Return to Video

מדוע תרופות מרבות לגרום לתופעות-לוואי שליליות אצל נשים | אליסון מק'גרגור | TEDxפרובידנס

  • 0:22 - 0:25
    כולנו הולכים לרופאים.
  • 0:26 - 0:30
    אנו עושים זאת מתוך אמון עיוור
  • 0:30 - 0:34
    בכך שהבדיקה שהם מזמינים
    והתרופות שהם רושמים
  • 0:34 - 0:37
    מבוססות על ראיות --
  • 0:37 - 0:40
    ראיות שנועדו לעזור לנו.
  • 0:41 - 0:47
    אך האמת היא שזה
    לא היה תמיד נכון לכולם.
  • 0:48 - 0:50
    מה תאמרו אם אספר לכם
  • 0:50 - 0:53
    שהממצאים הרפואיים שהתגלו
    במהלך המאה האחרונה
  • 0:53 - 0:57
    התבססו רק על מחצית האוכלוסיה?
  • 0:59 - 1:02
    אני רופאה בחדר מיון.
  • 1:02 - 1:05
    הוכשרתי להיות מוכנה
    למצבי רפואת חירום.
  • 1:06 - 1:10
    מדובר בהצלת חיים.
    מגניב, נכון?
  • 1:12 - 1:15
    נכון, מגיעים הרבה אפים דולפים
    ואצבעות פצועות,
  • 1:15 - 1:18
    אבל לכל מי שנכנס
    דרך דלתות חדר המיון,
  • 1:19 - 1:21
    אנו מזמינים את אותן בדיקות,
  • 1:21 - 1:23
    רושמים אותן תרופות,
  • 1:23 - 1:27
    מבלי לחשוב אפילו
    על מינם או מגדרם של חולינו.
  • 1:28 - 1:30
    וכי למה לנו?
  • 1:30 - 1:34
    מעולם לא לימדו אותנו
    שיש הבדלים בין גברים לנשים.
  • 1:37 - 1:41
    מחקר עדכני בנושא אחריות ממשלתית
    גילה ש-80% מהתרופות
  • 1:41 - 1:43
    שמוצאות מהשוק,
  • 1:43 - 1:46
    מוצאות עקב תופעות-לוואי אצל נשים.
  • 1:47 - 1:50
    הבה נחשוב על כך לרגע.
  • 1:50 - 1:52
    מדוע אנו מגלים תופעות-לוואי
    אצל נשים
  • 1:53 - 1:56
    רק אחרי שהתרופות הוכנסו לשוק?
  • 1:57 - 2:02
    הידעתם שנדרשות שנים
    כדי שתרופה תעבור משלב הרעיון
  • 2:03 - 2:06
    דרך שלב הבדיקה
    על תאים, במעבדה,
  • 2:06 - 2:08
    עבור בניסויים בבעלי-חיים
  • 2:08 - 2:10
    עד לניסויים קליניים בבני-אדם
  • 2:10 - 2:14
    ולבסוף, תהליך אישור חוקי
  • 2:14 - 2:19
    שמאפשר לרופאים שלכם
    לרשום אותה לכם?
  • 2:20 - 2:24
    שלא להזכיר את המיליונים
    והמיליארדים של דולרים
  • 2:24 - 2:26
    שמממנים את כל התהליך.
  • 2:28 - 2:30
    אז מדוע אנו מגלים תופעות-לוואי
    לא קבילות
  • 2:30 - 2:35
    בקרב מחצית האוכלוסיה
    רק אחרי כל התהליך הזה?
  • 2:37 - 2:39
    מה קורה כאן?
  • 2:39 - 2:42
    מסתבר שאותם תאים, במעבדה,
  • 2:43 - 2:45
    הם תאים זכריים,
  • 2:45 - 2:48
    ובעלי החיים המשמשים לניסויים
    הם זכרים,
  • 2:48 - 2:53
    ושגם הניסויים הקליניים
    בוצעו כמעט אך ורק על גברים.
