Return to Video

למה אני שותה קפה עם אנשים ששולחים לי מכתבי שטנה?

  • 0:01 - 0:06
    תיבת הדואר הנכנס שלי
    מלאה בדוא"ל שטנה ועלבונות אישיים
  • 0:06 - 0:08
    וזה כך כבר שנים.
  • 0:08 - 0:12
    ב-2010 התחלתי לענות למכתבים אלה
  • 0:12 - 0:17
    ולהציע לכותבים להיפגש לכוס קפה ושיחה.
  • 0:18 - 0:20
    מאז היו לי מאות מפגשים
  • 0:22 - 0:26
    הם לימדו אותי משהו חשוב
    שרציתי לשתף בו את כולכם.
  • 0:28 - 0:31
    נולדתי בטורקיה להורים כורדיים
  • 0:31 - 0:33
    ועברנו לדנמרק כשהייתי ילדה.
  • 0:34 - 0:38
    ב-2007 התמודדתי בבחירות
    לבית הנבחרים הדני
  • 0:38 - 0:41
    כאישה הראשונה ממיעוט אתני.
  • 0:42 - 0:44
    נבחרתי,
  • 0:44 - 0:48
    אבל במהרה גיליתי
    שלא כולם מרוצים מזה
  • 0:48 - 0:53
    כי מהר מאד התרגלתי למצוא
    מכתבי שטנה בדוא"ל שלי.
  • 0:55 - 0:59
    המכתבים האלה נפתחו תמיד
    במשהו כמו:
  • 0:59 - 1:02
    "מה ראש-מגבת כמוך
    עושה בפרלמנט שלנו?"
  • 1:03 - 1:05
    אף פעם לא עניתי.
  • 1:05 - 1:07
    פשוט מחקתי אותם.
  • 1:07 - 1:11
    חשבתי שאין שום דבר משותף
    ביני לבין השולחים.
  • 1:12 - 1:14
    הם לא הבינו אותי
  • 1:14 - 1:16
    ואני לא הבנתי אותם.
  • 1:18 - 1:21
    ויום אחד אמרה לי
    עמיתה שלי בפרלמנט
  • 1:21 - 1:23
    שכדאי לי לשמור את דוא"ל השטנה.
  • 1:24 - 1:27
    "כשיקרה לך משהו,
    זה ייתן למשטרה קצה-חוט."
  • 1:28 - 1:30
    (צחוק)
  • 1:30 - 1:34
    שמתי לב שהיא אמרה
    "כשיקרה", ולא "אם יקרה".
  • 1:34 - 1:36
    (צחוק)
  • 1:36 - 1:41
    לפעמים, מכתבים מלאי שנאה
    היו נשלחים גם לכתובתי הפרטית.
  • 1:41 - 1:45
    ככל שנעשיתי מעורבת בשיח הציבורי,
  • 1:45 - 1:48
    כך קיבלתי יותר ויותר
    דוא"ל שטנה ואיומים.
  • 1:49 - 1:51
    לאחר זמן-מה,
    קיבלתי כתובת סודית
  • 1:51 - 1:55
    והיה עלי לנקוט זהירות-יתר
    כדי להגן על משפחתי.
  • 1:58 - 2:02
    ואז, ב-2010, נאצי אחד
    החל להטריד אותי.
  • 2:02 - 2:05
    זה היה גבר שתקף
    נשים מוסלמיות ברחוב.
  • 2:06 - 2:09
    עם הזמן, זה הלך והחמיר.
  • 2:10 - 2:15
    הייתי בגן החיות עם ילדי,
    והטלפון צלצל כל הזמן.
  • 2:16 - 2:18
    זה היה אותו נאצי.
  • 2:18 - 2:21
    היתה לי הרגשה שהוא בסביבה.
  • 2:21 - 2:23
    פנינו ללכת הביתה.
  • 2:24 - 2:27
    כשהגענו, בני שאל,
  • 2:28 - 2:31
    "למה הוא שונא אותך כל-כך, אמא,
  • 2:31 - 2:34
    "כשהוא בכלל לא מכיר אותך?"
