
    שיותקן בדרום אוסטרליה
  • 10:24 - 10:26
    ושבאופן פוטנציאלי יוכל לפתור
    את משבר האנרגיה שלהם.
  • 10:27 - 10:29
    הרגשתי עכשיו כמו מקרה כרוני
    של תסמונת המתחזה.
  • 10:29 - 10:30
    (צחוק)
  • 10:31 - 10:32
    וזה נעשה באמת מוזר.
  • 10:33 - 10:35
    ואני זוכר שחשבתי לעצמי,
  • 10:35 - 10:39
    "לעזאזל, התחלתי משהו כאן
    ואני ממש לא יכול לצאת מזה.
  • 10:39 - 10:42
    אם אנטוש את המצב,
  • 10:42 - 10:45
    אני עלול איכשהו לעכב
    אנרגיה מתחדשת באוסטרליה
  • 10:45 - 10:48
    ואולי פשוט איראה כמו אידיוט מושלם
  • 10:48 - 10:50
    בגלל הטמטום שלי בטוויטר."
  • 10:50 - 10:52
    אז חשבתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות
  • 10:52 - 10:55
    הוא לנסות לא להתאבן ולנסות ללמוד.
  • 10:55 - 10:56
    אז ביליתי שבוע
  • 10:56 - 11:00
    בנסיון ללמוד כל מה שיכולתי אודות
    סוללות בקנה מידה תעשייתי
  • 11:00 - 11:03
    ורשת החשמל ומקורות אנרגיה מתחדשים
    והכלכלה של כל אלה
  • 11:03 - 11:06
    ואם זו בכלל הצעה מעשית.
  • 11:06 - 11:08
    דיברתי עם המדען הראשי, עם ה-CSIRO,
  • 11:08 - 11:13
    שמעתי משרים וראשי ממשלה את הצד שלהם בסיפור
  • 11:13 - 11:14
    משני צידי המתרס.
  • 11:15 - 11:18
    הצלחתי להחליף ציוצים עם ראש הממשלה.
  • 11:18 - 11:21
    אפילו הצלחתי להפגין רושם חולף,
  • 11:21 - 11:23
    של מומחה בתחום האנרגיה ב- ABC Lateline.
  • 11:23 - 11:25
    (צחוק)
  • 11:26 - 11:27
    אבל כתוצאה מכל זה,
  • 11:27 - 11:30
    דרום אוסטרליה הוציאה מכרז לסוללה
  • 11:30 - 11:33
    וקיבלה למעלה מ- 90 פניות
    להשתתף במכרז לסוללה.
  • 11:34 - 11:37
    והשיח הלאומי במשך כמה חודשים
  • 11:37 - 11:41
    עבר מדיון תיאטרלי חסר ערך בפרלמנט
  • 11:41 - 11:44
    לדיון בשאלה איזה סוג כימיה של סוללה
    בקנה מידה תעשייתי
  • 11:44 - 11:47
    הוא הטוב ביותר לייצור סוללות מתחדשות
    בקנה מידה גדול.
  • 11:47 - 11:51
    אז לדעתי הלקח הכי חשוב הוא
    שבאותה תקופה בחיי,
  • 11:51 - 11:53
    ידעתי היטב שאני מתחזה.
  • 11:53 - 11:55
    שאני נמצא במרחק ק"מ אחדים מגבולות היכולת שלי.
  • 11:55 - 11:58
    אבל במקום להתאבן, ניסיתי ללמוד
    ככל שיכולתי,
  • 11:58 - 12:02
    מונע על ידי הפחד שאיראה כמו מטומטם,
  • 12:02 - 12:05
    וניסיתי להפוך את זה לסוג של כוח מועיל.
  • 12:06 - 12:08
    אבל אחד הדברים שלמדתי
  • 12:08 - 12:13
    הוא שאנשים חושבים שבני אדם מצליחים
    לא חשים כמו מתחזים.
  • 12:14 - 12:17
    אבל אני חושב, במיוחד כי אני מכיר
    הרבה יזמים,
  • 12:17 - 12:19
    שסביר יותר שההפך הוא נכון.
  • 12:20 - 12:25
    אבל האנשים הכי מצליחים שאני מכיר
    לא מטילים ספק בעצמם,
  • 12:25 - 12:28
    אבל הם תמיד מטילים ספק רב ברעיונותיהם
  • 12:28 - 12:30
    ובידע שלהם.
  • 12:30 - 12:33
    הם יודעים מתי המים עמוקים מדי,
  • 12:33 - 12:35
    ואינם חוששים לבקש עצה.
  • 12:35 - 12:37
    הם לא רואים בזה דבר רע.
  • 12:37 - 12:40
    והם משתמשים בעצה הזו כדי
    לחדד את הרעיונות האלה, לשפר אותם
  • 12:40 - 12:41
    וללמוד.
  • 12:41 - 12:44
    וזה בסדר להיות מחוץ לגבולות היכולת לפעמים.
  • 12:44 - 12:46
    אני נמצא הרבה במצב הזה.
  • 12:46 - 12:48
    זה בסדר להיות מחוץ לגבולות שלכם.
  • 12:48 - 12:51
    זה בסדר להיות במצב שבו אינכם יכולים
    ללחוץ על כפתור המפלט,
  • 12:51 - 12:54
    כל עוד אינכם מתאבנים,
  • 12:54 - 12:56
    כל עוד אתם אוחזים בריתמת המצב,
    אל תהיו משותקים
  • 12:56 - 12:59
    ונסו להפוך אותו לכוח שפועל לטובה.
  • 12:59 - 13:02
    וזה חשוב שאני מדבר כאן על "ריתמה,"
  • 13:02 - 13:04
    כי זה לא סוג של פסיכולוגיה בגרוש
  • 13:04 - 13:07
    להכנעת תסמונת המתחזה שלי.
  • 13:07 - 13:08
    זה רק על היכולת להיות מודע לזה,
  • 13:09 - 13:13
    למעשה, אני מודע מאוד לתחושת המתחזה
    ממש עכשיו,
  • 13:13 - 13:15
    כשאני כאן למעלה כמעין מומחה מדומה
  • 13:15 - 13:19
    בהרגשה שאפילו לא יכולתי לכנות בשם
    לפני כמה חודשים,
  • 13:19 - 13:21
    כשהסכמתי להעביר את השיחה הזו.
  • 13:21 - 13:24
    ואם חושבים על זה,
    זה כל העניין, נכון?
  • 13:24 - 13:25
    (צחוק)
  • 13:25 - 13:26
    תודה.
  • 13:26 - 13:29
    (מחיאות כפייםI
Title:
כיצד תוכלו להשתמש בתסמונת המתחזה לטובתכם
Speaker:
מייק קנון-ברוקס
Description:

האם אי פעם פקפקתם ביכולות שלכם, חששתם שתתגלו כ"מתחזים "? זה נקרא "תסמונת המתחזה", ואתם בהחלט לא בודדים בהרגשה זו, אומר היזם והמנכ"ל מייק קאנון-ברוקס. במילים משעשעות ובלתי נשכחות אלו הוא משתף כיצד חוויותיו כמי שסובל מתסמונת המתחזה עזרו לו לסלול את הדרך להצלחה - ומראה כיצד תוכלו להשתמש בהן גם לטובתכם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:42

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.