  • 2:55 - 3:00
    איך קרה שהמודל הזכרי הפך
    למסגרת המחקר הרפואי?
  • 3:03 - 3:07
    הבה נראה דוגמה
    שנודעה בכלי התקשורת,
  • 3:07 - 3:10
    והיא קשורה בעזר השינה "אמביאן".
  • 3:10 - 3:14
    "אמביאן" הוכנסה לשוק
    לפני יותר מ-20 שנה,
  • 3:15 - 3:20
    ומאז ניתנו מאות מיליוני מרשמים
  • 3:20 - 3:24
    בעיקר לנשים, כי נשים סובלות
    יותר מגברים מבעיות שינה.
  • 3:25 - 3:28
    אבל רק בשנה שעברה
  • 3:28 - 3:31
    מינהל המזון והתרופות
    המליץ להוריד את המינון בחצי
  • 3:31 - 3:33
    לנשים בלבד,
  • 3:34 - 3:37
    מכיוון שרק עכשיו גילו
    שהתרופה מתפרקת בגוף הנשי
  • 3:37 - 3:39
    לאט יותר
    מאשר אצל הגברים,
  • 3:40 - 3:42
    ולכן הן מתעוררות בבוקר
  • 3:42 - 3:45
    כשאחוז גדול יותר מהתרופה
    נמצא עדיין במערכת שלהן.
  • 3:45 - 3:49
    ולכן הן מנומנמות,
    והן מתיישבות מאחורי ההגה,
  • 3:49 - 3:52
    והן בסיכון לתאונות דרכים.
  • 3:53 - 3:57
    והדבר היחיד שעולה בדעתי,
    כרופאת חדר-מיון,
  • 3:57 - 4:02
    הוא כמה מהחולות שבהן טיפלתי
    במשך השנים
  • 4:02 - 4:05
    היו מעורבות בתאונות דרכים
  • 4:05 - 4:08
    שהיו יכולות להימנע
  • 4:08 - 4:13
    אילו בדיקה מעין זו בוצעה
    וממצאיה יושמו לפני 20 שנה
  • 4:14 - 4:16
    כשהתרופה הזו הוכנסה לראשונה.
  • 4:18 - 4:21
    כמה עוד דברים יש לבדוק
    לפי מגדר?
  • 4:22 - 4:24
    מה עוד החמצנו?
  • 4:27 - 4:31
    מלחמת העולם השניה
    שינתה המון דברים,
  • 4:32 - 4:35
    ואחד מהם היה
    הצורך להגן על בני-אדם
  • 4:35 - 4:39
    מליפול קורבנות לניסויים רפואיים
    ללא הסכמתם מדעת.
  • 4:40 - 4:43
    לכן נקבעו הנחיות או כללים
    נחוצים ביותר,
  • 4:43 - 4:48
    ובחלקם זה נבע מהרצון
    להגן על נשים בגיל הפריון
  • 4:48 - 4:51
    מלהשתתף במחקרים רפואיים כלשהם.
  • 4:53 - 4:57
    היה חשש: מה אם יקרה משהו לעובר
    במהלך הניסוי?
  • 4:58 - 5:00
    מי יישא באחריות לכך?
  • 5:00 - 5:03
    והמדענים באותה תקופה
    חשבו, למען האמת,
  • 5:03 - 5:06
    שטמונה בכך ברכה,
  • 5:06 - 5:08
    כי, אם נודה בכך,
  • 5:10 - 5:13
    גברים הם הומוגניים למדי מבחינת גופם.
  • 5:13 - 5:17
    לגברים אין תנודות הורמונים תמידיות
  • 5:17 - 5:20
    שעלולות לשבש את הנתונים הנקיים
    שהם יוכלו לקבל מגברים בלבד.
  • 5:22 - 5:25
    זה היה קל יותר, זול יותר.