  • 2:36 - 2:38
    "יש אנשים טפשים," עניתי,
  • 2:39 - 2:43
    ובאותה עת חשבתי
    שזאת תשובה מחוכמת למדי.
  • 2:43 - 2:47
    אני מניחה שזאת התשובה
    שרובנו נותנים.
  • 2:48 - 2:49
    הם, האחרים --
  • 2:49 - 2:53
    הם טפשים, שטופי-מוח, בורים.
  • 2:54 - 2:57
    אנו הטובים
    והם הרעים. נקודה.
  • 2:59 - 3:02
    כעבור שבועות אחדים
    הייתי בביתו של ידיד,
  • 3:02 - 3:08
    הייתי עצובה וכועסת בגלל
    כל השנאה והגזענות שפגשתי.
  • 3:09 - 3:12
    והוא זה שהציע לי להתקשר אליהם
  • 3:12 - 3:13
    ולבקר אצלם.
  • 3:15 - 3:16
    "הם יהרגו אותי," אמרתי.
  • 3:18 - 3:21
    "הם לא יתקפו חברה
    בפרלמנט של דנמרק," אמר.
  • 3:21 - 3:25
    "וגם אם יהרגו אותך,
    תהיי לקדושה מעונה."
  • 3:25 - 3:27
    (צחוק)
  • 3:27 - 3:30
    "אז בכל מקרה את זוכה."
  • 3:30 - 3:32
    (צחוק)
  • 3:34 - 3:37
    העצה שלו היתה כה בלתי-צפויה,
  • 3:37 - 3:39
    שכאשר הגעתי הביתה
    הפעלתי את המחשב,
  • 3:39 - 3:43
    ופתחתי את התיקיה שבה שמרתי
    את כל מכתבי השטנה.
  • 3:44 - 3:46
    היו שם בפירוש מאות.
  • 3:47 - 3:51
    מכתבים שנפתחו במלים "טרוריסטית",
  • 3:51 - 3:55
    "ראש-מגבת", עכברוש", "זונה".
  • 3:56 - 4:00
    החלטתי להתקשר לזה ששלח לי
    הכי הרבה מכתבים.
  • 4:01 - 4:03
    שמו היה אינגולף.
  • 4:05 - 4:11
    החלטתי להתקשר אליו רק פעם אחת
    כדי שאוכל לומר שניסיתי.
  • 4:12 - 4:15
    להפתעתי ולתדהמתי,
  • 4:15 - 4:16
    הוא ענה לטלפון.
  • 4:17 - 4:22
    פלטתי, "שלום. שמי אוזלם.
    שלחת לי המון מכתבי שטנה.
  • 4:22 - 4:24
    "אתה לא מכיר אותי.
    אני לא מכירה אותך.
  • 4:24 - 4:27
    "מה דעתך שאבוא אליך,
    נשתה קפה ונדבר?"
  • 4:28 - 4:31
    (צחוק)
  • 4:32 - 4:34
    היתה דממה בצד השני.
  • 4:35 - 4:37
    ואז הוא אמר,
  • 4:38 - 4:40
    "אני צריך לשאול את אשתי."
  • 4:40 - 4:41
    (צחוק)
  • 4:41 - 4:43
    מה?
  • 4:43 - 4:44
    לגזען הזה יש אישה?
  • 4:44 - 4:46
    (צחוק)
  • 4:46 - 4:49
    אחרי כמה ימים
    נפגשנו אצלו בבית.
  • 4:49 - 4:53
    לעולם לא אשכח
    כשהוא פתח את הדלת
  • 4:53 - 4:56
    והושיט לי את ידו ללחיצה.
  • 4:57 - 4:59
    הרגשתי כל-כך מאוכזבת...
  • 4:59 - 5:00
    (צחוק)
  • 5:00 - 5:03
    ...כי הוא בכלל לא נראה
    כמו שדמיינתי.
  • 5:04 - 5:07
    ציפיתי לאיזה איש מבהיל --
  • 5:07 - 5:09
    לבית מלוכלך ומבולגן.
  • 5:09 - 5:11
    ממש לא.
  • 5:12 - 5:13
    בבית שלו היה ריח של קפה
  • 5:14 - 5:18
    שהוגש במערכת כוסות קפה
    זהה לזו של הורי.
  • 5:19 - 5:22
    בסופו של דבר הייתי שם
    שעתיים וחצי.
  • 5:23 - 5:26
    ומצאנו שיש לנו
    המון דברים במשותף.
  • 5:27 - 5:30
    אפילו הדעות הקדומות שלנו
    היו דומות.
  • 5:30 - 5:32
    (צחוק)
  • 5:32 - 5:35
    אינגולף אמר לי
    שכאשר הוא מחכה לאוטובוס
  • 5:35 - 5:38
    והאוטובוס עוצר
    במרחק 10 מטרים ממנו,
  • 5:38 - 5:42
    זה משום שהנהג הוא "ראש מגבת".
  • 5:43 - 5:45
    הבנתי למה הוא מתכוון.
  • 5:45 - 5:49
    כשהייתי צעירה וחיכיתי לאוטובוס,
  • 5:49 - 5:51
    והאוטובוס עצר 10 מטרים ממני,
  • 5:51 - 5:54
    הייתי בטוחה שהנהג גזען.
  • 5:58 - 6:00
    כשהגעתי הביתה,
  • 6:00 - 6:02
    היו לי רגשות מעורבים
    ביחס לחוויה שלי.
  • 6:03 - 6:06
    מצד אחד,
    ממש חיבבתי את אינגולף.
  • 6:07 - 6:10
    היה לי קל ונעים לשוחח איתו.
  • 6:11 - 6:13
    אבל מצד שני,
  • 6:13 - 6:18
    לא יכולתי לשאת את המחשבה
    שיש לי כל-כך הרבה במשותף
  • 6:18 - 6:21
    עם מישהו שיש לו בבירור
    דעות גזעניות כאלה.
  • 6:24 - 6:25
    בהדרגה,
  • 6:25 - 6:27
    וגם בכאב,
  • 6:27 - 6:28
    הבנתי
  • 6:28 - 6:33
    שהייתי שיפוטית באותה מידה
    ביחס לשולחי דוא"ל השטנה
  • 6:34 - 6:36
    כמו שהם היו ביחס אלי.
  • 6:39 - 6:44
    זו היתה ההתחלה של "סולמית-שיחה-קפה":
    dialoguecoffee#.
  • 6:45 - 6:47
    בעקרון, אני יושבת ושותה קפה
  • 6:47 - 6:51
    עם אנשים שאמרו לי
    דברים איומים ונוראים
  • 6:51 - 6:55
    ומנסה להבין מדוע
    הם שונאים אנשים כמוני
  • 6:55 - 6:57
    מבלי בכלל להכיר אותי.
  • 6:59 - 7:02
    אני עושה זאת מזה שמונה שנים.
  • 7:03 - 7:06
    רובם המכריע של האנשים שאליהם
    אני מתקשרת מסכימים שניפגש.
  • 7:06 - 7:08
    מרביתם גברים,
  • 7:08 - 7:09
    אבל פגשתי גם נשים.
  • 7:10 - 7:14
    עשיתי לי כלל,
    לפגוש אותם תמיד בביתם
  • 7:14 - 7:17
    כדי להראות כבר בהתחלה
    שיש לי אמון בהם.
  • 7:17 - 7:21
    אני מביאה תמיד מאכלים
    כי כשאנו אוכלים יחד,
  • 7:21 - 7:23
    קל יותר למצוא
    מה משותף לנו
  • 7:23 - 7:25
    ולהשלים.
  • 7:26 - 7:31
    אגב כך למדתי
    כמה לקחים רבי-ערך.
  • 7:31 - 7:37
    האנשים ששלחו מכתבי שנאה
    הם פועלים, בעלים, נשים, הורים
  • 7:37 - 7:38
    כמוני וכמוכם.
  • 7:39 - 7:43
    אני לא אומרת שהתנהגותם מקובלת,
  • 7:43 - 7:48
    אבל למדתי להרחיק את עצמי
    מהשקפות השנאה שלהם
  • 7:48 - 7:53
    מבלי להרחיק את עצמי
    מהאדם שמביע אותן.