  • 5:26 - 5:29
    שלא להזכיר שבאותה תקופה
    שררה הנחה כללית
  • 5:29 - 5:32
    שגברים ונשים דומים מכל בחינה,
  • 5:33 - 5:36
    פרט לאברי הרבייה
    ולהורמוני המין.
  • 5:38 - 5:40
    וכך הוחלט:
  • 5:41 - 5:44
    המחקר הרפואי בוצע על גברים,
  • 5:45 - 5:48
    ואת התוצאות יישמו על נשים.
  • 5:49 - 5:53
    מה זה עולל
    לרעיון בריאות האישה?
  • 5:53 - 5:57
    בריאות האישה הפך מונח נרדף
    לפריון:
  • 5:58 - 6:02
    שדיים, שחלות, רחם, הריון.
  • 6:03 - 6:05
    המונח שלנו לכך הוא:
    "רפואת ביקיני."
  • 6:07 - 6:09
    וזה נשאר כך
    עד שנות ה-80 בערך,
  • 6:09 - 6:13
    כשרעיון זה אותגר
    מצד הקהילה הרפואית
  • 6:13 - 6:17
    ומצד קובעי המדיניות של בריאות הציבור
    כשאלה הבינו
  • 6:17 - 6:20
    שע"י החרגת נשים
    מכל המחקר הרפואי
  • 6:21 - 6:24
    עשינו להן בעצם שירות-דוב,
  • 6:25 - 6:27
    משום שפרט לסוגיות הפריון,
  • 6:27 - 6:30
    לא נודע דבר אודות
    הצרכים הייחודיים
  • 6:30 - 6:32
    של המטופלת.
  • 6:33 - 6:38
    מאז ועד היום יצאה לאור
    כמות מכרעת של ראיות
  • 6:39 - 6:44
    שמוכיחות שגברים ונשים
    שונים מאד בכל מובן.
  • 6:49 - 6:52
    יש לנו אימרה ברפואה:
  • 6:52 - 6:55
    ילדים אינם סתם מבוגרים קטנים.
  • 6:57 - 6:59
    אנו אומרים זאת כדי להזכיר לעצמנו
  • 6:59 - 7:04
    שלילדים יש למעשה פיזיולוגיה שונה
    מזו של מבוגרים נורמליים.
  • 7:05 - 7:10
    וזו הסיבה שהופיעה
    ההתמחות ברפואת הילדים,
  • 7:10 - 7:16
    וכיום אנו עורכים מחקרים על ילדים
    כדי לשפר את חייהם.
  • 7:17 - 7:20
    וברור לי שאפשר לומר זאת
    לגבי נשים.
  • 7:20 - 7:25
    נשים אינן סתם גברים
    עם ציצים וחצוצרות.
  • 7:27 - 7:30
    יש להן אנטומיה ופיזיולוגיה משלהן
  • 7:30 - 7:33
    שראויות למחקר באותה עצימות.
  • 7:36 - 7:39
    למשל, מערכת הלב וכלי הדם.
  • 7:40 - 7:44
    בתחום זה ברפואה
    נעשה הכי הרבה כדי להבין
  • 7:44 - 7:48
    מדוע גברים ונשים סובלים
    מהתקפי-לב שונים לגמרי.
  • 7:49 - 7:53
    מחלות לב הן הרוצח מס' 1
    של גברים ונשים כאחד,
  • 7:54 - 7:59
    אבל בשנה הראשונה מאז ההתקף
    מתות יותר נשים מאשר גברים.
  • 8:00 - 8:04
    הגברים מתלוננים על כאב מוחץ בחזה --
  • 8:04 - 8:07
    כאילו שהתיישב פיל
    על החזה שלהם.
  • 8:07 - 8:09
    ואנו אומרים שזה אופייני.
  • 8:11 - 8:13
    גם נשים סובלות מכאב בחזה.