  • 7:55 - 7:57
    וגם גיליתי
  • 7:57 - 8:02
    שהאנשים אצלם אני מבקרת
    חוששים מאנשים שאינם מכירים
  • 8:02 - 8:04
    כמו שאני חששתי מהם
  • 8:04 - 8:07
    לפני שהתחלתי להזמין
    את עצמי אליהם לקפה.
  • 8:09 - 8:13
    במפגשים האלה עולה תמיד נושא מסוים.
  • 8:13 - 8:17
    הוא צץ תמיד, בין אם אני משוחחת
    עם הומניסט או עם גזען,
  • 8:17 - 8:19
    עם גבר, אישה,
  • 8:19 - 8:21
    עם מוסלמי או עם אתאיסט.
  • 8:21 - 8:24
    נראה שכולם חושבים
  • 8:24 - 8:28
    שאנשים אחרים אשמים בשנאה
    ובהכללה של קבוצות.
  • 8:28 - 8:33
    כולם מאמינים שאנשים אחרים
    הם שצריכים להפסיק לעשות דמוניזציה.
  • 8:33 - 8:36
    הם מצביעים על פוליטיקאים,
    על התקשורת, על השכנים
  • 8:36 - 8:39
    או על נהג האוטובוס
    שעוצר במרחק 10 מטרים.
  • 8:40 - 8:42
    אבל כשאני שואלת, "ומה איתך?
  • 8:43 - 8:44
    "מה אתה יכול לעשות?"
  • 8:45 - 8:48
    התשובה, בדרך-כלל, היא,
  • 8:48 - 8:49
    "מה כבר אני יכול לעשות?
  • 8:49 - 8:51
    "אין לי שום השפעה.
  • 8:51 - 8:53
    "אין לי שום כוח."
  • 8:54 - 8:56
    אני מכירה את ההרגשה הזאת.
  • 8:56 - 8:58
    במשך זמן רב מחיי,
  • 8:58 - 9:04
    חשבתי גם אני
    שאין לי כוח או השפעה --
  • 9:04 - 9:07
    אפילו בתור חברה
    בבית הנבחרים הדני.
  • 9:08 - 9:11
    אבל היום אני יודעת
    שהמציאות שונה.
  • 9:11 - 9:14
    לכולנו יש כוח והשפעה
    במקום שלנו,
  • 9:14 - 9:20
    ולכן אסור לנו לעולם
    להמעיט בערך הפוטנציאל שלנו.
  • 9:23 - 9:25
    למדתי מהמפגשים שלי
    ב"סולמית-שיחה-קפה"
  • 9:25 - 9:29
    שאנשים מכל גווני הקשת הפוליטית
    יכולים להיתפס בדמוניזציה
  • 9:29 - 9:31
    כלפי אחרים שדעותיהם שונות.
  • 9:32 - 9:34
    אני יודעת על מה אני מדברת.
  • 9:34 - 9:39
    כשהייתי ילדה,
    שנאתי קבוצות אוכלוסיה אחרות.
  • 9:39 - 9:42
    ההשקפות הדתיות שלי
    היו אז קיצוניות מאד.
  • 9:43 - 9:47
    אבל הידידות שלי עם טורקים,
    דנים, יהודים וגם גזענים
  • 9:47 - 9:51
    חיסנה אותי בפני
    הדעות הקדומות שלי.
  • 9:52 - 9:54
    גדלתי במשפחת פועלים,
  • 9:54 - 10:00
    ובדרכי פגשתי אנשים רבים
    שהתעקשו לשוחח איתי.
  • 10:01 - 10:03
    הם שינו את השקפותי.
  • 10:04 - 10:08
    הם עיצבו אותי כאזרחית דמוקרטית
    וכמי שבונה גשרים.
  • 10:10 - 10:12
    אם ברצונכם למנוע שנאה ואלימות
  • 10:12 - 10:16
    עליכם לשוחח עם אנשים
    רבים ככל האפשר
  • 10:16 - 10:18
    במשך זמן רב ככל האפשר
  • 10:18 - 10:20
    בפתיחות רבה ככל האפשר.
  • 10:21 - 10:24
    את זה אפשר להשיג
    רק באמצעות דיון,
  • 10:24 - 10:26
    שיחה ביקורתית
  • 10:26 - 10:31
    והתעקשות על דו-שיח
    שאיננו עושה דמוניזציה לאנשים.
  • 10:33 - 10:35
    אני רוצה לשאול אתכם שאלה.
  • 10:36 - 10:40
    אני מזמינה אתכם לחשוב על כך
    כשתגיעו הביתה ובימים הבאים.
  • 10:40 - 10:43
    אבל עליכם להיות
    כנים עם עצמכם.
  • 10:43 - 10:45
    זה צריך להיות קל.
    איש לא יידע מה תשובתכם.
  • 10:47 - 10:48
    השאלה היא:
  • 10:51 - 10:52
    למי אתם עושים דמוניזציה?
  • 10:55 - 10:59
    האם לדעתכם תומכי הנשיא טראמפ
    הם אנשים איומים?
  • 11:01 - 11:06
    או שמי שהצביעו לנשיא טורקיה,
    ארדואן, הם איסלמיסטים מטורפים?
  • 11:08 - 11:13
    או שאלה שהצביעו ללה-פן בצרפת
    הם פשיסטים מטומטמים?
  • 11:15 - 11:20
    ואולי אתם חושבים שהאמריקנים
    שהצביעו לברני סנדרס
  • 11:20 - 11:21
    הם היפים ילדותיים.
  • 11:21 - 11:23
    (צחוק)
  • 11:24 - 11:28
    כל המלים האלה שימשו
    כדי להשמיץ קבוצות אלה.
  • 11:30 - 11:34
    עכשיו אולי אתם חושבים
    שאני אידאליסטית?
  • 11:36 - 11:39
    אני רוצה להציב לכם אתגר.
  • 11:39 - 11:41
    עד סוף השנה הנוכחית
  • 11:41 - 11:45
    אני מאתגרת אתכם להזמין
    מישהו שעשיתם לו דמוניזציה --
  • 11:45 - 11:49
    מישהו שאינכם מסכימים איתו
    מבחינה פוליטית או תרבותית
  • 11:49 - 11:52
    ושאינכם חושבים שיש לכם
    משהו במשותף.
  • 11:54 - 11:58
    אני קוראת לכם להזמין מישהו כזה
    ל-dialoguecoffee#.
  • 11:59 - 12:01
    זוכרים את אינגולף?
  • 12:01 - 12:05
    אני בעצם מבקשת מכם
    למצוא איזה אינגולף בחייכם,
  • 12:05 - 12:07
    ליצור איתו או איתה קשר
  • 12:07 - 12:10
    ולהציע להם להיפגש
    ל-dialoguecoffee#.
  • 12:11 - 12:15
    כשתתחילו בכך, עליכם לזכור:
  • 12:15 - 12:20
    ראשית, אל תרימו ידיים
    אם אותו אדם תחילה מסרב.
  • 12:20 - 12:24
    קרה שנדרשה לי כמעט שנה
    לארגן פגישה כזאת.
  • 12:25 - 12:26
    שתיים:
  • 12:26 - 12:28
    הכירו באומץ של הצד השני.
  • 12:28 - 12:31
    אינכם הגיבורים היחידים.
  • 12:31 - 12:35
    מי שמזמין אתכם לביתו
    אמיץ בדיוק כמוכם.
  • 12:35 - 12:36
    שלוש:
  • 12:36 - 12:38
    בזמן השיחה, אל תשפטו.
  • 12:38 - 12:42
    הקפידו שרוב השיחה תעסוק
    במה שמשותף לכם.
  • 12:44 - 12:45
    כפי שאמרתי, הביאו אוכל.
  • 12:46 - 12:50
    ולבסוף, זיכרו לסיים את השיחה
    בנימה חיובית
  • 12:50 - 12:52
    משום שאתם עתידים להיפגש שוב.
  • 12:52 - 12:56
    גשר לא בונים ביום אחד.