  • 8:14 - 8:20
    אבל יותר נשים מגברים יתלוננו
    שהן פשוט "לא מרגישות כרגיל",
  • 8:21 - 8:24
    "לא נכנס לי מספיק אוויר",
  • 8:25 - 8:27
    "אני נורא עייפה בזמן האחרון".
  • 8:28 - 8:31
    ומשום-מה אנו אומרים
    שזה לא אופייני,
  • 8:31 - 8:35
    למרות, כפי שציינתי,
    שנשים מהוות מחצית האוכלוסיה.
  • 8:36 - 8:42
    אז אילו ראיות מסבירות
    כמה מההבדלים האלה?
  • 8:43 - 8:45
    אם נתייחס לאנטומיה,
  • 8:45 - 8:51
    כלי הדם שמקיפים את הלב
    קטנים יותר אצל נשים, לעומת גברים.
  • 8:51 - 8:54
    והאופן בו כלי דם אלה
    מפתחים מחלות,
  • 8:54 - 8:58
    שונה אצל נשים לעומת גברים.
  • 8:59 - 9:03
    והבדיקות שלנו, כדי לקבוע
    אם מישהו מועד להתקף-לב,
  • 9:04 - 9:08
    במקור הן נוצרו,
    נבחנו ושוכללו על גברים,
  • 9:08 - 9:12
    ולכן אינן טובות באותה מידה
    עבור נשים.
  • 9:13 - 9:16
    ואם נתייחס לתרופות --
  • 9:16 - 9:19
    התרופות שבהן אנו מרבים להשתמש,
    כמו אספירין.
  • 9:21 - 9:25
    אנו נותנים אספירין לגברים בריאים
    כדי למנוע אצלם התקף-לב,
  • 9:25 - 9:29
    אך הידעתם שאם נותנים אספירין
    לאישה בריאה,
  • 9:30 - 9:31
    זה למעשה מזיק?
  • 9:33 - 9:38
    וזה אומר לנו שאנו רק
    מגרדים את פני השטח.
  • 9:40 - 9:44
    רפואת החירום היא עסק
    בעל קצב מהיר.
  • 9:44 - 9:48
    כמה רבים הם
    תחומי הצלת החיים ברפואה,
  • 9:48 - 9:50
    כמו סרטן ושבץ,
  • 9:52 - 9:56
    שבהם יש הבדלים חשובים
    בין גברים ונשים, אותם נוכל לנצל?
  • 9:57 - 10:02
    ואפילו: מדוע יש אנשים
    שסובלים מאף דולף
  • 10:02 - 10:04
    יותר מאחרים,
  • 10:04 - 10:08
    או מדוע משככי הכאבים שאנו נותנים
    בגלל אותן אצבעות פצועות
  • 10:08 - 10:11
    לפעמים מועילים ולפעמים - לא?
  • 10:14 - 10:20
    המכון לרפואה כבר קבע
    שלכל תא יש מין.
  • 10:21 - 10:23
    מה זה אומר?
  • 10:24 - 10:26
    מין הוא דנ"א.
  • 10:26 - 10:30
    מגדר הוא האופן בו מישהו
    מציג עצמו מבחינה חברתית.
  • 10:31 - 10:34
    ושני אלה לא תמיד תואמים,
  • 10:34 - 10:37
    כפי שאנו רואים באוכלוסיית
    הטרנסג'נדר שלנו.
  • 10:38 - 10:42
    אבל חשוב להבין שמרגע ההתעברות
  • 10:43 - 10:45
    כל תא ותא בגופנו --
  • 10:45 - 10:49
    בעור, בשיער, בלב ובריאות --
  • 10:49 - 10:51
    מכיל את הדנ"א הייחודי שלנו,
  • 10:52 - 10:56
    והדנ"א מכיל את הכרומוזומים שקובעים
  • 10:56 - 11:00
    אם נהפוך לזכר או לנקבה,
    לגבר או לאישה.