  • 12:58 - 13:02
    אנו חיים בעולם שבו לרבים יש
    דעות מוחלטות ולעתים קיצוניות
  • 13:02 - 13:04
    על אחרים
  • 13:04 - 13:05
    מבלי לדעת עליהם הרבה.
  • 13:06 - 13:12
    מובן שאנו מזהים את הדעות הקדומות
    בצד השני יותר מאשר אצלנו.
  • 13:12 - 13:14
    ואנו נוטים להחרים אותם.
  • 13:15 - 13:17
    אנו מוחקים את דוא"ל השטנה.
  • 13:18 - 13:21
    אנו מבלים רק עם אנשים
    שחושבים כמונו
  • 13:21 - 13:24
    ומדברים על האחרים
    בנימת בוז.
  • 13:25 - 13:27
    אנו מבטלים חברויות ב"פייסבוק",
  • 13:27 - 13:32
    וכשאנו פוגשים אנשים שמפלים
    או עושים דה-הומניזציה ליחידים או לקבוצות,
  • 13:32 - 13:37
    איננו מתאמצים לשוחח איתם
    כדי לקרוא תיגר על דעותיהם.
  • 13:39 - 13:43
    כך קורסת דמוקרטיה בריאה:
  • 13:43 - 13:47
    כשאיננו לוקחים אחריות אישית
    על הדמוקרטיה.
  • 13:48 - 13:50
    אנו מתייחסים לדמוקרטיה
    כמובנת מאליה.
  • 13:51 - 13:52
    היא לא כזו.
  • 13:54 - 13:58
    השיחה היא הדבר הכי קשה בדמוקרטיה
  • 13:59 - 14:02
    וגם הדבר הכי חשוב.
  • 14:04 - 14:06
    אז זהו האתגר שלי.
  • 14:07 - 14:08
    מיצאו את האינגולף שלכם.
  • 14:08 - 14:09
    (צחוק)
  • 14:09 - 14:11
    התחילו לשוחח.
  • 14:12 - 14:15
    נחפרו חפירות בין האנשים, נכון,
  • 14:15 - 14:21
    אבל כולנו יכולים לבנות גשרים
    מעל החפירות האלה.
  • 14:24 - 14:26
    ולסיום, אצטט את ידידי,
  • 14:27 - 14:28
    סרג'ט אוזן,
  • 14:29 - 14:33
    ששכל את בנו, דן אוזן,
    בפיגוע טרור
  • 14:33 - 14:36
    בבית הכנסת היהודי בקופנהגן
    ב-2015.
  • 14:37 - 14:41
    סרג'ט דחה כל הצעה לנקום
  • 14:42 - 14:44
    ובמקום זה אמר:
  • 14:46 - 14:50
    "את הרוע ניתן להביס
    רק בנדיבות-לב בין בני-אדם.
  • 14:52 - 14:55
    "נדיבות תובעת אומץ."
  • 14:56 - 14:58
    חברים יקרים,
  • 14:58 - 15:00
    הבה נהיה אמיצים.
  • 15:00 - 15:01
    תודה לכם.
  • 15:01 - 15:05
    (מחיאות כפיים)
Title:
למה אני שותה קפה עם אנשים ששולחים לי מכתבי שטנה?
Speaker:
אוזלם צ'קיץ'
Description:

תיבת הדואר הנכנס של אוזלם צ'קיץ' היתה מלאה בדוא"ל שטנה מאז 2007, כשנבחרה לפרלמנט של דנמרק והפכה למוסלמית הראשונה בו. בהתחלה, היא פשוט מחקה את המכתבים וראתה בהם מלאכה של פנאטים, עד שיום אחד הוצעה לה הצעה לא-צפויה: ליצור קשר עם כותבי דוא"ל השטנה ולקבוע איתם שיחה על כוס קפה. כעבור מאות מפגשי dialoguecoffee#, צ'קיץ' מתארת איך השיחה הבלתי-אמצעית יכולה להיות אחד הגורמים החזקים ביותר בשיכוך השנאה, והיא קוראת לכולנו ליצור קשרים עם אנשים שעימם איננו מסכימים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:21

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.