  • 11:02 - 11:03
    פעם חשבו,
  • 11:03 - 11:07
    שהכרומוזומים קובעי המין
    שמצויירים כאן --
  • 11:08 - 11:11
    XY לגבר, XX לאישה --
  • 11:11 - 11:16
    קבעו רק אם תיוולדו
    עם שחלות או עם אשכים,
  • 11:16 - 11:20
    ושהורמוני המין שאיברים אלה הפיקו
  • 11:20 - 11:24
    הם האחראיים להבדלים
    שאנו מוצאים במין השני.
  • 11:26 - 11:30
    אבל כיום אנו יודעים
    שתיאוריה זו היתה שגויה --
  • 11:31 - 11:34
    או לפחות, קצת לוקה בחסר.
  • 11:34 - 11:38
    ולמרבה השמחה, מדענים כמו
    ד"ר פייג' ממכון ווייטהד,
  • 11:38 - 11:40
    שעובד על כרומוזום ה-Y,
  • 11:40 - 11:43
    וד"ר יאנג מאוניברסיטת קליפורניה
    בלוס אנג'לס,
  • 11:43 - 11:48
    מצאו הוכחות שאומרות לנו
    שאותם כרומוזומים קובעי-מין,
  • 11:48 - 11:51
    שנמצאים בכל תא בגופנו,
  • 11:51 - 11:56
    ממשיכים להיות פעילים
    לכל אורך חיינו
  • 11:58 - 12:02
    וייתכן שהם האחראיים
    להבדלים שאנו רואים
  • 12:02 - 12:04
    במינונים של תרופות,
  • 12:04 - 12:07
    או מדוע יש הבדלים
    בין גברים לנשים
  • 12:07 - 12:10
    ברגישות למחלות ובחומרתן.
  • 12:12 - 12:16
    ידע חדש זה
    משנה את כללי המשחק,
  • 12:19 - 12:22
    ואותם מדענים צריכים
    להמשיך ולגלות הוכחות אלה,
  • 12:22 - 12:26
    אבל גם הרופאים
    צריכים להתחיל לתרגם מידע זה
  • 12:26 - 12:29
    ליד מיטת החולה, כבר היום.
  • 12:31 - 12:32
    כרגע.
  • 12:35 - 12:38
    וכדי לעזור בכך, אני נמנית
    על מייסדי ארגון בינלאומי
  • 12:38 - 12:41
    בשם "מיזם שיתופי של
    בריאות האישה בנושאי מין ומגדר",
  • 12:41 - 12:46
    ואנו אוספים את כל הנתונים האלה
    כדי שיהיו זמינים לצרכי הדרכה
  • 12:46 - 12:47
    ולטיפול בחולה.
  • 12:48 - 12:52
    ואנו פועלים גם
    כדי לכנס יחד מורים לרפואה.
  • 12:53 - 12:55
    זאת משימה גדולה.
  • 12:55 - 13:01
    זהו שינוי של אופי ההכשרה הרפואית
    מאז ראשיתה.
  • 13:02 - 13:05
    אבל אני מאמינה בהם.
  • 13:05 - 13:10
    אני יודעת שנזכה לראות את הערך
    של שילוב הראייה המגדרית
  • 13:11 - 13:13
    בתכנית הלימודים הנוכחית.
  • 13:14 - 13:19
    מדובר בהכשרה הנכונה
    של נותני הטיפול הבריאותי בעתיד.
  • 13:22 - 13:23
    וברמה האזורית,
  • 13:23 - 13:27
    השתתפתי בייסוד אגף
    במחלקת רפואת החירום,
  • 13:27 - 13:28
    כאן, באוניברסיטת בראון,
  • 13:28 - 13:31
    בשם "מין ומגדר ברפואת חירום",
  • 13:31 - 13:36
    ואנו מנהלים מחקר שנועד לקבוע
    את ההבדלים בין גברים ונשים
  • 13:36 - 13:38
    במצבי חירום,
  • 13:38 - 13:43
    כמו מחלות-לב, שבץ,
    אלח-דם ושימוש בסמים,
  • 13:43 - 13:48
    אך אנו גם מאמינים
    שהחינוך חשוב מכל.
  • 13:49 - 13:53
    יצרנו מודל חינוכי בן 360 מעלות.
  • 13:53 - 13:57
    יש לנו תכניות עבור רופאים,
    אחיות, סטודנטים
  • 13:59 - 14:00
    וגם עבור החולות והחולים.
  • 14:01 - 14:05
    כי את זה אי-אפשר להשאיר
    בידי ראשי מערכת הבריאות.
  • 14:06 - 14:09
    יש לכולנו תפקיד למלא
    ביצירת השינוי.
  • 14:12 - 14:16
    אבל עלי להזהירכם:
    זה לא קל.
  • 14:18 - 14:20
    למען האמת, זה קשה.
  • 14:21 - 14:25
    מדובר בשינוי יסודי של האופן
    בו אנו חושבים על הרפואה,
  • 14:26 - 14:29
    על הבריאות ועל המחקר.
  • 14:30 - 14:33
    מדובר בשינוי מערכת היחסים שלנו
    עם מערכת הבריאות.
  • 14:34 - 14:37
    אך אין דרך חזרה.
  • 14:37 - 14:40
    כיום אנו יודעים מספיק
  • 14:41 - 14:44
    כדי לדעת שלא פעלנו נכון בעבר.
  • 14:46 - 14:48
    מרטין לותר קינג הבן
    אמר:
  • 14:48 - 14:52
    "לא הבלתי-נמנע הוא
    שמביא את השינוי;
  • 14:53 - 14:55
    "השינוי בא דרך מאבק מתמשך."
  • 14:56 - 14:59
    והשלב הראשון בשינוי הוא מודעות.
  • 15:00 - 15:05
    מדובר לא רק בשיפור
    הטיפול הבריאותי בנשים,
  • 15:05 - 15:10
    אלא גם ביצירת טיפול רפואי
    ייחודי ומותאם-אישית לכל אדם.
  • 15:11 - 15:17
    למודעות זו הכוח לשנות
    את הטיפול הרפואי בגברים וגם בנשים.
  • 15:19 - 15:24
    ומעתה אני רוצה
    שתשאלו את רופאיכם
  • 15:25 - 15:29
    אם הטיפול שאתם מקבלים
    ייחודי למין ולמגדר שלכם.
  • 15:30 - 15:33
    אולי הם לא יידעו את התשובה --
  • 15:33 - 15:35
    -- בינתיים.
  • 15:35 - 15:39
    אבל השיח החל,
    וביחד, נוכל כולנו ללמוד.
  • 15:40 - 15:44
    זיכרו, בעיני ובעיני עמיתי בתחום זה,
  • 15:44 - 15:46
    יש חשיבות למין ולמגדר שלכם.
  • 15:48 - 15:49
    תודה לכם.
  • 15:49 - 15:51
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע תרופות מרבות לגרום לתופעות-לוואי שליליות אצל נשים | אליסון מק'גרגור | TEDxפרובידנס
Description:

במשך חלקה הארי של המאה הקודמת אושרו והוכנסו לשוק תרופות שנבדקו אך ורק על מטופלים זכרים, מה שהוביל למינונים שגויים ולתופעות-לוואי לא קבילות אצל נשים. רק לאחרונה נלקחו בחשבון במחקר הרפואי ההבדלים הפיזיולוגיים החשובים שבין גברים לנשים. רופאת חדר המיון אליסון מק'גרגור חוקרת הבדלים אלה, ובהרצאה מרתקת זאת היא דנה בהיסטוריה של הפיכת המודל הזכרי למסגרת המחקר הרפואי וכיצד ההבדלים בין גברים לנשים עשויים להוביל להתייעלות הטיפול בשני המינים.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק ללא תלות בכנסי TED.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:52

Hebrew subtitles

Revisions